מושגים – הגדרות המשך :

"מכונות-הרמה" –
מובנן עגורנים, מכונות-כינון, מדלים, מגורי-קילונים, רצועות קילונים ותרנים, מקורים, לולבי אזנים וכל שאר חלקים המחוברים חיבורי קבע אל הקילונים, התרנים והסיפונים, ומשמשים בהרמה או בהורדה בזיקה אל התהליכים;

"מכון מוסמך להדרכה" –
מכון בעל יכולת מדעית וטכנולוגית בנושאי הגנה מקרינה מיננת, שהוסמך בידי מפקח עבודה ראשי להדריך ממוני בטיחות קרינה, עובדי קרינה ובודקי קרינה מוסמכים, לאחר שנועץ במנהל ובממונה;

"מכשיר חשמלי" –
ציוד חשמלי המיועד להמרה במתכוון של אנרגיה חשמלית, באנרגיה חשמלית אחרת או באנרגיה מסוג אחר;

"מכשיר-נשימה" –
מכשיר המספק אויר צח לנשימה, מתוך מאגר-אויר או חמצן דחוס, בין מנקודת שאיבת-אויר ובין באמצעות מסנן;

"מכשיר קרינה" –
התקן, מכשיר או מכונה הפולטים קרינה מיננת או שבהפעלתם נוצרת קרינה מיננת;

"ממונה בטיחות קרינה" –
אדם בעל ידע בבטיחות קרינה מיננת ובעל הסמכה מטעם מכון מוסמך להדרכה;

"מלגזה" -
מכונה ניידת בעלת תורן או זרוע שליפה טלסקופית המיועדת להרמת משאות ולשינועם באמצעות מזלג או התקן מתאים אחר ,למעט אונקל המחובר לכננת הרמה;

לעניין זה,

"מזלג" –
התקן בעל זיז או זרועות להרמת משא;

"מנהל המחצבה" –
אדם שנתמנה על ידי התופש להיות מנהל מחצבת-אבן בהתאם לתקנה 3;

"מנה גבולית" –
הנמוכה מבין מנות הקרינה כמפורט בתוספת השניה;

"מנות קרינה" –
כמות האנרגיה הנבלעת ביחידת מסה של גוף האדם עקב חשיפתו לקרינה מיננת;

"מנת קרינה מוכללת" (Effective Dose Equivalent) -
ערכי שקול המנה המוכפלים בגורמי השקלול המתאימים לכל הרקמות או האיברים השונים שנחשפו; ערכי גורמי השקלול של אברי הגוף השונים ניתנים בתוספת השניה לתקנות אלה;

"מנת קרינה מחוייבת" (Committed Effective Dose Equivalent) -
מנת קרינה מוכללת לאדם שתצטבר בתוך 50 שנים לאחר קליטת חומר רדיואקטיבי לתוך גופו;

"מנת קרינה נבלעת" - ((Absorbed Dose –
האנרגיה הממוצעת הנמסרת ע"י הקרינה המיננת ליחידת מאסה של חומר;

"מסגרת בטיחות", "מסגרת" –
מסגרת קשיחה לרבות מסגרת מתקפלת המיועדת להרכבה בטרקטור לשם הגנה על המפעיל במקרה של התהפכות הטרקטור, לרבות אבזרי החיבור במסגרת ובטרקטור המיועדים לשמש בהרכבתה, ולרבות תא בטיחות;

"מסגרת פסולה" –
מסגרת בטיחות שהמפקח הראשי הכריז עליה כעל מסגרת פסולה בהתאם לתקנה 31;

"מפרט דגם למסגרת בטיחות", "מפרט" –
תיאור מסגרת בטיחות לטרקטור, על אבזרי החיבור לטרקטור, ובכלל זה תכניות של המסגרת והאבזרים וכן פרטים כגון מידות, משקל ותכונות של החלקים והחמרים שמהם הם עשויים או מורכבים, תהליכי הייצור ודרך הרכבת המסגרת של הטרקטור; אם קבע המפקח הראשי פרטי מפרט יכלול המפרט את הפרטים שהוא קבע;

"מסילת ברזל" –
מסילת ברזל המשמשת לתעבורה ציבורית של נוסעים או של טובין או לתעבורה אחרת, לרבות מיתקנים המשמשים בקשר למסילת הברזל ולצרכיה;

"מספר CAS" –
מספרו של חומר הדברה כמצוין בפנקס רישום השמות הכימיים של חמרים כימיים ונוסחתם שמוציאה לאור האגודה הכימית האמריקנית;

"מעבדה" –
מקום שבו מבצעים דגימות, בדיקות, אנליזות, סינתזות, ניסויים, מחקר ופיתוח, הדרכה, לימוד והוראה תוך שימוש בגורמים מסוכנים, למעט מקומות אלה המתקיימים במסגרת מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, במוסד חינוך ממלכתי ובמוסד חינוך ממלכתי דתי כהגדרתם בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953, בבית ספר כהגדרתו בחוק הפיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969, וכהגדרתו בפקודת החינוך [נוסח חדש], התשל"ח-1978, או בבית ספר מקצועי כהגדרתו בחוק החניכות, התשי"ג- 1953;

"מעבדה ביולוגית" –
מעבדה שבה משתמשים בגורם ביולוגי מידבק;

"מעבדה כימית" –
מעבדה שבה משתמשים ברעלים כמשמעותם בתקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור), התשנ"ו-1996-;

"מעבדה מוסמכת" –
מעבדה לגיהות תעסוקתית של משרד העבודה והרווחה וכל מעבדה אחרת שהסמיכה מפקח העבודה הראשי באופן כללי או מיוחד , לבצע בדיקות סביבתיות-תעסוקתיות במקומות עבודה .

"מעבדה מוסמכת לקרינה" –
מעבדה או מכון בעלי יכולת מדעית וטכנולוגית לביצוע בדיקות או שירותים בהגנה מקרינה בנושאים המפורטים בתוספת הראשונה, כולם או חלקם, במקומות עבודה ושהוסמכה בידי מפקח העבודה הראשי, לאחר שנועץ במנהל ובממונה;

"מעבדה לבדיקות טוקסיקולוגיות" –
מעבדה שהסמיך שר העבודה והרווחה בהסכמת שר הבריאות, באופן כללי או במיוחד, בהודעה ברשומות, לביצוע בדיקות טוקסיקולוגיות ביולוגיות, אצל עובדים החשופים או עומדים להיות חשופים לגורמים כימיים ופיסיקליים;

"מעבדה רפואית" –
כמשמעותה בתקנות בריאות העם (מעבדות רפואיות), התשל"ז-1977 (להלן - תקנות בריאות העם);

"מעביד" –
לרבות חבר בני-אדם, מואגד או בלתי מואגד, ונציגו החוקי של מעביד שנפטר; לגבי חבר של אגודה שיתופית רשומה העוסק בעבודה המבוצעת על ידי אותה אגודה, יראו לענין פקודה זו את האגודה כמעביד של החבר ואת החבר כעובד האגודה, אף-על-פי שהוא מקבל גמול עבודתו, כולו או מקצתו, על ידי השתתפות ברווחי האגודה או בהכנסתה ברוטו;

"מעגל סופי" -

מעגל הניזון דרך מבטח והמיועד להולכת זרם חשמלי במישרין למכשירים צורכי זרם, או לציוד חשמלי אחר, המותקנים באותו מעגל;

"מערכת טפסות" –
מערכת המורכבת מלווחים, תמיכות וחיזוקים והמיועדת לשאת בטון טרי ולהעביר את כל העומסים המופעלים בהשפעת היציקה למשטח נושא;

"מערכת בלימת נפילה" –
מערכת צמ"א להגנה מפני נפילה מגובה שמתקיימות בה דרישות התקן לעניין זה, הכוללת ריתמת גוף
מלאה לבלימת נפילה של עובד, שחוברה אליה תת מערכת לאחת מאלה:
(1) אבטחה צירית גמישה או קשיחה עם אמצעי קשירה המחובר לקו עיגון אנכי או אופקי;
(2) בלימת נפילה מרחבית עם אמצעי קשירה המשולב בסופג אנרגיה או בולם נפילה נסוג;
(3) בלימת נפילה גמישה עם שני אמצעי קשירה תקניים, אשר יחוברו לריתמה באמצעות סופג אנרגיה אחד;

"מערכת למניעת נפילה", "מערכת ריסון" -
מערכת צמ"א המיועדת למנוע את נפילת העובד מעבר לשפת בור, מבנה או משטח וכיוצא באלה;

"מערכת מיקום ותמיכה" -
מערכת צמ"א להגנה מפני נפילה מגובה, המיועדת להבטיח את יציבות גופו של העובד כאשר רוב משקלו נתמך על רגליו בעמדת העבודה שלו, כדי לאפשר לו ידיים חופשיות לביצוע העבודה או למנוע את נפילתו מעבר לשפת בור, מבנה או משטח וכיוצא באלה, לפי העניין;

"מערכת צמ"א" –
מערכת של ציוד מגן אישי;

"מערכת תליה" -
מערכת צמ”א שנתקיימו בה דרישות התקן לעניין זה, המאפשרת לעובד באתר העבודה גישה אנכית או כמעט אנכית ועבודה עליו בעזרת חבלי תילוי ואבטחה ;

מושגים – הגדרות המשך :

מבצע" -
אחד מאלה לפי העניין:
(1) קבלן לעבודות בגובה, לעבודות גלישה או טיפוס תרנים, המבצע עבודות אלה בעצמו או באמצעות עובדים מטעמו, לרבות באמצעות עובדי קבלן כוח אדם;
(2) תופש המפעל כמשמעותו בפקודה, המבצע בעצמו או באמצעות עובדים מטעמו, לרבות באמצעות קבלני כוח אדם, עבודה בגובה, עבודת גלישה או טיפוס תרנים;
(3) מבצע בניה כהגדרתו בתקנות עבודות בניה, אגב עבודת בניה, בעת ביצוע עבודה בגובה עבודת גלישה או טיפוס תרנים;

"מבצע בניה" –
קבלן ראשי או מזמין, המבצע את העבודה כולה או חלקה באמצעות עובדים שלו או באמצעות קבלנים העובדים עבורו;

"מגיני אוזניים" —
אטמי אוזניים הממוקמים בתוך תעלת האוזן החיצונית או אוזניות המכסות את אפרכסת האוזן והמיועדים להקטין את הרעש המגיע לאוזן, הן לפי מפלס הרעש והן לפי תדירויות הרעש;

"מד-רעש" —
מכשיר לפי דרישות התקן, למדידת מפלסי רעש;

"מדריך עבודה בגובה" –
מי שמוסד להכשרה נתן לו תעודת הכשרה לשמש מדריך באחד או יותר מתחומי העבודה שנקבעו בתקנות אלה, והוא רשום במרשם;

"מדרכת מעבר" –
שטח, שבו עובדים בני אדם או המשמש להעברת חמרים או ציוד;

"מוליך" –
גוף המיועד להעביר זרם חשמלי;

"מוסד בקורת מוסמך" –
מכון התקנים הישראלי, הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל או כל מוסד אחר שיקבע מפקח העבודה הראשי;

"מוסד להכשרה" –
גוף לרבות המוסד לבטיחות ולגיהות, שמפקח העבודה הראשי אישר לו להכשיר מדריך עבודה בגובה, גולש בנין, מטפס תרנים או מנהל מקצועי, לפי העניין , ולהעניק לו תעודות הכשרה;

"מוצר לייזר" -
התקן , מכשיר או מכונה הפולטים קרינת לייזר , לרבות התקן , מכשיר או מכונה פולטי קרינת לייזר כאמור שאינם מוצרים מוגמרים .

