שאלה ז - 76
מהו תפקיד מערכת הצתה ומהם חלקיה של
מערכת הצתה סליל רגילה ?
תשובה ז - 76
תפקיד מערכת הצתה ליצור ניצוץ ברגע
המתאים להצתת התערובת בתא השריפה בבכונה ומבצעת זו בהגברת מתח המצבר באלפי וולטים
מתח הצתה .
חלקיה של מערכת הצתה סליל רגילה :
1.
מתג הצתה .
2. סליל הצתה .
3.
המפלג שכולל את הקבל .
4. מגעים .
5. מערכות לשינוי נקודת ההצתה .
6. מצתים .
שאלה ז - 77
מה תפקיד סליל הצתה ואיך הוא בנוי ?
תשובה ז - 77
תפקיד סליל הצתה להגביר את מתח המצבר
למתח הצתה הדרוש .
סליל הצתה בנוי כשנאי שבמרכזו ליבת ברזל
שמסביבה מלופף הסליל הראשוני של המתח הנמוך שעשוי מחוט עבה וקצת ליפופים . ומסליל
המישני של המתח הגבוה שעשוי מחוט דק והרבה ליפופים .
שאלה ז - 78
איך מחוברות כריכות סליל ההצתה ומהו יחס
הגברה של סליל הצתה רגיל ?
תשובה ז - 78
קצה אחד של הכריכה הראשונית מחוברת לקצה
אחד של הכריכה המישנית ויחד הם מחוברים אל המפלג . הקצה השני של הכריכה הראשונית
מחובר למתג הצתה . והקצה השני של הכריכה המשנית מחובר אל מוצא המתח הגבוה של הסליל
.
יחס הגברה של סליל הצתה רגיל הוא 1:60
עד 1:150 .
שאלה ז - 79
הסבר את התרחשויות השונות בעת סגירת
ופתיחת מגעי המפלג !
תשובה ז - 79
כאשר פותחים את מתג הצתה סוגרים מעגל
חשמלי והזרם עובר מהמצבר דרך המתג לסליל הראשוני דרך הפלטינות ולגוף . התוצאה נוצר
שדה מגנטי בסליל הראשוני .
כאשר הפלטינות יפתחו יפסק הזרם והתוצאה
השדה המגנטי נעלם והתקבל עלית מתח בסדר גודל של V 300 עקב השראה עצמית .
שאלה ז - 80
מה תהיה התוצאה של היוצרות ניצוצות על
מגעי המפלג !
תשובה ז - 80
ניצוצות בין מגעי המפלג יגרום לבלאי גדול של המפלג , שריפת המגעים
גוברת וכתוצאה מכך ישתנו זוית השהיה ותזמון הצתה , תגדל נפילת מתח ויקטן הספק הצתה
שאלה ז - 124
תאר איך נוצר המתח הגבוה בסליל הצתה !
תשובה ז - 124
כאשר הפלטינות מתחילות להיפתח קיבלנו
בסליל הראשוני V300 ובגלל יחס הליפופים שהוא 1:60 נקבל
במישני מתח של V 18000 . אם
במישני יהיו יותר ליפופים נקבל מתח יותר גבוהה .
שאלה ז - 126
תאר את מהלך הזרם הראשוני כאשר המעגל
ומגעי המפלג סגורים !
תשובה ז - 126
הזרם זורם מן המצבר דרך מתג ההצתה לסליל
ההצתה דרך הכריכה הראשונית למגעי המפלג הסגורים
לשלדת הרכב וחזרה למצבר .
שאלה ז - 252
הסבר למה המפלג ומגעיו הכרחיים במערכת
הצתה רגילה !
תשובה ז - 252
המפלג ומגעיו הכרחיים במערכת הצתה רגילה
בגלל שהם מנתקים את המעגל הראשוני שמאפשרת השראת המתח הגבוה במעגל המישני בסליל
הצתה .
שאלה ז - 81
איך מחובר הקבל , מה תפקידו ואיך הוא
פועל ?
תשובה ז - 81
הקבל מחובר במקביל לפלטינות .
תפקיד הקבל :
1.
למנוע ניצוץ בין מגעי הפלטינה .
2. לגרום להפסקה מהירה של זרם במעגל
הראשוני שתגרום להשראה עצמית גבוה בערך V 300 ומהירה .
אופן הפעולה :
ברגע שהמגעים נפתחים קולט הקבל את מכת
הזרם שנוצרה מן ההשראה העצמית , ומחזיר אותה לאחר מכן לכרכה הראשונית .
שאלה ז - 110
מה זאת קבולת(CAPACITY)של קבל ומהי יחידת המידה שלו ?
תשובה ז - 110
קיבולת של קבל היא יכולתו לאחסן זרם
חשמלי . יחידת המידה שלו היא פרד .
שאלה ז - 128
איך אפשר לבדוק את תקינותו של הקבל בלא
מיכשור ?
תשובה ז - 128
מטעינים קבל במתח הרשת V220 בפרק זמן קצר ומקצרים במגעי הקבל עם מברג מבודד אם הופיע ניצוץ
סימן שהקבל קלט מטען חשמלי .
