איך בונים מצגת

יום שישי, 3 באוקטובר 2008

תורת המקצוע - סוגי מערכת הזרקת דלק

L גטרוניק :


מערכת ה - L גטרוניק מאחדת את יתרונות מדידת האוויר הישירה עם יתרונותיה המיוחדים של האלקטרוניקה .
המערכת מכילה מיכל דלק , משאבת דלק חשמלית המבוקרת באמצעות ממסר . הדלק מועבר למסנן דלק ומשם למפלג הדלק הנקרא ה"חנוכיה" ישנה התפלגות למזרקים הרגילים ובמקרים מסוימים למזרק בהתנעה בקור .
בקצה החנוכיה מותקן וסת לחץ ששומר על לחץ דלק תקין 2.5-3 בר הדלק מוזרק ישירות לחלל שלפני שסתומי היניקה וכאשר השסתום נפתח נינק ענן הדלק לחלל הצילנדר , פעולת הערבול שנוצרת במהלך היניקה עוזרת להיוצרות תערובת דלק ואוויר .
לכל צילנדר יש מזרק המבוקר ע"י אלקטרו-מגנט , המזרקים פועלים פעם אחת בכל סיבוב מנוע והם מחוברים במקביל בניהם .
הפרש לחצים בין המזרק לסעפת היניקה נשמר קבוע כך שכמות הדלק המוזרקת תלויה אך ורק במשך זמן פתיחת המזרק . כדי להשיג את פתיחת המזרק לפי הצורך , קיים המחשב שמקבל אותות מידע מכל החיישנים ולאחר עיבוד נתונים ימצאו פקודות מתאימות להפעלת המזרק .
זרימת האוויר הגורמת להטות מדף בזוית מסוימת כנגד כוח קפיץ למדף מחובר פוטנציואמטר שגורם לשינוי מתח המעוברים למחשב . כמו כן , נמצא חיישן טמפ' אוויר שמספק נתונים על השינויים בצפיפות האוויר הנגרמים עקב השינויים בטמפ' .
מוטל מזרק התנעה בקור ובמקומו הוגדלו זמני ההזרקה בהתאם לאותות הקשורים בהתנעה .


מוטורוניק :

מערכות גטרוניק מבקרת את מינון הדלק במערכת הזרקה ואילו מערכת הצתה פועלת באופן עצמאי .
מערכת מוטורוניק זאת מערכת הכוללת מינון דלק ומערכת הצתה . מערכת ההזרקה מבוקרת ע"י המחשב שכתוצאה משילוב של שתי המערכות ניתן להגיע לתוצאות אופטימליות .
מערכת "מוטורוניק" מורכבת ממיקרו-מחשב וניתן להשתמש בחיישנים רבים .
כתוצאה ממערכות נוספות שקשורות למחשב ניתן להגיע במערכות מוטורוניק לצריכת דלק נמוכה ופחות גזים רעילים בסעפת הפליטה .


מנו גטרוניק :

מנו גטרוניק הינה מערכת הזרקה דלק מבוקרת אלקטרונית שנמצא בה מרסס אחר , המרסס את הדלק בהפסקות לנקודה מרכזית שלפני שסתום המצערת , במקום מרסס נפרד לכל צילנדר , כמו המערכות ה- L וה- K .
הדלק מגיע לגוף המצערת שבו נמצא מתג המצערת , המזרק החשמלי ווסת לחץ מכני .
המערכת מבוקרת ע"י מחשב בדומה למערכות הקודמות , חיישן טמפ' ממוקם במעבר היניקה ומספק מידע על מידת האוויר הנכנס .


מערכת LH גטרוניק :


מערכת LH גטרוניק דומה בעקרון למערכת L גטרוניק . ההבדל בין המערכות במד-מסת האוויר שמודדת את מסת האוויר הנכנסת למנוע . למד וסת האוויר אין חלקים נעים והתנגדותו לזרימת אוויר קטנה מאוד .
יחידת הבקרה שבמערכת LH גטרוניק מתאמת את יחס התערובת תוך שימוש במפת האפיון עומס ומהירות המנוע .
כתוצאה מכך המערכת יותר חסכונית וישנה בקרה יתרה על פליטת הגזים .

