תקנות בטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים ...) - המשך

סוג החומר המזיק
חשיפה משוקללת מרבית מותרת ל-8 שעות
חשיפה מרבית מותרת לזמן קצר (15 דקות)
הדרכת עובדים
ציוד מגן אישי
בדיקות רפואיות
בדיקות סביבתיות

ממיסים פחמימניים הלוגניים (מפ"ה) :
טריכלורו-אתילן
פרכלורו-אתילן

עם קבלתם לעבודה
לפחות פעם בשנה
מסכת נשימה מצוידת במסנן המתאים לממיסים הנ"ל
בגד מגן
תוך חודש לפני תחילת עבודה
בדיקה חוזרת ראשונה שלושה חודשים לאחר תחילת עבודה
כל שנה
כל שישה חודשים ע"י בודק מוסמך

ממיסים פחמימניים ארומטיים (מפ"א) :
טולואן
קסילן
סטירן
עם קבלתם לעבודה
לפחות פעם בשנה
מסכת נשימה מצוידת במסנן המתאים לממיסים הנ"ל
בגד מגן , כפפות מגן ומשחת מגן .
תוך חודש לפני תחילת עבודה
בדיקה חוזרת ראשונה שלושה חודשים לאחר תחילת עבודה
כל שנה
כל שישה חודשים ע"י בודק מוסמך

מתכות מסויימות :
קדמיום
ניקל
כרום
קובלט
בריליום
0.2 מ"ג/מ"ק אוויר
0.01 מ"ג/מ"ק אוויר

עם קבלתם לעבודה
לפחות פעם בשנה
מסכת נשימה מצוידת במסנן המתאים למתכת
בגד מגן
כפפות מגן
משחת מגן
תוך חודש לפני תחילת עבודה
כל שנה
כל שישה חודשים ע"י בודק מוסמך

איזוציאנאטים
0.0005 חלקים למיליון
0.02 חלקים למיליון
עם קבלתם לעבודה
לפחות פעם בשנה
מערכת נשימה סגורה לשימוש בעת שריפה
בגד מגן שלם
סינר ארוך
כפפות מגן
משחת מגן
משקפי מגן
תוך חודש לפני תחילת עבודה
בדיקה חוזרת ראשונה שלושה חודשים לאחר תחילת עבודה
כל שנה
תפקודי ריאות כל חצי שנה
כל שישה חודשים ע"י בודק מוסמך

עופרת
0.050 מיליגרם למ"ק אוויר
0.150 מיליגרם למ"ק אוויר .
עם קבלתם לעבודה
אחת לשישה חודשים לפחות
מסכת מגן לפנים המצוידת במסנן המתאים לתרכובות העופרת
בגד מגן
תוך חודש לפני תחילת עבודה
בדיקה חוזרת ראשונה שלושה חודשים לאחר תחילת עבודה
כל שישה חודשים

כל שישה חודשים ע"י בודק מוסמך

תקנות בטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים ...)

סוג החומר המזיק
חשיפה משוקללת מרבית מותרת ל-8 שעות
חשיפה מרבית מותרת לזמן קצר (15 דקות)
הדרכת עובדים
ציוד מגן אישי
בדיקות רפואיות
בדיקות סביבתיות

אסבסט לכל סוגיו
0.2 סיבים / סמ"ק אויר
2 סיבים / סמ"ק אויר
עם קבלתם לעבודה לפחות פעם בשנה
בגדי מגן , כפפות מגן
משקפי מגן , נעלי מגן
כיסוי ראש
מסכת נשימה עם מסנן נשימת אויר או מחוברת לאספקת אויר
3 חודשים לפני תחילת עבודה
כל שנתיים
כל שישה חודשים ע"י בודק מוסמך

