חזרה למבחן אורור תעשיתי :

קליטה :

נשימה – אזור-הנשימה : כדור בעל מחוג בן 30 ס"מ , שמרכזו באף .
עור וריריות .
בליעה .

גודל החלקיקים :

גדול מ – 5 מיקרון – נעצרים באף .
5 מיקרון עד 1 מיקרון – שוקעים בראות .
קטן מ – 1 מיקרון – מתערבלים בזרמי-אויר בראות .
חלקיקים גדולים אינם מסוכנים לנשימה . מסוגלים לעבור מרחקים גדולים בגלל אנרגיה קינטית גבוהה .
חלקיקים קטנים מסוכנים לנשימה . אין להם כשר תנועה עצמית .

סווג פיסיקלי :

אבק
עשן
נדיפים
ערפל – אוירוסול טפתי
עשפל – עשן עם ערפל
גז
אדים

סווג הנדסי :

נפיצים .
דליקים .
משתכים – קורוזיביים
מחמצנים
רעילים
גזים מסוכנים
רדיואקטיביים

סווג לפי מופע בתהליך העבודה :

חומרי גלם
תוצרי ביניים בתהליך .
תוצרים סופיים .
תוצרי לוואי בתהליך .

סווג לפי תפקיד (חלוקה גהותית) :

ממיסים אורגניים
חומרי גלם ותוצרים אורגניים
חומצות , בסיסים , מלחים .
גזים ותוצרי לוואי גזים .
מתכות
חומרי הדברה
חלקיקי אבק

סווג טוקסיקולוגי (חלוקה רפואית) :

מגרים
מחניקים
נרקוטיים
רעלי כבד
רעלי כליה
ניאורוטוקסיים
רעלי דם
רעלי נשימה

תגובות כתוצאה מחשיפה :

אי-נוחות
בריאות לקויה
ריבוי תאונות
ירידה בפריון

מטרות האוורור :

בקרת ריכוזי החמרים הכימיים באויר .
מניעת סיכוני אש והתפוצצות .
נוחות אקלימית : בקרת לחות וטמפרטורה .

התנהגות המזהמים ודרכי פתרון :

גז :

התנהגות : תערובות של גזים מזהמים באויר הן בריכוז נמוך צפיפותן קרובה לזו של האויר תהליך השקיעה הוא איטי מאוד .לגז המזהם אין כושר תנועה בזכות עצמו להוציא : בהשפעת טמפרטורה .
פתרון : פינוי נגזים המזהמים מתוך חלל נתון על-ידי הזרמת אויר .

אבק :

התנהגות : אבק מרחף באויר מורכב מחלקיקים בגדלים שונים הנוטים לשקוע בשל כוח הכובד מהירות השקיעה הנה ביחס ישר לגדלם ומשפעת גם מן האנרגיה בה נפלטו לאויר .
פתרון : חלקיקים גדולים ניתנים ללכידה ע"י מיתקנים הממוקמים לאורך מסלול התנועה .
חלקיקים קטנים ניתנים ללכידה ע"י לכידת האויר בו הם מרחפים .

אוורור טבעי :

מבוסס על תנועת האויר הטבעית .

אוורור מאולץ :

אוורור מקומי - מבוסס על עקרון יניקה מקומית .
מבנה עקרוני :
מנדף
צנרת (תעלה)
מנקי-אויר (מסננים)
מאורר (מפוח יונק)

סוגי מנדפים ושימושיהם :

קבוצות
סוג
תיאור
דוגמאות יישום
א
מנדף סגור
תא סגור
תא כפפה
תא עם דלת נעה.
תא עם פתחים צידיים.
מעבדה כימית התזת חול
מעבדה רדיוכימית .
ב
מנדף חצי סגור
תא צביעה
תא פתוח מצדו האחד.
ריסוס צבע , ריתוך.
ג
מנדף פתוח
מנדף חופה
מנדף היקפי
מנדף תחתי
מנדף סדק
מנדף תלוי
מנדף צדדי
מנדף דחיפה-
משיכה
מנדף צינור
פתוח
כיפת המנדף מעל נקודת הפליטה.
תעלות שאיבה בהיקף מקור הפליטה.
פתח שאיבה בתחתית ההתקן.
פתח השאיבה הוא סדק צר.
מנדף בקצה צינור גמיש .
פתח שאיבה בצד מקור הפליטה .
צינור האוורור מהווה את המנדף
התכת מתכת.
אמבטיות ציפוי והסרת שמנים.
השחזת מתכות .
מכלים פתוחים .
תהליכי צילום .
תהליכי ציפוי .
תהליכי ציפוי והדבקה .
תהליכי ציפוי והדבקה אבק
נסורת

שיקולים בתכנון :

לסגור עד כמה שאפשר את מקור הזיהום .
לקרב את מתקן היניקה עד כמה שאפשר למקור הזיהום .
שהעובד לא יהיה בנתיב הזרימה של המזהם .
לנצל עד כמה שאפשר את תנועתו הטבעית של המזהם .
ליצור מהירות זרימה מספקת ללכידת מזהמים .
ליצור מהירות זרימה אחידה עד כמה שאפשר באזור הלכידה .
לאזן את יניקות האויר ע"י פתחי אויר מתאימים .
למנוע משבי-רוח מקומיים (חום ,קור , אי-נעימות) .
להרחיק את פתח יניקת-האויר הצח מאזור פליטת-המזהמים .

אוורור כללי :

שיטות :
כניסה טבעית , פליטה מאולצת .
כניסה מאולצת , פליטה טבעית .
כניסה מאולצת , פליטה מאולצת .

שיקולים בתכנון :
אם אפשרי אוורור מקומי – אוורור מקומי עדיף . אוורור כללי יתוכנן רק כהשלמה לאוורור מקומי לאזן את ספיקת האויר הנפלט ע"י כניסות מתאימות .

בתכנון פתחי האויר :
כווני הזרימה – מן האזור הנקי אל המזהם .
שטיפת האזור המזהם בכמות אויר גדולה עד כמה שאפשר .
מניעת אזורים "מתים" בחלל המאוורר .
מניעת המצאות עובדים בין מקורות הזיהום לבין פתחי היניקה .
ניצול התנועה הטבעית של המזהמים ובמיוחד נטייתם לעלות של גזים חמים .
יש לאזן את ספיקת האויר הנפלט , ע"י כניסות אויר מתאימות .
שימוש עד כמה שאפשר באספקה מאלצת ופליטה מאלצת .
מניעת הרגשות אי-נחות (קור , חום) .

מאפייני השימוש באיוורור כללי :

יתרונות :
היותו מרוחק ולא מפריע למהלך העבודה .
אינו מהווה גורם מגביל בתכנון מערך הייצור .

מגבלות :
קיים תמיד זיהום שארי .
נותן הגנה בלתי מספקת לעובדים השוהים בקרבת מקורות הזיהום .
קיים קושי בחיזוי ובשליטה על זרימת האויר בחלל .
קיים קושי בחישוב מדוייק של קצב ייצור המזהמים , ומכאן אי ודאות באשר לספיקת האויר הנחוצה .
דרוש ספיקות אויר גדולות יחסית .
אינו עונה בצורה טובה על פליטות שיא רגעיות של מזהמים .
יוצר בזבוז אנרגיה כתוצאה מפליטת אויר מטופל בכמיות גדולות .

התאמת סוג אוורור לסיכונים סביבתיים :

מאפיינים לבחירת סוג אוורור
דוגמא לתהליך / תעשייה
סוג אוורור מתאים 1
א.
1. חומרים אשר רעילותם נמוכה
וריכוזיהם באויר נמוכים.

