תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשנ"א - 1990

בתוקף סמכותי לפי סעיף 43 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד1954- (להלן - החוק), ובהתייעצות עם מועצת המוסד לבטיחות ולגיהות, ולפי סעיפים 173 ו216- לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל1970- (להלן - הפקודה), אני מתקין תקנות אלה:

1. הגדרות (תיקון: תשנ"ג, תשנ"ו, תשנ"ט)

בתקנות אלה -
"מפקח עבודה", "מפקח עבודה ראשי" ו-"מפקח עבודה אזורי" - כמשמעותם בחוק;
"מעבדה מוסמכת" - המעבדה לגיהות תעסוקתית של משרד העבודה והרווחה וכל מעבדה אחרת שהסמיכה מפקח עבודה ראשי באופן כללי או במיוחד, לבצע בדיקות סביבתיות תעסוקתיות במקומות עבודה;
"גורמים מזיקים" - גורמים כימיים ופיסיקליים מזיקים, הנמצאים במקום העבודה, ואשר העובדים חשופים אליהם בזמן העבודה;
"בודק מעבדתי מוסמך" - עובד מעבדה מוסמכת, שהסמיכו מפקח עבודה ראשי לערוך בדיקות סביבתיות תעסוקתיות במקומות עבודה;
"מעבדה לבדיקות טוקסיקולוגיות" - מעבדה שהסמיך שר העבודה והרווחה בהסכמת שר הבריאות, באופן כללי או במיוחד, בהודעה ברשומות, לביצוע בדיקות טוקסיקולוגיות ביולוגיות, אצל עובדים החשופים או עומדים להיות חשופים לגורמים כימיים ופיסיקליים;
"סמנים ביולוגיים לחשיפה תעסוקתית" - indices Biological Exposure - ((BEI -
רמות ביולוגיות בגוף האדם, לרבות בדם, בפלסמה, בשתן ובאוויר הנשיפה, המהוות סף אזהרה ביולוגי לגבי חשיפת העובד לגורמים כימיים ופיסיקליים;
"חשיפה משוקללת מרבית מותרת" - Threshold Limit Value ((TLV-TWA Time Weighted Average - הרמה המשוקללת המרבית של גורמים כימיים ופיסיקליים באזור עבודתו של העובד אשר עד אליה מותרת חשיפה במשך יום עבודה של 8 שעות מתוך יממה;
"חשיפה מרבית מותרת לזמן קצר" - Threshold Limit Value (TLV-STEL) Limit Exposure Short Term - הרמה המרבית של גורמים כימיים ופיסיקליים באזור עבודתו של העובד אשר עד אליה מותרת חשיפה של עד 15 דקות בכל פעם, לא יותר מ-4 פעמים ביום עבודה של 8 שעות מתוך יממה ובמרווח של 60 דקות לפחות בין פעם לפעם, ובתנאי שרמת החשיפה הכוללת ל-8 שעות עבודה ביממה תהיה נמוכה מרמת החשיפה המשוקללת המרבית המותרת;
"תקרת חשיפה מותרת" - (Threshold Limit Value - Ceiling (TLV-C - הרמה המרבית של גורמים כימיים ופיסיקליים באזור עבודתו של העובד אשר מעליה אסורות חריגות כלשהן בכל פרק זמן שהוא במשך יום העבודה;
"סיבים מינרליים" - סיבים מינרליים טבעיים או מלאכותיים אנאורגניים, לרבות סיבי זכוכית, צמר זכוכית, צמר סלעים, צמר סיגים וסיבים רפראקטוריים-קראמיים, ולמעט אסבסט לסוגיו, שאורכם עולה על 5 מיקרון וקוטרם קטן מ-3 מיקרון, והיחס בין אורכם לקוטרם גדול מ-3 ;
"מתכות קשות" או "מתק"ש" - תערובת מוקשית של קרבידים, לרבות של טונגסטן, טיטניום, טנטלום, וונדיום ושל מתכות, לרבות ניקל וקובלט;
"עובד בגורמים מזיקים מסוימים" - עובד החשוף לאחד או יותר מן הגורמים המזיקים הנקובים בתוספת הראשונה, בריכוז העולה על רמת הפעולה הסביבתית-תעסוקתית, בעבודות ייצור, במעבדות ובמרכזים רפואיים, בעבודה חלקית או מלאה, במשך 30 ימים בשנה לפחות, אלא אם כן קבע מפקח עבודה אזורי תקופה אחרת;
"רמת פעולה סביבתית-תעסוקתית" - רמה של מחצית החשיפה המשוקללת המרבית המותרת או מחצית תקרת החשיפה המותרת - לגבי הגורמים המזיקים הנקובים בתוספת הראשונה, שממנה ומעלה יש לערוך בדיקות סביבתיות-תעסוקתיות במקום העבודה;
"בדיקות סביבתיות-תעסוקתיות" - ניטור סביבתי של גורמים מזיקים בידי בודק מעבדתי מוסמך לשם קביעת רמת החשיפה המשוקללת, רמת החשיפה לזמן קצר ותקרת החשיפה במקום העבודה.

