איך בונים מצגת

יום שבת, 6 ביוני 2009

בטיחות בעבודות חשמל :

התקנת כבלי חשמל במתח גבוה :

הגדרת "מתח גבוה" :

מתח גבוה מוגדר כמתח חשמלי העולה על 1,000 וולט בזרם חילופין , או על 1,500 וולט בזרם ישר , אך אינו עולה על 52 קילוולט בזרם חילופין או 74 קילוולט בזרם ישר .
התקנה , תחזוקה ובדיקה של כבל במתח גבוה על-ידי חשמלאי בלבד :
כבל במתח גבוה יותקן , יחובר , ייבדק ויתוחזק על-ידי חשמלאי בעל רישיון בלבד . אדם שאינו חשמלאי רשאי לבצע עבודות עזר (כגון חפירה והנחת הכבל) אם הוא פועל לפי הוראות חשמלאי ותחת פיקוחו הצמוד.

בדיקה ראשונית של הכבל :

כבל חשמל במתח גבוה ואבזריו ייבדקו בבדיקה ראשונית על-ידי חשמלאי לאחר התקנתם , ולפני ההפעלה הראשונית של המתקן החשמלי אליו הוא מחובר .

הגנה על כבל חשמל במתח גבוה :

כבל יוגן באופן יעיל בפני סכנות ופגיעות (כולל פגיעות מכניות , איכול , נזקי רטיבות וסיכוני קרינה וחום) , תוך הקפדה על סידורי הגנה נאותים . הכבל ואבזריו יתוחזקו ויישמרו במצב תקין .
ניתוק הכבל במקרה של ליקוי או פגם המהווה סכנה :
במקרה שנתגלו ליקוי או פגם בכבל המהווה סכנה לנפש או רכוש , ינותק הכבל ממתח מיד ולא יחובר מחדש עד שהפגם או הליקוי תוקן , והכבל נמצא כשיר לפעולה .

התקנות רשתות חשמל עיליות במתח של עד 1,000 וולט :

האחריות למילוי ההוראות חלה על מתקין הרשת , על בעלי הרשת ועל מפעיליה :

חובה השמירה על סעיפי התקנה חלה גם על מתקין הרשת וגם על בעלי הרשת או מפעיליה או מחזיקיה – הכל לפי העניין .

תכנון , התקנת , בדיקת ותחזוקת רשת חשמל על-ידי חשמלאי מוסמך בלבד :

רשת חשמל מוגדרת כמערכת מוליכים המותקנים על מבודדים או על כבל עילי . הרשת יכולה לכלול חלקים תת-קרקעיים , והיא כוללת את החיבור למבנה עד להדקי הכניסה למבטח שבכניסה למבנה . רשת חשמל צריכה להיות מתוכננת , מותקנת , נבדקת ומתוחזקת בידי חשמלאי מוסמך בלבד .

תכונות חשמליות ומכניות של רשת חשמל :

התקנה מפרטת תכונות שונות של הרשת , כולל הרכב מתכת המוליך (אלומיניום או נחושת וסגסוגותיהם) , גודל החתך המזערי של המוליכים , המיפתח בין סמכי הרשת , עמידה של המיתלה של המוליך במאמצי מתיחה בטמפרטורות שונות , הגובה מעל פני הקרקע (לפחות 4.5 מטרים מעל מגרשי ספורט ומקום שאינו עביר לכלי רכב , ומעל לכך היכן שרכב עובר) , וכן הטמפרטורות המירביות של הזרם המתמיד במוליך הרשת . בנוסף , מפרטת התקנה את נוהל קביעת המוליך , אופן חיזוקו , החיבור בין מוליכים מבודדים , התקנת גשר (חיבור בין שני מוליכים) , ומרחקים מזעריים בין מוליכים ללא בידוד . כן מתייחסת התקנה להתקנת הסתעפות , חיבור כבל או צרור לרשת , ומדדים מכאניים שונים לחומר הסמך , הצבתו ומאפייניו .

אסור שיהיה מגע בין מוליך לא מבודד ברשת לבין עץ :

הרשת צריכה להיות מותקנת כך שלא יהיה מגע בין מוליך לא מבודד שלה לעץ . אם הרשת הינה בכבל עילי או בצרור , מותר שיהיה לה מגע עם עץ .

הגנה על כבל או צרור של רשת המותקן בתוך מבנה על קיר :

כבל או צרור של רשת המותקן על קיר בתוך מבנה צריך שיהיה מוגן בפני פגיעות מכניות אפשריות . הגנה זו תסופק או על ידי אופן ההתקנה שימנע פגיעה , או על ידי כיסוי מגן העמיד בפני פגיעות .

הארקות והגנות בפני חישמול ברשת :

התקנה מפרטת את חובת ההגנה בפני חישמול החלה על רשת בהתאם לתקנת החשמל העוסקות בהארקות במתח עד 1,000 וולט .