"מוצר לייזר מסוכן" -
מוצר לייזר המסווג ברמת סיכון 3R ,הפולט קרינת לייזר שאינם בתחום האור הנראה או מוצר לייזר המסווג ברמת סיכון 3b או 4 .

"מזמין" –
בעל הנכס או מי שבעל הנכס ייפה את כוחו להתקשר עם קבלנים לביצוע עבודת בניה או בניה הנדסית, כולה או חלקה;

"מחזיק במקום העבודה" –
כל אחד מאלה:
(1) המעביד;
(2) במפעל - הבעל או התופש כמפורט בסעיפים 219 עד 221 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל1970-;
(3) בעל מקום העבודה;
(4) המנהל בפועל את מקום העבודה;
(5) מי שבהשגחתו או בפיקוחו פועל מקום העבודה;
(6) המנהל בפועל של תאגיד, אם המפעל מצוי בבעלות תאגיד.

"מחזיק במעלית" –
כל אחד מאלה: בעל החצרים שבהם נמצאת מעלית, לרבות המחזיק בחצרים כאמור ותופס מפעל שבהם, ובבית משותף - נציגות הבית;

"מחצבה" –
חפירה לשם כריית אבן, לרבות אבן-סיד, אבן-חול, אבן-חול גירי או בזלת למיניהן, או לשם כריית צפחה, שחם או סלע וולקאני או מיט אמורפי אחר, קורץ, שיש, צור, גיר, צרורות, חול, חימר או גבס, יחד עם המבנים, המיתקנים, הציוד, המכונות, מסילות הברזל, ההתקנים, המחסנים והמקומות לשפיכת פסולת השייכים לחפירה או המשמשים אותה;

"מחצבת-אבן" –
מחצבה שבה מתנהל חיצוב על פני הקרקע, למעט מחצבה כאמור בה מפיקים חלוקים, חול או חרסית;

"מטפס תרנים" -
מי שמוסד להכשרה נתן לו תעודה לבצע עבודות טיפוס תרנים, לפי תקנות אלה , והוא רשום במרשם;

"מטרות חקלאיות", "חקלאות" –
לרבות הצרכים הכרוכים בכל אלה:
(1) גידולי שדה, גידולי גן, מטעים ומשתלות;
(2) גידול בעלי-חיים, גידול דגים, גידול עופות והדגרת ביצים;
(3) ענף הרפת וענף הלול;
(4) ייעור והפקת עץ מיערות;
(5) הכשרת קרקע למטרות חקלאות המנויות בפיסקאות (1) עד (4);
(6) מטרה כל שהיא של ישוב חקלאי או ישוב קיבוצי, או של תושב של אלה, למעט בניה ובניה הנדסית;
(7) מטרה כל שהיא של מוסד לחינוך חקלאי או מוסד למחקר חקלאי, למעט בניה ובניה הנדסית;

"ממיסים פחמימניים הלוגניים" (להלן - מפ"ה) –
החמרים אשר שמותיהם ונוסחאותיהם הכימיות מופיעים בתוספת הראשונה, וכן תערובות המכילות מפ"ה בכל צורה שהיא;

"מינדף" –
תא עבודה סגור המונע את יציאת הגורמים המסוכנים הנמצאים בתוכו לסביבת העבודה ולאוויר החיצון, הכל בהתאם לת"י 1839 בטיחות במעבדות - מינדפים;

"מינדף ביולוגי" –
תא עבודה סגור המונע את יציאת הגורמים המסוכנים הביולוגיים הנמצאים בתוכו לסביבת העבודה ולאוויר החיצון;

"מינדף ביולוגי מסוג 1" –
מינדף ביולוגי שבו הפתח הקדמי פתוח ונכנס לתוכו אוויר מבחוץ;

"מינדף ביולוגי מסוג 2" –
מינדף ביולוגי שבו הפתח הקדמי פתוח; בתוך המינדף קיימת זרימת אוויר מסונן שכבתית (למינרית) - אופקית ואנכית, והאוויר הנפלט החוצה מסונן;

"מינדף ביולוגי מסוג 3" –
מינדף ביולוגי שהוא תא כפפות אטום ברמה גבוהה, כשהאוויר הנכנס והיוצא מסונן דרך מסנן אבסולוטי תקני מסוג ;HEPA (High Efficiency Particulate Air)

"מינדף כימי" –
תא עבודה סגור המונע יציאת גורמים מסוכנים כימיים, לסביבת העבודה ופולט אותם לאוויר החיצון, באמצעות מערכות שאיבה ופליטה מתאימות ובו תאורה טובה ויעילה מוגנת פציצות (Explosin Proof);

"מיפוי מפלסי רעש" —
עריכת מדידות, רישום ומיפוי טופוגרפי של מפלסי הרעש בתחנות העבודה השונות, שבהן קיימת חשיפה לרעש;

"מיתקן-הדברה" –
כל מיתקן המשמש לפעולת-הדברה המופעל במנוע או בידי אדם, בכח - בהמה או בכל דרך אחרת;

"מיתקן חשמלי" –
מיתקן המשמש לשם ייצור חשמל, הולכתו, הפצתו, צריכתו, צבירתו או שינויו (טרנספורמציה), לרבות מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים, וציוד חשמלי קבוע או מיטלטל הקשורים במיתקן;

"מיתקן משוחרר ממתח" –
מיתקן חשמלי מופסק מנותק ומקוצר;

מושגים – הגדרות המשך :

"ויניל-כלוריד" –
חומר שנוסחתו הכימית CH2=CHC1 לרבות כל תערובת או תרכובת המכילים חומר כאמור ומסוגלים לשחררו;

"ועדה רפואית" –
ועדה רפואית ארצית לאבק מזיק שמינה המנהל הכללי של משרד העבודה והרווחה בהסכמת המנהל הכללי של משרד הבריאות ואשר בין חבריה לפחות ארבעה קוראים מוסמכים;

"זיהום רדיואקטיבי" –
פיזור של חומר רדיואקטיבי פתוח בצורה לא מבוקרת;

"זיהום רדיואקטיבי פנימי" –
זיהום רדיואקטיבי בתוך גופו של אדם;

"זרם דלף" –
זרם הדולף דרך בידוד או על פניו בהשפעת המתח;

"זרניך" (ארסן) –
לרבות תרכובותיו האורגניות והאנאורגניות, וכן תערובות המכילות זרניך או תרכובות זרניך בכל צורה שהיא;

"חבלת גוף" –
לרבות פגיעה בבריאות;

"חומר הדברה" –
חומר או תערובת של חמרים כימיים המכילים חומר פעיל אחד או יותר, והמיועדים למטרות אלה:
(1) שילווך עלים;
(2) ביעור, דחייה או משיכה של נגעים, וכן ויסות גידולים או מניעתם;
כל חומר כימי או תערובת של חמרים כימיים, לרבות משחות-עצים וחמרי-הרטבה המיועדים לביעור נגעים, להוציא תרופות וטרינריות

"חומר רדיואקטיבי" –
חומר הפולט מעצמו קרינה מיננת;

"חומר רדיואקטיבי פתוח" –
חומר רדיואקטיבי שאינו מקור חתום;

"חומר רופף" –
כל חומר רופף, לרבות אבן, סלע או עפר חופשיים העלולים להידרדר תוך כדי החיצוב או בהשפעת גורמים אטמוספריים;

"חומר שביר" –
חומר לסיכוך גג שמבחינת חוזקו איננו בטוח לנשיאת משקלו של אדם, כגון: לוחות מאסבסט-צמנט, לוחות אקריליים או לוחות מחומר פלסטי אחר, זכוכית, לוחות בידוד, לוחות מתכת או לוחות אחרים שמחמת טיבם, איכותם או מצבם נעשו בלתי בטוחים;

"חי" –
מצב של מוליך כשהוא מחובר למקור של מתח חשמלי באופן גלווני, השראתי או כשהוא טעון חשמל, לרבות מוליך האפס;

"חשיפה חיצונית" –
חשיפה תעסוקתית ממקור קרינה שמחוץ לגופו של אדם;

"חשיפה מרבית מותרת" (maximum permissible exposure) -
הרמה המרבית של קרינת לייזר שאדם יכול להיחשף לה , בתנאים רגילים , בלי להינזק בעיניו או בעורו , מיידי או נזק מאוחר , כקבוע בתקן .

"חשיפה פנימית" –
חשיפה תעסוקתית ממקור קרינה הנמצא בתוך גופו של אדם;

"חשיפה תעסוקתית" –
חשיפת גופו של אדם לקרינה מיננת או לזיהום רדיואקטיבי עקב תעסוקה, הכשרה מקצועית, לימודים או מחקר, למעט חשיפתו לקרינת רקע טבעי ולקרינה שמטרתה טיפול או אבחון רפואיים בו עצמו;

"חשיפה משוקללת מרבית מותרת לרעש מתמשך והתקפי" —
מפלס הרעש המשוקלל או שווה הערך המרבי, הנמדד סמוך לאוזניו של העובד ביחידות ,dB(A) אשר לגביו מותרת חשיפה לפרק זמן מסוים ביום עבודה בן 8 שעות;

"חשיפה מרבית מותרת לרעש התקפי" —
מפלס הרעש ההתקפי, הנמדד סמוך לאוזניו של העובד ביחידות,dB(A) בעזרת מכשיר המצוייד במנגנון למדידת רעש התקפי, שלגביו מותרת חשיפה לפי מספר ההתקפים ליום עבודה בן 8 שעות;

"חשמלאי" –
בעל רישיון לעסוק בביצוע עבודות חשמל לפי חוק החשמל, התשי"ד-1954;

"טיפול" –
לרבות אחסון, סידור, הרכבה, תיקון, ציפוי, פירוק, חידוש או ניקוי;

"טיפוס תרנים" –
עבודה בגובה הנעשית על גבי תורן שממנו עלול אדם ליפול לעומק העולה על 6 מטרים, לרבות טיפוס לצורך הרכבה, פירוק, כוונון, בדיקה, טיפול, תחזוקה, תיקון, חיבור או החלפה של רכיבי התורן או מכללים המורכבים עליו;

"טלטול" –
לרבות הובלה, הולכה, שינוע, העברה ממקום למקום, מילוי, הרקה, העמסה או פריקה;

"טלק" –
מינרל טבעי בצורה פתיתית או סיבית;

"כבל" –
מוליך יחיד מתכתי מבודד בעל עטיפה, או מספר מוליכים מבודדים מאוגדים תוך ייצורם, כשהם בעלי עטיפה משותפת בהתאם לתנאי התקן;

"כלי-טעינה" –
התקן עזר שתולים באונקל-עגורן ואליו או בתוכו מעמיסים את המטען;

"כלי לשיקוע פינים בפעולה ישירה" –
מכשיר, המנצל את אנרגיית הגזים, אשר נוצרת על ידי התלקחות חומר נפץ שבתחמיש, לתקיעת פינים בתוך חמרים שונים כגון בטון, לבנים ומתכות, כשהפין מואץ בו ישירות על ידי לחץ גזי השריפה.