כוהל איזופרופילי בתהליך הלחמה
גל בתעשיית האלקטרוניקה

אוורור כללי / מוהל
2. צירוף של פליטות קטנות
המתפרסות על שטח גדול
הלחמה ידנית – תעשיית האלקטרוניקה
(עופרת , תוצרי פירוק של שרף) .
אוורור כללי / מוהל
3. תהליך תעשייתי רב גורמי
שמאפייניו אינם יוצרים סיכון
תהליכי התסיסה בתעשיית המזון
(גז CO2 , אבק וכו') .
אוורור כללי / מוהל
4. חומרים בעלי גבול נפיצות תחתון
מוגדר
שימוש במימן במקומות סגורים (מעבדות)
עבודה בדלק במוסכים (ניקוי מנועים)
אוורור כללי / מוהל
ב.
1. פליטת מזהם מרוכזת בנקודה אחת .

התזת חול (צורן דו חמצני גבישי)

אוורור מקומי .

2. חומרים בעלי TLV נמוך מ – 10 חל"מ
* חומצות מינרליות – תהליכי איכול ,
שיתוך , ניקוי , הכנה לצבע .
* גופרית דו חמצנית – (תוצר שריפה)
תנורים בתוך מפעלים

אוורור מקומי
3. חומרים הגורמים לסיכון בריאותי
גבוה .
מתכות – התכה , עיבוד שבבי
אמינים ארומטיים – צבעי טקסטיל
אבק מזיק – (אסבסט)
מוסכים – השחזת רפידות


אוורור מקומי
4. פליטה לא אחידה של מזהם
ריתוך חשמלי , התזת צבע

אוורור מקומי
ג.
1. התחממות או התקררות של הגוף

בתי יציקה , מאפיות , תנורים

אוורור כללי / מוהל
2. שאיפה להשגת נוחות פיסיולוגית
(לדוגמא : סביבה העלולה לגרום
לתסמונת הבנין החולה)
מרתפים , משרדים , מקלטים

אוורור כללי / מוהל
3. בקרת ריחות המהווים מטרד אסתטי
בלבד
משרדים , תעשיית מזון
אוורור כללי /מוהל

אוורור הבט חוקי :

פקודת הבטיחות בעבודה
סימן ג': איוורור, תאורה וחום

27. איוורור
אמצעים יעילים ונאותים יינקטו כדי להשיג ולקיים, על ידי מחזור אויר צח, איוורור מספיק בכל חדר עבודה, וכדי ליטול, במידה שהדבר מעשי, נזקם של אדים, אבק וזוהמה אחרת העלולים להזיק לבריאות והמתהווים כדי תהליך או עבודה המבוצעים במפעל.
בהעדר מידע מפורט , בהעדר חקיקה או תקנות , מסתמכים על תקנים בינלאומיים .
אחזקה :
ניקוי חלקי המערכת מהצטברות אבק .
שמון וגירוז מסבים , צירים ומנועים .
בדיקות ראיה לגלוי פגמים : סדקים , שברים , קורוזיה .
פתיחת סתימות .
בדיקת מהירות זרימת האויר כדי לוודא עמידה בדרישות התכנון .

חזרה - גיהות תעסוקתית - המשך :

"בודק קרינה מוסמך" –
אדם בעל ידע בבטיחות קרינה מיננת ובעל הסמכה מטעם מכון מוסמך להדרכה המועסק בקביעות במעבדה מוסמכת לקרינה ושמפקח עבודה ראשי הסמיכו לבצע בדיקות סביבתיות תעסוקתיות לענין תקנות אלה, באותם נושאים בהם הוסמכה לעסוק המעבדה המוסמכת שבה הוא עובד; תוקף ההסמכה של בודק מוסמך יפוג עם סיום עבודתו במעבדה המוסמכת;

"זיהום רדיואקטיבי" –
פיזור של חומר רדיואקטיבי פתוח בצורה לא מבוקרת;

"זיהום רדיואקטיבי פנימי" –
זיהום רדיואקטיבי בתוך גופו של אדם;

"חומר רדיואקטיבי" –
חומר הפולט מעצמו קרינה מיננת;

"חומר רדיואקטיבי פתוח" –
חומר רדיואקטיבי שאינו מקור חתום;

"חשיפה חיצונית" –
חשיפה תעסוקתית ממקור קרינה שמחוץ לגופו של אדם;

"חשיפה מרבית מותרת" (maximum permissible exposure) -
הרמה המרבית של קרינת לייזר שאדם יכול להיחשף לה , בתנאים רגילים , בלי להינזק בעיניו או בעורו , מיידי או נזק מאוחר , כקבוע בתקן .

"חשיפה פנימית" –
חשיפה תעסוקתית ממקור קרינה הנמצא בתוך גופו של אדם;

"חשיפה תעסוקתית" –
חשיפת גופו של אדם לקרינה מיננת או לזיהום רדיואקטיבי עקב תעסוקה, הכשרה מקצועית, לימודים או מחקר, למעט חשיפתו לקרינת רקע טבעי ולקרינה שמטרתה טיפול או אבחון רפואיים בו עצמו;

"מנה גבולית" –
הנמוכה מבין מנות הקרינה כמפורט בתוספת השניה;

"מנות קרינה" –
כמות האנרגיה הנבלעת ביחידת מסה של גוף האדם עקב חשיפתו לקרינה מיננת;

"מנת קרינה מוכללת" (Effective Dose Equivalent) -
ערכי שקול המנה המוכפלים בגורמי השקלול המתאימים לכל הרקמות או האיברים השונים שנחשפו; ערכי גורמי השקלול של אברי הגוף השונים ניתנים בתוספת השניה לתקנות אלה;

"מנת קרינה מחוייבת" (Committed Effective Dose Equivalent) -
מנת קרינה מוכללת לאדם שתצטבר בתוך 50 שנים לאחר קליטת חומר רדיואקטיבי לתוך גופו;

"מנת קרינה נבלעת" - ((Absorbed Dose –
האנרגיה הממוצעת הנמסרת ע"י הקרינה המיננת ליחידת מאסה של חומר;

"עובד קרינה" –
אדם העוסק בקרינה שחשיפתו התעסוקתית עלולה לעבור בשנה אחת את 1/10 המנה הגבולית, או העובד באחת, או בכמה מהעבודות המפורטות בתוספת השלישית בהיקף של 200 שעות בשנה לפחות, אלא אם כן קבע מפקח עבודה אזורי אחרת;

"קרינת אור" -
קרינה אלקטרומגנטית בתחום אורכי הגל שבין 180nm ל – 1nm , הכוללת את תחום האור העל-סגול (אורכי גל קצרים מ – 400nm) תחום האור הנראה ( 400nm – 700nm) והתחום האור התת-אדום (מעל 700nm) .

"קרינת לייזר" -
קרינת אור קוהרנטית . המרוכזת בתחום צר של אורכי גל , המיוצרת או מוגברת באמצעות תהליך מבוקר של פליטת קרינה מאולצת .

"קרינה מיננת או "קרינה" –
קרינה אלקטרומגנטית (כגון קרינת רנטגן או קרינת גאמא) או חלקיקית המסוגלת לייצר יונים, במישרין או בעקיפין, בעוברה דרך חומר;

"רמת בדיקה" –
מנת קרינה המחושבת לפי מנה גבולית X 0.3
מספר הבדיקות בשנה

"רמת רישום" –
מנת קרינה לחודש בשיעור של 1/120 ומעלה של המנה הגבולית;

"שקול המנה" ((Dose Equivalent –
מידה להשפעה הביולוגית של קרינה מיננת, המתקבלת מהכפלת מנת הקרינה הנבלעת בגורם האיכות של הקרינה ((Quality Factor;

קרינה אלקטרומגנטית לא מייננת :
קרינה היא אחת הצורות של התפשטות אנרגיה .
קרינה אלקטרומגנטית הפרעה מחזורית , או גל היוצא ממקור מסוים ומתפשט במרחב .
הקרינה איננה נזקקת לשום תווך חומרי לצורך מעבר דרכו כך , קרינה מגיעה אלינו מהשמש ומהכוכבים כשהיא עוברת בחלל , הריק מחומר .

