גליון בטיחות MSDS של חומר מסוכן :

החזקת גליון בטיחות MSDS של חומר מסוכן :

במסגרת תקנות הבטיחות בעבודה פורסמה בשנת 1998 תקנה חדשה המחייבת החזקה גליון בטיחות של כל חומר מסוכן שמקום העבודה עוסק בו . על גיליון הבטיחות להכיל פרטים שונים הקשורים לסיכונים ולבטיחות בעבודה עם החומר המסוכן , ועל העובדים לפעול על פי ההוראות בגליון .

"חומר מסוכן" הינו חומר המוגדר כרעל בחוק החומרים המסוכנים :

לכל חומר מסוכן המוגדר כרעל בחוק החומרים המסוכנים יש לצרף גליון בטיחות .

מוכר או ספק של חומר מסוכן חייב לצרף לו גליון בטיחות מעודכן :

יצרן , יבואן , משווק או סוכן (כולל מתווך בין יצרן ללקוח) של חומר מסוכן חייבים לצרף אליו גליון בטיחות המפרט את סיכוני החומר ומניעת נזקים ממנו . גליון הבטיחות יהיה מבוסס על המידע העדכני ביותר , ויהיה כתוב בשפה העברית או האנגלית .

אריזת חומר מסוכן בהתאם לדרישת ת"י 2302 :

יצרן , יבואן , סוכן או משווק של חומר מסוכן יארזו או יוודאו אריזת החומר (לפי העניין) , ויסמנו את האריזה בהתאם לדרישות ת"י 2302 המפורטות בפרק א' של התקן וכן בפרק ג ' – סעיפים 3.2 ו-3.3 , פרק ה' ונספחים א' , ב' , ו-ג' .

חובה להחזיק גליון בטיחות של כל חומר מסוכן במקום העבודה :

יש להחזיק במקום העבודה גליון בטיחות לכל חומר מסוכן שמקום העבודה עוסק בו , כאשר החובה חלה על עיבוד , יצור , אריזה , אחסנה , שינוע , נסיונות ובדיקות , וכל עבודה אחרת שעניינה טיפול בחומר המסוכן . על הגליון להיות מוחזק במקום נגיש ובהישג ידם של עובדים במפעל . כאשר עובד (אשר מונה לכך) מקבל חומר מסוכן המגיע למקום העבודה , עליו לוודא כי לחומר המסוכן צורף גליון בטיחות .

המחזיק במקום העבודה וגם המנהל בפועל אחראים על החזקת גליון בטיחות :

האחריות להחזקת "גליון בטיחות" במפעל חלה על המחזיק במקום העבודה , וכן על בעל מקום העבודה , המנהל בפועל , וכל מי שמשגיח או מפקח על הפעילות במקום העבודה .

גליון בטיחות מכיל מידע על סיכוני החומר ומניעת האפשרות להינזק ממנו :

מבנה גליון הבטיחות של חומרים מסוכנים מפורט בתוספת לתקנות , והוא צריך להכיל מידע בדבר הרכב החומר המסוכן , הסיכונים הכרוכים בו , הפעולות שיש לעשות כדי למנוע את נזקיו , והפעולות שיש לנקוט במקרה שאירע נזק כתוצאה משימוש או עבודה עם החומר , על הגליון להיות כתוב בעברית או באנגלית , והוא חיב להכיל את המידע המעודכן ביותר על :
1. זיהוי החומר המסוכן וזהות היצרן , היבואן , הסוכן או המשווק , לפי הענין .
2. זיהוי מרכיבי החומר המסוכן .
3. סיכוני החומר המסוכן .
4. הוראות עזרה ראשונה .
5. נוהלי כיבוי אש .
6. אמצעי זהירות .
7. טיפול ואחסנה .
8. אמצעים לצמצום חשיפה ומיגון אישי .
9. תכונות פיסיקאליות וכימיות .
10. יציבות וריאקטיביות .
11. רעילות (מידע טוקסיקולוגי) .
12. מידע סביבתי .
13. דרכי סילוק חומר מסוכן .
14. שינוע .
15. חקיקה ותקינה .
16. מידע אחר .
התוספת של התקנות מכילה הוראות מפורטות לגבי מילוי הפרטים של כל אחד מהסעיפים לעיל , ובאילו תקנים ומקורות מידע ניתן להסתייע בעת הכנת גליון הבטיחות . גליון הבטיחות יכול להכיל גם פרטים נוספים שאינם נדרשים בתקנה .

מוכר או ספק של חומר מסוכן חייב לעדכן את לקוחותיו על מידע מהותי חדש :

אם ליצרן , יבואן , משווק או סוכן (כולל מתווך בין יצרן ללקוח) התגלה מידע מהותי חדש הנוגע לחומר מסוכן והעלול להשפיע על בריאות העוסקים בחומר , עליו לשלוח גליון בטיחות מעודכן לכל מי שקיבל ממנו חומר מסוכן בשנים-עשר החודשים שקדמו לעידכון .

עוסק בחומר מסוכן חייב לפעול לפי הוראות גליון הבטיחות :

כל מי שעוסק בחומר מסוכן במפעל חייב לפעול לפי ההוראות המצויינות בגליון הבטיחות .

המעביד חייב להביא את תוכן גליון הבטיחות לידיעת העובדים :

המעביד חייב להביא בפני העובדים את תוכן גליון הבטיחות של כל חומר מסוכן במפעל , להדריכם בדבר הסיכונים בחומר והשימוש הבטוח בו , ולמסור להם עותקים של הגליון לפי בקשתם .

אין צורך בגליון בטיחות לחומר מסוכן בכמיות קטנות , למזון ולתרופות :

אין צורך לצרף גליון בטיחות לחומר מסוכן בכמות ובריכוז הנמוכים מאלו המפורטים בתקנות החומ"ס (סיווג ופטור) 1996 , . כן אין חובה לצרף גליון בטיחות למזון , לסמי מרפא ולרעל רפואי כהגדרתם בפקודת הרוקחים , ולא לתרופות הנמכרות לציבור לשימוש ביתי והמכילות סימון ברור של סיכוני התרופה ונקיטת אמצעי זהירות מפני הסיכונים הטמונים בה .

עבודה עם חומרים מסוכנים

סילוק פסולת חומרים מסוכנים :

יש לסלק פסולת חומ"ס מהמפעל תוך שישה חודשים לכל היותר מיום היווצרותה :

פסולת חומ"ס מוגדרת כחומר מכל סוג המכיל חומר מסוכן , המסולק , המיועד לסילוק , או שיש לסלקו מהמפעל . פסולת כזו יש לסלק בהקדם האפשרי , ותוך שישה חודשים לכל היותר ממועד היוצרות הפסולת .

