איך בונים מצגת

יום שבת, 15 באוגוסט 2009

חזרה - חוקים ותקנות :

חוק ארגון הפיקוח על העבודה ותקנותיו :

תפקידי שירות הפיקוח :

לפקח על קיום כל חוק שביצועו בידי שר התמ"ת והשר הטיל על השירות .
לפקח על הבטיחות בעבודה , על הגיהות המקצועית ועל הרווחה במקומות שבהם עובדים בני אדם .
להדריך בבטיחות בעבודה , בגיהות המקצועית וברווחה את העובדים ואת המעבדים .
למלא כל תפקיד אחר שיטיל שר התמ"ת בשטח הבטיחות , הגיהות , הרווחה וסידורי העבודה .

מנגנון שירות הפיקוח :

מורכב ממפקחי עבודה שימונו על ידי שר העבודה מבניהם ימנה מפקח עבודה ראשי , סגן מפקח עבודה ראשי ומפקחי עבודה אזוריים .

סמכויות מפקחי עבודה :

להיכנס בכל עת לכל מקום בו מועבדים עובדים או שהם עומדים להיות מועבדים בו (מקום עבודה) .
לבדוק במקום עבודה את סדרי עבודה ואת סידורי הבטיחות , הגיהות והרווחה בין השאר גם את המתקנים , המכונות , הציוד ותהליכי העבודה .
לברר את הסיבות והנסיבות של תאונת עבודה .
לחקור בכל עניין שהוא מתפקידי השירות כל אדם הנמצא במקום העבודה , אך לא יידרש אדם לתשובה או לעדות העלולות להפלילו .
לבדוק ולהעתיק כל מסמך שניהולם , קיומם או הגשתם היא חובה על פי חוק .
לקחת דוגמה של מוצר מוגמר או בתהליך לאחר שהודיע למחזיק במקום העבודה .
לצלם כל חומר , מיתקן , מכונה , מבנה או תהליך עבודה
להורות למחזיק במקום העבודה לערוך בדיקה של מוצר ביניים או חומר גלמי , ולמסור לו את תוצאות הבדיקה (באישור מפקח אזורי) .
להיות מלווה על ידי שוטר , אם יש לו יסוד לחשוש להפרעה בביצוע תפקידו .

צווי בטיחות :

שוכנע מפקח עבודה אזורי , כי טיבם , מבנם או מקומם של מכונות ציוד , מתקן או חומר המשמשים או העומדים לשמש במקום עבודה , יש בהם סכנה לשלומו או לבריאותו של אדם , או כי תהליך , מעשה או מחדל במקום העבודה מסכנים שלום אדם או בריאותו רשאי לעשות את הדברים הבאים :
לאסור את השימוש במכונה , במתקן , בציוד או בחומר עד שהורחק גורם הסכנה וניתן על כך אישור ממפקח העבודה .
לחייב את מחזיק העבודה לנקוט תוך הזמן הקצוב בצו , אמצעים כמפורט בצו לשם הרחקת הסכנה .
תוקף צו בטיחות יעמוד בתוקפו כל עוד לא בוטל על ידי מפקח עבודה אזורי ,מפקח עבודה ראשי או בית דין אזורי לעבודה .

צו שיפור :

נוכח מפקח עבודה אזורי , כי במקום עבודה לא מקויימת הוראת חיקוק שעניינה בטיחותם , בריאותם , גיהותם או רווחתם של בני אדם , רשאי הוא בצו שיפור לחייב את מחזיק במקום העבודה לנקוט בצעדים שיפורטו בצו לשם קיומה של אותה הוראת חוק . מחזיק במקום העבודה יודיע בכתב למפקח העבודה האזורי על ביצוע צו השיפור תוך שבעה ימים לאר תום התקופה שנקבעה בצו לביצועו .

ועדות בטיחות :

מי חייב להקים ועדת בטיחות :

מפעל שמעבדים בו 25 עובדים לפחות .
מי שר התמ"ת באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת קבע בתקנות אף במפעל שמספר העובדים בו פחות מ – 25 .
על הקמת ועדת בטיחות יש להודיע בכתב למפקח עבודה אזורי .

חובותיה וסמכויותיה של ועדת בטיחות :

לברר סיבות ונסיבות של תאונות העבודה במפעל ולהמליץ על אמצעים למניעתן .
לעמוד על תנאי הבטיחות והגיהות , להמליץ על שיפורים ולייעץ בקביעת כללי בטיחות .
לקבל דין וחשבון מנאמני הבטיחות , לבקר ולתאם את פעולותיהם .
להילוות למפקח עבודה בביקוריו במפעל .

קשר בין ועדת בטיחות למפקח עבודה :

מפקח עבודה ישלח לועדת הבטיחות העתק של כל כתב ששלח למעביד בעניני בטיחות וגיהות .
מזכיר ועדת בטיחות ישלח למפקח עבודה אזורי פרוטוקול מישיבות הועדה או תמצית ממנו .

ועדת בטיחות רשאית להמליץ למעביד על אמצעים משמעתיים נגד עובד שאינו מקיים כללי בטיחות :

ניכו משכרו – אך לא יותר משכר שבוע .
הפסקת עבודתו עד שבועיים ימים .
העברה לתפקיד מתאים אחר ובאין אפשרות של העברה – פיטורין .
סכום שניכה המעביד משכר העובד ישמש את ועדת הבטיחות לקדם תנאי הבטיחות הגהות או הרווחה במפעל שהמעביד לא חייב על פי חוק .
חובות המעביד כלפי ועדת הבטיחות :

יקל על ועדת הבטיחות במילוי תפקדיה .
לא יפגע בתנאי עבודתו ובמעמדו בעבודה של חבר ועדת בטיחות .
לא יפטר חבר ועדת בטיחות בשל פעילותו .

נאמני בטיחות :

חובות וסמכויות של נאמן בטיחות :

לעמוד על תנאי בטיחות והגיהות ולפעול למען שיפורם .
להדריך את העובדים ולייעץ להם בכל הנוגע לשיפור הבטיחות והגיהות .
להודיע בכתב למעביד על ליקויים בשטח הבטיחות וגיהות .
לעיין בכל פנקס , תעודה , דין וחשבון או כל מסמך אחר הנוגהים לבטיחות .
להילוות למפקח עבודה בביקוריו במפעל .

חובות המעביד כלפי נאמן הבטיחות :

הקלות נאותות למילוי תפקידו ויעודד את פעולותיו .
ינקוט באמצעים מתאימים לתיקון שנמסרו על ידי נאמן בטיחות .
לא יפגע בתנאי עבודתו ובמעמדו בעבודה .
לא יפטר נאמן בטיחות בשל פעילותו .