שאלה ז - 129
מהו תפקידו של נגד הראשוני במערכת הצתה
?
תשובה ז - 129
שמפעילם את מתג הצתה הנגד הראשוני מתקצר
והזרם במעגל הראשוני יהיה גבוהה וזה יעזור להתנעה בגלל הספק הצתה גבוה . לאחר
התנעה עוזבים את המתג ואז מתחבר הנגד בטור לכוהיל ועוצמת הזרם תיקטן .
שאלה ז - 169
על מה יש להקפיד בהקשר למיקומו של
"נגד נטל" חיצוני במערכת הצתה ומהו סוג סליל ההצתה המשמש במערכת בו
מותקן "נגד נטל" ?
תשובה ז - 169
את "נגד נטל" יש להתקין במקום
מרוחק ממקורות חום ולאפשר לו קירור אויר כי "נגד נטל עשוי חומרים רגישים לחום
.
למערכת עם "נגד נטל" שמחובר
בטור ישלחבר סליל הצתה בעל התנגדות נמוכה מהרגיל .
שאלה ז- 170
מהם שלשת הדברים שאנו מעונינים לבדוק
בעת בדיקת "נגד נטל" ובאיזה מכשיר משתמשים לבדיקת מצבו של זה ?
תשובה ז - 170
המכשיר שבו בודקים את "נגד
נטל" הוא מד התנגדות .
הבדיקות שנעשות בעזרת מד התנגדות הם :
1.
אם הנגד מקוצר .
2.
אם יש נתק פנימי.
3.
אם התנגדתו תואמת את דרישות היצרן של
המנוע .
שאלה ז - 215
הסבר לאיזה מטרה מתקינים נגד לפני
הכריכה הראשונית של סליל ההצתה !
תשובה ז - 215
מטרת התקנת נגד כזה היא לקבל יותר
ניצוצות תוך זמן מסוים בלי לגרום לחימום בסרק או בפעולה איטית של המנוע .
שאלה ז - 88
מהו הקשר בין זוית השהיה למרוח מגעי
המפלג ובאיזה יחידות מונים את זוית ההשהיה
תשובה ז - 88
הקשר בין זוית השהיה למרוח מגעי המפלג
הוא :
כאשר זוית השהיה גדולה מרווח מגעי המפלג
קטן , סליל הצתה מתחמם ,ויש איחור בהצתה .
כאשר זוית השהיה קטנה מרווח מגעי המפלג
גדול , ניצוץ חלש . ויש הצתה מוקדמת .
יחידות זוית השהיה הם : במעלות ובאחוזים
.
שאלה ז - 89
מהו הקשר בין קריאת זוית ההשהיה במעלות
לקריאתו באחוזים ?
תשובה ז - 89
זוית הסגירה במעלות שווה זוית הסגירה
באחוזים כפול 3,6 חלקי מספר הצילנדרים .
זוית הסגירה באחוזים שווה זוית הסגירה
במעלות כפול מספר הצילנדרים חלקי 3,6 .כאשר זוית פעולת מגעי המפלג הם % 100 .
שאלה ז - 132
מה זה "זוית השהיה" , מה גורם
לשינויו ומהם הדרכים לבדיקתה ולשינויה ?
תשובה ז - 132
זוית ההשהיה היא זוית הסיבוב של פיקת
המפלג כאשר מגעי המפלג סגורים .
שינוי מרווח מגעים גורם לשינוי הזוית
מרווח גדול גורם לזוית קטנה , מרווח גדול גורם לזוית גדולה .
גודל הזוית נמדדת באמצעות מד סיבובים .
שאלה ז - 133
מהו הבדל בין זוית ההשהיה לזמן סגירתהמגעים
?
תשובה ז - 133
זוית ההשהיה היא זוית הסיבוב של פיקת
המפלג , כאשר המגעים סגורים והיא משתנה עם גבור המהירות .
זמן סגירת המגעים הוא הזמן בו המגעים של
המפלג סגורים . זמן זה מתקצר כאשר מהירות המנוע גוברת , מבלי שתשתנה זוית ההשהיה .
שאלה ז - 135
תאר מה יש לכונן תחילה , את נקודת
התזמון או את זוית ההשהיה ומהי הסיבה לכך ?
תשובה ז - 135
מכונים תחילה את זוית ההשהיה מכיוון
שזוית ההשהיה משפיעה על תזמון הצתה אם נכוון קודם את התזמון הוא ישתנה בזמן כיוון
זוית ההשהיה .
שאלה ז - 224
הסבר את הקשר בין השדה המגנטי לזוית
ההשהיה במערכת הצתה !
תשובה ז - 224
ככל שזוית ההשהיה יותר גדולה יש לזרם
הראשוני יותר זמן לבנית שדה מגנטי שתוצאתו מתח הצתה גדול יותר .
שאלה ז - 82
למה יש צורך בשינוי נקודת ההצתה בזמן
פעולת המנוע ?
