היבטים פסיכולוגיים ורפואיים בנהיגה

נושא : הרקע הפיזיולוגי במטלת הנהיגה

שאלה 1 : עייפות ונטייה להירדם הם מהגורמים הנפוצים לתאונות בקרב הנהגים הנמצאים שעות רבות על הכביש . מהן הפעולות המומלצות כדי לא להירדם בזמן הנהיגה ?

תשובה 1 : להחנות בצד ולישון כ – 15 – 30 דקות .

שאלה 2 : כולם יודעים ששדה הראיה מצטמצם כאשר נוסעים מהר ( כמו מנהרה שהולכת וצרה עם העלייה במהירות ) . אילו גורמים נוספים משפיעים על התפיסה שלנו ( פרט לגיל , מין ושאר התכונות הפיזיולוגיות כמו רגישות לתנועה כושר הסתגלות לחשכה וכד' ) .

תשובה 2 : סינור , נהיגה ללא משקפיים מתאימים לזקוקים להם , תאורה לקויה בכבישים ומצב נפשי ובריאותי .

מטלת הנהיגה כתהליך מחשבתי

שאלה 3 : סף הרוויה של קליטת מסרים ( כמו מספר תמרורים ) קשור ל"עיקרון הקיבולת המוגבלת של הזיכרון המיידי " . בניסוי כמה עולה של תמרורים שהוצגו לנהגים במצבי לחץ ( מגבלת ) זמן משתנים נמצא :

תשובה 3 : בכל מגבלת זמן מספר התמרורים שנקלט היה קבוע וקטן יותר לזמן חשיפה קצר יותר .

בדיקות פסיכולוגיות

שאלה 4 : האם למערכת הממוחשבת ART 90 יש סיכוי לכבוש מקום בין מערכות המבחנים לנהגים ?

תשובה 4 : כן בתנאי שיתווספו לה פונקציות רחבות יותר , הנמצאות בסימולטורים , כדי שתוכל למדוד את הקשר בין ציוני הנבדק – ויישומם בנהיגה .

שאלה 5 : הקשר בין המבחנים הפסיכולוגיים ( אישיות ) והפסיכומוטוריים ובין מה שהם מנבאים בתחום הנהיגה הוא :

תשובה 5 : בינוני ומטה במבחנים הפסיכולוגיים ובינוני בתחום המבחנים הפסיכומוטוריים .

שאלה 6 : הבדיקות והמבחנים הפסיכומוטוריים כמו "זמן תגובה " , "ריכוז" , "קשר" וכד' הן בעלות :

תשובה 6 : " תקפות נראית " גבוהה ותקפות מעשית בינונית .

אישיות ואופי מועדות לתאונה

שאלה 7 : בנהג "המועד" היינו תופעה שעד היום לא נמצא לה פטרון . הסיבה העיקרית לכך היא :

תשובה 7 : הקשר בין האקראיות הקשורה בשילוב מספר רב כ"כ של גורמים ובין התאונות ( הרבות מעל הסביר ) שקורות לאדם כזה , אינה מאפשרת "לאפיינו" .

שאלה 8 : הגורמים לתאונות חוזרות הקשורים יותר באדם הם :

( טילמן והובס : " האדם נוהג כמו שהוא חי " )

תשובה 8 : גורמים חברתיים , מצב נפשי , לחץ , בעיות בעבודה , בעיות כספיות ואי התאמה חברתית .

שאלה 9 : " מיקוד שליטה פנימית " פירושו :

תשובה 9 : שהנהג מיחס את האחריות למעשיו לעצמו .

שאלה 10 : המחקר של פרופסור שוהם על נהגים "פחזנים" או "חרדים" מלמד :

תשובה 10 : שהפחזן אינו מפנים נורמות במידה מספקת והוא גם לוקח סיכונים ויש לו גם תיק במשטרה בד"כ .

שאלה 11 : מהי הבעיה הקשה ביותר בעריכת המבחן בנהיגה מעשית , לנהג המקצועי , ע"י קצין הבטיחות ?

תשובה 11 : בעיה של מהימנות ותקפות .

