תורת המקצוע - מערכת הדלק

בדיקת המשאבה :
בדיקת לחץ - מחברים שעון לחץ .
מצב מנוע - מדומם .
סוגר את קו העודפים / הוצאת מזרקים .
הפעלת מתג הצתה ON .
הפעלת סטרטר .
המשואה עובדת 3 שניות .
תוצאת בדיקת לחץ מקסימלי של המשאבה הלחץ יהיה ב - 50% יותר מהלחץ הנתון .
חור בצינור ואקום יגרום לצריכת דלק גדולה .
מנוע פועל :
בהפרש לחצים 2.5 בר .
בסרק - 1.8 בר .
בעומס - 2.3 בר .
הערה : משחרר את העודפים .

מזרק :

על מנת לבדוק יעילות המזרקים לוקחים פולסר משחררים את צומת החוטים מהמזרקים מחברים שעון לחץ ופותחים מתג הצתה .
לחץ במערכת רב נקודתית יהיה כ- 40PSI כאשר הפולסר יעבוד הלחץ ירד בין 10% ל - 15% . כאשר חוזרים על הפעולה בכל המזרקים . נפילת לחץ צריכה להיות שווה .
במידה ומזרק אחד לא פועל (סתום) לא יהיה נפילת לחץ .
כדי לבדוק את תקינות החשמל מחברים נורת ביקורת ניאון לכל חוט וחוט במידה והמנורה מהבהבת בסטרטר אז מערכת חשמל תקינה והמחשב תקין .

וסת לחץ דלק

וסת לחץ דלק תפקידו לשמור על הפרש לחץ קבוע במערכת.
הווסת פועל בצורה מכנית וממקם בסוף החליל (חנוכייה) .
לוסת יש שלש חיבורים : אחד לחליל , שני לצינור עודפים , שלישי למערכת הוואקום .
הווסת פועל בצורה הבאה : בסיבובי סרק המצערת סגורה לחץ קו יהיה נמוך בגלל שיש תת לחץ גבוהה בסעפת שיגרום להתגברות על הקפיץ ושחרור עודפים .
בעומס כאשר המצערת תהיה פתוחה – תת לחץ נמוך הדיאפרגמה נמצאת במצב סגור ואז לחץ הקו גדל .

משאבת הדלק

עיקרון פעולה של משאבה רטורית דומה לעיקרון פעולה של מנוע ונקל .
לחץ הפעולה של המשאבה מעל 50% מלחץ הקו .
המשאבה בנויה עם אוגן ומגנטים קבועים ,שיש מגנטים קבועים ניתן להפוך את כיוון הסיבוב של המנוע .
המשאבה כיום טבולה בתוך מיכל הדלק וזאת לצורך מניעת רעש וקירור . אין סכנת התפוצצות היות ואין חמצן .
בזמן החלפת משאבה צריכים להקפיד על מספר קטלוגי מתאים בגלל הספיקה ולחצים .
כדי לבדוק משאבה יש להשתמש בשעון לחץ וצריכת זרם במד-אמפר בעומס .
משאבה עם מגנטים קבועים פועלת בסל"ד קבוע .
חלקי המשאבה : (1) כניסת דלק , (2) שסתום פורק לחץ , (3) משאבה רטורית , (4) אוגן , (5) שסתום חד-כיווני , (6) יציאת דלק .

תורת המקצוע - שאלות חזרה – גזים במערכת הפליטה

*. באילו גזים מטפל הממיר בעל 3 מצבים (3 WAY CAT) ?
NOX , HC ,CO .

*. מה השיטה הטובה ביותר לבדיקת תקניות ממיר קטליטי במנועי בנזין ?
על ידי בדיקת לחץ בין הממיר לסעפת הפליטה בסרק , או לחילופין הפרשי טמפ' בין כניסה ליציאה בממיר .

*. ממיר קטליטי תפקידו :
לפרק את גזי הפליטה לגזים בלתי רעילים .

*. בבדיקות דיאגנוזה של EGR ברכב ממחושב , טוען טכנאי א' כי אם T.P.S לא תקין(חיישן מצב מצערת) ישפיע הדבר על ה – EGR . טכנאי ב' טוען כי C.T.S (חיישן טמפ' נוזל קירור ) לא תקין ישפיע הדבר על ה – EGR מי צודק ?
שניהם צודקים .

*. מדוע ממחשבים פעולת שסתום EGR ברכב מודרני ?
למנוע אובדן הספק מיותר בעומס ולצמצם את NOX לרמה אופטימלית

*. באיזה ציוד ומכשור תשתמש לבדיקת מערכת EGR (מבוקר ואקום) כאשר המנוע כבוי ?
מד תת לחץ ידני .

*. שהמנוע תקין רמת HC תהיה במנוע ללא ממיר :
100 – 300 ppm .

*. ערך גזי פליטה HC לאחר ממיר קטליטי שהמנוע תקין :
10 – 90 ppm .

*. שהמנוע תקין רמת CO2 תהיה לאחר ממיר קטליטי :
16% - 14% .

*. הסיבה HC גבוה :
עודף דלק , ניצוץ חלש , חוטי הצתה פגומים .

*. אחוז CO תקין ללא ממיר :
2% - 1% .

*. תפקיד הממיר קטליטי במנוע :
להקטין את גזי הפליטה המזהמים .

*. גז הפליטה Nox נקרא :
תחמוצת החנקן .

*. ללא ממיר קטליטי רמת CO2 תהיה :
14% - 13% .

*. שהמנוע תקין רמת O2 תהיה :
2% - 1% .

*. הסיבה ל – CO נמוך :
חוסר חמצן .

*. על מה משפיע מיחזור גזי הפליטה ?
הורדת רמת ה - Nox בגזי הפליטה .

תורת המקצוע - המזהמים בפליטה

בעירה טובה :
בתנאי בערה אידיאלים כל מולקולות החמצן O2 21% שבאוויר ומולקולות הדלק HC מתחברות האחת עם השניה ומתקבלים :
1. CO2 דו תחמוצת הפחמן .
2. H2 O מים .

בעירה גרועה :
בערה מושלמת מתקבלת רק בתנאי מעבדה ולעולם לא נקבל שרפה מושלמת , ונקבל לאחר השריפה את :
1. CO2 דו תחמוצת הפחמן .
2. H2 0 מים .
3. HC מימן פחממני .
4. CO חד תחמוצת הפחמן .
5. NO x תחמוצת חנקן .

HC - Hydro Crabons - מימן פחמני - דלק

מימן הפחמני מורכב מחלקיקי דלק לא שרופים הנקראים-פחממנים .
גז זה נמדד ב - מספר חלקיקים חלקי מיליון - ppm .
הגז שנפלט לא רעיל , אך מזהם את הלהבה וגורם לערפלי "SMOC" וכמו כן מסייע להיווצרות תאים סרטנים .
רמות HC תקינות :

מס' HC - מימן פחממני קרברטור הזרקה-בלי למדא הזרקה-עם למדא
1 לפני ממיר 300 - 150 150 - 100 100 - 50
2 אחרי ממיר 50 - 0

גורמים שיכולים להשפיע על רמה גבוהה של הפחממנים הם :
1. מצתים פגומים .
2. חוטי הצתה לקווים .
3. תזמון הצתה לא תקין .
4. שריפה לא תקינה עקב בעיות ניצוץ .
5. דליפות במנוע .
6. תערובת דלק לא מתאימה .
7. שסתומים לא מכוונים .
8. המצב המכני של המנוע (מנוע בעל דחיסה נמוכה ובלאי פנימי גבוה .
לסיכום : מימן פחממני HC זה הדלק שלא נשרף .

CO - Carbon Monoxide - חד תחמוצת הפחמן

CO נוצר כאשר אין מספיק חמצן בתהליך הבעירה והמרת הגזים מתבצעת לא בשלמותה . מידת פליטת CO תלויה ביחס אוויר לדלק .
הגז נמדד ב - % .
הגז שנפלט רעיל וחסר ריח ומוגדר כגז חונק היות וכאשר נושמים את הגז CO שחסרה לו חמצן נלקח החמצן מהאוויר ואז לא יגיע חמצן מספיק לנשימה תקינה .

רמות CO תקינות :

מס' CO - חד תחמוצת הפחמן קרבורטור הזרקה-בלי למדא הזרקה -עם למדא
1 לפני ממיר 4 - 1 1.5 - 1 1 - 0.5
2 אחרי ממיר 0.5 - 0

הגורמים לעליית CO בפליטה הם :
1. תערובת עשירה .
2. מסנן סתום .
3. קרבורטור לא מכוון .
4. מזרק לא מתאים למערכת .
5. דליפה ממזרקים .
6. לחץ דלק גבוה מידי .
7. שסתום קניסטר לא אטום .
8. תקלות במחשב ניהול מנוע , הגורמת לזמן הזרקה ארוך מהתקין
9. סיבובי סרק נמוכים .

CO2 - Carbon Dioxide - דו תחמוצת הפחמן

CO2 הוא גז הנוצר מהתרכבות מלאה ותקינה של תהליך הבערה ורמתו הגבוהה מעידה על יעילות בעירה גבוהה . וככל שרמת הגז גבוהה יותר כן הדבר מעיד על פעולת מנוע יעילה וטובה יותר .
ערך אידיאלי של הגז בפליטה הוא בין 15% - 13% ובמצב זה גם שאר הגזים יהיו במצב תקין לחלוטין . הגז נמצא ברמות גבוהות בטבע והוא גז הנפלט מראותנו בתהליך הנשימה .
הגז נמדד ב - % .

מס' CO2 - דו תחמוצת הפחמן קרבורטור הזרקה-בלי למדא הזרקה -עם למדא
1 לפני ממיר 14 - 13 14 - 13.5 14.5 - 14
2 אחרי ממיר 15 - 14.5



O2 - Oxygen - חמצן

גז החמצן הנפלט מהמנוע לאחר תהליך הבעירה מצביע על כיוון מערכות הדלק . החמצן תלוי ביחס אוויר לדלק ונוכל לדעת שהתערובת עשירה או עניה .בתהליך בעירה מושלם שואפים ערכי החמצן בפליטה לכ - 2% - 0.1% וערכים אלה יופיעו בשילוב עם ערכים תקנים של שאר גזי הפליטה .
החמצן נמדד ב - % .

מס' O2 - חמצן קרבורטור הזרקה-בלי למדא הזרקה-עם למדא
1 לפני ממיר 2 2 - 1 1
2 אחרי ממיר 0.5 - 0

תקלות שרמת החמצן לא נכונה :
1. תערובת לא נכונה .
2. דליפות ואקום .
3. דליפות במערכת הפליטה .


Nox - OXIDES OF NITROGEN - תחמוצת החנקן

Nox הוא גז פליטה רעיל . הגז נוצר בתהליך הבעירה בעיקר בטמפרטורות בעירה גבוהות בתחום של 2500 מעלות פרנהייט .
כדי להמעיט כמה שניתן בפליטת גז מסוג Nox משתמשים במערכת הנקראת מערכת למיחזור גזי פליטה EGR שתפקידה להגביל את טמפרטורת תא השריפה של המנוע .
למעשה אין מדידה לתחמוצת ה - Nox ויש לדאוג שהמנוע יהיה מכוון בצורה כזאת שרמת ה - HC תהיה נמוכה .

אבחון תקלות במנוע בנזין בעזרת מכשיר 4 גזים

גזי פליטה בודקים כדי לשפר את פעולת המנוע ולחסוך בדלק ולמנוע זיהום אויר .
מאבחן גזי הפליטה פועל בעיקרון שקרני אור אינפרא אדום נבלעים על ידי גזים . שיטה
זו אמינה ביותר וניתן לבדוק כל סוגי הגזים שנפלטים והם :
1. אחד תחמוצת הפחמן .
2. דו תחמוצת הפחמן .
3. חמצן .
4. פחמימן (אדי דלק) .

הגז ערך נמדד תקלה הסיבה
CO2-ללא ממיר 14% - 13% תקין
עם ממיר 15% - 14.5% תקין

CO-ללא ממיר 1.5% - 0.5% תקין
עם ממיר 0.5% > תקין

HC-ללא ממיר 300ppm > תקין
עם ממיר 100ppm > תקין

O2-ללא ממיר 2% - 0.5% תקין
עם ממיר 0.5% - 0.1% תקין

CO2 קטן מ - 13% תערובת עשירה מסנן אוויר סתום
CO גדול מ- 2% זמן הזרקה גדול
HC גדול מ - 500ppm לחץ דלק נמוך
O2 שואף ל - 0% מזרק דולף

CO2 קטן מ - 13% תערובת עניה זמן הזרקה קטן
CO שואף ל - 0% לחץ דלק נמוך
HC גדול מ - 500ppm מזרק סתום
02 גדול מ - 2%

CO2 קטן מ - 13% בעירה לא שסתומים אינם
CO נמוך מהדרוש תקינה אוטמים כראוי.
HC גדול מ - 600ppm פיח בתא שריפה
02 גדול מ - 4% ריסוס דלק לא תקין

CO2 קטן מ- 10% ניצוץ חלש מערכת הצתה
CO נמוך מהדרוש תיזמון הצתה
HC גדול מ - 1000ppm חוסר דחיסה
O2 גדול מ - 4%

CO2 נמוך מהדרוש משיכת אויר בדוק זליגת אויר
CO תקין/נמוך למערכת למערכת הפליטה
HC תקין הפליטה
02 גבוה מאוד

תורת המקצוע - מחזור גזי פליטה

מחזור גזי פליטה

מחזור גז הפליטה גורם לצימצום פליטת תחמוצת החנקן Nox , כידוע גז הפליטה לא ניתן לשריפה על כן עירבוב הגז הנפלט עם תערובת טריה יפחית את טמפ' השריפה וכמו כן את פליטת תחמוצת החנקן .

מיחזור פנימי :

המיחזור מתרחש ע"י חפיפת השסתומים ז"א שסתום היניקה נפתח ושסתום הפליטה לא נסגר .
כמות התערובת הלא שרופה תלויה במידת חפיפת השסתומים וע"י כך תהיה ירידה בפליטת תחמוצת החנקן .
אין להאריך את החפיפה לזמנים ממושכים , היות ופעולת המנוע לא תהיה תקינה ופליטת הפחמימנים תהיה גבוהה .

מיחזור חיצוני :

בתהליך מוחזר חלק מגזי הפליטה לתערובת הטרייה וע"י כך מקטינים במידה רבה את הגזים הרעילים .
תצרוכת הדלק לא עולה כאשר המיחזור נעשה בגבולות 15 - 10 אחוז . לשמירת שריפה נכונה יש לגרום לעיתוי הצתה מדויק .
בסיבובי סרק ועומס מלא פליטת Nox לא גדולה על כן אין צורך למחזר את גזי הפליטה .
מיחזור גזי הפליטה נעשה ע"י מערכות מכניות או פנאומטיות ומערכות בקרה אלקטרוניות , על מנת לבקר את כמויות גזי הפליטה .