קרינות מסוגים שונים :
א. קרינת אלפא – קרינה של גרעיני הליום .
ב. קרינה ביתא – קרינה של אלקטרונים .
ג. קרינה תת-אדומה .
ד. אור נראה .
ה. קרינה על-סגולה .
ו. קרינת רדיו (כולל : גלי-מיקרו) .
ז. קרינת גמא .
ח. קרני רנטגן .

קרינה אלקטרומגנטית :
מטען חשמלי מואץ יוצר קרינה אלקטרומגנטית .
אם המטען מתנדנד הקרינה תהיה גלית .
אם יימצא מטען בנתיב הקרינה , המטען יתנדנד בהתאם .
כיוון התנודה של השדה המגנטי מאונך לכיוון ההתקדמות ולכיוון התנודה של השדה החשמלי .

הלייזר :

גלים אלקטרומגנטיים :
אור הוא חלק קטן מן הספקטרום האלקטרומגנטי המשתרע מגלי-רדיו ועד קרני גמא . ההבדלים ביניהם הם אך ורק באורך הגל / תדירות .

לייזר :
מתקן , הפולט קרינה קוהרנטית מונוכרומטית בעלת התבדרות נמוכה , בתהליך של הגברת אור על-ידי פליטה מאולצת של קרינה .

פליטת-אור ספונטנית :
אטומים מעוררים פולטים קרינת-אור באופן ספונטני . הפוטונים הם בלתי-תלויים וללא מתאם . האור הוא לא קוהרנטי .

פליטת-אור מאולצת :
אפשר לגרום לאטומים מעוררים לשכפל אור חולף . הפוטונים הם זהים ובעלי מתאם . האור הוא קוהרנטי .

מבנה של הלייזר :
א. פליטת אור מאולצת יכולה להגביר את האור .
ב. התווך של הלייזר מכיל מערכות מעוררות דמויות אטומים .
ג. הפוטונים חייבים להיות בעלי אורך גל מסוים , בעלי קיטוב , ובעלי כיווניות , כדי שאפשר יהיה לשכפל אותם .
ד. השכפול הוא מושלם : הפוטונים הם תאומים זהים .

סיכוני קרן הלייזר :

סיכונים לעור : הלייזר של אור נראה ושל אינפרא-אדום יכול לגרום נזק לעור או לרקמות פנמיות יותר . דוגמאות לתגובות העור : האדמת מתונה עד חמורה ; שלפוחיות וחריכה ; דה-פיגמנטציה ; כיבים ; הצטלקות ;

סיכונים לעיניים : סיכונים לקרנית ולעדשה ; סיכונים לרשתית ; אור החודר לעין עובר מיקוד ועוצמת ההארה עשויה לגדול פי 100,000 . פגיעה לייזר אחת במרכז הכתם הצהוב יכולה לגרום לעיוורון תמידי .
סיכוני אש : הצתה של חומרים (בעיקר דליקים) מקרן ישירה או מוחזרת .
סיכוני חשמל : רוב מקרי המוות מעבודה בלייזר נגרם מהתחשמלות . קבלים משמרים רמות גבוהות של אנרגיה גם אחרי הכיבוי .
סיכוני מזהמים הנוצרים מן העבודה : נדפים , אסבסט , אדים כימיים , אוירוסולים של זיהומים ביולוגיים כגון : וירוסים חיים וחלקי רקמות .
סיכונים כימיים : צבענים (LASER dyes) , ממיסים , גזים , עשויים להיות רעילים נפיצים או מסרטנים .
סיכונים משניים : סיכונים מנוזלי הקירור ; רעש חזק מלייזר רבי עוצמה ; קרינת X-RAY במערכות מתח גבוה גדול מ – 15kV ; התפוצצות (בשל פגמים) של שפופרות ומערכות "דחיסה" אופטיות .

חשיפה מרבית מותרת (MPE) :
רמת ההארה (חשיפה לקרינת לייזר) שאפשר להיחשף לה , ללא סיכון לעין או לעור . יש תלות של MPE :
1. באורך הגל .
2. שיטת הפליטה : רציף או פועם .
3. במשך החשיפה .

חזרה - גיהות תעסוקתית - המשך :

קרינה :

רדיואקטיביות :
א. הפליטה של קרני גמא מלווה בפליטה של קרני ביתא , בעיקר וגם קרני אלפא .
ב. קרני – X וקרני – גמא הן בעלות אותן תכונות אלא קרני – גמא הן "קשות" יותר , בעלות אנרגיה גבוהה יותר , ולכן , תדירות גבוהה יותר .

קרני – X (קרני רנטגן) :
א. פוטונים של קרינה אלקטרומגנטית הנפלטים בדרך כלל מחומרים מוצקים המופצצים באלקטרונים .
ב. יעילות הפקה קרני – X תלויה באנרגית החלקיקים ובסוג החומר בו הם פוגעים .

טווח החדירה של הקרינה בחומר :

קרינה מייננת - מקורה בריאקציות גרעיניות שונות, קרני איקס, קרני גמה וקרניים אולטרה-סגוליות. קרינה זו מסוגלת באופן ישיר או עקיף ליצור יונים בעוברה דרך חומר ועל כן שמה. קרינה זו עשויה לגרום לשינויים במולקולות גוף האדם ולהפוך התאים לסרטניים.
קרינה בלתי מייננת - סוג של קרינה שאינו גורם ליוניזציה של תאי הגוף. דוגמה למקורות קרינה זו ניתן למצוא בתחנות שידור רדיו, אתרי שידור לטלפונים סלולאריים, מכשירי מיקרוגל, רוב המכ"מים, מסכי מחשב ומכשירי טלוויזיה.

קרינת אלפא :
באויר : סנטימטרים אחדים .
ברקמה : פחות מעשירית מ"מ .

קרינת ביתא :
תלוי באנרגיה :
באויר : מטרים אחדים .
ברקמה : מילימטרים ספורים .

קרינת גמא / קרני X :
תלוי באנרגיה :
ברקמה : פוטונים בעלי אנרגיה של 1MeV חודרים לעומק ממוצע של 15 ס"מ .
· מיסוך מקרינה :
· קרינת אלפא - נעצרת ע"י נייר .
· קרינת ביתא - נעצרת ע"י ביגוד אלומיניום דק או פלסטיק .
· קרינת גמא – נעצרת ע"י בטון עבה או ע"י עופרת .

עובי מחצית הערך :
עובי של חומר מסוים המנחית את עוצמת הקרינה למחצית הערך התחלתי .

הגנה מקרינה :

קרינה חיצונית :
· מרחק .
· זמן .
· מיסוך .

קרינה פנימית :
· מניעה מוחלטת .

בגדי מגן :
· חלוק , כפפות וכו' .

איסור :
· אכילה , שתיה , עישון , אפור , לבצע פעולות מעבדה בפה וכו' .

לאחר סיום הפעולה :
· רחיצת-כפפות , הסרת-כפפות , רחיצת-ידיים .

ניטור :
· ניטור לקרינה חיצונית : תגי-פס"ק .
· ניטור לזהם חיצוני : מונה גייגר .