2. ביצוע ניטור סביבתי (תיקון: תשנ"ג, תשנ"ו, תשנ"ט)

במפעל או במקום עבודה שבו עובדים בגורמים המזיקים המסוימים הנקובים בתוספת הראשונה יערוך המעביד בדיקות סביבתיות-תעסוקתיות; בתכיפות של אחת לשנה לפחות זולת אם הורה מפקח עבודה אזורי על תכיפות שונה.


3. ביצוע המדידים, מסירת תוצאות הבדיקות, שמירתן ופרסומן (תיקון: תשנ"ו, תשנ"ט)

(א) הבדיקות יבוצעו אך ורק בידי בודק מעבדתי מוסמך ומעבדהמוסמכת, במכשירים מכוילים ובשיטות מקובלות לרבות תכניות לבקרת איכות שאישר מפקח העבודה הראשי.
(ב) מעבדה מוסמכת תרשום את נתוני הכיול ותוצאות בקרת איכות, וכן את תוצאות הבדיקות, ותשמור אותם במשך 20 שנים לפחות; תוצאות בקרת איכות ותוצאות הבדיקות יימסרו, למפקח העבודה הראשי או למפקח עבודה אזורי וכן למעבדה לגיהות תעסוקתית של משרד העבודה והרווחה.
(ג) המעביד יפרסם במקום העבודה את תוצאות הבדיקות המתייחסות לאותו מקום עבודה, כדי שיובאו לידיעת העובדים.

4. ביצוע בדיקות טוקסיקולוגיות ביולוגיות ומסירת התוצאות (תיקון: תשנ"ג, תשנ"ט)

בדיקות טוקסיקולוגיות ביולוגיות אצל עובדים החשופים או עומדים להיות חשופים לגורמים כימיים ופיסיקליים, יבוצעו אך ורק בידי מעבדה לבדיקות טוקסיקולוגיות; תוצאות הבדיקות הטוקסיקולוגיות יימסרו לשירות הרפואי אשר ביקש אותן וכן למפקח עבודה שהוא רופא, תוצאות הבדיקות הטוקסיקולוגיות ביולוגיות תישמרנה במשך 20 שנים לפחות.

5. ערכים מותרים (תיקון: תשנ"ג, תשנ"ו)

(א) החשיפה המשוקללת המרבית המותרת, החשיפה המרבית המותרת לזמן קצר, תקרת החשיפה המותרת והסמנים הביולוגיים לחשיפה תעסוקתית יהיו לפי המתפרסם בארצות הברית במהדורה האחרונה של הספר: Threshold Limit Values and Biological Exposure Indices. American Conference of Governmental Industrial Hygienists Inc.
(להלן - הספר), המצוי לעיון הציבור באגף הפיקוח על העבודה בירושלים, בתל-אביב, בבאר-שבע ובחיפה, וכן במרכז למידע של המוסד לבטיחות ולגיהות בתל-אביב.
(ב) הערכים, לרבות אלה שלא פורטו בתקנות לפי הפקודה, שנקבעו בתוספת השניה לגבי גורמים כימיים ופיסיקליים מסויימים או נוספים ובתוספת השלישית לגבי סמנים ביולוגיים לחשיפה תעסוקתית מסויימים או נוספים, יבואו במקום הערכים שבספר, לגבי אותם גורמים כימיים ופיסיקליים, ואותם סמנים ביולוגיים לחשיפה תעסוקתית.

6. ביטול

תקנות הבטיחות בעבודה (ביצוע בדיקות סביבתיות תעסוקתיות ותקני חשיפה תעסוקתיים לגורמים כימיים ופיסיקליים), התשמ"ד - 1983- בטלות.