"כספית" –
לרבות תרכובותיה האורגניות והאנאורגאניות, וכן אמלגם ותערובות המכילות כספית מתכתית או תרכובות אורגניות ואנאורגניות של כספית, בכל צורה שהיא;

"לוח דריכה" –
לוח, או מספר לוחות צמודים זה לזה, המשמש לעבודה על גג שביר, לרבות לוח זחילה;

"לוח זחילה" –
התקן מעין סולם, העשוי לוחות מקבילים ועליהם שלבים, לעבודה על גג העשוי לוחות גליים;

"לוח חשמל" –
מסד והציוד החשמלי המורכב עליו לפיקוד ולפיקוח על מיתקן חשמלי;

"לוח ראשי" –
לוח חשמל הניזון במישרין ממקור ההספקה של מיתקן לפיקוד ולפיקוח על מיתקן המחובר אליו בשלמותו;

"לוח רגל" –
יחידת גידור המותקנת בצמוד לקצה משטח העבודה והמיועד למניעת נפילת חמרים או ציוד;

"מאגר חשיפות ארצי" –
ריכוז של תוצאות הבקרה האישית של כל עובדי הקרינה בארץ, המתנהל בועדה לאנרגיה אטומית;

"מבודד" –
מופרד באופן גלווני על ידי חומר בידוד;

"מבטח" –
אבזר לניתוק אוטומטי של זרם חשמלי במיתקן כאשר עצמתו גדולה מעצמת הזרם הנקוב שלו; מבטח יכול להיות משני סוגים: נתיך או מפסק אוטומטי;

מושגים – הגדרות המשך :

"בודק קרינה מוסמך" –
אדם בעל ידע בבטיחות קרינה מיננת ובעל הסמכה מטעם מכון מוסמך להדרכה המועסק בקביעות במעבדה מוסמכת לקרינה ושמפקח עבודה ראשי הסמיכו לבצע בדיקות סביבתיות תעסוקתיות לענין תקנות אלה, באותם נושאים בהם הוסמכה לעסוק המעבדה המוסמכת שבה הוא עובד; תוקף ההסמכה של בודק מוסמך יפוג עם סיום עבודתו במעבדה המוסמכת;

"בונה מקצועי" –
מי שלאחר הגיעו לגיל שמונה עשרה עבד שלוש שנים לפחות באותו מקצוע בנין שבו הוא משמש בונה מקצועי;

"בונה מקצועי לפיגומים" –
מי שעבד שלוש שנים לפחות בהקמת פיגומים ועמד בהצלחה במבחן לפי תכנית מבחנים שאישר מפקח העבודה הראשי, או בעל הסוג הממשלתי הגבוה ביותר בטפסנות;

"בולם נפילה מונחה" -
רכיב צמ"א שמתקיימות בו דרישות התקן לעניין זה, והמותקן על קו עיגון אנכי ומונחה לנוע לאורכו, והוא
בעל התקן הנחייה הננעל מאליו, שמחובר אליו אמצעי הקשירה של ריתמת הבטיחות;

"בולם נפילה נסוג" -
רכיב שמתקיימות בו דרישות התקן לעניין זה, המצויד בהתקן הננעל מאליו, בעל יכולת מתיחה וכיווץ אוטומטיים של אמצעי הקשירה, שניתן לשלבו במערכת צמ"א לבלימת נפילה מגובה והמאפשר חופש תנועה ומרחב תמרון עד למרחק מסויים ממנו;

"בימה מתרוממת ניידת" –
מיתקן הרמה שאינו נייח המיועד להרמת אנשים לעמדת עבודה מתוך משטח עבודה כמשמעותו בתקנות עבודות בנייה, שהכניסה והיציאה של מפעילו אפשרית במצבו התחתון בלבד,למעט פיגום תלוי ממוכן, פיגום תורן ממוכן ולמעט סל להרמת אדם;

"בנזן" (בנזול) –
חומר שנוסחתו הכימית C6H6, לרבות תכשיר המכיל יותר מ1%- בנזן מנפח התמיסה;

"בניה" -
(1) עבודות הכנה והנחת יסודות לבנין, הקמת בנין, הריסתו, שינוי מבנהו, תיקונו או קיומו, לרבות חידושם של מילוי המשקים וניקוי חיצוני של מבנה ולמעט בניה הנדסית;
(2) עבודות להתקנת מערכות למים, לביוב, לחשמל, להסקה או לתקשורת ועבודות כיוצא באלה, ובלבד שמבצעים אותן אגב הקמת בנין או אגב הקמתו של מבנה שהקמתו הוגדרה כבניה הנדסית;

"בניה הנדסית" -
(1) בניה של קו או שלוחה של מסילת ברזל;
(2) בניית מספן, מבדוק, נמל, נתיב שיט פנימי, מנהרה, גשר מכון-מים, מאגר, קו צינורות, מובל מים, ביב או מכון-ביוב, הריסתם, שינוי מבנם ותיקונם, לרבות חידושם של מילוי המשקים ושל הצבע;
(3) כל בניה אחרת שנקבעה;

"בניה טרומית" –
בניה שנעשית בדרך של הרכבת רכיבים טרומיים;

"בניה מתועשת" –
בניה הנעשית בדרך של יציקת בטון בטפסות מתועשות ובמבנה עצמו;

"בעל", לענין חצרים –
אדם המקבל אותה שעה דמי שכירות או רווחים מן החצרים, בין בזכות עצמו ובין כשלוח או כנאמן של אחר, או שהיה מקבל אילו החצרים היו מושכרים;

"גבול הפליטה הנגישה" (accessible emission limit) -
רמת הפליטה המרבית של קרינה המותרת ממוצר לייזר על פי סיווג רמת הסיכון שלו , המפורטת בתוספת השניה .

"גג" –
לרבות תקרה;

"גג חלקלק" –
גג שפניו העליונים חלקים, רטובים או שנמצא עליהם חומר מחליק כלשהו;

"גג שביר" –
גג שסוכך בחומר שביר;

"גג תלול" –
גג ששיפועו עולה על 3 אופקי ל-2 אנכי;

"גורם ביולוגי מידבק" –
גורם ביולוגי, בעל תכונות התרבות אשר חשיפה אליו עלולה לפגוע בבריאות האדם או בצאצאיו או בשניהם;

"גורמים מזיקים" –
גורמים כימיים ופיסיקליים מזיקים, הנמצאים במקום העבודה, ואשר העובדים חשופים אליהם בזמן העבודה;

"גלגלת" –
מובנה גלגילה, תיק-גלגלת, חצובת הרמה ומנגנון כיוצא באלה, להבדיל מתיק-גלגלת של עגורן, שנבנה במיוחד לשימוש יחד עם עגורן שאליו הוא מחובר חיבור של קבע;

"גליון בטיחות" SDS) Safety Data Sheet) -
גליון המכיל מידע לגבי חומר מסוכן, תכונותיו והשפעתו, הסיכונים הנובעים ממנו ודרכי מניעתם;

"דיפון" –
מערכת דפנות בצדי חפירה או מילוי על חיזוקיהן שמטרתה מניעת התמוטטות עפר;

"הפעלת עגורן" –
הרמת מטען בעגורן, הורדתו, הסעת העגורן, סיבובו או סיבוב חלק ממנו, לרבות הפעלה כאמור לשם ניסוי, ביקורת או בדיקה;

מושגים – הגדרות :

"אבזר" –
פריט של ציוד חשמלי המשמש לתמסורת או לחלוקה של אנרגיה חשמלית;

"אבק" –
חלקיקים או סיבים מינרליים מוצקים של חומר הפורחים או מרחפים באויר והעשויים לחדור למערכת הנשימה בתהליך השאיפה, והנוצרים בתהליך טבעי, בעיבוד, בטיפול, בטלטול, בשימוש או בכל פעולה אחרת בחומר;

"אבק מזיק" -

אבק העלול לגרום למחלות ריאה הידועות בשם פנוימוקוניוזיס או לנזק בריאותי אחר שמקורו בחומר;

"אדים" -
עשן, גז או הבל;

"אדם אחראי" –
אדם שמלאו לו 18 שנה, יודע קרוא וכתוב, ובעל ידיעה מספקת בסיכונים הכרוכים בשימוש בחמרי-הדברה;

"אונקל-עגורן" –
אונקל-עגורן המשמש לתליית מטען או לתליית כלי-טעינה;

"אזור סיכוני לייזר" -
אזור שבו מופקת קרינת לייזר והחשיפה הצפויה בו בפעילות שגרתית , בתקלה או בתאונה עלולה לעבור את החשיפה המרבית המותרת .