הפסקת מתקן הנמצא לקוי ברשת :

אם נתגלו ליקויים ברשת , יש להפסיק את המיתקן או החלק הלקוי עד לתיקון התקלה , אלא אם התקלה איננה מהווה סכנה לנפש או לרכוש .

חובת בדיקה של רשת חדשה ובמקרה של שינויים יסודיים :

יש לבדוק רשת חדשה לפני הפעלתה , וכן אם הוכנסו בה שינויים יסודיים הקשורים לשינוי תוואי , הוספת סמכים , ושינוי חומר המוליכים או משקלם .

יום שישי, 5 ביוני 2009

תקנות הבטיחות בעבודה (חשמל) , התש"ן – 1990

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 173, 180, 181, 182, 216 לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל - 1970, אני מתקין תקנות אלה:

1. הגדרות

בתקנות אלה -
"אבזר" - פריט של ציוד חשמלי המשמש לתמסורת או לחלוקה של אנרגיה חשמלית;
"זרם דלף" - זרם הדולף דרך בידוד או על פניו בהשפעת המתח;
"חי" - מצב של מוליך כשהוא מחובר למקור של מתח חשמלי באופן גלווני, השראתי או כשהוא טעון חשמל, לרבות מוליך האפס;
"חשמלאי" - בעל רישיון לעסוק בביצוע עבודות חשמל לפי חוק החשמל, התשי"ד1954-;
"כבל" - מוליך יחיד מתכתי מבודד בעל עטיפה, או מספר מוליכים מבודדים מאוגדים תוך ייצורם, כשהם בעלי עטיפה משותפת בהתאם לתנאי התקן;
"לוח חשמל" - מסד והציוד החשמלי המורכב עליו לפיקוד ולפיקוח על מיתקן חשמלי;
"לוח ראשי" - לוח חשמל הניזון במישרין ממקור ההספקה של מיתקן לפיקוד ולפיקוח על מיתקן המחובר אליו בשלמותו;
"מבודד" - מופרד באופן גלווני על ידי חומר בידוד;
"מבטח" - אבזר לניתוק אוטומטי של זרם חשמלי במיתקן כאשר עצמתו גדולה מעצמת הזרם הנקוב שלו; מבטח יכול להיות משני סוגים: נתיך או מפסק אוטומטי;
"מוליך" - גוף המיועד להעביר זרם חשמלי;
"מכשיר חשמלי" - ציוד חשמלי המיועד להמרה במתכוון של אנרגיה חשמלית, באנרגיה חשמלית אחרת או באנרגיה מסוג אחר;
"מעגל סופי" - מעגל הניזון דרך מבטח והמיועד להולכת זרם חשמלי במישרין למכשירים צורכי זרם, או לציוד חשמלי אחר, המותקנים באותו מעגל;
"מפסק" - מכשיר המיועד להפסקה ולחיבור במתכוון של זרם חשמלי במיתקן;
"מפסק אוטומטי" - מבטח בעל מנגנון מכני לניתוק זרם, במקרה של זרם יתר;
"מפסק מגן הפועל בזרם דלף" - התקן מיתוג המיועד לנתק אוטומטית את המיתקן המוגן על ידו ממקור הזינה במקרה של הופעת זרם דלף במיתקן;
"מפסק ראשי" - מכשיר המיועד להפסקה ולחיבור במתכוון של זרם חשמלי במיתקן בשלמותו, כאשר העומס מחובר בו;
"מתח גבוה" - מתח בין מוליכים העולה על 1000 וולט;
"מתח נמוך" - מתח בין מוליכים העולה על 50 וולט ואינו עולה על 1000 וולט, ולמעט רשת כבלים כמשמעותה בסעיף 6א לחוק הבזק, התשמ"ב-1982 (להלן - חוק הבזק) שמתחה אינו עולה על 65 וולט;
"מתח נמוך מאוד" - מתח בין מוליכים שאינו עולה על 50 וולט;
"מיתקן חשמלי" - מיתקן המשמש לשם ייצור חשמל, הולכתו, הפצתו, צריכתו, צבירתו או שינויו (טרנספורמציה), לרבות מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים, וציוד חשמלי קבוע או מיטלטל הקשורים במיתקן;
"מיתקן משוחרר ממתח" - מיתקן חשמלי מופסק מנותק ומקוצר;
"נתיך" - מבטח הפועל על ידי אלמנט ניתך;
"סוג I" - ציוד חשמלי שלכל חלקיו החיים יש לפחות בידוד תפעולי ושמותקן בו הדק או מגע לחיבור הארקת מגן;
"סוג II" - ציוד חשמלי המיועד לזינה במתח נמוך שחלקיו החיים מבודדים בבידוד כפול או בבידוד מוגבר;
"סוג III" - ציוד חשמלי המיועד לזינה במתח נמוך מאוד ושאינו כולל מעגלים פנימיים או חיצוניים הפועלים במתח שונה ממתח זה;
"פתיל" - כבל כפיף;
"קו תקשורת" - כבל המותקן בעיקרו למטרת תקשורת, לרבות קו בזק;
"קו בזק" - כבל המותקן בעיקרו למטרות בזק כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הבזק, או לרשת כבלים כמשמעותה בסעיף 6א לחוק הבזק.