מערכת למחזור גזי פליטה - E.G.R - EXHAUST GAS RECIRCULATION

השסתום האלקטרומגנטי מקבל פקודה להיפתח מהמחשב ואז הגזים בפליטה עוברים חזרה ליניקה ומתהרבבים עם התערובת הטרייה . גזים אלה מפחיתים משמעותית את טמפ' המנוע ומייצבת אותה סביב 95 מעלות צלזיוס טמפ' בעירה אופטימלית .
בזמן סרק ובעומס מלא האלקטרומגנטי נשאר סגור ואין מעבר של גזי הפליטה .

פעולת E.G.R :

א. סרק - מצערת סגורה לחלוטין - לא פועל - מעבר סגור (תערובת עשירה) .
ב. שיוט - מצערת פתוחה חלקית - עובד - מעבר פתוח (תערובת אידיאלית) טמפ' גבוהה .
ג. עומס - מצערת פתוחה במלואה - לא פועל - מעבר סגור (תערובת עשירה) .

כדי לבדוק את פעולת השסתום E.G.R יש לעלות את סיבובי המנוע ל - 2000 סל"ד ולשים לב לפעולת השסתום . השסתום צריך להיפתח ניתן לבדוק את השסתום במערכת פנאומטית ע"י משאבת ואקום , שבאם נגרום לתת-לחץ בשסתום בסיבובי סרק ישתנו סיבובי הסרק .


ממיר קטליטי

הממיר בנוי מגוף קרמי המחורר באלפי תעלות שמסוגלות להעביר דרכם את גזי הפליטה . הכיסוי המתכתי עשוי מפלדת אל חלד בצינור פליטה בעל ממיר קטילתי נעשית שריפה מאוחרת בתוך הממיר בעזרת החום הגבוה של הממיר ובתהליך כימי נהפכים גזים רעילים כמו חד תחמוצת הפחמן CO וחומצה חנקנית NOX ואידי דלק HC למים ולדו תחמוצת הפחמן , הממיר עשוי מחומר קרמי מיוחד שנמצא במיכל חיצוני מפלדה על חלד . כאשר מפעילים מנוע בעל ממיר קטילתי דלק עם עופרת הממיר מתפורר ונסתם .
יעילות הממיר תלויה ביחס התערובת דלק אויר 1:14.7 או ערך 1 למדה , לכן יש צורך להתקין חיישן חמצן בכניסה לצינור הפליטה שמדווח למחשב המרכזי .
הממיר מתחיל לפעול רק בטמפ' של 300 מעלות צלסיוס .
בטמפ' הנעות בין 1000 - 800 מעלות צלסיוס יהיה בלאי מואץ של הממיר . בטמפ' הנעות מעל 1000 מעלות צלסיוס הממיר נהרס מיידית .
את הממיר יש להחליף כל 100,000 ק"מ וכל זאת בתנאי עבודה נכונים של המנוע כל ליקוי בהצתה , שימוש בדלק לא מתאים יגרום לבלאי מואץ של הממיר .
ממיר חד-ערכי :
ממיר דו-ערכי :
ממיר תלת-ערכי :

משכך תנודות למערכת EGR :

תפקידו לרסן את תנודות תת הלחץ על מנת לפתוח את שסתום EGR המכני בהדרגה כדי למנוע הפרעה בנוחיות הנסיעה (כניסה ויציאה של EGR גורמת לשינוי בתערובת) .
עקרון פעולה :
ליחידת המשכך 3 חיבורים :

(1) כניסה משסתום חשמלי .

(2) יציאה משסתום EGR מכני .

(3) פתח תחתון של גזים שרופים מסעפת הפליטה .
במהירות שיוט לחץ הגזים גדל הדיאפרגמה במשכך עולה כנגד קפיץ ומאפשרת מעבר של תת לחץ לצורך פתיחת הברז המכני של EGR ץ החיבור התחתון ביחידת המשכך הוא צינור גמיש שתפקידו להיות נתיך לברת ממיר סתום .

תורת המקצוע - חיישנים ומדידים לבקרת מנוע - שאלות חזרה

*. מה זה חיישן MAP ?
חיישן המודד את הלחץ האבסולוטי וסוג נוסף המודד את לחץ המוחלט בסעפת יניקה .

*. כיצד תבדוק חיישן ברכב המייצר מתח השארתי ?
באמצעות סקופ או רב מודד בתחום של מתח לחילופין .

*. בחיישן מסוג טמפרטורת מי קירור כאשר הטמפרטורה עולה ההתנגדות :
יורדת בערך ב - 100 מעלות 350 אום .

*. מדוע מספק חיישן מצב מצערת מתח הקרוב ל - 0.5 וולט במהירות סרק ?
על מנת להפעיל דרך המחשב את מייצב סיבובי הסרק .

*. ברכב בעל הזרקה נותק חיישן טמפרטורת נוזל קירור למה תגרום התופעה ?
לתהליך העשרה והפעלת מאוורר במהירות גבוהה .

*. במערכת מסוג מוטרוניק נפגע חיישן חמצן למה תגרום התופעה
להעשרת תערובת .

*. במערכת מונו מוטרוניק נותק חיישן חמצן התופעה תגרום ל :
תערובת עשירה עכב פתיחת מעגל מחזור אדי דלק באופן קבוע .

*. אילו חיישנים במערכת ההזרקה הם מסוג N.T.C ?
חיישן חום מנוע , חיישן חום אויר .

*. את חישן טמפ' N.T.C תבדוק מחוץ לרכב בעזרת :
אומטר .

*. ההבדל בין מתג מצערת לפוטנציומטר מצערת :
מתג מצב מצערת בעל 2 מצבים ופוטנציומטר בעל מספר רב של מצבים .

*. פוטנציומטר מצערת תבדוק על הרכב בעזרת :
וולטמטר .

*. בצינורית ואקום המחוברת לחיישן M.A.P נוצר "חריר" הדבר יגרום :

להעשרת התערובת בסיבובי הסרק .

*. במידה ונוסיף נגד חשמלי בטור לחיישן הטמפ' :
בשעת ההתנעה שהטמפ' גבוהה נקבל העשרת תערובת .

*. חיישן למדא (LAMBDA SENSOR) דומה בעקרון פעולתו :
מצבר .

*. תפקיד חיישן נקישות (KNOCK SENSOR) :
לאחר את הצתה .

*. מה תפקיד ה - MAP במערכת הזרקה :
להעביר נתוני עומס מנוע למחשב .

*. מתח הלמדא במצב תקין :
600 - 400 מיליוולט .

*. המושג "מעגל-פתוח" :
חישן החמצן לא מתפקד לצורך העשרה בהתנעה והאצה .

*. המושג "מעגל-סגור" :
חיישן חמצן מתפקד במעגל לצורך שמירה על למדא תקינה .

*. תפקיד שסתום תוספת אויר לספק :
אויר בשעת סיבובי סרק והפעלת צרכנים חשמלים בסיבובי סרק .

*. פוטנציומטר מצערת יספק בסרק :
2 - 1 וולט .

*. מהי טמפרטורת העבודה של חיישן למבדה ?
350 - 300 צלסיוס .

*. לשם מה נדרש ווסת לחץ במערכת הזרקה רב נקודתית ?
לשמירת לחץ קבוע בצינור החלוקה , ובהתאמה לשינוי בסעפת יניקה .

*. בדיקת שסתום תוספת אוויר עזר , מבוצעת :
כשהמנוע קר מעבר האוויר צריך להיות פתוח .

*. לאיזה צורך מנוצל חיישן מהירות המנוע ?
תזמון הצתה ואנפורמציה על מצב מהירות המנוע למחשב הרכב .

*. מדף אויר במערכת הזרקה רב נקודתית קובע :
כמות אויר - נפח .

*. חיישן למבדה תפקידו :
לתפעל מערכת הזרקה בחוג סגור על סמך החמצן בגזי הפליטה .

תורת המקצוע - חיישנים ומדידים לבקרת מנוע - שאלות סיכום

תוספת אויר – מנוע

החלק ניקרא שסתום תוספת אויר אבל למעשה הוא גם מעצב סיבובי סרק .
לשסתום יש מנוע חשמלי המקבל פקודות מהמחשב שגורם לפתיחה וסגירת מעבר האוויר בהתאם לעומס או הצרכנים המופעלים בסרק כגון : מזגן , מאוורר .
מיקומו של החלק קרוב למצערת .
במידה וישנה תקלה והסל"ד לא יציב שמים את היד על החלק ,מפעילים צרכנים בסרק ורוצים לחוש רעידות , במידה ויש רעידות השסתום תקין .
במידה והנעה קשה בבוקר ניתן לבטל את השסתום על ידי גישור הצינורות .
חלקים : (1) תקע , (2) מעטפת , (3) מגנט קבוע , (4) אוגן , (5) יציאת אויר , (6) שסתום פתיחה .

תורת המקצוע - חיישנים ומדידים לבקרת מנוע - שאלות סיכום

תוספת אויר – מנוע צעדים

עיקרון פעולתו של שסתום תוספת אוויר שבשעת התנעה דרוש מעבר אוויר וכאשר המנוע מתחמם המעבר הנ"ל נסגר . הדגם הנ"ל עובד על עיקרון מנוע צעדים .המנוע מופעל על ידי המחשב וגורם לתזוזת פין בהתאם לטמפרטורה .
מנוע קר – הפין בפנים – מעבר פתוח .
מנוע חם – הפין בחוץ – המעבר סגור .
בשעת הפעלת צרכנים בסרק הפין נכנס פנימה בהתאם לצורך . התוצאה סיבובי הסרק יציבים .

תורת המקצוע - חיישנים ומדידים לבקרת מנוע - שאלות סיכום

תוספת אויר – מנוע צעדים

עיקרון פעולתו של שסתום תוספת אוויר שבשעת התנעה דרוש מעבר אוויר וכאשר המנוע מתחמם המעבר הנ"ל נסגר . הדגם הנ"ל עובד על עיקרון מנוע צעדים .המנוע מופעל על ידי המחשב וגורם לתזוזת פין בהתאם לטמפרטורה .
מנוע קר – הפין בפנים – מעבר פתוח .
מנוע חם – הפין בחוץ – המעבר סגור .
בשעת הפעלת צרכנים בסרק הפין נכנס פנימה בהתאם לצורך . התוצאה סיבובי הסרק יציבים .

תורת המקצוע - חיישנים ומדידים לבקרת מנוע - שאלות סיכום

שסתום תוספת אויר – בימטל

שסתום תוספת אוויר תפקידו לתת אוויר כאשר המצערת סגורה כדי להניע בבוקר . לאחר שהמנוע הונע (כמה דקות) הבימטל סוגר את מעבר האוויר .
חלקים : (1) חיבורי חשמל , (2) גוף חימום , (3) בימטל , (4) פין סגירה .
שסתום תוספת אוויר לא עובד הנעה תהיה קשה .

תורת המקצוע - חיישנים ומדידים לבקרת מנוע - שאלות סיכום

מתג מצב מצערת-פוטנציואמטר T.P.S.

הפוטנציואמטר מורכב מנגד (נקודות A-C ) וזחלן (נקודה B ) מחברים לנקודות A,C 5 וולט הזחלן יספק מתח משתנה התלוי במצב הזחלן . במצב סרק 0-0.5 וולט ובעומס 4.5-5 וולט .
המחשב יודע לקרוא את מצב הזחלן ובהתאם לכך לעביר הוראות לבקרת דלק .
בדיקת החיישן יש לבדוק אם מגיע 5 וולט ולאחר מכן לבדוק האם בפין האמצעי יש שינוי בין 0 ל 5 וולט בהפעלת המצערת .בדרך כלל התנגדות הפוטנציואמטר היא בסביבות 5,000 אום ולפי חוק אום יהיה הזרם 1 מילי אמפר . לכן לא מומלץ לשטוף מנועים בגלל שבזרם הנמוך הקורזיה משפיעה

תורת המקצוע - חיישנים ומדידים לבקרת מנוע - שאלות סיכום

מד מסת האוויר HOT FILM :

בשיטה הזאת ישתמשו בשיטת החימום כאשר גוף חימום הוא יהיה בהספק קטן יותר כולל ממדים פיזיים . כאשר יכנס אוויר בסעפת הנגד יתקרר יועבר למחשב מידע על ידי מעגל שווה ערך לפטציואמטר מתח 0 – 5 וולט . היתרון של HOT FILM שהנגד קטן והיינו צובר לכלוך לעומת הנגד בשיטת HOT WIRE ששם הלכלוך שיבש את עברת מידע .

תורת המקצוע -חיישנים הנמצאים במערכת ניהול מנוע

מד זרימת האוויר AIR FLOW METER

החיישן מבקר את כמות האוויר הנכנסת לסעפת היניקה והוא נמצא בכניסה לסעפת .
החיישן מורכב מרכיב אשר ממיר תנועה מכנית לאות חשמלי .
בתוך החיישן נמצאת לוחית הסטה אשר מוזזת עקב כניסת זרימת אוויר . לוחית הסטה מחוברת לפוטנציואמטר אשר מעביר אותות חשמליים למחשב (0 – 12 וולט) אודות כמות האוויר .
לפי כמות האוויר נקבעת כמות הדלק . יש אוויר יש דלק .

תורת המקצוע - חיישנים ומדידים לבקרת מנוע - שאלות סיכום

תאר את פעולת הבקרה האלקטרונית , המחליפה את התאוצה המכנית .

מערכת בקרה כוח מנוע אלקטרונית כוללת חיישן תאוצה ,יחידת בקרה ומנוע סרבו .
תנועת דוושת התאוצה בעת האצה או האטה נקלטות ע"י חיישן התאוצה ומומרות לאותות חשמליים . סדרת ערכים כאלה מועברת באמצעות כבל חשמלי ליחידת הבקרה ושם מעובדת יחד עם מספר נתונים נוספים כגון : סיבובי מנוע וטמפרטורה .
מנוע חשמלי מניע את מנוף הבקרה של משאבת הזרקה , בהתאם לאות מיחידת הבקרה , ומדווח אליה חזרה על מצבו .
לפני התנעת המכונית בודקת המערכת את עצמה ומדווחת נתונים לנהג .

יתרונות המערכת :
1. רגישות רבה של פעולת דוושת התאוצה .
2. הגדלת סיבובי המנוע המכסימליים לשמירה על המנוע .
3. הגדלת סיבובי הסרק , על מנת לסייע בשלוב הילוכים והקטנת תצרוכת הדלק .
4. פיצוי על נפילת כוח המנוע .

מידע על ספיקת הדלק למנוע .

קיימות שתי שיטות לקבלת מידע על ספיקת הדלק :
1. מזרק דלק עם מגבלות ספיקה אופייניות ומדידת ספיקה ישירה
2. מזרקי דלק אלקטרוניים , המתאפיינים בזמן תגובה מהיר לפתיחה וסגירה , גודל צינורית מדויק ולחץ הספקה מבוקר , ולכן גודל הספיקה ניתן לחישוב לפי אורך זמן הפעלת המזרק

חיישן מהירות המנוע

חיישן מהירות המנוע וסימן ההתייחסות , הוא משדר אלקטרומגנטי , המשדר אותות חשמליים בתלות סיבובי המנוע , ופיק מתח , המסמן את רגע הופעת הניצוץ החשמלי .