המוסד לבטיחות ולגיהות :

פעולות המוסד :

ינהל פעולות הסברה .
יערוך ויפרסם מחקרים .
יסייע לבחירת נאמי בטיחות , ידרכם ויעודד פעילותם .
יסייע לקמת ועדות בטיחות , ידרכם ויעודד פעילותם .
יסייע לשירות הפיקוח בפעולותיו .
ייעץ לשר התמ"ת בעניינים כללים הנוגעים לבטיחות ולגיהות .
יעניק תעודות הצטיינות למצטיינים בשטח הדאגה לבטיחות ולגיהות במפעל .
תקנות ארגון הפיקוח על עבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות) :

תקופת כהונתם של חברי ועדת בטיחות ונאמנים ל – 3 שנים ומותר לבחור אותם מחדש .
על ועדת הבטיחות להתכנס לפחות שמונה פעמים בשנה במידה ולא התכנסה יכנסה ממונה בטיחות.
בין נציגי העובדים בועדת בטיחות יהיה אחד שהוא חבר ועד העובדים .

תקנות ארגון הפיקוח על עבודה (פעולה מונעת) :

פעולה מונעת תהיה מסוגים אלה :

פעולה שנועדה למנוע , תאונות עבודה ומחלות מקצוע .
מחקרים בתחומי הבריאות התעסוקתית , הבטיחות או הגיהות בתעסוקה .
פרויקטים ניסיוניים בתחומים האמורים לעיל .
הקמה וניהול של מאגרי מידע בתחומי הבריאות התעסוקתית , הבטיחות או הגיהות בעבודה .
הכשרה מקצועית , הדרכה והסברה בתחומי הבריאות התעסוקתית , הבטיחות או הגיהות בעבודה .
מפקח עבודה הראשי יהיה האחראי על הפעולה המונעת .

מקומות לביצוע פעולה מונעת והיקפה :

באזורי הארץ , בענפי העבודה או במקומות עבודה שלגביהם יש , לדעת האחראי , צורך בפעולת מונעת .
היקף פעולה מונעת מכל סוג יהיה לפי הקבוע לאותו סוג בתכנית העבודה .

תקנות ארגון הפיקוח על עבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות) :

תקופת כהונת מועצת המוסד לבטיחות ולגיהות היא ארבע שנים .

כהונתו של חבר המועצה תיפסק במקרם הבאים :

התפטר על ידי מסירת הודעה בכתב ליושב ראש .
עבר עבירה פלילית שיש עליה קלון .
נמצא פסול דין .
נעדר משלוש ישיבות רצופות של במועצה ללא סיבה מספקת .
חדל לייצג את העובדים או המעבידים אשר , בהתייעצות עם ארגונם , מונה כנציגם במועצה .
היה לעובד המוסד .

היושב ראש יכנס את המועצה בכל אחת מעלה :

לא יאוחר מארבעה חודשים מהישיבה הקודמת .
לפי בקשת של חמישית ממספר חברי המועצה והבקשה מפרטת את סדר היום המוצע .
כשיו"ר רואה צורך מיוחד בכך .

תקנות ארגון הפיקוח על עבודה (תכנית בטיחות) :

החובה להכין תוכנית בטיחות תחול על אלה :

מחזיק מקום עבודה שהוא מפעל , שמועסקים בו 100 עובדים לפחות .
מחזיק מקום עבודה , שהוא מפעל , הנמנה עם הסוגים הבאים : תעשיה , חקלאות , מכרות ומחצבות , בניה ובניה הנדסית , מוסכים , נמלי ים ואויר , מוסדות חינוך , מוסדות מחקר , מעבדות ומכוני מחקר , שמועסקים בו 50 עובדים לפחות .
מחזיק בכל מקום עבודה אחר , שמפקח עבודה אזורי הורה לו בכתב לעשות כן עקב סיכונים שציין בהוראה כי הם קיימים במקום העבודה .
מועד הכנת תוכנית בטיחות תוך 12 חודשים מיום קבלת הוראה .

הדברים שמחזיק מקום העבודה צריך לכלול בתכנית הבטיחות :

נוהלי הבטיחות , הגיהות והבריאות התעסוקתית במקום העבודה , ונושאי התפקידים בו בתחומים אלה .
נוהלי חירום למצבי סיכון מיוחדים ולמקרי תאונות עבודה .
עריכת סקר סיכונים על ידי אחד מאלה : המוסד לבטיחות ולגיהות , הממונה על הבטיחות , ועדת הבטיחות .
נוהל לאיתור מפגעי בטיחות וגיהות במקום העבודה והדרכים לסילוק או למניעה של מפגעים אלו .
המבנה האירגוני של מערך הבטיחות במקום העבודה
השתלמות והדרכה בתחומי בטיחות והגיהות לעובדים .
רשימת הציוד וחומרים , החייבים בבדיקות תקופתיות , ומועדי הבדיקה שלהם .
רשימת העובדים החייבים בבדיקות בריאות תקופתיות בציון הבדיקות הדרושות ומועדיהן .
לאחר שהוכנה תוכנית בטיחות , היא תעודכן מדי שנה או אם נעשו במקום העבודה שינויים .
יכין תוכנית בטיחות הממונה על הבטיחות או אדם אחר שעיסוקו בבטיחות ושיש לו הכשרה מתאימה לכך מטעם המוסד לבטיחות וגיהות .
תקנות ארגון הפיקוח על עבודה (מידע והדרכת עובדים) :

מחזיק במקום עבודה ימסור לעובד מידע עדכני בהקשר לסיכונים במקום העבודה ובפרט בדבר הסיכונים הקיימים בתחנת העבודה שבה מועסק העובד וכן ימסור לו הוראות עדכניות לשימוש , להפעלה ולתחזוקה בטוחים של ציוד , של חומר ושל תהליכי עבודה .

מחזיק במקום עבודה יקיים הדרכה בנושא מניעת סיכונים והגנה מפניהם באמצעות בעל מקצוע מתאים ויוודא שכל עובד הבין את הסיכונים והוא בקיא דיו בנושאי הדרכה . הדרכה תתקיים בהתאם לצורכי העובדים ולפחות אחת לשנה .

מחזיק מקום העבודה ינקוט אמצעים כדי לוודא שהדרכה שניתנה לעובדים הובנה על ידם כראוי וכי הם פועלים על פיה .

הדרכה למנהל עבודה ולעובדי תחזוקה תינתן באמצעות המוסד לבטיחות וגיהות או מוסד אחר .

מחזיק מקום העבודה יכשיר את נאמני הבטיחות ואת חברי ועדת הבטיחות באמצעות המוסד לבטיחות וגיהות או מוסד אחר .

הדרכה תחשב כזמן עבודה ועובד לא יהיה חייב בכל תשלום או תמורה אחרת בעד הדרכה .