7. תחילה

תחילתן של תקנות אלה חודש מיום פרסומן.

ביצוע בדיקות סביבתיות תעסוקתיות (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי) :

חובת ביצוע בדיקות סביבתיות במכשירים מכויילים ובשיטות מקובלות :

קיימות תקנות שונות בדבר חובה לערוך בדיקות סביבתיות כדי לאתר גורמים , תנאים , חומרים או חלקיקים העלולים לפגוע בבריאות העובדים . את הבדיקות יש לבצע במכשירים מכוילים , ובשיטות מקובלות שאושרו על-ידי המפקח הראשי . לגבי טלק וצורן דו חומצני גבישי , יש לבצע בדיקה 6 חודשים לפחות , לגבי אסבסט כל 3 חודשים לפחות .

חובת ביצוע בדיקות סביבתיות תעסוקתיות חלה גם על מעבדות :

חובת ביצוע בדיקות סביבתיות תעסוקתיות חלה לא רק על המפעל אלא גם על מעבדות רפואיות , כימיות וביולוגיות – להוציא מעבדות בבתי-ספר .

עריכת בדיקות רק על-ידי בודק מוסמך בתנאי חשיפה מסויימים :

במקרה של חשיפה ברמה הגבוהה ממחצית החשיפה המשוקללת המרבית המותרת (רבע לגבי אבק מזיק) , יערכו הבדיקות רק על-ידי בודק מעבדתי מוסמך ממעבדה מוסמכת שאושרה לצורך זה על-ידי מפקח עבודה ראשי . בדיקות טוקסיקולוגיות ביולוגיות יבוצעו רק על-ידי מעבדה מוסמכת לבדיקות טוקסיקולוגיות (כגון זו הפועלת במכון לרפואה תעסוקתית) .

הגדרת רמות חשיפה לעובדים ( TLV ו – BEI ) :

קיימות שלוש רמות של חשיפה לגורמים כימיים ופיסיקליים באזור עבודת העובד :
חשיפה משוקללת מרבית מותרת ( TLV-TWA ) – הרמה המקסימלית שאליה הוא יכול להיות חשוף שמונה שעות ביממה .
חשיפה מרבית מותרת ( TLV-STEL ) – הרמה המקסימלית שאליה הוא יכול להיות חשוף רק עד 4 פעמים ביום (עם מרווח של שעה בין פעם לפעם) , ולא יותר מ – 15 דקות בכל פעם (בתנאי שהחשיפה המרבית המותרת לא תעלה על החשיפה המשוקללת המותרת) .
תקרה חשיפה מותרת ( TLV-C ) – הרמה המקסימלית של גורמים כימיים ופיסיקליים באזור עבודת העובד שאסור לחרוג ממנה בכל נסיבות שהן .
לאיתור רמות ביולוגיות של חומרים מסוכנים בגוף האדם קיימים "סימנים ביולוגיים לחשיפה תעסוקתית ( BEI ) המהווים סף אזהרה ביולוגי לגבי חשיפת העובדים .

פרסום תוצאות בדיקות סביבתיות תעסוקתיות :

על המעביד לפרסם במקום העבודה את תוצאות הבדיקות הסביבתיות התעסוקתיות כדי שיובאו לידיעת העובדים .

ערכי החשיפה המחייבים בחוק נמצאים לעיון במחלקת הפיקוח :

לכל גורם יש רמות חשיפה שונות , כפי שמצוין בתקנות . כשלא מציינים ערכי חשיפה , הערכים המחייבים בחוק הינם אלה המתפרסמים בארה"ב בספר מיוחד המפרט ערכי הסף ( TLV ) של חומרים שונים . הספר נמצא לעיון במשרדי הפיקוח על העבודה באזורים השונים .

תקנות מחלות מקצוע (חובת הודעה - רשימה נוספת) , תש"ם - 1980

הלינק של תקנות מחלות מקצוע :

http://www.f2h.co.il/1744856409

תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובטיחות העוסקים בקרינת לייזר) , התשס"ה - 2005

הלינק של תקנות בטיחות בעבודה :

http://www.f2h.co.il/2054878027

מחלות מקצוע - תקציר

הלינק של תקציר מחלות מקצוע :

http://www.f2h.co.il/1929710548

פקודת התאונות ומחלות משלוח היד (הודעה), 1945

1. שם קצר

פקודה זו תיקרא "פקודת התאונות ומחלות משלח-היד (הודעה), 1945".