תשובה ז - 82
לכל מנוע יש נקודת גמר שריפה קבוע וגם
זמן ניצוץ קבוע אם מהירות הבוכנה עולה עקב עלית מהירות סיבובי מנוע יש להקדים את
הניצוץ על מנת שתהליך השריפה יסתיים בנקודת גמר שריפה .
שאלה ז - 83
מהם תפקידי ההתקן לשינוי נקודת ההצתה
המכני , הפניאומטי והפניאומטי בעל התוספת לאיחור נקודת ההצתה ?
תשובה ז - 83
ההתקן המכני מתאים את נקודת הצתה לפי
מהירות סיבובי המנוע ומתאים לסיבובי מנוע מירבי .
ההתקן הפניאומטי מתאים את נקודת הצתה
בהתאם למעמס על המנוע והוא פועל במעמס חלקי .
הפניאומטי בעל התוספת לאיחור ההצתה מאחר
את נקודת ההצתה בזמן פעולת הסרק של המנוע . כולם גורמים שהתערובת נשרפת בצורה יותר
מושלמת .
שאלה ז - 84
הסבר את אופן פעולתו של ההתקן המכני
לשינוי נקודת ההצתה במפלג !
תשובה ז - 84
בההתקן המכני בעלית המהירות הודות לכוח
הצנטריפוגלי הפיקן נע עם כיוון הסיבוב התוצאה הפלטינות נפתחו לפני הזמן ואז קיבלנו
קידום הצתה . ככל שהמהירות גבוהה יותר הקידום יהיה מוקדם יותר .
שאלה ז - 85
הסבר את אופן הפעולה של ההתקן הפניאומטי
לשינוי נקודת ההצתה במפלג !
תשובה ז - 85
בקידום ואקום הפלטה אם הפלטינות נעה נגד
כיוון סיבוב המפלג התוצאה קיבלנו קידום
הדבר נעשה בעזרת תופעת תת לחץ בסעפת
שמגיע לתא התת לחץ של המפלג שגורם לשינוי מיקום דיאפרגמה דרוכת הקפיץ שמעוברת על
ידי דחיף לפלטה אם הפלטינות .
שאלה ז - 86
היכן על הקרבורטור נמצא החיבור לקידום
הצתה והיכן לאיחור הצתה ומה זאת זוית השהיה ?
תשובה ז - 86
החיבור לקידום ההצתה נמצא לפני המצערת
של הקרבורטור והחיבור לאיחור ההצתה נמצא אחרי המצערת לכיוון סעפת היניקה .
זוית ההשהיה היא הזוית הסיבוב של הפיקה
על גל המפלג מתחילת סגירת מגעי המפלג עד לפתיחתם של אלה .
שאלה ז - 87
על איזה חלק ממגעי המפלג נוצר מכתש ועל
איזה גבעונת ועל מה יש להקפיד בעת הרכבת מגעי המפלג ?
תשובה ז - 87
על סדן מגעי המפלג נוצרת הגבעונת ועל
הפיקה הניידת נוצר המכתש .
בעת הרכבת מגעי המפלג יש להבטיח שמשטחי
הפיקות יהיו מקבילים ובעלי מגע מושלם .ולהקפיד על הכיונון הנכון של זוית ההשהיה
ותזמון ההצתה .
שאלה ז - 139
תאר במספר מילים את הגורמים שמשפעים על
משך חיי מגעי המפלג !
תשובה ז - 139
הגורמים שמשפעים על משך חיי מגעי המפלג הם
:
1.
סוג מערכת הצתה . מערכת הצתה סליל רגילה
או מערכת הצתה טרנזיסטורית .
2.
זרמים גבוהים בסליל הראשוני .
3.
ליכלוך בפלטינות .
4.
קבל בעל קיבול קטן .
5.
קפיץ פלטינות רופף .
שאלה ז - 147
מה תהיה התוצאה של מרוח מגעי מפלג גדול
מידי או קטן מידי ? מה תהיה התוצאה של זוית השהיה גדולה או קטנה מידי ?
תשובה ז - 147
התוצאה של מרוח מגעי מפלג גדול מידי
תהיה זוית השהיה קטנה מידי שיגרום להצתה מוקדמת וניצוץ חלש .
התוצאה של מרוח קטן מידי תהיה זוית
השהיה גדולה מידי שיגרום לאיחור הצתה לניצוץ חזק הטענת הקבל במהירות לשריפת מגעי
המפלג ולאבדן הספק .
שאלה ז - 188
תאר מבנה ואופן פעולה של מגעי המפלג
וטיפול בהם !
תשובה ז - 188
מגעי המפלג בנויים מזרוע קבועה וזרוע
ניידת , קפיצית , שמותקנים על גבי צירים על לוחיות המגעים הניידת . כאשר הפיקה
מרימה את זרוע המגע הנייד נוצר הניצוץ . פתיחה וסגירה של המגעים גורמת לניתוק
וחיבור המעגל הראשוני .
שאלה ז - 192
תאר את צורת פני מגעי מפלג משומשים
אפשריים והגורמים לכך .
תשובה ז - 192
צורת מגעי המפלג במגעה הניידת שקע
ובמגעה הקבועה גבעונה וזה שהקטביות והמגעים תקינים . כאשר הקיטביות הפוכה הצורה
במגעי המפלג הפוכה השקע במגעה הקבועה וגבעונה במגעה הניידת .