פסולת חומ"ס תסולק לאתר ברמת חובב כשהיא ארוזה ומשונעת בהתאם להוראות :

פסולת חומ"ס תסולק מהמפעל לאתר הפסולת הרעילה באתר חובב , כשהיא ארוזה ומשונעת בהתאם להוראות , ניתן לסלק את הפסולת למטרות מיחזור גם למקום אחר , בתנאי שנתקבל אישור לכך ממנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה .

הובלת חומרים מסוכנים באוויר :

סיווג חומרים מסוכנים על-פי תקנות הטיס :

חומרים מסוכנים מסווגים בתקנות הטיס על-פי תשע הקבוצות הבאות :
סוג 1 : חומרים נפיצים .
סוג משנה 1.1 : חומרים בעלי סיכון התפוצצות מסה .
סוג משנה 1.2 : חומרים בעלי סיכון נפילה אך לא סיכון התפוצצות מסה .
סוג משנה 1.3 : חומרים בעלי סיכון אש וכן סיכון קטן של הדף או של נפילה או של שניהם , אך לא סיכון
התפוצצות מסה .
סוג משנה 1.4 : חומרים שאין בהם סיכון משמעותי .
סוג משנה 1.5 : חומרים בעלי רגישות נמוכה ביותר , שיש בהם סיכון התפוצצות מסה .
סוג 2 : גזים דחוסים , מעובים או מומסים תחת לחץ או בהקפאה עמוקה .
סוג 3 : נוזלים מתלקחים .
סוג 4 : מוצקים מתלקחים .
סוג משנה 4.1 : מוצקים מתלקחים .
סוג משנה 4.2 : מוצקים העלולים להתלקח באופן ספונטני .
סוג משנה 4.3 : מוצקים המחוללים גזים מתלקחים , בבואם במגע עם מים .
סוג 5 : חומרים מחמצנים .
סוג משנה 5.1 : חומרים מחמצנים שאינם פרוקסידים אורגאניים .
סוג משנה 5.2 : פרוקסידים אורגאניים .
סוג 6 : חומרים רעילים ומדבקים .
סוג משנה 6.1 : חומרים רעילים .
סוג משנה 6.2 : חומרים מדבקים .
סוג 7 : חומרים רדיואקטיביים .
סוג 8 : חומרים משתכים .
סוג 9 : חומרים מסוכנים שונים .

חומ"ס המובל בכלי טיס צריך להיות ארוז ומסומן על-פי תקנות הטיס :

תקנות הטיס מפרטות את אופן האריזה של חומר מסוכן , ובעיקר את עמידות האריזה לפגיעות שונות בתנאי הובלה באוויר . כן מפרטת התקנה את חובת הסימון בתוויות מתאימות המציינות את סוג הסיכון ופרטים נוספים על החומר המסוכן . הסימונים יהיו בשפה האנגלית , וכן בשפה שדורשת המדינה בה הועמס המטען לראשונה על המטוס .

חומרים שאסור להוביל אותם בכלי טיס :

את החומרים הבאים אסור לחלוטין להוביל בכלי טיס :
1. חומר הנזכר במפורש בשמו בהוראות הטכניות כאסור לחלוטין בהובלה בכלי טיס .
2. חומרים נפיצים הניצתים או מתפרקים כשהם נמצאים בטמפרטורה של 75מעלות צלזיוס במשך 48 שעות .
3. חומרים נפיצים המכילים גם כלורטים וגם מלחי אמוניה .
4. חומרים נפיצים המכילים תערובת של כלורטים עם זרחן .
5. חומרים נפיצים מוצקים המסווגים כרגישים באופן קיצוני לזעזוע מכני .
6. חומרים נפיצים נוזליים המסווגים כרגישים באופן בינוני לזעזוע מכני .
7. כל חומר אשר בתאים הרגילים השוררים באוויר עלול , בצורה שבה נמסר להובלה באוויר , לחולל יצירת חום או גז במידה מסוכנת .
8. נוזלים רדיואקטיביים שהם פירופוריים .
9. מוצקים דליקים ופרוקסידים אורגאניים שיש להם סגולות התפוצצות בדוקות והארוזים כך שנוהל הסיווג מצריך סימונם כבעלי סיכון התפוצצות בלבד .

חובת המוסר חומ"ס להובלה אווירית :

המוסר חבילה או אריזה של חומ"ס למשלוח באוויר צריך לוודא מראש שהחומר איננו אסור להובלה באוויר , ושהוא ארוז ומסומן כהלכה . כן יש לצרף לחומר תעודת משלוח של חומרים מסוכנים הממולאת כראוי על-פי תקנות הטיס .

חובת המוביל של חומ"ס באוויר :

מוביל החומ"ס באוויר חייב לעמוד בדרישות שונות המפורטות בתקנות הטיס , והכוללות את בדיקת החומ"ס לפני העמסה , הגבלות על הימצאות החומ"ס ליד בני-אדם בכלי הטיס ועמידה בדרישות טכניות שונות של הצבת המטען , קשירותו , וכדומה .

יבוא ויצוא של פסולת חומרים מסוכנים :

אסור לייבא ולייצא פסולת חומ"ס ללא תעודת היתר :

אין לייבא לישראל או לייצא ממנה פסולת חומ"ס ללא תעודת היתר מאת השר לאיכות הסביבה . היתר יינתן במידה והייבוא או היצוא אינם למטרת סילוק פסולת .

היתר לייבא פסולת חומ"ס לישראל מותנה במידע מעבדתי וטיפול ותחזוקה נאותים :

היתר ליבוא פסולת חומ"ס לישראל יינתן על-ידי השר אם מצוי בידי היבואן מידע המתבסס על תוצאות בדיקות מעבדה ישראלית באשר להרכב הפסולת , ובתנאי שהיא תעובר , תאוחסן , תתוחזק ותטופל באופן שלא יגרום לפגיעה באיכות הסביבה .

חובה לדווח לשר לאיכות הסביבה על יבוא ויצוא פסולת חומ"ס :

יש לדווח לשר לאיכות הסביבה על כמויות הפסולת שיובאו לישראל או יוצאו ממנה .

אריזה ושיווק של רעלים וכימיקלים לפי תקנות וצו הרוקחים :

אופן אריזה של רעלים לפי צו הרוקחים :

על-פי צו הרוקחים (סיווג רעלים , רישומם והחזקתם) , אריזת רעל תהיה :
חזקה ובלתי חדירה .
עמידה בפני תגובה כימית בין האריזה ובין תוכנה .
יציבה בתנאי טלטול , החסנה , הובלה וטיפול .
מוגנה בפני שבירה בתנאי הובלה תקינים .
עמידה ויציבה בתנאי אקלים קיצוניים .
נושאת סגר המונע נזילת הרעל או שפיכתו .

