איך בונים מצגת

יום שלישי, 26 במאי 2009

כלי עבודה ידניים ומיטלטלים :

מיון כלים :


כלים המופעלים בכח הזרוע .
כלים המופעלים ע"י מקור אנרגיה חיצוני (חשמל , אויר , נוזל , חומר נפץ) .

תאונות אופייניות :


עבודה בכלי לא מתאים .
עבודה בכלי פגום .
שימוש שגוי בכלי .

נשיאה או הנחה לא נכונה של כלים :


ארגז או מגירות כלים לא מסודרים .
נשיאת כלים חדים בתוך הכיס .
הנחה כלים בגובה – על שלב עליון בסולם או על משטח הליכה .

כלים המופעלים ממקור כוח חיצוני :


חשמל , אוויר דחוס , נוזל , חומר נפץ .

סיכונים בהעברת כח :


סיכוני כבל חשמלי – סכנת התחשמלות .
סיכוני צנרת אויר דחוס – הצלפת קצה .

פעולות מניעה :


הרחקת מוליכים ממעברים , מניצוצות ריתוך , מחום תנורים , משמנים ומנקודות "צביטה" ותנועת מכונות .
רצוי להעבירם קרוב לקירות .
החיבורים לרשת חשמל / אויר דחוס לא יהיו מרוחקים יותר מ – 10 עד 12 מטר , יש להימנע ככל הניתן מלהשתמש בכבל / צינור מאריך .

שימוש במכשירים מטלטלים :


תאונות רבות נגרמות בשל חוסר ארקה או ליקוי בה .
לפני תחילת העבודה יש לבדוק : שלמות מכאנית של המכשיר , שלמות הכבל , שלמות התקע , חיבור הכבל למכשיר .
ככלל יש להשתמש במכשיר בעל בידוד כפול שאינו דורש ארקה .
סימון בידוד כפול על הכלי / מכשיר .


שימוש בכבלים מאריכים ארוכים :


יש להימנע משימוש בכבל מאריך ארוך .
במתקנים קבועים יותקנו בתי תקע קרוב למקום השימוש במכונה או במכשיר החשמלי המיטלטל .
יש לבדוק לעיתים קרובות , מצב הכבל המאריך שמזין את המכונה , או את המכשיר המיטלטל .

שימוש בנורות יד מיטלטלות :


רק במקרים נדירים יש להשתמש במנורות יד מיטלטלות , לרוב מותקנות מנורות קבועות .
אם יש צורך להשתמש במנורות יד מיטלטלות בגובה נמוך מ – 2 מטר יש להשתמש רק במתח נמוך מאוד (קטן מ – 50 וולט) .
יש להקפיד שמתח הזנה של מנורה מיטלטלת לא יעלה על 50 וולט .
יש לוודא תקינות המנורה המיטלטלת , הכבל המאריך שאינו פגום או קרוע , בית המנורה שלם והנורה מוגנת מפגיעה .
במקרים מסוימים יש צורך בבית מנורה "מוגן פיצוץ" .

אמצעי מיגון :


כלי עבודה מיטלטלים חשמליים ופניאומטים מהווים סיכון לעובד לכן העובד חייב להשתמש באמצעי מגן בהתאם לסוג העבודה שהוא מבצע ולסוג הכלי שהוא משתמש . יש ללבוש ציוד מגן חובה שסיפק המעסיק כגון : כובע מגן , מסיכת פנים , כפפות מגן , נעלי בטיחות , משקפי מגן אוזניות או אטמי אוזניים .

כלי עבודה ידניים ומטלטלים מהיכן שואבים את הסמכות והדרישות :


חא"פע (חוק ארגון הפיקוח על עבודה) חוק ה"מי" .
פב"ט (פקודת הבטיחות בעבודה) זאת פקודה טכנית היא פקודת ה"מה" , קרי מה עושים בכל התחומים הנדונים :
בריאות – ניקיון , אוורור , תאורת , חום , ניקוז רצפות והשגחה רפואית .
בטיחות – גידור לבטח של מכונות נעות , בטיחות בגישה ומעברים , משטחים , מדרגות וסולמות , מתקנים ברי סיכון מיוחד כמו : מעליות , אבזרי הרמה , מכונות הרמה , כלי לחץ , דודי קיטור , קולטי אויר וקולטי קיטור , גזים (jpg) . גפ"מ "גז פחמני מעובה" לא נכלל בכלי לחץ .
רווחה – מי שתיה , רחצה , , מלתחות ושירותים , עזרה ראשונה .

הוראות בטיחות בסיסיות למכשירים חשמליים :


בעת שימוש במכשיר חשמלי יש תמיד לנקוט באמצעי זהירות בסיסיים . יש ללמוד , להכיר ולדעת את כל הוראות הבטיחות לפני תחילת שימוש בכדי להפחית , או למנוע באופן מוחלט , סיכוני שריפה , הלם חשמלי או פגיעה בצורה כלשהיא :
אין לעזוב את המכשיר ללא השגחה או להניח לפעול כאשר הוא מחובר לשקע חשמל .
יש להוציא את התקע משקע חשמל ראשי כאשר המכשיר אינו בשימוש ולפני תחילת טיפול תחזוקתי או ניקיונו .
למקמם את המכשיר החשמלי באופן יציב ועל משטח יבש .
יש להשתמש במכשיר רק על פי המתואר בחוברת הדרכה ומותר להשתמש אך ורק באביזרים המסופקים ומורשים ע"י היצרן .
הפעלה ושימוש במכשיר חשמלי רק ע"י עובד שקיבל הדרכה והסמכה ע"י מנהל באמצעות כתב מינוי בכתב (לפי המתחייב מהחוק) .
אין להשתמש בכבל הזנה או תקע פגום . אין להשתמש במכשיר חשמלי אם הוא אינו פועל כפי שצריך , אם הוא נשמט , ניזוק , נחשף לחדירת מים , יש לפסול ולמסור לתיקון לידי חשמלאי מוסמך והמוסמך לתיקון מסוג זה .
אין למשוך או לשאת את המכשיר באמצעות כבל הזנה ולהשתמש בו כידית , אין לפצוע את הכבל ע"י סגירה עליו , או למשוך את הכבל בין קומות או פינות חדות , אין להפעיל את המכשיר מעל הכבל , יש לשמור את הכבל הרחק ממשטחים מחוממים .
אין לנתק מן החשמל ע"י משיכה בכבל על מנת לנתק מן החשמל יש לאחוז בתקע ולא בכבל .
אין לגעת בתקע או במכשיר בידיים רטובות .
אין לשים כל חפץ או כלי עבודה בתוך מכשיר , אין להפעיל את המכשיר כאשר קיימים גופים זרים בתוך המכשיר או חלקים מסתובבים שאינם מותקנים באופן תקין .
יש להקפיד לעבוד עם מכשירים בשער אסוף ועם בגדים צמודים לגוף .אין להכניס אצבעות וכל חלקי גוף לתחם פעולת המכשיר ולחלקים נעים .
אין לקרב כל אמצעי שיכול לגרום לשריפה או נזק מכני למכשיר .
לבדוק את כל אמצעי הביטחון ומיגון הקיימים במכשיר .אין להפעילו באם אינם תקינים .
לפני ניתוק כבל הזנה מערכת חשמל יש לכבות את המכשיר .
יש להקדיש תשומת לב מיוחדת בעת פעולת ניקוי המכשיר .
להקפיד להשתמש במכשיר לתפקיד שמיועד לו בלבד , ולא לבצע כל ניסיונות ללא אישור יצרן .
לפני הפעלה וניקוי טיפול או החלפת אבזרים יש להוציא את כבל הזנה הראשי משקע החשמל ולהמתין לעצירה מלאה של המנוע .
מכשיר שסופק עם בידוד כפול – הטיפול בו חייב להיעשות ע"י חשמלאי מוסמך בלבד , יש לנהל רישום על טיפול ותיקון בכדי לאפשר מעקב .
יש להשתמש בציוד מגן אישי מתאים בעת עבודות ניקוי : הגנה על הידיים , עיניים , נשימה , נעלי בטיחות .

עשר הדברות לבטיחות במפעל :


אל תקבל החלטות בנושאי בטיחות שאינם בקי בהם .
בכל מקרה של ספק שאל את המנהל שלך .
אל תבצע פעולות שעלולות לפגוע בך או באחרים .
סבור שאיתרת סיכון ? – הודע למנהל האחראי .
אם קיבלת ציוד מגן השתמש בו .
הכר את הסיכונים בתחנת העבודה שלך .
בחן כל פעולה לפני ביצוע להכרת הסיכונים בה .
ציית להוראות הבטיחות ולדרישות החוקים והתקנות .
הער לעובד המבצע עבירה בטיחות .
דווח למנהל על כל מפגע בטיחות וודא טיפול .

