שאלות ותשובות בנושא - גיהות וארגונומיה :

גהות :

ש: TLV-TWA חשיפה משוקללת מותרת
ת: הרמה המשוקללת המרבית המותרת ליום עבודה בין 8 שעות

ש: הרמה המרבית שהגדרתה אינה תלויה במשך החשיפה היא:
ת: רמת התקרה TLV-Ceiling

ש: לאיזה תקן יש להתייחס בהקשר מילוט ממעבדה בזמן אירוע כימי
ת: IDLH

ש: בקביעת האוכלוסייה הזכאית לניטור ביולוגי, מהו המדד הקובע
ת: רמת הניתור הסביבתי מעל רמת הפעולה

ש: מבין הסיכונים הרשומים מהו הסיכון הביולוגי
ת: אבק כותנה

ש: על מי חלה חובה לבצע ניטור סביבתי
ת: על המעביד להזמין לממן את המדידות הסביבתיות

ש: לעופרת רמה מירבית מותרת (TLV) שערכה 0.1, לאלומניום
רמה מרבית מותרת שערכה 10 האם משמעות השוואה בין השתי הרמות המרביות
ת: עופרת רעילה מאלומניום

ש: פוסגן הינו חומר העלול להווצר משריפה או פירוק תרמי של
ת: ממיסים אורגניים כלוריים המכיל כלור כגון פראונים

ש: מהי הפגיעה הראשונית של הממיסים האורגניים
ת: הפרעה במערכת העצבים המרכזית.

ש: הדרך הזולה והיעילה לפנות חומרים רעילים מזהמי אוויר ממקום עבודה
ת: להתקין מנדף מקומי במקום בו רוכזו כל החומרים היעילים ולשאוב משם את האוויר החוצה

ש: מטרתה של הגהות התעסוקתית
ת: למנוע נזק בריאותי לעובדים

ש: הפיקוח הרפואי של עובד כולל:
ת: אנמנזה תעסוקתית + בדיקות רופא+ ניטור ביולוגי כאשר הדבר אפשרי.

ש: מהי מטרתה של בדיקות Baseline של עובד
ת: בדיקות עובד לפני כניסתו לתפקיד, בדיקת רקע לפני חשיפתו של העובד לחומרים
מסוכנים לשם השוואה, בדיקת כשירות לעבודה.

ש: הפעולה החשובה ביותר שיש לבצע על מנת למנוע נזק בריאותי לעובד הינה
ת: טיפול במקור הגורם המזיק, החלפת חומר מזיק, בידוד תהליכים

ש: בדיקות תקופתיות לציוד ועובדים שנקבעו בחוק ייעשו בקבועי זמן כפי שנקבע בחוק, מי רשאי לבצע בדיקות אלו
ת: לציוד – ע"י בודק מוסמך ולעובדים – ע"י רופא תעסוקתי

ש: הסקר המכין Walk Through Survey מתייחס ל:
ת: סקר לקביעת הצרכנים לניטור הסביבתי

ש: הניטור הביולוגי הינו מדד ל:
ת: " מדד חשיפה" של העובד.

ש: מהי רמת הפעולה (ACTION LEVEL) בתקני החשיפה הגהותיים
ת: מחצית מרמת החשיפה היומית המשוכללת

ש: מחצית החיים של חומר רדיואקטיבי היא
ת: משך הזמן העובר עד שהאקטיביות של חומר רדיואקטיבי מסוים יורדת למחצית
מערכה ההתחלתי

ש: דרכי חדירה של חומרים כימיים לגוף על פי סדר
ת: מע' הנשימה, העור, מע' העיכול

ש: מהי חשיפה כרונית
ת: חשיפה לאורך זמן למינונים נמוכים בד"כ

ארגונומיה

ש: מהי ארגונומיה?
ת: הנדסת אנוש וחקר יחסי גומלין בין אדם, מכונה וסביבת עבודה.

ש: העיקרון הבסיסי של ארגונומיה הינה
ת: התאמת המכונה לאדם

ש: מהי אחת ההשלכות מתחום הארגונומיה על תחום הבטיחות?
ת: קביעת תקנים וממוצעים למתקנים, לציוד ועובדים.

שאלות ותשובות בנושא - בטיחות

כלי הרמה (מלגזה, אביזרים)

ש: לנהיגה והפעלת מלגזה נדרשים:
ת: רשיון נהיגה דרגה 01, השתלמות מפעיל מלגזה, רשיון תקף וביטוח תקף

ש: האם מותר להסיע עובד נוסף על מלגזה.
ת: אסורה בכל מקרה.

ש: איך עליך לנהוג כאשר המשא מסתיר את הדרך
ת: לנסוע בהילוך אחורי.

ש: בשעת נסיעה עם מלגזה ריקה מצב השיניים במלגזה יהיו
ת: נמוך ככל האפשר אך לו פחות מ15-25 סמ' כדי לו להיתקל במכשולים

ש: בדיקת כלי הרמה ע"י בודק מוסמך תעשה כל:
ת: לפני שימוש ראשון וכל 14 חודש.

ש: עפ"י פב"ט יש לבדוק מכונות ואביזרי הרמה ע"י בודק מוסמך
ת: מכונות כל 14 חודש אביזרי הרמה כל 6 חודשים

ש: כממונה בטיחות, באיזה מצבים תפסול לשימוש כבל פלדה
ת: גיד קרוע, או מספר חוטים קרועים על אורך מסוים(8*d). אובדן קוטר של
10% במתיחה, שחיקה, מעיכה, חלודה עמוקה. פיתול שגרם לעיוות

ש: המספר המינימלי של מהדקי כבל ליצירת לולאה במענב כבל פלדה הוא:
ת: שלושה.

ש: מענב שהזוית בין הזרועות גדלה:
ת: העומס על המענב יגדל

ש: באיזה מקדם בטיחות משתמשים בד"כ באביזרי הרמה
ת: 6.

ש: מהו עומס עבודה בטוח
ת: משקל מכסימלי שמותר לנו להעמיס

ש: מפעיל עגורן יקבל תעודת הסמכה לתקופה מקסימלית של:
ת: שלוש שנים

ש: מי רשאי לפסול מפעיל עגורן ואתת לעגורנאי
ת: מפקח עבודה אזורי.