יום רביעי, 1 באוקטובר 2008

תורת המקצוע - סוגי מערכות דלק

K גטרוניק :


מערכת K גטרוניק זהו היא מערכת מכנית שאינה מונעת ע"י המנוע המערכת מספקת דלק כתלות בכמות האוויר שנשאבת למנוע , הדלק מוזרק ברציפות ע"י המזרקים לפני שסתום היניקה .
הדלק נשאב ממיכל הדלק המסופק אל מפלג הדלק המצויד בוסת לחץ
ממפלג הדלק עובר אל המרססים הנפתחים מעל הלחץ של 4-5 בר .
יחידת הבקרה מבטיחה יחס תערובת רצוי הודות למדף העולה ויורד לכמויות האוויר הנכנסות למנוע .
תנועת מדף זרימת האוויר אל טובלן הבקרה שמפלג הדלק באמצעות מנוף . טובלן הבקרה נפתח בהתאם למצב חריצי המינון ואז הדלק זורם אל המזרק .


KE גטרוניק :


מערכת KE גטרוניק הינה מערכת הזרקת דלק שדומה למערכת K גטרוניק .מערכת KE גטרוניק מאחדת את התהליכים המכניים וההדראולים , הכוללים בקרות אלקטרוניות .
במערכות בקרה אלקטרוניות ניתן להפעיל את השיטה במעגל סגור וע"י כך להגיע למהירויות סרק נמוכות מהרגיל שישארו קבועות בכל תנאי העומס השונים .יחידת הבקרה משווה את המהירות הרגעית עם מהירות הסרק הרצויה ובעזרת המחשב תבוצע שמירה סיבובי הסרק שנקבעה .

יום שלישי, 30 בספטמבר 2008

תורת המקצוע - מערכת הדלק

בדיקת המשאבה :
בדיקת לחץ - מחברים שעון לחץ .
מצב מנוע - מדומם .
סוגר את קו העודפים / הוצאת מזרקים .
הפעלת מתג הצתה ON .
הפעלת סטרטר .
המשואה עובדת 3 שניות .
תוצאת בדיקת לחץ מקסימלי של המשאבה הלחץ יהיה ב - 50% יותר מהלחץ הנתון .
חור בצינור ואקום יגרום לצריכת דלק גדולה .
מנוע פועל :
בהפרש לחצים 2.5 בר .
בסרק - 1.8 בר .
בעומס - 2.3 בר .
הערה : משחרר את העודפים .

מזרק :


על מנת לבדוק יעילות המזרקים לוקחים פולסר משחררים את צומת החוטים מהמזרקים מחברים שעון לחץ ופותחים מתג הצתה .
לחץ במערכת רב נקודתית יהיה כ- 40PSI כאשר הפולסר יעבוד הלחץ ירד בין 10% ל - 15% . כאשר חוזרים על הפעולה בכל המזרקים . נפילת לחץ צריכה להיות שווה .
במידה ומזרק אחד לא פועל (סתום) לא יהיה נפילת לחץ .
כדי לבדוק את תקינות החשמל מחברים נורת ביקורת ניאון לכל חוט וחוט במידה והמנורה מהבהבת בסטרטר אז מערכת חשמל תקינה והמחשב תקין .


וסת לחץ דלק


וסת לחץ דלק תפקידו לשמור על הפרש לחץ קבוע במערכת.
הווסת פועל בצורה מכנית וממקם בסוף החליל (חנוכייה) .
לוסת יש שלש חיבורים : אחד לחליל , שני לצינור עודפים , שלישי למערכת הוואקום .
הווסת פועל בצורה הבאה : בסיבובי סרק המצערת סגורה לחץ קו יהיה נמוך בגלל שיש תת לחץ גבוהה בסעפת שיגרום להתגברות על הקפיץ ושחרור עודפים .
בעומס כאשר המצערת תהיה פתוחה – תת לחץ נמוך הדיאפרגמה נמצאת במצב סגור ואז לחץ הקו גדל .