חיישן מהירות מנוע בדיזל ממחושב

חיישן מהירות המנוע הוא חיישן השראתי המותקן בסמוך לגלגל התנופה . החיישן מחובר ל - DCU ומשדר לו אות בכל פעם שהוא מאבחן מעבר של "סימן יחוס" המותקן על גלגל התנופה .

מד מסת האוויר :

קיימים שני סוגי מד מסת האוויר :
1. מד הפועל באמצעות חוט להט .
2. מד הפועל באמצעות השכבה החמה .
לסוג הפועל באמצעות חוט להט יש יחידת הסקה ולסוג הפועל באמצעות שכבה חמה יש שכבה פלטינה עבה בעלת התנגדות חשמלית .
השכבה היא בעלת טמפרטורה קבועה ומוצבת בתוך זרם האוויר שנינק ומעליו . כאשר מסת האוויר גדלה , רכיב ההסקה הולך ומתקרר . נפילת טמפרטורה זאת מאובחנת על ידי מנגנון בקרה אשר מוסיף זרם לרכיב ההסקה כדי לקיים בו את הטמפרטורה הקבועה . יחידת הערכה הופכת את ערך הזרם המתווסף לאות מתח ומעבירה אותו אל מכשיר הבקרה שעל המנוע .
אצל הסוג הפועל באמצעות חוט להט עלולים להיווצר משקעים על גבי חוט הלהט ולהשפיע על אות העומס .כדי למנוע תופעה זו , מחממים למשך שניות את חוט הלהט אחרי הדממת המנוע ובכך שורפים את המשקעים .
אצל מד המסה הפועל באמצעות השכבה החמה , הלוחית הקרמית עם ההתנגדויות מונחת לאורך זרם האוויר , כך שאין נוצרים משקעים על גבי ההתנגדויות המודדות , ובשל כך אין צורך בשרפת המשקעים .
לשם בדיקה מהירה של אות יציאה-אות בעלת מתח משתנה- אפשר להשתמש במד מתח . בסיבובי סרק מתח האות נמוך ובעומס גבוה מתח האות גבוה יותר .

בדיקת חיישן מד כמות האוויר :

מד כמות האוויר הוא רכיב מכני בחלקו , בעל חלקים נעים , הנשחקים עם הזמן .
במהלך הבדיקה החזותית צריך לבדוק האם הדש המערים נע בקלות לאורך כל דרכו ואם מיסבי הדש פגומים . תקלה באחד מהנקודות האלה מחליפים את כל המד .
בודקים את ההתנגדות האומים של סליל ההתנגדות בפוטנציומטר .
מודדים את ההתנגדות הנלקחת מחוגת הפוטנציומטר : עם התרוממות הדש המערים ההתנגדות צריכה לעלות ושליש האחרון של התרוממות הדש , ההתנגדות צריכה לקטון מעט .
בדיקה כי סליל ההתנגדות אינו מנותק .
הבדיקה נעשה בעזרת רב מודד אנלוגי , כי חוגה ברב מודד זה מראה טוב יותר נתק אפשרי .

חיישן לחץ אוויר היניקה :

חיישן לחץ אוויר היניקה התנגדות יורדת כשהטמפרטורה עולה.
חיישני לחץ מכילים דיאפרגמת סיליקון המתכופפת תחת לחץ או ואקום , ותוך כדי כך משתנה התנגדותה החשמלית (עולה עם עליית הכפיפה) . קיימים שני סוגי חיישנים : אבסולוטי ודיפרנציאלי בראשון , פועלת הדיאפרגמה כנגד לחץ ידוע , ובשני , צד אחד של הדיאפרגמה פתוח לואקום של סעפת והשני לאטמוספירה .
חיישן ה - BARO מדווח על הלחץ האטמוספירי , כפונקציה של הגבוה ושל מזג האוויר .

בדיקה חיישן לחץ אוויר היניקה :

בעזרת משאבת יד מפעילים ואקום בכניסה לחיישן ומשווים את מתח היציאה לנתוני היצרן .
בדיקה דינמית - בה קוראים את רוחב הפולס תוך הפעלת ואקום על החיישן - רוחב הפולס יורד כאשר הואקום עולה .
בדרך כלל ואקום יתר במצב סרק יגרום לסגירת המזרקים ע"י המחשב המתרגם מצב זה להאטה , וקיימת אז סכנה של כיבוי מנוע

חיישן חום אוויר ביניקה :

צפיפות האוויר שזורם למנוע תלויה במידת חום האוויר .
כדי לקזז את השפעה הזאת משתמשים בחיישן חום מסוג N.T.C .

שיטות למדידת לחץ סעפת היניקה במנוע :

אף אחד מחיישני לחץ סעפת היניקה אינו מודד את הלחץ הזה ישירות כי אם את הנפח המתפנה על ידי דיאפרגמה שנעה בשל השפעת הלחץ בסעפת היניקה .
שיטות למדידת לחץ סעפת היניקה במנוע הם :
1. חיישן לחץ סעפת יניקה ברומטרי (MAP) .
2. חיישן לחץ סעפת יניקה המבוסס על מד מאמץ .
3. חיישן לחץ סעפת יניקה המבוסס על תא קבל .

חיישן חום מנוע :

חיישן חום מנוע - מורכב במחזור הקירור של גוף המנוע . מעביר אות של מתח משתנה בהתאם לחום , ומשפיע על צריכת הדלק .
אם חיישן טמפרטורת נוזל הקירור שולח איתות שגוי . התנגדות גדולה מידי בחיישן עם מקדם טמפרטורה שלילי , עלול למנוע מן המערכת את המעבר למצב של חוג סגור או שהיא עלולה לגרום לתערובת עשירה , אם המחשב "יאמין" שהמנוע קר יותר מכפי שהוא באמת . התנגדות קטנה מדי עלולה לגרום לתפקוד לקוי של המנוע

חיישן/רגש מיקום/מצב הדוושה(מצערת) :

חיישן מצב המצערת , המשתייך לקטגוריית הפוטנציומטר , מודיע ליחידת הבקרה האלקטרונית מה עושה הנהג בדוושת הדלק .
אם חיישן מצב המצערת נכשל עלולות להתעורר בעיות בתפקודי נהיגה במיוחד בכניסה לפעולה של מנגנונים . במקרה שחיישן נתקע , הוא יכול לגרום לסיבובי סרק מהירים , כי בחוט להיזון חוזר אל יחידת הבקרה יתקיים מתח יותר גבוה מן המתכונן .

מערך חיישני הבקרה :

חיישנים משני מתח :

המחשב שולח להם אות ייחוס בן 5 וולט ובודק את המתח המוחזר . במילים אחרות : חיישנים אלו הם נגדים משתנים המאפשרים לרוב המתח לחזור כאשר התנגדותם קטנה , ולחלק גדול יותר להיבלע כאשר התנגדותם גדלה .
קיימים 3 סוגים של חיישנים כנ"ל : פוטנציומטרים , תרמיסטורים וחיישני לחץ .

תורת המקצוע -חיישנים הנמצאים במערכת ניהול מנוע

חיישן סל"ד מנוע ונמ"ע T.D.C
חיישן סל"ד מנוע מעביר אותות סל"ד למחשב הרכב .
חיישן סל"ד בנוי על עיקרון חיתוך קווי כוח (השראה מגנטית) כאשר מסתובב מפלג הבנוי על עיקרון השראה נקבל זרם בצורה גל סינוס כנ"ל נקבל מחיישן סל"ד הנמצא על גלגל התנופה .
בבדיקת החיישן יש להשתמש :
1. רציפות בעזרת אום מטר .
2. בסיבוב בעזרת וולטמטר במצב (AC) .
3. בעזרת סיבוב כאשר משתמשים בלייד .
4. בעזרת מכשיר אוסילסקופ .
חיישן תזמון הצתה – על מנת לעביר מידע על תזמון וסל"ד משתמשים בגלגל שיש לו מגרעת עליונה ומגרעת תחתונה ומקבלים גל ריבועי .

תורת המקצוע -חיישנים הנמצאים במערכת ניהול מנוע

חיישן עומס מנוע M.A.P
החיישן מבקר את עומס המנוע , והוא בנוי ממעגל אלקטרוני אטום הדומה בעקרון פעולתו לפוטנציומטר .
המחשב יקבל אותות מידע חשמליים משתנים מ – 0 עד 5 וולט בהתאם לעומס הקיים במנוע .
חיישן תת לחץ משנה את מיקום הזחלן בפוטנציומטר .
בסרק – תת לחץ גבוהה – המחשב יקבל 0 – 0.0 וולט .
בעומס – תת לחץ נמוך – המחשב יקבל 4.5 – 5 וולט .

תורת המקצוע -חיישנים הנמצאים במערכת ניהול מנוע

חיישן נקישות המנוע – KNOCK SENSOR
חיישן נקישות במנוע משמש כגלאי רעשים הנוצרים במנוע עקב צלצולי מנוע , עקב הצתה מוקדמת ודלק לא מתאים .
החיישן ממקום בגוף המנוע ועיקרון פעולתו דומה למשדר (מיקרופון) .

תורת המקצוע -חיישנים הנמצאים במערכת ניהול מנוע

חיישן מצב מצערת T.P.S.
החיישן מבקר את מצב המצערת והוא ממקום על המצערת .
קיימים חיישנים שבנויים ממתג מחליף וישנם חיישנים שבנויים מפוטנציואמטר .
החיישן שבנוי במתג מעביר למחשב את מצבי הסרק , עומס ומצב ביניים .
חיבור אחד מקבל הזנה של 12 וולט ושני החיבורים הנוספים מתחברים למחשב . המחשב יקבל במצב הרגיל 12 וולט כאשר המצערת בסרק . בעומס מלא פין אחר במחשב יקבל 12 וולט . כך שהמחשב ידע להבדיל בין סרק לעומס מלא .

תורת המקצוע -חיישנים הנמצאים במערכת ניהול מנוע

חיישן מדידת מסת אוויר :

מד מסת האוויר HOT WIRE :
החיישן מבקר את כמות האוויר הנכנסת לסעפת היניקה והוא נמצא בכניסה לסעפת .
החיישן מורכב מחוט להט מחומם העשוי מפלטינה נמצאת בגשר ויסטון . שינוי התנגדות התייל עקב זרימת כמויות גדולות של אוויר יגרום לשינוי ההתנגדות בגשר ויסטון וע"י כך יקבל המחשב אותות מידע חשמליים (0 – 5 וולט) אודות כמות האוויר שזרמה למנוע .
עיקרון הפעולה של המעגל האלקטרוני דומה לפוטנצאיומטר כאשר המתח משתנה בין 0 ל 5 וולט .

תורת המקצוע -חיישנים הנמצאים במערכת ניהול מנוע

חיישן טמפרטורה אויר יניקה M.A.T. :

חיישן הטמפרטורה מבקר את טמפרטורה אויר היניקה .
החיישן נמצא במקום בו נכנס אויר נקי החיישן הוא נגד משתנה מסוג N.T.C. או P.T.C. ז"א שהתנגדות יורדת¸או עולה בהתאם לסוג החיישן חש את צפיפות האוויר לשינוי יחס התערבות .

תורת המקצוע -חיישנים הנמצאים במערכת ניהול מנוע

חיישן טמפרטורה :

חיישן טמפרטורה מים : C.T.S. :
חיישן הטמפרטורה מבקר את טמפרטורה המים הוא נמצא בתוך המנוע או במקומות שיש בהם נוזל קירור .
החיישן הוא נגד מסוג N.T.C. ז"א שהתנגדותו יורדת בעליית טמפרטורה או בעליית הטמפרטורה החיישן גורם לשינוי יחס התערובת וזמני הזרקת הדלק .
מנוע קר – התנגדות גבוהה – תערובת עשירה .
מנוע חם – התנגדות קטנה – תערובת עניה .
בדיקת החיישן במים חמים וקרים ומדידת התנגדות במד התנגדות .

תורת המקצוע -חיישנים הנמצאים במערכת ניהול מנוע

חיישן החמצן - למדא

במנוע בנזין יחס התערובת בין הדלק לאוויר הוא 1:14.7 יחס זה מוגדר כיחס משקלי (סטוכיומטרי) .
במידה ויחס אוויר דלק היה כיחס הסטוכיומטרי תהיה השרפה מושלמת .
במשך פעולתו של המנוע סוטה יחס התערובת האוויר-דלק מיחס הסטוכיומטרי ואז השרפה לא תהיה מושלמת .
ליחס בין כמות האוויר שבתערובת לבין כמות האוויר התיאורטית קוראים למדה .
א. למדה 1 היחס הסטוכיומטרי שרפה מושלמת .
ב. למדה קטן מ - 1 ז"א שחסר אוויר והתערובת תהיה עשירה וכמות גזי הפליטה תעלה .
ג. למדה גדול מ - 1 ז"א יותר אוויר והתערובת תהיה עניה והבעירה תהיה איטית , חום המנוע יעלה והספק קטן .
חיישן החמצן ממוקם בצינור הפליטה ומודד את גזי הפליטה שזורמים מכל הצילנדרים באופן שוטף .
החיישן דומה בפעולתו לתא חשמלי הפועל בעקרון של יצירת מתח בין שתי מתכות שונות הנמצאות בתוך תמיסה כימית .

מבנה :

האלקטרוליט בתוך החיישן עשוי מתחמוצת הזירקונטום ZRO2 , האלקטרוליט עשוי מחומר קרמי האטום לגזים וסגור בקצהו , על פני גוף הקרמי נמצאת שכבת פלטינה חדירה לגזים .
ציפוי הפלטינה החיצוני פועל כממיר זעיר בכדי למנוע זיהום אוויר בצד הגלוי לגז הפליטה .
החיישן למדא פועל החל מ - 300 מעלות צליוס בערך .
הפרשים בריכוזי החמצן בשני צידי החיישן גורמים למתח הנע בין 100MV - 1100MV .
תערובת עניה - 100MV .
תערובת נכונה - 500MV .
תערובת עשירה - 1000MV .
יש לזכור שהטמפרטורה האידיאלית לפעולת תקינה של חיישן למדה תהיה בתחום של 600 מעלות צליוס , בטמפרטורה הזאת התגובה של החיישן תהיה לאחר כ - 5 מילי-שניות , על כן בקרת הלמדה במעגל סגור אינה יכולה לפעול בטמפרטורה נמוכות .
כאשר טמפרטורה גזי הפליטה נמוכות יחסית יישאר המעגל פתוח זמן ממשוך והדבר יגרום לזיהום אוויר .
ע"י התקנת גוף חימום שגורם לחימום מהיר של החיישן ניתן יהיה להיכנס למעגל סגור תוך 20 עד 30 שניות לאחר ההתנעה , וע"י כך ניתן להקטין את המזהמים .
כדי להגיע ל - 100,000 ק"מ ללא תקלות יש לזכור שחייבים להשתמש בדלק נטול עופרת .