שימוש במקדחות מיטלטלות :


להלן מספר דגשי בטיחות למשמשים במקדחה :
הדק את החלק המעובד במלחציים או באביזרי הידוק אחרים .
הרחק שבבים במברשת ולא ביד או באוויר דחוס .
מנע שבירת המקדח והתזת רסיסי פלדה ע"י השחזתו הנכונה , מהירות סיבוב מתאימה , מנע לחץ יתר על המקדח ומנע את כיפופו .
הגן על עיניך מפני שבבים מותזים , במשקפים או במגן פנים .
לבש חולצה בעלת שרוולים מהודקים לזרוע .
אבטח שיער ארוך ע"י כיסוי מתאים .


טיפול ובדיקה לכלים חשמליים מיטלטלים :


רק לחשמלאים מורשים מותר לבצע תיקונים חשמליים .
כל ציוד חשמלי ייבדק עם כניסתו למפעל ע"י חשמלאי המפעל , כדי לוודא את תקינותו .
בעת קבלת הכלי מהמחסן – יש לוודא שהוא נבדק ואושר לשימוש ע"י בודק המפעל (חשמלאי מורשה) אין לעבוד עם ציוד שתוקף אשור הבדיקה שלו פג .
עובד הנוטל לעבודה כלי מיטלטל צריך לבדוק אותו לפני השימוש לצורך גילוי פגמים .


על הבדיקה לכלול בדיקה חזותית כדי לוודא :


שקצוות הכבל בנקודת החיבור לתקע ולכלי יהיו מעוגנים כהלכה .
כבל הזינה של הכלי נפרס לכל אורכו והוא שלם .
מעטפת הבידוד החיצוני שלמה , ללא שברים וסדקים .
על גוף הכלי קיים סימון "בידוד כפול" .
בדיקה ידנית – החלקים הנעים בכלי אינם תפוסים והם נעים כנדרש . אם אותר מראה החשוד כבילתי תקין – יביא העובד הכלי לבדיקה ותיקון במחלקת החשמל של המפעל .
בדיקת תקופתית ע"י חשמלאי מורשה במפעל (בודק המפעל) , מומלצת אחת לשישה חודשים .
אין לעבוד בציוד שמועד בדיקתו חלף או שמדבקתו אבדה , במקרים כאלה יש לחדש את הבדיקה .
יש לשמור על מכשיר יבש ונקי .
שימוש בכבל מאריך מחויב פריסת הפתיל לכל אורכו על מנת למנוע התחממות ושדות מגנטיים . יש להקפיד על מיגון לכבל כאשר הוא פרוש באזורים בהם קיימת תנועה מכל סוג שהוא .

בדיקות כלי עבודה מטלטלים חשמליים :

למניעת התאונות יש לערוך בדיקות כלי עבודה ומכשירים חשמליים לפני תחילת העבודה וכן תקופתית. לכלים הנידונים מייחסים מקדחות-יד, מסורי-יד, משאבות-יד, מנורות מיטלטלות, כבלים מאריכים וכד'.


במקומות עבודה מסודרים מאמצים את "כללי המקצוע הטובים", והם:

בדיקה לפני כל שימוש במכשיר תתבצע ע"י העובד וכוללת:
בדיקה חזותית על מנת לוודא שלמות הבידוד החיצוני (שאין שברים וסדקים במעטפת הבידוד,
שלמות פתיל זינה של הכלי ופריסתו המלאה);
בדיקת המצאות סימון "בידוד כפול" על גוף הכלי;
שיחרור חלקים הנעים בכלי (בדיקה ידנית);
בעת קבלת כלי מהמחסן יש לוודא שהוא עבר בדיקה ואושר ע"י בודק המפעל (חשמלאי מורשה);
בדוק אם המכשיר מתאים למתח שהוא מחובר אליו;
שמור על מכשיר נקי ויבש;
בעת עבודה עם מכשיר חשמלי יש לשמור על ידיים יבשות ונעילת נעליים תקינות, וכן ציוד מגן אישי נדרש;
שמור על עמידה יציבה בזמן עבודה עם המכשיר;
אין לעבוד עם ציוד שמועד בדיקתו פג.

בדיקה תקופתיות המתבצעת ע"י חשמלאי מורשה במפעל, מומלצת פעם ל - 6 חדשים ותכלול :


בדיקה חזותית (אין שברים, פגיעות, סדקים, סימון לפי תקן- בידוד כפול, מתח נומינלי) .
קוו זינה (בסוף המעגל מחובר דרך מפסק מגן) .
הארקה (אם יש צורך בהארקה, התנגדותה לא תעלה על 0.2 אוהם) .
בדיקת מתח פריצת הבידוד (לבידוד כפול ומוגבר בכלים מסוג II - מתח פריצה 3500 וולט במשך 5 שניות), בדיקה ע"י מכשיר מדידה תקין.
פתיל זינה (שלמות, אורכו לפחות 2 מ' הנמדד בין כניסה לתקע לבין כניסתו לכלי, פריסה מלאה, הסרת קיפולים, הסרת פין שלישי) .
מצב מכני (לבדוק שחלקים החייבים להסתובב לא תפוסים, בדיקה ידנית) .
רישום וסימון (להתקין טבעת, או מדבקה עם ציון מספר או תאריך בדיקה אחרון, רישום מכשיר ופרטיו בכרטיס המפעל.
לוח או מעגל סופי להזנת כלי עבודה מטלטלים יצוייד במפסק מגן (מפסק פחת) עם רגישות לזרם דלף 0.03 אמפר; מפסק מגן יותקן בין מפסק ראשי לבין מבטחי מעגלים סופיים המזינים בתי תקע, אך יכול שהוא יהיה יחידה משולבת עם כבל מאריך או גלגלת הזנת המכשיר. מפסק מגן זה מיועד להגן על בני אדם בפני התחשמלות ולכן הוא משפר משמעותי את רמת הבטיחות של המשתמש.
כדאי לזכור שמפסק מגן היינו התקן אלקטרומכני, ולכן חייבים להקפיד על בדיקתו התקופתית באמצעות לחצן הבדיקה אחת לחודש.

יום ראשון, 24 במאי 2009

קולטי אוויר :

הגדרת קולט אוויר :

קולט אוויר הינו אחד מאלה :
א. מיכל המיועד להכיל אוויר דחוס והמחובר למדחס (לא צינור) .
ב. מיכל המיועד להכיל אוויר דחוס או גזי פליטה דחוסים ומשמש להתנעת מנוע של שריפה פנימית .
ג. מיכל קבוע או מיטלטל המשמש לריסוס צבע , לכה וכד' על-ידי אוויר דחוס (חוץ מאקדח הריסוס עצמו) .
ד. מיכל הפולט שמן בכוח אוויר דחוס .

התקני בטיחות בקולט אוויר :

קולט אוויר יהיה בנוי כהלכה ויתוחזק כראוי . בכל קולט אוויר יש לבצע את הדברים הבאים :
א. להתקין שסתום בטיחות אשר יאפשר את פליטת האוויר מיד כאשר הלחץ בקולט עולה על לחץ העבודה המותר .
ב. להתקין מד-לחץ מדוייק המראה את לחץ האוויר בקולט .
ג. להתקין בו התקן נאות לניקוז נוזלים (לא חובה אם הקולט משמש רק לריסוס צבע או לפליטת שמן) .
ד. לצייד את הקולט בפתח המאפשר את ניקויו מבפנים . הפתח יכול להיות מתאים ליד בלבד , או שהוא יהיה פתח דרכו יכול האדם להיכנס לתוך הקולט .
ה. לסמן עליו את לחץ העבודה המותר באופן שאפשר לראותו ברורות .
ו. אם הקולט מחובר למדחס , עליו להיות מסוגל לעמוד בפני הלחץ המקסימלי האפשרי במדחס , ואם אינו מסוגל לעמוד בלחץ זה , יש להתקין על-גבי הקולט שסתום מצמצם (או התקן נאות אחר) אשר ימנע את עלית הלחץ בתוך הקולט מעבר ללחץ העבודה המותר בו .
ז. אם משתמשים ביותר מקולט אוויר אחד , יש לציין באופן ברור את מספר הקולט על-גבי לוח המותקן עליו . במקרה של מערכת קולטי אוויר להם צינור משותף ובו שסתום מצמצם , אפשר לראותם כקולט-אוויר אחד לעניין התקנת שסתום בטיחות ומד-לחץ .