משאבת הדלק


עיקרון פעולה של משאבה רטורית דומה לעיקרון פעולה של מנוע ונקל .
לחץ הפעולה של המשאבה מעל 50% מלחץ הקו .
המשאבה בנויה עם אוגן ומגנטים קבועים ,שיש מגנטים קבועים ניתן להפוך את כיוון הסיבוב של המנוע .
המשאבה כיום טבולה בתוך מיכל הדלק וזאת לצורך מניעת רעש וקירור . אין סכנת התפוצצות היות ואין חמצן .
בזמן החלפת משאבה צריכים להקפיד על מספר קטלוגי מתאים בגלל הספיקה ולחצים .
כדי לבדוק משאבה יש להשתמש בשעון לחץ וצריכת זרם במד-אמפר בעומס .
משאבה עם מגנטים קבועים פועלת בסל"ד קבוע .
חלקי המשאבה : (1) כניסת דלק , (2) שסתום פורק לחץ , (3) משאבה רטורית , (4) אוגן , (5) שסתום חד-כיווני , (6) יציאת דלק .

יום שני, 29 בספטמבר 2008

תורת המקצוע - שאלות חזרה – גזים במערכת הפליטה

*. באילו גזים מטפל הממיר בעל 3 מצבים (3 WAY CAT) ?
NOX , HC ,CO .

*. מה השיטה הטובה ביותר לבדיקת תקניות ממיר קטליטי במנועי בנזין ?
על ידי בדיקת לחץ בין הממיר לסעפת הפליטה בסרק , או לחילופין הפרשי טמפ' בין כניסה ליציאה בממיר .

*. ממיר קטליטי תפקידו :
לפרק את גזי הפליטה לגזים בלתי רעילים .

*. בבדיקות דיאגנוזה של EGR ברכב ממחושב , טוען טכנאי א' כי אם T.P.S לא תקין(חיישן מצב מצערת) ישפיע הדבר על ה – EGR . טכנאי ב' טוען כי C.T.S (חיישן טמפ' נוזל קירור ) לא תקין ישפיע הדבר על ה – EGR מי צודק ?
שניהם צודקים .

*. מדוע ממחשבים פעולת שסתום EGR ברכב מודרני ?
למנוע אובדן הספק מיותר בעומס ולצמצם את NOX לרמה אופטימלית

*. באיזה ציוד ומכשור תשתמש לבדיקת מערכת EGR (מבוקר ואקום) כאשר המנוע כבוי ?
מד תת לחץ ידני .

*. שהמנוע תקין רמת HC תהיה במנוע ללא ממיר :
100 – 300 ppm .

*. ערך גזי פליטה HC לאחר ממיר קטליטי שהמנוע תקין :
10 – 90 ppm .

*. שהמנוע תקין רמת CO2 תהיה לאחר ממיר קטליטי :
16% - 14% .

*. הסיבה HC גבוה :
עודף דלק , ניצוץ חלש , חוטי הצתה פגומים .

*. אחוז CO תקין ללא ממיר :
2% - 1% .

*. תפקיד הממיר קטליטי במנוע :
להקטין את גזי הפליטה המזהמים .

*. גז הפליטה Nox נקרא :
תחמוצת החנקן .

*. ללא ממיר קטליטי רמת CO2 תהיה :
14% - 13% .

*. שהמנוע תקין רמת O2 תהיה :
2% - 1% .

*. הסיבה ל – CO נמוך :
חוסר חמצן .

*. על מה משפיע מיחזור גזי הפליטה ?
הורדת רמת ה - Nox בגזי הפליטה .

יום ראשון, 28 בספטמבר 2008

תורת המקצוע - המזהמים בפליטה

בעירה טובה :
בתנאי בערה אידיאלים כל מולקולות החמצן O2 21% שבאוויר ומולקולות הדלק HC מתחברות האחת עם השניה ומתקבלים :
1. CO2 דו תחמוצת הפחמן .
2. H2 O מים .

בעירה גרועה :
בערה מושלמת מתקבלת רק בתנאי מעבדה ולעולם לא נקבל שרפה מושלמת , ונקבל לאחר השריפה את :
1. CO2 דו תחמוצת הפחמן .
2. H2 0 מים .
3. HC מימן פחממני .
4. CO חד תחמוצת הפחמן .
5. NO x תחמוצת חנקן .