2. מוליכי חשמל על-קרקעיים

(א) לא יימצאו במפעל מוליכים חשופים חיים (תחת מתח).
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), ניתן להתקין מוליך חשוף בהתקנה גלויה במקום שבו תנאי הסביבה מביאים לידי קלקול או לבלאי מהיר של הבידוד, או אם אין אפשרות אחרת לתת זינה למיתקן; ואולם לא יותקן מוליך חשוף בהתקנה גלויה אלא כשהגישה אליו היא לחשמלאי בלבד, וגישה באקראי אליו או נגיעה בו בלתי אפשריים.
(ג) כבלים או פתילי חשמל מבודדים, זמניים, המיועדים להזנת כלים חשמליים או מכשירים חשמליים מיטלטלים, יותקנו באופן המונע פגיעה בהם או היפגעות מהם. חיבורם יהיה באחד האופנים הבאים:
(1) לרשת החשמל דרך מפסק מגן המופעל בזרם דלף ברגישות של 0.03 אמפר;
(2) למקור זינה במתח נמוך מאוד.
(ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), במקום בו עובדים כלי תחבורה או כלי הרמה, יתקין תופס המפעל כבלים, פתילי חשמל, או מוליכים חשופים, בגובה ובאופן שלא תהיה אפשרות של היתקלות הכלים בהם.

3. חציית קווי חשמל או קווי תקשורת

(א) כבלים או פתילי חשמל זמניים המיועדים לזינת כלים או מכשירים מיטלטלים לא יעברו מעל קווי חשמל קבועים או קווי תקשורת ולא יגעו בהם.
(ב) כבלים או פתילי חשמל זמניים המיועדים לזינת כלים או מכשירים מיטלטלים, העוברים מתחת קווי חשמל או תקשורת לא יתקרבו לקווים האמורים ויותקנו בהתאם לתקנות הבזק והחשמל (התקרבויות והצטלבויות בין קווי בזק לבין קווי חשמל), התשמ"ו-1989.

4. לוח חשמל קבוע

(א) לוח חשמל יהיה עשוי חומר בלתי דליק או כבה מאליו.
(ב) הלוח יותקן במקום נוח לגישה ולטיפול, עם מעברים נאותים; המקום יהיה מואר ומאוורר; בחדר חשמל או בארון בו הותקן לוח חשמל, לא יאוחסנו חמרים או חפצים כלשהם, לרבות ציוד או כלים.
(ג) הלוח יהיה מוגן במיוחד מפני פגיעות מכניות במקומות שסכנה כזאת קיימת.
(ד) חלקים חשופים חיים של הלוח יהיו מוגנים מפני נגיעה מקרית.
(ה) הלוח יהיה מוגן מפני התזת מים, הצטברות לחות, אבק ולכלוך, במקומות שסכנה כזאת קיימת.
(ו) הלוח יהיה מוגן מפני השפעה קורוזיבית של חמרים כימיים, במקומות שסכנה כזאת קיימת.
(ז) המבטחים והמפסקים של כל מעגל יסומנו בסימון ברור ובר-קיימא לשם זיהוי השתייכות לחלקי המיתקן שעליהם הם מפקחים.
(ח) לכל לוח ראשי יותקן מפסק ראשי.
(ט) לוח ייקבע ביציבות לקיר או למבנה תומך אחר על ידי חיזוק בלתי מתפרק או המתפרק באמצעות כלים בלבד.
(י) לוח מתח נמוך המיועד לטיפול גם מצדו האחורי, יהיה מרוחק מהקיר 70 סנטימטרים לפחות.

5. לוח חשמל לזינת מכשירים חשמליים מיטלטלים המוחזקים ביד

(א) לוח חשמל המיועד לזינת מכשירים חשמליים מיטלטלים המוחזקים ביד, יצוייד במפסק מגן המופעל בזרם דלף, ברגישות של 0.03 אמפר לכל היותר; מפסק זה יופעל לניסוי אחת לחודש באמצעות לחיץ הביקורת שלו.
(ב) בתי תקע הניזונים ממעגל סופי והמשמשים להפעלת מכשירים חשמליים מיטלטלים המוחזקים ביד יוגנו על ידי מפסק מגן המופעל בזרם דלף ברגישות של 0.03 אמפר.
(ג) לוח חשמל לזינת מכשירים חשמליים מיטלטלים המוחזקים ביד יכול להיות מיטלטל או קבוע.
(ד) לוח חשמל מיטלטל יהיה מסוג II.