מחזיק מקום העבודה ינהל פנקס הדרכה ובו ירשום את אלה :
שמות העובדים שהשתתפו בהדרכה .
מועדי מתן הדרכה .
סוג הדרכה .
נושא הדרכה .
שם המדריך .
כשירותו ותפקידו של המדריך .

מחזיק מקום העבודה ימסור לעובד מיד בתחילת עבודתו תמצית בכתב של מידע בדבר סיכונים בעבודה . התמצית תהיה בשפה העברית והערבית ובשפה נוספת המובנת לרוב העובדים . במידה והעובד עבר לתחנת עבודה אחרת יקבל ממחזיק מקום העבודה תמצית בכתב לתחנה הרלוונטית .

מחזיק מקום עבודה יוודא שחומרים , ציוד ותהליכי עבודה מסוכנים במקום עבודה יהיו מסומנים בתווית או בשלט אזהרה וכן יתקין שלטי הדרכה לשימוש בציוד מ גן אישי .
הוכנסו למקום העבודה חומרים , ציוד או תהליכי עבודה חדשים שיש בהם סיכונים יודיע מחזיק מקום העבודה למפקח עבודה אזורי , לכל רופא תעסוקתי המטפל במקום העבודה לממונה על הבטיחות ולוועדת הבטיחות .

נערכה בדיקה סביבתית תעסוקתית ונתגלה בה רמה חריגה של גורמים מזיקים לבריאות ימסור מחזיק מקום העבודה , בכתב , את תוצאות הבדיקה הסביבתית והסבר לעובדים המועסקים בו או שיתלה את תוצאות הבדיקה על לוח המודעות במקום העבודה .

נערכה לעובד בדיקה רפואית בטרה לגלות או למנוע סיכונים ימסרו המוסד הרפואי או הרופא בזמן סביר את התוצאות לעובד .

עובד חייב להודיע למחזיק במקום העבודה על סיכון במקום העבודה שנתגלה לו תוך כדי עבודתו ושלא היה ידוע מקודם .

עובד חייב להתייצב לכל הדרכה שהזמינו אותו .

מחזיק במקום עבודה יפרסם על לוח המודעות את שם ומספרי הטלפון של הממונה על הבטיחות והמפקח על העבודה .

תקנות ארגון הפיקוח על עבודה (ממונים על הבטיחות) :

"ממונה על הבטיחות" – בעל אישור כשירות שנתמנה בידי מעביד לממונה על הבטיחות , הגיהות ובריאות העובדים במפעל .

ממונה על הבטיחות לא יעסוק ולא יועסק בתפקיד אם אין לו אישור כשירות בתוקף .

מי רשאי לקבל אישור כשירות :

בעל תואר מוכר בתחום מדעי טבע , הטכנולוגיה או הנדסה , בעל ניסיון עבודה של שנתיים לפחות בעבודה במקצועו , ועבר בהצלחה קורס ממונים על בטיחות או קורס שווה ערך , שאישר מפקח עבודה הראשי במוסד לבטיחות וגיהות או במוסד אחר .
טכנאי או הנדסאי שרכש ניסיון של 3 שנים לפחות בעבודה במקצועו , לאחר סיום לימודיו המקצועיים , ועבר בהצלחה קורס ממונים על בטיחות או קורס שווה ערך , שאישר מפקח עבודה הראשי במוסד לבטיחות וגיהות או במוסד אחר .
מפקח העבודה הראשי אישר לו ובלבד שהינו בעל השכלה שוות ערך להשכלה הנדרשת , ועבר בהצלחה קורס ממונים על בטיחות או קורס שווה ערך , שאישר מפקח עבודה הראשי במוסד לבטיחות וגיהות או במוסד אחר , וניסיונו בתחום הבטיחות והגיהות , יהיו שלוש שנים לפחות .
מי שערב תחילת התקנות היה בידו מינוי תקף לממונה על הבטיחות .

בעל אישור כשירות חייב להשתתף מדי שנה , בשמונה ימי השתלמות לפחות , לקידום הידע בנושאי בטיחות וגיהות בעבודתו , במסגרת שאישר מפקח העבודה הראשי .

מקומות אלה חייבים למנות ממונה על הבטיחות :

מחזיק במקום העבודה שחלה עליו פקודת הבטיחות בעבודה ואשר מועסקים בו חמישים עובדים לפחות .
מחזיק במקום העבודה הנמנה עם הסוגים הבאים : בתי חולים , מוסדות רפואיים , מוסדות להשכלה גבוהה , מכללות , מוסדות מחקר , בתי מלון , בתי מסחר , נמלי תעופה , חברות תעופה , רשויות מקומיות , תאגידים להתישבות שיתופית , ומועסקים בהם לפחות 50 עובדים .
מבצע בניה המעסיק , בעצמו או באמצעות קבלני משנה , 100 עובדים לפחות באתרי הבניה בו זמנית .
מעסיק , המעסיק בחקלאות , 50 עובדים לפחות בו זמנית .
מחזיק בכל מקום עבודה אחר , שעל סמך הסיכונים בו קבע מפקח עבודה אזורי , שיש למנות בו ממונה על הבטיחות .

מינוי ממונה על הבטיחות :

מעביד ימנה אדם בעל אישור כשירות .
מעביד ימנה אדם במפעל הנמנה עם הענפים הבאים : כימיה , פרמצבטיקה , פטרוכימיה , חשמל , אלקטרוניקה , מיקרואלקטרוניקה , עבודות בניה , חומרי נפץ ,מחצבות ומכרות , חקלאות , אם יש לניסיון של שנתיים לפחות בענף שעמו נמנה המפעל .
לפי דרישת מפקח עבודה אזורי יחוייב ממונה על הבטיחות במפעלים לעבור בהצלחה , תוך שנה ממועד מינויו , השתלמות ענפית לפי תוכנית שאישר מפקח עבודה ראשי .
שוכנע מפקח עבודה אזורי כי הסיכונים , שטחו או מספר העובדים במפעל מחייב יותר ממונה אחד חייב המעביד למנות יותר ממונה בטיחות אחד .