טלק(פתיתי ללא סיבים) :
1) אבק בר-נשימה לריאות
2) אבק כללי מרחף

2 מ"ג / מ' מעוקב אויר
4 מ"ג / מ' מעוקב אויר

בנזן
1.9 מיליגרם בנזן למ"ק אויר
6.4 מיליגרם בנזן למ"ק אויר
עם קבלתם לעבודה
אחת לשישה חודשים לפחות
מסכת נשימה עם מסנן המתאים לבנזן
בגד מגן לפי הוראות
תוך חודש לפני תחילת עבודה
בדיקה חוזרת ראשונה שלושה חודשים לאחר תחילת עבודה
כל שישה חודשים
כל שלושה חודשים ע"י בודק מוסמך

בזרניך (ארסן)
0.2 מיליגרם ארסן למטר מעוקב אויר
עם קבלתם לעבודה
לפחות פעם בשנה
מסכת מגן עם כיסוי שרוול בד ועם מסנן המתאים לארסן
בגד מגן
תוך חודש לפני תחילת עבודה
בדיקה חוזרת ראשונה שלושה חודשים לאחר תחילת עבודה
כל שנה
כל שישה חודשים ע"י בודק מוסמך

כספית
0.040 מיליגרם כספית למטר מעוקב אויר
עם קבלתם לעבודה
אחת לשישה חודשים לפחות
מסכת מגן לפנים עם מסנן המתאים לתרכובות הכספית
בגד מגן
תוך חודש לפני תחילת עבודה
בדיקה חוזרת ראשונה שלושה חודשים לאחר תחילת עבודה
כל שישה חודשים
כל שלושה חודשים ע"י בודק מוסמך

תדירות בדיקות תקופתיות

סוג הציוד
ביצוע הבדיקה
תדירות ביצוע הבדיקות

מעלית
בודק מוסמך
לפני השימוש במעלית
לאחר כל תיקון יסודי או שינוי במבנהו
בדיקה תקופתית אחת לשישה חודשים

מעלית מתמדת
מעלית שאיננה מונעת בכח מכני
בודק מוסמך
אחת לשנים-עשר חודשים

סל(מיכל) בו מרימים אדם במלגזה
בודק מוסמך
לפני השימוש בו
לאחר כל תיקון יסודי או שינוי במבנהו
בדיקה תקופתית אחת לשישה חודשים

שרשרת , חבל ואבזר הרמה
בודק מוסמך
לפני השימוש בפעם הראשונה
לאחר כל תיקון יסודי או שינוי במבנהו
בדיקה תקופתית אחת לשישה חודשים

מכונת הרמה
בודק מוסמך
לפני השימוש בו
לאחר כל תיקון יסודי או שינוי במבנהו
בדיקה תקופתית אחת לארבע-עשר חודשים

דוד קיטור וכל אביזריו
בודק מוסמך
לפני השימוש בו
לאחר כל תיקון יסודי (מקיפים)
בדיקה תקופתית אחת לארבע-עשר חודשים

קולט קיטור וכל אביזריו
בודק דוודים מוסמך
לפני השימוש בו
בדיקה תקופתית אחת לעשרים ושישה חודשים

קולט-אוויר
בודק דוודים מוסמך
לפני השימוש בו
בדיקה תקופתית אחת לעשרים ושישה חודשים

בדיקה הידרוסטאטית – דודי קיטור
בודק דוודים מוסמך
אצל היצרן לפני התקנת הבידוד
לפני השימוש בו
לאחר ביצוע תיקונים מהותיים
אין תיעוד על הלחץ
אחר שינוי מקומו הקבוע והצבתו במקום חדש
אחרי ניכוי כימי
אחרי כל הפסקה מעל 24 חודשים בהפעלת הדוד
לאחר 9 שנים משנת ייצרו , 15 , 21 ,24 כל 3 שנים .

בדיקה הידרוסטאטית – קולט אויר
קולט אוויר עשוי במשיכה
בודק דוודים מוסמך
אצל היצרן לפני התקנת הבידוד
לאחר ביצוע תיקונים מהותיים
אין תיעוד על הלחץ
לאחר 10 שנים משנת ייצרו , 21 כל 6 שנים .
לאחר 12 שנה והחל משנה 24 כל 8 שנים .