"אזור סכנה" –
אזור שמתבצעת מעליו עבודה בגובה, עבודת גלישה או טיפוס תרנים, שאליו עלולים ליפול חלקים כלשהם ולהסב נזק לנפש או לרכוש;

"אזן יד" -
יחידת גידור הנמצאת במקביל ובקצה משטח העבודה והמיועד למניעת נפילת אדם;

"אזן תיכון" –
יחידת גידור הנמצאת בין אזן היד ולוח הרגל;

"אוירוסול" –
מצב של תרחיף חלקיקים באוויר, מוצקים או נוזלים;

"איזוציאנאטים" –
תרכובות כימיות אורגניות שנוסחתן הכימית הכללית היא R-N=C=O (R - מייצג קבוצה אורגנית), לרבות:
(1) 2, 4 - טולואן דיאיזוציאנאט (להלן - TDI);
(2) 2, 6 - טולואן דיאיזוציאנאט (להלן - TDI);
(3) מתילן ביס-פניל איזוציאנאט (להלן -MDI);

"אירוע חירום" –
דליפה, שפך, פיזור, זיהוי, חשיפה או דליקה של גורם מסוכן שלא בתהליך העבודה הרגיל במעבדה או שריפה אחרת בתחומי המעבדה;

"אישה בגיל הפוריות" –
אישה שטרם מלאו לה 45 שנה;

"איתות" –
מתן הוראות, בכל שיטה שהיא, בין ישירות לעגורנאי ובין אדם אחר כדי שהוא יעביר את ההוראות לעגורנאי, בקשר להרמת מטען בעגורן, כיוונון מטען או כיוונון אונקל העגורן;

"אמצעי חיבור" -
רכיב המחבר את רשתות הבטיחות לנקודות העיגון שעל מבנה כלשהו;

"אמצעי קשירה" -
רכיב במערכת צמ"א, המחבר את ריתמת הבטיחות אל נקודת עיגון או קו עיגון שעל מבנה כלשהו;

"אסבסט" –
מינרל טבעי סיבי, לרבות אמוסייט ((Amosite, קריזוטיל ((Chrysotile, קרוסידוליט ((Crocidolite, אנתופיליט ((Anthophylite, טרמוליט ((Tremolite, אקטינוליט ((Actinolite, וכן כל תערובת המכילה אחד או יותר מהם לרבות אסבסט-צמנט;

"אקטיביות" –
כמות חומר רדיואקטיבי המבוטאת על פי קצב התפרקותו;

"אתר בניה" –
מקום שבו מבוצעת עבודת בניה;

"בדיקה סביבתית-תעסוקתית" –
ניטור סביבתי בידי בודק מעבדתי מוסמך, של גורמים כימיים ופיסיקליים מזיקים, המצויים במקום העבודה או בתהליך עבודה של עובד, שעל פיהם נקבעות רמות החשיפה הסביבתית-תעסוקתית, לרבות רמת חשיפה משוקללת ורמת חשיפה לזמן קצר, במקום עבודה של עובד;

"בודק מעבדתי מוסמך" –
עובד מעבדה מוסמכת שהסמיכו מפקח העבודה הראשי לערוך בדיקות סביבתיות-תעסוקתיות במקומות עבודה;

"בודק מעבדה" –
עובד מעבדה מוסמכת ששר העבודה והרווחה והשר לאיכות הסביבה הסמיכוהו לערוך בדיקות סביבתיות ובדיקות סביבתיות תעסוקתיות של רמת האבק המזיק באויר שחשופים לה עובדים במקום עבודה או הציבור;

מבחן לנושא בטיחות בעבודה

1. על מי חלה החובה לבצע ניטור סביבתי

א. על העובד לדאוג שיבצעו מדידות סביבתיות במקום עבודתו
ב. על המעביד להזמין ולממן את המדידות הסביבתיות
ג. הרופא התעסוקתי מאשר תחילה את הצורך במדידות
ד. המדינה מממנת את כל הבדיקות.

2. מהי – בדרך כלל - רמת הפעולה (ACTION LEVEL) בתחום תקני החשיפה הגיהותים?

א. שליש מרמת התקרה
ב. מחצית מרמת החשיפה היומית המשוקללת
ג. מחצית מרמת החשיפה לזמן קצר.
ד. אין למעלה אף תשובה נכונה

3. הרמה המרבית שהגדרתה אינה תלויה במשך החשיפה היא:

א. רמת מרבית משוקללת – TLV_TWA
ב. רמת תקרה -TLV- Ceiling
ג. רמה מירבית לזמן קצר- TLV-STEL
ד. רמת פעולה - Action Level

4. בקביעת האוכלוסיה לביצוע ניטור ביולוגי, מהו המדד העיקרי הקובע.

א. ביצוע בדיקה של המפקח על העבודה
ב. רמות הניטור הסביבתי מעל רמת הפעולה
ג. חוות הדעת של הגהותן
ד. חוות דעתו של מפקח עבודה אזורי

5. הפיקוח הרפואי של העובד כולל:

א. אנמנזה תעסוקתית
ב. ניטור ביולוגי כאשר הדבר אפשרי
ג. בדיקת רופא
ד. תשובות א' עד ג' נכונות
ה. תשובות א' ו-ג' נכונות

6. מכוח איזה דבר חקיקה מוגן חבר ועדת הבטיחות מפיטוריו מקום העבודה עקב חברותו בועדת הבטיחות.

א. חוק ארגון הפיקוח על העבודה.
ב. פקודת הבטיחות בעבודה.
ג. תקנות הבטיחות בעבודה ( גהות תעסוקתית ובריאות העובדים בויניל כלוריד).
ד. תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)

7. כמה פעמים בשנה נדרש מחזיק מקום עבודה להדריך את עובדיו בנושא בטיחות מכוח איזה דבר חקיקה.

א. לכל הפחות פעם אחת בשנה, מכוח תקנות הדרכת עובדים
ב. לכל היותר פעמיים בשנה, מכוח תקנות הדרכת עובדים
ג. פעם אחת בלבד.
ד. לכל הפחות פעמיים בשנה, מכוח תקנות מסירת מידע והדרכת עובדים.
ה. אף תשובה אינה נכונה.

8. אילו מהפורטים להלן הינם מתפקידיו של הממונה על הבטיחות.

א. לקבוע הסדרים שיבטיחו תנאי בטיחות בהעסקת קבלני חוץ.
ב. חייב להיות חבר ועדת בטיחות.
ג. חייב לפעול מול שרותי הכיבוי המקומיים בנושא גלאי אש
ד. א+ב
ה. ב+ג

9. החלפת ערך מבטיח (שינוי למבטיח בעל ערך נומינלי גדול יותר ללא ביצוע שינויים נוספים במעגל יגרום:

א. סכנת התחשמלות.
ב. לתקלה בצרכן המחובר המעגל.
ג. להתחממות יתר של המוליכים ויתר חלקי המעגל.
ד. לא יגרום כל נזק במעגל.

10. על גבי מפסק מגן ל"זרם פחת" רשום ) 30 mA מילי אמפר) נתון זה מציין את:

א. ערך הזרם הנקוב של המפסק כלומר כושר ההולכה.
ב. רגישות המכשיר לזרם דלף לאדמה.
ג. ערך זרם הקצר שהמפסק מסוגל לנתק.
ד. הזרם שהמכשיר מאפשר להעביר בעת תקלה.

11. צבע בידוד מוליך הארקה הוא:
א. לבן
ב. צהוב
ג. צהוב/ירוק
ד. ירוק/ שחור


12. מהו הכינוי לריתוך חשמלי בעזרת אלקטרודות טונגסטאן?

א. ריתוך "טיג"
ב. ריתוך "מיג"
ג. ריתוך CO2
ד. ריתוך אוטוגני

13. החל מאיזה גובה חייבים לנקוט אמצעים שימנעו סכנת נפילת העובד:

א. 60 ס"מ
ב. 120 ס"מ
ג. 200 ס"מ
ד. 250 ס"מ

14. מהם הסכנות בעבודה על גגות שבירים?

א. נפילה מגובה וקריסה של הגג
ב. סכנה מקרינת שמש והתייבשות
ג. סכנת התחשמלות
ד. חשיפה לרעש ולאבק מזיק

15. מהם אמצעי הבטיחות האישיים בעבודה בגובה?

א. ריתמת בטיחות
ב. משקפי מגן ואזניות
ג. משטחי דריכה וגידור
ד. גידור

16. מי ראשי לפסול מנהל עבודה באתר בניה?

א. קבלן הראשי באתר
ב. מפקח עבודה אזורי
ג. מפקח עבודה ראשי
ד. ממונה הבטיחות באתר

17. במה משתמשים לכיבוי לוחות חשמל?

א. גז הלון

ב. מים

ג. אבקה

ד. 2 CO

18. מהי שריפת חשמל?
א. כל שריפה במבנה הינה שריפת חשמל.
ב. שריפת לוח חשמל הינה שריפת חשמל.
ג. שריפה במפעל או במקום עבודה הינה שריפת חשמל.
ד. אף תשובה לא נכונה.
ה. תשובות א',ב' נכונות.

19. מכשיר חשמלי בעל בידוד כפול:

א. מותר שיהיה מוארק, רק אם הוא מוזן במתח עד 110V.
ב. אסור להאריק מכשיר כזה.
ג. מותר להאריק מכשיר כזה אם הוא מוגן ע"י מפסק מגן בעל רגישות 30 MA.
ד. מותר להאריק מכשיר כזה אם קיימים בו חלקים מתכתיים חיצוניים.

20. כמה סעיפים חייבים להופיע בגיליון בטיחות מלא ?

א. 12 סעיפים.
ב. 16 סעיפים.
ג. אין כללים מחייבים.
ד. התשובות א ו-ב נכונות.

חזרה : תאורה

חשיבות התאורה הנכונה במקום העבודה :

תאורת הסביבה התעסוקתית מאפשרת לראות את העצמים ואת מרחב העבודה הנחוצים לאדם לשם ביצוע המטלות ביעילות ובבטיחות .
תאורת הסביבה התעסוקתית צריכה לא רק תכנון מקצועי ותאום עם תכנון המרחב , השמע והחום אלא גם תחזוקה שוטפת ומתוכננת .
תכנון = הנדסת-תאורה , ארגונומיה .
תחזוקה שוטפת ומתוכננת = סקרים , מדידות , תיקונים .

אור :

אור – קרינה אלקטרומגנטית המסוגלת לגרות את העין ומאפשרת לעין לראות את הגוף המקרין .
מקור האור הטבעי הוא השמש , המספקת לנו קרניים באורכי גל שונים אשר שילובם יחד מתגלה לעינינו בצבע לבן .
צבע האור
אורך הגל (mu)

אדום
620-760

תפוז
590-620

צהוב
550-590

ירוק
490-550

כחול
430-490

סגול
400-430

האור הנראה
אורך הגל (mu)

אדום עד סגול
620 -400

האור הבלתי-נראה
אורך הגל (mu)

אינפרא-אדום
760-1150

אולטרא-סגול
100-400

Candela (cd) – עוצמת אור של מקור אור, המפיק קרינה מונוכרומטית בתדר 540x10^12hz, והוא בעל עוצמת קרינה של 1/683 ואט לכל סטראדיאן.
יחידת קנדלה מתבססת על יחידה ישנה של Candlepower עוצמת אור של נר תקני .