מפקח עבודה אזורי רשאי להתנגד למינוי פלוני לממונה על הבטיחות במפעל מהסיבות הבאות :

אין לא אישור כשירות .
אין הוא מסוגל מסיבות רפואיות לפי קביעת רופא תעסוקה למלא את התפקיד .
תפקידים אחרים שהוא ממלא עלולים להפריע לו במילוי תפקידו .
ידיעותיו אינן מספיקות בהתחשב בתהליכי העבודה במפעל .
הורשע בעבירה שיש בה כדי למנוע מימנו למלא תפקידו באופן ראוי .
מעמדו , תפקידו וכפיפויותיו במערך הארגוני לא יאפשרו לו לבצע תפקידו .
מפקח עבודה אזורי רשאי לפסול מינוי ממונה על הבטיחות מהסיבות הבאות :

אישור הכשירות של הממונה בוטל על ידי מפקח העבודה הראשי .
הממונה לא מילא חובה מהחובות המוטלות עליו לפי תקנות אלה .
הממונה אינו מסוגל , מסיבה רפואית , לפי קביעת רופא תעסוקה , להמשיך ולמלא את תפקידו .
תפקיד נוסף שהממונה ממלא ועלול להפריע לו במילוי תפקידו .
ידיעותיו של הממונה אינם מספיקות בהתחשב בתהליכי העבודה במפעל .
הממונה הורשע בעבירה שיש בה כדי למנוע מילוי תפקידו באופן ראוי .
הממונה על הבטיחות לא מילא אחר חובות ההשתלמויות .
מעמדו תפקידו וכפיפויותיו במערך הארגוני אינם מאפשרים לו לבצע תפקידו .

תפקידיו וסמכויותיו של ממונה על הבטיחות :

לאתר במפעל מפגעי בטיחות וגיהות , ולהודיע עליהם למעביד .
לוודא קיום התקני בטיחות וגיהות נאותים במפעל .
לדרוש הנהגת סדרי בטיחות וגיהות נאותים במפעל , בתהליכי עבודה , במיתקנים , במבנים , בציוד ובחומרים ובכל שינוי בהם .
לפעול לקיום הוראות תקנון ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים) ולהכנת תכנית להדרכת עובדים .
לוודא הכנת תכנית בטיחות ועידכונה כנדרש בתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית בטיחות) .
לוודא ביצוע הוראות תכנית בטיחות שהוכנה במפעל והכוללת דרישות בטיחות וגיהות לשימוש , הפעלה , תחזוקה איחסון בטוח של ציוד , של חומרים ושל תהליכי עבודה במפעל .
לברר סיבותיהן ונסיבותיהן של תאונות עבודה ומחלות מקצוע במגמה להפיק לקחים .
לרכז את כל המידע והתיעוד הקשור לתאונות עבודה ומחלות מקצוע שאירעו במפעל .
להכין הוראות בטיחות וגיהות ותמצית בכתב של מידע על הסיכונים בעבודה , פרסומן ועדכונן .
לוודא סימון חומרים , ציוד ותהליכי עבודה מסוכנים והתקנת שילוט הדרכה לשימוש בציוד מגן אישי .
לוודא ביצוע ביקורת ומעקב על המצב התקין של התקני בטיחות וגיהות , ציוד מגן אישי , של כלי עבודה ושל ציוד החייב בדיקות תקופתיות על פי דין .
לוודא קיום שגרת בדיקות רפואיות לעובדים במפעל החשופים לגורמים שלגביהם קיימת דרישה לעריכת בדיקות אלה .
לוודא ביצוע בדיקות סביבתיות תעסוקתיות על ידי מעבדה מוסמכת , לתעד את הבדיקות ולהביא לידיעת המעביד והעובדים את השלכותיהן והאמצעים שיש לנקוט .
לקביעת הסדרים שיבטיחו תנאי בטיחות וגיהות נאותים בהעסקתם של קבלני חוץ .
לשתף פעולה עם ועדת הבטיחות המפעלית ולמסור לה את כל המידע הנדרש לפעילותה השוטפת .
להורות על הפסקת עבודה כאשר נשקפת סכנה מידית לחייו או בריאותו של עובד , ולדווח למעביד .
לוודא קיום תכנית ושגרת תרגילים למצבי חירום .
לדווח למפקח עבודה אזורי , על פי דרישתו , על פעולותיו להעלאת רמת הבטיחות והגיהות במפעל .
להילוות אל מפקחי עבודה בביקורי הפיקוח במפעל אם יידרש לכך .
הממונה על הבטיחות מוסמך להיכנס לכל מקום במפעל שבו מועסקים עובדים , לבדוק את סידורי הבטיחות והגיהות , ולקוט בכל הפעילות הנדרשות לצורך מילוי תפקידו .

מעביד שמינה ממונה על הבטיחות במפעל :

יביא לידיעת העובדים את דבר המינוי ותפקידו של הממונה על הבטיחות .
יקבע את מקומו ומעמדו של הממונה על הבטיחות בארגון
יספק לו את כל האמצעים הדרושים לביצוע תפקידו .
יאפשר לו לבצעם ויוודא כי הוא ממלא תפקידיו לפי התקנה .
יאפשר לו גישה לכל מקום במפעל ומחוץ למפעל שבו מועסקים עובדי המפעל .
יאפשר השתתפותו בפעולות בטיחות והשתלמויות כנדרש בתקנה לקידום הידע והניסיון שלו בבטיחות , גיהות ובריאות העובדים .

הודעה על המינוי תבוצע על ידי המעביד שימסור למפקח עבודה אזורי בקשה לאישור מינוי ממונה על הבטיחות לפי הטופס שבתוספת הרבעית , כאשר ספח הצהרת המתמנה חתום ביד המעומד ויצרף את המסמכים הדרושים . אישר מפקח עבודה אזורי את המינוי יודיע על כך בכתב למעביד ולממונה על הבטיחות , על ידי החזרת הטופס כאשר הוא חתום בידו במקום המתאים תוך 45 ימים מיום קבלת הבקשה לאישור המינוי .

חוק - הוא
נורמה שנקבעה באופן רשמי, ונוסחה באופן אחיד וברור. כלומר, החוק הינו דפוס התנהגות מצופה בחברה מסוימת, המנוסח באופן שאינו תלוי באישור של פרט מסוים. מקורו של החוק הינו בהסכמה החברתית, אך צורת ניסוחו המחייבת הופכת אותו לחיצונית לאותה חברה, ומצויה מעל להתנהגויות הפרטים בפועל.

חקיקת משנה - היא
חקיקה שאיננה בגדר חוק, כלומר היא לא אושרה בכנסת בשלוש קריאות, אלא נעשתה על-ידי גורמים של הרשות המבצעת: שרים, פקידים בכירים וכדומה, מכוח הסמכות שהוענקה להם בחוקים המתאימים. חקיקת המשנה משלימה את החקיקה הראשית (החוק): בחוק נקבעים העקרונות הכלליים, ובחקיקת המשנה נעשית ירידה לפרטים. הפרדה זו באה כדי שלא לכלות את זמנם של חברי הכנסת בירידה לפרטים, לא להעסיקם בעניינים טכניים שאינם בקיאים בהם, ולאפשר את הגמישות הנחוצה בירידה לפרטים, שמטבע הדברים משתנים בתדירות גבוהה יותר .