אישיות ואופי – מועדות לתאונה

שאלה 12 : הסיבה שחשוב שקצין הבטיחות יבין בתחום המבחנים נובעת מכך ש :

תשובה 12 : המבחנים הפסיכולוגיים אינם מדויקים והמבחנים המעשיים לא תמיד נבדקים ע"י מומחים .

הדרכה והכשרה

שאלה 13 : בניסיון לענות על השאלה מה צריך ללמוד כדי להיות נהג טוב ניתח ספולנצר 1983 את התנהגות הנהגים בשלבי הכשרתם . מה ההבדלים בין נהגים חסרי ניסיון ובעלי ניסיון בתחום הביטחון העצמי ?

תשובה 13 : לבעלי ניסיון הערכה עצמית שקולה .

שאלה 14 : הדמיין ( סימולטור ) טוב בעיקר עבור מצבים שאינם ניתנים לתרגול במצבי אמת ( כמו התהפכות הרכב או ניתוח תאונות ) . במה עוד מצטיין הדמיין ועדיף על רכב רגיל ?

תשובה 14 : במצב בו אנו נדרשים להשוות מספר רב של נהגים מול אותו גירוי התנהגותי בכביש .

אכיפה וענישה

שאלה 15 : כל גישת אכיפה של כללי התנהגות לנהגים נתקלת בהתנגדות כי איננו יודעים אם רק להעניש או גם להרתיע , באילו עברות תנועה בעלות משמעות נבחר כדי לאכוף וכדי אולם , מהי הבעיה הפסיכולוגית באכיפה .

תשובה 15 : באיזו עוצמת ענישה נבחר ?

שאלה 16 : מה הסיבה שנהג רגיל ממשיך לעשות עבירות תנועה ? ( או למה הפיל הצעיר בגן החיות נפל בסוף לתעלה ? )

תשובה 16 : כי אנחנו מקבלים שכר גבוה יותר על עשיית העברות ופחות עונשים .

תהליך הפיצוי

שאלה 17 : "תהליך הפיצוי "היינו תהליך בו הנהג מגדיל את סיכוניו כדי לחזור לרמת הסיכונים הישנה ( לפני השיפורים ברכב ובכבישים ) אליה הורגל והיא נחשבת על ידו כסבירה . לפי ד"ר מוקואס תיאוריה זו רומזת על :

תשובה 17 : קיומו של "סף סיכון אישי " בו קובע כל נהג לעצמו רמה מסוימת של סיכון .

פסיכולוגיה ונהיגה

שאלה 18 : הפסיכולוגיה מנסה להבין ולנבא ( ואף גם לשלוט ) את התנהגות הנהג בכביש בעזרת מחקרים וניסוים . אולם הנהג כ"נבדק" היינו בעל מערכת פנימית המוצגת כמעין " קופסא שחורה " לפי הפסיכולוגיה הניסנית בעיקר מה מוכנס ל " קופסא השחורה " ?

תשובה 18 : ההכרה , הדעות , הרגשות , המחשבות ואולי גם הלא מודע .

שאלה 19 : הנדסת אנוש היא ענף בפסיכולוגיה שפותח בין השאר , בתחום הרכב , כדי :

תשובה 19 : לקבוע מידות רצויות ל " תא הנהג " ברכב , לשפר את שדה הראיה , הנוחות הפיסית של הנהג , נגישות והתאמת המכשירים , להפעלת הרכב , כלומר התאמה בין אדם ומשנה .

שאלה 20 : ישנן "מערכות" בגוף האדם ( מוח , חושים , שרירים ובכד' ) שהשתנו והתאימו עצמן לעולם הממוכן המודרני וישנן כאלה שלא הסתגלו גם מבחינה פסיכולוגית המעבר מרכיבה על סוס או מהליכה לנהיגה ברכב מהיר או מטוס לימדה אותנו מספר דברים . אלו מערכות הן "מפגרות" יותר ואלו הסתגלו טוב יותר ?

תשובה 20 : המוח והחושים הסתגלו הגוף הרבה פחות .