ש: לפני תחילת עבודה עם כלי חשמלי יש לקיים התנאים:
ת: לוודא תקינות הכלי ע"י ביצוע ביקורת תקופתית, שלמות מכנית של הכלי והחשמל, הצטיידות בציוד מגן.

קיטור וכלי לחץ

ש: בדיקה תקופתית של קולט אוויר תעשה במועדים
ת: אחת ל 26 חודש

ש: בדיקה תקופתית של דוד קיטור תעשה במועדים:
ת: לאחר הצבתו במקום הסופי וכל 14 חודש.

ש: מי רשאי לבצע בדיקה תקופתית לכלי לחץ?
ת: בודק מוסמך לכלי לחץ שהוסמך ע"י רשויות הפיקוח.

ש: מהוא לחץ העבודה הבטוח בדוד קיטור?
ת: לחץ העבודה שאין לעבור אותו עפ"י תעודת בדיקה של בודק מוסמך.

ש: דוד קיטור יש לבדוק עפ"י החוק:
ת: לפחות אחת ל- 14 חודשים ולאחר כל תיקון מהותי

ש: מהי הפעולה אותה יש לבצע כאשר מחוון חוסר מים בדוד קיטור
ת: יש להפסיק מיד את פעולת המבער.

ש: מהם הסיכונים בדודי קיטור ולחץ
ת: סכנת פיצוץ סכנת אדי קיטור חמים

ש: בדיקת מדחס של מע' פנאומטית באמצעות בודק מוסמך כל
ת: 26 חודש

ש: סדר הפעולות הבסיסי הנכון בכניסה למיכל שהכיל דלק הוא:
ת: מדיחים את המיכל ומסלקים גזים פציצים רעילים (GAS FREE), בודקים
את רמת החמצן במיכל ונכנסים בסיוע אבטחה מבחוץ עם ציוד מגן אישי מתאים

מגינים, מגן אישי

ש: מה היא הדרישה העקרונית ממגנים יעילים למכונה?
ת: למנוע מגע של גוף העובד עם חלקים מסוכנים במכונה.

ש: עקרון הפעולה של מגן משולב במכונה מבוסס על כך:
ת: לא ניתן להפעיל את המכונה אלה כאשר המגן תקין ונימצא במקומו המיועד
ועם פתיחתו תעצר המכונה בכל מצב.

ש: מהו סדר הפעולות המינימלי ההכרחי לפני טיפול במכונה או עבודות אחזקה
ת: ניתוק ופריקת המכונה ממקור כל כוח, נעילה מאובטחת של התקן הפעולה ושילוט

ש: במכבש בעל מגן משולב
ת: יורד ראשון ואחר כן נע החלק העליון

ש: איזה סוג מיגון תעדיף לציוד הסובב בשימוש

ת: מגן קבוע

ש: האם מותר לעבוד במכונה בה הוסר המגן לצורכי אחזקה
ת: מותר רק לצורכי אחזקה ובתנאי שייעשה ע"י איש אחזקה מוסמך וכשר וננקטו
כל הסידורים המתחייבים בחוק מעבודה זו

ש: שימוש במגן אישי מתבצע כאשר:
ת: קיימת חשיפה לגורם מזיק או מטרד

ש: השימוש באמצעי מגן אישיים
ת: מחויב על פי חוק בטיחות מפעלית והחוק

ש: איזה נעלי מגן מותאמות לעבודה בסדנא
ת: עם כיפת מגן ואטומות לרטיבות ושמנים

ש: מה תפקידם של משקפי מגן
ת: להגן על העיניים מנזק חיצוני.

ש: בעבודות במיגון אישי נידרש מיגון הכולל
ת: נעלי בטיחות ומשקפי מגן

כללי

ש: בשעת העבודה במקום מוקף (מיכל למשל) אחד מאמצעי הבטיחות
ת: הזרמת אויר מאולץ ע"י מפוח

ש: כיצד עדיף לאחסן גלילי חמצן ואציטלן:
ת: במחסן מוצל, מאוורר היטיב, לחוד ומעוגנים בעמידה

ש: מה הם אמצעי הבטיחות המינימליים העיקריים הנדרשים בעבודה על גג שביר?
ת: לוחות דריכה או זחילה איסור עבודת אדם בודד, גידור השטח מתחת לאזור העבודה, שילוט.

ש: חשיפה לרדיואיזוטופים
ת: מחייבת בדיקת שתן 4 פעמים בשנה

ש: חשיפה לעובש
ת: עלולה לגרום לדלקת אלרגית של נאדיות הריאה

ש: בנושא אנרגיה צבורה, איזה מהתשובות קשור לעניין
ת: קפיצים דרוכים,מערכות שמן הידראולי, דוד קיטור

ש: באילו מקרים יש להבטיח את הדפנות החפירה מפני התמוטטות עפר ע"י
דיפון או אמצעי אחר
ת: בכל מקרה שבו חופרים בעומק העולה על 1.2 מטר ואין חשיבות לסוג העפר

בתי מלאכה (כלי עבודה)

ש: אבק ההשחזה עלול לגרום
ת: נזק ופגיעה בעור ובדרכי נשימה ולהתפתחות מחלת מקצוע

ש: מה הן הסיבות העיקריות להתרסקות אבן השחזה
ת: פגמי בייצור האופן, עבודה לא נכונה עם המשחזת. הרכבה תוך הפעלת לחץ יתר וגרימת נזק ( סדק) לאופן ההשחזה בחירת אבן בלתי מתאימה לעבודה מסוימת או למכונת ההשחזה.