קנדלה (נר בינלאומי) – עוצמת אור שמקרין גוף שחור , בעל שטח של 1/60 סמ"ר , בטמפרטורת ההיתוך של פלטינה (בערך 1,770 מעלות צלסיוס) .

לומן - שטף האור - LUMINOUS FLUX – כמות האור המוקרן ממקור-אור בעוצמה של 1 קנדלה בזוית מרחבית של 1 סטרדיאן .

באופטיקה – תאורה של משטח מוגדרת ע"י השטף האורי ליחידת שטח .

הארה ILLUMINATION – כמות האור הנופלת על משטח .

יחידת רמת התאורה – לוקס - שטף האור הפוגע ביחידת שטח . - 1 לוקס (1 מטר-נר) = 1 לומן למטר בריבוע .

ביחידות מטריות : 1 לוקס (מטר-נר) = 1 לומן למ"ר = 1/10,000 פוט . פוט = 1 לומן\סמ"ר .

ביחידות אנגלו-סכסיות : 1 נר-רגל = 1 לומן \אינצ' בריבוע .

בהיקות - Luminance – כמות האור ליחידת שטח , המוחזרת ע"י משטח .

בהירות – Brightness – התחושה הסובייקטיבית של הבהיקות .

החזר – Reflectance – היחס בין עוצמת ההארה לבין הבהיקות הנובעת ממנה .

ניגוד – Contrast – ההבדל בבהיקות בין עצם לבין הרקע .

חשיבות ההארה הנכונה :

בריאות , שביעות רצון והרגשה טובה , ביצוע התפקיד או המטלה , בטיחות , חסכון באנרגיה .

מקורות אור :

אור השמש :

אור טבעי , זול , תחושת מרחב פתוח , תחושת קשר עם העולם .
עוצמת האור 100,000 לוקס בצהרי יום בהיר , 5,000 לוקס ביום מעונן .
מנת אור יום – המנה המבטאת את היחס בין התאורה בתוך המבנה לבין התאורה הטבעית בחוץ .
תכנון לשימוש נכון באור יום – חלונות גבוהים , יחס 1:5 בין שטח הרצפה לשטח החלונות , הצללה מפני קרינה ישירה (אור וחום) , עדיפות לחלונות דרומיים , חלונות אנכיים עדיפים על אופקיים .

נורות חוט-להט :

נפוצות בשימוש ביתי , מעט מאוד בתעשייה .
ניצולת נמוכה : 22% חום , 68% אור בלתי נראה , 10% אור נראה .
האור מכיל הרבה אדום וצהוב .

נורות פלואורסצנטיות :

יתרונות – ניצולת טובה פי 3 עד 4 , אורך חיים ארוך , אור אחיד ודיפוזי , צבע האור דומה לאור יום .
חסרונות – הבהוב – האפקט הסטרובוסקופי , אור "קר" .

נורות כספית :

מצוידת במתקן ל"תיקון צבע" (אבקה פלואורסצנטית בשכבה החיצונית של המנורה) , היא בעלת העוצמה החזקה ביותר ושימושית באולמות גדולים או להארת צמתי כבישים , פסי רכבת , מזחים וכו'

שיטות הארה :

תאורה ישירה :

יתרונות – ניצולת האור מרבית , רמת-הארה גבוהה במקום הנדרש .
חסרונות – קונטרסטים חזקים , צללים , סנוור .

תאורה בלתי ישירה :

יתרונות – האור מחולק בצורה אחידה , אינו יוצר צללים , אינו מסנוור .
חסרון – ניצולת האור נמוכה .

תאורה דיפוזיית :

יתרונות – שילוב היתרונות של תאורה ישירה ותאורה בלתי ישירה .
חסרונות – עלול ללקות בחסרונות של תאורה ישירה ותאורה בלתי ישירה .

עקרונות תכנון תאורה :

המטרה : להשיג הארה אופטימאלית של משטח העבודה תוך השקעה מינימאלית של אנרגיה .
יש להביא בחשבון : פרמטרים פיזיקליים : גודל המבנה , סוג המשטחים , צבעים וכדומה . סוגי המטלות והעבודות שיבוצעו במקום . בחירת אמצעי התאורה מבחינת סוג , מיקום , עוצמה . ניגוד , סנוור , תאורה לצרכים מיוחדים , תאורה במקומות נסתרים , התאמת הסביבה .

תאורה בתחיקה :

פקודת הבטיחות בעבודה

28. תאורה (תיקון: תשל"ד)
אמצעים יעילים יינקטו כדי להשיג ולקיים תאורה מספיקה ונאותה, טבעית או מלאכותית, בכל חלק ממפעל שבני-אדם עובדים או עוברים בו.

32. תקנות לענין איוורור, תאורה וחום
(א) השר רשאי בתקנות לקבוע תקן -
(2) לתאורה מספיקה למפעלים או לתהליך;

חזרה למבחן אמריקאי - המשך :

1. על גבי מפסק מגן לזרם פחת רשום 30 MA (מיליאמפר) נתון זה מציין את:

רגישות המכשיר לזרם דלף לאדמה

2. מהי הסכנה לעבודה במקום מוקף ?

חוסר חמצן

3. באיזה אמצעי מיגון צריך להשתמש כאשר מתבצעת עבודה במקום מוקף?

מערכת נשימה פתוחה (מנ"פ)

4. מהי ההגדרה של הגנה לבטח?

מיגון מכונה שיבטיח שגם עובד רשלן ביותר לא יפגע בזמן עבודתו.

5. עובד שמסיר הגנה ממכונה.

העובד פעל בחוסר אחריות וזוהי אשמתו

6. על מי חלה חובת הדרכת עובדים ולפי איזו תקנה?

על המעביד עפ"י תקנת "מסירת מידע והדרכת עובדים".

7. מי מטיל צו שיפור?

מפקח עבודה אזורי.

8. מהו צו שיפור?

מוצא כאשר במקום עבודה לא מבוצעת לשון החוק בנושא בטיחות, בריאות גיהות ורווחת העובדים.

9. מי מטיל צו בטיחות?

מפקח עבודה אזורי

10. מהו צו בטיחות?

מוצא כאשר מפקח עבודה אזורי שוכנע כי חלה סכנה לשלומו ובריאותו של אדם מתהליך או מחדל במקום עבודה.

11. מהם הסכנות בעבודה על גגות שבירים?

נפילה מגובה וקריסה של הגג

12 מהם האמצעי הבטיחות בעבודה בגובה?

ריתמת בטיחות וגידור

13. מי רשאי לפסול ממונה בטיחות ומכוח איזו תקנה?

מפקח עבודה אזורי מכוח תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות)

14. מי ראשי לפסול מנהל עבודה באתר בניה?

מפקח עבודה אזורי

15. כל כמה זמן צריך לבדוק מעלית נוסעים?

לפני שימוש ראשון, כל חצי שנה ולאחר תיקון

16. כל כמה זמן צריך לבדוק אביזרי הרמה (שרשראות, חבלים, אונקלים, ווי הרמה וכו')?

לפני שימוש ראשון וכל חצי שנה

17. כל כמה זמן יש לבדוק מכונות ומתקני הרמה?

עם הגעתה למפעל וכל 14 חודש.

18. כל כמה זמן יש לבדוק דודי קיטור?

לפני שימוש ראשון אחרי תיקון מקיף וכל 14 חודש

19. כל כמה זמן יש לבדוק קולטי קיטור וקולטי אוויר?

לפני שימוש ראשון ולאחר תיקון מקיף וכל 26 חודש

20. מי רשאי לנכות כסף משכרו של עובד וכמה ומכוח איזו חוק או תקנה?

ועדת בטיחות ממליצה והמעביד מנכה עד שכר של שבוע עפ"י חוק ארגון הפיקוח על העבודה.

21. באיזה מפעל חייבים ממונה בטיחות מכוח איזו חוק/תקנה?

א. מחזיק מקום עבודה אשר מועסקים בו 50 עובדים לפחות עפ"י תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות).

ב. מחזיק בכל מקום עבודה של סמך הסיכונים בו קבע מפקח אזורי שיש בו ממונה על הבטיחות והורה לו בכתב לעשות כן עפ"י תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות).

ג. מבצע בניה המעסיק בעצמו או באמצעות קבל משנה 100 עובדים לפחות באתר בניה עפ"י תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות).

22. על מי חלה האחריות לדווח על תאונת עבודה?

מנהל המפעל מדווח למפקח עבודה אזורי.

23. מהם הקריטריונים להעמדת דוד קיטור?

א. לאחר אישור מפקח עבודה אזורי ולאחר שנמסרו לו תוכניות להרכבה.

ב.אין להעמיד דוד קיטור מתחת לבניין מגורים

ג.יש לוודא שבחדר בו מותקן דוד קיטור קיים קיר חיצוני.

24. במה משתמשים לכיבוי לוחות חשמל?

גז הלון .

25. מיהו אדם כשיר?

גבר שהגיע לגיל 18 ונתמנה ע"י תופס המפעל בכתב לאחר שקיבל הכשרה מתאימה.

26. עפ"י תקנות התאונות ומחלות משלוח יד (הודעה על מקרים מסוכנים במקומות עבודה) יש להודיע למפקח עבודה אזורי על:

א.התמוטטות או נפילה של מעלית

ב. התמוטטות של פיגום

ג. התבקעות של אבן משחזת או דסקית השחזה.

27. היכן צריך להתקין בולם להבה במבער ומה חשיבותו?

15 ס"מ אחרי השעון והווסת במיכל הגפ"מ ובמיכל החמצן יש להתקין בולמי להבה על הצינור
ובנוסף לפני הווסת בצד המבער, חשיבותו מניעת אש חוזרת לתוך המיכלים והתפוצצותם.

28. מהם הסיכונים והסכנות בריתוך חשמלי ואוטוגני

התחשמלות, קרינת UV ו-IU , סינוור, הרעלת גזים, שריפה, כוויה.

29. על מי חלה החובה לבצע ניטור סביבתי

על המעביד להזמין ולממן את המדידות הסביבתיות

30. מהי – בדרך כלל - רמת הפעולה (ACTION LEVEL) בתחום תקני החשיפה הגיהותים?

מחצית מרמת החשיפה היומית המשוקללת

31. הרמה המרבית שהגדרתה אינה תלויה במשך החשיפה היא:

רמת תקרה - TLV- Ceiling

32. בקביעת האוכלוסייה לביצוע ניטור ביולוגי, מהו המדד העיקרי הקובע.

רמות הניטור הסביבתי מעל רמת הפעולה

33. הפיקוח הרפואי של העובד כולל:

א. אנמנזה תעסוקתית

ב. בדיקת רופא

34. משולש האש הוא:

חום, חמצן, חומר.