שאלה ז - 193
איך מגעים שרופים מידי או כרית המגע של
הזרוע הניידת של מגעי המפלג בלויה מאד משפיעים על נקודת הצתה ?
תשובה ז - 193
מגעי מפלג בלויים ישנו מרווח גדול הגורם
להצתה מוקדמת ולניצוץ חלש .
כרית המגע של הזרוע הניידת בלויה תגרום
למרווח קטן בין המגעים ולהצתה מאוחרת .
שאלה ז - 194
למה חשוב משך סגירה ארוך של מגעי המפלג
ובמה תלויים זמן הפתיחה והסגירה ?
תשובה ז - 194
משך סגירה ארוך של מגעי המפלג חשוב
לאפשר שהשדה המגנטי יוכל להגיע לשיא עוצמתו על ידי כך שהזרם הראשוני יוכל לזרום
מספיק זמן .
זמני הפתיחה והסגירה של המגעים תלויים
במרווח המגעים ובצורת פיקת ציר המפלג .
שאלה ז - 195
באיזה אופן ניתן לכונן את מרוח מגעי
מפלג ואיזה שיטה טובה יותר ? נמק !
תשובה ז - 195
ניתן לכונן את מרוח מגעי מפלג בעזרת מד עלים או באמצעות מד
זוית השהיה .
השיטה הטובה היא באמצעות מד זוית השהיה
המצביעה על תקלה בציר המפלג .
שאלה ז - 231
בעזרת התמונה הסבר איך נוצר שדה מגנטי
במערכת הצתה ומה בינו לבין זוית ההשהיה !
תשובה ז - 231
כאשר מתג הפעלה סגור זורם זרם דרך
הכריכה הראשונית (6) נוצר שדה מגנטי ומוגבר בסליל המישני (8) ובליבת הברזל (7) .
ברגע פתיחת מגעים (5) מפסיק הזרם הראשוני לזרום . בגלל קבל (9) הפסקה היא מידית .
השדה המגנטי נהרס ונוצר מתח גבוה במעגל המישני אשר עוצמתו תלויה ביחס הליפופים
ובעובי החוטים של שני הכריכות .
זוית ההשהיה זה הזמן במעלות בו המגעים
(5) סגורים . ככל שזוית ההשהיה גדולה יותר תגדל גם עוצמת הניצוץ מיכון שמשך זרימת הזרם
במעגל הראשוני ארוך יותר .
שאלה ז - 234
הסבר למה יכול לגרום קפיץ מגעי מפלג חזק
מידי ומה יכולה להיות התוצאה של קפיץ חלש מידי . איך ומתי מודדים חוזקו של קפיץ זה
?
תשובה ז - 234
קפיץ מגעי מפלג חזק מידי יגרום להתבלות
מהירה של כרית המגע של הזרוע הניידת התוצאה מרווח מגעים קטן שיגרם לאיחור בהצתה .
קפיץ חלש מידי יכול לגרום לרפרוף מגעים במהיריות גבוהות בזמן שאנו צירכים שהמגע
יהיה טוב .
חוזק הקפיץ נמדד בעזרת דינמומטר מיוחד
בזמן החלפת מגעים .
שאלה ז - 90
מהן תכונותיהן המיוחדות של מערכות הצתה
אלקטרוניות ואיזה סוגי מערכות נהוגות ברכב ?
תשובה ז - 90
תכונותיהן המיוחדות של מערכות הצתה הם :
1.
זרם חלש בין מגעי הפלטינות ואין ניצוץ
דבר שמונע בלאי בפלטינות .
2.
אין צורך בקבל .
3.
ניצוץ חזק במצת ניתן להגדיל מרווח
במצתים .
4.
חיסכון בדלק .
סוגי מערכות הצתה אלקטרוניות הנהוגות
ברכב הם :
1.
הצתה טרנזיסטורית עם פלטינות .
2.
הצתה טרנזיסטורית השראתית .
3.
מערכת הצתה "הול" .
שאלה ז - 91
תאר באופן עקרוני את פעולת מערכת ההצתה
סליל אלקטרונית !
תשובה ז - 91
שהפלטינות סגורות בסיס הטרנזיסטור מחובר ומקבל מתח (מינוס)
.כתוצאה מכך הטרנזיסטור יהיה במצב הולכה ויהיה מעבר זרם בין האימטר לקולקטור והשדה המגנטי בסליל הראשוני יבנה .
שהפלטינות ניפתחות מתנתק המעגל של הבסיס
והטרנזיסטור יהיה במצב קיטעון ואין מעבר בין האימטר לקולקטור התוצאה קיבלנו השראה
עצמית בסליל הראשוני ומתח עלה לכמה מאות וולטים ובסליל המישני כתוצאה מיחס
הליפופים המתח עלה לכמה אלפי וולטים .
שאלה ז - 92
בעזרת התמונה תאר את המתרחש בעת סגירת
מגעי המפלג במערכת הצתה טרנזיסטורית .