HC - Hydro Crabons - מימן פחמני - דלק

מימן הפחמני מורכב מחלקיקי דלק לא שרופים הנקראים-פחממנים .
גז זה נמדד ב - מספר חלקיקים חלקי מיליון - ppm .
הגז שנפלט לא רעיל , אך מזהם את הלהבה וגורם לערפלי "SMOC" וכמו כן מסייע להיווצרות תאים סרטנים .
רמות HC תקינות :

מס' HC - מימן פחממני קרברטור הזרקה-בלי למדא הזרקה-עם למדא
1 לפני ממיר 300 - 150 150 - 100 100 - 50
2 אחרי ממיר 50 - 0


גורמים שיכולים להשפיע על רמה גבוהה של הפחממנים הם :
1. מצתים פגומים .
2. חוטי הצתה לקווים .
3. תזמון הצתה לא תקין .
4. שריפה לא תקינה עקב בעיות ניצוץ .
5. דליפות במנוע .
6. תערובת דלק לא מתאימה .
7. שסתומים לא מכוונים .
8. המצב המכני של המנוע (מנוע בעל דחיסה נמוכה ובלאי פנימי גבוה .
לסיכום : מימן פחממני HC זה הדלק שלא נשרף .

CO - Carbon Monoxide - חד תחמוצת הפחמן

CO נוצר כאשר אין מספיק חמצן בתהליך הבעירה והמרת הגזים מתבצעת לא בשלמותה . מידת פליטת CO תלויה ביחס אוויר לדלק .
הגז נמדד ב - % .
הגז שנפלט רעיל וחסר ריח ומוגדר כגז חונק היות וכאשר נושמים את הגז CO שחסרה לו חמצן נלקח החמצן מהאוויר ואז לא יגיע חמצן מספיק לנשימה תקינה .


רמות CO תקינות :

מס' CO - חד תחמוצת הפחמן קרבורטור הזרקה-בלי למדא הזרקה -עם למדא
1 לפני ממיר 4 - 1 1.5 - 1 1 - 0.5
2 אחרי ממיר 0.5 - 0

הגורמים לעליית CO בפליטה הם :
1. תערובת עשירה .
2. מסנן סתום .
3. קרבורטור לא מכוון .
4. מזרק לא מתאים למערכת .
5. דליפה ממזרקים .
6. לחץ דלק גבוה מידי .
7. שסתום קניסטר לא אטום .
8. תקלות במחשב ניהול מנוע , הגורמת לזמן הזרקה ארוך מהתקין
9. סיבובי סרק נמוכים .

CO2 - Carbon Dioxide - דו תחמוצת הפחמן

CO2 הוא גז הנוצר מהתרכבות מלאה ותקינה של תהליך הבערה ורמתו הגבוהה מעידה על יעילות בעירה גבוהה . וככל שרמת הגז גבוהה יותר כן הדבר מעיד על פעולת מנוע יעילה וטובה יותר .
ערך אידיאלי של הגז בפליטה הוא בין 15% - 13% ובמצב זה גם שאר הגזים יהיו במצב תקין לחלוטין . הגז נמצא ברמות גבוהות בטבע והוא גז הנפלט מראותנו בתהליך הנשימה .
הגז נמדד ב - % .

מס' CO2 - דו תחמוצת הפחמן קרבורטור הזרקה-בלי למדא הזרקה -עם למדא
1 לפני ממיר 14 - 13 14 - 13.5 14.5 - 14
2 אחרי ממיר 15 - 14.5



O2 - Oxygen - חמצן

גז החמצן הנפלט מהמנוע לאחר תהליך הבעירה מצביע על כיוון מערכות הדלק . החמצן תלוי ביחס אוויר לדלק ונוכל לדעת שהתערובת עשירה או עניה .בתהליך בעירה מושלם שואפים ערכי החמצן בפליטה לכ - 2% - 0.1% וערכים אלה יופיעו בשילוב עם ערכים תקנים של שאר גזי הפליטה .
החמצן נמדד ב - % .

מס' O2 - חמצן קרבורטור הזרקה-בלי למדא הזרקה-עם למדא
1 לפני ממיר 2 2 - 1 1
2 אחרי ממיר 0.5 - 0

תקלות שרמת החמצן לא נכונה :
1. תערובת לא נכונה .
2. דליפות ואקום .
3. דליפות במערכת הפליטה .