עגורן צריח
בודק מוסמך
מיד לאחר הקמתו ולפני הפעלתו .
מיד לאחר כל שינוי במבנהו או תיקון יסודי .
אחת לשישה חודשים לפחות לאחר הבדיקה אחרונה

מסילת פסים של עגורן צריח
בודק מוסמך
בכל מועד מהמועדים שנקבעו לעיל .
מיד לאחר התקנת כל קטע נוסף של מסילת פסים ולפני שעגורן יסע עליו .
מיד לאחר כל שינוי בתוואי מסילת פסים .

דרגנוע
בודק מוסמך
בתוך 12 חודשים שקדמו להפעלתו .

שאלות ותשובות בנושא - חומרים מסוכנים גזים כיבוי אש וריתוך:

חומרים מסוכנים (גזים)

ש: כמה סעיפים חייבים להופיע בגיליון בטיחות מלא
ת: 16 סעיפים

ש: לכמה קבוצות סיווגה ועדת המומחים של האום את החומ"ס
ת: 9 קבוצות עיקריות שלחלקן קבוצות משנה

ש: גבול נפיצות עליון (L.E.U) הוא:
ת: ריכוז חומר באוויר ב% שמעליו הפיצוץ אינו אפשרי

ש: פורמאלדהיד
ת: עלול לחולל אסטמה כרונית, חשוד כמסרטן, אינו גורם לפגיעה בפריון ובעובר

ש: בנזן
ת: גורם בעיקר לוקימיה מיאלואידית חדה (אקוטית)

גזים

ש: כיצד עדיף לאחסן גלילי חמצן ואצטילן:
ת: במחסן מוצל, מאוורר היטיב, לחוד ומעוגנים בעמידה

ש: על פי שיטת האום למיון חומרים מסוכנים הגזים משתייכים לקבוצה
ת: מספר 2

ש: השיטה הבטיחותית הנכונה לשינוע גלילי גז דחוס יחיד הנה
ת: בעמידה, קשור לעגלה

ש: על גליל גז דחוס של חנקן, מותקן בישראל ברז מסוג
ת: אטימת טפלון

ש: הלחץ המירבי בגליל חמצן דחוס הוא
ת: 200 אטמוספרות

ש: תפקיד שסתום שחרור לחץ על ווסת הלחץ הוא
ת: להגן על הצד של הלחץ הנמוך

ש: אילו מהתכונות הבאות יש לגז החמצן
ת: מתפוצץ במגע עם שמן

ש: מקורות דליפה אפשריים מגליל גז דחוס הם
ת: ביקוע של דופן המיכל, דליפה מהברז עצמו או ממחבר בין הברז לגליל

ש: כיצד תטפל בדליפה מלוחיות ניפוץ המורכבת על ברז הגליל – פתוח
ת: תסגור את ברז הגליל ותפנה אותו לשטח פתוח

ש: הסכנה מדליפת חנקן בחדר סגור הינה של
ת: חנק מחוסר חמצן

ש: המידע שניתן להפיק מהנתונים המוטבעים על צוואר הגליל
ת: גיל הגליל

כיבוי אש

ש: עמידות אש תקנית של חומרי בניה נמדדת:
ת: בדקות או בשעות.

ש: חומרים וציפויים פלסטיים בדרך כלל:
ת: תורמים לחומרת השריפה

ש: נקודת הבזק (FLASHPOINT) נמדדת:
ת: במעלות חום

ש: האם תתכן התלקחות אש ללא להבה או ניצוץ
ת: כן, כאשר החומר מגיע לטמפ' התלקחות עצמית

ש: נוזל אשר משקלו הסגולי 1.5 ואינו ממיס במים:
ת: ישקע על פני המים

ריתוך

ש: בריתוך חשמלי הסכנה הגדולה ביותר להתחשמלות היא כאשר
ת: מחליפים את האלקטרודה

ש: ההתייחסות לגז ארגון הינה כאל:
ת: גז אציל

ש: בדיקת נזילות מווסת לחץ בקבוק חמצן לריתוך תיעשה בעזרת:
ת: אבקת טלק ובאין ברירה בסבון נוזלי מדולל במים.