ש: מדוע יש לכוון את הסדן למרחק של 2 מ"מ מאבן ההשחזה
ת: בכדי שהחלק המעובד לא ייתפס בין הסדן לאבן ובכך יסכן את המשתמש

ש: בעיבוד שבבי נישמע רעש מוזר מה הפעולות שנוקטים
ת: הפסקת עבודת המכונה ע"י מפסק חירום ויידוע המנהל

ש: מהי תופעת הפיטריה בכלי הקשה
ת: מכות הפטיש גורמות להופעת שוליים שהתפרקותם עלולה לפצוע

ש: מדוע אין מציבים מחרטות בזוית של 90 מעלות לקיר
ת: בכדי למנוע פגיעה בעובד במחרטה שמאחור עם יעוף חלק ממנה

ש: כיצד ניתן לתקן נזילות חמצן מווסת
ת: ע"י החלפת אטם הידוק מחודש

ש: האם קיימת סכנה בנוזל קירור של מכונה
ת: כן, הנוזל עלול לגרום לנזקי עור

ש: מדוע יש לרוקן אויר ממע' האוויר הדחוס בסופו של יום
ת: על מנת להוציא את המים שעלולים לגרום להחלדה

ש: שימוש בכלי עבודה ידני מטלטל המונע חשמלית במתח
ת: חיבור לשקע המוגן ע"י מפסק לזרם דלף

ש: בעבודות עיבוד שבבי נדרש מיגון אישי כולל
ת: נעלי בטיחות ומשקפי מגן

ש: בבואך להרים לטלטל או לשנע משא עליך להקפיד על
ת: עמידה יציבה ברכיים כפופות 90, התיישרות ללא כפיפת עמוד שידרה

ש: הסיכונים בציפוי אבץ חם הם
ת: התזה של אבץ חם לסביבה, הרעלה מאדי אבץ.

ש: הסיבה לשיעור התאונות הגבוה במגזר החקלאי היא
ת: נושא הבטיחות עלה בעקבות המהפכה התעשייתית, על כן רוב העובדים
קטן יחסית לא זכתה החקלאות לתשומת לב מספקת.

שאלות ותשובות בנושא - חוק

ש: פקודת הבטיחות בעבודה נוסח חדש (1970) עוסקת
ת: בבטיחות בריאות רווחה

ש: עובד חדש העובד על כלים חשמליים חייב:
ת: לקבל הדרכה על השימוש, לקבל הוראות יצרן לכלי בו הוא
משתמש, לעבור חניכה בעבודה עם הכלי בכלי

ש: ממונה על בטיחות מתמנה
ת: ע"י המעביד באישורו של מפקח עבודה אזורי

ש: מיהו נאמן בטיחות
ת: נציג העובדים בוועדת הבטיחות

ש: מי חייב להבטיח התכנסות ועדת הבטיחות לפחות 8 פעמים בשנה
ת: יו"ר הוועדה ואם לא עשה זאת, הממונה על הבטיחות במפעל.

ש: אחת מפעילויותיו האפשריות של וועדת הבטיחות הינה
ת: הפסקת עבודתו של עובד עד שבועיים

ש: האם יכול בעל המפעל להיות יושב ראש ועדת בטיחות
ת: כן בהחלט, אין מניעה חוקית להיות יו"ר הועדה.

ש: ע"פ חוק יש לדווח תאונת עבודה עם היעדרות של 3 ימים לגורמים
ת: למפקח עבודה אזורי, לועדת הבטיחות, ובמקרים מסוימים למשטרת ישראל.
וגם למוסד לביטוח לאומי .

ש: מתי תחשב תאונה כתאונת עבודה?
ת: כאשר התאונה אירעה בזמן עבודה עקב עבודה, או בדרך לעבודה או ממנה

ש: במקרה של תאונת עבודה הדיווח אל:
ת: מפקח עבודה אזורי + הנהלת המפעל

ש: על מי חלה האחריות העיקרית הכוללת לדאוג למקום עבודה בטיחותי
ת: על תופש המפעל

ש: על מי מוטלת האחריות להדרכת עובדים בבטיחות
ת: על המעביד

ש: מתי נחשבת תאונת דרכים כתאונת עבודה.
ת: כאשר התאונה אירע בדרך אל העבודה או בחזרה בהתניות מסוימות

ש: עובד משתמש בציוד מגן שנפגם ולא הודיע על כך לאף אחד
ת: אחריות על העובד להודיע למעביד לוודא שימוש בציוד תקין

ש: לפי פקודת הבטיחות החובה להתקין מגינים חלה על
ת: תופש המפעל

ש: מהו המספר המינימאלי של עובדים המחייב עפ"י החוק הקמת וועדת בטיחות
ת: 25 עובדים

ש: האם הממונה על הבטיחות להיות בעל ידע בכל שטחי התעסוקה במפעל
ת: אינו חייב להיות בעל ידע כזה, אך חייב להתמצא ולהיעזר במומחים

ש: אחריות פלילית היא
ת: אחריות עם סנקציות של עונש

ש: זכות העובד לדעת מתבססת על
ת: החוק לארגון הפיקוח על העבודה

ש: מהו ההבדל המהותי בין צו לתקנה
ת: צו- הוא חוק זמני מוגדר בזמן ואילו תקנה הוא חוק קבוע

ש: מהו אישור כשירות
ת: הוכחה שממונה בטיחות השתתף בהדרכה וכשיר לעסוק במקצוע

ש: מהי תמצית הכנת תכנית הבטיחות במפעל
ת: תוכנית בטיחות נועדה לבצע סקר סיכונים וסכנות בעיקר על מנת למנוע
תאונות בעבודה והיחשפות למחלת מקצוע

ש: מהו נוהל ומהי חשיבותו
ת: נוהל נועד להסדיר דרישות, קביעות ואיכותיות נדרשות מעובד במפעל
ואת השיטה להשגתם בדרך הבטוחה והיעילה

ש: המוסד לבטיחות וגהות הוא
ת: גוף מאוגד הרשאי להתקשר בחוזים, הוא גוף המסייע לשירות הפיקוח
בפעולותיו ובנוסף יועץ לשר

ש: האם רשאי מפע"ר לפטור מעביד מלנקוט אמצעי גהות מסוימים
ת: לא, החוק מחייב את המעביד לנקוט בכל אמצעי הגהות המתחייבים
ואין אפשרות למפע"ר לפתור אותו מהחקוק בחוק

ש: מהם הצעדים שעל המעביד לנקוט כדי למזער את הסכנה ונטילת
סיכון ע"י העובד בתחנת עבודתו
ת: לספק ציוד לעבוד בטוח. לספק סביבת עבודה מתאימה. לספק הוראות
הפעלה מתאימות, לפקח ולבקר את ביצוען ולספק סימני אזהרה מתאימים

סקר מכין :

סקר מכין :

מטרות הסקר המכין :

לזהות ולהכיר גורמי חשיפה וסיכון פוטנציאליים במקום העבודה .
המידע משמש כבסיס להערכה כמותית של גורמי הסיכון לבריאות העובדים וכבסיס לתכנון אמצעי בקרה .