למדא לא עובדת - תערובת עשירה - מעגל פתוח - 300 - 400 מעלות - מנוע קר + האצה - OPEN LOOP .
למדא מתחיל לעבוד - תערובת עניה - מעגל סגור - מעל 400 מעלות - מנוע חם - CLOSED LOOP .

תורת המקצוע - שאלות ותשובות בנושא מערכת הצתה

מערכת הצתה

סוגי סליל הצתה :

1. כויל רגיל .
2. כויל 2 צילינדרים .
3. כויל 4 צילינדרים .
4. כויל 6 צילינדרים .
5. כויל לכל צילנדר D.I.S .

יתרונות של סוגי הכויל אחרים לעומת הרגיל הם :

1. אין רוטור .
2. אין מכסה .
3. אין ציר .
4. חוטים קצרים .
5. אין רעשים .
6. אמינות .

סוגי מפלג :

1. השארתי חיתוך קווי כוח .
2. הול .
3. אופטי .

בדיקות המפלג :
1. בעזרת אום מטר בודק התנגדות לקטן 100 - 200 אום .
2. חבר וולטמטר AC וסובב את המפלג וקבל מתח לפי מהירות .
3. חבר לאד לקצוות הלקט וסובב מפלג הלאד צריך להבהב .
4. בעזרת אוסילסקופ חבר חוטי האוסילסקופ לקצוות הלקטן סובב את המפלג וקבל גל סינוס .

יתרון מפלג השארתי :

1. אין רעש .
2. בלאי קטן .
3. לא צריך כיוונים .
4. לא צריך טיפולים .
5. תגובות טובות מאוד בכל סיבובי המנוע גם בסל"ד גבוה .

הצתה עם מחשב - השארתי - סוגי החיישנים .

המערכת עובדת על עיקרון השארתי , חיתוך קווי כוח .

מערכת 1 - חיישן יחוס וחיישן מהירות נפרדים נקבל את האותות למחשב .

מערכת 2 - חיישן סל"ד ומיקום ביחד נקבל את האות למחשב .

במחשב יש מתמר אשר הופך את האות האנלוגי לאות דיגיטלי .

טיפול במערכת :

1. ניקיון אוויר דחוס בלחץ נמוך .
2. להיזהר מפגיעה מכנית ב"זר" .

יתרונות המערכת עם חיישנים :

1. אין רעש .
2. אין כיוונים מכנים.
3. דיוק .
4. אמינות .
5. תזמון אלקטרוני , קידום ההצתה מותאם לדרישות המנוע .
6. המפלג משמש רק לחלוקת הניצוץ .
7. אין קבל .
8. תכונות התנעה משופרות והצתה קלה .
9. חיסכון בדלק ושיפור פעולת הסרק .
10. אפשרות לשלב בקרת נקישות למניעת צלצולים .

מערכת הצתה ישירה D.I.S .

עקרונות עליהם מבוססת מערכת הצתה הישירה :

1. מערכת הצתה אמינה ומדויקת דבר המבטיח זרם הצתה במתח גבוה בלי אובדנים .
2. המערכת ממחושבת ואין בה מפלג , חלקים נעים או כבלי הצתה
3. מערכת ההצתה סגורה בתוך תיבה מתכת מיוחדת .
4. כל מצת מצויד בסליל הצתה נפרד משלו קומפקטי ובהספק גבוה
5. המצת מייצר מספר גדול של ניצוצות למען התנעה אמינה יותר
6. מהלכי ההצתה נשלטים על ידי חיישן המותקן על גל הארכובה .
7. יחידת הבקרה הממוחשבת מפקחת על תהליך ההצתה ומכוונת לפעולה אופטימלית בתנאים משתנים .
8. הבעירה בתוך כל צילנדר נשלטת בצורה רציפה ונפרדת .

יתרונות המערכת :

1. הספק גבוה יותר .
2. צריכת דלק נמוכה .
3. הסתגלות טובה לסוגי דלק שונים .
4. מרווחי טיפולים ארוכים יותר .
5. רמת אמינות גבוהה .

מערכת הצתה עיקרון "הול" :

ההול זאת פחית מיוחדת שאם מזרימים לה זרם בצד המאוזן (חוט אדום) ונקרב לפחית מגנט אז נקבל מתח בצד אנכי (חוט ירוק) .
ככל שהמרחק בין המגנט וההול יהיה קטן יותר נקבל בחוט הירוק מתח גבוה יותר .
ברכב המרחק בין ההול למגנט קבוע .

אופן פעולה :

ממפלג הול יוצאים שלושה חוטים : אדום(+),ירוק(O),שחור(-) .
בתוך המפלג ישנה פחית שמספר החריצים כמספר הצילינדרים .
כאשר הפחית חוסמת ההול לא מייצר מתח (זווית ההשהיה) .
כאשר הפחית חולפת ההול עומד מול המגנט באותו זמן בחוט הירוק נוצר מתח בין 10 - 12 וולט .
לסיכום בחוט הירוק נוצר מתח רק שהחלון מתגלה .
המתח שנוצר בחוט הירוק יהיה מסוג גל ריבועי .
ככל שהמהירות עולה מתח הגל הריבועי נשאר קבוע ורק התדר עולה
שלשת החוטים במפלג מחוברים למודל .

בדיקות מערכת הצתה מסוג "הול" :

1. חבר וולטמטר בין אדום(+) ל-שחור(-) . צריך לקבל מתח בין 10 - 12 וולט .
2. חבר וולטמטר בין השחור(-) לירוק(O) והפעל סטרטר וקבל קריעות עולות וירודות .
3. הבדיקה המקצועית יותר בעזרת אוסילסקופ ואז נקבל גל ריבועי .
4. אם אין על הצג גל ריבועי אז המפלג לא תקין .

מערכת הצתה אלקטרונית ממחושבת :

תיזמון הצתה אלקטרוני בחוג פתוח ובחוג סגור :

עקב הדרישות המחמירות של חוקי זיהום האוויר , דרישות חיסכון בדלק וחוסר רצון לשנות הרגלי נהיגה ואיכות נסיעה , החלו להשתמש במחשבים לבקרת קידום ההצתה .

מערכת הצתת מפלג מול הצתה ללא מפלג :

הבדל בין שני הסוגים הוא :

חלוקת הניצוץ לצילינדר המתאים מבוצעת אלקטרונית על ידי יחידת בקרת המנוע , בעוד חלוקת הניצוץ לצילינדר המתאים -בהצתה אלקטרונית עם מפלג-הינה מכנית , באמצעות מפלג מתח גבוה על גל הזיזים .

בתכונות הבאות אין הבדלים ביו שני הסוגים והם :

1. קביעת זווית הצתה - נקבעת בשניהם אלקטרונית .
2. פונקציות עומס המנוע , מהירות המנוע , וטמפרטורה נוזל הקירור והאוויר מועברות ע"י חיישנים .
3. יחידת בקרה אלקטרונית מגבילה את מהירות המנוע .
4. מיתוג זרם המרכזי מועבר באמצעות דרגת מוצא ההצתה , המשולבת ביחידת הבקרה או מורכבת על

סליל הצתה .

על מה יש להקפיד כאשר מטפלים ברכב המצויד באלטרנטור ?

כאשר מטפלים ברכב המצויד באלטרנטור יש להקפיד בקירור נאות של האלטרנטור והוסת שלו . אין לנתק את האלטרנטור המועמס מן הרשת , לא להפעילו בלי וסת ובלי מצבר . בעת טעינה של המצבר רצוי לנתק את האלטרנטור מן הרשת .

הסבר למה אסור לנתק את כבל המצבר כל עוד האלטרנטור מספק זרם .

אסור לנתק את כבל המצבר כל עוד האלטרנטור מספק זרם כי בגלל הניתוק הפתאומי של הזרם עלול להופיע פיק מתח גבוה מאוד שיהרוס את הדיודות .

תורת המקצוע - שאלות ותשובות בנושא הצתה המשך

איך נקבל ניצוץ במערכת ללא מפלג .

המערכת נקראת DIS הפועלת ללא מפלג , היא פועלת במתח גבוה המועבר ישירות למצתים דרך סליל ההצתה ,לפי סדר הצתה , המערכת פועלת ומבוקרת על ידי מחשב המקבל נתונים מחיישן סל"ד וחיישן יחוס שיודע את מיקום ומצבה של כל בוכנה . קידום ואיחור ההצתה מתבצעים אלקטרונית בהתאם לסיבובי המנוע .

תקלות במפלג השארתי .

1. ליכלוך בין שני גלגלי שיניים למגנט , מייצר מתח חלש - הבדיקה עם וולטמטר או אוסילסקופ מתח לפי

נתוני יצרן פתרון ניקוי עם אוויר דחוס . .
2. מגנט מפוצץ או סדוק , לא מייצר מתח - הבדיקה על ידי לד כאשר מסובבים את המפלג הלד צריך לדלוק

אם הוא לא דולק סימן שהמפלג לא מייצר מתח . פתרון החלפת הסליל כולו או המגנט .

אמצעי בטיחות בעת טיפול במערכת הצתה אלקטרונית .

1. להימנע משטיפת המחברים בשעת רחיצת מנוע .
2. לא להשתמש בבדיקת המערכת במנורה בהספק העולה מעל 3 ווט .
3. לא לקצר לגוף או בין חוטים .
4. השתמש כל הזמן במכשיר בדיקה רב מודד דגיטלי.
5. אין לבדוק ניצוץ במרחק העולה מעל 6 מ"מ .
6. אין לשחרר מחברים שמתג ההצתה במצב פתוח .

היתרונות של הצתה אלקטרונית לעומת הצתה רגילה .

1. אין בלאי .
2. לא רועש .
3. ניצוץ חזק .
4. ניצוץ מבוקר .
5. ניצוץ קבוע לאורך כל הדרך .

תפקיד סליל הצתה בערכת החשמל וסוגי סלילי הצתה .

תפקיד סליל הצתה להגביר את מתח המצבר למתח הצתה הדרוש .
סוגי סליל הצתה :
1. רגיל .
2. רזיסטור .
3. אלקטרוני .

כיצד פועלת הצתה ללא מפלג .

במערכת הצתה אלקטרונית ללא מפלג מדידת מהירות המנוע ורגע הופעת הניצוץ נקבעים על ידי מחולל דפקים השארתי על גל ארכובה או מחולל "הול" על גל הזיזים . חלוקת הניצוץ לצילנדר המתאים מבוצעת אלקטרונית על ידי יחידת בקרת המנוע .המתח לסליל הצתה מוגבר על ידי מגבר הספק טרנזיסטורי .
במערכות יותר מתקדמות מתקבלים הנתונים למחשב מחיישנים סל"ד וייחוס ובמידה ומופיעות נקישות מחיישן הנקישות . קידום ואיחור ההצתה מתבצעים אלקטרונית בהתאם לסיבובי המנוע .

תקלות במערכת הצתה אלקטרונית .

מודול מקוצר - כאשר בבדיקת מערכת הצתה מחברים מנורה במקביל למגעי הסליל הראשוני ומתג הצתה במצב 'ON' והמנורה דולקת . מחליפים מודול .
נתק בסליל - כאשר בבדיקת מערכת הצתה מחברים מנורה במקביל למגעי הסליל הראשוני ומפעלים מתנע והמנורה מהבהבת . מחליפים סליל הצתה .
חיישן מהירות מנוע או יחוס לא תקין - מנתקים שקע ומחברים אליו וולטמטר ומוודאים קריאה בעת התנעה וכן בודקים עם אוהמטר שחוטי החיישן לא מקוצרים לגוף .

יתרונות של הצתה אלקטרונית :

1. תגובות טובות מאוד בכל סיבובי המנוע גם בסל"ד גבוה .
2. ניצוץ חזק בכל העומסים .
3. תיזמון אלקטרוני , קידום הצתה מותאם לדרישות המנוע .
4. לא צריך טיפולים .
5. לא צריך כיוונים .
6. בלאי קטן .
7. אין רעש .
8. חיסכון בדלק ושיפור פעולת הסרק .
9. תכונות התנעה משופרות והצתה קלה .

מיקום וסוגי החיישנים במערכת הצתה אלקטרונית :

1. חיישן לחץ - פועל בסעפת היניקה - משמש למדידת כמות אוויר לדקה .
2. מתג המצערת - פועל בבית המצערת - אות מיתוג בפעולת , בעומס גבוה או בסרק .
3. חיישן טמפרטורה נוזל הקירור - בלוק מנוע - מקבל את חום המנוע .
4. חיישן טמפרטורה אוויר - בסעפת היניקה - מקבל את חומו של האוויר הנכנס .
5. חיישן מהירות וחיישן יחוס - בגלגל תנופה - נתוני מהירות ומצב מנוע .
6. חיישן נקישות - בבלוק המנוע - מרגיש את תחילת תופעת הדטונציה לפי צלצולי המנוע .

תורת המקצוע - תיזמון שסתומים מבוקר אלקטרונית – שאלות סיכום

כיצד סביבת העבודה משפיעה על ביצועי המנוע , ומהי הפשרה המושגת ?

סביבת הבעירה במנוע מושפעת , בחלקה הגדול , מפעולת שסתומי היניקה והפליטה . הפעלת השסתומים הרגילה – הרמה קבועה ותזמון קבוע – דורשת מידה מסוימת של "פשרה" בין צריכת דלק נמוכה , רמת פליטה נמוכה , גמישות מומנט ואיכות עבודת סרק .

מהם ההבדלים בין תכונות מנוע בעל הספק גבוה , מול מנוע חסכוני ?

מנוע חסכוני בדלק יכול לספק רק כמות מוגבלת מאוד של הספק , אפילו בהאצה מרבית .
מנוע בעל הספק גבוה מתפקד מצוין בסל"ד גבוה ומוגבלים בסל"ד נמוך .

מנה את השיטות השונות המיועדות לשינוי פרמטר הפעלת השסתומים

· הפעלת שסתומים משתנה (VVA) .
· הפעלת שסתומים אינטליגנטית (VVT-I) – המשנה בהתמדה את תיזמון הפתיחה והסגירה של שסתומי
היניקה , לקבלת תיזמון שסתומים אופטימלי בהתאם לתנאי הדרך .
· ויסות משך פתיחת שסתומי הכניסה (IVO) .
· שינוי מופעי הזיזים (VCP) .

הסבר את פעולת המערכת האלקטרומגנטית במנוע ללא גל זיזים .

המחשב נותן פקודה מתאימה לאלקטרומגנטים השונים – מתי לפתוח כל שסתום , כמה זמן הוא יישאר פתוח , ומתי לסגור את השסתום . זמן פתיחת השסתומים מותאם לסל"ד המנוע ובהתאם לתנאי עבודתו של המנוע , כגון האצה פתאומית או כפונקציה של חום המנוע .