רישוי מפעלים מסוכנים והכנת תיק מפעל :

הגדרה של מפעל מסוכן החייב בהכנת תיק מפעל ובדיווח מצאי חומרים מסוכנים :

מפעל מסוכן הוא עסק שבו מאוחסנים , מוכרים , מעבדים או מייצרים חומרים מסוכנים או פסולת של חומרים כאלה , או שחומרים מסוכנים נוצרים בתהליך הייצור במפעל . חומרים מסוכנים הינם חומרים בכל מצב צבירה , שהינם בעל מספר או"ם כמפורט בספר הכתום של ארגון האומות המאוחדות , והמפורטים בתוספות של צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי הובלה ושירותי גרירה) .

בעל המפעל או מי שמנהל את העסק אחראים על תקנות הרישוי של מפעלים מסוכנים :

האחראי על מילוי דרישות התקנות של רישוי מפעלים מסוכנים , הכנת תיק מפעל , ודיווח על מצאי החומרים המסוכנים הינו בעל רישיון העסק , או אדם שבפיקוחו או הנהלתו העסק פועל , או הבעל הרשום של הנכס שבו מצוי העסק , או המחזיק בנכס שבו מצוי העסק – הכל לפי העניין .

חובה לנקוט את כל האמצעים הדרושים לטיפול בחומרים מסוכנים במפעל :

בעל המפעל המסוכן (או מנהלו) ינקוט בכל האמצעים הדרושים , לפי מיטב הידע והטכנולוגיות המקובלות , ובכפוף להוראות היצרן , לטיפול בחומ"ס במפעל – לרבות אמצעים למניעת תקריות (דליפה , שפך , פיזור , דליקה וכד') ולטיפול בהן .

חובה להעסיק כוח אדם מיומן בטיפול בחומ"ס :

רק כוח אדם מיומן שעבר הכשרה מתאימה יכול לטפל במפעל בחומ"ס .

חובה להכין תיק מפעל לטיפול במקרי תקלות ותקריות מסוכנות :

בעל מפעל או מנהלו יכינו ויחזיקו "תיק מפעל" לטיפול במקרי תקלות ותקריות העלולות לסכן בני אדם או את הסביבה . "תיק מפעל" יכיל את המידע והפרטים הבאים :
1. תכנית המפעל ותיאורו , ובכלל זה פירוט של החומרים המסוכנים , סימונם ושיטות הטיפול בהם .
2. פירוט והגדרה של תקלות ותקריות העלולות לקרות אגב תפעול המפעל .
3. אמצעים קיימים במערכת הייצור למיגון מפני תקלות ותקריות כתוצאה מהתפוצצותם , התלקחותם או פיזורם בסביבה של החומרים המסוכנים .
4. אמצעי בטיחות בתחום המפעל , לרבות אמצעי התראה , אמצעי נטרול , ציוד ומיגון אישי ומערך גילוי וכיבוי אש .
5. תוכנית היערכות של המפעל לטיפול בתקלות ותקריות כאמור בפסקה (2) , שתכלול את אמצעי הנטרול הקיימים ואופן הפעלתם , פירוט כוח האדם המיומן לטיפול כאמור , תכנית עבודה להפעלת מערך כוח אדם והציוד , וכן פרטים בדבר דרכי קשר ודיווח לרשויות המוסמכות .

חובה לדווח על מצאי חומ"ס אחת לשנה :

אחת לשנה יש להגיש לרשות הרישוי של העסק דין וחשבון ובו פרטים מלאים , מעודכנים ונכונים על :
סוגי החומרים המסוכנים , כמויותיהם ואופן השימוש בהם .
פרטים על שינויים במערכות הייצור ובאופן השימוש בחומרים המסוכנים בתהליכי הייצור .
אופן אחזקתם של החומרים המסוכנים בתחום המפעל לרבות פירוט תנאי האחסון (כגון טמפרטורה ולחץ) , סוגי האריזות , אמצעי ההפרדה בין סוגי חומרים שונים וכן פרטים בדבר אזור האחסון ודרכי אחזקתו , לרבות דרכי גישה .
אמצעים קיימים במערכת הייצור למיגון תקלות ותקריות כתוצאה מהתפוצצותם , התלקחותם או פיזורם בסביבה של החומרים המסוכנים .
אמצעי בטיחות בתחום המפעל , לרבות אמצעי התראה , אמצעי נטרול , ציוד ומיגון אישי ומערך גילוי וכיבוי אש .
תיאור פליטת המפעל לסביבה , לרבות השפכים , הרכבם וכמויותיהם .
תקלות ותקריות שאירעו בתקופה שלגביה מוגש הדין-וחשבון .
את הדו"ח יש לאמת בתצהיר של בעל המפעל או מנהלו .

הגדרת כימיקלים מזיקים ורעלים ותנאי העיסוק בהם לפי חוק החומרים המסוכנים :

כימיקל מזיק או רעל על-פי חוק החומרים המסוכנים :

חוק החומ"ס מפרט רשימה של 29 כימיקלים מזיקים ורשימה של 219 רעלים . כל החומרים המופיעים ברשימות , בין בצורתם הפשוטה ובין אם הם מעורבים בחומרים אחרים , מוגדרים בחוק החומ"ס כחומרים מסוכנים .

חובת רישוי של מקום המוכר חומ"ס :

כל מקום המוכר חומ"ס (כימיקל מזיק או רעל) טעון רישוי לפי חוק רישוי עסקים .
מותר לעסוק ברעלים רק עם היתר רעלים שניתן על-ידי משרד לאיכות הסביבה :
באופן כללי , אסור לעסוק ברעלים אלא אם ניתן היתר רעלים מהממונה במשרד לאיכות הסביבה . עיסוק כולל יצור , יבוא , אריזה , מסחר , ניפוק , העברה , אחסנה , החזקה ושימוש . תוקף ההיתר לשנה ועד לשלש שנים על-פי אמות מידה הנקבעות על-ידי המשרד לאיכות הסביבה .

יחידות של זרועות הביטחון פטורות מהוראות חוק החומ"ס :

חובת הרישוי , קבלת היתר רעלים וקיום הוראות חוק החומ"ס אינם חלים על מתקני הוועדה לאנרגיה אטומית , ועל פעילות ביטחונית של צ.ה.ל. ומשרד הביטחון . יחד עם זאת , סעיף 16 ד' מנחה גם יחידות אלה לפעול , ככל האפשר , בהתאם לחוק החומ"ס .
העוסקים בכמיות קטנות , וכן רוקחים , פטורים מחובת קבלת היתר רעלים :
רוקח מורשה או עסק העוסקים בעיקר ברעלים רפואיים או סמי מרפא פטורים מחובת קבלת היתר רעלים על-פי חוק החומ"ס . כמו כן אין צורך בהיתר למי שעוסק ברעלים בכמות ובריכוז הנמוכים מאלו המפורטים בתקנות החומ"ס (סיווג ופטור) 1996 בתנאי שמשקל הרעל שבידו אינו עולה על 50 ק"ג , ושהוא עוסק בפחות מ – 40 סוגי רעלים שכמות כל אחד מהם נמוכה מזו המופיעה ברשימה .