מרכיבי הסקר המכין :

א. בחינת תהליכי העבודה כולל : התהליך התעשייתי .
ב. בחינת האינטראקציה : עובד – תהליך – סביבה .
ג. זיהוי גורמי חשיפה וסיכון ומקורותיהם , המהווים פוטנציאל לפגיעה בבריאות העובד (מידית ולטווח הארוך) .
ד. הכרת התנאים והדרכים שעלולים להוביל לפגיעה כזאת .
ה. ניתוח עיסוק ובחינת פעילויות העובד ושיטת עבודתו , כחלק מן המרכיבים והתנאים המובילים לחשיפה .
ו. בחינת אמצעי הבקרה והמניעה במקום העבודה .

בחינת תהליך העבודה וסביבתו :

מידע כללי :

א. פרטים מזהים על המפעל .
ב. סוג תעשייה לפי קידוד בינלאומי , ארצי או אחר .
ג. גודל מקום העבודה .
ד. מספר עובדים וחלוקתם במפעל .
ה. מיון תהליכים .

תרשים המפעל :

א. זיהוי תהליכים וסימון בתרשים .
ב. סימון שטחי עבודה ומיקום עובדים .
ג. סימון פריסת מכונות , ציוד , חמרים וכו' .
ד. מיון תהליכים .
ה. סימון מיקום אמצעים הנדסיים לבקרה ומניעה .
ו. ממדי אולמות העבודה (כולל גובה) .

פרוט תהליכים ואזורי חשיפה :

א. זרימת תהליכים במפעל .
ב. חלוקת אזורי עבודה לפי תהליכים .
ג. מיון קבוצות עובדים חשופות באופן ישיר ו/או עקיף לפי אזורי עבודה .

חקירת התהליך :

א. הכרת התהליך .
ב. תנאי התהליך .
ג. שיטת העבודה .
ד. מיקום החומרים בתהליך .
ה. סימון אזורים של מוקדי חשיפה .

איתור גורמי חשיפה תעסוקתית :

חומרים כימיים :

א. חומרי-גלם .
ב. מוצרי ביניים / תוצאי לוואי .
ג. תוצרים סופיים .

הכרת הסיכון הכימי הפוטנציאלי :

א. כמות .
ב. תכונות החומר .
ג. התנהגות החומר בתהליך התעשייתי (יש שינוי / אין שינוי) .
ד. תגובות בין חומרים .
ה. צורת פיזור באויר .
ו. דרכי חדירה .
ז. הכרת המעמס מחשיפה לחומר .
ח. גליון סיכונים של חומר – MSDS .
ט. מידע מניטור קודם של החומר במפעל
י. סטטיסטיקה של תחלואה .

סיכונים פיזיקליים :

א. רעש .
ב. קרינה מייננת .
ג. קרינה בלתי מייננת .
ד. רטט .
ה. עומס אקלימי .
ו. לחץ פיזיקאלי חריג .
ז. חשמל .

סיכונים ביולוגיים :

א. גורמים מיקרו ביולוגיים .
ב. גורמים ביולוגיים אחרים .

סיכונים ארגונומיים :

א. תכנון עמדות העבודה .
ב. עומס מנטאלי .
ג. עומס על החושים .

סיכונים פסיכו-סוציאליים :

א. יחסי עבודה .
ב. יחסי גומלין בעבודת צוות .
ג. גורמים חיצוניים לעבודה .

ניתוח פעילות העובדים והגדרת קבוצות 'חשיפה אחידה' :

א. הגדרת עיסוק ותפקיד .
ב. סוג הפעילות (סוג אחד , רב-תכליתית) .
ג. שיטת העבודה (ידנית , בכלי עבודה , אוטומטית) .
ד. מאמץ פיזי בעבודה .
ה. משטרי עבודה ומנוחה .
ו. בתוך תקופת הפעילות : רצף עבודה , משכי חשיפה , תדירות חשיפה .
ז. שימוש באמצעי מגן .
ח. גהות אישית .
ט. מודעות , הכרת הסיכון , הבנת הסיכון .

אמצעי בקרה ומניעה להגנת העובד מחשיפה :

בקרת מקור :

א. תחליפים .
ב. בידוד ואוטומציה .
ג. בקרה מרחוק .
ד. אוורור מקומי .
ה. תחזוקה .

בקרת הסביבה והנתיב :

א. אוורור .
ב. ניקיון .
ג. תאורה .
ד. בטיחות מכאנית .
ה. בטיחות חשמל .
ו. בטיחות אש .

הגנה ממוקדת בעובד :

א. שימוש באמצעי מגן .
ב. גהות אישית
ג. מודעות , הכרת הסיכון .

סמכויות ותפקידים של בעלי תפקידים בבטיחות :

מפקח עבודה ראשי :

להסמיך מפקח עבודה בסמכויות מפקח אזורי להטיל צו בטיחות .

לבטל צו בטיחות .

להעביר מכוהנתו חבר ועדת בטיחות ונאמן בטיחות שהתרשל בתפקידו .

אחראי על הפעולה המונעת .

אישור כשירות ממונה בטיחות .

ביטול אישור כשירות ממונה בטיחות .

רשאי לפטור מעביד שחלה עליו חובת מינוי ממונה על הבטיחות .

רשאי לפטור מתקן מקיום ההוראות השונות בקשר למעלית כאשר קיום ההוראות אינו סביר או אינו אפשרי , והפטור ניתן בתנאים מסויימים הנקבעים על ידו .

ראשי יכול לפטור מעביד מחלק מהוראות ,הרמת בני אדם במלגזות , אם לדעתו הנסיבות מצדיקות זאת .

רשאי לפטור שרשרת או אבזר הרמה מחובת הריפוי .

רשאי לאחר התייעצות עם המלקה לרפואה תעסוקתית של קופת חולים להורות כי במקום העבודה יוחזקו אמצעים ופרטים נוספים למתן עזרה ראשונה או אמצעי החייאה נוספים אם הוברר לו כי עקב תנאי עבודה , תהליכי ייצור , חשיפות אפשריות , המרחק למרכז רפואי או קשיי פינוי יש בהם צורך .

רשאי לפטור עבודה על גג שביר פלוני מקיום הוראות תקנות אלה , אם בוצעו פעולות לחיזוק הגג תוך כדי ייצורו כדי לשאת את העובדים עליו .

רשאי לפסול מנהל עבודה באתר בנייה .