הגדרת מקומות עבודה החייבים בנקיטת אמצעים נגד חשיפה לקרינה :
מקום עבודה שבו עובדים , משתמשים או מחזיקים בחומרים רדיואקטיביים או מכשירי קרינה או במקורות קרינה , ושבו קיימת סכנה לחלק (או לכל) העובדים של חשיפה לקרינה יותר מעשירית המנה הגבולית , חייב הבעל או המעביד לנקוט אמצעים המפורטים להלן :
א. לנקוט כל פעולה שתהיה דרושה כדי למנוע חשיפת בני-אדם (הן עובדים והן מבקרים) במפעל לקרינה מיננת בשיעור העולה על המנה הגבולית , ולפעול ככל שאפשר להקטנת החשיפה במקרה של ספק לגבי אמצעי הבטיחות שיש לנקוט , על המעביד לפנות למעבדה מוסמכת לקרינה ולפעול על פי הנחיותיה .
ב. למנות ממונה בטיחות קרינה (בעל ידע בבטיחות קרינה מיננת , ושהוסמך על-ידי מכון מוסמך להדרכה בנושא קרינה) . המינוי יעשה בהסכמת מפקח עבודה אזורי , ובהסכמת הממונה שהוסמך על-ידי שר הבריאות במסגרת תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים) .
ג. להכין תוכנית בטיחות מאושרת על-ידי מעבדה מוסמכת לקרינה , ובה כל המידע הנוגע בסיכוני קרינה במפעל , סוגי העובדים הזקוקים לבקרה אישית , ותכנית להדרכת עובדים בהגנה מפני קרינה מיננת . את תוכנית הבטיחות יש למסור אחת לשנה , בשני עותקים , למפקח עבודה אזורי .
ד. לספק לעובדים ביגוד מגן , ציוד מגן , מכשירי מדידה וניטור וכן אמצעי בטיחות נאותים נוספים בכמויות שאישרה מעבדה מוסמכת לקרינה . יש לתחזק את הציוד באופן נאות ולהקפיד לגבי השימוש בו . מכשירים ביטוחתיים לניטור קרינה יכיילו אחת לשנה לפחות באמצעות מעבדה מוסמכת לקרינה (יש לדאוג לקבלת תו כיול תקף לכל מכשיר) .
ה. לערוך במפעל בדיקות סביבתיות תעסוקתיות לקביעת סיכוני הקרינה מיד לאחר התקנת מכשירי קרינה או מקורות קרינה , ולבצע בדיקות אלו אחת לשנה לפחות . את תוצאות הבדיקות יש לרשום ביומן מעקב הנמצא במקום העבודה (היומן יישמר 30 שנים לפחות) , וכן יש למסור את התוצאות הבדיקות למפקח עבודה אזורי , עם הסבר על אמצעים הננקטים לתיקון ליקויים (אם נמצאו) ולוח זמנים לסיום התיקונים .
ו. לקבוע בכל תחנת עבודה הוראות הפעלה ובטיחות , וכן הנחיות מאושרות על-ידי מעבדה מוסמכת לקרינה למקרה תקלה או תאונה .
ז. להדריך ולאמן את העובדים , בכתב ובע"פ , באמצעות ממונה בטיחות קרינה או באמצעות מכון מוסמך להדרכה , כל עובד חדש מיד עם קבלתו לעבודה . בנוסף , יש להדריך כל עובד קרינה באופן שוטף אחת לשנה לפחות .יש לוודא שהעובדים הבינו את הדרכה ושהם פועלים לפיה .
ח. לתחום , לסמן ולשלט (בעברית) את האזורים בהם צפויה מנת קרינה העולה על עשירית מהמנה הגבולית .על השילוט לכלול גם את הסמן הבינלאומי המקובל לקרינה מיננת (הסימן כמפורט בתוספת החמישית לתקנה) .
ט. לדווח למפקח עבודה אזורי על כל חקירה , תקרית , מקרה מסוכן ותקלה בקרינה תוך שבעה ימים מתאריך האירוע .כן יש לדווח למפקח עבודה האזורי על כל שינוי מתוכנן במקום העבודה העלול להשפיע באופן מהותי על תוכנית הבטיחות או על סיכוני הקרינה ולבצע את השינוי רק לאחר הסכמה בכתב של מפקח העבודה האזורי .
י. לקיים בקרה אישית ופיקוח רפואי לעובדים בקרינה כמפורט בסעיף הבא .

דיווח על תוצאות החשיפה לקרינה :
על המעביד לרכז את תוצאות המדידות של מנת הקרינה במסגרת הבקרה האישית , תוך 30 יום מיום קריאתן , ואם תהיינה תוצאות מדידה מעל לרמה של 1/120 מהמנה הגבולית ("רמת הרישום") , יש להעבירן לשירות הרפואי המוסמך (קופת חולים או לשכה מחוזית של משרד הבריאות) , למפקח עבודה אזורי , לעובדים שנחשפו למנות הקרינה ולמאגר חשיפה הארצי המתנהל בוועדה לאנרגיה אטומית .
על המעביד לשמור את רישומי מנות הקרינה לפחות 30 שנה ממועד הרישום האחרון .

בדיקות הסיבות למנת קרינה חריגה :
"רמת בדיקה" מוגדרת כך מנה גבולית כפול 0.3 חלקי מספר הבדיקות בשנה .
אם נמדדה מנה קרינה העולה על "רמת הבדיקה" , על המעביד – באמצעות הממונה על הקרינה – לבדוק את הסיבות לכך מיד עם קבלת התוצאות . את תוצאות הבדיקה יש לרשום בטופס המופיע בתוספת השישית של התקנה , את הטופס המלא יש להעביר לשירות הרפואי המוסמך , למפקח הקרינה , למפקח העבודה האזורי , ולעובד שנחשף לקרינה .

בדיקות רפואיות לעובדי תקינה :
התקנה של הבריאות העוסקים בקרינה מיננת מפרטת את הבדיקות שיש לבצע לעובדי הקרינה . לפני שעובד מתחיל לעבוד במקום בו הוא עלול להיחשף לקרינה , עליו לעבור בדיקה רפואית ראשונה אצל רופא מורשה בסמוך לתחילת עבודתו . חובה לבצע בדיקה חוזרת אצל רופא מורשה אחת לשנה לפחות . עובד קרינה שנעדר מעבודתו בשל מחלב ממושכת יותר מ – 60 ימים , וכן עובד שנחשף למנת קרינה העולה על המנה הגבולית , לא יועסק בקרינה אלא אם כן עבר בדיקה רפואית נוספת אצל רופא מורשה . עובדת קרינה הרה תיבדק בדיקה רפואית בחודש הרביעי להריונה .
אסור לנכות משכר העובד את הזמן הדרוש לביצוע הבדיקות הרפואיות .

ניהול כרטיס בדיקות רפואיות ורישום בפנקס בריאות :
השירות הרפואי המוסמך ינהל , לגבי כל עובד שהוא בודק , כרטיס בדיקות רפואיות שבו ירשמו פרטי העובד , המעביד , תיאור עבודתו , ממצאי הבדיקות ועוד . השירות ינפק לעובד פנקס בריאות שבו מצוינים פרטי העובד , עבודתו וממצאי הבדיקה , והפנקס ימסר למעביד .
על המעביד לשמור את פנקס הבריאות במקום העבודה לביקורת של שירות הפיקוח על העבודה .
בתום עבודת העובד , יחזיר המעביד את פנקס הבריאות לשירות הרפואי שהנפיקו .

חובותיו של עובד קרינה :
על עובד קרינה למלא בקפידה הוראות הבטיחות שנקבעו בתחנת העבודה , ולהקפיד להשתמש באמצעי בטיחות הקרינה , ציוד המגן האישי ומכישור המדידה והניטור שסופקו לו .
אסור לאכול , לשתות או לעשן במקום שבו עובדים בחומרים רדיואקטיביים פתוחים .
על העובד להתייצב לכל הדרכה אליו הוזמן , וכן להתייצב בשירות הרפואי המוסמך לביצוע בדיקות רפואיות . על העובד להודיע למעביד על כל תקרית , תקלה או סיכון קרינה שנתגלה לו במסגרת עבודתו . עובד החשוף לקרינה מיננת בכמה מקומות עבודה יודיע על כך לכל אחד ממעבידיו , על המעבידים למסור מידע זה למפקח עבודה האזורי .