הוראות להתקנת מד לחץ בקולט אויר :

מד הלחץ יחובר אל החלק העליון של הקולט , ויותקן כך שיראה בנקל לעיני המפעיל . כן יש להתקין בקולט אמצעי המאפשר להצמיד לו מד לחץ לניסוי .
תחום המדידה של מד הלחץ יהיה כזה , שהוא יראה את נקודת הלחץ המרבי בכמחצית תחום המדידה שלו , כאשר לחץ העבודה המותר יסומן על לוח השנתות בצבע בולט לעין .

הוראות להתקנת שסתום בטיחות בקולט אויר :

יש להתקין את שסתום הבטיחות על גבי הקולט במקום המאפשר גישה נוחה ובטוחה לצורך בדיקה וכיוונון . אסור שיהיה אבזר סגירה (כגון ברז) בין השסתום לקולט האוויר , אלא אם יש בקולט שני שסתומים משולבים לפחות , וניתוק אחד מהם על-ידי אבזר הסגירה יגרום לחיבור שסתום הבטיחות המשולב .
שטח המעבר הכולל ולחץ הפתיחה של שסתום בטיחות יהיו כאלה , שהאוויר ישוחרר מהקולט בהפעלה מלאה , בכמות מספקת למניעת עליית הלחץ במתקן ביותר מ – 10% מעל המותר , או פחות מכך בהתאם להוראות היצרן .
לשסתום בטיחות מדגם קפיצי יהיה התקן המאפשר בקרה ידנית של פעולת השסתום מבלי לגרום לשינויי כיוונון השסתום .
יש לכוון את יציאת האוויר משסתום הבטיחות בצורה שלא תהווה סכנה לבני אדם .

בדיקת קולט אוויר על-ידי בודק מוסמך :

יש לנקות קולט-אוויר ולבדוק אותו ביסודיות על-ידי בודק דוודים מוסמך לפחות אחת לעשרים וששה חודשים . אם קולט האוויר עשוי במשיכה , יכול בודק הדוודים המוסמך לקבוע שהבדיקה הבאה תבוצע תוך תקופה העולה על עשרים וששה חודשים , ושאינו עולה על ארבע שנים . אם אי אפשר לבדוק את שטחו הפנימי של קולט עשוי במשיכה , אפשר לבצע ניסוי הידראולי מתאים המחליף את הבדיקה הפנימית .

איסור שימוש בקולט אויר ללא תסקיר בדיקה תקין :

אסור להכניס לשימוש קולט אוויר אלא אם בוצעה בו בדיקה על-ידי בודק דוודים מוסמך וכן :
א. נתקבל תסקיר המציין את לחץ העבודה המותר של קולט האוויר והמפרט את הניסויים שנעשו בקולט ובאביזריו .
ב. התסקיר נמצא וניתן לעיין בו .
ג. קולט האוויר סומן באופן המאפשר את זיהויו כאותו אחד הרשום בתסקיר . את תסקיר הבדיקה יש לצרף לפנקס המפעל תוך 20 ימים ממועד ביצוע הבדיקה .
אסור להשתמש בבניה או בניה הנדסית בקולט אוויר , אלא אם הוא נבדק תוך עשרים וששה החודשים שקדמו להפעלתו (או תקופה של עד ארבע שנים אם הוא עשוי במשיכה , ובודק מוסמך קבע תקופה זו) .

מקרים המחייבים ביצוע בדיקת לחץ הידרוסטטי בקולט אויר :

החוק מחייב עריכת מבחן לעמידות כל קולט קיטור בלחץ הידרוסטטי במקרים הבאים :
א. בגמר ייצרו ולפני התקנת הבידוד .
ב. לאחר ביצוע תיקונים מהותיים המחייבים ביצוע ריתוכים במעטפת , בכיפות או בסעיפי הקולט .
ג. אם חסר תיעוד על לחץ תוכן או על בדיקות קודמות .
ד. כל 10 שנים משנת ייצורו אם לחץ התוכן שלו עולה על 8 בר . ומכפלת הלחץ בנפחו (בליטרים) עולה על 200 , ויש לבדוק אותו כל 6 שנים החל בשנה ה – 21 משנת ייצורו .
ה. קולט אוויר עשוי במשיכה ייבדק כל 12 שנה משנה ייצורו , והחל בשנה ה -24 – כל 8 שנים נוספות .
ו. לפי קביעת מפקח עבודה אזורי , או שיקול דעתו של בודק דוודים מוסמך .

מתן פטור מההוראות בדבר קולט אוויר :

מפקח עבודה ראשי רשאי לפטור קולטי-אוויר מחלק או מכל ההוראות הנ"ל אם הוא משוכנע שהן אינן ישימות .

יום שבת, 23 במאי 2009

מיכל קיטור :

למיכל קיטור צריך להיות מוצא פתוח לאטמוספרה :

מיכל קיטור הינו מיכל (לא צינור) עם מוצא קבוע לאטמוספרה , ושדרכו עובר קיטור בלחץ אטמוספרי (או בלחץ קרוב לאטמוספרי) במטרה לחמם , להרתיח , לייבש וכדומה . מיכל קיטור צריך להיות בנוי באופן המבטיח שבכל עת יהיה לקיטור מוצא פתוח ללא הפרעה .
מפקח עבודה ראשי רשאי לפטור מיכלי קיטור מההוראה הנ"ל אם הוא משוכנע שאי אפשר להחיל על מיכלים אלו את ההוראות באופן סביר .

פקודת הבטיחות בעבודה
סימן י"ב: מכלי קיטור

112. הבטחת מוצא

מכל-קיטור יקויים באופן המבטיח שמוצא הקיטור יהיה פתוח בכל עת ללא הפרעה.
סימן י"ד: הוראות כלליות לסימנים י' עד י"ג

117. פטור
המפקח הראשי רשאי בתעודה שתפורסם ברשומות לפטור, לגמרי או בתנאים שיפרט בתעודה, מהוראות סימנים י' עד י"ג, כולן או מקצתן, כל סוג או טיפוס של דוד קיטור, קולט קיטור, מכל קיטור או קולט אויר, אם שוכנע שאי-אפשר להחיל עליהם באופן סביר את ההוראות האמורות.

יום שישי, 22 במאי 2009

קולטי קיטור :

הגדרת "קולט קיטור :

קולט קיטור הינו מיכל או מתקן המשמש להכיל קיטור בלחץ העולה על הלחץ האטמוספרי , ושהוא אינו דוד קיטור , מיכל קיטור , צינור או נחשון לקיטור וחלק ממניע ראשי .

הגנה על קולט קיטור :

קולט קיטור יהיה בנוי מחומר חזק וללא פגמים , ויתוחזק כראוי . אם קולט הקיטור לא יכול לעמוד בפני לחץ העבודה המותר שבדוד-הקיטור אליו הוא מחובר , או בפני הלחץ המקסימלי שניתן להשיג בצינור המחובר , יש לפעול כך :
א. להתקין "שסתום מצמצם" או התקן אוטומטי אחר שימנע לחץ העולה על לחץ העבודה והמותר בקולט הקיטור , ובנוסף לכך להתקין שסתום מפסיק נאות .
ב. להתקין מד-לחץ-קיטור המראה את לחץ הקיטור בקולט , וכן שסתום בטיחות שיאפשר או את פליטת קיטור או את הפסקת הספקת הקיטור כאשר הלחץ בקולט גדול מהמותר . את שני אלה יש להתקין בקולט עצמו , או בצינור ההספקה שבין הקולט והשסתום המצמצם .
ג. אם משתמשים ביותר מקולט קיטור אחד , יש לציין באופן ברור את מספר הקולט על-גבי לוח המותקן עליו . במקרה של מערכת קולטי קיטור בעלי צינור משותף ובו שסתום מצמצם , אפשר לראותם כקולט קיטור אחד אם כולם מהווים חלק של אותה מכונה (אך יש למספר כל אחד מהם באופן נפרד) .

הוראות להתקנת מד לחץ בקולט קיטור :

מד הלחץ יחובר אל החלק העליון של הקולט , או אל צינור הספקה שבין קולט קיטור והשסתום המצמצם , ויותקן כך שיראה בנקל לעיני המפעיל . כן יש להתקין בקולט אמצעי המאפשר להצמיד לו מד לחץ לניסוי . תחום המדידה של מד הלחץ יהיה כזה , שהוא יראה את נקודת הלחץ המרבי בכמחצית תחום המדידה שלו , כאשר לחץ העבודה המותר יסומן על לוח השנתות בצבע בולט לעין . יש לחבר את מד הלחץ לקולט באמצעות צינור סיפון שקוטרו הפנימי לא יפחת מ – 15 מילימטרים . בדודי קיטור המוסקים על-ידי גוף חימום חשמלי אין הגבלה על קוטר מד הלחץ , ויש לחבר אותו לדוד באמצעות צינור סיפון שקוטרו הפנימי לא יפחת מ – 10 מילימטרים .