רשאי לפסול בהודאה בכתב מנהל מחצבה .

רשאי לפסול ממונה על פיצוצים .

מסמיך בודק מוסמך לכלי לחץ .

מפקח עבודה אזורי

להטיל צו בטיחות .

לבטל צו בטיחות .

להטיל צו שיפור .

להורות למעביד בצו לקיים המלצותיה של ועדת בטיחות .

להורות למחזיק מקום עבודה להכין תוכנית בטיחות .

להורות למחזיק מקום עבודה למנות ממונה בטיחות .

להתנגד למינוי פלוני לממונה על הבטיחות .

לפסול מינוי ממונה על הבטיחות .

רשאי לפסול עגורנאי או אתת אם הוא איננו ממלא את תפקידו , או שאינו ממלא את דרישות הבטיחות בעיסוקו .

רשאי לדרוש ממעביד לספק ציוד מגן אישי למניעת הסיכונים שהציוד בא למנוע .

רשאי לבטל את הסמכתו של מפעיל דוד קיטור או דוד הסקה .

רשאי להשעות , לתקופה שלא תעלה על שנה , מפעיל מוסמך של דוד קיטור או דוד הסקה .

רשאי לפסול בהודאה בכתב עגורנאי מוסמך , אתת .

להתנגד למינוי מנהל עבודה באתר בנייה .

מאשר עמדת דוד קיטור לאחר שנמסרו לו תוכניות הרכבה .

מעביד
חובת עריכת בדיקות סביבתיות תעסוקתיות במפעל שעובדים או שיש יסוד סביר להניח שעובדים : ברעש מזיק , קרינה מייננת , אבק מזיק , בבנזן , בויניל-כלוריד , בזרניך , בכספית , עופרת , מתכת , איזוציאנאטים , במפ"א , במפ"ה , בתכשיר .

יפרסם בתחנות העבודה לידיעת העובדים את תוצאות הבדיקות הסביבתיות תעסוקתיות של : מפלסי הרעש , קרינה מייננת , אבק מזיק , בבנזן , בויניל-כלוריד , בזרניך , בכספית , עופרת , מתכת . איזוציאנאטים , במפ"א , במפ"ה , בתכשיר .

ירשום את תוצאות הבדיקה וישמור במשך 20 שנה את התוצאות של : רעש , בבנזן , בויניל-כלוריד , בזרניך , בכספית ,עופרת , מתכת , איזוציאנאטים , במפ"א , קרינה מייננת (30 שנה) , אבק מזיק (30 שנה) , במפ"ה , בתכשיר .

ידריך את העובדים לפחות פעם בשנה בנושאים : רעש מזיק , קרינה מייננת , אבק מזיק , בזרניך , מתכת , איזוציאנאטים , במפ"א , במפ"ה , בתכשיר , בנזן ( 6 חודשים) , בויניל-כלוריד (6 חודשים) , בכספית (6 חודשים) , עופרת (6 חודשים) .

יסדיר את הבדיקות הרפואיות לעובד שעובד : ברעש מזיק , בקרינה מייננת , אבק מזיק , בנזן , בויניל-כלוריד , בזרניך , בכספית , עופרת , איזוציאנאטים , במפ"א , במפ"ה , בתכשיר .

איסור העבדה עובד אחר קבלת התראה אי-התאמה לעבוד : ברעש מזיק , בקינה מייננת , בבנזן , בויניל-כלוריד , בזרניך , בכספית , עופרת , מתכת , איזוציאנאטים , במפ"א , במפ"ה , בתכשיר .

יספק ציוד מגן אישי לעובדים : ברעש מזיק , קרינה מייננת , אבק מזיק , בבנזן , בויניל-כלוריד , בזרניך , כספית , עופרת , מתכת , איזוציאנאטים , במפ"א , במפ"ה , בתכשיר .

במקום עבודה שבו מעבדים חומרים רדיואקטיביים , משתמשים או מחזיקים בהם או מפעילים מכשירי קרינה ימסור למפקח עבודה אזורי אחת לשנה תוכנית בטיחות , ימנה ממונה בטיחות קרינה .

מושגים – הגדרות המשך :

"קרינה מיננת או "קרינה" –
קרינה אלקטרומגנטית (כגון קרינת רנטגן או קרינת גאמא) או חלקיקית המסוגלת לייצר יונים, במישרין או בעקיפין, בעוברה דרך חומר;

"רופא מורשה" –
רופא מומחה לרפואה תעסוקתית, וכן רופא של שירות רפואי מוסמך ששר העבודה והרווחה, בהסכמת שר הבריאות, הרשהו לענין תקנות אלה;

"ריתמת בטיחות" –
צמ"א הכולל ריתמת גוף מלאה המורכבת מרצועות המולבשות סביב פלג הגוף העליון וסביב אגן הירכיים והמותניים של העובד, המיועדת לתמוך את העובד באופן בטיחותי בעת נפילה, לפי דרישות התקן לעניין זה;

"רכיב טרומי" –
רכיב מוכן מראש עשוי בטון מזוין;

"רמת פעולה סביבתית-תעסוקתית" –
רמה של מחצית החשיפה המשוקללת המרבית המותרת או מחצית תקרת החשיפה המותרת - לגבי הגורמים המזיקים הנקובים בתוספת הראשונה, שממנה ומעלה יש לערוך בדיקות סביבתיות-תעסוקתיות במקום העבודה;

"רמת בדיקה" –
מנת קרינה המחושבת לפי מנה גבולית X 0.3
מספר הבדיקות בשנה

"רמת התראה" –
רמה של סמנים ביולוגיים לחשיפה תעסוקתית שנמצאה בגופו של העובד, שממנה ומעלה חייב הרופא המורשה לשלוח הודעת התראה למעביד ולמפקח עבודה אזורי;

"רמת פעולה סביבתית-תעסוקתית" –
רמה של מחצית החשיפה המשוקללת המרבית המותרת או מחצית תקרת החשיפה המותרת - לגבי הגורמים המזיקים הנקובים בתוספת הראשונה, שממנה ומעלה יש לערוך בדיקות סביבתיות-תעסוקתיות במקום העבודה;

"רמת סיכון" -
סיווג הסיכון של מוצרי לייזר על פי גבול הפליטה הנגישה שלהם , הסיווג האיכותי לרמות סיכון מפורט בתוספת השניה . המדדים הפיסיקליים המחייבים לסווג רמות הסיכון קבועים בתקן .

