נהג הרוצה להפעיל מנוף רכב חייב לקבל היתר לכך לאחר שעבר השתלמות מתאימה .
שני שימושים למנוף המורכב ברכב :
1. העמסה ופריקה עצמית .
2. מנוף לעבודות שאינן קשורות בהובלה .
מיקומו של המנוף ברכב מוכתב ע"י מבנה הרכב וצורכי העבודה עם המנוף . במשאית מקובל להתקינו מאחורי תא הנהג .ברכב מחובר נהוג להתקין את המנוף בקצה ארגז המטען כדי שיוכל להגיע אל הנגרר עם זרוע קצרה ככל האפשר .
המנוף המקובל בנוי על בסיס מסתובב המחובר לשילדת הרכב .יש לו עמוד מרכזי שממנו יוצאת זרוע רבת מפרקים המתקפלת למידות שלא חורגות ממידות הרכב . סוללת ידיות ממוקמת משני צידי המנוף וכל ידית מיועדת להפעלת פרק אחד מפרקי המנוף .
את העומס המותר למנוף מסמנים בנוסחה המציינת יחס בין המשקל לאורך הזרוע . כשמגדירים את המנוף כבעל כושר הרמה של 10 טון מסמנים אותו בנוסחה "1:10" והכוונה שהוא מיועד להניף 10 טון מטען הנמצא במרחק מטר אחד מבסיס המנוף או לחילופין להניף טונה אחת בלבד אם היא נמצאת במרחק
העומס המותר יהיה תמיד כפולה של משקל במרחק שסכומה ישווה לעומס המרבי .
מותר להפעיל את המנוף רק כשהוא מפולס .
חובה לפני כל הפעלה של המנוף לפרוש את התומכים שלו .לתומכים 3 תפקידים :
1. תמיכה – להוות בסיס רחב בעת פרישת הזרוע .
2. ייצוב – ע"י ביטול גמישות הקפיצים והצמיגים .
3. איזון – ע"י הארכת רגלי התמיכה לפי הצורך .
על אונקל המנוף מותר לתלות כבל אחד בלבד .על כן כשנחוץ להניף מטען הקשור ע"י 2 כבלים או יותר יש לחברם יחד אל טבעת והיא זו שתיתלה על האונקל .
לזווית הנוצרת בין שני כבלים יש חשיבות בקביעת העומס המותר . ככל שהיא תגדל כן יקטן העומס כי במקום להניף את המטען למעלה הכבל מושך אותו הצידה .
1. עד לזווית 30 מעלות לא מפחיתים מהעומס .
2. עד לזווית 60 מעלות מפחתים 15% מהעומס המותר .
3. עד לזווית 90 מעלות מפחיתים 30% מהעומס המותר .
4. עד לזווית 120 מעלות מפחיתים 50% מהעומס המותר
זווית של 120 מעלות היא המרבית המותרת .
כאשר בהנפת מטען על ידי כמה כבלים נוצרות זוויות שונות הזווית הגדולה בניהם תקבע את מידת הפחתת העומס .
כשמרימים מטען ע"י מספר כבלים הם חייבים להיות שווים באורכם כדי שהמטען יהיה מאוזן .אבל אם המטען עצמו לא שווה משקל יש להשתמש בכבלים בעלי אורך שונה כשהכבלים הקצרים מרימים את הצד הכבד .
קיימים 2 סוגי סגירים :
1. סגיר "D" – מיועד למתח ישר והוא מתאים לחיבור שני כבלים בקו מתיחה אחד .
2. סגיר "קשת" – שעומד בלחצי צד וחשוב לתלות אותו על האונקל כשבורג הסגירה למעלה והקשת תלוייה , כשממנה משתלשלים הכבלים .
שמות מענבי הכבלים :
1. מתלה ישר – כאשר הכבל נקשר בעזרת אונקלו אל המטען ואין כל קפל . בשיטה זו לא ישתנה העומס המותר לכבל .
2. מתלה ענבי (חניקה) – כשהכבל ניכרך סביב המטען וחונק אותו ע"י האונקל .בשיטה זאת יופחת העומס המותר ב – 50% .
3. מתלה חביקה – בשיטה זו מעבירים את הכבל מתחת למטען ותולים את שני קצותיו על אונקל המנוף .אם לא נוצר קפל חד יוכפל העומס המותר כאילו שני כבלים נפרדים מניפים את המטען .