תשובה ז - 92
בעת סגירת מגעי המפלג במערכת הצתה טרנזיסטורית
בסיס הטרנזיסטור מקבל זרם חיובי דרך נגד מהפלוס כתוצאה מכך הטרנזיסטור יהיה במצב
הולכה ויהיה מעבר זרם בין האימטר לקולקטור
. וזרם יותר גבוה יעבור דרך הסליל הראשוני (5) ויבנה שדה מגנטי בסליל הראשוני .
שאלה ז - 93
בעזרת התמונה תאר את המתרחש בעת פתיחת
מגעי המפלג במערכת הצתת סליל טרנזיסטורית !
תשובה ז - 93
בעת פתיחת מגעי המפלג במערכת הצתת סליל
טרנזיסטורית מתנתק מעגל הבסיס והטרנזיסטור יהיה במצב קיטעון ואין מעבר בין האימטר
לקולקטור התוצאה קיבלנו השראה עצמית בסליל הראשוני ומתח עלה לכמה מאות וולטים
ובסליל המישני כתוצאה מיחס הליפופים המתח עלה לכמה אלפי וולטים .
שאלה ז - 94
מאיזה סיבה מערכת הצתה אלקטרונית היא
בעלת סיכון בטיחותי ועל מה יש להקפיד כאשר ניגשים לטפל במערכת מסוג זה !
תשובה ז - 94
הסיבה שמערכת הצתה אלקטרונית היא בעלת
סיכון בטיחותי בגלל שמערכת זאת מייצרת מתח הצתה מאוד גבוה ויש להקפיד כאשר ניגשים
לטפל במערכת מסוג זה לנתק את המצבר לפני תחילת העבודה .
שאלה ז - 95
מה זה IC (מעגל משולב) במערכרת הצתה אלקטרונית ?
תשובה ז - 95
מעגל משולב זה חלקים אלקטרונים שונים
המחוברים בקביעות בנפח מיזערי ביחד ויוצרים
מעגל .
שאלה ז - 130
למה משתמשים בצורה גוברת והולכת במערכת
הצתה טרנזיסטורית ?
תשובה ז - 130
משתמשים במערכת הצתה טרנזיסטורית בגלל
הסיבות הבאות :
1.
זרם חלש בין מגעי הפלטינות ואין ניצוץ
דבר שמונע בלאי בפלטינות .
2.
אין צורך בקבל .
3.
ניצוץ חזק במצת ניתן להגדיל מרווח
במצתים .
4.
חיסכון בדלק .
5.
הספק הצתה יותר גדול במהיריות מנוע גדולות
.
שאלה ז - 131
מהי עוצמת הזרם הראשוני במערכת הצתה
רגילה ומהי עוצמתו במערכת הצתה אלקטרונית ?
תשובה ז - 131
עוצמת הזרם הראשוני במערכת הצתה רגילה
הוא 5 אמפר בגלל התבלות מגעי המפלג
עוצמת הזרם הראשוני במערכת הצתה
אלקטרונית הוא 8 אמפר .
שאלה ז - 171
מהם שלושת הדגמים הנפוצים של מערכת הצתה
אלקטרונית ובאיזה שם נוסף נוהגים לכנות הצתה אלקטרונית ?
תשובה ז - 171
הדגמים הנפוצים של מערכת הצתה אלקטרונית
הם :
1.
הצתה אלקטרונית + פלטינות .
2.
הצתה אלקטרונית השראתי .
3.
הצתה אלקטרונית "הול" .
4.
הצתה אלקטרונית קבל מתפרק .
נהוג לכנות מערכת הצתה אלקטרונית גם
מערכת הצתה טרנזיסטורית .
שאלה ז - 172
מנה ארבעה מכשירי בדיקה , המשמשים
לבדיקת מערכת הצתה רגילה , אשר עלולים להגיב באופן שונה בבדיקת מערכת הצתה
אלקטרונית ועל מה יש להקפיד בקשר למיקומו של המגבר של מערכת זו !
תשובה ז - 172
מיכוון שהמגבר במערכת הצתה אלקטרונית רגיש
לחום יש להרכיבו במקום קריר יחסית
אחרת הוא עאלול להרס .
מכשירי הבדיקה העלולים להגיב אחרת
במערכת הצתה אלקטרונית הם : מכשיר לבדיקת זויות השהיה ותזמון המנוע , אוסצילוסקופ
ומד סיבובי מנוע .
שאלה ז - 182
בעזרת התמונה תאר את מהלך זרמת החשמל
במעגל סגור ובמנוע דומם במערכת הצתה אלקטרונית !
תשובה ז - 182
זרמת החשמל כאשר המעגל סגור ובמנוע דומם
הוא מהמצבר דרך המתג לנגד 6 - R למערכת הגברה טרנזיסטורית . במערכת הגברה
עובר החשמל דרך טרנזיסטורים
1 - TR ו - 2 - TR
ודרך הנגדים 1 - R , 2 - R , 3 - R
לסליל הראשוני ודרך נגד 7 - R
להארקה וחזרה למצמד .