הוראות להתקנת שסתום בטיחות בקולט קיטור :

יש להתקין את שסתום הבטיחות על גבי הקולט במקום המאפשר גישה נוחה ובטוחה לצורך בדיקה וכיוונון . אסור שיהיה אבזר סגירה (כגון ברז) בין השסתום לקולט הקיטור , אלא אם יש בקולט שני שסתומים משולבים לפחות , וניתוק אחד מהם על-ידי אבזר הסגירה יגרום לחיבור שסתום הבטיחות המשולב .
שטח המעבר הכולל ולחץ הפתיחה של שסתום בטיחות יהיו כאלה , שהקיטור ישוחרר מהקולט בהפעלה מלאה , בכמות מספקת למניעת עליית הלחץ במתקן ביותר מ – 10% מעל המותר , או פחות מכך בהתאם להוראות היצרן .
לשסתום בטיחות מדגם קפיצי יהיה התקן המאפשר בקרה ידנית של פעולת השסתום מבלי לגרום לשינויי כיוונון השסתום .
יש לכוון את יציאת הקיטור משסתום הבטיחות בצורה שלא תהווה סכנה לבני אדם .

חובת הבדיקה התקופתית של קולט קיטור על-ידי בודק מוסמך :

קולט קיטור וכל אביזריו חייבים להיבדק על-ידי בודק דוודים מוסמך לפחות אחת לעשרים ושישה חודשים , אם מבנה הקולט מאפשר את הבדיקה . את תסקיר הבדיקה יש לצרף לפנקס המפעל תוך 20 ימים ממועד ביצוע הבדיקה .

אסור להכניס לשימוש קולט קיטור אלא אם בוצעה בו בדיקה על-ידי בודק דוודים מוסמך וכן :

א. נתקבל תסקיר המציין את לחץ העבודה המותר של קולט הקיטור והמפרט את הניסויים שנעשו בקולט ובאביזריו .
ב. התסקיר נמצא וניתן לעיין בו .
ג. קולט הקיטור סומן באופן המאפשר את זיהויו כאותו אחד הרשום בתסקיר .
אסור להשתמש בבניה או בניה הנדסית בקולט קיטור משומש , אלא אם הוא נבדק תוך עשרים וששה החודשים שקדמו להפעלתו .

מקרים המחייבים ביצוע בדיקת לחץ הידרוסטטי בקולט קיטור :

החוק מחייב עריכת מבחן לעמידות כל קולט קיטור בלחץ הידרוסטטי במקרים הבאים :
א. בגמר ייצרו ולפני התקנת הבידוד .
ב. לאחר ביצוע תיקונים מהותיים המחייבים ריתוכים בחלקיו החשופים ללחץ .
ג. אם חסר תיעוד על לחץ תוכן או על בדיקות קודמות .
ד. כל 10 שנים משנת ייצורו אם לחץ התוכן שלו עולה על 9 בר . ומכפלת הלחץ בנפחו (בליטרים) עולה על 200 , ויש לבדוק אותו כל 6 שנים החל בשנה ה – 21 משנת ייצורו .
ה. לפי קביעת מפקח עבודה אזורי , או שיקול דעתו של בודק דוודים מוסמך .

מתן פטור מההוראות בדבר קולט קיטור :

מפקח עבודה ראשי רשאי לפטור קולטי-קיטור מחלק או מכל ההוראות הנ"ל אם הוא משוכנע שאי אפשר להחיל על קולטים אלו את ההוראות באופן סביר .
קיימים סוגים של קולטי קיטור הפטורים מקיום כל ההוראות שהוזכרו לגבי קולטים , ואלו הם : יקושי-קיטור , מפרדי-קיטור , מייבשי-קיטור , מכברי-יניקה של קיטור , מפיגי חימום-יתר של קיטור ומפרדי שמן . הפטור ניתן בתנאי שהציוד מתוחזק כיאות , ושאם קיימת סכנה של חריגה מלחץ העבודה המותר , יותקן בקולט שסתום-ביטחון המאפשר פליטת קיטור בעת לחץ-יתר .
קיים פטור מחובת התקנת שסתום מצמצם לקולטי קיטור הצמודים לדוד-קיטור , ואשר לחץ העבודה המקסימלי המורשה שלהם הינו גבוה יותר מתשע עשיריות של לחץ העבודה המקסימלי המורשה של דוד-הקיטור . פטור זה ניתן בתנאי שקולט הקיטור והצנרת שבו בנויים באופן שלחץ העבודה בהם לא יוכל לעלות מעל המותר , מבלי שיהיה צורך בברזי ויסות , שסתומים וכד' .

יום חמישי, 21 במאי 2009

מפעיל דוד קיטור ודוד הסקה :

הגדרת דוד הסקה :

תקנות הבטיחות בעבודה (מפעיל דוד קיטור ודוד הסקה) מגדירות דוד הסקה כמכל סגור שבו מיוצרים למטרה כלשהי מים חמים בלחץ גדול מלחץ אטמוספרי , ובתנאי שטמפרטורת המים גבוהה מ – 100 מעלות צלזיוס ונמוכה מטמפרטורות רתיחת המים בלחץ עבודה . כן נדרש כי הספק הדוד גדול מ – 1,200 קילווט או שתפוקתו גדולה מ – 1,000,000 קילו קלוריות לשעה .

מינוי מפעיל מוסמך להפעלת דוד קיטור ודוד הסקה :

מחזיק דוד הסקה , או מחזיק דוד קיטור שהספקו גדול מ – 500 קילוואט וששטח הסקתו גדול מ – 20 מטרים רבועים , חייב למנות מבין העובדים במקום העבודה מפעיל מוסמך להפעלת הדוד על כל אביזריו . רק המפעיל המוסמך רשאי להפעיל את דוד הקיטור או את דוד ההסקה .

תפקידי מפעיל מוסמך להפעלת דוד קיטור ודוד הסקה :

מפעיל מוסמך יהיה אחראי במהלך משמרתו על הפעלתו התקינה והבטיחותית ותחזוקתו השוטפת של הדוד , ובין השאר ידאג לאלה :
א. תפעול דוד הקיטור או דוד ההסקה בהתאם להוראות כל דין ונוהלי הבטיחות הנוגעים לענין .
ב. שמירה על מפלס מים ולחץ עבודה תקינים בדוד קיטור ובדוד הסקה .
ג. תפעול נכון של מערכות הכשרת דלקים , הדלקה , בעירה וכיבוי אש בדוד .
ד. טיפול שוטף במערכות המים והשבחתם .
ה. הכנת דוד קיטור לקראת בדיקות תקופתיות הנדרשות בחוק .
ו. ניהול יומן עבודה .

ניהול יומן עבודה לדוד קיטור ודוד הסקה :

מפעיל מוסמך אחראי לניהול יומן עבודה המכיל את בדיקות תפקוד אבזרי הבטיחות של הדוד , נתוני השבחת המים , צריכת הדלק של הדוד ונצילות הבעירה . היומן ימולא וייחתם ביד המפעיל אחת למשמרת לפחות (או אחת ליום עבודה היכן שאין משמרות) , והוא רשאי להוסיף בו נתונים לפי הצורך .

הסמכת עובד כמפעיל דוד קיטור ודוד הסקה :

הסמכה כמפעיל דוד תינתן בידי רשות הסמכה אותה קובע מפקח עבודה ראשי , והיא תינתן רק לעובד שמלאו לו 18 שנים , הוא בעל תעודת גמר של קורס מפעילי דוד קיטור ודוד הסקה , עבר התנסות מעשית , ועמד בהצלחה בבחינת בכתב שבדקה ועדה שמונתה לצורך זה על-ידי מפקח עבודה ארצי .

יום רביעי, 20 במאי 2009

דודי – קיטור :

הגדרת דוד-קיטור :

דוד-קיטור הינו מיכל סגור שבו מייצרים קיטור בלחץ הגבוה מהלחץ האטמוספרי – כולל חוסך (אוקונומייזר) המחמם את המים המסופקים למיכל ומשחן (סופר-היטר) המשמש לחימום הקיטור .

התקנת דוד-קיטור :

אפשר להתקין דוד-קיטור במקום שאושר לכך על-ידי מפקח עבודה אזורי , ובכפוף לתנאי ההיתר שניתן . דוד-קיטור יהיה בנוי מחומר טוב ("בריא") ללא פגמים ויתוחזק כראוי .