35. סוגי הדליקות הקיימים הם:

מוצקים, נוזלים, גזים, חשמל, מתכות קלות.

36. מכוח איזה דבר חקיקה מוגן חבר ועדת הבטיחות מפיטוריו מקום העבודה עקב חברותו בועדת הבטיחות.

חוק ארגון הפיקוח על העבודה.

37. החלפת ערך מבטיח (שינוי למבטיח בעל ערך נומינלי גדול יותר ללא ביצוע שינויים נוספים במעגל יגרום:

להתחממות יתר של המוליכים ויתר חלקי המעגל.

38. צבע בידוד מוליך הארקה הוא:

צהוב/ירוק

39. הפעולה הראשונה להצלת חיי אדם שנפגע ממכת חשמל ונמצא במגע עם מוליכים חשופים היא:

לגרום לניתוק המתח במוליכים חשופים.

40. מהו הכינוי לריתוך חשמלי בעזרת אלקטרודות טונגסטאן?

ריתוך טיג (ארגון) .

41. מהו גיליון בטיחות?

גיליון המכיל 16 סעיפים המפרטים תכונות פיסיקליות וכימיות של החומר.

42. על מי חלה האחריות למינוי מנהל עבודה באתר בניה?

מבצע הבניה

43. מהו סדר העדיפויות בהקטנת החשיפה לחומר כימי?

שיפור טכנולוגי, קיצור זמן החשיפה, ציוד מגן אישי .

44. האם יש צורך להגיש תוכנית עבור בניית פיגום למבנה?

יש צורך למבנה פלדה מ-6 מטר גובה ומעלה.

45. מה התנאים להרמת אדם במלגזה?

חייב להיות סל הרמה תיקני.

46. מי מטפל באירוע חומ"ס?

המשרד לאיכות הסביבה

47. מהו מתח בטיחותי?

0 - 50 וולט

48. תוצאות בדיקות סביבתיות .

אמורות להיות נגישות לכל העובדים.

49. מי רשאי לפסול אישור כשירות של ממונה בטיחות?

מפקח עבודה ראשי

50. על ידי מי מאושר מינוי של רופא תעסוקתי?

שר הבריאות באמצעות מפקח עבודה ראשי .

51. מי בודק דיפון כל בוקר?

מנהל העבודה

52. מי ממנה בודק מוסמך?

מפקח עבודה ראשי .

53. מהם ההבדלים בין ריתוך להלחמה?

בריתוך מוסיפים את האלקטרודה ההלחמה נעשית באמצעות בדיל .

חזרה למבחן אמריקאי - המשך :

מנדף קליטה (פסיבי) עובד לפי העיקרון הבא :

המנדף יעיל לתהליכים חמים המשחררים גזים ואדים העולים בתנועה עצמית למעלה.

מהו הסימון לסימון כלי יד חשמליים עם בידוד כפול ?

הסימון ריבוע בתוך ריבוע .

מפסק מגן חייב להבטיח ניתוקם מהזנה של :

מוליכי המופעים (או מופע) וגם מוליך 0 .

מכשיר חשמלי בעל בידוד כפול.

אסור להאריק מכשיר זה.

במפעל נידרש להחליף כבל חשמלי למנוע תלת פאזי במתח נמוך :

מי שמחליף כבל זה חייב להיות חשמלאי בעל רישיון מתאים לסוג העבודה המבוצעת.

מתקן חשמלי שמוזן מגנראטור פרטי בעל גודל חיבור 3*25A :

חייב להיבדק ע,י חשמלאי בעל רישיון חשמלאי בודק לפני הפעלתו.

ציוד חשמלי מסוג 2 :

הוא ציוד המיועד לזינה במתח נמוך מאוד.

מותר להשתמש באיפוס כשיטת הגנה בפני חשמול במבנה :

שקיים בו הארקת יסוד שהתנגדות כלפי המסה הכללית של האדמה אינה עולה על 20 אום .

תפקידה של הארקת הגנה הוא :

מניעת חישמול ע"י ניתוק הגוף המחושמל מהזינה .

תפקידה של הארקה :

למנוע מעבר זרם דרך גופו של העובד להקטין את עוצמת הזרם לבלתי מסוכן .

מכשירים חשמליים מיטלטלים המוחזקים ביד והן בעלי בידוד כפול :

אסור לחבר להארקה .

מתח נמוך מאוד הוא מתח שאינו עולה על :

50 וולט .

מהו מעגל הארקת יסוד?

טבעת השוואת פוטנציאלים בין חלקי המבנה ויסודותיו ובין האדמה

במתקני חשמל מותר לטפל רק ל-:

חשמלאים מוסמכים לפי סוגי הסמכתם.

איזה חלקים במתקני חשמל יש להאריק ?

כל הגופים המתכתיים שאדם עלול לבוא במגע איתם.

שימוש בכלי עבודה ידני מטלטל המונע חשמלי במתח :

חיבור לשקע המוגן ע"י מפסק לזרם דלף .

בן אדם נפגע ע"י:

עוצמת זרם .

מה הן הדרכים הטכניות לפתרון האפקט הסטרובוסקופי באולם בו עובדות מכונות סובבות:

צרוף תאורת ליבון מקומית (נקודתית) לתאורה פלואורסנטית כללית. וחיבור תאורה לפאזות שונות לסירוגין.

מהי התאורה הרצויה ליד מחרטה ?

תאורה כללית ומקומית גם יחד עם פתרון לבעיה האפקט הסטרובוסקופי .

מה מודדים בלוקס ?

רמת הארה (עוצמת האור) .

מאיזה מקור ניתן לקבל נתונים טכניים מקצועיים על תאורה טובה בתחנת עבודה:

ת"י 1559 .

הקטנת רעש ב- 6 דציבלים משמעותה הקטנת האנרגיה הקולית ב- :

75% .

חומר לבליעה קולית הופך את אנרגיית הקול ל-

חום.

תפקידו של חומר לבידוד אקוסטי הוא :

לבלוע את גלי הקול הפוגעים בו.

פגיעה בשמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק מתבטאת בדרך כלל בירידה בתדירות :

3000-4000 הרץ .

תוצאות של מדידות רעש ביחידות (ש) Db יש להשוות לתקן תעסוקתי :

(A) Db 85 ל- 8 שעות עבודה כל עליה של 3 דציבל מורידה את הזמן החשיפה במחצית .

האם אטמים או אוזניות יגרמו לאי שמיעה מוחלטת בעת הרכבתם ?

לא, הם מתוכננים להוריד את הרעש ללא פחות מ 75 דציבל .

לרעש מזיק יש השפעה על :

מע' השמיעה, מערכת העצבים ואיברים פנימיים.

כמה שעות/דקות בכלל לא מותר לשהות בתחנת עבודה בה מופק רעש מזיק של 109 דציבל ואם התשובה הייתה משתנה ברעש של 112 דציבל ?

ברעש של 109 מותר 1.87 דק' וברעש של 112 מותר 0.935 דק' .

כמה סעיפים חייבים להופיע בגיליון בטיחות מלא ?

16 סעיפים .

לכמה קבוצות סיווגה ועדת המומחים של האום את החומ"ס ?

9 קבוצות עיקריות שלחלקן קבוצות משנה .

גבול נפיצות עליון (L.E.U) הוא:

ריכוז חומר באוויר ב% שמעליו הפיצוץ אינו אפשרי

פורמאלדהיד :

עלול לחולל אסטמה כרונית, חשוד כמסרטן, אינו גורם לפגיעה בפריון ובעובר .

בנזן :

גורם בעיקר לוקימיה מיאלואידית חדה (אקוטית) .

כיצד עדיף לאחסן גלילי חמצן ואצטילן:

במחסן מוצל, מאוורר היטיב, לחוד ומעוגנים בעמידה .

על פי שיטת האום למיון חומרים מסוכנים הגזים משתייכים לקבוצה :

מספר 2 .

השיטה הבטיחותית הנכונה לשינוע גלילי גז דחוס יחיד הנה :

בעמידה, קשור לעגלה .

על גליל גז דחוס של חנקן, מותקן בישראל ברז מסוג :

אטימת טפלון .

הלחץ המירבי בגליל חמצן דחוס הוא :

200 אטמוספרות .

תפקיד שסתום שחרור לחץ על ווסת הלחץ הוא :

להגן על הצד של הלחץ הנמוך .

אילו מהתכונות הבאות יש לגז החמצן ?

מתפוצץ במגע עם שמן

מקורות דליפה אפשריים מגליל גז דחוס הם :

ביקוע של דופן המיכל, דליפה מהברז עצמו או ממחבר בין הברז לגליל .

כיצד תטפל בדליפה מלוחיות ניפוץ המורכבת על ברז הגליל – פתוח ?

תסגור את ברז הגליל ותפנה אותו לשטח פתוח .

הסכנה מדליפת חנקן בחדר סגור הינה של :

חנק מחוסר חמצן .

המידע שניתן להפיק מהנתונים המוטבעים על צוואר הגליל :

גיל הגליל .

עמידות אש תקנית של חומרי בניה נמדדת:

בדקות או בשעות.

חומרים וציפויים פלסטיים בדרך כלל:

תורמים לחומרת השריפה .

נקודת הבזק (FLASHPOINT) נמדדת:

במעלות חום .

האם תתכן התלקחות אש ללא להבה או ניצוץ ?

כן, כאשר החומר מגיע לטמפ' התלקחות עצמית .

נוזל אשר משקלו הסגולי 1.5 ואינו ממיס במים:

ישקע על פני המים .

בריתוך חשמלי הסכנה הגדולה ביותר להתחשמלות היא כאשר :

מחליפים את האלקטרודה .

ההתייחסות לגז ארגון הינה כאל:

גז אציל .

בדיקת נזילות מווסת לחץ בקבוק חמצן לריתוך תיעשה בעזרת:

אבקת טלק ובאין ברירה בסבון נוזלי מדולל במים.

הציפוי של אלקטרודת הריתוך משמש ל:

יצירת מעטה של גזים שמגן על המתכת הלוהטת .

מה ההבדל בין ריתוך להלחמה ?

בריתוך חומר היסוד ניתך ובהלחמה לא .

משתמשים במסכת ריתוך כדי:

לתת הגנה מקרינה וניצוצות .

מסוכן לרתך בסביבה רטובה בגלל :

סכנת התחשמלות ממתח הריקם .

הגנה מגזים מזיקים בריתוך בקשת חשמלית משיגים ע"י:

התקנת יניקה בקרבת מקור הגזים .

קשת הריתוך מזיקה :

פליטת קרינה אולטרה סגולית, פליטת אור חזק, רעש, אדי גזים של החומר המותך .

חזרה למבחן אמריקאי - המשך :

על מי חלה חובה לבצע ניטור סביבתי ?