סוג החשיפה
קצב החשיפה (או חשיפה מצטברת)
משמעות
קרינת הרקע הטבעי
שנה / 100 – 200 mR
קצב קרינה מינימאלי לה חשוף כל אדם על כדור הארץ .
צילומי רנטגן
צלום / 5 – 500 mR
מנת קרינה בלתי נמנעת בבדיקות רפואיות שונות .
תפוקה של מכונות רנטגן לשקוף רפואי
דקה / 0.5 – 5 R
מנת קרינה בלתי נמנעת בבדיקות רפואיות שונות (השקוף נמשך בד"כ כמה דקות)
חשיפה כל הגוף (תוך תקופה קצרה)
15 R
מספר מוגבל של אברציות בכרומוזומים בדם הפריפרי .
חשיפה לאברי הרבייה (תוך תקופה קצרה)
20 R
הכפלת מספר המוטציות הספונטאניות (גבול תחתון) .
חשיפה חד-פעמית של כל הגוף
100 R
מחלת קרינה עלולה להופיע (בחילות , הקאות) .
חשיפה חד-פעמית של כל הגוף
100- 200 R
מחלת קרינה מלווה הקאות , שלשולים , דמומים , נשירת שיער .
חשיפה חד-פעמית של כל הגוף
600 R
רב הנפגעים לא יחלימו גם לאחר טיפול .
מנה מקומית לאזור מוגבל
20 – 80 Gy
מנה הניתנת בטיפול בגידולים ממאירים מסוגים שונים .

חזרה - גיהות תעסוקתית - המשך :

"חומר הדברה" –
חומר או תערובת של חמרים כימיים המכילים חומר פעיל אחד או יותר, והמיועדים למטרות אלה:
(1) שילווך עלים;
(2) ביעור, דחייה או משיכה של נגעים, וכן ויסות גידולים או מניעתם;
כל חומר כימי או תערובת של חמרים כימיים, לרבות משחות-עצים וחמרי-הרטבה המיועדים לביעור נגעים, להוציא תרופות וטרינריות

"מספר CAS" –
מספרו של חומר הדברה כמצוין בפנקס רישום השמות הכימיים של חמרים כימיים ונוסחתם שמוציאה לאור האגודה הכימית האמריקנית;
"תכשיר" - כל חומר מקבוצת הזרחנים האורגניים או הקרבמטים, וכן תערובת של חומרים כאמור המשמשים לייצור או לשימוש כחמרי הדברה והכלולים בתוספת הראשונה.

"עובד בתכשיר" –
אדם העוסק או מועסק במקום עבודה בעבודות הקשורות בתכשיר 30 שעות לפחות בחודש;

"מתכת" –
מתכת מן המתכות המפורטות בתוספת הראשונה, ובכלל זה מתק"ש, לרבות תרכובותיה האורגניות והאנאורגניות וכן מסגים ותערובות המכילות את אותה מתכת או את תרכובותיה בכל צורה שהיא;

"מתכות קשות" או "מתק"ש" –
תערובת מוקשית של קרבידים, לרבות של טונגסטן, טיטניום, טנטאלום, וונדיום ושל מתכות, לרבות ניקל וקובלט;

"עובד במתכת" –
כל אחד מאלה:
(1) אדם העובד במגע או בחשיפה למתכת והוא חשוף לריכוז של מתכת באוויר, באזור נשימתו, העולה על רמת הפעולה, 200 שעות לפחות בשנה, אלא אם כן הורה מפקח עבודה אזורי על תקופה שונה ממנה;
(2) אדם העובד במגע או בחשיפה למתכת, בעבודה או בתהליך עבודה הנקובים בתוספת
השניה, 200 שעות לפחות בשנה.

"עופרת" –
לרבות תרכובותיה האורגניות והאנאורגאניות, וכן תערובות המכילות עופרת מתכתית או תרכובות אורגניות ואנאורגניות של עופרת, בכל צורה שהיא;

"עובד בעופרת" –
כל אדם החשוף לריכוז של עופרת באויר העולה על מחצית החשיפה המשוקללת המרבית המותרת, או העובד בעופרת בעבודה או תהליך עבודה מהנקובים בתוספת הראשונה, והוא עובד עבודה חלקית או מלאה 2 חדשים בשנה לפחות, אלא אם כן קבע מפקח עבודה אזורי תקופה קצרה ממנה;

"רמת התראה" –
רמה של סמנים ביולוגיים לחשיפה תעסוקתית שנמצאה בגופו של העובד, שממנה ומעלה חייב הרופא המורשה לשלוח הודעת התראה למעביד ולמפקח עבודה אזורי;

"כספית" –
לרבות תרכובותיה האורגניות והאנאורגאניות, וכן אמלגם ותערובות המכילות כספית מתכתית או תרכובות אורגניות ואנאורגניות של כספית, בכל צורה שהיא;

"עובד בכספית" –
כל אדם החשוף לריכוז של כספית באויר העולה על מחצית החשיפה המשוקללת המרבית המותרת, או העובד בכספית בעבודה או בתהליך עבודה מן הנקובים בתוספת הראשונה, והוא עובד עבודה חלקית או מלאה חודש אחד בשנה לפחות, אלא אם כן קבע מפקח עבודה אזורי תקופה קצרה ממנה;

"זרניך" (ארסן) –
לרבות תרכובותיו האורגניות והאנאורגניות, וכן תערובות המכילות זרניך או תרכובות זרניך בכל צורה שהיא;

"עובד בזרניך" –
כל אדם החשוף לריכוז של זרניך באויר העולה על מחצית החשיפה המשוקללת המרבית המותרת, או העובד בזרניך בעבודה או בתהליך עבודה מן הנקובים בתוספת הראשונה, והוא עובד עבודה חלקית או מלאה שני חדשים בשנה לפחות, אלא אם כן קבע מפקח עבודה אזורי תקופה קצרה ממנה;

"ויניל-כלוריד" –
חומר שנוסחתו הכימית CH2=CHC1 לרבות כל תערובת או תרכובת המכילים חומר כאמור ומסוגלים לשחררו;

"עובד בויניל-כלוריד" –
כל אדם החשוף לריכוז של ויניל-כלוריד באויר העולה על 0.5 חלקים למיליון, או העובד בויניל-כלוריד בעבודה או תהליך מן הנקובים בתוספת הראשונה, והוא עובד עבודה חלקית או מלאה 14 ימים בחודש לפחות, אלא אם כן קבע מפקח עבודה ראשי ריכוז נמוך יותר או תקופה קצרה יותר;

"בנזן" (בנזול) –
חומר שנוסחתו הכימית C6H6, לרבות תכשיר המכיל יותר מ1%- בנזן מנפח התמיסה;

"עובד בבנזן" –
אדם החשוף לריכוז של בנזן באויר העולה על מחצית החשיפה המשוקללת המרבית המותרת, או העובד בבנזן בעבודה או בתהליך עבודה מהנקובים בתוספת הראשונה, והוא עובד עבודה חלקית או מלאה יום אחד בשבוע לפחות, אלא אם כן קבע מפקח עבודה אזורי תקופה קצרה ממנה;

"אבק" –
חלקיקים או סיבים מינרליים מוצקים של חומר הפורחים או מרחפים באויר והעשויים לחדור למערכת הנשימה בתהליך השאיפה, והנוצרים בתהליך טבעי, בעיבוד, בטיפול, בטלטול, בשימוש או בכל פעולה אחרת בחומר;

"אבק מזיק" -

אבק העלול לגרום למחלות ריאה הידועות בשם פנוימוקוניוזיס או לנזק בריאותי אחר שמקורו בחומר;

"ממיסים פחמימניים הלוגניים" (להלן - מפ"ה) –
החמרים אשר שמותיהם ונוסחאותיהם הכימיות מופיעים בתוספת הראשונה, וכן תערובות המכילות מפ"ה בכל צורה שהיא;