6. מכשיר חשמלי מיטלטל המוחזק ביד

(א) מכשיר חשמלי מיטלטל המוחזק ביד בעת השימוש בו, יהיה מסוג II או מסוג III.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להשתמש במכשיר חשמלי מיטלטל ידני כבד מסוג I, המוחזק ביד (כגון מקדחה שקוטר המקדח שלה מעל ל16- מ"מ) ובלבד שיוזן דרך מפסק מגן לזרם דלף ברגישות של 0.03 אמפר לכל היותר, או דרך שנאי מבדל.
(ג) ציוד חשמלי של מעגל סופי יתאים לתנאים הקיימים במקום ההתקנה, כגון: רטיבות, סכנה של פגיעות מכניות, השפעה כימית, אש, התפוצצות, הצטברות אבק או לכלוך העלולים לפגוע באוורור התקין.

7. מנורות חשמל

(א) מנורות חשמל ואבזריהן יותקנו בגובה של 2 מטרים לפחות מעל פני הקרקע, הרצפה, או משטח קבוע שמיועד להימצאות בני אדם.
(ב) מנורות חשמל ואבזריהן יהיו מוגנים בפני פגיעה מכנית וחדירת נוזלים במקומות שסכנה כזאת קיימת.
(ג) מנורות חשמל מיטלטלות המוחזקות ביד יופעלו במתח נמוך מאוד.
(ד) מנורות חשמל מיטלטלות המורכבות על כנים (זרקורים) יופעלו במתח נמוך מאוד, או יוזנו דרך מפסק מגן המופעל בזרם דלף ברגישות של 0.03 אמפר לכל היותר.
(ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), יכול שמנורות המורכבות על מכונות ועל ציוד תעשייתי אחר יהיו בגובה של פחות מ2- מטרים; במקרה כזה יהיו המנורות מסוג II או מסוג III, או יוזנו דרך מפסק מגן המופעל בזרם דלף ברגישות של 0.03 אמפר לכל היותר.

8. ביצוע עבודות במיתקן משוחרר ממתח גבוה

עבודות בהעדר מתח יש לבצע בדרך הבאה:
(א) פעולות מתוכננות של ניתוק מיתקן חשמלי, בדיקת העדר מתח, התקנת מקצרים וחיבורו מחדש למתח חייבות להיעשות לפי הוראה בכתב מאת חשמלאי.
(ב) החלק של המיתקן החשמלי שבו אמורה להתבצע העבודה יופסק וינותק ממקור המתח באופן גלוי לעין ויובטח בידי חשמלאי על ידי התקן נעילה אמין ושלט אזהרה מתאים.
(ג) החשמלאי יבחן העדר מתח באמצעות בוחן מתח מתאים; נוכח החשמלאי בהעדר מתח, יקצר את כל מוליכי המופעים ואת מוליך האפס להארקה.
(ד) רק לאחר השלמת כל הפעולות האמורות יורשה האחראי לביצוע העבודה להתחיל בביצועה.
(ה) העבודות במיתקן חשמלי למתח גבוה יבוצעו בהשגחתו של חשמלאי.
(ו) חיבור מחדש של מתח למיתקן החשמלי יבוצע בידי חשמלאי ורק לאחר קבלת הודעה, בכתב, מהאחראי על ביצוע העבודה, שכל העובדים עזבו את מקום העבודה, רוכזו במקום מוסכם או שוחררו ושאפשר לחבר מתח.

9. ביצוע עבודות תיקון ותחזוקה בציוד אשר מופעל באנרגיה חשמלית

(א) בכל מקרה של עבודת תיקון ותחזוקה ינותק ציוד ממקור אנרגיה חשמלית; הניתוק יתבצע באמצעות מפסק של הציוד באופן גלוי לעין ויישמר על ידי התקן נעילה אמין אשר בשליטת מבצע עבודות התיקון או התחזוקה; המפסק יסומן בשלט נראה לעין שבו ייאמר: "אין להפעיל - המכונה בטיפול".
(ב) במקרים בהם הציוד הקיים אינו מאפשר נעילה, חייב תופס המפעל להבטיח באופן אחר ניתוק המתח ואי חיבורו מחדש עד לסיום העבודות.
(ג) לפני פירוק חלקים אשר מהווים רצף של הארקה, לרבות צנרת מים מתכתית, מד-מים או פס הארקה, יותקן גשר אשר יבטיח את רציפות ההארקה.

10. מיתקן חשמל הפועל באטמוספרה נפיצה

מיתקן חשמלי הפועל באטמוספרה נפיצה חייב להיות מהסוג המונע התפוצצות; המיתקן יהיה מותאם לתקן ישראלי ת"י 786.