אמצעי בטיחות המחוברים לדוד-הקיטור :

לכל דוד-קיטור צריך להיות מחובר :
א. שסתום בטיחות הקבוע במישרין על הדוד או בסמוך לו והמנוע עבודה בלחץ גדול מהמותר (שסתום זה יהיה בנפרד מהשסתום המפסיק) . אם שטח ההסקה עולה על 60 מ"ר יש להתקין שני שסתומים לפחות .
ב. שסתום מפסיק בין הדוד לצינור הקיטור .
ג. מד-לחץ-קיטור מדויק המציין את לחץ הקיטור בדוד , והנמצא במקום בולט ךעין הנראה בנקל לעין המסיק , ושעליו מסומן באופן ברור לחץ עבודה המותר בדוד .
ד. מראה-מפלס-מים אחד לפחות מחומר שקוף , או מסוג אחר שאושר על-ידי מפקח עבודה ראשי (אם לחץ העבודה בדוד עולה בדרך-כלל על שלושה קילוגרמים לסנטימטר מרובע , יצוייד מראה-מפלס- המים במגן יעיל שלא יפריע לקריאתו) .
ה. אמצעי המאפשר להצמיד לדוד מד-לחץ לניסוי .
אם הדוד מהווה חלק ממערכת דוודים , יש לקבוע בו לוח עם מספר מבחין שאפשר לראותו בקלות .
אם הדוד אינו מוסק מן החוץ , יש לקבוע בו פקק נתיך או התקן אזעקה יעיל למקרה של שפל-מים (כדי לא לאפשר המשכת פעולת חימום כשאין די מים בדוד-הקיטור) .

הוראות להתקנת מד לחץ בדוד קיטור :

תחום המדידה של מד הלחץ יהיה כזה , שהוא יראה את נקודת הלחץ המרבי בכמחצית תחום המדידה שלו , כאשר לחץ העבודה המותר יסומן על לוח השנתות בצבע בולט לעין .
בדודי קיטור שאינם מוסקים על-ידי גוף חימום חשמלי , קוטר מד הלחץ לא יפחת מ – 160 מילימטרים , ויש לחבר את מד הלחץ לדוד באמצעות צינור סיפון שקוטרו הפנימי לא יפחת מ – 15 מילימטרים .
בדודי קיטור המוסקים על-ידי גוף חימום חשמלי אין הגבלה על קוטר מד הלחץ , ויש לחבר אות לדוד באמצעות צינור סיפון שקוטרו הפנימי לא יפחת מ – 10 מילימטרים .
בנוסף למד הלחץ הקבוע , יש להתקין בדוד הקיטור אמצעי המאפשר להצמיד לדוד מד-לחץ לניסוי .

הוראות להתקנת שסתום בטיחות בדוד קיטור :

יש להתקין את שסתום הבטיחות על גבי הדוד במקום המאפשר גישה נוחה ובטוחה לצורך בדיקה וכיוונון .
אסור שיהיה אבזר סגירה (כגון ברז) בין השסתום לדוד הקיטור , אלא אם יש בדוד שני שסתומים משלובים לפחות , וניתוק אחד מהם על-ידי אבזר הסגירה יגרום לחיבור שסתום הבטיחות המשולב .
שטח המעבר הכולל ולחץ הפתיחה של שסתום בטיחות יהיו כאלה , שהקיטור ישוחרר מהדוד בהפעלה מלאה , בכמות מספקת למניעת עליית הלחץ במתקן ביותר מ – 10% מעל המותר , או פחות מכך בהתאם להוראות היצרן .
לשסתום בטיחות מדגם קפיצי יהיה התקן המאפשר בקרה ידנית של פעולת השסתום מבלי לגרום לשינוי כיוונון השסתום .
בכל דוד קיטור , על יצרן השסתום או בודק הדוודים המוסמך לחתום את שסתום הבטיחות בחותם עופרת .
יש לכוון את יציאת הקיטור משסתום הבטיחות בצורה שלא תהווה סכנה לבני אדם .
יש להתקין לשסתום צינור פליטה אל מחוץ המבנה , שקוטרו לא יפחת מקוטר פתח היציאה של השסתום .

הוראות להתקנת מראה מפלס מים בדוד קיטור :

מראה מפלס המים יותקן כך שייראה בנקל לעין מסיק הדוד . את מפלס המים המזערי המותר ניתן יהיה לראות לפחות 30 מילימטרים מעל הקצה התחתון השקוף של מראה מפלס המים . את מפלס המים התחתון יש לסמן בחץ או בסימן אחר שאיננו נמחק .
במראה מפלס המים יותקנו שלושה ברזים : ברז המחובר לחלל הקיטור , ברז המחובר לחלל המים , וברז ניקוז המחובר למערכת הניקוז של דוד הקיטור , ואשר ניתן להפעילו ללא סיכון .
מראה מפלס המים יחובר אל דוד הקיטור באמצעות צינורות שקוטרם הפנימי לא יפחת מ – 20 מילימטרים , אך הקוטר הפנימי בדוד קיטור המוסק על-ידי גוף חימום חשמלי לא יפחת מ – 10 מילימטרים .

בטיחות בדוד-קיטור שאינו מדגם אנכי :

בדוד-קיטור שאינו מוסק בדלק מוצק , ושאינו מדגם אנכי , יותקנו שני התקנים שכל אחד מהם יגרום הפסקת פעולתו של המבער ויפעיל אזעקה במקרה של שפל-מים .
בדוד-קיטור מדגם אנכי ניתן להתקין רק התקן אחד כזה ופקק נתיך .

נקיטת אמצעי בטיחות בעת כניסת אדם לתוך דוד-קיטור :

אם אדם צריך להיכנס לתוך דוד-קיטור (או חלק שלו) המהווה דוד אחד ממערכת של כמה דוודים יש :
א. לנתק מהדוד את כל המעברים והמבואות דרכם יכולים להיכנס אדים או מים חמים מחלק אחד של המערכת . או
ב. לסגור ולנעול לבטח את כל השסתומים והברזים השולטים על כניסת אדים או מים חמים לדוד מחלק אחר של המערכת .
אם לשני הדוודים יש צינור הרקה או ניקוז משותף (או ששני הדוודים מתנקזים למיכל משותף) , צריך שיהיה קיים בכל מערכת הדוודים רק מפתח אחד בשימוש המאפשר פתיחה של השסתום או ברז ההרקה בכל אחד מהדוודים , ושלא ניתן יהיה להסיר את המפתח עד שהשסתום או ברז ההרקה הינם סגורים . באופן כזה מונעים את האפשרות שברזי הרקה בשני הדוודים יהיו פתוחים באותו זמן , ויאפשרו לכן מעבר אדים או מים חמים מדוד אחד לדוד אחר בו עשוי להימצא עובד .

בדיקת דוד-קיטור על-ידי בודק מוסמך בשני שלבים :

דוד-קיטור וכל אביזריו חייבים להיבדק על-ידי בודק מוסמך לפחות אחת לארבעה-עשר חודשים , וכן אחרי שבוצעו בדוד תיקונים מקיפים . הבדיקה תעשה בשני שלבים :
א. בדיקת הדוד שהוא קר .
ב. בדיקת הדוד כשהוא בלחץ קיטור רגיל , הנעשית בהזדמנות הראשונה לאחר שבוצעה הבדיקה הקרה.
בעת ביצוע הבדיקה בלחץ ידאג מבצע הבדיקה ששסתום הבטיחות של הדוד יכוון באופן המונע את הפעלת הדוד בלחץ גבוה מהמותר .
שני שלבי הבדיקה יכולים להתבצע על-ידי שני בודקים שונים , וכל אחד מהם ימלא תסקיר בדיקה נפרד . את תסקיר הבדיקה יש לצרף לפנקס המפעל תוך 20 ימים ממועד ביצוע הבדיקה .

מקרים המחייבים ביצוע בדיקת לחץ הידרוסטטי בדוד-קיטור :

בנוסף מחייב החוק עריכת מבחן לעמידות דוד-הקיטור בלחץ הידרוסטטי במקרים הבאים :
א. אצל היצרן לפני התקנת הבידוד .
ב. לאחר הצבת הדוד באופן קבוע ולפני הפעלתו , בדוד קיטור ששטח הסקתו עולה על 30 מ"ר .
ג. לאחר ביצוע תיקונים מהותיים , ריתוכים , החלפת צינורות , חיזוקים וכד' .
ד. אם אין תיעוד על לחץ התכן או על בדיקות קודמות .
ה. אחרי שינוי מקומו הקבוע והצבתו במקום חדש .
ו. אחרי ניכוי כימי של דוד-הקיטור .
ז. אחרי כל הפסקה של יותר מ – 24 חודשים בהפעלת הדוד .
ח. לאחר 9 שנים משנת ייצרו וכל שש שנים אחריהן , והחל בשנה ה – 21 – כל 3 שנים .
ט. לפי קביעת מפקח עבודה אזורי , או שיקול דעת של בודק דוודים מוסמך .