"עובד במפ"ה" –
עובד החשוף לריכוז של מפ"ה באוויר מעל לרמת הפעולה, או העובד במגע עם מפ"ה או העלול לבוא עמו במגע או להיחשף למפ"ה במקום עבודה או בתהליך עבודה מן הנקובים בתוספת השניה, והוא עובד עבודה חלקית או מלאה, ביום עבודה של 8 שעות מתוך יממה, 10 ימים בחודשיים לפחות, זולת אם קבע מפקח עבודה אזורי תקופה קצרה ממנה;

"איזוציאנאטים" –
תרכובות כימיות אורגניות שנוסחתן הכימית הכללית היא R-N=C=O (R - מייצג קבוצה אורגנית), לרבות:
(1) 2, 4 - טולואן דיאיזוציאנאט (להלן - TDI);
(2) 2, 6 - טולואן דיאיזוציאנאט (להלן - TDI);
(3) מתילן ביס-פניל איזוציאנאט (להלן -MDI);

"עובד באיזוציאנאטים" –
עובד החשוף לריכוז של איזוציאנאטים באוויר מעל לרמת הפעולה, או העובד במגע או בחשיפה לאיזוציאנאטים, בעבודה או בתהליך עבודה מן הנקובים בתוספת הראשונה, בעבודה חלקית או מלאה, ביום עבודה של 8 שעות ביממה, במשך 10 ימים בחודשיים לפחות, אלא אם כן קבע מפקח עבודה אזורי תקופה קצרה ממנה;

"מפ"א" (ממיסים פחמימניים ארומטיים) –
החומרים הכימיים אשר שמותיהם ונוסחאותיהם הכימיות מפורטים בתוספת הראשונה, וכן תערובות המכילות חומרים אלה בכל צורה שהיא;

"עובד במפ"א" –
כל עובד החשוף לריכוז של מפ"א באוויר מעל לרמת הפעולה, או העובד במגע עם מפ"ה או העלול לבוא עמו במגע או להיחשף למפ"א במקום עבודה או בתהליך עבודה מן הנקובים בתוספת השניה, והוא עובד עבודה חלקית או מלאה, ביום עבודה של 8 שעות מתוך יממה, 10 ימים בחודשיים לפחות, זולת אם קבע מפקח עבודה אזורי תקופה קצרה ממנה;

חזרה - גיהות תעסוקתית - המשך :

"רעש מזיק" —

רעש שמפלסו גבוה מהערכים המותרים בתקנות אלה העלול לגרום לנזק בריאות לעובד החשוף לו במקום עבודתו;

"רעש מתמשך" —
רעש שמפלסו קבוע או משתנה, הנמשך ברציפות יותר משניה אחת, והנמדד ביחידות dB(A), בעזרת מד רעש מכוייל המכוון למצב Leq, ומשך המדידה 30 שניות לפחות, או כמשך הרעש, אם הרעש נמשך פחות מ-30 שניות;

"רעש התקפי" —
רעש שמתקיימים לגביו שני אלה:
(1) הוא נמשך ברציפות פחות משניה אחת;
(2) בזמן מדידת הרעש קיים הפרש העולה על 20dB(L) או 20dB(C) בין קריאת מד-הרעש כשהוא מכוון למצב "SLOW" לבין קריאת מד-הרעש כשהוא מכוון למצב "PEAK"; רעש כאמור יימדד ב-dB(L) במד-רעש מכוייל המכוון למצב "PEAK";
"dB(L)" "dB(C)" ,"dB(A)" — מצבי מדידת רעש בסקלות C ,A או L, שהינן סקלות השקלול המוגדרות בהתאם לתקן;
"Leq" — מפלס רעש שווה ערך או משוקלל ב-dB(A);

"עובד ברעש מזיק" — כל אחד מאלה:
(1) אדם העובד בעבודה או בתהליך עבודה מן הנקובים בתוספת הראשונה;
(2) אדם החשוף, במקום עבודתו, לרעש מזיק מתמשך או התקפי מעל לרמת החשיפה המשוקללת המרבית המותרת לרעש מתמשך והתקפי, או מעל לרמת החשיפה המרבית המותרת לרעש התקפי והוא עובד 200 שעות בשנה לפחות, אלא אם כן הורה מפקח עבודה אזורי על תקופה שונה ממנה לגבי מקום עבודה מסוים;

חשיפה לרעש ואופן מדידתו :
קיימים שני סוגי רעש עיקריים : רעש מתמשך הקיים כל הזמן , ורעש התקפי הנמשך זמן קצר מאוד (פחות משניה אחת). עוצמת הרעש נמדדת בדציבלים , יחידה למדידת רעש המוגדרת על-ידי ACGIH . לכל סוג רעש קיימים ערכים גבוליים שאין לעבור אותם . הערכים הגבוליים של רמת החשיפה לרעש תלויים גם במספר השעות שבהם העובד חשוף לרעש , ומספר ההתקפים (אירועים של רעש התקפי . קיימת גם שיטה המודדת את החשיפה המשוקללת לרעש , כאשר , למשל , אדם החשוף לרעש במשך ארבע שעות ביום יכול לעבוד כך רק אם החשיפה המשוקללת שלו לרעש הינה נמוכה מ – 88 דציבל (A) , אולם אם הוא עובד ברעש יום שלם , הערך המרבי המותר הינו רק 85 דציבל (A) וכד' .

קביעת העובדים החשופים לרעש מזיק :
כל מי שעובד 200 שעות לפחות ברמת רעש מתמשך או התקפי העולה על המותר בתקנות נחשב כעובד ברעש מזיק , וכן העובדים במקומות או בתהליכים הבאים (וזאת בלי להתחשב ברמת רעש במקום בפועל) .
א. חציבה , פיצוץ , גריסה וטחינה .
ב. ניפוט , טוויה , שזירה ואריגה מכאניים .
ג. ניסור , השחזה וליטוש מכאניים .
ד. נגרות מכאנית .
ה. מסגרות ופחחות (לרבות סמרור וחיתוך מתכות בגזים) .
ו. הפעלת ציוד מכני הנדסי וטרקטורים ללא תא מפעיל סגור .
ז. הפעלת פטישים פנאומטיים .
ח. ניקוז או התזה בעזרת אוויר דחוס .
ט. הפעלת מכבשים (למעט מכבשים הידראוליים) .
י. הפעלת מלגזות בדיזל או בגז , ללא תא מפעיל סגור .
יא. הסקת דודי קיטור בדלק נוזלי .
יב. הפעלת מדחסי אוויר .
יג. הפעלת טורבינות וגנראטורים , מכסחות דשא , חרמשים ממונעים ומשורי שרשרת המונעים באמצעות מנוע שריפה פנימית .

חובת עריכתן של בדיקות סביבתיות תעסוקתיות :
במקום עבודה שבו עובדים ברעש מזיק , או שיש יסוד סביר להניח שקיים בו רעש מזיק , יש לבצע בדיקות סביבתיות תעסוקתיות תקופתיות של מפלסי הרעש המתמשך וההתקפי . את הבדיקה יש לערוך בסמוך לאוזניים של העובדים , בכל המקומות ובכל תהליכי העבודה השונים . את הבדיקות יש לערוך מדי שנה על-ידי בודק ממעבדה מוסמכת לבדיקות סביבתיות-תעסוקתיות , ועל המעביד לנהל יומן מעקב ובו כל פרטי כל בדיקה ותוצאותיה . את היומן יש לשמור 20 שנה לפחות . העתק מתוצאות הבדיקות הסביבתיות והתעסוקתיות יש לשלוח למפקח עבודה אזורי , וכן יש להביא את התוצאות לידיעת העובדים , ולפרסמן בתחנות העבודה .