שאלה ז - 183
בעזרת התמונה תאר את מהלך זרימת החשמל
כאשר מופיע הניצוץ במערכת הצתה אלקטרונית !
תשובה ז - 183
בעת הופעת הניצוץ זורם החשמל באופן הבא
: מתח שנוצר בסליל המפלג גורם להולכה של טרנזיסטור 3 -TR ולזרימה דרך הנגדים 2 - R , 5 - R
, 6 - R , 4 - R . והזרימה דרך נגדים 2 - R , 4 - R
משלימה את המעגל דרך ההארקה חזרה למצבר . כל זה נמשך עד להתפרקות קבל 1 - C דרך נגד 3 - R .
שאלה ז - 197
בין איזה שני סוגים של מערכות הצתה
טרנזיסטוריות אנו מבדילים ומהו ההבדל ביניהם
תשובה ז - 197
שני סוגי של מערכות הצתה אלקטרוניות הם
:
1.
מערכת טרנזיסטורית עם פלטינות .
2.
מערכת טרנזיסטורית השראתי .
הבדלים בניהם במערכת עם פלטינה עובר דרך
המגעים זרם נמוך המוגבר לאחר מכן ובמערכת השראתי הטרנזיסטור עושה את תפקיד המגעים
.
שאלה ז - 198
תאר את אופן פעולתה של מערכת הצתה
טרנזיסטורית בעלת מגעים !
תשובה ז - 198
שהפלטינות סגורות בסיס הטרנזיסטור מחובר ומקבל מתח (מינוס)
.כתוצאה מכך הטרנזיסטור יהיה במצב הולכה ויהיה מעבר זרם בין האימטר לקולקטור והשדה המגנטי בסליל הראשוני יבנה .
שהפלטינות ניפתחות מתנתק המעגל של הבסיס
והטרנזיסטור יהיה במצב קיטעון ואין מעבר בין האימטר לקולקטור התוצאה קיבלנו השראה
עצמית בסליל הראשוני ומתח עלה לכמה מאות וולטים ובסליל המישני כתוצאה מיחס
הליפופים המתח עלה לכמה אלפי וולטים .
שאלה ז - 220
לאיזה סוג של מערכת הצתה טרנזיסטורית
שייך חוגן זה ? מה מסמן מספר - 2 ומה מיספר - 3 ומהי המשמעות של זה ?
תשובה ז - 220
החוגן שבתמונה שייך למערכת הצתה
"הול" . מספר (2) מסמן את זוית ההשהיה ומספר (3) מציין את זמן הופעת
הניצוץ .
שאלה ז - 225
בעזרת התמונה הסבר את העקרון ואת אופן
הפעולה של מערכת הצתה טרנזיסטורית פשוטה !
תשובה ז - 225
בעת סגירת מתג הצתה זרם בקרה חלש דרך
נגד 2 -R לטרנזיסטור , דבר המאפשר מעבר זרם חזק דרך
הטרנזיסטור לכריכה הראשונית וממנה דרך נגד 4 - R להארקה וחזרה למצבר ונוצרת השדה המגנטי בסליל . שמגעי הפלטינות
נפתחים נהרס השדה המגנטי ונוצר מתח גבוה בסליל המישני .
שאלה ז - 240
לפניך תמונה של חלק מסוים ממפלג של
מערכת הצתה אלקטרונית בלי מגעים . תאר את אופן פעולתו של מפלג כזה !
תשובה ז - 240
כאשר גל המפלג מסתובב נעה המסכה (2)
במעבר (5) בלי מגע בחלקי המחסום המגנטי (4) הזרם הראשוני זורם עד לאותו רגע בו
המסכה עוזבת את המעבר וזהו גם זמן ההשהיה .
בזמן שהמעבר חופשי קיימת זרימה של שדה מגנטי דרך המחסום המגנטי וזהו זמן הניצוץ .
שאלה ז - 253
הסבר את המתרחש מבחינת זרימת החשמל
במערכת ההצתה שמיוצגת על ידי שתי התמונות !
תשובה ז - 253
בתמונה א'
- המסכה נמצאת מחוץ למחסום המגנטי , ואז נבנה שדה המגנטי במעגל המגנט .
בתמונה ב'
- המסכה נמצאת כולה בתוך המחסום ואז השדה המגנטי עבר מן המגנט הקבוע דרך המסכה
ובמעגל הראשוני נבנה השדה המגנטי וברגע שהמסכה תעבור את המחסום יופיע הניצוץ .
שאלה ז - 168
ניתקת את התת - לחץ בין המפלג לסעפת
והגברה את מהירות המנוע . כיצד תדע במצב זה שמנגנון קידום אומנם פועל ואיך תדע
שפועל קידום התת - לחץ , אם התקנת שוב את
החיבור בין המפלג לסעפת והגברת את מהירות המנוע ליותר מ - 2000 סל"ד .
תשובה ז - 168
כאשר מגברים את מהירות המנוע עד 2000
סל"ד וסימן התזמון יזוז לכיוון נמע
זה מראה שקידום משקלות תקין . כאשר מחברים את צינור התת - לחץ בלי להפחית את
המהירות וסימן התזימון הנייד זז עוד יותר לכיוון הנמע וזה סימן שמנגנון התת - לחץ
תקין .