"רמת רישום" –
מנת קרינה לחודש בשיעור של 1/120 ומעלה של המנה הגבולית;

"רעש מזיק" —
רעש שמפלסו גבוה מהערכים המותרים בתקנות אלה העלול לגרום לנזק בריאות לעובד החשוף לו במקום עבודתו;

"רעש מתמשך" —
רעש שמפלסו קבוע או משתנה, הנמשך ברציפות יותר משניה אחת, והנמדד ביחידות dB(A), בעזרת מד רעש מכוייל המכוון למצב Leq, ומשך המדידה 30 שניות לפחות, או כמשך הרעש, אם הרעש נמשך פחות מ-30 שניות;

"רעש התקפי" —
רעש שמתקיימים לגביו שני אלה:
(1) הוא נמשך ברציפות פחות משניה אחת;
(2) בזמן מדידת הרעש קיים הפרש העולה על 20dB(L) או 20dB(C) בין קריאת מד-הרעש כשהוא מכוון למצב "SLOW" לבין קריאת מד-הרעש כשהוא מכוון למצב "PEAK"; רעש כאמור יימדד ב-dB(L) במד-רעש מכוייל המכוון למצב "PEAK";
"dB(L)" "dB(C)" ,"dB(A)" — מצבי מדידת רעש בסקלות C ,A או L, שהינן סקלות השקלול המוגדרות בהתאם לתקן;
"Leq" — מפלס רעש שווה ערך או משוקלל ב-dB(A);

"רצועת עליה" –
רצועת-אין-גמר המונעת בכוח מיכני, המשמשת להעלאת בני אדם או להורדתם ושאין לה תא נוסעים מחומר מוצק העשוי רצפה, תקרה ושלושה קירות.

"רשת בטיחות" –
רשת שתפקידה לבלום נפילת עובד מגובה המותקנת בתוך מבנה או מיתקן, לפי העניין, מתחתיו או סביבו, אשר מעליה מתבצעת עבודה בגובה;

"רשות הסמכה" –
כל אחד מאלה:
(1) מי שמפקח העבודה הראשי מינהו להסמיך אתתים וכן עגורנאים לעגורנים מהסוגים ג' ו-ד' כמפורט בתוספת הראשונה;
(2) רשם ציוד הנדסי כמשמעותו בחוק רישום ציוד הנדסי, התשי"ז1957-, להסמכת עגורנאים מסוגים א' ו-ב' כמפורט בתוספת הראשונה.
(3) רשות הנמלים והרכבות, להסמכת עגורנאים ואתתים מקרב עובדיה להפעלה והכוונה של עגורנים בתחום הרשות בלבד.
(4) ראש ענף ציוד ייעודי במפקדת קצין חימוש ראשי, להסמכת עגורנאים המשרתים בשירות סדיר בצבא-הגנה לישראל, להפעלת עגורנים של צה"ל בלבד;

"שטח סכנה" –
שטח מתחת לגג שביר או בקרבתו של גג שביר או תלול, עליו מבוצעת עבודה, בו עלול להיפגע אדם מחפץ נופל.

"שיגומים" -

דפנות עשויות מפרופילים מיוחדים ממתכת המשתלבים זה בזה והמוחדרים לקרקע לפני ביצוע החפירה;

"שינוי מהותי" -
שינוי העשוי להעלות את רמת הסיכון של מוצר לייזר לרמה של מוצר לייזר מסוכן , או להרחיב משמעותית את אזור סיכוני הלייזר של המוצר .

"שירות רפואי מוסמך" –
כל אחד מאלה:
(1) לשכה מחוזית או נפתית של משרד הבריאות;
(2) קופת חולים, כמשמעותה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד1994-;
(3) תחנה למניעת מחלות ריאה;
(4) מחלקה, יחידה או מכון למחלות ריאה בבית חולים מוכר בארץ;
(5) מוסד רפואי, ששר העבודה והרווחה, בהסכמת שר הבריאות הסמיכו לענין תקנות אלה;
(6) הפיקוח הרפואי באגף הפיקוח על העבודה במשרד העבודה והרווחה.
(7) המחלקה הרפואית לעובדי המדינה במשרד הבריאות;

"שקול המנה" ((Dose Equivalent –
מידה להשפעה הביולוגית של קרינה מיננת, המתקבלת מהכפלת מנת הקרינה הנבלעת בגורם האיכות של הקרינה ((Quality Factor;

"תא בטיחות", "תא" –
תא הבנוי קשיח, המיועד להרכבה בטרקטור לשם הגנה על המפעיל במקרה של התהפכות הטרקטור, לרבות אבזרי החיבור בתא ובטרקטור המיועדים לשמש להרכבתו.

"תאונת נתזים ושפכים" –
מקרה של מגע עם חומר המכיל גורם ביולוגי מידבק בריריות או בעור של עובד;

"תדירות" —
מספר מחזורים של גלי קול לשניה הנמדד ביחידות הרץ;

"תומכות" -

תמיכות למערכת הטפסות שמטרתן להעביר צירית כוחות מהתבנית אל משטח נושא;

"תיל חשמלי", "תיל" -

מוליך מתכתי חשוף, יחיד או שזור, עשוי בצורת חוט, חבל או כיוצא באלה .

"תורן" -
כל מסבך צינורות או גוף אחיד, לרבות עמוד, מגדל חשמל או צריח, אנטנה או בסיס לאנטנה וכיוצא באלה, שהוא אנכי או כמעט אנכי, ושממנו עלול אדם ליפול;

"תחום עבודה בגובה" -
עבודה בגובה שהיא עבודה -
(1) על סולמות;
(2) מתוך סלים להרמת אדם;
(3) מתוך בימות הרמה מתרוממות ופיגומים ממוכנים;
(4) בתוך מקום מוקף;
(5) מעל לפיגומים נייחים;
(6) מעל גגות;
(7) מעל מבנה קונסטרוקציה;
(8) בטיפול בעצים וגיזומם;
(9) בהקמת בימות והתקנת מערכות תאורה והגברה;

"תכשיר" -

כל חומר מקבוצת הזרחנים האורגניים או הקרבמטים, וכן תערובת של חומרים כאמור המשמשים לייצור או לשימוש כחמרי הדברה והכלולים בתוספת הראשונה.