אמצעי גיהות סביבתיים :
בכל מקום בו עובדים ברעש מזיק , יש לנקוט הצעדים הבאים :
א. הפחתת הרעש באמצעים טכניים-הנדסיים כל שלא יעלה על הרמה המותרת .
ב. הפחתת משך השהיה של העובדים בסביבת רעש מזיק בהתאם למותר בתקנות .
ג. בידוד מקומות בעבודה שיש בהם רעש מזיק , כך שרק עובדים החייבים להימצא שם יהיו במקום .
ד. לתלות שילוט קבוע ובולט לעין ובו כתוב : "אזור רעש מזיק – חובה להשתמש במגיני אוזניים מתאימים , העובדים חייבים בבדיקות רפואיות תקופתיות על-ידי שירות רפואי מוסמך .

ציוד מגן אישי :
במקום עבודה בו קיים רעש מזיק , יש לספק לעובדים מגיני אוזניים מתאימים , שהעובדים חייבים להשתמש בהם ולשמור על שלמותם וניקיונם .

חובת הדרכתו של עובד :
המעביד חייב להדריך את העובדים ברעש מזיק , אחת לשנה לפחות , לגבי הנזק הבריאותי הנובע מרעש מזיק , והאמצעים שיש לנקוט כדי להתגונן מרעש .

חובת בדיקות רפואיות :
אדם לא יתחיל לעבוד ברעש מזיק (או באחד מן התהליכים שנמנו לעיל) אלא אם עבר בדיקה רפואית ראשונית תוך חודש לפני תחילת העבודה , ונקבע על-ידי רופא מורשה או רופא תעסוקתי כי הוא מתאים לעבודה . באדם העובד ברעש מזיק יש לבצע בדיקה חוזרת אחת לשנה .

פנקס בריאות :
לכל עובד שנבדק על-ידי שירות רפואי מוסמך בבדיקת רעש יונפק פנקס בריאות בו יירשמו פרטי הבדיקה . הפנקס ימסר למעביד אשר חייב לשמור אותו במקום העבודה . כאשר המפעל נסגר , או שהעובד הפסיק את עבודתו במפעל , יש למסור את פנקס הבריאות לשירות הרפואי המוסמך שערך את הבדיקה האחרונה .

חובת המעביד להסדרת הבדיקות הרפואיות :
לצורך ביצוע הבדיקות , המעביד חייב לפנות לשירות הרפואי המוסמך , ולאפשר לעובד להתייצב לבדיקות במועדים שנקבעו לו לצורך זה . העובד חייב להתייצב לבדיקות , והזמן הדרוש לביצוע הבדיקות הרפואיות ייחשב לעובד כחלק משעות עבודתו .

חזרה - גיהות תעסוקתית :

תקנות הגהות התעסוקתית ותפקידי ממונה הבטיחות :

חוק : חוק ארגון הפקוח על העבודה .
תקנות ארגון הפקוח על העבודה
פקודה : פקודת הבטיחות בעבודה .
תקנות הבטיחות בעבודה (גהות תעסוקתית ובריאות העובדים ב ...) .
עופרת ; כספית ; בנזן ; ויניל כלוריד ; רעש ; קרינה מיננת ; רעש ; קרינה מיננת ; אסבסט ,
טלק , צורן דו-חמצני גבישי ; ממיסים פחמימניים הלוגנים ; ממיסים ארומטיים ; ארסן ;
מתכות מסוימות ; זרחנים אורגניים וקרבמטים ; איזוציאנטים ;

תקנות הגהות התעסוקתית :

1. הגדרות : בדרך כלל מסודרות כמילון , לפי ה-א"ב . אין מוקדם ומאוחר . ההגדרות בתוקף רק לחיקוק הזה .
2. חשיפה ל ... (חומר או גורם פיזיקאלי) .
3. חובת עריכה בדיקות סביבתיות .
4. אמצעי גהות סביבתיים .
5. ציוד מגן אישי .
6. חובת הדרכה .
7. אמצעי גהות אישיים .
8. חובת אחסון , טלטול ושילוט מתאימים .
9. חובת המעביד להסדרת הבדיקות הרפואיות .

חובות המעביד – ותחומי טיפול הממונה :

בדיקות ניטור סביבתיות – שמירת תוצאות ומעקב לטווח ארוך (20 שנה ויותר) .
1. טיפול ותאום עם המעבדה המוסמכת .
2. מעקב אחרי ביצוע בדיקות .
3. פרסום תוצאות הבדיקה לידיעת העובדים , ושמירתם לטווח ארוך .
בדיקות רפואיות לעובדים (ניטור ביולוגי) – מעקב לטווח ארוך (20 שנה ויותר) .

חובת בדיקות רפואיות :

1. בדיקה ראשונית לפני קבלה לעבודה .
2. בדיקה תקופתית , לפי חומרת הסיכון , כל מספר חודשים כאמור בתקנה .
3. טיפול בתאום עם המחלקה לרפואה תעסוקתית .
הגבלת רמות חשיפה – קביעת רמות מרביות .
טפול בהפחתת רמות חשיפה באמצעים טכניים הנדסיים : אוורור , יניקה , ניקוז , פליטה , איסוף וסילוק פסולת רעילה .
אמצעי גהות תעסוקתיים כלליים : מלתחות כפולות , מקלחות , חדרי אוכל , חדרי מנוחה ועישון , סידורי כביסה .
אמצעי גהות אישיים : בגדי עבודה , נעלים , גרביים , מגבות , סבון (מברשת שיניים לעובדי עופרת) .
ציוד מגן אישי .
אמצעי מילוט בחרום (מקלחות חרום) .
הדרכת עובדים : הרצאות , קורסים , השתלמויות , שילוט , פרסום תוצאות ניטור , מסירת תוכנית בטיחות לעיון .

חובת ניהול פנקסי בריאות של העובדים החשופים לסיכון :

1. קיום פנקסי בריאות במפעל .
2. עדכונם ושמירתם לטווח ארוך .
חובת דיווח לשרות הפיקוח משרד העבודה .
1. לפני תחילת עבודה עם גורם סיכון .
2. על תוצאות ניטור סביבתי .
3. תוצאות ניטור ביולוגי (בדיקות רפואיות) החורגות מהתקין .
קשר עם מרפאה תעסוקתית .
טיפול במקרה הודעה על אי התאמת עובד :
1. הרחקה מעבודה (זמנית או קבועה) .
2. חקירת נסיבות פגיעה בעובד .
3. תיקון ליקויים והקטנת רמת חשיפה .

"בודק מעבדתי מוסמך" –
עובד מעבדה מוסמכת שהסמיכו מפקח העבודה הראשי לערוך בדיקות סביבתיות-תעסוקתיות במקומות עבודה;

"בדיקה סביבתית-תעסוקתית" –
ניטור סביבתי בידי בודק מעבדתי מוסמך, של גורמים כימיים ופיסיקליים מזיקים, המצויים במקום העבודה או בתהליך עבודה של עובד, שעל פיהם נקבעות רמות החשיפה הסביבתית-תעסוקתית, לרבות רמת חשיפה משוקללת ורמת חשיפה לזמן קצר, במקום עבודה של עובד;

"סמנים ביולוגיים לחשיפה תעסוקתית" - Biological Exposure -
(indices (BEI - רמות ביולוגיות בגוף האדם, לרבות בדם, בפלסמה, בשתן ובאוויר הנשיפה, המהוות סף אזהרה ביולוגי לגבי חשיפת העובד לגורמים כימיים ופיסיקליים;

"חשיפה משוקללת מרבית מותרת" - Threshold Limit Value ((TLV-TWA Time Weighted Average –
הרמה המשוקללת המרבית של גורמים כימיים ופיסיקליים באזור עבודתו של העובד אשר עד אליה מותרת חשיפה במשך יום עבודה של 8 שעות מתוך יממה;