כל קניה ומכירה של רעל ירשמו בפנקסי רעלים :

בעל היתר רעלים , חייב לנהל פנקסי רעלים לפי טופס המוצג בתוספת השלישית לחוק החומ"ס , ובהם עליו לרשום פרטי כל קניה ומכירה של רעלים . את הפנקסים יש לשמור שלוש שנים מיום הרישום האחרון שלהם .

יש לאחסן רעלים בנפרד ותחת מנעול ובריח :

רעלים יש לאחסן בנפרד מחומרים לא רעילים , ויש לסגור אותם במקום נעול . אסור להציג או למכור צרכי מאכל ומשקה במקום בו מאוחסנים רעלים , להוציא מזון ארוז הנמכר או מיוצר נעל-ידי רוקחים מורשים .

סימון שם החומר והמלה "רעל" בשלוש שפות :

על מיכלים וצרורות המכילים רעלים יש לציין באופן ברור את שם החומר , ואת המלה "רעל" בעברית , ערבית ואנגלית .
רעל במשלוח יסומן גם על-פי ההוראות בצו הרוקחים :
במסגרת צו הרוקחים (סיווג רעלים , רישומם והחזקתם) קיימות הוראות בדבר אופן הסימון של רעל במשלוח , כולל גודל וצורת התוויות , וציון דרגת הרעל .

חובת פיקוח אישי של איש מקצוע בעת עירוב , הרכבה והכנה של רעלים :

אסור לבעל היתר רעלים שהוא סיטונאי או יצרן של רעלים למכור רעלים למי שאין לו היתר רעלים , ואסור לו לעסוק בעירוב , בהרכבה או בהכנה של רעלים ללא הדרכה ופיקוח אישיים של איש מקצוע המורשה לכך על-ידי המשרד לאיכות הסביבה .

צו לפינוי רעלים :

ממונה של משרד לאיכות הסביבה יכול להוציא צו לפינוי רעלים במקרה שבו אדם מחזיק רעלים ללא היתר , או שהוא מחזיקם שלא לפי תנאי ההיתר , או שהשליך רעלים או פסולת רעלים לרשות הרבים . הצו יכול לבוא בנוסף להגשת כתב אישום .

הובלת חומרים מסוכנים :

הגדרת חומר מסוכן על-פי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים :
חומר מסוכן על-פי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי הובלה ושירותי גרורים) הינו כל חומר מהמפורטים ברשימה הבאה וכל חומר אחר הדומה בתכונותיו לחומר מסוכן המצוין ברשימה .
החומרים ברשימה מסווגים לתשע קבוצות .

רשימת חומרים מסוכנים על-פי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי הובלה ושירותי גרורים) :

קבוצה 1 : חומרי נפץ.

1.1 מטענים וחומרים בעלי סיכון התפוצצות מסיבית.
התפוצצות מסיבית- התפוצצות המשפיעה על כל המטען באופן מיידי.
1.2 חומרים אשר באופיים הם בעלי סיכון להתפוצצות אך לא סיכון להתפוצצות מסיבית.
1.3 מטענים וחומרים בעלי סיכון של הדף אוויר קטן, אך לא סיכון התפוצצות מסיבית.
1.4 חומרי נפץ אשר אין בהם סיכון משמעותי.
חומרים בהם רק סיכון קטן במקרה של הצתה בזמן ההובלה. סיכון קטן- סיכון אריזה מסוימת.
1.5 חומרים בעלי רגישות נמוכה מאד אך סיכון התפוצצות מסיבית.
1.6 חומרים בעלי רגישות נמוכה ביותר ואין בהם סכנת התפוצצות מסיבית.
כמות החומר המסוכן האסורה להובלה ללא היתר :
א. מעל 1 ק"ג .
ב. כוחות הביטחון והתעשייה הביטחונית פטורים עד כמות של 1,000 ק"ג .
ג. רכב הנהוג או המלווה במי שהוא ממונה על פיצוצים ובידו אישור בר-תוקף שהוציא משרד העבודה פטור עד כמות של 1,000 ק"ג .

קבוצה 2 : גזים.

גזים דחוסים או נזילים תחת לחץ או קירור.
2.1 גז מתלקח לא רעיל.
2.2 גז דחוס בלתי מתלקח.
2.3 גז רעיל.
כמות החומר המסוכן האסורה להובלה ללא היתר :
א. גז דחוס בלתי מתלקח – 500 ליטרים (נפח מים) .
ב. גז מתלקח – 250 ליטרים (נפח מים) .
ג. גז רעיל – 50 ליטרים (נפח מים) .

קבוצה 3 : חומר מתלקח נוזל.

נוזל אשר בשעת התחממות פולט אדים שידלקו בטמפרטורה של C60.50 ומטה (מבחן כלי סגור) או C 650 (מבחן כלי פתוח).
כמות החומר המסוכן האסורה להובלה ללא היתר :
חומרים המוגדרים בקבוצת אריזה 1 בהתאם לתקנות הבינלאומיות – 500 ליטרים .
חומרים שאינם מוגדרים בקבוצת אריזה 1 כאמור – 1,000 ליטרים .

קבוצה 4 : חומר מתלקח מוצק.

4.1 מוצקים הנתונים להתלקחות מהירה בתנאי ההובלה בכבישים.
4.2 מוצקים הנתונים להתלקחות עצמית.
מטענים הגורמים להתלקחות עצמית ספונטנית בתנאי ההובלה בכביש או התחממות במגע עם אוויר וכתוצאה מכך להתלקחות.
4.3 חומרים אשר במגע עם מים פולטים גזים מתלקחים.
כמות החומר המסוכן האסורה להובלה ללא היתר :
500 ק"ג .

קבוצה 5 : חומרים מחמצנים.

5.1 חומרים מחמצנים שאינם פראוקסידים אורגניים.
5.2 פראוקסידים אורגניים.
כמות החומר המסוכן האסורה להובלה ללא היתר :
א. חומר מחמצן – 500 ק"ג .
ב. פראוקסידים אורגניים – 100 ק"ג .

קבוצה 6 : חומרים רעילים ומדבקים.

6.1 חומרים הידועים כרעל לבני אדם, וכתוצאה מכך משפיעים על בריאותם באופן מסוכן בזמן
הובלתם, או אשר בהעדר נתונים מתאימים על דרגת רעילותם, נחשבים רעילים לבני אדם.
6.2 חומרים מדבקים- חומרים הכוללים מיקרו אורגניזמים שונים כולל בקטריות וירוסים וכו' שידועים או חשודים כעלולים לגרום מחלות אדם או חיה.
כמות החומר המסוכן האסורה להובלה ללא היתר :
חומרים המוגדרים בקבוצת אריזה 1 בהתאם לתקנות הבינלאומיות – 100 ק"ג .
חומרים שאינם מוגדרים בקבוצת אריזה 1 כאמור – 200 ק"ג .

קבוצה 7 : חומרים רדיואקטיביים.