איזה יתרון מושג כתוצאה משינוי מועד פתיחת שסתום הכניסה במנוע ?

יאפשר כניסת תערובת דלק/אויר בכמות גדולה יותר . עם כניסת כמות תערובת גדולה יותר והגברת סיבובי המנוע , המנוע יפיק הספק גבוה יותר ויניע את הרכב מהר יותר .

כיצד מרגיש הנהג , בעת תזוזת "פין הנעילה" , בין שני המצבים השונים ?

פין הנעילה מעביר את המנוע לביצועי הספק גבוהים יותר כמעט בצורה מיידית . נקודת העברה זו כמעט אינה מורגשת על ידי הנהג .

פרט את גורמי השליטה על יחידת הבקרה האלקטרונית ממחושבת במנוע .

· מהירות מנוע .
· עומס מנוע .
· מהירות רכב .
· טמפרטורת נוזל קירור .

מהי השפעת התזמון האלקטרוני על מומנט הפיתול בסל"ד משתנה ?

ניתן להגיע לקשת רחבה של עוצמות מנוע בטווחי המהירות השונים על ידי פתיחת שסתומים ממושכים בסל"דים מהירים .

כיצד מנגנון הפעלה הידראולית , משנה את התזמון בבקרה האלקטרונית ?

מנגנון ההפעלה ההידראולי מחליק פין דרך כל הנדנדים ונועל אותם ליחידה אחת וזה בסיבובי מנוע בינוניים קבועים מראש . עם ירידת מהירות המנוע , משתחררת נעילת הנדנדים , ומאפשרת למנוע עבודה בתנאי סיבובים נמוכים עד בינוניים .

תאר את המבנה המכני של מנגנון תיזמון שסתומים המבוקר אלקטרונית .

המערכת כוללת זרוע נדנד שלישית וזיז שלישי , הן בצד הכניסה והן בצד היציאה . קדחי הבוכנות של שלוש זרועות הנדנדים מקבילות לציר הגל , וציריהן נמצאים בקו אחד במצב נורמלי . הבוכנות ההידראוליות מפעילות לסירוגין את אחת משלוש זרועות הנדנדים לפי התנאים המשתנים .

תורת המקצוע - שאלות ותשובות בנושא הצתה

תפקיד מערכת הצתה והחלקים של מערכת הצתה סליל רגילה

תפקיד מערכת הצתה ליצור ניצוץ ברגע המתאים להצתת התערובת בתא השריפה בבוכנה ומבצעת זו בהגברת מתח המצבר באלפי וולטים מתח הצתה .
חלקיה של מערכת הצתה סליל רגילה :
1. מתג הצתה .
2. סליל הצתה .
3. מפלג שכולל את הקבל .
4. מגעים .
5. מערכות לשינוי נקודת ההצתה .
6. מצתים .

תפקיד סליל הצתה ואיך הוא בנוי

תפקיד סליל הצתה להגביר את מתח המצבר למתח הצתה הדרוש .
סליל הצתה בנוי כשנאי שבמרכזו ליבת ברזל שמסביבה מלופף הסליל הראשוני של המתח הנמוך שעשוי מחוט עבה וקצת ליפופים . ומסליל המישני של המתח הגבוה שעשוי מחוט דק והרבה ליפופים .

הסבר את התרחשויות השונות בעת סגירת ופתיחת מגעי המפלג !

כאשר פותחים את מתג הצתה סוגרים מעגל חשמלי והזרם עובר מהמצבר דרך המתג לסליל הראשוני דרך הפלטינות ולגוף . התוצאה נוצר שדה מגנטי בסליל הראשוני .
כאשר הפלטינות יפתחו יפסק הזרם והתוצאה השדה המגנטי נעלם והתקבל עלית מתח בסדר גודל של V 300 עקב השראה עצמית . ובגלל יחס הליפופים שהוא 1:60 נקבל במיישני מתח של V 18000 . אם במיישני יהיו יותר ליפופים נקבל מתח יותר גבוהה .

איך מחובר הקבל , מה תפקידו ואיך הוא פועל במערכת הצתה עם פלטינות .

הקבל מחובר במקביל לפלטינות .
תפקיד הקבל :
1. למנוע ניצוץ בין מגעי הפלטינה .
2. לגרום להפסקה מהירה של זרם במעגל הראשוני שתגרום להשראה עצמית גבוה בערך V 300 ומהירה .
אופן הפעולה :
ברגע שהמגעים נפתחים קולט הקבל את מכת הזרם שנוצרה מן ההשראה העצמית , ומחזיר אותה לאחר מכן לכרכה הראשונית .

תפקידו של נגד הראשוני במערכת הצתה .

שמפעילם את מתג הצתה הנגד הראשוני מתקצר והזרם במעגל הראשוני יהיה גבוהה וזה יעזור להתנעה בגלל הספק הצתה גבוה . לאחר התנעה עוזבים את המתג ואז מתחבר הנגד בטור לכוהל ועוצמת הזרם תיקטן .

מהם שלשת הדברים שאנו מעונינים לבדוק בעת בדיקת "נגד נטל" ובאיזה מכשיר משתמשים לבדיקת מצבו של זה ?

המכשיר שבו בודקים את "נגד נטל" הוא מד התנגדות .
הבדיקות שנעשות בעזרת מד התנגדות הם :
1. אם הנגד מקוצר .
2. אם יש נתק פנימי.
3. אם התנגדותו תואמת את דרישות היצרן של המנוע .

מהו הקשר בין זווית השהיה למרוח מגעי המפלג ובאיזה יחידות מונים את זווית ההשהיה .

הקשר בין זווית השהיה למרוח מגעי המפלג הוא :
כאשר זווית השהיה גדולה מרווח מגעי המפלג קטן , סליל הצתה מתחמם ,ויש איחור בהצתה .
כאשר זווית השהיה קטנה מרווח מגעי המפלג גדול , ניצוץ חלש . ויש הצתה מוקדמת .
יחידות זווית השהיה הם : במעלות ובאחוזים .
זווית הסגירה במעלות שווה זווית הסגירה באחוזים כפול 3,6 חלקי מספר הצילנדרים .
זווית הסגירה באחוזים שווה זווית הסגירה במעלות כפול מספר הצילנדרים חלקי 3,6 .

תאר מה יש לכונן תחילה , את נקודת התזמון או את זווית ההשהיה ומהי הסיבה לכך ?

מכונים תחילה את זווית ההשהיה מכיוון שזווית ההשהיה משפיעה על תזמון הצתה אם נכוון קודם את התזמון הוא ישתנה בזמן כיוון זווית ההשהיה .

הסבר את אופן הפעולה של ההתקן הפנאומטי לשינוי נקודת ההצתה במפלג !

בקידום ואקום הפלטה אם הפלטינות נעה נגד כיוון סיבוב המפלג התוצאה קיבלנו קידום
הדבר נעשה בעזרת תופעת תת לחץ בסעפת שמגיע לתא התת לחץ של המפלג שגורם לשינוי מיקום דיאפרגמה דורכת הקפיץ שמעוברת על ידי דחיף לפלטה אם הפלטינות .

מה תהיה התוצאה של מרוח מגעי מפלג גדול מידי או קטן מידי ? מה תהיה התוצאה של זווית השהיה גדולה או קטנה מידי ?

התוצאה של מרוח מגעי מפלג גדול מידי תהיה זווית השהיה קטנה מידי שיגרום להצתה מוקדמת וניצוץ חלש .
התוצאה של מרוח קטן מידי תהיה זווית השהיה גדולה מידי שיגרום לאיחור הצתה לניצוץ חזק הטענת הקבל במהירות לשרפת מגעי המפלג ולאבדן הספק .

מהן תכונותיהן המיוחדות של מערכות הצתה אלקטרוניות ואיזה סוגי מערכות נהוגות ברכב ?

תכונותיהן המיוחדות של מערכות הצתה הם :
1. זרם חלש בין מגעי הפלטינות ואין ניצוץ דבר שמונע בלאי בפלטינות .
2. אין צורך בקבל .
3. ניצוץ חזק במצת ניתן להגדיל מרווח במצתים .
4. חיסכון בדלק .
סוגי מערכות הצתה אלקטרוניות הנהוגות ברכב הם :
1. הצתה טרנזיסטורית עם פלטינות .
2. הצתה טרנזיסטורית השראתי .
3. מערכת הצתה "הול" .

תאר באופן עקרוני את פעולת מערכת ההצתה סליל אלקטרונית !

שהפלטינות סגורות בסיס הטרנזיסטור מחובר ומקבל מתח (מינוס) .כתוצאה מכך הטרנזיסטור יהיה במצב הולכה ויהיה מעבר זרם בין האימטר לקולקטור והשדה המגנטי בסליל הראשוני יבנה .
שהפלטינות נפתחות מתנתק המעגל של הבסיס והטרנזיסטור יהיה במצב קיטעון ואין מעבר בין האימטר לקולקטור התוצאה קיבלנו השראה עצמית בסליל הראשוני ומתח עלה לכמה מאות וולטים ובסליל המישני כתוצאה מיחס הליפופים המתח עלה לכמה אלפי וולטים .

מאיזה סיבה מערכת הצתה אלקטרונית היא בעלת סיכון בטיחותי ועל מה יש להקפיד כאשר ניגשים לטפל במערכת מסוג זה !

הסיבה שמערכת הצתה אלקטרונית היא בעלת סיכון בטיחותי בגלל שמערכת זאת מייצרת מתח הצתה מאוד גבוה ויש להקפיד כאשר ניגשים לטפל במערכת מסוג זה לנתק את המצבר לפני תחילת העבודה .

למה משתמשים בצורה גוברת והולכת במערכת הצתה טרנזיסטורית ?

משתמשים במערכת הצתה טרנזיסטורית בגלל הסיבות הבאות :
1. זרם חלש בין מגעי הפלטינות ואין ניצוץ דבר שמונע בלאי בפלטינות .
2. אין צורך בקבל .
3. ניצוץ חזק במצת ניתן להגדיל מרווח במצתים .
4. חיסכון בדלק .
5. הספק הצתה יותר גדול במהירות מנוע גדולות .

מהם שלושת הדגמים הנפוצים של מערכת הצתה אלקטרונית ובאיזה שם נוסף נוהגים לכנות הצתה אלקטרונית ?
הדגמים הנפוצים של מערכת הצתה אלקטרונית הם :
1. הצתה אלקטרונית + פלטינות .
2. הצתה אלקטרונית השראתי .
3. הצתה אלקטרונית "הול" .
4. הצתה אלקטרונית קבל מתפרק .
נהוג לכנות מערכת הצתה אלקטרונית גם מערכת הצתה טרנזיסטורית

בין איזה שני סוגים של מערכות הצתה טרנזיסטוריות אנו מבדילים ומהו ההבדל ביניהם

שני סוגי של מערכות הצתה אלקטרוניות הם :
1. מערכת טרנזיסטורית עם פלטינות .
2. מערכת טרנזיסטורית השראתי .
הבדלים בניהם במערכת עם פלטינה עובר דרך המגעים זרם נמוך המוגבר לאחר מכן ובמערכת השראתי הטרנזיסטור עושה את תפקיד המגעים .

תאר את אופן פעולתה של מערכת הצתה טרנזיסטורית בעלת מגעים !

שהפלטינות סגורות בסיס הטרנזיסטור מחובר ומקבל מתח (מינוס) .כתוצאה מכך הטרנזיסטור יהיה במצב הולכה ויהיה מעבר זרם בין האימטר לקולקטור והשדה המגנטי בסליל הראשוני יבנה .
שהפלטינות נפתחות מתנתק המעגל של הבסיס והטרנזיסטור יהיה במצב קיטעון ואין מעבר בין האימטר לקולקטור התוצאה קיבלנו השראה עצמית בסליל הראשוני ומתח עלה לכמה מאות וולטים ובסליל המישני כתוצאה מיחס הליפופים המתח עלה לכמה אלפי וולטים .

הסבר את המתרחש מבחינת זרימת החשמל במערכת ההצתה שמיוצגת על ידי שתי התמונות !

בתמונה א' - המסכה נמצאת מחוץ למחסום המגנטי , ואז נבנה שדה המגנטי במעגל המגנט .
בתמונה ב' - המסכה נמצאת כולה בתוך המחסום ואז השדה המגנטי עבר מן המגנט הקבוע דרך המסכה ובמעגל הראשוני נבנה השדה המגנטי וברגע שהמסכה תעבור את המחסום יופיע הניצוץ .

במה תלויה מידת הקידום ההצתה ? מה תהיה התוצאה של הצתה מוקדמת מדי ולמה לא רצוי להפעיל את המנוע זמן ממושך בהצתה מאוחרת ?

מידת קידום הצתה תלויה :
1. סוג הדלק .
2. יחס דחיסה .
3. מהירות המנוע .
4. טמפרטורה עבודת המנוע .
הצתה מוקדמת מידי תגרום :
1. לצלצולים .
2. נקישות .
3. ירידה בהספק .
4. בלאי למנוע .
לא רצוי להפעיל את המנוע זמן ממושך בהצתה מאוחרת כי המנוע עלול להתחמם ולאבד כוח .

איזה תקלות יכולות להופיע במערכת הצתת מצבר רגילה ?

התקלות שנגרמו במערכת הצתת מצבר רגילה הם :
1. מתח המצבר חלש ואז הניצוץ יהיה חלש .
2. . סליל הצתה או קבל פגומים
3. מגעי מפלג שרופים או לא מכוונים .
4. כיוון הצתה לקוי או התקן לשינוי כיוון הצתה מקולקל
5. מצתים פגומים או מרוח גדול בין אלקטרודות המצתים .

תאר את כוונון ההצתה בעזרת נורת בקורת !

כדי לכוון הצתה מכנסים את המפלג למנוע מוצאים פלג מ"ס 1 מסובבים את גל ארכובה עד שבמהלך הדחיסה של הצילנדר הראשון סימני התזמון חופפים לפי הוראות היצרן .
כאשר הסימנים מתלכדים המנוע נמצא בקידום סטטי .מחברים נורת ביקורת בין כניסת הזרם הראשוני למפלג לבין הארקה .מסובבים את המפלג נגד כיוון הסיבוב עד שהנורה דולקת . לאחר מכן מסובבים את המפלג אם כיוון הסיבוב עד שתתכבה ואז סוגרים את המפלג מבלי שהוא יזוז .

הנך רוצה לסובב את המנוע באמצעות מתנע מבלי שזה יתניע ממש . איך תנהג במנוע בעל הצתה רגילה ואיך במנוע בעל הצתה אלקטרונית ?

במערכת הצתה רגילה מנתקים את הכבל שמחבר בין הסליל למפלג ומקפידים שקצהו לא יזרוק ניצוצות לגוף המנוע . במערכת הצתה טרנזיסטורית מנתקים את הכבל שמחבר בין הסליל למפלג מכיפת המפלג ומחברים אותו באופן קבוע לגוף .