על המעביד להזמין לממן את המדידות הסביבתיות .

פוסגן הינו חומר העלול להיווצר משריפה או פירוק תרמי של :

ממיסים אורגניים כלוריים המכיל כלור כגון פראונים

מהי הפגיעה הראשונית של הממיסים האורגניים ?

הפרעה במערכת העצבים המרכזית.

הדרך הזולה והיעילה לפנות חומרים רעילים מזהמי אוויר ממקום עבודה :

להתקין מנדף מקומי במקום בו רוכזו כל החומרים היעילים ולשאוב משם את האוויר החוצה .

מטרתה של הגהות התעסוקתית :

למנוע נזק בריאותי לעובדים

הפיקוח הרפואי של עובד כולל:

אנמנזה תעסוקתית + בדיקות רופא+ ניטור ביולוגי כאשר הדבר אפשרי.

מהי מטרתה של בדיקות Baseline של עובד ?

בדיקות עובד לפני כניסתו לתפקיד, בדיקת רקע לפני חשיפתו של העובד לחומרים מסוכנים לשם השוואה, בדיקת כשירות לעבודה.

הפעולה החשובה ביותר שיש לבצע על מנת למנוע נזק בריאותי לעובד הינה :

טיפול במקור הגורם המזיק, החלפת חומר מזיק, בידוד תהליכים

בדיקות תקופתיות לציוד ועובדים שנקבעו בחוק ייעשו בקבועי זמן כפי שנקבע בחוק, מי רשאי לבצע בדיקות אלו ?

לציוד – ע"י בודק מוסמך ולעובדים – ע"י רופא תעסוקתי

הסקר המכין Walk Through Survey מתייחס ל:

סקר לקביעת הצרכנים לניטור הסביבתי

הניטור הביולוגי הינו מדד ל:

"מדד חשיפה" של העובד.

מהי רמת הפעולה (ACTION LEVEL) בתקני החשיפה הגיהותיים ?

מחצית מרמת החשיפה היומית המשוכללת

מחצית החיים של חומר רדיואקטיבי היא :

משך הזמן העובר עד שהאקטיביות של חומר רדיואקטיבי מסוים יורדת למחצית מערכה ההתחלתי .

דרכי חדירה של חומרים כימיים לגוף על פי סדר :

מע' הנשימה, העור, מע' העיכול

מהי חשיפה כרונית ?

חשיפה לאורך זמן למינונים נמוכים בד"כ .

מהי ארגונומיה?

הנדסת אנוש וחקר יחסי גומלין בין אדם, מכונה וסביבת עבודה.

העיקרון הבסיסי של ארגונומיה הינה :

התאמת המכונה לאדם .

מהי אחת ההשלכות מתחום הארגונומיה על תחום הבטיחות?

קביעת תקנים וממוצעים למתקנים, לציוד ועובדים.

סמן איזה מסוגי הקרינה היא קרינה מייננת ?

קרינת X .

איזה מהקרינות הרדיואקטיביות שייכת לספקטרום האלקטרומגנטי ?

קרינת גמא .

קרינת אלפה הינה :

גרעינים של אטומי הליום הנפלטים מרדיואיזוטופים כבדים .

קרינת ביתא הינה :

חלקיקים בעלי יחידה אחת של מטען חשמלי, חיובי או שלילי, אשר נפלטים מגרעין האטום

קרינת גאמא הינה :

קרינה אלקטרומגנטית הנפלטת מגרעין האטום.

בניטור אישי לחשיפה לקרינה מייננת :

חייבים עובדים שבמסגרת עיסוקם באים במגע עם קרינה מייננת ומוגדרים כעובדי קרינה .

קרינה ממיקרוגל גורמת בעיקר ל:

לעליה בטמפ' של הגוף .

עובדי קרינה עונדים תגי פילם על מנת:

לדעת מה הייתה הקרינה שהעובד קיבל בזמן העבודה.

האיברים הרגישים ביותר לקרינה הם:

עדשות עיניים, מח עצמות, מערכת הדם ואברי המין .

חשיפה לקרינת רנטגן :

מחייבת בדיקת שטן וספירת דם אחת לשנה .

יחידת המדידה רנטגן :

הינה יחידת חשיפה המבוססת על כמות היונים שנוצרו באוויר ע"י קרני גאמא או קרני איקס .

חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית :

קרינה בתדר 10 בחזקת 23 הרץ מייננת, קרינה בתדר 50 הרץ מוגדרת כנמוכה, קרינה בתדר רדיו מחממת .

בהקשר לקרינה רדיואקטיבית המושג – מחצית החיים :

מבטא את הזמן הדרוש למחצית מכמות החומר של החומר הרדיואקטיבי להתפרק.

אילו מהקרינות הבאות היא קרינה מייננת ?

קרינה אלקטרומגנטית אולטרא סגולה, קרינת לייזר, קרינת רנטגן .

מידת הסיכון בחשיפה לקרינה חיצונית :

נקבעת ע"פ משך החשיפה, מידת המיסוך וריבוע המרחק ממקור הקרינה

מגונים מפני קרינת ביתא :

חייבים להיות בנויים מחומרים קלים כמו פרספקס

מגונים מפני קרינת גאמא :

חייבים להיות בנויים מחומרים כבדים כגון עופרת .

חומר רדיואקטיבי עלול להיות סכנה לבריאות כאשר :

הוא מקרין על העור, הוא חודר לגוף באמצעות בליעה או נשימה

תג תרמולומיניסנטי לניטור איש TLD :

פולט, בעקבות חימום, או ביחס ישר לכמות הקרינה הרדיואקטיבית שנקלטה בו

בשיקוף ריאות שיגרתי :

אין סכנת פגיעה משיקוף בודד, אך עלול להתקבל נזק מצטבר משמעותי ממספר רב של חשיפות בפרק זמן קצר .

עפ"י התקנות בישראל מידת הקרינה המותרת לעובדת בהריון :

הנה נמוכה מזו של עובדי קרינה אחרים

לגבי עובדי קרינה, התקנות הישראליות מחייבות :

לעבור בדיקות תעסוקתיות כל שנה, לעבור הדרכה מקצועית כל שנה, להיות בן 18 .

פירוש המונח מחלת מקצוע :

מחלה שהעובד לקה בה עקב חשיפה חוזרת לגורם מזיק במהלך תקופה מסוימת

מתי מחלה תחשב מחלת מקצוע ?

כאשר היא מופיע ברשימת הביטוח הלאומי, כאשר המחלה נובעת מגורם סיכון שידוע שהיא נגרמת, כאשר העובד חשוף לגורם הסיכון במקום העבודה

מחלת מקצוע נגרמות ע"י :

ע"י חשיפת העובד לתנאי עבודה מזיקים לאורך זמן.

מהי מטרתה העיקרית של הרפואה התעסוקתית ?

למנוע התפתחות של מחלות מקצוע , לשמור על בריאות העובד , לסייע למפעל לשמור על בריאות העובד, לנהל בדיקות רפואיות ומעקב,

הגורם המזיק למספר גדול ביותר של פגיעה ממחלות מקצוע בארץ הינו :

רעש .

מהן דרכי החדירה העיקריות של חומרים רעילים לגוף האדם ?

נשימה והעור ובליעה .

חלקיקי האבק המהווים סיכון העיקרי לבריאות הם בגודל של :

בקוטר בין 0.1 –5 .

גבול הבטיחות לעבודה במצב של חוסר חמצן הוא :
19.5% חמצן באויר.

התיאוריה ההומאוסטטית בבטיחות, קובעת שיעור תאונות העבודה RISK HOMEOSTASIS

הערכתו הסובייקטיבית של העובד לגבי רמת הסיכון הקיימת באתר עבודתו ורמת הסיכון הסבירה בעיניו.

איזו מהמחלות שייכות לנושא מחלות תעסוקתיות – פגיעה כרונית במע' שרירי השלד.

דלקת פרקים, דלקת עצמות.

באיזה מקומות יש סיכוי גבוה למחלות תעסוקתיות – פגיעה נשימתית אקוטיות ?

מקומות מוקפים כגון סילו שמתהווה בו מצב ל חוסר חמצן.

עומק החדירה של אלומת לייזר לרקמה כלשהי גדול ביותר אם לרקמה :

מקדם בליעה גבוה ומקדם פיזור נמוך .

אלומות הלייזר המסוכנות ביותר לעיניים (רשתית) נמצאות בתחום :

בתחום האינפרא האדום הרחוק .

הערך המוגדר מציין את MPE :

האנרגיה המרבית שניתן להיחשף אליה מבלי להינזק .

סיווג לייזר בדרגת סיכון CLASS 3 :

רק אלומתו הישירה יכולה לגרום נזק לעין .

ממונה בטיחות לייזר צריך להתמנות במקרים הבאים :

במעבדות המפעילות לייזר בדרגה 3 או 4 .

מה הסיבה שנאסר להסתכל ישירות באלומת לייזר שעוצמתה אינה מסוכנת לעין ?

אנשים מסוימים עלולים להינזק גם מעוצמות נמוכות .

הצפיפות האופטית במשקפי מגן מבטאת OD :

סדרי גודל של הנחתת אלומת הלייזר.

מה הם האמצעים הכללים העיקריים לאבטחת יציבותו של פיגום עצמאי (פיגום מגדל) ?

יחס נכון בין גובהו של הפיגום למידה הגדולה של בסיסו בהתאם לתשתית עליה הוא מוצב
הצבתו מחוץ למבנה או בתוכו וכן חיזוקו ע"י שני אלכסונים .

האם ניתן באופן עקרוני להתייחס לסולם כמשטח עבודה בטיחותי ?

סולם אינו משטח עבודה אלה אמצעי גישה ממפלס נמוך לגבוה או להפך

בדיקת פיגום תיערך ע"י מנהל העבודה עם התקנתו ולאחר מכן לפחות :

שבוע ימים .

כל חפירה, בור או מילוי יבדקו לפחות:

פעם ביום.

פיגום ייבדק ע"י מנהל עבודה אחרי הפסקת עבודה של :

שלושה ימים .

הדרך הזולה והיעילה לפנות חומרים רעילים מזהמי אויר ממקום עבודה היא:

להתקין מנדף מקומי במקום בו רוכזו כל החומרים הרעילים ולשאוב משם את האוויר החוצה.

תופעת העייפות והאופטיות במקום ללא אוורור תקין יגרום ל...

הגוף ניכנס למצב חירום ומצמצם פעילויות מיותרות על מנת להגן על איברים חיוניים.

תפקידו של המפוח במתקן אוורור הוא:

לשאוב או לספק אוויר למערכת .