חומרים בעלי פעילות ספציפית גדולה ליחידת מסה (מעל 0.002µCi/gr ) 70KBq/ Kg.
ההנחיות להובלת חומר רדיואקטיבי הוכנו ע"י הנציגות הבין לאומית לאנרגיה אטומית וועדת המומחים של האו"ם.
כמות החומר המסוכן האסורה להובלה ללא היתר :
כל הכמות .

קבוצה 8 : חומרים מאכלים או קורוזביים.

חומרים אשר בפעולה כימית גורמים נזק רב במגע עם רקמה חיה או, במקרה של נזילה, לנזק לציוד או משלוחים אחרים.
כמות החומר המסוכן האסורה להובלה ללא היתר :
500 ק"ג או 500 ליטרים .

קבוצה 9 : חומרים מסוכנים אחרים.

חומרים אשר אין להם תכונות אופי כפי שהוגדרו לעיל, אך עלולים להוות סכנה לבריאותם וביטחונם של בני אדם בתנאי הובלה בכביש.
כמות החומר המסוכן האסורה להובלה ללא היתר :
1,000 ק"ג או 1,000 ליטרים .

אסור להוביל חומ"ס בכמות העולה על משקל מסוים אלא על-ידי השרד הובלה :

אם חומר מסוכן עולה בכמותו על המשקל המצוין לעיל , מותר להוביל רק באמצעות משרד הובלה שיש לו היתר להובלת חומ"ס .

תנאים לקבלת היתר להובלת חומר מסוכן :

חומר מסוכן יובל רק ברכב עם היתר בר-תוקף , והנהוג על-ידי נהג בעל היתר בר-תוקף . היתר הובלת חומ"ס לנהג או רכב יכול שיהיה תקף רק לכמה סוגי חומרים , והוא יינתן רק לרכב שברשיון שלו מצוין כי הרכב מתאים להובלת החומר המסוכן . בנוסף , צריך כי מכון מוסמך יקבע שהרכב מתאים להובלת חומ"ס , ושהוא מצויד במכשירים ובאבזרים תקינים הדרושים לכיבוי אש ומניעת אסונות , על נהג רכב המוביל חומ"ס לעמוד בקורס מובילי חומ"ס כדי לקבל היתר .

אסור להוביל חומ"ס ללא שטר מטען וכרטיס חירום :

הובלת חומ"ס תתבצע רק אם קיים שטר מטען להובלת החומ"ס , ובו מצוינים שם החומר ומספר או"ם שלו , פרטי שולח החומר המסוכן ומקבלו , תצהיר על אריזת החומר וסימונו כדין , וכרטיס חרום המפרט את מאפייני החומר , אופי הסיכון שלו , אמצעי הגנה לטיפול בחומר , ומספר טלפון לשעת חירום – הכל כמפורט בתוספת השלישית לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי הובלה ושירותי גרירה) .

חובה לסמן רכב המוביל חומ"ס :

רכב המוביל חומ"ס יישא בזמן ההובלה שלושה שלטי סימון עם צבע יציב לאזהרה בפני סיכונים (שניים בדפנות ואחד מצידו האחורי) שלטי האזהרה יהיו על-פי המצוין בתוספת השנייה של צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי הובלה ושירותי גרירה) .

על כל תאונה או תקלה ברכב שהוביל חומ"ס יש לדווח תוך 48 שעות :

משרד הובלה שיש לו היתר להובלת חומ"ס חייב לדווח למפקח , תוך 48 שעות , על כל תאונה או תקלה שקרתה בעת טעינה הובלה או פריקה ברכב המוביל חומ"ס .

רעל במשלוח יסומן גם על-פי ההוראות בצו הרוקחים :

במסגרת צו הרוקחים (סיווג רעלים , רישומם והחזקתם) קיימות הוראות בדבר אופן הסימון של רעל במשלוח , כולל גודל וצורת התוויות , וציון דרגת הרעל .

בטיחות בשימוש ואחסון דלקים.

הגדרות:

נקודת הבזק: הטמפרטורה הנמוכה ביותר בה מתאדה כמות מספקת של נוזל כך שתיוצר תערובת נפיצה עם אויר שתתלקח בהבזקים.
נוזלים מתלקחים: נוזלים או תערובות המכילות נוזלים המשחררים אדים מתלקחים בעלי נקודת הבזקה נמוכה מ-0C 60.5 במבחן כלי פתוח.
גבולות נפיצות: תחום הריכוזים של אדי דלק באוויר אשר בהם קיימת סכנת התפוצצות.
תערובת נפיצה: תערובת אדי דלק ואוויר בריכוזים הנמצאים בתוך תחומי גבולות הנפיצות.
פריקה אלקטרו סטטית: מעבר ניצוץ חשמלי בין שני גופים טעונים מטענים חשמליים מנוגדים.
טובלן: צינור למילוי מיכל המגיע עד תחתיתו ( Deep Pipe).
גג צף: מצוף על פני נוזל , המכסה אותו ועולה או יורד עם שנוי מפלס הנוזל במכל האחסון.
טמפרטורת הצתה: טמפרטורה בה הדלק ניצת באופן ספונטני.
דלק: ( לצורך הרצאה זאת) תזקיקי נפט גולמי, נוזלים או גזים, המשמשים בחיי יום יום לחימום או הנעת כלי תחבורה.
לחץ אדים: הלחץ הנוצר בכלי סגור מעל פני נוזל כאשר, היחס הכמותי בין הנוזל לאוויר הוא 1 ל-4 והטמפרטורה בכלי F 0 100 (C 0 37.8).
סביבה של סכנה מוגברת: סביבה בה קיימת סבירות גבוהה להיווצרות תערובת נפיצה.

1.סיכוני דלקים:

1.1 נזקי בריאות
- חנק עקב דחיית החמצן מהחלל ע"י אדי דלק.
- הרעלה עקב נשימת אדי דלק.
- הרעלה עקב בליעת דלק.
- פגיעה בעור עקב מיצוי שומנים.
- זיהום.
- כוויות בזמן שריפה.

2.1 סכנת התלקחות
- התלקחות אדי דלק עקב הצתה חיצונית.
- התלקחות עקב הצתה עצמית.

3.1 סכנת התפוצצות

2.סיווג דלקים עפ"י לחץ אדים:

1.2 רמת התלקחות נמוכה
- לחץ האדים מעל פני הנוזל קטן מ- 0.05 psi.

2.2 רמת התלקחות בינונית
- לחץ האדים מעל פני הנוזל בין 0.05 psi לבין 3.0 psi .

3.2 רמת התלקחות גבוהה
-לחץ האדים מעל פני הנוזל גדול מ- 3.0 psi.