2. פירוש

בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים שבצדם, אלא אם יחייב נוסח הכתוב אחר:

"מפקח" פירושו כל מפקח שנתמנה ע"י שר העבודה והרווחה לפי סעיף 4 לפקודת מחלקת העבודה, 1943;

"מחלת משלח-יד" פירושה מחלה הנזכרת בתוספת השלישית או כל מחלה אחרת שעליה הוטלו הוראות סעיף 5 בתקנות שהותקנו לפי פקודה זו;

"מנהל" פירושו מנהל מחלקת העבודה;

"מעביד" כולל כל חבר בני-אדם, מאוגד או בלתי מאוגד, ונציגו האישי החוקי של מעביד שמת, ומקום ששירותי עובד הושאלו או הושכרו באופן זמני לאדם אחר ע"י האדם שאתו התקשר העובד בחוזה של שירות או חניכות, ייראה המעביד הראשון, לצרכי פקודה זו, כאילו הוא ממשיך להיות מעבידו של העובד, בשעה שהוא עובד למען אותו אדם אחר. לגבי אדם, שהוא חבר באגודה שיתופית ועוסק בעבודה המבוצעת ע"י אותה אגודה שיתופית, תיראה לצרכי פקודה זו, האגודה השיתופית כאילו היא המעביד, אף אם אותו אדם מקבל את גמולו, כולו או מקצתו, בחלקים ברווחים או בהשתכרויות-ברוטו של האגודה השיתופית;

"מקרה מסוכן" פירושו כל מקרה ממין מקרים שעליהם הורחבו הוראות סעיף 3 בתקנות שהותקנו לפי פקודה זו;

"עובד" פירושו כל אדם שהתקשר עם מעביד בחוזה של שירות או חניכות או העובד לפי חוזה זה, בין בעבודת כפיים ובין בעבודת פקידות או באופן אחר, ובין שהחוזה הוא מפורש ובין שהוא משתמע, בין שהוא בעל-פה ובין שהוא בכתב; וכולל אדם, שהוא חבר באגודה שיתופית רשומה ועוסק בעבודה המבוצעת ע"י אותה אגודה שיתופית, אף אם אותו אדם מקבל את גמולו, כולו או מקצתו, בחלקים ברווחים או בהשתכרויות-ברוטו של האגודה השיתופית, אולם המונח אינו כולל -

(א) עובד-חוץ;

(ב) אדם שטיב עבודתו ארעי, והוא מעובד שלא לצרכי מלאכתו או עסקו של המעביד, או

(ג) משרת בית, העובד בבית פרטי;

"עובד-חוץ" פירושו אדם שלו נמסרים מצרכים או חמרים לשם עיבודם, ניקויים, רחיצתם, שינויים, קישוטם, גמר מלאכתם או תיקונם, או לשם התאמתם למכירה בביתו הוא או במקום אחר שלא בפיקוחו או הנהלתו של האדם שמסר את החמרים או המצרכים.

3. הודעת תאונות

(1) מקום שאירעה תאונה כל-שהיא שמקורה בעבודתו של עובד כל-שהוא, ובמשך אותה עבודה, והיא -

(א) גורמת למותו של אותו עובד; או

(ב) עושה אותו עובד נטול-יכולת - במשך יותר משלושה ימים - מלהשתכר שכר מלא בעבודה שבה הועבד בשעת אותה התאונה, או - אם אותו עובד הוא חבר לאגודה שיתופית רשומה ומועבד על ידה ואינו עובד תמורת שכר אלא מקבל את גמולו, כולו או מקצתו, בחלקים ברווחים או בהשתכרויות-ברוטו של האגודה השיתופית - עושה אותו עובד לנטול- יכולת, במשך יותר משלושה ימים, מלבצע את המלאכה שבה היה מועבד בשעת אותה תאונה, ישלח המעביד מיד למפקח אשר על האזור שבו אירעה התאונה - הודעה בכתב על התאונה באותו טופס, ובצירוף אותם פרטים המובאים בתוספת הראשונה.

(2) מקום שנמסרה הודעה לפי סעיף זה על כל תאונה שגרמה לאי-יכולת ונסתיימה, לאחר מסירת הודעה עליה, במותו של האדם שניטל כושר עבודתו, ישלח המעביד הודעה בכתב על מקרה המוות למפקח אשר על האזור שבו אירעה אותה התאונה, מיד כשנודע דבר מקרה המוות למעביד.