הבדלים מהותיים בין חוק לחקיקת משנה - לא רק הגורם המחוקק ותהליך החקיקה מבדילים בין השניים, אלא גם חוסנו של מעשה החקיקה בפני ביקורת של בית המשפט. החקיקה הראשית מחייבת כמעט תמיד את
בית המשפט, ויכולתו לערער עליה מצומצמת ביותר (אפשרות כזו קיימת כאשר הוראה בחוק רגיל עומדת בסתירה להוראה בחוק יסוד). חקיקת משנה ניתנת לביטול על-ידי בית המשפט כאשר נמצא בה פגם.

יום שישי, 14 באוגוסט 2009

חזרה - מיתקני לחץ ומתקני קיטור :

"בודק דוודים מוסמך" או "בודק מוסמך", לענין סימן פלוני –

מי שהמפקח הראשי הסמיכו בכתב לעשות בדיקות וניסויים לפי האמור באותו סימן;

"בדיקה בלחץ הידרוסטטי" –

בדיקה בלחץ מים או נוזל בלתי מסוכן אחר, בטמפרטורה האופפת, המתבצעת בלחץ לפי קביעת היצרן או בהעדרה - קביעת בודק הדוודים המוסמך;

"דוד הסקה" –

מכל סגור שבו מיוצרים למטרה כלשהי, מים חמים בהתקיים כל התנאים האלה:
(1) לחץ גדול מלחץ אטמוספרי;
(2) טמפרטורת המים גבוהה מ-100 מעלות צלזיוס ונמוכה מטמפרטורות רתיחת המים בלחץ עבודה;
(3) הספק הדוד גדול מ-1,200 קילוואט או שתפוקתו גדולה מ1,000,000- קילו קלוריות לשעה;

"דוד קיטור" –

מכל סגור שבו מיוצר למטרה כלשהי קיטור תחת לחץ גדול מלחץ אטמוספרי, לרבות חוסך המשמש לחימום מים המסופקים למכל כאמור ומשחן המשמש לחימום קיטור;

"מיכל-קיטור" –

מכל, למעט צינור לקיטור או נחשון ולקיטור, הבנוי עם מוצא-קבע לאטמוספרה או לחלל שבו הלחץ אינו עולה על הלחץ האטמוספרי, והוא מכל שדרכו עובר קיטור בלחץ אטמוספרי, או בלחץ הקרוב לזה, לשם חימום, הרתחה, ייבוש, אידוי או מטרה דומה;

"מיתקן לחץ" –

דוד קיטור, קולט-קיטור או קולט-אויר;

"קולט-אויר" –

אחד מאלה;
(1) מכל המיועד להכיל אויר דחוס והמחובר למדחס, למעט צינור או נחשון או חלק של מדחס או אבזרו;
(2) מכל קבוע המיועד להכיל אויר דחוס או גזי פליטה דחוסים והמשמש להתנעת מנוע של שריפה פנימית;
(3) מכל קבוע או מיטלטל המשמש לריסוס צבע, לכה או חומר דומה בכוח אויר דחוס, למעט חלק של אקדח ריסוס;
(4) מכל לשמן המופלט ממנו בכוח אויר דחוס;

"קולט-קיטור" –

מכל או מיתקן המשמש להכיל קיטור בלחץ גדול מלחץ אטמוספרי, למעט דוד-קיטור, מכל-קיטור, צינור או נחשון לקיטור וחלק ממניע ראשי;

בדיקת דוד-קיטור :

דוד-קיטור וכל אביזריו חייבים להיבדק על-ידי בודק מוסמך לפחות אחת לארבעה-עשר חודשים , וכן אחרי שבוצעו בדוד תיקונים מקיפים .

חובת הבדיקה התקופתית של קולט קיטור על-ידי בודק מוסמך :

קולט קיטור וכל אביזריו חייבים להיבדק על-ידי בודק דוודים מוסמך לפחות אחת לעשרים ושישה חודשים ,

בדיקת קולט אוויר על-ידי בודק מוסמך :

יש לנקות קולט-אוויר ולבדוק אותו ביסודיות על-ידי בודק דוודים מוסמך לפחות אחת לעשרים וששה חודשים . אם קולט האוויר עשוי במשיכה , יכול בודק הדוודים המוסמך לקבוע שהבדיקה הבאה תבוצע תוך תקופה העולה על עשרים וששה חודשים , ושאינו עולה על ארבע שנים . אם אי אפשר לבדוק את שטחו הפנימי של קולט עשוי במשיכה , אפשר לבצע ניסוי הידראולי מתאים המחליף את הבדיקה הפנימית .

מועדי בדיקה של דודי-קיטור מיוחדים :

קיימים דודי-קיטור מיוחדים(בעלי תפוקה של 25,000 ק"ג קיטור לשעה לפחות) שצריך לבדוק אותם בדיקה חוזרת ראשונה לאחר החודש השביעי ולא יאוחר מתום החודש הארבעה-עשר מתחילת השימוש בהם . לאחר מכן , יש לבדוק דודי קיטור אלה רק אחת ל – 26 חודשים במשך 21 השנים הראשונות להפעלתם

הכנת דוד-קיטור לביצוע בדיקה תקופתית :

לפני ביצוע בדיקה תקופתית של דוד-קיטור , יש להכינו כך שתתאפשר גישה חופשית לכל חלקיו , וכן לנקותו באופן יסודי , כולל פתיחת כל הדלתות והמכסים שלו , הוצאת כל הגשרים והמוטות , פירוק וניקוי של כל השסתומים , ניקוי וקיסקוס כל מעברי הגזים וחלקי הדוד , וכל פעולה אחרת אשר תידרש על-ידי הבודק המוסמך . בודק מוסמך יכול גם לדרוש פירוק של כל כיסוי דוד-הקיטור (גם אם הכיסוי עשוי מלבנים או מחומר אחר) , והרחקת הצינורות ומוטות החיזוק שבדוד-הקיטור . על המעביד לספק לבודק המוסמך של דוד-הקיטור את כל הכלים , האמצעים והמכשירים המאפשרים לבודק להפעיל את הדוד ולבצע את הבדיקה.
הבודק ימלא תסקיר המפורט בחוק , ושבו מצויינים , בין היתר , לחצי עבודה מותרים ותיקונים נדרשים . הבודק ימסור את התסקיר לבעל המפעל תוך 21 יום מגמר ביצוע בדיקות הלחץ , וישלח העתק גם למפקח העבודה האזורי .