שאלה 21 : זמן תגובה הוא " צוואר הבקבוק " בהתנהגות במצבי סיכון של הנהג בכביש . הטבע התגבר בחלקו על בעיה זו בכך שסיפק לנו אפשרות לעקוף חלק מהגורמים המשפיעים על ההאטה . עקיפה זו קשורה :

תשובה 21 : בתהליך "ההפעלה" של הרפלקס .

שאלה 22 : התגובות שלנו הן אלו העלולות לסכן אותנו במצבי חירום וסיכון קיצוניים כיצד האדם למד להקטין סיכונים אלו , במיוחד כאשר נדרשת תגובה הקשורה ב"זמן תגובה מורכב"

תשובה 22 : ע"י אימוץ הרגלים הקשורים במיומנות שרכש , העוזרים לסנן קליטת גירויים מיותרים .

דיני תעבורה - רכב תפעולי , אזור רכב תפעולי

רכב תפעולי זה רכב כמשמעותו בפקודה למעט רכב פרטי ורכב ציבורי , אשר ניתן היתר להפעלתו באזור רכב תפעולי , אזור אשר בכניסה אליו וביציאה ממנו הוצב באישור תמרור א­ – 43 המציין כניסה ויציאה מאזור רכב תפעולי .

רכב תפעולי פטור מחובת רישום ורישוי .

המפקח על רכב תפעולי , זה מי שרשות הרישוי מינתה בכתב להיות מפקח על רכב תפעולי , רשאי לתת היתר להפעלת רכב תפעולי שתוקפו עד שנה בתנאי שהרכב התפעולי נבדק על ידו ונמצא כשיר .

בעל , מפעיל או נהג של רכב תפעולי אשר לא ציית להוראות המפקח על הרכב התפעולי רשאי המפקח על רכב תפעולי לבטל או לשנות כל היתר שנתן לפני תום התקופה .

אישור נהיגה ברכב תפעולי חייב להתקיים שלשה תנאים :

1 . ניתן היתר להפעלתו על ידי המפקח על רכב תפעולי .

2 . בידי נוהג או מפעיל הרכב התפעולי רשיון נהיגה מתאים לסוג הרכב או היתר שניתן מאת המפקח על רכב תפעולי .

3 . לרכב התפעולי ניתן תעודת ביטוח בהתאם לפקודת ביטוח רכב מנועי .

לכל רכב תפעולי ינוהל כרטיס מעקב על ידי המפקח על רכב תפעולי ובו יצוינו פרטי הרכב , וכן תאריכים שבהם נערכה ביקורת תקופתית ברכב , תיקונים וכל פרט אחר שיראה לנכון .

באזור רכב תפעולי יקבע המפקח על רכב תפעולי את סידרי התנועה כגון : מהירות מרבית , מסלולי נסיעה ותמרורים . וכן יקבע את אמצעי הבטיחות שיש להתקינם ברכב התפעולי .

בעל ,מחזיק , מפעיל ונהג של רכב תפעולי חייב לקיים כל הוראה שנתן לו המפקח על רכב תפעולי לגבי הפעלתו של הרכב התפעולי .

דיני תעבורה - תפקידי וסמכויות קצין הבטיחות

תפקידי וסמכויות קצין הבטיחות מובאים בתקנות התעבורה בסעיפים 585 , 586 .

פעילות קצין הבטיחות מחולקת לארבע תחומים : פיקוח , השתלמות והדרכה , מנהלי , סמכויות .

פיקוח :

1 . לפקח שהנהגים שקצין הבטיחות מופקד עליהם נוהגים לפי הוראות פקודת התעבורה והתקנות .

2 . לפקח שהנהגים שקצין הבטיחות מופקד עליהם בריאותם תואם את דרישות דיני תעבורה .

3 . לפקח שרכב שנמצא תחת אחריותו נמצא במצב תקין .

4 . לפקח על בטיחותם של כל הנמצאים בתחום המפעל ולתקינותו של רכב בתחום המפעל .

השתלמות והדרכה :

1 . להדריך את הנהגים בעניני נהיגה , טעינה פריקה , טיפול ברכב ודיני תעבורה .