שאלה ז - 207
תאר את אופן פעולתו של ההתקן
הצנטריפוגלי לשינוי נקודת ההצתה !
תשובה ז - 207
בהתקן הצנטריפוגלי בעלית המהירות הפיקן
נע עם כיוון הסיבוב מגעי הפלטינה יפתחו לפני הזמן ואז מקבלים קידום הצתה . ככל
שהמהירות גבוהה יותר הצתה תיהיה מוקדם יותר . בתוך המפלג יש שני מישקולות ושני
קפיצים שונים בחוזקם וכאשר המהירות עולה המשקלות נזרקים לצדדים .
שאלה ז - 208
מהו תפקידו של התקן התת לחץ הנוסף להתקן
הצנטרופוגלי במפלג ?
תשובה ז - 208
תפקידו של התקן התת - לחץ בנוסף להתקן
הצנטרופגלי במפלג הוא כאשר המנוע במעמס חלקי הצתה מכוונת על ידי התקן המישקלות
בצורה נכונה . כאשר המנוע במעמס מלא נכנס לפעולה התקן התת - לחץ ומקדם את הניצוץ
כפי שדרוש במצב זה . לכן במעמס חלקי תצרוכת הדלק יותר קטנה .
שאלה ז - 209
למה תזמון הצתה התקין במעמס מלא יכול
להיות לא תקין במעמס חלקי ?
תשובה ז - 209
לכל מנוע יש "גמר שריפה קבוע"
וגם זמן ניצוץ קבוע . אם המהירות עולה עלינו להקדים את הניצוץ על מנת שתהליך
השריפה תמיד יסתיים בנקודת גמר שריפה .
שאלה ז - 210
תאר את מבנהו ואופן פעולתו של התקן התת
- לחץ לשינוי תזמון ההצתה במפלג !
תשובה ז - 210
התקן התת - לחץ בנוי מדיאפרגמה שמחוברת
בצד אחד באמצעות מוט אל לוח מגעי המפלג הנייד והצד השני מחובר על ידי צינורית
ואקום לסעפת היניקה של המנוע .
כאשר התת - לחץ בסעפת הינקה גדל
הדיאפרגמה נמשכת על ידי תת -לחץ נגד כוח הקפיץ . הפלטה עם המגעים זזה נגד כיוון
סיבוב המפלג התוצאה קיבלנו קידום .
שאלה ז - 213
במה תלויה מידת הקידום ההצתה ? מה תהיה
התוצאה של הצתה מוקדמת מדי ולמה לא רצוי להפעיל את המנוע זמן ממושך בהצתה מאוחרת ?
תשובה ז - 213
מידת קידום הצתה תלויה :
1.
סוג הדלק .
2.
יחס דחיסה .
3.
מהירות המנוע .
4.
טמפרטורה עבודת המנוע .
הצתה מוקדמת מידי תגרום :
1.
לצילצולים .
2.
נקישות .
3.
ירידה בהספק .
4.
בלאי למנוע .
לא רצוי להפעיל את המנוע זמן ממושך
בהצתה מאוחרת כי המנוע עלול להתחמם ולאבד כוח .
שאלה ז - 140
איזה תקלות יכולות להופיע במערכת הצתת
מצבר רגילה ?
תשובה ז - 140
התקלות שנגרמו במערכת הצתת מצבר רגילה
הם :
1.
מתח המצבר חלש ואז הניצוץ יהיה חלש .
2.
. סליל הצתה או קבל פגומים
3.
מגעי מפלג שרופים או לא מכוונים .
4.
כיוון הצתה לקוי או התקן לשינוי כיוון
הצתה מקולקל
5.
מצתים פגומים או מרוח גדול בין
אלקטרודות המצתים .
שאלה ז - 141
תאר את כיונון ההצתה בעזרת נורת בקורת !
תשובה ז - 141
כדי לכוון הצתה מכנסים את המפלג למנוע
מוצאים פלג מ"ס 1 מסובבים את גל ארכובה עד שבמהלך הדחיסה של הצילנדר הראשון
סימני התזמון חופפים לפי הוראות היצרן .
כאשר הסימנים מתלכדים המנוע נמצא בקידום
סטטי .מחברים נורת ביקורת בין כניסת הזרם הראשוני למפלג לבין הארקה .מסובבים את
המפלג נגד כיוון הסיבוב עד שהנורה דולקת . לאחר מכן מסובבים את המפלג אם כיווון
הסיבוב עד שתתכבה ואז סוגרים את המפלג מבלי שהוא יזוז .
שאלה ז - 142
איזה אפשריות קיימות בחיבור נורת הבקורת
למטרת כיונון ההצתה ואיך רואים במקרה זה את פתיחת המגעים ?
תשובה ז - 142
האפשריות לחבר את נורת הביקורת למטרת
כיונון ההצתה הם :
1.
חיבור נורת הבקורת בין כניסת הזרם
הראשוני לבין ההארקה במצב זה דולקת הנורה כאשר מעגל הצתה מופעל ומגעי המפלג נפתחים
.