אמצעי בטיחות המחוברים לדוד-הקיטור :

לכל דוד-קיטור צריך להיות מחובר :
א. שסתום בטיחות הקבוע במישרין על הדוד או בסמוך לו והמנוע עבודה בלחץ גדול מהמותר (שסתום זה יהיה בנפרד מהשסתום המפסיק) . אם שטח ההסקה עולה על 60 מ"ר יש להתקין שני שסתומים לפחות .
ב. שסתום מפסיק בין הדוד לצינור הקיטור .
ג. מד-לחץ-קיטור מדויק המציין את לחץ הקיטור בדוד , והנמצא במקום בולט לעין הנראה בנקל לעין המסיק , ושעליו מסומן באופן ברור לחץ עבודה המותר בדוד .
ד. מראה-מפלס-מים אחד לפחות מחומר שקוף , או מסוג אחר שאושר על-ידי מפקח עבודה ראשי (אם לחץ העבודה בדוד עולה בדרך-כלל על שלושה קילוגרמים לסנטימטר מרובע , יצוייד מראה-מפלס- המים במגן יעיל שלא יפריע לקריאתו) .
ה. אמצעי המאפשר להצמיד לדוד מד-לחץ לניסוי .
אם הדוד מהווה חלק ממערכת דוודים , יש לקבוע בו לוח עם מספר מבחין שאפשר לראותו בקלות .
אם הדוד אינו מוסק מן החוץ , יש לקבוע בו פקק נתיך או התקן אזעקה יעיל למקרה של שפל-מים (כדי לא לאפשר המשכת פעולת חימום כשאין די מים בדוד-הקיטור) .

נקיטת אמצעי בטיחות בעת כניסת אדם לתוך דוד-קיטור :

אם אדם צריך להיכנס לתוך דוד-קיטור (או חלק שלו) המהווה דוד אחד ממערכת של כמה דוודים יש :
א. לנתק מהדוד את כל המעברים והמבואות דרכם יכולים להיכנס אדים או מים חמים מחלק אחד של המערכת . או
ב. לסגור ולנעול לבטח את כל השסתומים והברזים השולטים על כניסת אדים או מים חמים לדוד מחלק אחר של המערכת .
אם לשני הדוודים יש צינור הרקה או ניקוז משותף (או ששני הדוודים מתנקזים למיכל משותף) , צריך שיהיה קיים בכל מערכת הדוודים רק מפתח אחד בשימוש המאפשר פתיחה של השסתום או ברז ההרקה בכל אחד מהדוודים , ושלא ניתן יהיה להסיר את המפתח עד שהשסתום או ברז ההרקה הינם סגורים . באופן כזה מונעים את האפשרות שברזי הרקה בשני הדוודים יהיו פתוחים באותו זמן , ויאפשרו לכן מעבר אדים או מים חמים מדוד אחד לדוד אחר בו עשוי להימצא עובד .

בדיקת דוד-קיטור על-ידי בודק מוסמך בשני שלבים :

דוד-קיטור וכל אביזריו חייבים להיבדק על-ידי בודק מוסמך לפחות אחת לארבעה-עשר חודשים , וכן אחרי שבוצעו בדוד תיקונים מקיפים . הבדיקה תעשה בשני שלבים :
א. בדיקת הדוד שהוא קר .
ב. בדיקת הדוד כשהוא בלחץ קיטור רגיל , הנעשית בהזדמנות הראשונה לאחר שבוצעה הבדיקה הקרה.
בעת ביצוע הבדיקה בלחץ ידאג מבצע הבדיקה ששסתום הבטיחות של הדוד יכוון באופן המונע את הפעלת הדוד בלחץ גבוה מהמותר .
שני שלבי הבדיקה יכולים להתבצע על-ידי שני בודקים שונים , וכל אחד מהם ימלא תסקיר בדיקה נפרד . את תסקיר הבדיקה יש לצרף לפנקס המפעל תוך 20 ימים ממועד ביצוע הבדיקה .

מקרים המחייבים ביצוע בדיקת לחץ הידרוסטטי בדוד-קיטור :

בנוסף מחייב החוק עריכת מבחן לעמידות דוד-הקיטור בלחץ הידרוסטטי במקרים הבאים :
א. אצל היצרן לפני התקנת הבידוד .
ב. לאחר הצבת הדוד באופן קבוע ולפני הפעלתו , בדוד קיטור ששטח הסקתו עולה על 30 מ"ר .
ג. לאחר ביצוע תיקונים מהותיים , ריתוכים , החלפת צינורות , חיזוקים וכד' .
ד. אם אין תיעוד על לחץ התכן או על בדיקות קודמות .
ה. אחרי שינוי מקומו הקבוע והצבתו במקום חדש .
ו. אחרי ניכוי כימי של דוד-הקיטור .
ז. אחרי כל הפסקה של יותר מ – 24 חודשים בהפעלת הדוד .
ח. לאחר 9 שנים משנת ייצרו וכל שש שנים אחריהן , והחל בשנה ה – 21 – כל 3 שנים .
ט. לפי קביעת מפקח עבודה אזורי , או שיקול דעת של בודק דוודים מוסמך .

מקרים המחייבים ביצוע בדיקת לחץ הידרוסטטי בקולט קיטור :

החוק מחייב עריכת מבחן לעמידות כל קולט קיטור בלחץ הידרוסטטי במקרים הבאים :
א. בגמר ייצרו ולפני התקנת הבידוד .
ב. לאחר ביצוע תיקונים מהותיים המחייבים ריתוכים בחלקיו החשופים ללחץ .
ג. אם חסר תיעוד על לחץ תוכן או על בדיקות קודמות .
ד. כל 10 שנים משנת ייצורו אם לחץ התוכן שלו עולה על 9 בר . ומכפלת הלחץ בנפחו (בליטרים) עולה על 200 , ויש לבדוק אותו כל 6 שנים החל בשנה ה – 21 משנת ייצורו .
ה. לפי קביעת מפקח עבודה אזורי , או שיקול דעתו של בודק דוודים מוסמך .

מקרים המחייבים ביצוע בדיקת לחץ הידרוסטטי בקולט אויר :

החוק מחייב עריכת מבחן לעמידות כל קולט קיטור בלחץ הידרוסטטי במקרים הבאים :
א. בגמר ייצרו ולפני התקנת הבידוד .
ב. לאחר ביצוע תיקונים מהותיים המחייבים ביצוע ריתוכים במעטפת , בכיפות או בסעיפי הקולט .
ג. אם חסר תיעוד על לחץ תוכן או על בדיקות קודמות .
ד. כל 10 שנים משנת ייצורו אם לחץ התוכן שלו עולה על 8 בר . ומכפלת הלחץ בנפחו (בליטרים) עולה על 200 , ויש לבדוק אותו כל 6 שנים החל בשנה ה – 21 משנת ייצורו .
ה. קולט אוויר עשוי במשיכה ייבדק כל 12 שנה משנה ייצורו , והחל בשנה ה -24 – כל 8 שנים נוספות .
ו. לפי קביעת מפקח עבודה אזורי , או שיקול דעתו של בודק דוודים מוסמך .