2 . לארגן השתלמויות והכשרות של הנהגים במפעל .

מנהלי :

1 . לנהל כרטסת ורישומים לגבי הרכב והנהגים במפעל .

2 . להגיש לבעל המפעל דוחות בכל הנוגע לתפקידיו לפי התקנה .

סמכויות :

1 . קצין בטיחות רשאי לאסור שימוש ברכב שנמצא בשליטתו אם הרכב לא תקין ולאפשר שימושו רק לאחר תיקונו .

דיני תעבורה - רכב אובדן גמור ורכב משוקם

רכב באובדן גמור (TOTAL LOSS)

רכב באובדן גמור זה רכב ששמאי רכב קבע לגביו אחד התנאים :

1 . הרכב יצא מכלל שימוש והנזק הישיר שלו הוא מעל 75% משווי הרכב .

2 . הנזק הישיר בו מעל 55% משווי הרכב ולא ניתן לתיקון ונועד לפירוק חלקים .

שמאי הרכב צריך לפעול ברגע שקבע שהרכב מוגדר כרכב אובדן גמור :

1 . למלות טופס 587 כחול בשלושה עותקים .

2 . יצרף לטופס המקורי את רשיון הרכב וישלח את הטפסים לאגוד חברות הביטוח .

3 . עותק שני ישלח לחברת הביטוח המבטחת .

4 . עותק שלישי ימסור לבעל הרכב .

משרד הרישוי צריך לפעול ברגע ששמאי רכב קבע רכב כרכב אובדן גמור לא יחודש רשיון הרכב ולא יינתן רשיון או כפל רשיון לרכב .

רכב משוקם

רכב משוקם זה רכב שנגרם לו נזק ישיר בשיעור שבין 55% לבין 75% משווי הרכב ושמאי רכב קבע כי ניתן לשקמו .

שמאי הרכב צריך לפעול ברגע שקבע שהרכב מוגדר כרכב שניתן לשקמו :

1 . ימלא טופס 585 אדום .

2 . יצרף לטופס המקורי המופנה אל משרד הרישוי העתק הערכת נזקים ותצלום של הרכב הניזוק .

3 . העתק השני של הטופס ישלח לחברת הביטוח .

4 . העתק השלישי יימסר לבעל הרכב .

5 . ימלא טופס 586 ירוק בשלושה עותקים .

6 . יצרף לטופס המקורי את רשיון הרכב וישלח את הטפסים לאגוד חברות הביטוח .

7 . עותק שני ישלח לחברת הביטוח המבטחת .

8 . עותק שלישי ימסור לבעל הרכב .

ברכב שהנזק הישיר פחות מ – 75% וניזוקו המכללים אלה , כולם או חלקם : המנוע , המצמד , תיבת הילוכים או סרן אחורי , יהיה השמאי פטור ממסירת הודעה אי שימוש , מהודעה לרשות הרישוי והעברת רשיון הרכב לרשות הרישוי .

משרד הרישוי צריך לפעול ברגע ששמאי רכב קבע רכב שניתן לשקמו :

1 . בוחן בעמדה מס' 1 יקבל מבעל הרכב את המסמכים הבאים : טופס פירוט נזקים שמולא על ידי השמאי , צילום הרכב הניזוק בתאונה , טופס 585 אדום , תעודה של מעבדה מוסמכת שהרכב נבדק ונמצא כשיר , תעודת בדיקה ותיקון הרכב על ידי מוסך מורשה שבוצעו התיקונים והרכב נמצא כשיר לתנועה .

2 . לאחר שהבודק בדק ואישר יפנה את בעל הרכב לבודק מסמכים לשם רישום מחדש של הרכב .

3 . בודק המסמכים בתאום עם אגף לשירותי מידע ייתן לוחית זיהוי חדשה לרכב כאשר הספרה השישית בשלט תהיה 6 .

4 . בודק המסמכים ייתן רשיון כאשר בהגבלות יהיה רשום רכב לאחר שיקום .