"תעלה צפה" –
כוללת כל חלק מחלקיהם הבאים של תעלה, נהר מתועל, נהר שאין בו גאות-ים, או ספנות בפנים הארץ:-
(א) כל חלק שאין גישה ממנו למים שיש בהם גאות-ים, אלא דרך סגר שארכו אינו עולה על תשעים רגל (27.5 מטר);
(ב) כל חלק שאין משתמשים בו לעתים קרובות לשם התהליכים; וגם
(ג) כל חלק שעומק-המים בו, בתחומי חמש-עשרה רגל (4.50 מטר) מקצהו, אינו עולה כרגיל על חמש רגליים (1.50 מטר).

"תקן" –
תקן ישראלי לרבות תקן רשמי כהגדרתו בחוק התקנים, התשי"ג 1953[1] , או תקן EN, או תקן בין-לאומי אחר שמפקח העבודה הראשי אישר לעניין תקנות אלה, בהודעה שפורסמה ברשומות, ואשר הופקד לעיון הציבור במכון התקנים הישראלי או במוסד לבטיחות ולגיהות כמשמעותו בחוק הפיקוח על העבודה; לעניין זה "תקן – " EN הנחיית תקינה של השוק האירופי המשותף;

"תקן פליטה" –
תקן של פליטת אבק מזיק ממקור נקודתי בפתח היציאה של מיתקן פליטה של אבק מזיק;

"תקרית" –
אירוע הגורם לפיזור בלתי מבוקר של גורמים מסוכנים במעבדה;
אחד או יותר מן האירועים הבאים: חשיפה חריגה, אובדן, גניבה או מיקום לקוי של מקור קרינה; אובדן זמני או קבוע או כשלון של אמצעי הגנה או של מיגון או של אמצעי להפסקת קרינה של מקור קרינה עקב תקלה, פיזור בלתי מתוכנן או בלתי מבוקר של חומר רדיואקטיבי;

מושגים – הגדרות המשך :

"עובד בעופרת" –
כל אדם החשוף לריכוז של עופרת באויר העולה על מחצית החשיפה המשוקללת המרבית המותרת, או העובד בעופרת בעבודה או תהליך עבודה מהנקובים בתוספת הראשונה, והוא עובד עבודה חלקית או מלאה 2 חדשים בשנה לפחות, אלא אם כן קבע מפקח עבודה אזורי תקופה קצרה ממנה;

"עובד בתכשיר" –
אדם העוסק או מועסק במקום עבודה בעבודות הקשורות בתכשיר 30 שעות לפחות בחודש;

"עובד במתכת" –
כל אחד מאלה:
(1) אדם העובד במגע או בחשיפה למתכת והוא חשוף לריכוז של מתכת באוויר, באזור נשימתו, העולה על רמת הפעולה, 200 שעות לפחות בשנה, אלא אם כן הורה מפקח עבודה אזורי על תקופה שונה ממנה;
(2) אדם העובד במגע או בחשיפה למתכת, בעבודה או בתהליך עבודה הנקובים בתוספת השניה, 200 שעות לפחות בשנה.

"עובד מקצועי" –
מי שלאחר הגיעו לגיל 18 עבד שנה אחת לפחות בעבודות על גג שביר לאחר שהודרך בעבודה זו והוא בעל ידע מספיק בסיכוניה ובאמצעי הבטיחות הנדרשים לה;

"עובד קרינה" –
אדם העוסק בקרינה שחשיפתו התעסוקתית עלולה לעבור בשנה אחת את 1/10 המנה הגבולית, או העובד באחת, או בכמה מהעבודות המפורטות בתוספת השלישית בהיקף של 200 שעות בשנה לפחות, אלא אם כן קבע מפקח עבודה אזורי אחרת;

"עומס-מבחן" –
עומס העולה ב25%- על עומס העבודה או עומס-מבחן אחר שנקבע בהוראות היצרן;

"עופרת" –
לרבות תרכובותיה האורגניות והאנאורגאניות, וכן תערובות המכילות עופרת מתכתית או תרכובות אורגניות ואנאורגניות של עופרת, בכל צורה שהיא;

"עיסוק בחומר מסוכן" –
עיבוד, ייצור, עריכת נסיונות ובדיקות, אריזה, אחסנה, שינוע, וכל מלאכה אחרת שעניינה טיפול בחומר המסוכן או עבודה באמצעות חומר מסוכן.

"ערכת חירום" -
ערכה לצורך חילוץ והגשת עזרה ראשונה לאדם העובד בגלישה או בטיפוס על תרנים, הכוללת לפחות אמצעי חילוץ, סדים לקיבוע, תאורה וארגז עזרה ראשונה כמשמעותו בתקנות עזרה ראשונה ;

"צורן דו-חמצני גבישי" –
מינרל טבעי לרבות קוורץ ((Quartz, קריסטובליט ((Crystobolite, טרידימיט ((Tridymite, אבן טריפולי ((Tripoli, אדמה דיאטומאית ((Diatomaceous Earth, וכן כל תערובת המכילה אחד או יותר מהם ולרבות פחם, אפר פחם ובזלת;

"ציוד מגן אישי" או "ציוד" –
ציוד שנועד לשימושו האישי של אדם בעבודה, בדרך של לבישה, הרכבה, חבישה או נשיאה ושתוכנן במיוחד להגנתו מפני סיכון העלול לפגוע בבטיחותו או בבריאותו, כמפורט בתוספת, לרבות אבזריו, ולמעט -
(1) ציוד חירום והצלה;
(2) ציוד ניטור, התראה או איתות המזהיר מפני סיכון או מטרד;

"ציוד ממונע נייד" –
מחפר, דחפור או עגורן.