בעת סיבוב המנוע לא עובר ניצוץ בין כבל המפלג להארקה . מה יכולות להיות הסיבות לכך ?

במידה ואין ניצוץ כאשר מחזיקים כבל מהמפלג במרחק קצר מגוף המנוע הסיבות הם
1. סליל הצתה או קבל פגומים .
2. מגעי מפלג שרופים או לא מכוונים .
3. מגעים רופפים .

היכן יכולה להימצא התקלה במערכת הצתה , אם המנוע מזייף במהיריות הגבוהות או לא מצליח להגיע אליהן ?

1. סליל הצתה או קבל פגומים .
2. מגעי מפלג שרופים או לא מכוונים .
3. זווית ההשהיה לא תקינה .
4. ניתוק או נפילת מתח בכבלים .
5. כוונון הצתה או קידום הצתה לא בסדר .
6. המצת פגום או מרוח מגעי המצת .

איזה בעיות יכולות להיות במערכת ההצתה , אם המנוע מתניע יפה , עולה לסיבובים מהירים , אבל מזייף ?

הבעיות היכולות להיגרם הם:
1. סליל הצתה או הקבל פגומים .
2. חיבורים רופפים או נפילת מתח גדולה במעגל הראשוני .
3. בידוד פגום במעגל המישני .
4. מיסבי ציר המפלג פגום .
5. המצתים מזייפים .

איך ניתן לייצר מתח השראתי ובמה תלויה עוצמת המתח ההשראתי ?

ניתן ליצור מתח השארתי על ידי שינוי הזרימה המגנטית כמו לדוגמה הזזה הלוך וחזור של מגנט קבוע בתוך סליל ויצירת מתח חילופין על ידי זה . עוצמת המתח ההשראתי תלויה בעוצמת השדה המגנטי ממהירות שינוי השדה המגנטי וממספר הכריכות של הסליל .

סוגי סליל הצתה :

סוג ראשוני מישני
רגיל 4 - 3 אום 10 - 7 קילו אום

רזיסטור 2 - 1 אום 10 - 7 קילו אום

אלקטרוני 1 - 0.5 אום 30- 3 קילו אום

1. כויל רגיל .
2. כויל ל - 2 צילינדרים .
3. כויל ל - 4 צילינדרים .

תורת המקצוע -שאלות מסכמות בחשמל

1. הסבר כיצד תגיע למסקנה שיש לשפץ את המתנע ?

בכדי להגיע למסקנה שיש לשפץ את המתנע עלינו לעשות את הבדיקות הבאות :
*. בדיקת מצבר אם הוא מרוקן או פגום .
*. כבלים מנותקים או רופפים .
*. האם חיבור הארקה תקין .
*. האם מתג התנעה תקין .
*. האם המתנע מסתובב קל או קשה .
רק לאחר מכן אם הבדיקות הראו שהכל בסדר אז המתנע לא תקין ויש לשפץ אותו .

2. הסבר מהם התקלות השכיחות באלטרנטור .

התקלות השכיחות באלטרנטור הם :
*. מיסבים רועשים .
*. בוקסות למיסבים שחוקות .
*. פחמים שחוקים .
*. וסת לא תקין .
*. אין טעינה כתוצאה מדיודות פרוצות .
*. או טעינת יתר עקב קצר בדיודות .
*. רצועה מחליקה או קרועה .
*. ארקות גשר מינוס וקטבים של אלטנטור .

3. לקוח מתלונן על רטט דוושת בלם A.B.S אילו רכיבים חשמליים תבדוק ?

כאשר דוושת בלם A.B.S רוטט נבדוק :
*. מנורת אזהרה A.B.S בלוח שעונים דולקת .
*. חישנים בגלגלים בעזרת אום מטר .
*. בדיה ויזואלית של החוטים והחיבורים .
*. נתחבר עם סורק A.B.S למערכת כדי לקבל אינפורמציה מהסורק על
תקלות .

4 . איזה רכיבים חשמליים תוכל לבדוק בעזרת מכשיר גזי הפליטה ברכב ?

בעזרת מכשיר גזי פליטה בודקים רכיבים חשמלים :
1. חיישן למדא .
2. מזרקים חשמליים .
3. חוטי הצתה .
4. קלייסטר .
5. חיישן טמפרטורה .
6. חיישן MAP .
7. שסתום מפעיל קניסטר .
8. שסתום מפעיל EGR .

5. כיצד מכוונים מנוע ברכב מודרני ?

רכב מודרני לא ניתן לכוון באופן ידני אלה להתחבר למחשב הרכב עם סורק ומכוונים לפי הוראות יצרן ע"י כניסה עם המחשב לכל מערכת ספציפית . כוון הצתה ומנוע צעדים מכוונים לפי חיישן נקישות .

6. בעזרת איזה מכשיר תבדוק את הספק האלטרנטור כאשר הוא מראה 13.5V ?

בהנחה שמתח הטעינה 13.5V (תקין) עלינו לבדוק את הספק האלטנטור על גבי הרכב או מחוץ לרכב .
מחברים מד זרם השארתי על כבל מינוס ראשי עם החץ לכיוון הגוף . כאשר מתג הצתה כבוי נקבל קריאה של עד 0.3A (במינוס) . בזמן התנעה הזרם יורד ולאחר מכן עולה , לאחר מספר דקות מתאזן לקראת 0-10A (חיובי) . כאשר נרצה לבדוק את יכולת האלטנטור לכסות את הצרכנים יש להפעיל ברכב את כל הצרכנים לעלות את הסל"ד המנוע ל – 2000 סל"ד ולראות נתון זהה למהירות הסרק (עד 10A) .
הערה : במידה והקריאה היא (+) מעל 10A יש לבדוק תקינות מצבר במידה והקריאה (-) אלטרנטור פגום או רצועה מחליקה .

7. איזה בדיקה תבצע כדי לבדוק מצבר בעומס ובעזרת איזה מכשיר ?

מצבר ניתן לבדוק ע"י מספר מכשירים :
1. וולטמטר .
2. הידרומטר .
3. מכשיר שמודד מתח יחד עם נגד עומס .
מחברים מכשיר לבדיקה בעומס המכיל וולט מטר ונגד שווה ערך לצריכת המתנע בשעה שמחברים את המכשיר יראה מתח המצבר ללא עומס V 12 - V 12.5 כאשר לוחצים על הלחצן סוגרים מעגל ואז המצבר מזרים זרם ממתנים לפחות 15 שניות ומסתכלים על וולטמטר התוצאה צריכה להיות במצב תקין שמתח המצבר לא ירד מתחת
ל - V 10.5 .
כמו כן ניתן לבדוק ריכוז חמצה במצבר בעזרת הידרומטר מצבר טעון יראה 1,200 – 1,250 מ"ג/סמ"ק ומצבר פרוק למחצה יראה 1,150 – 1,200 מ"ג/סמ"ק ומצבר ריק יראה 1,100 – 1,150 מ"ג/סמ"ק .

8. מנה 2 תקלות במפלג והצע פתרונות .

*. תקלה חופש בציר המפלג – על פי הוראות יצרן אסור שיהיה חופש בציר המפלג דבר הגורם לתיזמון לקוי של מערכת הצתה .
תקלה זאת גורמת לזיוף מנוע , זיוף במהירות סרק , בסל"ד גבוהה אינה משפיעה .
תקלה מסוג זה תימדד על ידי מדידת חופש ציר על פי הוראות יצרן .
על מנת לאבחן חופש ציר במדויק ישנם שתי אפשריות בדיקה :
1. מכשיר בדיקה מפלג חיצוני (יש לפרק את המפלג) .
2. אוסילסקופ לבדיקת חופש ציר .
הפתרון לתקלה היא :
1. החלפת מיסב .
2. הוספת תותב .

*. סדק מכסה המפלג – על מנת לאבחן תקלה סדק במכסה מפלג דבר שישפיע על שני צילינדרים קרובים שבהם מתח הפריצה יקטן עקב בזבוז אנרגיה לכיוון הגוף .
המלצה לפתרון תהיה בדיקת מעגל הצתה מישני על גבי סקופ שתראה מתח פריצה נמוך עד כדי חוסר קיום שריפה (תקלה מאופיינת בשני צילינדרים בסקופ) .
הפתרון בהחלפת מכסה מפלג .

9. יתרונות במערכת הצתה טרנזיסטורית על פלטינות .

1. אין רעש .
2. בלאי קטן .
3. לא צריך כיוונים .
4. לא צריך טיפולים .
5. תגובות טובות מאוד בכל סיבובי המנוע גם בסל"ד גבוה .
6. ניצוץ חזק , מבוקר וקבוע .
7. תיזמון אוטומטי .

10. מהם הסיבות להתנעה קשה בבוקר קר ?

סיבות להתנעה קשה בבוקר :
1. מצבר חלש (בדוק ריכוז חומצה ועומס).
2. קופרסיה (בדוק תקינות על פי הוראות יצרן) .
3. מתנע לא תקין (משיכת זרם גבוהה) .
4. תערובת לא תקינה (משנק) .
5. תקלה במנוע צעדים (נישאר סגור).
6. מצתים לא תקינים .
7. חיישן טמפרטורה לא תקין .
8. חוטים הצתה סדוקים .
9. זמן הזרקה (קצר מידי) .
10. לחץ משאבת דלק .
11. ווסת לחץ קו .

11. נתח בדרך הגיונית 2 תקלות במערכת ההתנעה .

1 . המתנע אינו מסתובב בעת חיבור המעגל :
· מצבר מרוקן או פגום .
· כבלים מנותקים או רופפים .
· חיבור הארקה לא טוב .
· מתג התנעה לא תקין .
· תקלה במתנע עצמו .
2 . המתנע משתלב , אבל לא מסובב את המנוע :
· מצבר חלש .
· חיבורים רופפים בין המצבר למתנע .
· מיסבי מתנע פגומים .
· מתנע פגום .
· מצמד המשלב בלוי .

12. מיקום וסוג רגשים במערכת מונוטרוניק .

*. חיישן טמפרטורה – נמצא בבלוק המנוע בתוך מעברי מים .
*. חיישן זרימת אויר – נמצא בפתח כניסת האוויר .
*. חיישן MAP מחובר לסעפת היניקה .
*. חיישן סל"ד נמצא בגלגל תנופה .
*. חיישן מצב מצערת נמצא על ציר המצערת .
*. חיישן למדא נמצא אחרי סעפת הפליטה .
*. חיישן נקישות נמצא על בלוק המנוע בצורת מיקרופון .

13. ממה צריך להיזהר שמרכבים אזעקה ברכב חדש , תאר כיצד יכול להשפיע התקנה לא נכונה של מיגון

ואזעקה על כלי רכב חדישים .

אמצעי זהירות בהתקנה מערכת אזעקה הם ניתוק קו ה (+) על ידי חיבורים שאינם רופפים ומבודדים .
1. ניתוק סטרטר אינו מסוכן .
2. ניתוק משאבת דלק יש לנתק את חוט אספקת המתח לממסר ולא לנתק את ה (+) משאבת הדלק (בגלל שהממסרים של מערכת אזעקה מתיישנים יגרום למפלי מתח).
3. ניתוק מעגל הצתה יש לנתק רק את החיבור החיובי אם חוטים קצרים ממערכת אזעקה .

14. בדיקת מערכת הצתה באוסילסקופ .

1. בדיקת תזמון סטטי של המפלג במהירות סרק .
2. כאשר מאיצים מנוע יש לראות אם אקדח התזמון שהקידום משתנה וגדל .
3. בעזרת תמונת מעגל המישני באוסילסקופ נוכל לבדוק את מתח פריצת הניצוץ 8 עד 12 קילו וולט . במידה ומתח הפריצה נמוך או גבוה בכולם ( מפל מתח על סליל הצתה יגרום למתח פריצה נמוך , כהל נחלש יגרום למתח פריצה נמוך . אבל כאשר חוט מרכזי פגום מתח פריצה גבוה בכולם ) .
תקלות במערכת הצתה :

*. מתח פריצה גבוהה וקבוע = חוט מרכזי פגום .
*. מתח פריצה משתנה גבוהה מאוד = פלג לא תקין .
*. מתח פריצה נמוך קבוע = תערובת עשירה , חוסר דחיסה , כויל
נחלש , מפל מתח על סליל הצתה .
*. מתח פריצה נמוך ומשתנה במעט = פלג סגור .
*. מתח פריצה גבוהה ומשתנה במעט = פלג פתוח .
יש לבדוק בסקופ חופש ציר מפלג ע"י כך שרואים שתיזמון הניצוץ הוא כל 180 מעלות קבוע .
הערה : יש לבדוק כיוונן מצתים לפי הוראות יצרן .

15. איך נקבל ניצוץ ללא מפלג במערכת מתקדמת ?

המערכת נקראת DIS הפועלת ללא מפלג , היא פועלת במתח גבוה המועבר ישירות למצתים דרך סליל הצתה , המערכת פועלת ומבוקרת על ידי מחשב וחיישן הנמצא בגלגל התנופה שיודע את מיקום ומצבה של כל בוכנה . כתוצאה מהמיתוג נוצרת השראה עצמית בסליל הראשוני והמתח עולה ל – 300V 400V וכתוצאה מיחס הליפופים מקבלים מתח גבוה בסליל המשני . מופיעים 2 ניצוצות זהים שאחד מופיע בסוף דחיסה והשני מופיע בסוף פליטה . לאחר 180 מעלות מתחלפים הניצוץ שהיה בדחיסה נהיה בפליטה .

16. מנה את הרכיבים האלקטרונים במערכת הזרקת דיזל .

1. מחשב .
2. משאבת הזרקה .
3. חיישן מצב מצערת .
4. חיישן טמפרטורה מים .
5. מתג אור בלם .
6. מתג סרק .
7. מד זרימת אוויר .
8. חיישן מזרק מס' 1 .
9. חיישן מהירות הרכב .
10. חיישן נ.מ.ע. .
11. מדומם חירום חשמלי .

17. מה הסיבות לתקלה כאשר מופעל מאוורר בתוך הרכב ? והשפעתם על השעונים ?

כאשר המאוורר בפנים הרכב נכנס לעבודה (מאוורר חימום) אלטנטור צריך לכסות את הזרם שנצרך על ידי המאוורר במידה ולא נראה בלוח השעונים הפרעה שיכולה להיגרם כתוצאה :
1. תקלה באלטנטור .
2. צריכת זרם מאוורר גבוהה מידי (מאוורר תפוס) .
במידה ויכולת הכיסוי של אלטנטור נמוכה בגלל תקלה פנימית מתח הטעינה יורד ועקב כך מתחילה נורת הטעינה להידלק חלש .

18. מהם מכשירי בדיקה נהוגים כיום להצתה אלקטרונית

מכשירי הבדיקה הנהוגים היום לבדיקת מערכת הצתה אלקטרונית הם : רב מודד ואוסילסקופ .