(3) כל מעביד החדל מלמלא אחר דרישות סעיף קטן (1) או סעיף קטן (2) יאשם בעבירה על פקודה זו.

(4) מקום שאירעה כל תאונה שעליה חל סעיף זה לעובד, ששירותו הושאל או הושכר אותה שעה באופן זמני על ידי המעביד לאדם אחר, יאשם אותו אדם בעבירה על פקודה זו, אם חדל מלהודיע למעביד את דבר התאונה.

4. סמכות להרחיב את ההוראות בדבר הודעת תאונות על מקרים מסוכנים

אם סבור שר העבודה והרווחה כי - מחמת הסיכון של חבלת גוף רצינות לעובדים - רצוי שתימסר הודעה לפי סעיף 3 בכל מקרה ומקרה של כל מין מיוחד של התפוצצות, שריפה, התמוטטות בנינים, תאונות למכונות או למסדר, או מקרים אחרים, במקומות עבודתם של עובדים, רשאי הוא להרחיב, בתקנות שהותקנו לפי פקודה זו, את הוראות הסעיף ההוא על כל מין כזה של מקרים, בין שגרמו למוות או לאי-יכולת ובין שלא גרמו, ורשאי הוא, בכל תקנות כאלה, להתיר שההודעה הדרושה בדבר כל מקרה שבו נוגעות התקנות, תישלח לא מיד, אלא במשך הזמן שיוגבל בתקנות.

5. מסירת הודעה על מחלות משלח-יד

(1) כל רופא מוסמך המטפל בחולה או הנקרא לבקר חולה שהוא מאמין בו כי הוא סובל מאיזו מחלת משלח-יד, שחלה בה במשך עבודתו כעובד, ישלח מיד - אם לא נשלחה הודעה כזאת לפני כן - הודעה לפי הכתובת "מפקח העבודה הראשי", משרד העבודה והרווחה, ירושלים", שתפרש את שמו ואת כתובת הדואר המלאה של החולה ואת המחלה שלדעת הרופא סובל החולה, ואת השם והכתובת של המקום, שבו הוא עובד או עבד לאחרונה, ושל המעביד או שהעבידו לאחרונה.

(2) חדל רופא מוסמך מלשלוח הודעה בהתאם לדרישות הסעיף הזה, יאשם בעבירה על הפקודה הזאת.

(3) כל מעביד המאמין או חושד, או שיש לו סיבות סבירות להאמין או לחשוד, כי בקרב העובדים, שהוא מעבידם, קרה מקרה של מחלת משלח יד, ישלח מיד למפקח אשר על האזור, ולרופא הממשלתי של משרד הבריאות אשר על הנפה, ששם נמצא מקום עבודתם של עובדים אלה, הודעה בכתב על מקרה זה, בטופס המפורש בתוספת השניה ובצירוף הפרטים בה, והוראות פקודה זו בדבר הודעת תאונות תחולנה על כל מקרה כזה, באותו אופן שהן חלות על כל תאונה הנזכרת באותן הוראות.

(4) שר העבודה והרווחה רשאי להטיל, בתקנות שתותקנה לפי פקודה זו, את הוראות סעיף זה על כל מחלה, מלבד אלה הנזכרות בתוספת השלישית, בגין כל המקומות שבהם מועבדים עובדים או ביחד לכל מין או סוג של מקומות כאלה.

6. חקירה במקרה-מוות מחמת תאונה-או מחלת משלח-יד

(1) מקום שחוקר סיבות מוות עורך חקירה בדבר גופתו של איזה אדם שמותו יכול היה להיגרם על ידי תאונה או מחלה כל שהן, שלפי הפקודה דרוש למסור הודעה עליהן, ידחה החוקר את החקירה, אלא אם כן יהיה נוכח מפקח או איזה אדם אחר בשם המנהל, כדי לעקוב אחרי מהלך החקירה, וישלח למפקח אשר על האזור שבו מתקיימת החקירה, לפחות ארבעה ימים לפני עריכת החקירה שנדחתה, הודעה בכתב על הזמן והמקום שבהם תיערך החקירה שנדחתה; בתנאי כי לפני הדיחוי יהיה חוקר סיבות המוות רשאי לגבות עדות לשם קביעת זהותה של הגופה ויהיה רשאי לצוות לקברה.