יום חמישי, 4 ביוני 2009

בטיחות בעבודות חשמל :

רישיונות לחשמלאים :

רישיון חשמלאי ניתן על-ידי האגף להכשרה ולפיתוח כח-אדם במשרד העבודה והרווחה . הרישיון ניתן לתקופה קצובה המצוינת בו , ויש צורך לחדשו בתום תקופה זו . קיימים כמה סוגי רישיונות לחשמלאים :
חשמלאי עוזר .
חשמלאי מעשי .
חשמלאי מוסמך .
חשמלאי ראשי .
חשמלאי טכנאי .
חשמלאי הנדסאי .
חשמלאי מהנדס .
חשמלאי בודק סוג 1 .
חשמלאי בודק סוג 2 .
חשמלאי בודק סוג 3 .
חשמלאי מסויג לפי תחום עיסוקו – מוגבל לסוג עבודה מסוים ורק במסגרת מקום עבודה מסוים .
חשמלאי שירות לפי תחום התמחותו – מוגבל לסוג עבודה מסוים , ללא הגבלת מקום העבודה .

איסור על מוליכים עם מתח ללא בידוד :

אסור שיימצאו במפעל מוליכים חשמליים עם מתח חשופים ללא בידוד . במקרה שתנאי הסביבה גורמים לבלאי מהיר של הבידוד , ובאין אפשרות אחרת , אפשר להתקין מוליך גלוי (לא מבודד) רק בתנאים הבאים :
א. רק חשמלאי יכול להגיע אליו ואין סיכוי כי אנשים ייתקלו בו .
ב. כלי תחבורה וכלי הרמה לא יוכלו לפגוע במוליכים החשופים .

מניעת פגיעה מכבלי חשמל זמניים והתקנת מפסק מגן :

כבלי חשמל זמניים (כגון כבל מאריך) , המיועדים להזנת כלים חשמליים או מכשירי חשמל מיטלטלים , יותקנו באופן המונע פגיעה בהם או היפגעות מהם , וחיבורם לרשת החשמל יהיה דרך מפסק מגן (המופעל על-ידי זרם דלף ברגישות של 0.03 אמפר) , או שהם יחוברו למקור מתח נמוך מאד (פחות מ – 50 וולט) . אסור שכבלי חשמל זמניים כנ"ל יעברו מעל , או יגעו , בקווי חשמל קבועים או קווי תקשורת (כולל קו בזק) . אם הכבלים הזמניים עוברים מתחת לקווי החשמל או התקשורת הקבועים , אסור שהם יהיו קרובים אליהם , ויש להתקינם על-פי תקנות הבזק והחשמל .

מבנה לוח החשמל והגנה עליו :

לוח חשמל עשוי חומר בלתי דליק או כבה מאליו יותקן במקום מואר , מאוורר , נוח לגישה ולטיפול , ועם מעברים נאותים . הלוח יחובר לקיר באופן יציב כך שלא יהיה אפשר לפרק אותו ללא כלים . אסור לאחסן חפצים , חומרים או כלים בארון או בחדר החשמל . לוח החשמל יהיה מוגן מפני פגיעה מכאנית (במקום שקיימת סכנת פגיעה כזו) , וחלקים חשופים שלו תחת מתח יהיו מוגנים מנגיעה מקרית . הלוח יהיה מוגן מהתזת מים , הצטברות לחות , אבק ולכלוך .
לוח חשמל של מתח נמוך (מ-50 עד 1,000 וולט) שיש לעבוד גם עם צידו השני יותקן במרחק של 70 ס"מ או יותר מהקיר .

סימון המפסקים בלוח החשמל וקיום מפסק ראשי לניתוק הזרם :

יש לסמן באופן קבוע וברור את כל המפסקים , הנתיכים והמפסקים האוטומטיים לשם זיהוי השתייכות לחלקי המתקן שעליהם הם מפקחים , לכל לוח ראשי (לוח הניזון ישירות ממקור אספקה של חשמל והמפקח על כל המתקן) יהיה מפסק ראשי המאפשר ניתוק כל המתקן מחשמל .

דרישות והתקנת מפסק מגן בלוח חשמל המזין מכשירי חשמל מיטלטלים :

בלוח חשמל המזין מכשירי חשמל מיטלטלים המוחזקים ביד יש להתקין מפסק מגן (המופעל על-ידי זרם דלף ברגישות של 0.03 אמפר) , ויש להפעיל את מפסק המגן לצורך ניסוי לפחות אחת לחודש באמצעות לחיץ הביקורת שלו . כן יש להגן על-ידי מפסק מגן כנ"ל על בתי שקע אליהם מתחברים מכשירי חשמל מיטלטלים המוחזקים ביד .
לוח חשמל המזין מכשיר יחשמל מיטלטלים המוחזקים ביד יכול להיות קבוע או מיטלטל . אם זה לוח מיטלטל , עליו להיות מוזן ממתח נמוך בלבד (1,000 – 50 וולט) , וכל חלק חי בו יהיה מבודד בבידוד כפול או בבידוד מוגבר .