דיני תעבורה - פקודת התעבורה

פקודת התעבורה נחקקה עוד בשנת 1929 . בהתאם לפקודת סדרי שלטון ומשפט אומצה עם הכרזת המדינה . וניתן לה תוקף חוקי מדינה . בסוף שנת 1961 ניתן לה גם נוסח עברי חדש מחייב .

פקודת התעבורה מהווה את החקיקה הראשית בנושא התנועה בדרכים ובטיחות בתנועה . הפקודה מתחלקת לתשעה פרקים עיקריים , הכוללים שמונים וארבע סעיפים , וכוללת שבע תוספות .

הפרקים דנים : בדברי פרשנות והגדרות , ברישוי ורישום , בפטורים , שפיטה וסדרי דין , בברירת קנס ומעצר , בפסילת רשיון ואיסור שימוש ברכב , בעבירות ועונשין , בתקנות וחוקי עזר ופרק האחרון שונות .

דיני תעבורה - החקיקה בענייני התעבורה

פקודת התעבורה

פקודת התעבורה מהווה את החקיקה הראשית בנושא התנועה בדרכים ובטיחות בתנועה

הפקודה מתחלקת לתשעה פרקים עיקריים , וכוללת שבע תוספות .

הפרקים דנים :

פרק ראשון – מבוא ( פרשנות והגדרות ) .

פרק שני – רישוי ורישום ( רשיון רכב ורישום רכב , רשיון נהיגה , רשיון להפעלת מונית , רשיון הוראה ) .

פרק שלישי – פטור ( פטורים על פי דין , סמכות לפטור , פטור באישור ועדת הכספים , רכב של צהל ושל משטרת ישראל ונהגיהם , מתלמד , אופניים ותלת אופן ) .

פרק רביעי – שפיטה וסדרי דין ( סמכות של שופט תעבורה , מינוי שופטי תעבורה , הודעה בכתב ודו"ח בוחן , צילום רכב וראיה קבילה , אחריות בעל רכב , טכוגרף ) .

פרק חמישי - מעצר וברירת קנס ( סמכות לעצור בלי צו , ברירת קנס בנסיבות מחמירות , שיעור הקנס סמכות שוטר בעבירות באופניים ) .

פרק שישי – פסילת רשיון ואיסור שימוש ברכב ( סמכות בית המשפט לפסול רשיון נהיגה , פסילה על תנאי , פסילה לכל דרגות הרשיון , פסילה מינימום שני חודשים , פסילה מינימום שלושה חודשים , פסילה מינימום שנה אחת , פסילה מינימום שלוש שנים , סייגים לגבי רשיון נהיגה צבאי , פסילה וחישוב תקופתה ,המסתייע ברכבו לעוון או לפשע , המסתייע ברכבו לביצוע עבירת מין , פסילת נאשם בעוון או בפשע מהחזיק ברשיון , פסילה עד גמר הדין , פסילה בידי קצין משטרה , ביטול פסילה , פסילה מטעמי כושר , התליית רשיון מטעמי בטיחות , התניית תנאים מטעמי כושר , חיוב הדרכה , סמכות הרשות לפסול נהגים מסוכנים , ביטול הפסילה פקיעתה ואישורה , הפסקת הפסילה , ערעור לפני בית המשפט המחוזי , חובה להמציא רשיון נהיגה ) .

פרק שביעי – עבירות ועונשין ( עבירות , הדין כשיש עבירות קודמות , גרימת מוות בנהיגה רשלנית , עצירת רכב לפני מסילת רכבת , קבלת רשיון בהעלמת הפסילה או התנאים , נהיגה בזמן הפסילה או בניגוד לתנאים , העונש לעבירה על התקנות , אחריות פלילית ואזרחית שמורה ) .

פרק שמיני – תקנות וחוקי עזר ( תקנות כלליות , תקנות מיוחדות בדבר רכב מנועי ציבורי , תקנות בדבר ביטוח או ערובה , מתן תוקף לאמנות בין-לאומית , סמכות להקים רשויות , סמכות רשות מקומית להתקין חוקי עזר ) .

פרק תשיעי – שונות ( חלקה של רשות מקומית באגרות , הסכם עם ממשלות שכנות , תחולה על שירות המדינה , מסירת מידע ממאגר מידע , מסירת מידע לגבי תאונות דרכים , תוספת לאגרה עבור רשות השידור ) .