(2) בכל חקירה כאמור לעיל יהיו האנשים הבאים, דהיינו -

(א) כל מפקח;

(ב) כל קרוב של האדם שבדבר מותו נערכה החקירה;

(ג) המעביד שבשירותו אירעה התאונה או המחלה;

(ד) כל אדם שנתמנה בכתב על ידי רוב העובדים שמועבדים במקום עבודתו של המנוח;

(ה) כל אדם שנתמנה בכתב על ידי כל ארגון עובדים או התאגדות אחרת של אנשים שעמם נמנה המנוח בזמן מותו, או שעמם נמנה כל עובד המועבד במקום העבודה הנ"ל;

(ו) כל התאגדות מעבידים שהמעביד הנ"ל חבר בה, זכאים בכפוף לסמכותו של חוקר סיבות המוות לבלי התיר כל שאלה אשר הוא סבור בה שאיננה לענין או שמבחינה אחרת אינה שאלה נאותה, לחקור כל עד, בין בעצמו ובין על ידי עורך דין או מורשה.

(3) מקום שבכל חקירה כזאת שאין בודק נוכח בה, נמסרת עדות על רשלנות כל שהיא כרשלנות שגרמה או סייעה לתאונה או למחלה, או על כל פגם במקום העבודה או מסביב לו, הנראה לחוקר סיבות המוות כדורש תרופה, ישלח חוקר סיבות המוות למפקח אשר על האזור שבו נערכה החקירה, הודעה בכתב על הרשלנות או הפגם.

(4) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות פקודת חוקרי סיבות המוות, ולא לגרוע מהן.

7. סמכותו של מנהל להורות חקירה פורמלית של תאונות ומקרי מחלות משלח-יד

(1) המנהל רשאי, במקום שסבור הוא כי מן הרצוי לעשות כן, להורות שתיערך חקירה פורמלית בכל תאונה, שמקורה בעבודתו של כל עובד ואירעה בהמשך אותה עבודה, או במקרה של מחלת משלח-יד, שחלה בה, או שחושדים שמא חלה בה, כל עובד בהמשך עבודתו, ועל סיבותיהן, ולגבי כל חקירה כזאת תחולנה ההוראות הבאות:

(א) המנהל רשאי למנות אדם מוסמך לערוך את החקירה, וכן רשאי הוא למנות כל אדם בעל ידיעה משפטית או מיוחדת כי ישמש יועץ-מומחה בעריכת החקירה;

(ב) האדם, או בני האדם שנתמנו כך (הקרויים להלן בסעיף זה "בית המשפט") יערכו את החקירה בפומבי, באותו אופן ובהתאם לאותם תנאים שבית המשפט יחשוב אותם ליעילים ביותר כדי לקבוע סיבותיהן ונסיבותיהם של התאונה או מקרה מחלת משלח-היד וכדי לאפשר לבית המשפט לערוך את הדין-והחשבון הנזכר בסעיף זה;

(ג) לצרכי החקירה יהיה כוחו של בית המשפט יפה כסמכויותיו של בית משפט שלום, כשהוא משתמש בשיפוט פלילי, ונוסף על כך יהיה כוחו יפה -

(1) להיכנס ולבדוק כל מקום או בנין, שהכניסה אליהם או בדיקתם נראות לבית המשפט נחוצות לצרכים הנ"ל;

(2) לדרוש, בהזמנות חתומות בידי בית המשפט - כי יופיעו בפניו כל אותם בני-אדם שימצא לנכון לקראם לבוא לפניו ולחקרם לתכליות הנ"ל, ולדרוש תשובות או דינים-וחשבונות על אותן שאלות וחקירות שימצא לנכון לערכן;

(3) לדרוש הראיית כל פנקסים, ניירות ותעודות, שהוא ימצא אותם לחשובים לתכליות הנ"ל;

(4) להשביע ולדרוש מכל אדם שנחקר לערוך ולחתום הצהרה על אמיתות הרצאת הדברים שאמר אותם בשעת היחקרו;

(ד) לבני-אדם המופיעים כעדים בפני בית המשפט יינתנו אותם שכר בטלה, הוצאות נסיעה ודמים, שהיו ניתנים - לפי תקנות העדים (שכר בטלה) - לעדים המתייצבים בפני כל בית משפט לפי דרישת הממשלה כדי למסור עדות בכל הליכים פליליים; ובמקרה של חילוקי דעות בדבר הסכום שיינתן, יעביר בית המשפט את המחלוקת לרשם הראשי של בית המשפט העליון, ולפי בקשה חתומה בידי בית המשפט יברר הלה ויקיים את הסכום הנאות של אותם שכר בטלה, הוצאות נסיעה ודמים;