מתח של עד 1,000 וולט להזנת מכשיר חשמל מיטלטל , ובידוד המכשיר :

מכשיר חשמל מיטלטל המוחזק ביד בעת השימוש בו יהיה ניזון ממתח של עד 1,000 וולט בלבד . אם קיים במכשיר כזה מתח העולה על 50 וולט יש :
א. לבודד כל חלק חי במכשיר בבידוד כפול או בבידוד מוגבר , או
ב. שיהיה בו בידוד תפעולי והארקה , והוא יוזן דרך מפסק מגן ברגישות 0.03 אמפר או דרך שנאי מבדל.

הגנת ציוד חשמלי מפני רטיבות , אבק , אש . מפגעים כימיים וכדומה :

ציוד חשמלי של מעגל סופי (מעגל הניזון דרך נתיך או מפסק אוטומטי והמוליך זרם ישירות למכשירי חשמל) יהיה מוגן מסכנות הקיימות במקום כמו רטיבות , פגיעות מכניות , השפעה כימית , אש , התפוצצות , הצטברות אבק ולכלוך העלולים לפגוע באיוורור וכד' .
התקנת נורות חשמל בגובה שני מטרים לפחות מהקרקע :
נורות חשמל ואביזריהן יותקנו בגובה של 2 מטרים לפחות מעל פני הקרקע או המשטח הקבוע שמיועד להימצאות בני-אדם . יש להגן עליהן מפני פגיעה כימית ומפני חדירת נוזלים . נורות המורכבות על מכונות ועל ציוד תעשייתי יכולות להיות בגובה הנמוך מ – 2 מטרים מהקרקע , בתנאי שמתקיים בהן לפחות אחד מהתנאים הבאים :
א. הן מוזנות דרך מפסק מגן ברגישות 0.03 אמפר לכל היותר .
ב. הן ניזונות ממתח הנמוך מ – 1,000 וולט ומבודדות בבידוד כפול או מוגבר .
ג. אין בהם מתח העולה על 50 וולט .

הזנת נורות חשמל ידניות מיטלטלות במתח הנמוך מ – 50 וולט :

נורות חשמל מיטלטלות המופעלות ביד יוזנו במתח חשמלי נמוך מ – 50 וולט .
מנורות חשמל מיטלטלות המורכבות על כנים (זרקורים) יוזנו אף הן במתח חשמלי נמוך מ – 50 וולט , או יוזנו דרך מפסק מגן ברגישות 0.03 אמפר לכל היותר .

פעולות עם מתקן חשמלי הדורשות הוראה בכתב מחשמלאי :

פעולות מתוכננות של ניתוק מתקן חשמלי , בדיקת העדר מתח , התקנת מקצרים וחיבור מתקן מחדש למתח חייבות להיעשות לפי הוראה בכתב מחשמלאי בעל רישיון לעסוק בעבודות חשמל .

נהלי בטיחות לפני התחלת עבודה במתקן חשמלי המשוחרר ממתח חשמלי :

לפני התחלת עבודה במתקן חשמלי המשוחרר ממתח חשמלי , יש לפעול כדלקמן :
א. החלק של המתקן החשמלי שבו תבוצע העבודה יופסק וינותק ממקור המתח באופן הנראה לעין , יובטח בידי חשמלאי מוסמך על-ידי התקן נעילה אמין , ויצב בו שלט אזהרה מתאים .
ב. החשמלאי יבחן העדר מתח באמצעות בוחן מתח מתאים , ואם נוכח שאין זרם במתקן , יקצר את כל מוליכי המופעים והאפס להארקה .

ביצוע עבודות במתח של יותר מ – 1,000 וולט רק בהגחת חשמלאי :

עבודות במתקן חשמלי עם מתח של יותר מ – 1,000 וולט יבוצעו רק בהשגחת חשמלאי בעל רישיון . חיבור מחדש של מתח למתקן החשמלי יבוצע רק על-ידי חשמלאי בעל רישיון , ורק לאחר קבלת הודאה בכתב מהאחראי על ביצוע העבודה שכל העובדים עזבו את מקום העבודה , רוכזו במקום מוסכם או שוחררו , ושאפשר לחבר מתח .

שמירה על מפסק מקור המתח במצב נעול בעת ביצוע תיקון או תחזוקה :

כל אימת שמבצעים עבודת תיקון או תחזוקה בציוד המופעל על-ידי אנרגיה חשמלית , יש לנתקו ממקור המתח על-ידי המפסק של הציוד באופן גלוי לעין . יש לשמור את המפסק נעול על-ידי התקן נעילה אמין הנמצא בשליטת מבצע התיקונים או התחזוקה .
המפסק יסומן בשלט נראה לעין שבו ייאמר : "אין להפעיל – המכונה בטיפול" . אם אי אפשר לנעול את המפסק , יש להבטיח בדרך אחרת את ניתוק המתח ואי חיבורו מחדש לציוד עד סיום העבודות .