Nox - OXIDES OF NITROGEN - תחמוצת החנקן

Nox הוא גז פליטה רעיל . הגז נוצר בתהליך הבעירה בעיקר בטמפרטורות בעירה גבוהות בתחום של 2500 מעלות פרנהייט .
כדי להמעיט כמה שניתן בפליטת גז מסוג Nox משתמשים במערכת הנקראת מערכת למיחזור גזי פליטה EGR שתפקידה להגביל את טמפרטורת תא השריפה של המנוע .
למעשה אין מדידה לתחמוצת ה - Nox ויש לדאוג שהמנוע יהיה מכוון בצורה כזאת שרמת ה - HC תהיה נמוכה .

אבחון תקלות במנוע בנזין בעזרת מכשיר 4 גזים

גזי פליטה בודקים כדי לשפר את פעולת המנוע ולחסוך בדלק ולמנוע זיהום אויר .
מאבחן גזי הפליטה פועל בעיקרון שקרני אור אינפרא אדום נבלעים על ידי גזים . שיטה
זו אמינה ביותר וניתן לבדוק כל סוגי הגזים שנפלטים והם :
1. אחד תחמוצת הפחמן .
2. דו תחמוצת הפחמן .
3. חמצן .
4. פחמימן (אדי דלק) .

הגז ערך נמדד תקלה הסיבה
CO2-ללא ממיר 14% - 13% תקין
עם ממיר 15% - 14.5% תקין

CO-ללא ממיר 1.5% - 0.5% תקין
עם ממיר 0.5% > תקין

HC-ללא ממיר 300ppm > תקין
עם ממיר 100ppm > תקין

O2-ללא ממיר 2% - 0.5% תקין
עם ממיר 0.5% - 0.1% תקין

CO2 קטן מ - 13% תערובת עשירה מסנן אוויר סתום
CO גדול מ- 2% זמן הזרקה גדול
HC גדול מ - 500ppm לחץ דלק נמוך
O2 שואף ל - 0% מזרק דולף


CO2 קטן מ - 13% תערובת עניה זמן הזרקה קטן
CO שואף ל - 0% לחץ דלק נמוך
HC גדול מ - 500ppm מזרק סתום
02 גדול מ - 2%

CO2 קטן מ - 13% בעירה לא שסתומים אינם
CO נמוך מהדרוש תקינה אוטמים כראוי.
HC גדול מ - 600ppm פיח בתא שריפה
02 גדול מ - 4% ריסוס דלק לא תקין


CO2 קטן מ- 10% ניצוץ חלש מערכת הצתה
CO נמוך מהדרוש תיזמון הצתה
HC גדול מ - 1000ppm חוסר דחיסה
O2 גדול מ - 4%

CO2 נמוך מהדרוש משיכת אויר בדוק זליגת אויר
CO תקין/נמוך למערכת למערכת הפליטה
HC תקין הפליטה
02 גבוה מאוד

יום שבת, 27 בספטמבר 2008

תורת המקצוע - מחזור גזי פליטה

מחזור גזי פליטה

מחזור גז הפליטה גורם לצימצום פליטת תחמוצת החנקן Nox , כידוע גז הפליטה לא ניתן לשריפה על כן עירבוב הגז הנפלט עם תערובת טריה יפחית את טמפ' השריפה וכמו כן את פליטת תחמוצת החנקן .

מיחזור פנימי :

המיחזור מתרחש ע"י חפיפת השסתומים ז"א שסתום היניקה נפתח ושסתום הפליטה לא נסגר .
כמות התערובת הלא שרופה תלויה במידת חפיפת השסתומים וע"י כך תהיה ירידה בפליטת תחמוצת החנקן .
אין להאריך את החפיפה לזמנים ממושכים , היות ופעולת המנוע לא תהיה תקינה ופליטת הפחמימנים תהיה גבוהה .

מיחזור חיצוני :

בתהליך מוחזר חלק מגזי הפליטה לתערובת הטרייה וע"י כך מקטינים במידה רבה את הגזים הרעילים .
תצרוכת הדלק לא עולה כאשר המיחזור נעשה בגבולות 15 - 10 אחוז . לשמירת שריפה נכונה יש לגרום לעיתוי הצתה מדויק .
בסיבובי סרק ועומס מלא פליטת Nox לא גדולה על כן אין צורך למחזר את גזי הפליטה .
מיחזור גזי הפליטה נעשה ע"י מערכות מכניות או פנאומטיות ומערכות בקרה אלקטרוניות , על מנת לבקר את כמויות גזי הפליטה .