תפקידי מפעיל מוסמך להפעלת דוד קיטור ודוד הסקה :

מפעיל מוסמך יהיה אחראי במהלך משמרתו על הפעלתו התקינה והבטיחותית ותחזוקתו השוטפת של הדוד , ובין השאר ידאג לאלה :
א. תפעול דוד הקיטור או דוד ההסקה בהתאם להוראות כל דין ונוהלי הבטיחות הנוגעים לענין .
ב. שמירה על מפלס מים ולחץ עבודה תקינים בדוד קיטור ובדוד הסקה .
ג. תפעול נכון של מערכות הכשרת דלקים , הדלקה , בעירה וכיבוי אש בדוד .
ד. טיפול שוטף במערכות המים והשבחתם .
ה. הכנת דוד קיטור לקראת בדיקות תקופתיות הנדרשות בחוק .
ו. ניהול יומן עבודה .

הגנה על קולט קיטור :

קולט קיטור יהיה בנוי מחומר חזק וללא פגמים , ויתוחזק כראוי . אם קולט הקיטור לא יכול לעמוד בפני לחץ העבודה המותר שבדוד-הקיטור אליו הוא מחובר , או בפני הלחץ המקסימלי שניתן להשיג בצינור המחובר , יש לפעול כך :
א. להתקין "שסתום מצמצם" או התקן אוטומטי אחר שימנע לחץ העולה על לחץ העבודה והמותר בקולט הקיטור , ובנוסף לכך להתקין שסתום מפסיק נאות .
ב. להתקין מד-לחץ-קיטור המראה את לחץ הקיטור בקולט , וכן שסתום בטיחות שיאפשר או את פליטת קיטור או את הפסקת הספקת הקיטור כאשר הלחץ בקולט גדול מהמותר . את שני אלה יש להתקין בקולט עצמו , או בצינור ההספקה שבין הקולט והשסתום המצמצם .
ג. אם משתמשים ביותר מקולט קיטור אחד , יש לציין באופן ברור את מספר הקולט על-גבי לוח המותקן עליו . במקרה של מערכת קולטי קיטור בעלי צינור משותף ובו שסתום מצמצם , אפשר לראותם כקולט קיטור אחד אם כולם מהווים חלק של אותה מכונה (אך יש למספר כל אחד מהם באופן נפרד) .

התקני בטיחות בקולט אוויר :

קולט אוויר יהיה בנוי כהלכה ויתוחזק כראוי . בכל קולט אוויר יש לבצע את הדברים הבאים :
א. להתקין שסתום בטיחות אשר יאפשר את פליטת האוויר מיד כאשר הלחץ בקולט עולה על לחץ העבודה המותר .
ב. להתקין מד-לחץ מדוייק המראה את לחץ האוויר בקולט .
ג. להתקין בו התקן נאות לניקוז נוזלים (לא חובה אם הקולט משמש רק לריסוס צבע או לפליטת שמן) .
ד. לצייד את הקולט בפתח המאפשר את ניקויו מבפנים . הפתח יכול להיות מתאים ליד בלבד , או שהוא יהיה פתח דרכו יכול האדם להיכנס לתוך הקולט .
ה. לסמן עליו את לחץ העבודה המותר באופן שאפשר לראותו ברורות .
ו. אם הקולט מחובר למדחס , עליו להיות מסוגל לעמוד בפני הלחץ המקסימלי האפשרי במדחס , ואם אינו מסוגל לעמוד בלחץ זה , יש להתקין על-גבי הקולט שסתום מצמצם (או התקן נאות אחר) אשר ימנע את עלית הלחץ בתוך הקולט מעבר ללחץ העבודה המותר בו .
אם משתמשים ביותר מקולט אוויר אחד , יש לציין באופן ברור את מספר הקולט על-גבי לוח המותקן עליו . במקרה של מערכת קולטי אוויר להם צינור משותף ובו שסתום מצמצם , אפשר לראותם כקולט-אוויר אחד לעניין התקנת שסתום בטיחות ומד-לחץ

יום חמישי, 13 באוגוסט 2009

חזרה - מקום מוקף :

מהו מקום מוקף ?

באופן כללי , מקום מוקף הוא מקום סגור באופן מלא או חלקי ש :
לא יועד מלכתחילה לאכלס בני-אדם .
יש לו כניסה ויצאה מוגבלים מבחינת המקום , הגודל או דרך המעבר .
יכול להוות סיכון לבריאות ולבטיחות של כל מי שנכנס אליו .
מקומות מוקפים יכולים להימצא מעל או מתחת לאדמה . דוגמאות למקומות מוקפים כוללים סילואים , מכלים , מרזבים , חדרי כספות , תעלות ביוב , צינורות , פירים , מכליות , תעלות וחפירות כשהגישה או הכניסה אליהם מוגבלת .

הסיכונים :

אוירה נפיצה – הצטברות של אדים דליקים כאשר כל ניצוץ יכול לגרום לפיצוץ .
חנק – חוסר בחמצן עקב השינוי בין יחס החמצן שבחלל המקום לבין כמות הגזים הרעילים .
הרעלה משאריות גזים רעילים .
התחשמלות מנגיעה עקב מקום העבודה הצר וצפוף .
סכנת טביעה כאשר עובדים בבורות מים .
רעש .
סיכוני בטיחות כמו חלקים נעים של ציוד , סיכוני מבנה , לכידה , החלקות , נפילות .
קרינה .
טמפרטורות קיצניות של האוויר ושל המשטח .
הסטה או נפילה של חומר בנפח גדול .
תקלה בחסימה , שכתוצאה ממנה יש הצפה או פיזור של מוצקים .
ראות .
סיכונים ביולוגיים .

פעולות , אמצעי בטיחות והגנה שיש לנקוט לפני ביצוע העבודה :

מינוי אחראי על העבודה כולה מתחילתה ועד סופה .
קביעת העובדים המיועדים ותדריכום הכולל הקראת הוראות הבטיחות , עזרה ראשונה והדגשת הסיכונים בחלל העבודה .
לדאוג למערכות איוורור תקינות ופעולות .
לוודא שהמקום נקי מאדים רעילים ולבדוק שכמות החמצן הקיימת מספיקה לנשימה סדירה של כל הנכנסים לחלל מוקף .
יש לבדוק את רמת נפיצות האוויר בעזרת מכשיר ניטור מתאים לפני הכניסה לחלל .
יש לוודא שכלי העבודה הם מסוג מוגנים מפני התפוצצות ופועלים במתח עבודה של עד 50 וולט .
יש לנתק את המיכל / חלל מוקף מקווי זרימה אחרים (חשמל , לחץ אויר , לחץ מים , קיטור , לחץ שמן) .
יש לנתק את זרם החשמל לחלל המוקף (במידה וקיים) .
יש לוודא שציוד לכיבוי אש קיים בהישג יד והוא תקין ומתאים לסוג העבודה .
יש לוודא שציוד הצלה ועזרה ראשונה קיים בהישג יד והוא תקין ללא חסרים .
יש לבדוק את תקינות מכשירי קשר .