3.סיווג דלקים עפ"י נקודת ההבזקה:

עפ"י התקנות במדינת ישראל {תקנה 3602 בקובץ תקנות} יסווגו הדלקים עפ"י נקודת ההבזקה שלהם לשלשה סוגים
1.3 סוג א'
- נפט או תזקיקים אשר נקודת ההבזקה שלהם אינה עולה על C 0 20 . {לדוגמה גז טבעי, גפ"מ, בנזין לסוגיו, נפט גולמי}
2.3 סוג ב'
- נפט או תזקיקים אשר נקודת ההבזקה שלהם עולה על C 0 20 אך אינה עולה על C0 65 . { לדוגמה קרוסין}.
3.3 סוג ג'
- נפט או תזקיקים אשר נקודת ההבזקה שלהם עולה על C0 65.

4. נפיצות תערובת אדי דלק אוויר:

התפוצצות של תערובת דלק אויר תהייה במרווח שבין גבול הפצצות התחתון לגבול הפצצות העליון.
הסכנה גדלה ככל שגבול הפצצות התחתון נמוך יותר,דהיינו ריכוז נמוך של אדי חומר מספיק לקיום תנאי בעירה, וככל שמרווח הריכוזים גבוהה יותר.
גבולות הנפיצות מובעים כאחוז ניפחי של החומר באוויר לדוגמה:
- בנזין % 1.4 - % 7.6.
- אצטון % 2.5 - % 12.8.
- מתן % 5 - % 15.
- אמוניה אלמימית % 16 - % 23.
- מימן % 4.0 - % 75.0.

5. מקורות הצתה:

בכדי לגרום לתערובת אדי דלק ואוויר להידלק, אנו זקוקים למקור הצתה (לפי משולש האש יש לנו דלק וחמצן וחסר חום).
מקורות הצחה אפשריים הם
- אש גלויה
- פריקה אלקטרו סטטית
- ניצוץ מציוד חשמלי
- ניצוץ ממקור מכני {מכת ברזל בברזל, השחזה }
- ניצוץ מעבודות ריתוך
- ניצוץ שמקורו שפשוף {התזת חול}
- טמפרטורה גבוהה בזמן עיבוד מתכת {קידוח, כרסום, חריטה}

6. מיון אזורי סכנה:

ישראל אימצה את התקן האנגלי המסווג את אזורי הסכנה בהתאם לסבירות שתהייה בהם תערובת נפיצה. התקן הישראלי הוא ת"י 786.
לאחר קביעת דרגת האזור יש לבחור את כלי העבודה המתאימים, לקבוע את אמצעי הבטיחות ואת נהלי העבודה.

6 אזור 0
- אזור בו קיימת תערובת נפיצה באופן קבוע או לפרקי זמן ממושכים.
2.6 אזור 1
- אזור בו קיימת אפשרות סבירה להיווצרות תערובת נפיצה.
3.6 אזור 2
- אזור בו הסבירות להיווצרות תערובת נפיצה נמוכה. במידה ותיווצר תערובת נפיצה היא תתקיים למשך פרק זמן קצר ביותר.

7 .ביצוע עבודה בסביבה של סכנה מוגברת:

1.7 אזורים 0 ו-1
- באזורים 0 ו- 1 בהם הסבירות להמצאות תערובת נפיצה גבוהה אסור לבצע עבודות באש גלויה או כל עבודה אחרת אשר עלולה ליצור מקור הצתה.
לפני ביצוע עבודות כל שהם באזורים אלה יש לבדוק את האווירה במקום. והיה ואכן נמצא כי יש בהם תערובת נפיצה יש לסלק את התערובת הנפיצה ע"י שטיפות בקיטור או בגז אינרטי {לדוגמה חנקן }.
במקביל יש לנתק את האזור/ המכל מסביבתו ע"י סגירת שסתומים, הכנסת אוגנים עיוורים או פרוק צנרת.
לאחר ביצוע הניתוק והטיהור יש לחזור על הבדיקה שנית ורק לאחר שהבודק אישר כי אין אווירה נפיצה אפשר לגשת לביצוע העבודה. העבודה תתבצע בהתאם
לנוהלי עבודה מסודרים ועפ"י היתר עבודה כתוב וחתום ע"י הממונה על הבטיחות.
במקומות כאלה יש לצייד את העובדים בגלאים המזעיקים כאשר רמת הנפיצות באוויר מגיעה ל-% 50 מגבול הנפיצות.
2.7 אזור 2
- באזור זה מותר לבצע עבודות תוך נקיטת אמצעי זהירות מתאימים, שימוש באמצעי מגן כנדרש ובהתאם לנוהלי עבודה מסודרים.

8. מטעני חשמל סטטי שיטות לפיקוח ומניעת הפריקה האלקטרו סטטית:

1.8 סיבות להיווצרות מטענים
- הפרדת שני מוצקים שונים כאשר מוצק אחד לפחות אינו מוליך או מוארק.
- זרימת נוזל בעל התנגדות נפחית גבוהה (מעל 10 10 אוהם ס"מ) בצינור מתכת.
- נפילת נוזל לא מוליך מצינור מתכתי מאורק למכל אגירה.
- ערבוב נוזל לא מוליך או אבקה, ע"י בוחש, בתוך מכל מוארק.
- אירוסולים המרוססים מתוך מכל שפייתו מוארקת.
- שפיכת אבקה מתוך אריזה לא מוליכה.
- השראה אלקטרו סטטית של מטענים על פני גוף מוליך המובא לקרבת גוף טעון. (לדוגמה אבקה הזורמת בצינור פלסטי טוענת אותו ומשרה מטענים על מתכות הנמצאות בקרבת הצינור).
2.8 עקרונות הפיקוח על פריקה אלקטרו סטטית
- מניעת טעינה אלקטרו סטטית של גופים.
- מניעת פריקה אלקטרו סטטית במקומות בהם אווירה דליקה או נפיצה.
- מניעת היווצרות אווירה נפיצה או דליקה בנתיבי פריקה אלקטרו סטטית.
השיטות מפורטות לעיל:
- הארקה.
- גישור מוליך בין חלקים מתכתיים.
- ריצפה מוליכה.
- הגברת מוליכות של גופים בילתי מוליכים.
- העלאת לחות האוויר.
- הגדלת מוליכות האוויר בעזרת טעינתו ביונים.
- ציוד העובדים בלבוש לא סינטטי או מוליך ונעליים מוליכים.
- אמצעים לפיזור מטענים בנוזלים תוך כדי זרימתם.

3.8 מניעת טעינה ופריקה אלקטרו סטטית
בישראל תקן המונה את השיטות לפיזור חשמל סטטי ומניעת פריקה אלקטרו סטטית, מספר התקן הוא 1069 ופרק ב' בו מוקדש לנושא.
4.8 מניעת פריקה אלקטרו סטטית במקומות בעלי אווירה דליקה או נפיצה.
- גישור בין מוליכים ויצירת מערך (המערך מורכב מעמדת העבודה, העובד, הכלים והחומרים) שווה פוטנציאל.
- שימוש בצינור טובלן ( Deep Pipe ) בשעת מילוי מכלים בנוזל לא מוליך.
5.8 מניעת אוירה דליקה או נפיצה בנתיבי פריקה אלקטרו סטטית.
- יצירת אוירה חסרת חמצן ע"י מילוי החלל בגז אינרטי (חנקן, ארגון).