שבעה תוספות הם :

תוספת ראשונה – סעיפים 38 ו- 39 .

תוספת שניה – סעיפים 38 ו- 39 .

תוספת שלישית – סעיף 12 א .

תוספת רביעית – סעיפים 27 ו- 47 .

תוספת חמישית – סעיף 82 .

תוספת שישית – סעיף 83 .

תוספת שביעית – סעיף 57 ג .

פקודת התעבורה כוללת שמונים וארבעה סעיפים ושבעה תוספות , נחקקה עוד בשנת 1929 . בהתאם לפקודת סדרי שלטון ומשפט נשארה בתקופה (אומצה) עם הכרזה על הקמת המדינה . וניתן לה תוקף חוקי מדינה . בסוף שנת 1961 ניתן לה גם נוסח עברי חדש מחייב . סעיפי הפקודה הותאמו ותוקנו על ידי מליאת הכנסת ופורסמו בספר החוקים . הפקודה קובעת הסדרים וכללים לקיום תנועה שוטפת ובטוחה בדרכים .

פקודת התעבורה הינה חקיקה ראשית המהווה חוק מסגרת בלבד , הרי שהסמיכה את שר התחבורה להתקין תקנות לשם ביצוע הוראת הפקודה .

תקנות התעבורה

תקנות התעבורה הנן תקנות לשם ביצוע הוראות פקודת התעבורה המתפרסמות ב"רשומות" (קובץ תקנות) על ידי שר התחבורה , בתוקף סמכותו מכוח הפקודה . בשנת 1961 אוחדו בקובץ אחד ומאז תוקנו בהתאם לתנאים ולמצבים שהזמן גרמם . קיימות כשש מאות תקנות , הבאות לפרט כל הנוגע לנושאים הבאים : פרשנות והגדרות , הוראות בדבר רישום ורישוי כלי רכב , רישום ורישוי נהגים , בתי ספר לנהיגה , מורים לנהיגה , התנהגות בדרך וסדרי תנועה , אוטובוסים , מוניות , שיטת ניקוד בעבירות תעבורה , התנועה הבין- לאומית , סדרי בטיחות בהפעלת כלי רכב במפעלים ואגרות .

חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים

חוק זה מאפשר לממשלה לכוון ולפקח את פעולת האזרח בתחומים שנראים בעיניה כחיוניים להתערבותה ובדרך של צווים . לעניין דיני התעבורה לפי חוק זה , פורסמו צווים רבים ולהלן דוגמאות מספר , הנוגעות לשירותים חיוניים בשטח התעבורה והתחבורה : צו בדבר ייצור רכב והרכבתו , צו בדבר ייצור וסחר במוצרי תעבורה , צו בדבר הרכבת מנועי דיזל ברכב , צו בדבר שירותי הובלה ושירותי גרורים , צו בדבר איסור העלאת מחירי מצרכים ושירותים בתעבורה , צו בדבר מוסכים ומפעלים לכלי רכב , צו בדבר שירותי גרירת רכב וחילוצו , צו בדבר הגבלת העברתו של רכב .

דיני התעבורה מתייחסים הן למשפט הפלילי והן למשפט הציבורי . באותו חלק הנוגע למשפט הפלילי ישנן עבירות תעבורה , שבהן דרושה כוונה פלילית , אף כי מועטות הן , הרי נמצא כאן את הרשלנות הרגילה וחוסר זהירות , ואילו ברוב העבירות אין נדרשת כוונה פלילית ועצם גרימת הנזק היינו מן האלמנטים של העבירה .

רוב העבירות התעבורה הן עבירות מוחלטות , אשר לגביהן אין צורך להוכיח רשלנות או חוסר זהירות , אלא מספיקה ההוכחה כי העבירה , אכן , נעשתה .

דיני תעבורה - עקרונות יסוד במשפט הפלילי ובדיני התעבורה

במשפט הפלילי קיימים שלשה עקרונות מהותיים ויסודיים ואלו הם :

א . אין עבירה ללא חוק .