(ה) בית המשפט יערוך דין-וחשבון למנהל, שבו יציין את סיבותיהם ונסיבותיהם של התאונה או של מקרה מחלת משלח-היד, ויוסיף כל הערות שבית המשפט ימצא לנכון להעירן;

(ו) בית המשפט רשאי לדרוש, כי ההוצאות, שהוצאו בזמנה ולשמה של חקירה שנערכה לפי סעיף זה (לרבות גמול לכל בני-אדם שנתמנו לפועל כיועצים-מומחים), ישלמן - כולן או מקצתן - כל אדם שהוזמן להופיע בפניו, ושהוא נראה לבית המשפט - בגלל כל מעשה או מחדל מצדו או מצד כל משמש או מורשה שלו - אחראים כדי דרגה כל שהיא לתאונה או למקרה מחלת משלח-יד, אולם כל אותן הוצאות שלא נדרש לשלמן כך, תיראינה כחלק מהוצאותיו של המנהל בביצוע פקודה זו;

(ז) כל אדם החדל, בלא צידוק מספיק (ועליו תחול חובת ההוכחה), לאחר שקיבל את שכר הבטלה, הוצאות הנסיעה והדמים (אם יש כאלה) שהוא זכאי להם, מלמלא אחר כל הזמנה או דרישה של בית המשפט, או מונע או מעכב את בית המשפט בביצוע תפקידו, יאשם בעבירה, ויהיה צפוי, משהורשע, לקנס של עשר לירות או למאסר של חודש או לאותם שני עונשים כאחד, ובמקרה של אי-מילוי דרישה לערוך כל דין-וחשבון או להראות כל תעודה, אם נמשך אי המילוי שעליו הורשע אדם בדינו באופן הנ"ל, לאחר ההרשעה, יאשם בעבירה נוספת, ויהיה צפוי, משהורשע, לקנס של עשר לירות על כל יום שבו נמשך אי-מילוי כנ"ל.

(2) המנהל רשאי לגרום לפרסום הדין-וחשבון של בית המשפט ברבים באותו זמן ובאותו אופן שימצאם נכונים.

8. עונשים

(1) כל אדם האשם בעבירה על פקודה זו או על כל תקנות שהותקנו לפיה, יהיה צפוי, משהורשע, לקנס של עשרים לירות או למאסר של שלושה חדשים או לאותם שני עונשים כאחד.

(2) מקום שהוכח כי עבירה על פקודה זו או על כל תקנות שהותקנו לפיה, שעברה אותה חברה, אגודה שיתופית או חבר בני-אדם אחר, נעשתה בהסכמתו או סיועו החשאי של מנהל, נשיא, יו"ר, מנהל עסקים, מזכיר או כל פקיד אחר של החברה, האגודה השיתופית או חבר בני האדם האחר או שרשלנות כל שהיא מצדם של מנהל, נשיא, יו"ר, מנהל עסקים, מזכיר או פקיד אחר כל שהם של החברה, האגודה השיתופית או חבר בני האדם האחר הקלה את ביצוע העבירה, יראו אדם כזה, וגם החברה, האגודה השיתופית או חבר בני האדם כאשמים בעבירה, והם יהיו צפויים להיות מובאים לדין ולהיענש בהתאם לכך.

9. כוחו של שר העבודה והרווחה להתקין תקנות

שר העבודה והרווחה רשאי להתקין תקנות בדרך-כלל לשם ביצוע של הוראות הפקודה הזאת.

10. הטלת הפקודה על הממשלה

מבלי לפגוע בכללות הטלתה של הפקודה הזאת מכריזים בזה כי פקודה זו תחול על תאונות או מחלות משלח-יד שתארענה לבני-אדם המועבדים על-ידיו או במרותו של -

(א) כל משרד של ממשלת ישראל, זולת חברי חיל המשטרה הישראלית; או

(ב) בוטל

ובמקרים אלה תימסר ההודעה, שלפי פקודה זו חייב למסרה המעביד על-ידי אותו אדם שאותו יורה בכתב השר הממונה על המשרד.

11. הגשמת הפקודה

שר העבודה והרווחה יהיה אחראי להגשמתה של הפקודה הזאת.