"חשיפה מרבית מותרת לזמן קצר" - Threshold Limit Value (TLV-STEL) Limit Exposure Short Term הרמה המרבית של גורמים כימיים ופיסיקליים באזור עבודתו של העובד אשר עד אליה מותרת חשיפה של עד 15 דקות בכל פעם, לא יותר מ-4 פעמים ביום עבודה של 8 שעות מתוך יממה ובמרווח של 60 דקות לפחות בין פעם לפעם, ובתנאי שרמת החשיפה הכוללת ל8- שעות עבודה ביממה תהיה נמוכה מרמת החשיפה המשוקללת המרבית המותרת;

"תקרת חשיפה מותרת" - (Threshold Limit Value - Ceiling (TLV-C - הרמה המרבית של גורמים כימיים ופיסיקליים באזור עבודתו של העובד אשר מעליה אסורות חריגות כלשהן בכל פרק זמן שהוא במשך יום העבודה;

עריכת בדיקות רק על-ידי בודק מוסמך בתנאי חשיפה מסויימים :
במקרה של חשיפה ברמה הגבוהה ממחצית החשיפה המשוקללת המרבית המותרת (רבע לגבי אבק מזיק) , יערכו הבדיקות רק על-ידי בודק מעבדתי מוסמך ממעבדה מוסמכת שאושרה לצורך זה על-ידי מפקח עבודה ראשי . בדיקות טוקסיקולוגיות ביולוגיות יבוצעו רק על-ידי מעבדה מוסמכת לבדיקות טוקסיקולוגיות (כגון זו הפועלת במכון לרפואה תעסוקתית) .

הגדרת רמות חשיפה לעובדים ( TLV ו – BEI ) :

קיימות שלוש רמות של חשיפה לגורמים כימיים ופיסיקליים באזור עבודת העובד :

חשיפה משוקללת מרבית מותרת ( TLV-TWA ) – הרמה המקסימלית שאליה הוא יכול להיות חשוף שמונה שעות ביממה .

חשיפה מרבית מותרת ( TLV-STEL ) – הרמה המקסימלית שאליה הוא יכול להיות חשוף רק עד 4 פעמים ביום (עם מרווח של שעה בין פעם לפעם) , ולא יותר מ – 15 דקות בכל פעם (בתנאי שהחשיפה המרבית המותרת לא תעלה על החשיפה המשוקללת המותרת) .

תקרה חשיפה מותרת ( TLV-C ) – הרמה המקסימלית של גורמים כימיים ופיסיקליים באזור עבודת העובד שאסור לחרוג ממנה בכל נסיבות שהן .
לאיתור רמות ביולוגיות של חומרים מסוכנים בגוף האדם קיימים "סימנים ביולוגיים לחשיפה תעסוקתית ( BEI ) המהווים סף אזהרה ביולוגי לגבי חשיפת העובדים .

פרסום תוצאות בדיקות סביבתיות תעסוקתיות :
על המעביד לפרסם במקום העבודה את תוצאות הבדיקות הסביבתיות התעסוקתיות כדי שיובאו לידיעת העובדים .

מכונות :

קיימת חובה לגדר חלקים במכונות (כולל בהתקנים מכאניים וברצועות הנע) כדלקמן :

א. במנוע חשמלי , גנראטור חשמלי וממיר סיבובי – כל חלק שלהם וכל גלגל תנופה המחובר אליהם .
ב. כל חלק נע (כולל גלגל תנופה) של מניע ראשי (מניע ראשי הינו כל מתקן , מכונה או מנוע המספקים כח מכני הנובע ממקור אנרגיה כלשהו).
ג. כל חלק של ממסרת (המושג "ממסרת" כולל גם מערכת גלגלונים , גל , גלגל , תוף , מחבר , מצמד וכל אמצעי אחר המוסר או מקבל תנועה ממניע ראשי למכונה) .
ד. כל חלק מסוכן של מכונה (חלק העלול לפגוע בעובד) .
ה. כל חלק של מוט-גלם הבולט מעבר לראש מחרטה .
ו. התעלה העליונה והתחתונה של גלגל-מים או טורבינה המונעת במים .

חובת גידור לבטח חלה גם על כל מנוע , מתקן או ציוד כנ"ל שמופעלים לצורך הרצה , ניסוי , התאמה או הצגה .

הגידור חייב להעשות "לבטח" . כלומר , עליו למנוע באופן מוחלט אפשרות של פגיעת החלק המסוכן בעובד , ולספק הגנה לעובד פזיז ורשלן . האחריות על ביצוע הגידור מוטלת כולה על המעביד .

אם המכונה או המתקן הוצבו במפעל במקום המונע לחלוטין אפשרות של פגיעה בעובדים – אפשר לראות גם בכך גידור לבטח של המכונה (חוץ מלגבי מניעים ראשיים וגלגל-מים החייבים בגידור בכל מקרה) .

הגידור (או התקן הבטיחות) צריכים להיות מותקנים באופן קבוע כל עוד המכונה בשימוש או בתנועה כשיש צורך לתקן או לכוון מכונה בתנועה , ולשם כך יש להסיר את הגידור (או להתקרב למכונה שהוצבה במקום המונע גישה אליה) , צריכה עבודה זו להתבצע אך ורק על-ידי גבר מעל גיל שמונה-עשרה , שהתמנה לביצוע פעולות במכונות בתנועה (על-ידי מינוי בכתב עם עותק חתום לידי העובד עצמו) , ושהיינו מוכשר לביצוע העבודה הזו ומכיר את הסכנות של מכונות בתנועה . יש לרשום בפנקס המפעל הכללי את פרטי העובד שהתמנה לביצוע פעולות במכונות בתנועה , ולפרט בפנקס אילו פעולות הוא רשאי לבצע עובד המטפל במכונה בתנועה , ושאיננו מכונאי מיומן העוסק בכיוונה , חייב ללבוש סרבל הדוק לגוף והעשוי מחתיכה אחת , ללא קצוות רפויים או כיסים (חוץ מכיס אחורי) .

אם תהליך העבודה אינו מאפשר גידור לבטח של חלק מסוכן של מכונה , יש להתקין בה התקן המונע באופן אוטומטי מגע של העובד עם החלק המסוכן .

במקום בו פועלת ממסרת (כולל מצמד , מערכת גלגלונים וכד') , יש לאפשר את ניתוקה המידי מהכוח המפעיל אותה , וכן יש לספק ולקיים התקן מכני יעיל (או מכשיר עיתוק) המיועד להעביר רצועת הנע בין גלגלונים שהם חלק מממסרת (מהדוק לרפוי ולהיפך) , ולמנוע את זחילתה של רצועת ההינע בחזרה אל הגלגלון ההדוק .

במכונה המיועדת להפעלה בכוח מכני , יש להגן באופן יעיל על כל בורג הידוק , לולב או יתד של גל סובב , גלגל או סבכת שיניים , וזאת על-ידי שיקוע , סיכוך או אמצעי יעיל אחר .

תשלובת של גלגלי שיניים או של גלגלי חיכוך יש לסוכך מכל הצדדים , להוציא מקרים בהם מיקום התשלובת עצמו מונע לחלוטין פגיעה בעובדים , או אם התשלובת דורשת כיוונון תמידי שעה שהיא בתנועה .

אסור למכור או להשכיר מכונה המופעלת בכח מכני ושאיננה עונה על תנאי הגידור והמיגון שהוצגו , בין אם היא נבנתה בישראל ובין אם לא . האיסור חל גם על מכונות ואביזרי הרמה , מעלית , מתקן לחץ , כלי עבודה חשמלי מיטלטל וציוד ריתוך וחיתוך .

יצרן , יבואן , סוכן , משווק או מוכר של מכונה יצרף אליה הוראות הפעלה , אחזקה ובטיחות בשפה העברית , כולל הוראות הרכבה והרצה אם נחוץ , אם הוצמדה למכונה תוית הוראות בטיחות והפעלה בשפה זרה , תתורגם התוית לשפה העברית ותיצמד למכונה ( כולל מתקני הרמה , מעלית , מתקן לחץ , כלי עבודה חשמלי מיטלטל וציוד ריתוך וחיתוך) .