"פיגום" –
מתקן זמני מעל קרקע, מעל מבנה או מחובר אליו, אשר ממנו מתבצעת פעולת בניה או שעליו מחזיקים חומר או ציוד;

"פיגום זיזי" –
פיגום שרצפתו נתמכת על סמוכות זיזיות המחוברות למבנה;

"פיגום זיזי מיוחד" –
פיגום זיזי המיועד לעומס שימושי העולה על 100 ק"ג למטר רבוע של רצפה;

"פיגום זקפים" –
פיגום שנסמך על עמודים אנכיים העומדים על הקרקע או על אמצעי סמך יציב אחר של המבנה;

"פיגום חמורי" –
פיגום שרצפתו נסמכת על סמוכות ניידות העומדות על הקרקע או על אמצעי סמך יציב אחר של המבנה;

"פיגום כסא" או "פיגום ליחיד" –
פיגום שמשטח העבודה שלו הוא כסא, דלי, סל או כיוצא באלה;

"פיגום מיוחד" –
פיגום זקפים מפלדה שגבהו מהנקודה הנמוכה של המשטח שעליו הוא עומד עד למשטח העליון עולה על 50 מטרים, פיגום שצורתו מיוחדת או פיגום הבנוי מחמרים מיוחדים או המשמש למטרות מיוחדות, למעט פיגום עשוי עץ;

"פיגום ממוכן" –
פיגום אשר בעזרת כח מיכני, חשמלי, הידראולי ניתן לשנות את מיקום משטחי העבודה שלו;

"פיגום סולמות" –
פיגום שרצפתו נסמכת על שלבי סולמות;

"פיגום עצמאי" –
פיגום שמבנהו מבטיח את חזקו ויציבותו ללא קשירה למבנה או לגוף יציב אחר;

"פיגום עצמאי נייד" –
פיגום עצמאי המוצב על גלגלים;

"פיגום שלוח" –
פיגום שרצפתו נסמכת על שלוחות העוברות דרך קיר הבנין; הקצוות הפנימיים של השלוחות מעוגנים לבטח בפנים הבנין;

"פיגום תורן ממוכן" –
פיגום ממוכן המורם אנכית על ידי ממסרות פס שיניים, המובל על ידי התורן התומך ונע לאורכו;

"פיגום תלוי" –
פיגום התלוי על כבלי פלדה, שרשרות, צינורות, מוטות מתכת, פרופילים ממתכת או אמצעי תליה אחרים, למעט פיגום כסא או מיתקן דומה לו;

"פיגום תלוי ממוכן" –
פיגום ממוכן, המותקן מעל הקרקע, מעל מבנה או מחובר אליו, התלוי על כבלי פלדה או אמצעי תליה אחרים, וכהגדרתו בתקן ישראלי ת"י 1139 חלק 2, שמתבצעת ממנו עבודה;

"פנקס המפעל" –
הפנקס המנוהל והמוחזק לפי הוראות סעיף 198 או סעיף 199;

"פסולת קשה" –
פסולת מוצרים או חלקי מוצרים של חומר או אריזותיהם;

"פסולת רכה" –
אבק או שבבים שמקורם בחומר, הנשאבים למערכות היניקה, הניקוז והפליטה או הנוצרים תוך כדי עבודה בחומר;

"פעולת-הדברה" –
איבוק, ריסוס או כל פעולה אחרת בחומר-הדברה שמטרתה היא ביעור נגע;

"פתיל" –
כבל כפיף;

"קבוצת סיכון 1" –
החשיפה לגורם ביולוגי מידבק היא בעלת סיכון מזערי או אפסי להידבקות בגורם ביולוגי מידבק;

"קבוצת סיכון 2" –
החשיפה לגורם ביולוגי מידבק היא בעלת סיכון ניכר להידבקות בגורם ביולוגי מידבק;

"קבוצת סיכון 3" –
החשיפה לגורם ביולוגי מידבק עלולה לגרום למחלות קשות, לנכות ולמוות;

"קבוצת סיכון 4" –
החשיפה לגורם ביולוגי מידבק עלולה לגרום למחלות קשות, לנכות, למוות ולהתפרצות של מגיפות;

"קבלן ראשי" –
מי שמתקשר בהסכם חוזי עם מזמין לבצע עבודת בניה או בניה הנדסית;

"קבלן משנה" –
מי שהתקשר בהסכם חוזי עם קבלן ראשי לבצע עבודות בניה או בניה הנדסית;

"קו בזק" –
כבל המותקן בעיקרו למטרות בזק כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הבזק, או לרשת כבלים כמשמעותה בסעיף 6א לחוק הבזק.

"קו חשמל" או "קו" –
מערכת מוליכים המותקנים ביחד, המיועדת להולכת זרם חשמלי מלוח אחד למשנהו או ממקור האספקה ללוח ראשי, או מעגל המחבר מקור אספקה או מקום זינה ישירות או דרך מבטח עם לוח חלוקה אחד או יותר;

"קו עיגון" -
התקן אורכי העשוי מפרופיל קשיח, כבל פלדה או חבל סיבים סינתטי המותקן בכיוון אנכי או אופקי, שמתקיימות בו דרישות התקן לעניין זה, והמיועד לאפשר לעובדים המצוידים בצמ"א לנוע במקביל אליו לאורך מסלולי תנועה שאינם משטחים מגודרים, כשהם מאובטחים מפני נפילה מגובה לכל אורך המסלול;

"קובע מגן" -
קובע המותאם לביצוע עבודה בגובה והוא אחד מאלה:
(1) לעבודת גלישה- מתקיימות בו דרישות התקן לעניין זה;
(2) לעבודה אחרת בגובה, לרבות טיפוס תרנים- הוא מותאם לדרישות תקנות ציוד מגן אישי ויש לו רצועת סנטר תקנית, או שהוא קובע כאמור בפסקה (1);

"קו תקשורת" –
כבל המותקן בעיקרו למטרת תקשורת, לרבות קו בזק;

"קורא מוסמך" –
רופא בעל בקיאות וידע במחלות הקשורות באבק מזיק, לרבות קריאת צילומי רנטגן של הריאות ופענוחם לפי הסיווג האחרון שהמליץ ארגון העבודה הבינלאומי, ששר העבודה והרווחה בהמלצת הועדה הרפואית ובהסכמת שר הבריאות הסמיכו לענין תקנות אלה;

"קרינת אור" -
קרינה אלקטרומגנטית בתחום אורכי הגל שבין 180nm ל – 1nm , הכוללת את תחום האור העל-סגול (אורכי גל קצרים מ – 400nm) תחום האור הנראה ( 400nm – 700nm) והתחום האור התת-אדום (מעל 700nm) .

"קרינת לייזר" -
קרינת אור קוהרנטית . המרוכזת בתחום צר של אורכי גל , המיוצרת או מוגברת באמצעות תהליך מבוקר של פליטת קרינה מאולצת .