תאונות עבודה , מחלות מקצוע ומקרים מסוכנים :

חובת הדיווח בעקבות תאונת עבודה :

המעביד חייב לדווח מיד , בטופס מיוחד , למפקח עבודה אזורי על כל תאונה שמקורה בעבודה (בעת ביצוע העבודה או בדרך מ/אל העבודה) , ושגרמה ליותר משלושה ימי אי-כושר לעבודה , או שגרמה מות העובד . אם תאונת עבודה דווחה לגבי עובד שנפגע , ולאחר זמן מה הוא נפטר כתוצאה מאותה תאונה , יש לדווח שוב , באופן נפרד , גם על מותו .
חובת הדיווח של המעביד אינה חלה על תאונה שאירעה לעובד משק-בית פרטי , ולא על תאונה שאירעה לקבלן או לעובדי קבלן המבצעים עבודה עבורו . אם אירעה במפעל תאונה לעובד של קבלן . על המעביד להודיע מיד לקבלן על התאונה והקבלן ידווח על התאונה למפקח העבודה האזורי .
מי שאינו מדווח כחוק על תאונת עבודה צפוי לקנס של 7,000 ₪ (נכון לינואר 1994) או לשלושה חודשי מאסר או לשניהם .
המעביד חייב לשמור בפנקס המפעל את פרטי התאונות ומחלות המקצוע עליהן חלה חובת דיווח למפקח העבודה .

חובת הדיווח בעקבות מחלת משלח-יד (מחלת מקצוע) :

כל מעביד המאמין או החושד , או שיש לו סיבות סבירות להאמין או לחשוד , שלעובד נגרמה מחלת מקצוע , חייב להודיע על כך בכתב לרופא ממשלתי של משרד הבריאות , וכן חייב לדווח על כך מיד למפקח העבודה האזורי . בנוסף לחובת הדיווח של המעביד , כל רופא המטפל בחולה הסובל ממחלת משלח-יד חייב גם הוא לדווח על כך מיד למפקח העבודה הראשי בירושלים .

המעביד חייב לדווח למפקח עבודה אזורי על מקרים מסוכנים מסויימים שנקבעו בחוק , גם אם הם לא גרמו תאונת עבודה . להלן המקרים :

1. התבקעות אבן משחזת או דיסקת השחזה , המונעות בכח מיכני .
2. התבקעות גלגל תנופה או גלגל רצועה המוסבים בכח מיכני .
3. התבקעות מיכל או מחט המוסבים בכח מיכני .
4. התמוטטות או נפילה של מעלית .
5. נפילת התא או הרציף שבמעלית .
6. ניתוק כבל תיל , חבל או שרשרת המשמשים להרמה או להורדה של התא או של רציף מעלית.
7. קלקול המפסיק את פעולה של מנגנון ההפעלה או מנגנון הבטיחות של המעלית או של חלקיהם . לצורך הסעיפים 4 עד 7 תיחשב מכונת הרמה או מכשיר הרמה כמעלית .
8. קריסה או התמוטטות של עגורן .
9. נפילת עגורן , כננת או גלגלת .
10. ניתוק כבל-תיל , חבל או שרשרת המשמשים לעגורן או המשמשים להרמה , להורדה או להובלה של מטען ע"י עגורן , כננת או גלגלת .
11. קלקול המפסיק את הפעולה של מנגנון ההפעלה או מנגנון הבטיחות של עגורן , כננת או גלגלת .
12. התפוצצות או התבקעות של קולט גז , המכיל גז בלחץ גבוה מלחץ האוויר .
13. התפוצצות דוד קיטור וכל נזק במבנה דוד הקיטור שנגרם על ידי אש חוזר .
14. התפוצצות או שריפה שגרמו נזק לבנין , למכונית , למתקנים , למכשירים חשמליים , או לקווי חשמל .
15. התמוטטות של פיגום המיועד לבצוע פעולות בניה או בניה הנדסית כמשמעותן בפקודת הבטיחות בעבודה 1946 , להוציא פיגום שאין סכנה נפילה ממנו או מחלק מחלקיו לעומק העולה על 2 מטרים .
16. התמוטטות של תבנית ליציקת בטון , בגובה העולה על 2 מטרים , המיועדת לביצוע פעולת בניה או בניה הנדסית כמשמעותן בפקודת הבטיחות בעבודה 1946 .