9. ציוד חשמלי לעבודה באווירה נפיצה:

התקן הישראלי ת"י 786 מגדיר את סוגי הציוד החשמלי המותרים לעבודה באזורים בהם קיימת אווירה נפיצה.
השם הכולל שניתן לציוד זה הוא ציוד מוגן התפוצצות או המושג הטכני .Ex. P ((Explosion Proof אך עלינו לזכור כי זאת רק אחת מהשיטות להגנה באזורי אווירה נפיצה.
עקרונות ההגנה מבוססים על מניעת אפשרות של מפגש בין ניצוץ העלול להיווצר בציוד החשמלי לבין הגזים הנפיצים. את ההפרדה, בין הניצוץ לגז, ניתן להשיג ע"י
מבנה מעטפת אשר אינו מאפשר לניצוץ לפרוץ מהכלי אל הסביבה בה אווירה נפיצה או מבנה אשר אינו מאפשר חדירת גזים נפיצים לציוד החשמלי.

1.9 ציוד מותר לשימוש באזור 0.
- ציוד בעל בטיחות עצמותית.
2.9 ציוד מותר לעבודה באזורים 1 ו-2.
- מעטפת עמידת התפוצצות. (Explosion Proof ).
- ציוד בעל הגנה מטיפוס E (בטיחות מוגברת).
3.9 סוגים נוספים.
- מעטפת שיש בה לחץ יתר.
- ציוד טבול בשמן.
- ציוד ממולא חול.

מבוא לכימיה של חומרים מסוכנים.

חומרים כימיים:

למעשה כל חומר בין אם נוצר באופן טבעי או באופן מלאכותי ( ערבוב, סינתזה, הפרדה וכו') הוא חומר כימי.

חומרים מסוכנים:

כמעט כל חומר כימי עלול בתנאים מסוימים להפוך לחומר מסוכן.
אנו נוהגים לסווג חומרים לפי מספר שיטות:
- מצב צבירה מוצק, נוזל, גז.
- כימי חומר אורגני אי אורגני.
- מופע בתהליך העבודה חומר גלם, חומר בתהליך, תוצר לוואי בתהליך, תוצרת גמורה.
- השפעות רפואיות רעיל, חונק, מגרה, מסרטן.
בכל אחד מסווגים אלה יש גם אין ספור חלוקות משנה ונזכיר רק כמה לדוגמה:
מצבי צבירה: מוצקים – מתכת , אלמתכת ועוד.
נוזלים - לפי צמיגות, לפי נדיפות, לפי נק' קיפאון ועוד.
גזים - לפי צפיפות, אדים, אירוסולים, לחץ וכו'.
כימי : אורגנים - כוהלים, אסתרים, חומצות, טבעתיים ועוד.
אי אורגנים – חומצות, בסיסים, מלחים.
רפואי : רעלים - רעלי נשימה, רעלי כבד, רעלי דם, רעלי כליה ועוד.
מגרים - לעור, לעיניים, למערכת הנשימה.
והחלוקה, לתת קבוצות, עוד ארוכה ולמעשה כל אחד יכול לבצע חלוקה ולסווג חומרים לפי צרכי
עבודתו.
סביר שכממונים על הבטיחות אותנו מעניין בעיקר סווג לפי הסיכון הפוטנציאלי שבכל חומר.

זיהוי והכרת החומרים:

א. סווג פיזיקלי ב. סווג בתהליך העבודה ג. סווג כימי
- אבק - חומר גלם - ממיסים אורגניים
- עשן - תוצר ביניים - חומרים אורגניים
- נדיפים - תוצר סופי - חומרים אנאורגניים
- אירוסולים - תוצר לוואי - חומצות, בסיסים,מלחים
- עשרפל - גזים
- אדים - מתכות, יסודות
- גז - פולימרים

ד. סווג רפואי ה. סווג בטיחותי הנדסי
- מגרים - נפיץ
- מחניקים - דליק
- רעלים (כבד, כליות, דם, נשימה, עצבים) - מחמצן / מחזר
- מסרטנים - מעכל
- טרטוגניים - גז בלחץ
- מוטגניים - רדיואקטיבי

לאחר שנלמד ונזהה את החומרים במקום העבודה נעבור לשלב של זיהוי הסיכוי להיווצרות סיכון תעסוקתי מחומרים .

לגבי כל חומר נבדוק:

- את הצורה בה אנו נחשפים אליו ונוודא האם החשיפה כרונית (חשיפה מתמשכת לאורך זמן העלולה לגרום לנזק בריאותי- מחלת מקצוע) או אקוטית (חשיפה לריכוז חומר גבוהה לפרק זמן קצר העלולה לגרום נזק מידי- תאונת עבודה).
- את הצורה בה הוא נקלט בגוף.
- את השפעתו על המערכת הביולוגית.
צורות חשיפה: - מגע פיזי ישיר עם מוצק או נוזל.
- חשיפה לחומר מרחף באוויר דוגמת אבק, עשן, אירוסולים, גזים, אדים.
צורות הקליטה: - חדירה דרך העור, הריריות או פצעים פתוחים.
- חדירה דרך מערכת הנשימה.
- חדירה דרך מערכת העיכול.
השפעה ביולוגית: - השפעה מקומית במקום המגע / החדירה.
- השפעה מערכתית (על מערכת בכל הגוף).

כעת יש בידינו כל המידע על החומרים במקום ובצענו הערכת סיכונים. השלבים הבאים יהיו
מניעה
בקרה
פיקוח
הערכות לטיפול בנפגעים

מבוא לכימיה.