ש: הציפוי של אלקטרודת הריתוך משמש ל:
ת: יצירת מעטה של גזים שמגן על המתכת הלוהטת

ש: מה ההבדל בין ריתוך להלחמה
ת: בריתוך חומר היסוד ניתך ובהלחמה לא

ש: משתמשים במסכת ריתוך כדי:
ת: לתת הגנה מקרינה וניצוצות

ש: מסוכן לרתך בסביבה רטובה בגלל
ת: סכנת התחשמלות ממתח הריקם

ש: הגנה מגזים מזיקים בריתוך בקשת חשמלית משיגים ע"י:
ת: התקנת יניקה בקרבת מקור הגזים

ש: קשת הריתוך מזיקה
ת: פליטת קרינה אולטרה סגולית, פליטת אור חזק, רעש, אדי גזים של החומר המותך

שאלות ותשובות בנושא - חשמל תאורה ורעש :

חשמל

ש: מהו הסימון לסימון כלי יד חשמליים עם בידוד כפול
ת: הסימון ריבוע בתוך ריבוע

ש: מפסק מגן חייב להבטיח ניתוקם מהזנה של
ת: מוליכי המופעים (או מופע) וגם מוליך 0

ש: מכשיר חשמלי בעל בידוד כפול.
ת: אסור להאריק מכשיר זה.

ש: במפעל נידרש להחליף כבל חשמלי למנוע תלת פאזי במתח נמוך
ת: מי שמחליף כבל זה חייב להיות חשמלאי בעל רשיון מתאים לסוג העבודה המבוצעת.

ש: מתקן חשמלי שמוזן מגנרטור פרטי בעל גודל חיבור 3*25A
ת: חייב להבדק ע,י חשמלאי בעל רשיון חשמלאי בודק לפני הפעלתו.

ש: ציוד חשמלי מסוג 2
ת: הוא ציוד המיועד לזינה במתח נמוך מאוד.

ש: מותר להשתמש באיפוס כשיטת הגנה בפני חשמול במבנה
ת: שקיים בו הארקת יסוד שהתנגדות כלפי המסה הכללית של האדמה אינה עולה על 20 אום

ש: תפקידה של הארקת הגנה הוא
ת: מניעת חישמול ע"י ניתוק הגוף המחושמל מהזינה

ש: תפקידה של הארקה
ת: למנוע מעבר זרם דרך גופו של העובד להקטין את עוצמת הזרם לבלתי מסוכן

ש: מכשירים חשמליים מיטלטלים המוחזקים ביד והן בעלי בידוד כפול
ת: אסור לחבר להארקה

ש: מתח נמוך מאוד הוא מתח שאינו עולה על
ת: 50 וולט

ש: מהו מעגל הארקת יסוד?
ת: טבעת השוואת פוטנציאלים בין חלקי המבנה ויסודותיו ובין האדמה

ש: במתקני חשמל מותר לטפל רק ל-:
ת: חשמלאים מוסמכים לפי סוגי הסמכתם.

ש: איזה חלקים במתקני חשמל יש להאריק
ת: כל הגופים המתכתיים שאדם עלול לבוא במגע איתם.

ש: שימוש בכלי עבודה ידני מטלטל המונע חשמלי במתח
ת: חיבור לשקע המוגן ע"י מפסק לזרם דלף

ש: בן אדם נפגע ע"י:
ת: עוצמת זרם

תאורה

ש: מה הן הדרכים הטכניות לפתרון האפקט הסטרובוסקופי באולם בו עובדות מכונות סובבות:
ת: צרוף תאורת ליבון מקומית (נקודתית) לתאורה פלואורסנטית כללית. וחיבור תאורה לפזות שונות לסירוגין.