חובת קבלת תסקיר הבדיקה המציין לחץ עבודה מותר לפני השימוש בדוד-קיטור :

אסור להכניס לשימוש דוד-קיטור אלא אם בוצעו בו בדיקות כאמור לעיל על-ידי בודק דוודים מוסמך וכן
א. נתקבל תסקיר המציין את לחץ העבודה המותר של הדוד והמפרט את הניסויים שנעשו בדוד ובאביזריו .
ב. התסקיר נמצא וניתן לעיין בו .
ג. הדוד סומן באופן המאפשר את זיהויו כאותו דוד הרשום בתסקיר .

מועדי בדיקה של דודי-קיטור מיוחדים :

קיימים דודי-קיטור מיוחדים(בעלי תפוקה של 25,000 ק"ג קיטור לשעה לפחות) שצריך לבדוק אותם בדיקה חוזרת ראשונה לאחר החודש השביעי ולא יאוחר מתום החודש הארבעה-עשר מתחילת השימוש בהם . לאחר מכן , יש לבדוק דודי קיטור אלה רק אחת ל – 26 חודשים במשך 21 השנים הראשונות להפעלתם (במקום אחת ל – 14 חודשים) . דודים מיוחדים כאלה צריך שיהיו בעלי צינורות מים , כל התוף או תא בהם מרותך בהיתוך או מחושל במוצק ללא תפר , ויש להם מתקן לטיפול נאות במי ההזנה המבטיח הפעלה בטוחה של דוד-הקיטור .

איסור שימוש בבניה בדוד-קיטור משומש לפני שנבדק :

אסור להשתמש בבניה או בבניה הנדסית בדוד קיטור משומש , אלא אם הוא נבדק תוך ארבעה-עשר החודשיים שקדמו להפעלתו .

הכנת דוד-קיטור לביצוע בדיקה תקופתית :

לפני ביצוע בדיקה תקופתית של דוד-קיטור , יש להכינו כך שתתאפשר גישה חופשית לכל חלקיו , וכן לנקותו באופן יסודי , כולל פתיחת כל הדלתות והמכסים שלו , הוצאת כל הגשרים והמוטות , פירוק וניקוי של כל השסתומים , ניקוי וקיסקוס כל מעברי הגזים וחלקי הדוד , וכל פעולה אחרת אשר תידרש על-ידי הבודק המוסמך . בודק מוסמך יכול גם לדרוש פירוק של כל כיסוי דוד-הקיטור (גם אם הכיסוי עשוי מלבנים או מחומר אחר) , והרחקת הצינורות ומוטות החיזוק שבדוד-הקיטור . על המעביד לספק לבודק המוסמך של דוד-הקיטור את כל הכלים , האמצעים והמכשירים המאפשרים לבודק להפעיל את הדוד ולבצע את הבדיקה.
הבודק ימלא תסקיר המפורט בחוק , ושבו מצויינים , בין היתר , לחצי עבודה מותרים ותיקונים נדרשים . הבודק ימסור את התסקיר לבעל המפעל תוך 21 יום מגמר ביצוע בדיקות הלחץ , וישלח העתק גם למפקח העבודה האזורי .

מתן פטור מהוראות בדבר דוד-קיטור :

מפקח עבודה ראשי רשאי לפטור דודי-קיטור מחלק או מכל ההוראות הנ"ל אם הוא משוכנע שאי אפשר להחיל על דודים אלו ההוראות באופן סביר .
קיים פטור מחובת התקנת מראה-מפלס-מים לאבטוקלאווים , מגפרים לריפוי שיניים ומגפרים לתיקון צמיגי גומי , בתנאי שלא נפלטים מהם מים או קיטור בעת הפעלתם .
מגפרים לריפוי שיניים פטורים גם מהתקנת שסתום בטיחות , בתנאי שיש להם שני התקנים מקילי לחץ .
קיים פטור לתנורים של שפופרות-קיטור ולטבלאות-חימום בשפופרות-קיטור המשמשים לאפיית מזון או חימומו . הפטור הינו מחובת התקנת שסתום ביטחון , שסתום מפסיק , מד לחץ , מראה-מפלס-מים וכיו"ב , בתנאי שבכל תנור כזה יותקן מד-חום נאות שעל-גביו תסומן (בצבע מיוחד) טמפרטורת העבודה המקסימלית , ושהתנור לא יופעל מעל לטמפרטורה זו או מעל ללחץ-העבודה המקסימלי המורשה .
במקרה של טבלת-חימום , לפחות על אחת השפופרות יש להתקין מדיד מדויק ללחץ קיטור אשר יציין את הלחץ המירבי המתחולל בשפופרת , וגם את לחץ-העבודה המקסימלי המורשה .

תנאים נוספים לפטור לגבי תנורים של שפופרות-קיטור וטבלאות-חימום הינם :

א. קיום מבנה לבנים המגן על השפופרות ממגע עם הלהבה .
ב. ניקוי וסילוק אבק ופיח מעל המוארים והשפופרות (לפחות אחת לשלושה חודשים אם התנור מוסק בדלק מוצק) .
ג. בדיקת לחץ הידראולי של כל שפופרת בטרם שתיקבע ותיחתם .
ד. כן יש לתלות את הוראות ההפעלה והשימוש של התנור או טבלת החימום במקום בולט .

יום שני, 18 במאי 2009

תקנות הבטיחות בעבודה (רצועת עליה) , תשי"ד - 1954 :

קישור לתקנות הבטיחות בעבודה (רצועת עליה) , תשי"ד - 1954 :

http://www.moital.gov.il/NR/exeres/9AB29228-82BF-47F0-89C4-2D2AD9CD396C.htm

תקנות הבטיחות בעבודה (עגורני-צריח) , תשכ"ז – 1966

הקישור לתקנות הבטיחות בעבודה (עגורני-צריח) , תשכ"ז – 1966 :

http://www.moital.gov.il/NR/exeres/1C4E1C53-60E3-43CE-B42F-32617EFB46D6.htm

תקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים) התשנ"ג - 1992

הקישור לתקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים) התשנ"ג - 1992 :

http://www.tamas.gov.il/NR/exeres/BC0B85F5-AD95-456E-97FD-8D53A43A525D.htm

מכונות הרמה :