חזרה למבחן אמריקאי - המשך :

מתי תחשב תאונה כתאונת עבודה ?

כאשר התאונה אירעה בזמן עבודה עקב עבודה, או בדרך לעבודה או ממנה .

על מי חלה האחריות העיקרית הכוללת לדאוג למקום עבודה בטיחותי ?

על תופש המפעל .

על מי מוטלת האחריות להדרכת עובדים בבטיחות ?

על המעביד .

מתי נחשבת תאונת דרכים כתאונת עבודה.

כאשר התאונה אירע בדרך אל העבודה או בחזרה בהתניות מסוימות .

עובד משתמש בציוד מגן שנפגם ולא הודיע על כך לאף אחד :

אחריות על העובד להודיע למעביד לוודא שימוש בציוד תקין

לפי פקודת הבטיחות החובה להתקין מגינים חלה על

תופש המפעל .

מהו המספר המינימאלי של עובדים המחייב עפ"י החוק הקמת וועדת בטיחות ?

25 עובדים .

האם הממונה על הבטיחות להיות בעל ידע בכל שטחי התעסוקה במפעל ?

אינו חייב להיות בעל ידע כזה, אך חייב להתמצא ולהיעזר במומחים .

אחריות פלילית היא ?

אחריות עם סנקציות של עונש .

זכות העובד לדעת מתבססת על

החוק לארגון הפיקוח על העבודה .

מהו ההבדל המהותי בין צו לתקנה ?

צו- הוא חוק זמני מוגדר בזמן ואילו תקנה הוא חוק קבוע .

מהו אישור כשירות ?

הוכחה שממונה בטיחות השתתף בהדרכה וכשיר לעסוק במקצוע

מהי תמצית הכנת תכנית הבטיחות במפעל ?

תוכנית בטיחות נועדה לבצע סקר סיכונים וסכנות בעיקר על מנת למנוע תאונות בעבודה והיחשפות למחלת מקצוע .

מהו נוהל ומהי חשיבותו ?

נוהל נועד להסדיר דרישות, קביעות ואיכותיות נדרשות מעובד במפעל ואת השיטה להשגתם בדרך הבטוחה והיעילה .

המוסד לבטיחות וגהות הוא ?

גוף מאוגד הרשאי להתקשר בחוזים, הוא גוף המסייע לשירות הפיקוח בפעולותיו ובנוסף יועץ לשר .

מהם הצעדים שעל המעביד לנקוט כדי למזער את הסכנה ונטילת סיכון ע"י העובד בתחנת עבודתו ?

לספק ציוד לעבוד בטוח. לספק סביבת עבודה מתאימה. לספק הוראות הפעלה מתאימות, לפקח ולבקר את ביצוען ולספק סימני אזהרה מתאימים .

איך עליך לנהוג כאשר המשא מסתיר את הדרך ?

לנסוע בהילוך אחורי.

בשעת נסיעה עם מלגזה ריקה מצב השיניים במלגזה יהיו

נמוך ככל האפשר אך לו פחות מ -15-25 ס"מ כדי לו להיתקל במכשולים .

עפ"י פב"ט יש לבדוק מכונות ואביזרי הרמה ע"י בודק מוסמך :

מכונות כל 14 חודש אביזרי הרמה כל 6 חודשים .

כממונה בטיחות, באיזה מצבים תפסול לשימוש כבל פלדה ?

גיד קרוע, או מספר חוטים קרועים על אורך מסוים(8*d). אובדן קוטר של 10% במתיחה, שחיקה, מעיכה, חלודה עמוקה. פיתול שגרם לעיוות

המספר המינימלי של מהדקי כבל ליצירת לולאה במענב כבל פלדה הוא :

שלושה.

מענב שהזוית בין הזרועות גדלה :

העומס על המענב יגדל

באיזה מקדם בטיחות משתמשים בד"כ באביזרי הרמה ?

6 .

מהו עומס עבודה בטוח ?

משקל מכסימלי שמותר לנו להעמיס .

מפעיל עגורן יקבל תעודת הסמכה לתקופה מקסימאלית של :

שלוש שנים

מי רשאי לפסול מפעיל עגורן ואתת לעגורנאי ?

מפקח עבודה אזורי.

בדיקה תקופתית של קולט אוויר תעשה במועדים :

אחת ל 26 חודש .

בדיקה תקופתית של דוד קיטור תעשה במועדים :

לאחר הצבתו במקום הסופי וכל 14 חודש ולאחר כל תיקון מהותי .

מי רשאי לבצע בדיקה תקופתית לכלי לחץ ?

בודק מוסמך לכלי לחץ שהוסמך ע"י רשויות הפיקוח.

מהוא לחץ העבודה הבטוח בדוד קיטור ?

לחץ העבודה שאין לעבור אותו עפ"י תעודת בדיקה של בודק מוסמך.

מהי הפעולה אותה יש לבצע כאשר מראה מחוון חוסר מים בדוד קיטור חוסר מים ?

יש להפסיק מיד את פעולת המבער.

מהם הסיכונים בדודי קיטור ולחץ ?

סכנת פיצוץ סכנת אדי קיטור חמים .

בדיקת מדחס של מע' פנאומטי באמצעות בודק מוסמך כל :

26 חודש .

סדר הפעולות הבסיסי הנכון בכניסה למיכל שהכיל דלק הוא:

מדיחים את המיכל ומסלקים גזים פציצים רעילים (GAS FREE), בודקים את רמת החמצן במיכל ונכנסים בסיוע אבטחה מבחוץ עם ציוד מגן אישי מתאים .

מה היא הדרישה העקרונית ממגנים יעילים למכונה?

למנוע מגע של גוף העובד עם חלקים מסוכנים במכונה.

עקרון הפעולה של מגן משולב במכונה מבוסס על כך:

לא ניתן להפעיל את המכונה אלה כאשר המגן תקין ונימצא במקומו המיועד ועם פתיחתו תיעצר המכונה בכל מצב.

מהו סדר הפעולות המינימלי ההכרחי לפני טיפול במכונה או עבודות אחזקה ?

ניתוק ופריקת המכונה ממקור כל כוח, נעילה מאובטחת של התקן הפעולה ושילוט .

במכבש בעל מגן משולב :

יורד ראשון ואחר כן נע החלק העליון

האם מותר לעבוד במכונה בה הוסר המגן לצורכי אחזקה ?

מותר רק לצורכי אחזקה ובתנאי שייעשה ע"י איש אחזקה מוסמך וכשר וננקטו כל הסידורים המתחייבים בחוק מעבודה זו .

שימוש במגן אישי מתבצע כאשר :

קיימת חשיפה לגורם מזיק או מטרד .

איזה נעלי מגן מותאמות לעבודה בסדנא ?

עם כיפת מגן ואטומות לרטיבות ושמנים

מה תפקידם של משקפי מגן ?

להגן על העיניים מנזק חיצוני.

בשעת העבודה במקום מוקף (מיכל למשל) אחד מאמצעי הבטיחות :

הזרמת אויר מאולץ ע"י מפוח

כיצד עדיף לאחסן גלילי חמצן ואצטילן :

במחסן מוצל, מאוורר היטיב, לחוד ומעוגנים בעמידה .

מה הם אמצעי הבטיחות המינימאליים העיקריים הנדרשים בעבודה על גג שביר?

לוחות דריכה או זחילה איסור עבודת אדם בודד, גידור השטח מתחת לאזור העבודה, שילוט.

חשיפה לרדיואיזוטופים .

מחייבת בדיקת שתן 4 פעמים בשנה .

חשיפה לעובש :

עלולה לגרום לדלקת אלרגית של נאדיות הריאה .

בנושא אנרגיה צבורה, איזה מהתשובות קשור לעניין ?

קפיצים דרוכים,מערכות שמן הידראולי, דוד קיטור

באילו מקרים יש להבטיח את הדפנות החפירה מפני התמוטטות עפר ע"י דיפון או אמצעי אחר ?

בכל מקרה שבו חופרים בעומק העולה על 1.2 מטר ואין חשיבות לסוג העפר .

אבק ההשחזה עלול לגרום :

נזק ופגיעה בעור ובדרכי נשימה ולהתפתחות מחלת מקצוע .

מה הן הסיבות העיקריות להתרסקות אבן השחזה ?

פגמי בייצור האופן, עבודה לא נכונה עם המשחזת. הרכבה תוך הפעלת לחץ יתר וגרימת נזק ( סדק) לאופן ההשחזה בחירת אבן בלתי מתאימה לעבודה מסוימת או למכונת ההשחזה.

מדוע יש לכוון את הסדן למרחק של 2 מ"מ מאבן ההשחזה .

בכדי שהחלק המעובד לא ייתפס בין הסדן לאבן ובכך יסכן את המשתמש .

בעיבוד שבבי נישמע רעש מוזר מה הפעולות שנוקטים ?

הפסקת עבודת המכונה ע"י מפסק חירום ויידוע המנהל .

מהי תופעת הפיטריה בכלי הקשה ?

מכות הפטיש גורמות להופעת שוליים שהתפרקותם עלולה לפצוע .

מדוע אין מציבים מחרטות בזוית של 90 מעלות לקיר ?

בכדי למנוע פגיעה בעובד במחרטה שמאחור עם יעוף חלק ממנה .

כיצד ניתן לתקן נזילות חמצן מווסת ?

ע"י החלפת אטם הידוק מחודש .

האם קיימת סכנה בנוזל קירור של מכונה ?

כן, הנוזל עלול לגרום לנזקי עור .

מדוע יש לרוקן אויר ממע' האוויר הדחוס בסופו של יום ?

על מנת להוציא את המים שעלולים לגרום להחלדה .

שימוש בכלי עבודה ידני מטלטל המונע חשמלית במתח :

חיבור לשקע המוגן ע"י מפסק לזרם דלף

בבואך להרים לטלטל או לשנע משא עליך להקפיד על :

עמידה יציבה ברכיים כפופות 90, התיישרות ללא כפיפת עמוד שידרה

הסיכונים בציפוי אבץ חם הם :

התזה של אבץ חם לסביבה, הרעלה מאדי אבץ.

TLV-TWA חשיפה משוקללת מותרת :

הרמה המשוקללת המרבית המותרת ליום עבודה בין 8 שעות

הרמה המרבית שהגדרתה אינה תלויה במשך החשיפה היא:

רמת התקרה TLV-Ceiling

לאיזה תקן יש להתייחס בהקשר מילוט ממעבדה בזמן אירוע כימי ?

IDLH

בקביעת האוכלוסייה הזכאית לניטור ביולוגי, מהו המדד הקובע ?

רמת הניתור הסביבתי מעל רמת הפעולה

מבין הסיכונים הרשומים מהו הסיכון הביולוגי ?

אבק כותנה .