כל החומרים בטבע מורכבים ממולקולות שהן חיבור בין שני אטומים או יותר.
האטום הבודד הוא יסוד. האטום עצמו מורכב מגרעין בעל מטען חשמלי חיובי ואלקטרונים בעלי מטען חשמלי שלילי הנעים סביב האטום במסלולים קבועים.
היסודות בטבע הולכים מהקל (מימן) ועד הכבד ביותר בצורה מחזורית .
את המחזוריות הזאת גילה מנדלייב והוא שערך את טבלת היסודות המחזורית שבה מסודרים היסודות לפי מספר אטומי עולה. המספר האטומי הוא סכום הניטרונים והפרוטונים בגרעין.
הגרעין עצמו מורכב משני סוגי חלקיקים הניטרונים שהם חסרי מטען חשמלי והפרוטונים שמטענם החשמלי חיובי. המשקל של הפרוטון והניטרון דומה וכבד בהרבה ממשקל האלקטרון.סכום משקל שני חלקיקים אלה קובע את המשקל האטומי של החומר.
גם חלקיקים אלה מתחלקים לחלקיקים קטנים יותר.
בטבע אנו מכירים גם איזוטופים של יסודות שהם למעשה אותו יסוד אך בעל משקל אטומי שונה עקב תוספת או חוסר של ניטרונים בגרעין. יש איזוטופים טבעיים ויש כאלה הנוצרים בידי אדם בכורים גרעיניים או במאיצי ניטרונים.
הנטיה של אטום להגיב עם אטום אחר (מאותו סוג או מסוג שונה) נובעת מהשאיפה של האטום להגיע למצב שבמסלול החיצוני ביותר (הקליפה החיצונית) בו נעים האלקטרונים יהיה מספרם 8 (קליפה מושלמת). ככל שנטיה זאת חזקה יותר נחשב היסוד פעיל יותר.
הצורה בה האטום מגיע להשלמת הקליפה החיצונית יכולה להיות ע"י קבלת אלקטרונים מאטום אחר או מסירת אלקטרונים לאטום אחר במקרים אלה נקבל יון חיובי כאשר האטום מסר אלקטרונים ויון שלילי כאשר קיבל אלקטרונים.
דרך אחרת להשלמת הקליפה היא שיתוף פעולה עם אטום אחר כלומר האלקטרונים של שני האטומים נעים כעט במסלול משותף סביב שני האטומים.
נוהגים לחלק את כל החומרים לחומרים אורגניים וחומרים אן- אורגניים.
החומרים האורגניים מכילים שלד של אטומי פחמן מחוברים ביניהם ומחוברים לאטומי מימן ואטומים נוספים. יתר החומרים שאינם מכילים את הפחמן הם אן-אורגניים.
החומרים האן- אורגניים מתחלקים ליסודות, חומצות, בסיסים, מלחים.
החומרים האורגניים מתחלקים לכוהלים, אסתרים, אתרים, חומצות, מלחים ועוד.
חלקם של החומרים האורגניים ואן- אורגניים, בתנאי הסביבה, גזים אחרים נוזלים והיתר מוצקים. יש לזכור כי ע"י שינוי טמפרטורה ו/או לחץ ניתן לעבור ממצב צבירה אחד לאחר.

חלוקה אחרת היא למתכות ואל מתכות כאשר הגדרתה הקלסית של מתכת היא חומר מוצק מוליך חום וחשמל בעל ברק וצליל מתכתי. ( אנו מכירים מתכת נוזלית, כספית, מתכות חסרות ברק וחסרות צליל מתכתי אבץ ועופרת. כיום יש גם חומרים אל- מתכתיים מוליכי חשמל או מוליכים למחצה ).
מהאמור ברור כי למעשה כל חומר בטבע הוא חומר כימי או בשפת הכימאים כימיקל.
בכל חומר כמעט קיים פוטנציאל של סיכון בין אם הוא עצמו מסוכן לדוגמה דליק, מאכל וכו' או שבבואו במגע עם חומר אחר יגרום לפיצוץ לדוגמה חמצן עם שמן או שהוא מתפרק בגלל חום או ראקציה כימית ומשחרר חומרים מסוכנים לדוגמה פי, וי, סי משחרר בטמפרטורה גבוהה חומצת מלח ופוסגן , תגובה בין חומצת מלח מרוכזת למתכות מסוימות משחררת מימן .או שתגובה שלו עם חומר אחר משחררת אנרגיה רבה לדוגמה הוספת מים לחומצה גופריתנית משחררת חום גבוה עד כדי הרתחת התמיסה והתזת טיפות חומצה רותחות והדוגמאות עוד רבות ומגוונות.
על ממונה הבטיחות מוטלת עם כך חובה לבדוק חומרים חדשים, בכל ענף שהוא, ולוודא את פוטנציאל הסיכון שבהם.
כאן בה לעזרתו גליון הבטיחות של החומר עליו נעמוד בהמשך.
במידה וממונה הבטיחות אינו בקיא או אינו מבין את גליון הבטיחות או שאין בידיו גליון בטיחות חובה עליו להתיעץ עם מומחה.
ניתן לפנות לכל כימאי או מהנדס כימיה וכן למרכז המידע של המוסד לבטיחות (הבעיה שם היא שקבלת תשובה מהם לוקחת מספר ימים ).

חומרים מסוכנים.

הגדרות:

חומר מסוכן - חומר מן החומרים המפורטים בספר הכתום ובהתאם להוראותיו.

הספר הכתום- ספר ההמלצות להובלת חומרים מסוכנים שהוגדרו ככאלה ע"י ועדת מומחים של
האום. (הספר הכתום מתייחס לשינוע חומרים מסוכנים באריזות. הספר כתום מתעדכן כל שנתיים. הוראות הספר הכתום אינן מחייבות אף מדינה אלה הן המלצות. מדינת ישראל החליטה לאמץ את הספר הכתום וכך הפך הספר לחוק.)

.S.S.D.M- Material Safety Data Sheet גיליון בטיחות . מסמך בן 16 סעיפים בו מתאר יצרן החומר את תכונותיו הכימיות והפיסיקאליות של החומר את סיכוניו הכימיים הפיסיקאליים והבריאותיים ואת דרכי אמצעי המיגון האישיים ואמצעי כיבוי אש ואיסוף שפכים.

חקיקה:

החקיקה הישראלית:

החוק בישראל אימץ את ספר ההמלצות של האום להובלת חומ"ס ובכל החוקים והתקנות מפורטים לעיל ישנה התייחסות ל'ספר הכתום'.
1. חוק שירותי הובלה התש נ"ז 1977.
2. תקנות שירותי הובלה התש ס"א 2001.
3. תקנות הנמלים: פרקים 13 ו- 14.
4. תקנות הטייס (הובלת חומ"ס).
5. תקנות מסילות הברזל (הובלת חומ"ס ברכבת).

החקיקה הבין לאומית:

כמו בישראל רוב מדינות העולם אימצו את המלצות הספר הכתום. כיום בכל ארצות השוק הארופאי נוהגים חוקים אחידים המעוגנים באמנות. גם מדינות אשר אינן חברו השוק נוהגות ברובן על פי אמנות אלה. משרד התחבורה הישראלי אף הוא נוהג על פיהן.
1. ADR- האמנה האירופאית להובלת חומ"ס ביבשה.
2. RID – האמנה האירופאית להובלת חומ"ס ברכבות.
3. 1- ST – תקנות הבטיחות להובלת חומרים רדיו-אקטיביים. (גם הם נכתבו ע"י ועדת מומחים של האום ואומצו ע"י רוב מדינות העולם).
4. IMDG CODE - ספר החוקים והתקנות של ארגון הספנות העולמי ( IMO ) העוסק בשינוע ימי של מטענים מסוכנים. ICAO- ארגון התעופה האזרחי הבין לאומי הוציא אף הוא הנחיות בקשר להטסת חומרים מסוכנים במטוסי נוסעים ובמטוסי מטען.