ש: מהי התאורה הרצויה ליד מחרטה
ת: תאורה כללית ומקומית גם יחד עם פתרון לבעיה האפקט הסטרובוסקופי

ש: מה מודדים בלוקס?
ת: רמת הארה (עוצמת האור)

ש: מאיזה מקור ניתן לקבל נתונים טכניים מקצועיים על תאורה טובה בתחנת עבודה:
ת: ת"י 1559

רעש

ש: הקטנת רעש ב- 6 דציבלים משמעותה הקטנת האנרגיה הקולית ב- :
ת: 75%

ש: חומר לבליעה קולית הופך את אנרגיית הקול ל-
ת: חום.

ש: תפקידו של חומר לבידוד אקוסטי הוא
ת: לבלוע את גלי הקול הפוגעים בו.

ש: פגיעה בשמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק מתבטאת בדרך כלל בירידה בתדירות
ת: 3000-4000 הרץ

ש: תוצאות של מדידות רעש ביחידות (ש) Db יש להשוות לתקן תעסוקתי
ת: (A) Db 85 ל- 8 שעות עבודה כל עליה של 3 דציבל מורידה את הזמן החשיפה במחצית

ש: האם אטמים או אוזניות יגרמו לאי שמיעה מוחלטת בעת הרכבתם
ת: לא, הם מתוכננים להוריד את הרעש ללא פחות מ 75 דציבל

ש: לרעש מזיק יש השפעה על
ת: מע' השמיעה, מערכת העצבים ואיברים פנימיים.

ש: כמה שעות/דקות בכלל לא מותר לשהות בתחנת עבודה בה מופק רעש מזיק של 109
דציבל ואם התשובה הייתה משתנה ברעש של 112 דציבל
ת: ברעש של 109 מותר 1.87 דק' וברעש של 112 מותר 0.935 דק'

שאלות ותשובות בנושא - לייזר בניה ואוורור :

לייזר

ש: עומק החדירה של אלומת לייזר לרקמה כלשהי גדול ביותר אם לרקמה
ת: מקדם בליעה גבוה ומקדם פיזור נמוך

ש: אלומות הלייזר המסוכנות ביותר לעיניים (רשתית) נמצאות בתחום
ת: בתחום האינפרא האדום הרחוק

ש: הערך המוגדר מציין את MPE
ת: האנרגיה המרבית שניתן להיחשף אליה מבלי להינזק

ש: סיווג לייזר בדרגת סיכון CLASS 3
ת: רק אלומתו הישירה יכולה לגרום נזק לעין

ש: ממונה בטיחות לייזר צריך להתמנות במקרים הבאים
ת: במעבדות המפעילות לייזר בדרגה 3 או 4

ש: מה הסיבה שנאסר להסתכל ישירות באלומת לייזר שעוצמתה אינה מסוכנת לעין
ת: אנשים מסוימים עלולים להינזק גם מעוצמות נמוכות הצפיפות האופטית במשקפי מגן מבטאת OD סדרי גודל של הנחתת אלומת הלייזר.

בניה

ש: מה הם האמצעים הכללים העיקריים לאבטחת יציבותו של פיגום עצמאי (פיגום מגדל)
ת: יחס נכון בין גובהו של הפיגום למידה הגדולה של בסיסו בהתאם לתשתית עליה הוא מוצב
הצבתו מחוץ למבנה או בתוכו וכן חיזוקו ע"י שני אלכסונים

ש: האם ניתן באופן עקרוני להתייחס לסולם כמשטח עבודה בטיחותי
ת: סולם אינו משטח עבודה אלה אמצעי גישה ממפלס נמוך לגבוה או להפך

ש: בדיקת פיגום תיערך ע"י מנהל העבודה עם התקנתו ולאחר מכן לפחות
ת: שבוע ימים

ש: כל חפירה, בור או מילוי יבדקו לפחות:
ת: פעם ביום.