19. אלו בדיקות ונתונים ניתן לקבל ממצבר .

מצבר תקין צריך להראות 12.5V בזמן שהמנוע כבוי , בודקים בעזרת וולטמטר , וכדי לדעת אם יש טעינה מחברים וולטמטר מניעים , כאשר יש טעינה הקריאה בוולטמטר צריכה להיות
14V – 14.5V סימן שמערכת הטעינה תקינה . כמו כן ניתן לבדוק ריכוז חמצה במצבר בעזרת הידרומטר מצבר טעון יראה 1,200 – 1,250 מ"ג/סמ"ק ומצבר פרוק למחצה יראה 1,150 – 1,200 מ"ג/סמ"ק ומצבר ריק יראה 1,100 – 1,150 מ"ג/סמ"ק .

20. כמכונאי אלו אמצעי בטיחות תנקוט בעת טיפול במערכת הצתה אלקטרונית .

1. לפני טיפול במערכת הצתה אלקטרונית יש לבדוק שהמחברים מהודקים .
2. אסור לחבר ולנתק מחברים בזמן הפעלת המנוע או שמתג ההצתה במצב ON .במיוחד אסור להוציא חוטים של מתח גבוה היות והמתח אין לו לאן לפרוץ אז הוא הולך למחשב .
3. לא לקצר את המעגל הראשוני היות ובסליל הראשוני יעבור הרבה זרם והוא עלול להינזק .
4. להימנע משטיפת המחברים בשעת רחיצת המנוע , נקה את המחברים בעזרת ספרי לניקוי מגעים בלבד .
5. אסור לבדוק ניצוץ במרחק הגדול מ – 6-7 מ"מ , אין לבדוק ניצוץ ללא פלג בדיקה .
6. לבדיקה השתמש במכשיר רב מודד , אסור לבדוק עם מנורה בעלת הספק גבוה רק בלאד .

21. מה תפקיד סליל ההצתה במערכת חשמל .

תפקיד סליל הצתה הוא לבנות את המתח הגבוה ממתח המצבר בסליל הראשוני למתח של 18KV בסליל המשני על מנת לקבל ניצוץ חזק .
סוגי הצתה :
1. רגיל .
2. רזיסטור .
3. אלקטרוני .
יש כמה סוגי כהל והם :
1. כהל רגיל .
2. כהל 2 צילינדרים .
3. כהל 4 צילינדרים .
4. כהל ל – 6 צילינדרים .
5. כהל לכל צילינדר .

22. מה תפקיד מייצב מתח ברכב .

מייצב מתח הוא רכיב אלקטרוני בעל שלושה חיבורים תפקידו להוציא מתח קבוע ומיוצב :
1. למכוונים .
2. לכל מעגלי הביקורת הפועלים אלקטרונית .
ישנם ברכב מספר סוגי מיצבים :
1. 8012 – מייצב ל – 12V .
2. 8005 – מייצב ל – 5V .
3. 8009 – מייצב ל – 9V .

23. סוגי הצתות :

1. מערכת פלטינה כוהל בסיסי 3-4 אום .
2. מערכת עם נגד מתקצר כוהל 1-2 אום + נגד .
3. מערכת אלקטרונית + פלטינות . ניתוק מהיר ניצוץ חזק , זרם נמוך בפלטינות , בלאי נמוך , אין צורך בקבל .
4. מערכת השראתי מפלג + קידום מודל + מגבר מחשב .
5. מערכת ממוחשבת השראתי מפלג + מחלק .
6. דגם הול + מודול מפלג + קידום .
7. ממוחשבת הול מפלג + מחלק הול מוציא גל ריבוע . מחולל הול דיסטרבוטור , חיישן הול מופיע על גלגל תנופה .

תורת המקצוע - שאלות ותשובות בנושא מתנע

איזה גורמים משפיעים על הספקו של המתנע ?

הגורמים המשפעים על הספקו של המתנע הם :
· מה סוג המתנע וגודלו .
· ממצבו של המצבר .
· מאורך ועובי הכבלים .

התקלות עלולות להופיע במעגל ההתנעה ומה יכולים להיות הגורמים לתקלות אלה ?

א. המתנע אינו מסתובב בעת חיבור המעגל :

· מצבר מרוקן או פגום .
· כבלים מנותקים או רופפים .
· חיבור הארקה לא טוב .
· מתג התנעה לא תקין .
· תקלה במתנע עצמו .

ב. המתנע מסתובב , אבל לא משתלב בזר ההתנע :

· תקלה מכנית .
· חלודה או חוסר שימון במשלב .
· שינן ההתנעה פגום .

ג. המתנע משתלב , אבל לא מסובב את המנוע :

· מצבר חלש .
· חיבורים רופפים בין המצבר למתנע .
· מיסבי מתנע פגומים .
· מתנע פגום .
· מצמד המשלב בלוי .

ד. שינן המתנע לא משתחרר לאחר ההתנעה :

· קפיץ מחזיר במתנע חלש או שבור .
· זרם ההתנעה לא מתנתק .
· שיני שינן המתנע או זר התנעה פגומים .

מנה פחות חמישה גורמים לכך שהמתנע אינו מסתובב כאשר סוגרים את מעגל ההתנעה (מסובבים את מתג ההתנעה) !

הגורמים לכך שהמתנע אינו מסתובב כאשר סוגרים את מעגל ההתנעה הם :
· מצבר מרוקן או פגום .
· חיבור הארקה לא טוב .
· כבלים מנותקים או רופפים .
· מתג התנעה לא תקין .
· תקלה במתנע עצמו .


מה במתנע יכול לגרום לכך , ששינן המתנע משתלב בזר ההתנעה , אבל אינו מסובב את המנוע ?

הגורמים ששינן המתנע משתלב בזר ההתנעה , אבל לא מסובב את המנוע :
· מצבר חלש .
· חיבורים רופפים בין המצבר למתנע .
· מתנע פגום .
· מצמד המשלב בלוי .

תורת המקצוע -שאלות ותשובות בנושא מצתים

מהי משמעותה של הצתה עצמית של מצת ומה משמועתה של הצתה להט של מצת ?

הצתה עצמית של המצת נגרמת כתוצאה מהתחממות יתר של חלקי המצת . התלקחות זו יכולה להופיע בעת הופעת הניצוץ או אחריה וזאת מבלי שהמנוע מאבד מהספקו .
הצתה להט של מצת נגרמת מהמשך התחממות חלקי המצת מעבר להצתה העצמית וזה לפני נקודת הופעת הניצוץ והתוצאה המנוע מאבד הספק .

מה יכול לגרום להעלמות הניצוצות במצת ?

הגורמים להעלמות הניצוצות במצת הם :
· מרווח אלקטרודות גדול מידי .
· לכלוך חיצוני .
· משקעי עופרת .
· סדקים בחרסינה .
· תקלה במערכת הצתה .

מה משמעותה של אי - גרימת התלקחות ומה יכול לגרום לכך ?

משמעותה של אי - גרימת התלקחות היא שנצוץ מופיע אבל התערובת אינה מתלקחת .
הסיבות לכך הם :
· נצוץ חלש מידי .
· מרוח מגעי אלקטרודת המצת קטן מידי .
· הרכב התערובת לא מתאים להתלקחות .

מהי טמפרטורת ניקוי עצמית של מצת ובאיזה טמפרטורה של בסיס המבודד עלולה להופיע הצתת להט ?

טמפרטורת ניקוי עצמית של מצת זוהי דרגת חום בה נשרף כל הלכלוך בבסיס המבודד והיא בערך 500 מעלות צלסיוס.
בטמפרטורת הגדולה מ - 850 מעלות צלסיוס בבסיס המבודד עלולה להופיע הצתת להט .

איך משפיע "ערך חום מצת" גדול מידי ואיך "ערך חום מצת" נמוך מדי ?

ככל שערך חום של מצת גבוה יותר עולה נטייתו של המצת להתלכלך וקטנה נטייתו להצתת להט .
ככל שערך חום של המצת קטנה יותר נטייתו גדלה להצתת להט .

הסבר את המושג "ערך חום של מצת" ואיך הוא מתבטא במבנהו של המצת ובהתאמתו למנוע !

ערך חום של מצת שבו המצת מתכונן לעבוד בין 300 מעלות צלסיוס ל- 850 מעלות צלסיוס .ערך חום מציין את רגישתו של המצת לפיח ושימון מצד אחד ולהצתת להט מצד שיני . מצתים בעלי ערך חום גבוה נקראים מצתים חמים ולהם יש מבודד ארוך , כך שעל החום יש לעבור דרך ארוכה אל ראש המנוע להתקררות והם מתאימים להיות מורכבים למנועים קרים כי הם נשארים חמים יותר .
מצתים בעלי ערך חום נמוך נקראים מצתים קרים ולהם מבודד קצר יותר והם מתאימים להיות מורכבים במנועים חמים כי הם נשארים פחות חמים .

במה נבדל מצת "קר" ממצת "חם" ומה יש לעשות כאשר מצת מפויח בעקבות פעולת מנוע תקינה ?

מצת "קר" הוא בעל ערך חום נמוך נטייתו להצתת להט גדולה ופחות להתלכלך ולהם מבודד קצר יותר מתאים למנועים חמים .
מצת "חם" הוא בעל ערך חום גבוה נטייתו לליכלוך גדולה ופחות להצתת להט ולהם מבודד ארוך יותר מתאים למנועים קרים .
כאשר מצת מפויח והמנוע תקין יש להחליפו במצת "קר" בעל ערך חום נמוך .

איך עלולים להראות פני אלקטרודות של מצת ומה מביא למצבים אלה ?

כאשר פני אלקטרודות של המצת בצבע שחור ורטוב המנוע אוכל שמן .
כאשר פני אלקטרודות של המצת בצבע שחור ויבש המצת קר שריפה לא מושלמת בעיה בהצתה או

תערובת עשירה המנוע אוכל דלק
כאשר פני אלקטרודות של המצת בצבע אפור הכל תקין .
כאשר פני אלקטרודות של המצת בצבע לבן תערובת עניה המנוע מאבד מהספקו .
כאשר פני אלקטרודות של המצת בצבע צהוב חום יש בדלק מים

איך בודקים מצתים ?

יש לבדוק מצתים תחת לחץ במכשיר מתאים לכך . יש לנקות את המצת ולכוון את הלחץ ללחץ הדחיסה של המנוע ובזמן שמפעילים מתח חשמלי המצת חייב להראות ניצוץ חזק וכחול .

מה עשויה להיות התוצאה של שימוש במצת בעל ערך חום גבוה או נמוך מדי או בהצבת מצת בעל תבריג ארוך או קצר מדי ?

בשימוש במצת בעל ערך חום גבוה או נמוך מדי עלולה להופיע הצתת להט או שלא תהיה הצתה רצופה בגלל ליכלוך .
במקרה של שימוש במצת בעל תבריג ארוך מדי עלולה להיפגע הבוכנה ושאריות שריפה ומשקעי פיח בחלק הבולט יקשו על פירוק המצת .
במקרה של שימוש במצת בעל תבריג קצר מידי תגרום להצתה לא טובה , לטמפרטורה לא נכונה של אלקטרודות ולסתימה ההברגות הלא מנוצלות בראש המנוע .

מה יכול לגרום לפני מצת משומן , מפויח או לאלקטרודת מצת מותכת ואיך תופעות אלה משפיעות על פעולת המנוע ?

הגורמים למצת משומן הם : טבעות שחוקות ומרוח מוביל שסתום גדול מדי .
הגורמים למצת מפויח הם : נסיעות רבות למרחקים קצרים ומשנק פגום .
הגורמים לאלקטרודת מצת מותכת הם : הצתת להט בגלל קידום מוגזם , מפלג לא תקין , שסתומים לא תקינים , ודלק לא מתאים
כל התופעות האלה גורמים לנפילת הספק המנוע .

תורת המקצוע - שאלות ותשובות בנושא מצבר

מהם תפקידי המצבר ?

תפקידי המצבר הם :
1.לצבור ולאחסן אנרגיה אלקטרוכמית ולמסור אותה בעת הצורך לצרכנים .
2. לספק בעת ההתנעה את האנרגיה הדרושה למתנע ולהצתה .
3.לספק זרם חשמלי לצרכנים כאשר המנוע דומם .

מהם תפקידי הגנרטור ?

הגנרטור נכנס לעבודה בזמן פעולת המנוע ותפקידו :
1. לספק אנרגיה חשמלית לכל צרכני החשמל ברכב כגון :מערכת הצתה , תאורה , מאווררים .
2. להטעין את המצבר .

מהם שינויי האנרגיה החשמלית בעת טעינת מצבר ובזמן פריקתו ?

בעת הטעינה נהפכת האנרגיה החשמלית לאנרגיה כימית .
בזמן הפריקה נהפכת האנרגיה הכימית שוב לאנרגיה חשמלית .

מהי הצפיפות האלקטרוליט של מצבר טעון ומה של מצבר פרוק ואיך משפיע החום על מצב האלקטרוליט ?

כאשר המצבר טעון הצפיפות האלקטרוליט בטמפרטורה 20 מעלות צלסיוס היא 1250 מילגרם/סמ"ק .
כאשר המצבר פרוק הצפיפות האלקטרוליט בטמפרטורה 20 מעלות צלסיוס היא 1150 מילגרם/סמ"ק . כאשר הטמפרטורה עולה הנפח עולה המשקל הסגולי יורד והתנגדות החומצה עולה .

איך קובעים את קיבולת הנומינלית (CAPACITV )של מצבר עופרת ?

מחברים למצבר טעון צרכן שיפרק את המצבר ומד זרם בטור לצרכן ובמקביל למצבר מד מתח .מפרקים את המצבר בטמפרטורה של 27 מעלות צלסיוס במשך 20 שעות עד אשר נקרא במד המתח מתח של 10.5 וולט ובודקים את הזרם .

במה תלויה הקיבולת (CAPACITV) של מצבר עופרת ומה זה זרם פריקה קר.

הקיבולת של המצבר תלויה בשטח הלוחות ,מצפיפות האלקטרוליט ,בטמפרטורה ,ממצב החומצה וגיל המצבר.
זרם פריקה קר הוא אינדקטור ליכולת ההנעה של המצבר . הבדיקה שנעשית למצבר בטמפרטורה נמוכה של 0 מעלות פרנהייט או מינוס 18 מעלות צלסיוס . מעמיסים את המצבר בהתאם לקיבול ובבדיקה אסור שמתח התא ירד פחות מ- 1.2וולט.

מצבר מסומן A 120 ,AH 44 , V 12 . מה אתה מבין מכך ?

V 12 - מתח המצבר .
AH 44 - קיבולת המצבר .
A 120 - היכולת של המצבר לפרק זרם בהתנעה .

מה יכול לגרום להתפרקות עצמית של מצבר ?

