כיבוי אש

מהות האש

1 . חמצון ובעירה - לתהליך הכימי של התרכבות החמצן בחומרים קוראים "חמצון" . בכל תהליך של חמצון נפלט חום .

לתהליך הכימי הנעשה תוך כדי פליטת חום ואור מכנים "בעירה" או "שריפה" .

2 . גורמי אש – שריפה או בעירה לא תיתכן ללא נוכחותם של כל שלושת "גורמי אש" או הימצאותם בעת ובעונה אחת ובמקום אחד .

שלושת גורמי האש הם :

א . חומר – חומר דליק – היינו כל חומר , מכל סוג שהוא , שנמצא בטבע ובכל מצב צבירה ( כגון גז , נוזל , מוצק ) שהינו חומר דליק .

ב . חמצן – הכוונה לחמצן אשר נמצא באטמוספרה ומהווה כ – 21% מכלל האוויר בה .

ג . חום – נקודת התלקחות – היא אותה נקודת חום , אשר בה החומר מתפרק ומפריש אדי בעירה , והתחברותם עם החמצן אשר באוויר מביא לבעירה . יש לזכור שלכל חומר נקודת התלקחות משלו .

רק כששלושת הגורמים מתחברים יחד תתקבל אש .

סוגי שריפות

קיימים חמישה סוגי שריפות והם :

1 . שרפת מוצקים (המכילה פחמן) : לשרפת מוצקים , נכללים כל החומרים שהם דליקים , כגון : נייר , עץ , ניילון , טקסטילים , גומי . ניתן לומר שכל חומר ספוגי נכלל בסוג זה של שריפה .

2 . שרפת נוזלים דליקים : בסוג זה של שריפה נכללים כל משפחת הנוזלים הדליקים , כגון : בנזין , נפט , סולר , אל כוהל , שמן , סיכה , גריז , זפת . יש לזכור שהנוזלים הדליקים מתלקחים מהר יותר ביחס לחומרים מוצקים .

3 . שרפת חשמל : כל שריפה ושריפה שמעורב בה חשמל או שריפה במתקני חשמל תחת מתח חשמלי היא בחזקת "שרפת חשמל" .

4 . שרפת גז : בסוג זה של שריפה נכללים כל סוגי הגזים הדליקים , כגון : מימן , אצטילן , בוטן , פרו פן ( גז בישול ) . גזים דליקים ביחסי תערובת מתאימים עם האוויר , עלולים לגרום להתפוצצות , ולכן יש לנהוג בזהירות יתר .

5 . שרפת מתכות קלות : בסוג זה של שריפה נכללים כל סוגי המתכות : מגנזיום , אלומיניום ולרכבותיהן . מתכות אלו הן דליקות . ( נקודת ההתלקחות גבוהה יחסית ) ואבקותיהן אף נפיצות .

דרכי התפשטות האש

האש מטבעה נוטה להתפשט לגובה , לאורך ולרוחב . דרכי התפשטות האש נעשות בשלוש צורות :

1 . התפשטות החום על ידי קרינה – קרני חום מועברים לסביבה .

2 . התפשטות החום על ידי הסעה – הסעת חום על ידי נוזלים , דוגמא הסקה מרכזית בבניינים .

3 . התפשטות החום על ידי הולכה – מוליכות חום כגון : במתכות החום מועבר מקצה לקצה.

עקרונות הכיבוי

עקרון הכיבוי בכל סוג שריפה מבוסס על סילוק אחד מתוך שלושת גורמי האש או הפרדתם .

קיימות 3 שיטות כיבוי , והן :

1 . בידוד – שיטה זו מטרתה לבודד את החלקים הבוערים מהחלקים שעדיין לא בוערים , או להפך , וע"י כך ניתן להפסיק את תהליך השריפה . שיטת הבידוד מסלקת את גורם החומר מתוך שלשת גורמי האש .

2 . כיסוי – שיטה זו מטרתה להפסיק את אספקת החמצן לאזור הבעירה שיטה זו מסלקת את גורם החמצן (אוויר) מתוך שלושת גורמי האש .

3 . קירור – שיטה זו מטרתה להוריד את טמפרטורת החום מאזור הבעירה עד למטה מנקודת ההתלקחות של אותו חומר . שיטה זו מסלקת את גורם החום .

עקרונות למניעת שריפה

להלן מספר מאפייני סיכון הגורמים לשריפה :

1 . חשמל : קצר חשמלי , עומס יתר , נתיכים לא מתאימים , חימום יתר , מערכת חשמל בלתי מוגנת , חשמל סטטי , מיקום מערכות ולוחות חשמל במתקנים ובמבנים בלתי מתאימים , חוסר הארקה .

2 . נוזלים דליקים : אדים , דליפה בצנרת ומכלי אחסון , מילוי יתר , ויסות כמות ביחס לתצרוכת , עודפי לחץ במכלים סגורים , עישון , גורמי חיכוך , חשמל סטטי .

3 . גזים : הצטברות אדים , חום , אש גלויה , לחץ יתר במכלים סגורים , עישון , חיכוך , התפרקות תערובות גזים .

4 . כימיקלים : חמצון , התפרקות חומרים , התלקחות עצמית , חוסר אוורור , לחות , חימום , התאדות , חשמל סטטי .

5 . מכונות : חיכוך חלקים , חוסר שימון וגירוז , קצר חשמלי , חשמל סטטי וחוסר הארקה , מתקנים ומכונות המופעלים באמצעות חומרים דליקים .

ישנם שני סוגי מטפים שמשרד התחבורה אישר לרכב :

1 . מטף אבקה יבשה עם שעון מסומן למטה בשחור . אינו מוליך חשמל .

2 . מטף גז מסומן למטה בירוק מכיל גזים עליונים ברום , כריבון , פיר און . אינו מוליך חשמל .

המטפים הללו פועלים בשיטת השנקה ( מורדים את אחוזי החמצן ) .

ב - 14% חמצן האש לא יכולה להתקיים .

בלון גז יש להעביר רק בעמידה , בשכיבה יהיה דליפה של נוזל .

גז נהפך לנוזל על ידי דחיסה .

מיכל דלק ריק יכול לגרום לפיצוץ .