ש: פיגום ייבדק ע"י מנהל עבודה אחרי הפסקת עבודה של
ת: שלושה ימים

אוורור

ש: הדרך הזולה והיעילה לפנות חומרים רעילים מזהמי אויר ממקום עבודה היא:
ת: להתקין מנדף מקומי במקום בו רוכזו כל החומרים הרעילים ולשאוב משם את האוויר החוצה.

ש: תופעת העייפות והאפטיות במקום ללא אוורור תקין יגרום ל...
ת: הגוף ניכנס למצב חירום ומצמצם פעילויות מיותרות על מנת להגן על איברים חיוניים.

ש: תפקידו של המפוח במתקן אוורור הוא:
ת: לשאוב או לספק אוויר למערכת

ש: מנדף קליטה (פסיבי) עובד לפי העיקרון הבא
ת: המנדף יעיל לתהליכים חמים המשחררים גזים ואדים העולים בתנועה עצמית למעלה. ?

שאלות ותשובות בנושא - קרינה ומחלות מקצוע:

קרינה

ש: סמן איזה מסוגי הקרינה היא קרינה מייננת
ת: קרינת X

ש: איזה מהקרינות הרדיואקטיביות שייכת לספקטרום האלקטרומגנטי
ת: קרינת גמא

ש: קרינת אלפה הינה
ת: גרעינים של אטומי הליום הנפלטים מרדיואיזוטופים כבדים

ש: קרינת ביתא הינה
ת: חלקיקים בעלי יחידה אחת של מטען חשמלי, חיובי או שלילי, אשר נפלטים מגרעין האטום

ש: קרינת גאמא הינה
ת: קרינה אלקטרומגנטית הנפלטת מגרעין האטום.

ש: בניטור אישי לחשיפה לקרינה מייננת
ת: חייבים עובדים שבמסגרת עיסוקם באים במגע עם קרינה מייננת ומוגדרים כעובדי קרינה

ש: קרינה ממיקרוגל גורמת בעיקר ל:
ת: לעליה בטמפ' של הגוף

ש: עובדי קרינה עונדים תגי פילם על מנת:
ת: לדעת מה הייתה הקרינה שהעובד קיבל בזמן העבודה.

ש: האיברים הרגישים ביותר לקרינה הם:
ת: עדשות עיניים, מח עצמות, מערכת הדם ואברי המין

ש: חשיפה לקרינת רנטגן
ת: מחייבת בדיקת שטן וספירת דם אחת לשנה

ש: יחידת המדידה רנטגן
ת: הינה יחידת חשיפה המבוססת על כמות היונים שנוצרו באוויר ע"י קרני גאמא או קרני איקס

ש: חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית
ת: קרינה בתדר 10 בחזקת 23 הרץ מייננת, קרינה בתדר 50 הרץ מוגדרת כנמוכה, קרינה בתדר רדיו מחממת

ש: בהקשר לקרינה רדיואקטיבית המושג – מחצית החיים
ת: מבטא את הזמן הדרוש למחצית מכמות החומר של החומר הרדיואקטיבי להתפרק.

ש: אילו מהקרינות הבאות היא קרינה מייננת
ת: קרינה אלקטרומגנטית אולטראסגולה, קרינת לייזר, קרינת רנטגן

ש: מידת הסיכון בחשיפה לקרינה חיצונית
ת: נקבעת ע"פ משך החשיפה, מידת המיסוך וריבוע המרחק ממקור הקרינה

ש: מגונים מפני קרינת ביתא
ת: חייבים להיות בנויים מחומרים קלים כמו פרספקס

ש: מגונים מפני קרינת גאמא
ת: חייבים להיות בנויים מחומרים כבדים כגון עופרת

ש: חומר רדיואקטיבי עלול להיות סכנה לבריאות כאשר
ת: הוא מקרין על העור, הוא חודר לגוף באמצעות בליעה או נשימה