רציפות גשר הארקה בעת פירוקה :

לפני פירוק חלקים של הארקה (כולל צנרת או מד מים או פס הארקה) יש להתקין גשר שיבטיח את רציפות הארקה .
חובה השימוש במתקן חשמלי המונע התפוצצות באטמוספרה נפיצה :
מתקן חשמלי הפועל באטמוספרה נפיצה חייב להיות מהסוג המונע התפוצצות , ומותאם לתקן ישראלי ת"י 786 .

יום רביעי, 3 ביוני 2009

בטיחות בעבודות חשמל :

יסודות תורת החשמל :

חומר מוליך – חומר עשיר באלקטרונים חופשיים . מתכת , נחושת , אלומיניום , זהב .
חומר מבודד – חומר דל באלקטרונים חופשיים . פולונרים , עץ , זכוכית , שמן , סיליקון .
זרם חשמלי – תנועה מכוונת ומסודרת של אלקטרונים חופשיים לאורכו של מוליך .
I = זרם = אמפר = A .
מתח חשמלי – הגורם המאלץ את האלקטרון החופשי לנוע לאורכו של מוליך .
U = מתח = וולט = V .
התנגדות – תוכנתו של החומר להתנגד למעבר זרם חשמלי דרכו .
R = התנגדות = אום =
חוק אום – הזרם ( I ) במעגל חשמלי סגור נמצא למעשה ביחס ישר למתח וביחס הפוך להתנגדות . I = U / R R = U / I U = R * I
הספק חשמלי – מכפלה של המתח בזרם . P = הספק חשמלי = ואט = W . P = U * I .

הליקויים בחשמל עלולים לגרום לשתי תקלות עיקריות :

נזק לציוד ולרכוש עקב שריפות .
התחשמלות – "מכת חשמל" (העברת זרם חשמלי בגוף האדם) = מוות .

ריכוז של ליקויים במתקני חשמל כגורמים לשריפות :

העמסת מוליכים מעל לעומס המותר .
מגעים רופפים , חיבורים רשלניים לציוד ואביזרים .
השחלת מוליכים נוספים במובילים של מתקן קיים . (קו למזגן דרך צנרת חשמל קיימת) .
חסימת פתחי אוורור של ציוד חשמלי כגון מנועים .
התקנת נורות בהספקים גבוהים מהמותר .
התקנת גופי תאורה (הלוגן) בקרבת ריהוט ובדים .
התקנת לוחות חשמל בארונות עץ והעדר אטימה .
שימוש חריג במפצלים .
הוספת עומסים ללא התאמת המתקן ע"י חשמלאי . הגדלת חיברו מחברת החשמל .
ביצוע התקנת חשמל ע"י אנשים שאינם חשמלאים .

10 הכללים למניעת שריפות כתוצאה מזרם חשמלי :

יש להקפיד על שימוש באמצעי הגנה (מבטחים , ממסרים) מתוכננים ומתאימים למערכת החשמל .
יש להבטיח את האפשרות של פיזור החום הנוצר במערכת .
יש להקפיד על פעולות אחזקה יעילות תוך בדיקת הידוק המגעים , שלמות הב ותקינות המערכת .
יש להקפיד על ניקיון מתקני החשמל .
יש לדאוג להרחקת חומרים דליקים מקרבת מערכת החשמל .
אסור לחבר למערכת קיימת מתקנים נוספים מבלי לבדוק אם לא נגרם עומס יתר למעגל החשמלי .
אסור להכניס מבטחים מסולפים או מבטחים לזרם גדול מהמתוכנן למערכת החשמלית .
יש להתקין אמצעי כיבוי מתאימים בקרבת מערכת החשמל בלוחות חשמל מעל A100 מטף כיבוי .
יש לקבוע עדיפויות של ניתוק זרם החשמל במקרה של שריפה . רק איש מוסמך (קצין כיבוי וכו') יקבע איזה מעגל חשמלי ניתן להשאיר בפעולה בעת שריפה .
יש לבצע בדיקות תקופתיות ללוחות החשמל באמצעות מצלמה תרמוגרפית .

התחשמלות :

מעבר זרם דרך גוף האדם .
מסלול הזרם : יד – יד ; יד – רגל ; רגל – רגל .
עוצמת הזרם : I = U / R = 230 / 1345 = 170 mA ; U – מתח ; R – התנגדות גול האדם .
משך הזמן .

התוצאות הנגרמות לגוף האדם בזמן התחשמלות :

10mA – התקהות קלה של קצות האצבעות.
20mA – התכווצות זעירה של שריר כף היד.
30mA – התכווצות חזק של שריר כך היד, אי יכולת להשתחרר מהעצם הפגום.
100MA – התכווצות שריר בית החזה עצירת הנשימה והפרעות בפעימת הלב.
170mA – עצירת פעולת הלב ומחזור הדם, כוויות קשות, נזק גדול לאברים פנימיים.
500MA – פרפורי חדרי הלב ועצירת מחזור הדם.