פעולות , אמצעי בטיחות והגנה שיש לנקוט בעת ביצוע העבודה במקום מוקף :

יש צורך בשלטי אזהרה שימנעו כניסה למקום מוקף על ידי אנשים שאינם מוסמכים לכך .
יש לוודא שלעובד יש ציוד מגן מתאים – ביגוד מעקב בעירה וציוד לנשימה .
יש לוודא שקיים עובד נוסף שתפקידו להשגיח מבחוץ על העבודה מתחילתה ועד סופה והוא נמצא בקשר עין עם העובד בחלל המוקף .
אין לעשן בזמן העבודה בחלל מוקף , ולדאוג לאיוורור יעיל במשך כל זמן העבודה .
אין להכניס לתוך החלל המוקף מיכל גז דחוס מכל סוג .
יש להימנע מנעילה אקראית של החלל המוקף כאשר קיים שם עובד או עובדים .
יש לוודא שגזים רעילים הנפלטים מכלי העבודה המכאניים מנותבים החוצה מבלי לפגוע בעובדים .

יום רביעי, 12 באוגוסט 2009

חוקים ותקנות בבטיחות בעבודה


החקיקה האדמיניסטרציה המי ?
חוק ארגון הפיקוח על העבודה , תשי"ד -1954
תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות-בטיחות ונאמני-בטיחות), תשכ"א-1960
תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות), תשכ"ג-1963
תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות),ׁ(תיקון) , התשנ"ט-1999
תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ"ט-1999
תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשנ"א-1990
תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (פעולה מונעת), התשס"א-2001



החקיקה הטכנית המה ?
פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש) תש"ל - 1970
תקנות הבטיחות בעבודה (בדיקה בלחץ הידרוסטטי של מיתקן לחץ), התשנ"ו - 1995
תקנות הבטיחות בעבודה (בדיקת מתקני-לחץ) תשכ"ז - 1967
תקנות הבטיחות בעבודה (מועדי בדיקה לדודי קיטור מיוחדים) , התשכ"ד – 1964
תקנות הבטיחות בעבודה (התקני בטיחות בדוד קיטור) , התשמ"ז – 1987
תקנות הבטיחות בעבודה (מפעיל דוד קיטור ודוד הסקה ) , התש"ס – 2000
תקנות הבטיחות בעבודה (התקני בטיחות במתקני-לחץ) , התשנ"ו - 1995
תקנות הבטיחות בעבודה (מכירה והשכרה של מכונות, מיתקנים וציוד), התשס"א-2001
תקנות הבטיחות בעבודה (חשמל) , התש"ן – 1990
תקנות הבטיחות בעבודה (הרמת בני אדם במלגזות) , התשמ"ג - 1983
תקנות בטיחות בעבודה (בטיחות וגיהות תעסוקתית במעבדה עם גורמים מסוכנים במעבדות רפואיות , כימיות וביולוגיות) התשס"א-2001
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש) התש"ס – 2000 .
תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה) , התשמ"ח –1988
תקנות הבטיחות בעבודה (נוחויות) התשכ"ה – 1965
תקנות הבטיחות בעבודה (בטיחות במכונות חקלאיות), התשמ"ח-1988
תקנות הבטיחות בעבודה (עזרה ראשונה במקומות עבודה) התשמ"ח – 1988
תקנות הבטיחות בעבודה (כלים לשיקוע פינים בפעולה ישירה) , התשמ"ד – 1994
תקנות הבטיחות בעבודה (גיליון בטיחות , סיווג , אריזה , תיוג וסימון של אריזות) , התש"ס- 2000
תקנות הבטיחות בעבודה (מחצבות אבן) , התשכ"ה – 1965
תקנות בטיחות בעבודה (עבודה בגובה) , התשס"ז – 2007
תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה על גגות שבירים או תלולים) , התשמ"ו – 1986
תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי) , התשנ"ז – 1997
תקנות הבטיחות בעבודה (עובדים בחומרי הדברה) , תשכ"ד –1964
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בקרינה מייננת) , התשנ"ג - 1992.
תקנות בטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק)
תקנות הבטיחות בעבודה ( גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בכספית)
תקנות בטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בבנזן)
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בזרניך (ארסן)), תשמ"ה- 1985
תקנות בטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בוויניל-כלוריד)
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים באיזוציאנאטים) , התשנ"ג- 1993
כללי הבטיחות בעבודה (נמלים ואניות בנמלים) , 1947
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בממיסים פחמימניים ארומטיים מסויימים) , התשנ"ג –1993
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בממיסים פחמימניים הלוגניים מסויימים) , התשנ"א –1990
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובטיחות העוסקים בקרינת לייזר) , התשס"ה – 2005 .
תקנות הבטיחות בעבודה (עגורני-צריח) , תשכ"ז – 1966
החקיקה הטכנית
המה ?
תקנות הבטיחות בעבודה (איסור עבודה בחומרים מסרטנים מסוימים) ,התשמ"ה – 1984
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים במתכות מסוימות) , התשנ"ג –1993
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בחומרי הדברה שהם זרחנים אורגניים וקרבמטים) , התשנ"ג – 1992
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בעופרת) , התשמ"ד – 1983
תקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים) , התשנ"א – 1990
תקנות הבטיחות בעבודה (טרקטורים בחקלאות) , התשל"ב – 1972
תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות) , התשל"ב – 1972
תקנות הבטיחות בעבודה (התקנת דלת בתא מעלית) , התשנ"ג – 1993
תקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים) , התשנ"ג – 1992
תקנות בטיחות בעבודה (תמיסות צלולוזה) , 1948 .
תקנות התאונה ומחלות משלוח יד (הודעה על מקרים מסוכנים במקומות עבודה) , תשי"א – 1951
תקנות מחלות מקצוע (חובת הודעה – רשימה נוספת) , תש"ם – 1980 .
פקודות תאונות ומחלות משלח – יד (הודעה) , 1945
תקנות בטיחות בעבודה (שימוש בחמרי נפץ והחסנתם במחצבות) , תשי"ב – 1952 .

יום שני, 10 באוגוסט 2009

חוקי הבטיחות בישראל :

קישור לתקנות החומרים המסוכנים (יישום פרוטוקול מונטריאול בענין חומרים הפוגעים בשכבת האוזון) , התשסד - 2004

http://www.f2h.co.il/4049925082363

יום ראשון, 9 באוגוסט 2009

טרומפלדור בגליל-משנת 1913

סרט על אולטרה-סאונד תלת ממדי

ליקוי חמה 2009

טלסקופ החלל האבל

סגננות חשיבה ולמידה

הסכנה הגדולה הטמונה בעובש