ב . אין עונש ללא חוק .

ג . בדרך כלל , כל עבירה פלילית מורכבת משני אלמנטים : מעשה פלילי וכוונה פלילית .

בהיעדר חוק המגדיר את העבירה ואת העונש – אין עבירה ואין עונש .

מעשה או מחדל שעשיתי היום , ושהוא בחזקת מותר – אין להענישני עליו על סמך חוק שיוחק למחרת עשיית המעשה , או המחדל .

העיקרון השלישי קובע , שנחוצה לעבירה פלילית גם כוונה פלילית , הרי שלא תהיה עבירה פלילית אלה בהתקיים שני אלמנטים אלה .

ארבע סוגים יש לה , לכוונה הפלילית :

א . כוונת תחילה – זוהי כוונה , הדרושה להוכחת עבור רצח . האלמנטים של כוונה כזו הם ההחלטה להרוג אדם ,קור רוח , הכנה למעשה הרצח או ההריגה והיעדר הרגזה או קנטרנות מצד הקורבן .

ב . "בזדון" או "ביודעין" – כאשר ראובן הולם בשמעון תוך פעולה זדונית , הרי הכוונה הפלילית הדרושה במקרה זו היא "זדון" או "ביודעין" , די אם התביעה תוכיח , שמתן המהלומה הייתה פעולה רצונית לשם הוכחת הכוונה הפלילית .

ג . רשלנות פושעת , פזיזות – אדם סביר צריך לחזות מראש תוצאות מזיקות של מעשהו , או מחדלו . אין אדם רוצה להביא לתוצאה המזיקה , אולם הוא פועל תוך "לא אכפתיות" , פזיזות , הרי שהוא מסתכן .

ד . רשלנות רגילה - רשלנות היא :

1 . אי קיום החובה לראות את הנולד , בעוד שאדם סביר היה צופהו .

2 . אי מילוי חובה לנקוט אמצעים מתאימים וסבירים כדי למנוע נזק מאדם או מרכוש , כאשר אדם סביר היה נוקט באמצעי כזה .

כאשר הרשלנות הינה העבירה עצמה . העבירה במקרה זה אינה דורשת גרימת נזק . בסוג זה נמצא את רוב עבירות התעבורה .שאין נדרשת לגביהן כוונה פלילית .

כאשר הרשלנות היא עבירה , לפי התוצאה , גרימת הנזק כאן היא אלמנט חשוב של העבירה . כאן יש לבדוק אם נתקיימו מרכיבי העבירות האלה :

1 . האם קיימת חובה לנקוט אמצעי זהירות כלפי הקורבן .

2 . אי נקיטת אמצעי הזהירות .

3 . גרימת הנזק כתוצאה מאי נקיטת אמצעי הזהירות .

עבירות מוחלטות – ישנן עבירות שאינן דורשות כל כוונה פלילית , או ידיעת המצב לאשורו – די שיוכח כי העבירה נעברה . תקנות התעבורה כוללות הרבה עבירות כאלה – במיוחד אמורים הדברים בקשר לחובתו של נוהג הרכב לעניין מצבו של הרכב .

דוגמא : חובה לפי תקנות התעבורה שמערכת האורות ברכב תהיה תקינה ופועלת כהלכה בשעת השימוש ברכב (תקנה 97) אם מתקלקל האור האחורי ברכב בשעת נהיגה , למרות שהיה תקין בשעת תחילת הנסיעה . לגבי עבירה זו – אין זו הגנה לנאשם שהוא נקט בכל האמצעים הסבירים , וכי לא הייתה כאן כל כוונה פלילית . הגנה היחידה היא , במקרה זה , וכן בכל העבירות המוחלטות , תהיה , שהפעולה לא הייתה רצונית , או שהמעשה נגרם כתוצאה מגורם שלא הייתה לנאשם כל שליטה עליו .

דיני תעבורה - מבוא לתורת המשפט

מהו משפט – זוהי מסגרת של כללי התנהגות של בני אדם , אשר בתי משפט במדינה נותנים להם תוקף .