ש: תג תרמולומיניסנטי לניטור איש TLD
ת: פולט, בעקבות חימום, או ביחס ישר לכמות הקרינה הרדיואקטיבית שנקלטה בו

ש: בשיקוף ריאות שיגרתי
ת: אין סכנת פגיעה משיקוף בודד, אך עלול להתקבל נזק מצטבר משמעותי ממספר רב של חשיפות בפרק זמן קצר

ש: עפ"י התקנות בישראל מידת הקרינה המותרת לעובדת בהריון
ת: הנה נמוכה מזו של עובדי קרינה אחרים

ש: לגבי עובדי קרינה, התקנות הישראליות מחייבות
ת: לעבור בדיקות תעסוקתיות כל שנה, לעבור הדרכה מקצועית כל שנה, להיות בן 18

מחלת מקצוע

ש: פירוש המונח מחלת מקצוע
ת: מחלה שהעובד לקה בה עקב חשיפה חוזרת לגורם מזיק במהלך תקופה מסוימת

ש: מתי מחלה תחשב מחלת מקצוע
ת: כאשר היא מופיע ברשימת הביטוח הלאומי, כאשר המחלה נובעת מגורם
סיכון שידוע שהיא נגרמת, כאשר העובד חשוף לגורם הסיכון במקום העבודה

ש: מחלת מקצוע נגרמות ע"י :
ת: ע"י חשיפת העובד לתנאי עבודה מזיקים לאורך זמן.

ש: מהי מטרתה העיקרית של הרפואה התעסוקתית
ת: למנוע התפתחות של מחלות מקצוע
ת: לשמור על בריאות העובד

ש: תפקיד הרפואה התעסוקתית הוא
ת: לסייע למפעל לשמור על בריאות העובד, לנהל בדיקות רפואיות ומעקב,
מניעת מחלות מקצוע וטיפול בנפגעים.

ש: הגורם המזיק למספר גדול ביותר של פגיעה ממחלות מקצוע בארץ הינו
ת: רעש

ש: מהן דרכי החדירה העיקריות של חומרים רעילים לגוף האדם
ת: נשימה והעור ובליעה

ש: חלקיקי האבק המהווים סיכון העיקרי לבריאות הם בגודל של
ת: בקוטר בין 0.1 –5

ש: גבול הבטיחות לעבודה במצב של חוסר חמצן הוא
ת: 19.5% חמצן באויר.

ש: התיאוריה ההומאוסטטית בבטיחות, קובעת שיעור תאונות העבודה RISK HOMEOSTASIS
ת: הערכתו הסובייקטיבית של העובד לגבי רמת הסיכון הקיימת באתר
עבודתו ורמת הסיכון הסבירה בעיניו

ש: איזו מהמחלות שייכות לנושא מחלות תעסוקתיות – פגיעה כרונית במע' שרירי השלד.
ת: דלקת פרקים, דלקת עצמות.

ש: באיזה מקומות יש סיכוי גבוה למחלות תעסוקתיות – פגיעה נשימתית אקוטיות
ת: מקומות מוקפים כגון סילו שמתהווה בו מצב ל חוסר חמצן.

ש: האם קיים הבדל בין תאונת עבודה למחלת מקצוע כאשר העובד ניפגע /חלה במחלת
מקצוע בקביעת החוק במדינת ישראל
ת: קיים הבדל מהותי בקביעת החוק באשר לעובד שניפגע בתאונת עבודה לעומת
עובד שנחשף למחלת מקצוע המוכרת בחוק במדינת ישראל

ש: התוצאה של תאונות בחקלאות היא
ת: נזק וסבל לנפגע ולסביבתו הקרובה הרחוקה ,נזק לרכוש הוצאות רפואיות ואחרות, אובדן תפוקה