רמות המתחים השימושים בארץ :

מתח על – 400,000V .
מתח עליון – 161,000V .
מתח גבוה – 1,000 – 50,000V . ( 22KV ; 33KV )
מתח נמוך - 50 – 1,000V . (230V ; 400V ) .
מתח נמוך מאוד - עד 50V .

אמצעי הגנה מפני התחשמלות :

ניתוק הגוף המחשמל מהזינה - הארקת הגנה ; איפוס מודרני ; מפסק מגן לזרם דלף (ממסר פחת) .
מניעת הופעת מתח העולה על 50V – מתח נמוך מאוד .
מניעת הופעת מתח מגע על גוף המכשיר גם בזמן תקלה – בידוד מגן (כפול) .
מניעת סגירת לולאת תקלה דרך גוף האדם – שנאי מבדל : הפרד מגן ; זינה צפה + משגוח .

מתח נמוך מאוד (מתח לא מסוכן) :

מתח נמוך מאוד – עד 50V .
חישוב המתח הבטיחותי : U = I * R = 1500 * 0.03 = 45V ; R – התנגדות גוף האדם ; ן – זרם מעל זרם עזיבה .
שימושים – באוהלים ומקלחות בצה"ל ומקומות שבהם יש סכנת התלקחות של חומרים דליקים .
חסרונות – דורש מקור מתח נפרד , צרכנים במתחים שונים , צריכת זרם גבוהה של אותם צרכנים .
אין להאריק את חלקי המתכת של מכשירים המוזנים במתח נמוך מאוד .

בידוד כפול :

שיטה זו נועדה להבטיח שגם בזמן תקלה לא יופיע מתח מסוכן על גוף המכשיר .
בידוד כפול – מתאפשר על-ידי שימוש בגוף העשוי מחומרים במודדים (כולל גלגלי שיניים) , הנעשה בעת ייצורו של המכשיר במפעל .
אין להאריק את חלקי המתכת של מכשור המוגן בבידוד כפול .

עקרונות ההגנה :

באופן כללי אפשר לציין שלושה עקרונות הגנה בסיסיים :
ניתוק מהיר של המתח המסוכן - אם מכשיר ההגנה מסוגל לחוש בתקלה העלולה לגרום להתחשמלות או בהתחשמלות עצמה , ולנתק את המעגל מספיק מהר – לא ייגרם לאדם המתחשמל כל נזק .
הקטנת מתח המגע – ככל שמתח המגע ( U ) ממנו מתחשמלים נמוך יותר גם הזרם נמוך יותר .
הגדלת ההתנגדות דרכה עובר הזרם ה"מחשמל" – לפי חוק אום אם אין באפשרותנו להקטין את U עלינו להגדיל את R כדי להקטין את I . התנגדות R היא התנגדות הכוללת במעגל תקלה בו זורם הזרם . התנגדות זו כוללת גם את התנגדויות המגע והתנגדויות הגוף וגם את התנגדויות שאר מרכיבי המעגל מהמקור ועד לאדם המתחשמל .

תאור עקרוני של הגנה מפני חשמול במגע ישיר :

מצב של תקלה נבחין בשני מקרים :
א. גוף המכשיר מחובר למוליך הארקה . במקרה זה יזרום זרם המופע דרך מוליך הארקה ולא יחזור דרך מוליך האפס – זרם זה נקרא "זרם דליפה" או "זרם זליגה" אשר יגרום להפעלת יחידת האיזון אשר תיצור שטף מגנטי בליבה המסוגל להפעיל את הסליל האלקטרו-מגנטי להפעלת יחידת הניתוק .
ב. גוף המכשיר אינו מחובר למוליך הארקה . במקרה של מגע בין מוליך המופע לגוף המכשיר . יחידות האיזון והניתוק לא ירגישו ולכן לא יפעלו . אך ברגע שאדם העומד על הרצפה נוגע בגוף המכשיר המתכתי ותיווצר זרימת זרם דרכו (לאדמה) תכנס מערכת האיזון לפעולה ותגרום לניתוק הזרם .

מבטחים :

מחוברים בטור למעגל כחלק החלש במערכת ומשמשים תרופה שתפקודה לנתק את זרימת הזרם במעגל בזמן של תקלה .
הנתיך - פועל על עקרון חוט להט אשר דרכו עובר כל הזרם במעגל . וניתק כאשר הזרם דרכו גדול מהמותר .
מפסק זרם חצי אוטומטי – מא"ז – משלב את שני מנגנוני ההגנה .
תרמי - דו-מתכת להגנה מפני זרם יתר .
מגנטי – להגנה מפני זרם קצר .

טרומפלדור בגליל-משנת 1913

סרט על אולטרה-סאונד תלת ממדי

ליקוי חמה 2009

טלסקופ החלל האבל

סגננות חשיבה ולמידה

הסכנה הגדולה הטמונה בעובש