מקור המשפט במדינת ישראל הוא בחוקי הכנסת , כפי שהם מתפרשים על ידי בית המשפט , הכנסת היא המחוקק הריבוני , ואין כל הגבלה לסמכויות החקיקה שלה , כל חוק של הכנסת יכול לבטל או לתקן חוק קודם שלה – וכאן חל הכלל המשפטי הקובע , כי " חוק מאוחר עדיף על חוק מוקדם " .

המשפט החל במדינה – המשפט שהיה קיים בארץ ישראל ב- 14 במאי 1948 יעמוד בתוקפו , עד כמה שאין בו משום סתירה לסעיף 11 או לחוקים אחרים , שיינתנו על ידי מועצת המדינה הזמנית או על פיה , ובשינויים הנובעים מהקמת המדינה ורשויותיה , ואילו בסעיף 19 לאותה פקודה נקבעה המשכיות הזכויות והחובות : " צו , הוראה , הודעה , דרישה , תעודה , מסמך , הרשאה , רשיון , פטנט , המצאה …. יעמדו בתוקפם , כל עוד לא ישונו , יתוקנו או יבוטלו , בלתי אם נקבע אחרת על ידי מועצת המדינה .

המשפט מתחלק לשלושה שטחים עיקריים :

1 . המשפט הפרטי – המסדיר את הזכויות והחובות שבין אדם לחברו .

2 . המשפט הפלילי – הוא מערכת הכללים המשפטיים האוסרים התנהגות מזיקה או מעשים מזיקים של בני אדם ומטילים עונשים על התנהגות או מעשים אסורים , אלה כללים הקובעים מצוות "עשה" או "אל תעשה" .

3 . המשפט הציבורי ( המנהלי ) – מסדיר את היחסים , וכן את הזכויות והחובות , שבין האזרח מצד אחד , ובין המדינה ורשויותיה , מצד שני .

חוקים יכולים להתייחס ליותר מאשר לשטח של משפט אחד .

הרשות המחוקקת – הכנסת , הגוף המחוקק הוא הכנסת , והיא הריבון במדינה . לחקיקתה קוראים " חקיקה ראשית " .

הרשות המבצעת – הממשלה , על הממשלה מוטל תפקיד הביצוע במדינה – החוקים והפיקוח על ביצועם , בין יתר תפקידיה נמצאת הממשלה , על ידי השרים , גם כגוף מחוקק , אך חקיקה זו היא חקיקת ביצוע . התקנות והצווים המותקנים על ידי השרים " חקיקת מישנה " .

דרכי חקיקה –

1 . חקיקה ראשית – הצעת חוק נקראת בקריאה ראשונה במליאת הכנסת ומועברת לוועדה המתאימה בכנסת . בוועדה יכול כל חבר להביע הסתייגות שלו להצעת החוק . גם חבר כנסת שאיננו חבר הועדה האמורה , שהביא את הסתייגותו בוויכוח הכללי , מותר לו להכניס את הסתייגותו הוא . לאחר מכן מובאת הצעת החוק למליאת הכנסת לקריאה שנייה , שבו הדיון איננו כללי , אלא על כל סעיף וסעיף , ולאחר מכן נערכת הצבעה , שנחשבת לקריאה השלישית .

2 . חקיקה משנית – במדינה מודרנית רבה מלאכתו של המחוקק הראשי , וכדי להקל מעליו את נטל החקיקה , הוא מעביר לגופים ממשלתיים , בעקר לראשי המשרדים הממשלתיים ( השרים ) , חלק ממעמסה זו של החקיקה . בדרך של התקנת תקנות ביצוע לחוק .

ביחס לחקיקת משנה קיימים כללים אלה :

א . אין חקיקת מישנה יכולה לסתור כל חוק .

ב . חקיקת מישנה חייבת להסתמך על חוק המסמיך , וצריכה להיות תואמת את מטרותיה .

ג . חקיקת מישנה חייבת להיות סבירה .

בחקיקת מישנה מתעוררת בכל חומרתה בעיית החריגה מסמכות . ובית המשפט לא יהסס לבטל תקנה הנגועה בחוסר סמכות .