הסיבות להתפרקות עצמית של מצבר התהליכים כימיים שמתחוללים בתוך המצבר שמושפעים משינוי טמפרטורה וכן מציאת חומר זר מתכתי בתוך החומצה . וזרמי זליגה על גבי המצבר .
מהי עוצמת הטעינה הרגילה ומהי עוצמת הטעינה המהירה של מצבר
עוצמת טעינה רגילה היא זרם טעינה שערכו בערך 10% מערך קיבולת המצבר וטעינה
מהירה היא טעינה בזרם שעוצמתו בערך 100% - 50% מערך קיבולת של המצבר .

מהם אמצעי הבטיחות בהם יש לנקוט בעת הטיפול במצבר ?

אמצעי הבטיחות שבהם יש לנקוט בעת טיפול במצבר הם :
1. אין להדליק אש או לגרום לניצוצות או לעשן בסביבת המצברים בגלל סכנת התפוצצות.
2. יש ללבוש בגדי מגן בגלל החומצות .
3. אין להניח כלי מתכת על גבי המצבר בגלל סכנת גרימת קצר .
4. אין למלא מים לתוך חומצה מרוכזת , אלא להפך .

תאר את מבנהו של מצבר העופרת !

מבנה מצבר עופרת :
1. תיבה - תיבה עשויה מפלסטיק מחולקת לתאים כל תא מיועד ל - V 2 בקרקעית התיבה ישנם תאי משקע

למניעת קצר פנימי מהמשקעים .
2. לוחות - לוחות במצבר עשויות מסריג שמורכב מעופרת + אנטימון תפקיד אנטימון להקשות את הסריג .

לאחר יצירת הסריג מצפים אותו בחומר הפעיל בלוח חיובי דו תחמוצת עופרת . ובלוח שלילי

עופרת . מספר הלוחות השלילים גדול תמיד באחד .
3. החיץ - החיץ הוא חומר מבדד עם בליטות אנכיות המופנות כלפי הלוח החיובי למען הורדת המשקעים

לקרקעית התיבה .
4. חומצה - החומצה שבתוך המצמד מהולה ב - 2/3 מים ו - 1/3 חומצה על מנת להגיע למשקל סגולי של

1250 מילגרם/סמ"ק שבו התנגדות הפנימית הנמוכה ביותר .
5. גשרים - הגשרים מחברים את התאים בעבר היו חיצוניים דבר זה גרם למפלי מתח כיום הגשרים הם

פנימיים שמקטינים את מפלי המתח .
6. פקקים - תפקיד הפקקים א'. למילוי נוזל . ב'. לאפשר לאידים והגזים להשתחרר מהמצבר .

איך ניתן לדעת בעת טעינה רגילה של מצבר , שהוא אומנם טעון לגמרי ?

כאשר על מד המתח שמחובר במקביל למצבר המתח לא עולה יותר וגם במכשיר הידרומטר המשקל הסגולי לא עולה יותר סימן שהמצבר לא נטען יותר .

באיזה צורה ניתן לקבוע שמצבר עופרת לא שמיש יותר ? מהם הסימנים החיצוניים ?

מצברים ניתן לבדוק באמצעות כמה מכשירים :
1. מד מתח שבודק את המתח בין הקטבים מתח פחות מ- V 10.5 המצבר לא תקין .
2. ההידרומטר שבודק את המשקל הסגולי של החומצה . משקל סגולי פחות מ - 1150 מילגרם / סמ"ק המצבר

פרוק .
3. בדיקת עומס ובדיקה קבולת מחברים מכשיר לבדיקה בעומס המכיל וולט מטר ונגד שווה ערך לצריכת

המתנע בשעה שמחברים את המכשיר יראה מתח המצבר ללא עומס V 12 - V 12.5 כאשר לוחצים על

הלחצן סוגרים מעגל ואז המצבר מזרים זרם ואם המתח בוולט מטר מראה שהמתח ירד מתחת ל - V 10.5

המצבר לא תקין .

4. הסימנים החיצוניים כאשר מכסה המצבר בצד החיובי מתנפח .

מצבר אינו מסובב את המנוע כראוי . איך אפשר לדעת שהאשם אומנם במצבר ?

כאשר מדליקים את אורות המכונית בעת הפעלת המתנע ואורות אלה נחלשים אז בצורה ניכרת אז ניתן לדעת שהמצבר חלש והוא אשם באי יכולת המנוע להסתובב .

תאר את בדיקת המצבר באמצעות מכשיר לבדיקת מצבר תחת עומס !

מחברים מכשיר לבדיקה בעומס המכיל וולט מטר ונגד שווה ערך לצריכת המתנע בשעה שמחברים את המכשיר יראה מתח המצבר ללא עומס V 12 - V 12.5 כאשר לוחצים על הלחצן סוגרים מעגל ואז המצבר מזרים זרם ממתנים לפחות 15 שניות ומסתכלים על וולטמטר התוצאה צריכה להיות במצב תקין שמתח המצבר לא ירד מתחת ל - V 10.5 .

איך יש לחבר מצברים למטען , מה תהיה עוצמת הטעינה הרגילה , מהי טמפרטורת הטעינה המרבית ומה מסמן את הופעת גזים מתאי המצבר בזמן הטעינה ?

מחברים מצבר למטען כך שאת הקוטב החיובי של המצבר מחברים להדק החיובי של המטען ואת הקוטב השלילי של המצבר להדק השלילי של המטען .
זרם הטעינה צריך להיות בערך % 10 מן הקבולת של המצבר לדוגמא מצבר של 40 שעות אמפר טוענים בזרם של בערך 4 אמפר .
טמפרטורה הטעינה המרבית היא :
כאשר מופעים גזים רבים בזמן הטעינה סימן הוא שהמצבר מלא וזה קורא במתח תא של 2,4 וולט .

כאשר מטעינים מצבר טעינה רגילה מקפידים על הכללים הבאים :

1. הטענת המצבר רק במתח ישר .
2. יש לחבר את הדק החיובי מהמטען לקוטב החיובי של המצבר . ואת הדק השלילי של המטען לקוטב השלילי

של המצבר .
3. לשמור על זרם הטעינה שלא יהיה מעל % 10 מקיבולת המצבר .
4. יש לפתוח את הפקקים לפני תחילת הטעינה .
5. לפני הטעינה ואחריה יש לבדוק את רמת ריכוז האלקטרוליט .

על איזה כללים יש להקפיד כדי להבטיח למצבר אורך חיים גדול ?

הכללים שיש להקפיד כדי להבטיח למצבר אורך חיים גדול הם :
1. מצבר שלא בשימוש יש להטעין אחד ל- 6 שבועות .
2. אין לאחסן מצבר פרוק .
3. יש לבדוק לעיתים קרובות את מתח המצבר ואת ריכוז החומצה
4. אם חסר נוזל יש להוסיף רק מים מזוקקים .
5. אין לשים כלים או גופי מתכת על המצבר .
6. לנקות היטב את הקוטובים ולשמנם .
7. להבטיח שנקבי האוורור של המצבר יהיו תמיד פתוחים .


האם בדיקת המצבר ע"י מד מתח מספקת , ואמינה כדי לקבוע את מצבו והאם חידוש האלקטרוליט יכול לגרום להחייאתו של המצבר ?

תיקנתו של המצבר תלוי במצב הלוחות והאלקטרוליט ולכן אין להסתפק בבדיקת מצבר באמצעות מד מתח אלא יש לבדוק את ריכוז האלקטרוליט בעזרת הידרומטר .
אם בזמן הטעינה נוצרים הרבה גזים וריכוז האלקטרוליט כמעט לא גובר , אפשר לנסות להחליף את הנוזל ואפשר להשיג עוד כמה חודשי עבודה עם המצבר .

הסבר איך טעינת יתר משפיעה על המצבר ומהם סימניה החיצוניים ?

טעינת יתר גורמת ליצירת גזים מוגברת ולרתיחת האלקרוליט . המצבר אינו מסוגל לקלוט חשמל נוסף . והנוזל מתחמם ומתאדה החוצה . הסימנים החיצונים הם לחות מתמדת וירוקת על הקטבים .

הסבר איך קובעים את קיבולו של המצבר ובמה זה תלוי !

מחברים למצבר טעון צרכן שיפרק את המצבר ומד זרם בטור לצרכן ובמקביל למצבר מד מתח .מפרקים את המצבר בטמפרטורה של 27 מעלות צלסיוס במשך 20 שעות עד אשר נקרא במד המתח מתח של 10.5 וולט ובודקים את הזרם .
הקבולת תלויה בעוצמת זרם הפריקה , כמות הפריקות , במשקלו הסגולי של הנוזל ובטמפרטורה שלו , מרמת האלקטרוליט ובגיל המצבר .

מהם הטיפולים הדרושים למצבר ואיך יש לנהוג בקשר לאחסון מצבר ?

הטיפולים הדרושים למצבר הם :
1. יש לשמור על ניקיונו החיצוני של המצבר .
2. לבדוק מידי פעם את רמת האלקטרוליט ואם חסר לשים מים מזוקקים .
3. יש להדק ולנקות את הדקי הכבל המחובר למצבר .
אין לאחסן מצבר למעט חדש ללא פעילות יש לפרק ולהטעין אותו מידי פעם וכן לבדוק את רמת האלקטרוליט .

מה יכול לגרום לתופעות הבאות במצבר ?
רמת נוזל נמוכה מדי .
ריכוז הנוזל נמוך מדי .
הנוזל פורץ מן המגופות , אם בצורת טיפות ואם כאדים .

הגורמים לתופעות הבאות במצבר :
רמת נוזל נמוכה מידי - טעינת יתר ואידוי .
ריכוז הנוזל נמוך מידי - מצבר פרוק ,חומצה מדוללת בגלל טיפול שגוי .
הנוזל פורץ מן המגופות - זרם טעינה גדול מידי , רמת נוזל גבוהה מידי .

מה יכול לגרום לכך שהמצבר אינו מספק את המתח הדרוש ?

הסיבות שהמצבר אינו מספק את המתח הדרוש הם :
1. מצבר פרוק .
2. רמת נוזל נמוכה מדי .
3. הדקי חיבור רופפים (מפלי מתח) .
4. קבולת המצבר קטנה מדי לגבי צריכה .
5. מצבר ישן .

תורת המקצוע - שאלות ותשובות בנושא חשמל כללי

*. איך , באיזה אמצעים ניתן ליצור מתח חשמלי ?

ניתן ליצור מתח חשמלי באמצעים הבאים :
1. תהליך כימי כמו למשל מצברים .
2. השראה כמו גנרטור .
3. חום כמו אלמנטים תרמיים .
4. חיכוך בין חומרים כמו זכוכית .

*. מה זאת התנגדות חשמלית ?

התנגדות חשמלית פירושה התנגדות המוליך למעבר מטענים דרכו , היחידה של ההתנגדות החשמלית היא האום ומסומנת ב - R .

*. באיזה צורה יש לחבר מד זרם , ואיך מחברים מד מתח ?

מד זרם יש לחבר בטור לפני או אחרי הצרכן . מד מתח לעומת זאת מחברים במקביל לצרכן

*. איך מחשבים הספק חשמלי ואיך עבודה חשמלית ?

הספק חשמלי הוא תוצאה ממתח והזרם I * U = P .הספק ניתן ביחדות של ווט W .
עבודה חשמלית היא תוצאה של הספק חשמלי והזמן בו מבוצע הספק זה T * P = W .
העבודה ניתן בווט שניה או קילווטשעות .

*. מהו הכלל המקשר בין המתחים , הזרמים וההתנגדות הכללית במעגל טורי של צרכנים ?

המתח הכולל הוא סכום כל המתחים הבודדים במעגל . כל מתח בודד בפני עצמו מתנהג מהתאם להתנגדות המסוימת .
דרך כל ההתנגדויות זורם אותו זרם .
ההתנגדות הכוללת היא סכום כל ההתנגדויות הבודדות .

*. מהו הכלל המקשר בין המתחים , הזרמים וההתנגדות הכללית במעגל מקביל של צרכנים ?

כל ההתנגדויות בעלי אותו מתח .
הזרם הכולל הוא סכום כל הזרמים הבודדים . הזרמים הבודדים מתנהגים בצורה הפוכה מן ההתנגדויות הבודדות המסוימות .
ההתנגדות הכוללת תמיד יותר קטנה מן ההתנגדות הבודדה הקטנה ביותר .

*. מהו ההבדל בין זרם ישר לזרם חילופין ובאיזה כיוון זורם הזרם החשמלי ?

בזרם ישר זורמים האלקטרונים תמיד באותו כיוון , כלומר הקיטוב אינו משתנה .
בזרם חילופין משתנה הקיטוב ללא הרף , כי כיוון זרימת האלקטרונים משתנה כל הזמן . בטכניקה נקבע שהאלקטרונים זורמים מקוטב חיובי + לקוטב שלילי - .

*. מה זאת אלקטרוליט ומה זאת אלקטרוליזה ?

אלקטרוליט הוא נוזל מוליך חשמל . הוא יכול להיות מורכב מחומצה מדוללת , תרכובת מלחים .
אלקטרוליזה הוא תהליך של התפרקות האלקטרוליט כאשר עובר דרכו זרם חשמלי ישר

*. איזה תכונות יש למגנט ואיך משפיעים מגנטים זהים או שונים האחד על השני ?

מתכות מגנטיות הן ברזל , ניקל , קובלט וסגסוגתיהם . מושפעים ממגנטים ונמשכים על ידהם . קטבים מגנטיים זהים דוחים אחד את השני ,לעומת קוטבי מגנטיים שונים הנמשכים האחד אל השני .

*. מהי התכונה של ליבת הברזל בתוך סליל מוליך זרם ?

ליבת ברזל שנמצאת בתוך סליל מוליך זרם מחזק את שדהו המגנטי . לאחר התפרקות השדה המגנטי יכולה להשאר מגנטיות שיורית בתוך הליבה .

*. איך מתנהג מוליך חשמלי בתוך שדה מגנטי ?

כאשר מוליך חשמלי פעיל נמצא בתוך שדה מגנטי מופעל עליו כוח שמוציא אותו ממצבו כלומר ידחוף אותו מעלה מטה או יסובב סליל הניתן לסיבוב לכיוון מסוים .

*. איך נוצר מתח השראתי ?

כאשר סוגרים מעגל של זרם חשמלי ישר נבנה בסליל שדה מגנטי . השדה המגנטי הנבנה יוצר מתח שפועל נגד המתח של המעגל . כאשר מנתקים את הזרם נהרס השדה המגנטי במהירות ויוצר מתח שתואם את המתח המקורי . המתח שנוצר כתוצאה משינוי השדה המגנטי של הסליל נקרא מתח השראתי עצמאי .

*.איך בנוי שנאי ולמה ליבת ברזל של שנאי בנויה לוחיות לוחיות ?

שנאי מורכב מליבת ברזל העשויה לוחיות לוחיות , מכריכה ראשונית ומכריכה משנית . תפקיד לוחיות הליבה המגנטית , המבודדות האחת כלפי השניה , הוא להקטין את זרמי הערבול למניעת התחממות ליבת הברזל .