מכונת הרמה הינה כל התקן המשמש להרמה , הורדה או החזקת מטען תלוי , כולל עגורן , קילון , תלת-רגל , התקן משיכה , מחפר עגורן , מחדיר כלונסאות , כננת (ווינץ') , מלגזה , גלגלת שרשרת , גלגלת כבלים , גלגילון (פולי) , מסוע עילי , מסילת כבל , חבל עילי וכדומה .
מכונות הרמה על כל חלקיה תהיה בנויה מחומר טוב וחזק ותקויים ללא פגמים .
יש לבדוק את המכונה ואת כל חלקיה על-ידי בודק מוסמך לפחות אחת לארבעה-עשר חודשים . אין להשתמש כלל במכונה בטרם נוסת ונבדקה בפעם הראשונה על-ידי בודק מוסמך אשר ערך לגביה תסקיר בדיקה בו מצויינים עומסי העבודה הבטוחים של מכונת ההרמה , את תסקיר הבדיקה יש לצרף לפנקס המפעל תוך 20 ימים ממועד ביצוע הבדיקה .
יש לסמן באופן ברור על-גבי מכונת ההרמה את עומסי העבודה הבטוחים שלה . במקרה של עגורן או זרוע שיש להם עומסי עבודה שונים ברדיוסי מטען שונים , ובהגבהות זרוע שונות , יש לחבר להם מחוון אוטומטי או לוח אשר יציין את עומסי עבודה הבטוחים לכל הטיה של הזרוע או לכל רדיוס של המטען .
אסור להטעין את מכונת ההרמה בעומס החורג מזה הרשום עבורה , אלא אם נעשה הדבר לצורך ניסוי על-ידי בודק מוסמך .
פסי מסילה שעליהם נוסע עגורן , ומסילה שעליה נע מרכב האונקל של גשר הרמה או של מסוע עילי יהיו במידה המתאימה , בחוזק מספיק , בעלי משטח נסיעה חלק , יונחו כראוי ויהיו נתמכים באופן בטוח .
אם אדם עובד ליד מסילה של עגורן עילי נע , והוא עשוי להיפגע על-ידי העגורן , יינקטו אמצעים יעילים כדי להבטיח שהעגורן לא יתקרב למרחק הקטן משישה מטרים מהמקום בו עובד האדם (אין די בשלט אזהרה בלבד , יש לנקוט אמצעים יעילים יותר) .
עגורן-צריח , עגורן-נייד , עגורן גשר עילי ועגורן שער , וכן עגורן להעמסה עצמית (המורכב על רכב והמשמש בעיקר לטעינה ופריקה או להרמת משטח עבודה לאדם) יופעלו רק על-ידי עגורנאי המוסמך לעגורן מאותו סוג ובעומס עבודה הבטוח המפורט בתעודת ההסמכה . תעודת הסמכה ניתנת על-ידי רשות הסמכה המאושרת על-ידי רשם מיוד הנדסי הפועל מכוח החוק , או מי שמפקח עבודה ראשי מינהו להסמיך עגורנאים (רשות הנמלים והרכבות רשאית להסמיך אף היא את עובדיה בלבד , וראש ענף ציוד ייעודי במפקדת קצין חימוש ראשי להסמיך עגורנאים לעבודה בצה"ל) . את טופס הבקשה להסמכה כעגורנאי אפשר להשיג בסנפי משרד העבודה .
מכונות הרמה המופעלות בכוח מכני , חשמלי , הידראולי או פניאומאטי (אך לא עגורנים שצוינו לעיל) יופעלו אך ורק על-ידי אדם שמונה למטרה זו בידי תופש המפעל , מבצע הבניה , מנהל המחצבה או בעליה של מכונת ההרמה – לפי הענין . האדם הממונה להפעיל את מכונת ההרמה יהיה בן 18 שנים לפחות , והוא יודרך קודם לכן בידי אדם בעל ניסיון של שנה לפחות בהפעלה ותחזוקה בטוחים של מכונת ההרמה , ובהגנה מפני הסיכונים האפשריים הכרוכים בהפעלתה .
מינוי אדם האחראי להפעלת מכונת הרמה ייעשה לפי טופס מיוחד המופיע בתוספת החמישית לתקנה בדבר עגורנאים ואתתים , יש לשמור את המינוי במקום בו מופעלת מכונת ההרמה .
איתות למפעיל עגורן בקשר להרמת המטען וכיוונונו יינתנו רק על-ידי אותת מוסמך או עגורנאי מוסמך שהוסמך על-ידי רשות הסמכה מאושרת .
הסמכה תינתן רק למבקשים מעל גיל 18 , בעלי ניסיון כמפורט בתקנות ושנבדקו בבדיקות רפואיות . עגורנאי חיב לעמוד בהצלחה במבחן עיוני ומעשי , ואתת חיב לסיים בהצלחה קורס להכשרת אתתים .
המבקש הסמכה כעגורנאי או כאתת חייב להיבדק על-ידי רופא מומחה ברפואה תעסוקתית של שירות רפואי מוסמך בבדיקות רפואיות שונות המפורטות בתקנות , וכן להיבדק בדיקות חוזרות כמפורט בתקנות .
מפקח עבודה אזורי רשאי לפסול עגורנאי או אתת אם הוא איננו ממלא את תפקידו , או שאינו ממלא את דרישות הבטיחות בעיסוקו .
רופא יכול לקבוע אי התאמה לעבודה כעגורנאי או כאתת אם נמצאו אצל העובד ליקויי ראיה או שמיעה כמפורט בתקנות , או אי התאמה אחרת לדעת הרופא המורשה הבודק .
אם התקבלה הודעה ממפקח עבודה אזורי על פסילה של עגורנאי או אתת , אסור לו להמשיך בהפעלת עגורן (או לאותת לו – לפי הענין) .
באתר בניה אסור להתקין מתקן הרמה על פיגום , אלא אם חוזק הפיגום באופן מיוחד לכך , וננקטו אמצעים שימנעו פגיעה בפיגום או באדם שעליו על-ידי מתקן ההרמה .
אסור להתקין במפעל , ואסור להשתמש ברצועת עליה . רצועת עליה היא רצועה אין-סופית המונעת בכח מכני , המשמשת להעלאה והורדה של בני-אדם , ושאין לה תא-נוסעים מחומר מוצק עם רצפה , תקרה ושלושה קירות
.

פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), תש"ל – 1970

סימן ז': מכונות הרמה

79. הגדרות (תיקון: תשל"ד, תשמ"א)

בסימן זה -
"מכונת הרמה" - התקן הרמה, לרבות עגורן, קילון, תלת-רגל, התקן משיכה, מחפר עגורן, מחדיר כלונסאות, כננת, מלגזה, גלגלת, גלגלת שרשרת, גלגלת כבלים, גלגילון, מסוע עילי, מסילת כבל, חבל עילי וכל מכונה אחרת היכולה באמצעות אבזר הרמה להרים עומס, להורידו או להחזיקו תלוי;
"חלקים", במכונת הרמה - לרבות מנגנון הפעלתה ואבזריה, בין קבועים ובין נעים, והתקני עיגון וקביעה.

80. מבנה וקיום

מכונת הרמה על כל חלקיה תהיה ממבנה טוב, מחומר בריא, מחוזק מספיק וללא פגם גלוי, ותקויים כראוי.

81. בדיקה

מכונת הרמה על כל חלקיה תיבדק ביסודיות, לפחות אחת לארבעה עשר חדשים, על ידי בודק מוסמך.

82. (בוטל) (תיקון: תשל"ד)

83. מסילות

פסים שעליהם נוסע עגורן נע, ומסילה שעליה נע מרכב האונקל של גשר הרמה לטעינה והובלה או של מסוע עילי, יהיו בעלי מידה מתאימה, חוזק מספיק ומישטח נסיעה חלק, ויהיו מונחים כראוי, נתמכים או נאחזים במידה מספקת ומקויימים כראוי.

84. סימון עומס עבודה

על מכונת הרמה יסומנו ברורות עומסי העבודה הבטוחים שלה, אולם עגורן-זרוע הבנוי באופן שעומס העבודה הבטוח יכול להשתנות על ידי הגבהת הזרוע או הנמכתה, יחובר אליו מחוון אוטומטי של עומסי עבודה בטוחים או לוח בו רשומים עומסי העבודה הבטוחים לכל הטיה של הזרוע או לכל רדיוס של המטען.

85. עומס יתר

לא תוטען מכונת הרמה במטען שמשקלו עולה על עומס העבודה הבטוח כפי שסומן או נרשם בהתאם לסעיף 84, אלא לצורך ניסוי.

86. שימוש ראשון (תיקון: תשל"ד)

מכונת הרמה לא תוכנס לשימוש במפעל אלא אם נוסתה וכל חלקיה נבדקו ביסודיות על ידי בודק מוסמך, ונתקבל תסקיר, המפרש את עומסי העבודה הבטוחים של מכונת ההרמה והחתום על ידי הבודק המוסמך שעשה את הניסוי והבדיקה, והוא נתון לעיון.

87. עבודה במסילת עגורן עילי

היה אדם עובד או עסוק במסילה של עגורן עילי נע, או בסמוך למסילה כאמור, במקום שבו הוא עלול להיפגע על ידי העגורן, יינקטו אמצעים יעילים כדי להבטיח שהעגורן לא ייכנס לתחום של ששה מטרים מאותו מקום.

יום ראשון, 17 במאי 2009

אבזרי הרמה :

שרשרות , חבלים או אבזרי הרמה המשמשים להעלאה או להורדה של בני-אדם ומטען צריכים להיות חזקים , ללא פגם , ובנויים מחומר טוב . אבזר הרמה כולל כל התקן שאינו חלק קבוע של העומס או של מתקן הרמה , והוא משמש לחיבור עומס למתקן הרמה , כולל מענב (סלינג) , טבעת , וו , אונקל , סביבול (סוויבל) , מנעול סבב , עין הרמה , חוליה , מלקחות , כלי קיבול להרמה , דלי מלקחיים , קורת הרמה , בורג עין , וכל התקן דומה המהווה חלק של התקן הרמה או אמצעי תליה .
יש לרשום על גבי לוח ובמקום בולט במחסן בו נמצאים השרשרות , החבלים או אבזרי הרמה את עומס העבודה הבטוח של כל אבזר שבשימוש . לגבי מענב רב-ענפי , יש לרשום את עומסי העבודה הבטוחים לזוויות השונות של הענפים . מותר לא לרשום את העומסים בלוח כנ"ל אם הם מצויינים באופן ברור ובולט על-גבי אבזר ההרמה עצמו .
אסור להשתמש בשרשרות , חבלים , או אבזרי הרמה אחרים שלא מצויין לגביהם עומס העבודה הבטוח , ואין להשתמש בהם למטען שמשקלו עולה על עומס העבודה הבטוח הרשום .
שרשרת , חבל ואבזר הרמה ייבדקו ביסודיות בידי בודק מוסמך לפחות אחת לשישה חודשים , ולא יוכנסו כלל לשימוש לפני שבודק מוסמך ניסה ובדק אותם , וערך תסקיר בו מצויין עומס העבודה הבטוח שלהם . התסקיר יצורף לפנקס המפעל תוך 20 ימים ממועד הבדיקה .
שרשרות ואבזרי הרמה הנמצאים בשימוש רגיל (אך לא מענבי-חבל) יש לרפות אחת לארבעה-עשר חודשים לכל הפחות . שרשרת או מענב שרשרשת העשויים ממוט שקוטרו 1.25 ס"מ או פחות יש לרפות אחת לשישה חודשים . כן יש לרפות אחת לשישה חודשים שרשרת המשמשת בקשר עם מתכת או סיגים מותכים .
בתנאים מסויימים מפקח עבודה ראשי רשאי לפטור שרשרת או אבזר הרמה מחובת הריפוי .