מערכת למחזור גזי פליטה - E.G.R - EXHAUST GAS RECIRCULATION
השסתום האלקטרומגנטי מקבל פקודה להיפתח מהמחשב ואז הגזים בפליטה עוברים חזרה ליניקה ומתהרבבים עם התערובת הטרייה . גזים אלה מפחיתים משמעותית את טמפ' המנוע ומייצבת אותה סביב 95 מעלות צלזיוס טמפ' בעירה אופטימלית .
בזמן סרק ובעומס מלא האלקטרומגנטי נשאר סגור ואין מעבר של גזי הפליטה .

פעולת E.G.R :

א. סרק - מצערת סגורה לחלוטין - לא פועל - מעבר סגור (תערובת עשירה) .
ב. שיוט - מצערת פתוחה חלקית - עובד - מעבר פתוח (תערובת אידיאלית) טמפ' גבוהה .
ג. עומס - מצערת פתוחה במלואה - לא פועל - מעבר סגור (תערובת עשירה) .

כדי לבדוק את פעולת השסתום E.G.R יש לעלות את סיבובי המנוע ל - 2000 סל"ד ולשים לב לפעולת השסתום . השסתום צריך להיפתח ניתן לבדוק את השסתום במערכת פנאומטית ע"י משאבת ואקום , שבאם נגרום לתת-לחץ בשסתום בסיבובי סרק ישתנו סיבובי הסרק .


ממיר קטליטי

הממיר בנוי מגוף קרמי המחורר באלפי תעלות שמסוגלות להעביר דרכם את גזי הפליטה . הכיסוי המתכתי עשוי מפלדת אל חלד בצינור פליטה בעל ממיר קטילתי נעשית שריפה מאוחרת בתוך הממיר בעזרת החום הגבוה של הממיר ובתהליך כימי נהפכים גזים רעילים כמו חד תחמוצת הפחמן CO וחומצה חנקנית NOX ואידי דלק HC למים ולדו תחמוצת הפחמן , הממיר עשוי מחומר קרמי מיוחד שנמצא במיכל חיצוני מפלדה על חלד . כאשר מפעילים מנוע בעל ממיר קטילתי דלק עם עופרת הממיר מתפורר ונסתם .
יעילות הממיר תלויה ביחס התערובת דלק אויר 1:14.7 או ערך 1 למדה , לכן יש צורך להתקין חיישן חמצן בכניסה לצינור הפליטה שמדווח למחשב המרכזי .
הממיר מתחיל לפעול רק בטמפ' של 300 מעלות צלסיוס .
בטמפ' הנעות בין 1000 - 800 מעלות צלסיוס יהיה בלאי מואץ של הממיר . בטמפ' הנעות מעל 1000 מעלות צלסיוס הממיר נהרס מיידית .
את הממיר יש להחליף כל 100,000 ק"מ וכל זאת בתנאי עבודה נכונים של המנוע כל ליקוי בהצתה , שימוש בדלק לא מתאים יגרום לבלאי מואץ של הממיר .
ממיר חד-ערכי :
ממיר דו-ערכי :
ממיר תלת-ערכי :

משכך תנודות למערכת EGR :

תפקידו לרסן את תנודות תת הלחץ על מנת לפתוח את שסתום EGR המכני בהדרגה כדי למנוע הפרעה בנוחיות הנסיעה (כניסה ויציאה של EGR גורמת לשינוי בתערובת) .
עקרון פעולה :
ליחידת המשכך 3 חיבורים :
(1) כניסה משסתום חשמלי .
(2) יציאה משסתום EGR מכני .
(3) פתח תחתון של גזים שרופים מסעפת הפליטה .
במהירות שיוט לחץ הגזים גדל הדיאפרגמה במשכך עולה כנגד קפיץ ומאפשרת מעבר של תת לחץ לצורך פתיחת הברז המכני של EGR ץ החיבור התחתון ביחידת המשכך הוא צינור גמיש שתפקידו להיות נתיך לברת ממיר סתום .