2.
חיבור נורת הביקורת בין שני הדקי הזרם
הראשוני של סליל הצתה במצב זה נורת הבקורת נכבת כאשר המגעים נפתחים .
שאלה ז - 173
הנך רוצה לסובב את המנוע באמצעות מתנע
מבלי שזה יתניע ממש . איך תנהג במנוע בעל הצתה רגילה ואיך במנוע בעל הצתה
אלקטרונית ?
תשובה ז - 173
במערכת הצתה רגילה מנתקים את הכבל שמחבר
בין הסליל למפלג ומקפידים שקצהו לא יזרוק ניצוצות לגוף המנוע . במערכת הצתה
טרנזיסטורית מנתקים את הכבל שמחבר בין הסליל למפלג מכיפת המפלג ומחברים אותו באופן
קבוע לגוף .
שאלה ז - 190
למה מציידים מנועים בעלי שמונה
צילינדרים ויותר בשני מעגלי הצתה או שני זוגות מגעי מפלג נפרדים ?
תשובה ז - 190
השדה המגנטי של המעגל הראשוני צריך זמן
מסוים להבנות ולההרס . אם היו משתמשים במעגל הצתה אחד היו זמני הפתחיה והסגירה של
המגעים קצרים מדי דבר שהיה גורם להופעת נצוץ חלש .
שאלה ז - 212
תאר את בדיקות כיונון ההצתה באמצעות
מנורת ניאון !
תשובה ז - 212
כאשר המנוע בפעולת סרק (הצתה מאוחרת)
צריכה מנורת הנאון לסמן את הזדהות הסימון הקבוע
עם הסימון הניד .
שאלה ז - 216
בעת סיבוב המנוע לא עובר ניצוץ בין כבל
המפלג להארקה . מה יכולות להיות הסיבות לכך ?
תשובה ז - 216
במידה ואין ניצוץ כאשר מחזיקים כבל
מהמפלג במרחק קצר מגוף המנוע הסיבות הם :
1.
סליל הצתה או קבל פגומים .
2.
מגעי מפלג שרופים או לא מכוונים .
3.
מגעים רופפים .
שאלה ז - 218
היכן יכולה להימצא התקלה במערכת הצתה ,
אם המנוע מזייף במהיריות הגבוהות או לא מצליח להגיע אליהן ?
תשובה ז - 218
1.
סליל הצתה או קבל פגומים .
2. מגעי מפלג שרופים או לא מכוונים .
3.
זוית ההשהיה לא תקינה .
4.
ניוק או נפילת מתח בכבלים .
5.
כיונון הצתה או קידום הצתה לא בסדר .
6.
המצת פגום או מרוח מגעי המצת .
שאלה ז - 219
איזה בעיות יכולות להיות במערכת ההצתה ,
אם המנוע מתניע יפה , עולה לסיבובים מהירים , אבל מזייף ?
תשובה ז - 219
הבעיות היכולות להיגרם הם:
1.
סליל הצתה או הקבל פגומים .
2.
חיבורים רפופים או נפילת מתח גדולה
במעגל הראשוני .
3.
בידוד פגום במעגל המישני .
4.
מיסבי ציר המפלג פגום .
5.
המצתים מזייפים .
שאלה ז - 238
תאר את המקומות בהם יש לחבר מד מתח
לבדיקת מערכת הצתה כמו זו שבתמונה ומה בודקים בכל מקום ומקום !
תשובה ז - 238
כדי לבדוק אם המעגל מן המצבר ליציאת
המעגל הראשוני של סליל הצתה תקין מחברים מתח בין יציאה זו (5) לבין הארקה בנקודה
(1) .
כאשר מחברים את מד המתח בין נגד (9)
בחיבור אל המפלג והמוח נקודה (8) ניתן לבדוק שני דברים : א'. את מתג הצתה ומצבר .
ב'. את המעגל שבין נקודה נגד (9) לבין סליל ההצתה הכולל את החיווט ואת המוח .
שאלה ז - 245
תאר את אופן פעולתו וצורת חיבורו למנוע
של ההתקן שבתמונה וכמו כן הסבר לאיזה מטרות הוא משמש !
תשובה ז - 245
ההתקן שבתמונה משמש לקידום ההצתה במעמס
חלקי בנוסף לקידום המישקולת .
וכן לאחר את ההצתה למניעת זיהום אויר
חלק (4) .
צינור (7) מתחבר לקרבורטור מעט מעל למצערת
, כאשר זו במצב סרק , צינורית (11) מתחברת גם היא ליניקה אבל מאחורי המצערת ,במקום
שקיים תת לחץ בסרק . כאשר נוצר תת לחץ מאחורי המצערת מושך התקן האיחור את מנופית
(1) מעבר למצב המנוחה של התקן הקידום למרחק המסומן (14) . התקן הקידום פועל בתחום
המסומן (3) . תהליכים אלה בנוסף לפעולת המישקולות מביאים את תיזמון הצתה למצב
המתאים ביותר מבחינת תצרוכת הדלק וזיהום האויר .