השרשרות והגלגלות הבאים פטורים מחובת הריפוי :
א. שרשרות העשויות ברזל-יציקה חשיל .
ב. שרשרות –מטלות .
ג. שרשרות , טבעות , אונקלים , ביריות ווים סובבים העשויים פלדה או כל מתכת לא-ברזלית אחרת .
ד. שרשרות מכוונות המהלכות על-גבי גלגל משונן או גלגלים מפולשים .
ה. טבעות , אונקלים ביריות וווים סובבים המחוברים באופן קבוע אל שרשרות מכוונות , גלגלות או מכונות שקילה .
ו. אונקלים וווים מסובבים שיש להם חלקים מתוברגים או מוסבים של כדוריות או חלקים אחרים מיציקה קשה .
ז. ביריות של פותח האדוקות אל חבלי-תיל באמצעות כיסוי מתכת לבנה .
ח. מעמדי בורדו .
ט. כל שרשרת או גלגלת שהועמדו בטיפול בחימום הנודע בשם "תיקנון" (נורמאליזציה) , והמחליף את תהליך הריפוי .


פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), תש"ל - 1970

סימן ו': שרשרות, חבלים ואבזרי הרמה

71. תחולה והגדרות (תיקון: תשמ"א)

(א) הוראות סימן זה יחולו לענין כל שרשרת, חבל, או אבזר הרמה המשמשים להעלאה או להורדה של בני-אדם, טובין או חמרים.
(ב) לענין סימן זה -
"אבזר הרמה" - התקן כלשהו המשמש או הנועד לשמש במישרין או בעקיפין לחיבור עומס להתקן הרמה ואינו מחובר דרך קבע לעומס, לרבות מענב שרשרת, מענב חבל, טבעת, וו, מענב, אונקל, סגיר, סביבול, מנעול סבב, עין הרמה משולשת, חוליה, מלקחות לוח, מלקחות קורה, מלקחות מספריים, כלי קיבול להרמת חמרים או ציוד, דלי מלקחיים, בורג עין, קורת הרמה, מסגרת הרמה וכל התקן דומה המהווה חלק של התקן הרמה או אמצעי תליה, ולרבות תמיכה של התקן הרמה שבו משטח עבודה או במה;
"חבל" - לרבות כבל.

72. מבנה

אין להשתמש בשרשרת, בחבל או באבזר הרמה אלא אם הם ממבנה טוב, מחומר בריא, מחוזק מספיק וללא פגם גלוי.

73. לוח עומסי עבודה

(א) במחסן שבו מחזיקים את השרשרות, החבלים או אבזרי ההרמה ובמקומות בולטים שבמפעל יוצג לוח בו רשום עומס העבודה הבטוח של כל סוג ומידה של שרשרת, חבל או אבזר הרמה שבשימוש, ולגבי מענב רב-ענפי-לוח עומסי העבודה הבטוחים לזוויות השונות של הענפים.
(ב) אין להשתמש בשרשרת, בחבל או באבזר הרמה שאין לגביהם רישום בלוח כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אבזרי הרמה שעומסי העבודה הבטוחים שלהם, כאמור, מסומנים עליהם באופן ברור.

74. עומס יתר

אין להשתמש בשרשרת, בחבל או באבזר הרמה בשביל מטען שמשקלו עולה על עומס העבודה הבטוח שלהם הרשום או המסומן כאמור בסעיף 73.

75. בדיקות

כל השרשרות, החבלים ואבזרי ההרמה שבשימוש ייבדקו ביסודיות על ידי בודק מוסמך לפחות אחת לששה חדשים, או לתקופות ארוכות יותר כפי שנקבע.

76. שימוש ראשון (תיקון: תשל"ד)

השרשרות, החבלים ואבזרי ההרמה - זולת חבלי סיבים או מענבי חבל סיבים - לא יוכנסו לשימוש במפעל אלא אם נוסו ונבדקו ביסודיות על ידי בודק מוסמך, ונתקבל תסקיר, המפרש את עומס העבודה הבטוח והחתום על ידי הבודק המוסמך שעשה את הניסוי והבדיקה, והוא נתון לעיון.

77. ריפוי שרשרות ואבזרים

(א) השרשרות ואבזרי ההרמה, חוץ ממענבי חבל, ירופו לפחות אחת לארבעה-עשר חדשים, ובשרשרת או מענב שרשרת העשויים ממוט שקטרו 1.25 סנטימטר או פחות מזה, ובשרשרת המשמשת בקשר למתכת מותכת או סיגים מותכים - אחת לששה חדשים; ואולם שרשרת או אבזר הרמה שאינם בשימוש רגיל ירופו רק כאשר הדבר נחוץ.
(ב) אין הוראות סעיף זה חלות על שרשרות ואבזרי הרמה מסוג או מהגדר שהמפקח הראשי פטר אותם, בתעודה שפורסמה ברשומות, משום שאין הם יכולים להיות נתונים לטיפול בחום בלי חשש נזק בגלל המבנה והחומר שלהם, או משום שכבר ניתנו לטיפול מסויים בחום שאיננו ריפוי ושאושר על ידיו.

78. (בוטל) (תיקון: תשל"ד)

יום חמישי, 14 במאי 2009

יום שישי, 1 במאי 2009

חומרים מסוכנים.

הגדרות:

חומר מסוכן - חומר מן החומרים המפורטים בספר הכתום ובהתאם להוראותיו.
הספר הכתום - ספר ההמלצות להובלת חומרים מסוכנים שהוגדרו ככאלה ע"י ועדת מומחים של
האו"ם.
(הספר הכתום מתייחס לשינוע חומרים מסוכנים באריזות.
הספר הכתום מתעדכן כל שנתיים.
הוראות הספר הכתום אינן מחייבות אף מדינה אלה הן המלצות.
מדינת ישראל החליטה לאמץ את הספר הכתום וכך הפך הספר לחוק.)
.S.S.D.M- Material Safety Data Sheet גיליון בטיחות . מסמך בן 16 סעיפים בו מתאר יצרן החומר את תכונותיו הכימיות והפיסיקאליות של החומר את סיכוניו הכימיים הפיסיקאליים והבריאותיים ואת דרכי אמצעי המיגון האישיים ואמצעי כיבוי אש ואיסוף שפכים.

חקיקה:

החקיקה הישראלית:

החוק בישראל אימץ את ספר ההמלצות של האום להובלת חומ"ס ובכל החוקים והתקנות מפורטים לעיל ישנה התייחסות ל'ספר הכתום'.
1. חוק שירותי הובלה התש נ"ז 1977.
2. תקנות שירותי הובלה התש ס"א 2001.
3. תקנות הנמלים: פרקים 13 ו- 14.
4. תקנות הטייס (הובלת חומ"ס).
5. תקנות מסילות הברזל (הובלת חומ"ס ברכבת).

החקיקה הבין לאומית:

כמו בישראל רוב מדינות העולם אימצו את המלצות הספר הכתום. כיום בכל ארצות השוק האירופאי נוהגים חוקים אחידים המעוגנים באמנות. גם מדינות אשר אינן חברו השוק נוהגות ברובן על פי אמנות אלה. משרד התחבורה הישראלי אף הוא נוהג על פיהן.
ADR - האמנה האירופאית להובלת חומ"ס ביבשה.
RID – האמנה האירופאית להובלת חומ"ס ברכבות.
ST-1 – תקנות הבטיחות להובלת חומרים רדיו-אקטיביים. (גם הם נכתבו ע"י ועדת מומחים של האום ואומצו ע"י רוב מדינות העולם).
IMODG CODE - ספר החוקים והתקנות של ארגון הספנות העולמי ( IMO ) העוסק בשינוע ימי של מטענים מסוכנים.
ICAO5 - ארגון התעופה האזרחי הבין לאומי הוציא אף הוא הנחיות בקשר להטסת חומרים מסוכנים במטוסי נוסעים ובמטוסי מטען.

טרומפלדור בגליל-משנת 1913

סרט על אולטרה-סאונד תלת ממדי

ליקוי חמה 2009

טלסקופ החלל האבל

סגננות חשיבה ולמידה

הסכנה הגדולה הטמונה בעובש