יום שישי, 26 בספטמבר 2008

תורת המקצוע - חיישנים ומדידים לבקרת מנוע - שאלות חזרה

*. מה זה חיישן MAP ?
חיישן המודד את הלחץ האבסולוטי וסוג נוסף המודד את לחץ המוחלט בסעפת יניקה .

*. כיצד תבדוק חיישן ברכב המייצר מתח השארתי ?
באמצעות סקופ או רב מודד בתחום של מתח לחילופין .

*. בחיישן מסוג טמפרטורת מי קירור כאשר הטמפרטורה עולה ההתנגדות :
יורדת בערך ב - 100 מעלות 350 אום .

*. מדוע מספק חיישן מצב מצערת מתח הקרוב ל - 0.5 וולט במהירות סרק ?
על מנת להפעיל דרך המחשב את מייצב סיבובי הסרק .

*. ברכב בעל הזרקה נותק חיישן טמפרטורת נוזל קירור למה תגרום התופעה ?
לתהליך העשרה והפעלת מאוורר במהירות גבוהה .

*. במערכת מסוג מוטרוניק נפגע חיישן חמצן למה תגרום התופעה
להעשרת תערובת .

*. במערכת מונו מוטרוניק נותק חיישן חמצן התופעה תגרום ל :
תערובת עשירה עכב פתיחת מעגל מחזור אדי דלק באופן קבוע .

*. אילו חיישנים במערכת ההזרקה הם מסוג N.T.C ?
חיישן חום מנוע , חיישן חום אויר .


*. את חישן טמפ' N.T.C תבדוק מחוץ לרכב בעזרת :
אומטר .

*. ההבדל בין מתג מצערת לפוטנציומטר מצערת :
מתג מצב מצערת בעל 2 מצבים ופוטנציומטר בעל מספר רב של מצבים .

*. פוטנציומטר מצערת תבדוק על הרכב בעזרת :
וולטמטר .

*. בצינורית ואקום המחוברת לחיישן M.A.P נוצר "חריר" הדבר יגרום :

להעשרת התערובת בסיבובי הסרק .


*. במידה ונוסיף נגד חשמלי בטור לחיישן הטמפ' :
בשעת ההתנעה שהטמפ' גבוהה נקבל העשרת תערובת .

*. חיישן למדא (LAMBDA SENSOR) דומה בעקרון פעולתו :
מצבר .

*. תפקיד חיישן נקישות (KNOCK SENSOR) :
לאחר את הצתה .

*. מה תפקיד ה - MAP במערכת הזרקה :
להעביר נתוני עומס מנוע למחשב .


*. מתח הלמדא במצב תקין :
600 - 400 מיליוולט .

*. המושג "מעגל-פתוח" :
חישן החמצן לא מתפקד לצורך העשרה בהתנעה והאצה .

*. המושג "מעגל-סגור" :
חיישן חמצן מתפקד במעגל לצורך שמירה על למדא תקינה .

*. תפקיד שסתום תוספת אויר לספק :
אויר בשעת סיבובי סרק והפעלת צרכנים חשמלים בסיבובי סרק .

*. פוטנציומטר מצערת יספק בסרק :
2 - 1 וולט .

*. מהי טמפרטורת העבודה של חיישן למבדה ?
350 - 300 צלסיוס .

*. לשם מה נדרש ווסת לחץ במערכת הזרקה רב נקודתית ?
לשמירת לחץ קבוע בצינור החלוקה , ובהתאמה לשינוי בסעפת יניקה .

*. בדיקת שסתום תוספת אוויר עזר , מבוצעת :
כשהמנוע קר מעבר האוויר צריך להיות פתוח .

*. לאיזה צורך מנוצל חיישן מהירות המנוע ?
תזמון הצתה ואנפורמציה על מצב מהירות המנוע למחשב הרכב .

*. מדף אויר במערכת הזרקה רב נקודתית קובע :
כמות אויר - נפח .

*. חיישן למבדה תפקידו :
לתפעל מערכת הזרקה בחוג סגור על סמך החמצן בגזי הפליטה .

טרומפלדור בגליל-משנת 1913

סרט על אולטרה-סאונד תלת ממדי

ליקוי חמה 2009

טלסקופ החלל האבל

סגננות חשיבה ולמידה

הסכנה הגדולה הטמונה בעובש