דודי – קיטור :

הגדרת דוד-קיטור :

דוד-קיטור הינו מיכל סגור שבו מייצרים קיטור בלחץ הגבוה מהלחץ האטמוספרי – כולל חוסך (אוקונומייזר) המחמם את המים המסופקים למיכל ומשחן (סופר-היטר) המשמש לחימום הקיטור .

התקנת דוד-קיטור :

אפשר להתקין דוד-קיטור במקום שאושר לכך על-ידי מפקח עבודה אזורי , ובכפוף לתנאי ההיתר שניתן . דוד-קיטור יהיה בנוי מחומר טוב ("בריא") ללא פגמים ויתוחזק כראוי .

אמצעי בטיחות המחוברים לדוד-הקיטור :

לכל דוד-קיטור צריך להיות מחובר :
א. שסתום בטיחות הקבוע במישרין על הדוד או בסמוך לו והמנוע עבודה בלחץ גדול מהמותר (שסתום זה יהיה בנפרד מהשסתום המפסיק) . אם שטח ההסקה עולה על 60 מ"ר יש להתקין שני שסתומים לפחות .
ב. שסתום מפסיק בין הדוד לצינור הקיטור .
ג. מד-לחץ-קיטור מדויק המציין את לחץ הקיטור בדוד , והנמצא במקום בולט ךעין הנראה בנקל לעין המסיק , ושעליו מסומן באופן ברור לחץ עבודה המותר בדוד .
ד. מראה-מפלס-מים אחד לפחות מחומר שקוף , או מסוג אחר שאושר על-ידי מפקח עבודה ראשי (אם לחץ העבודה בדוד עולה בדרך-כלל על שלושה קילוגרמים לסנטימטר מרובע , יצוייד מראה-מפלס- המים במגן יעיל שלא יפריע לקריאתו) .
ה. אמצעי המאפשר להצמיד לדוד מד-לחץ לניסוי .
אם הדוד מהווה חלק ממערכת דוודים , יש לקבוע בו לוח עם מספר מבחין שאפשר לראותו בקלות .
אם הדוד אינו מוסק מן החוץ , יש לקבוע בו פקק נתיך או התקן אזעקה יעיל למקרה של שפל-מים (כדי לא לאפשר המשכת פעולת חימום כשאין די מים בדוד-הקיטור) .

הוראות להתקנת מד לחץ בדוד קיטור :

תחום המדידה של מד הלחץ יהיה כזה , שהוא יראה את נקודת הלחץ המרבי בכמחצית תחום המדידה שלו , כאשר לחץ העבודה המותר יסומן על לוח השנתות בצבע בולט לעין .
בדודי קיטור שאינם מוסקים על-ידי גוף חימום חשמלי , קוטר מד הלחץ לא יפחת מ – 160 מילימטרים , ויש לחבר את מד הלחץ לדוד באמצעות צינור סיפון שקוטרו הפנימי לא יפחת מ – 15 מילימטרים .
בדודי קיטור המוסקים על-ידי גוף חימום חשמלי אין הגבלה על קוטר מד הלחץ , ויש לחבר אות לדוד באמצעות צינור סיפון שקוטרו הפנימי לא יפחת מ – 10 מילימטרים .
בנוסף למד הלחץ הקבוע , יש להתקין בדוד הקיטור אמצעי המאפשר להצמיד לדוד מד-לחץ לניסוי .

הוראות להתקנת שסתום בטיחות בדוד קיטור :

יש להתקין את שסתום הבטיחות על גבי הדוד במקום המאפשר גישה נוחה ובטוחה לצורך בדיקה וכיוונון .
אסור שיהיה אבזר סגירה (כגון ברז) בין השסתום לדוד הקיטור , אלא אם יש בדוד שני שסתומים משלובים לפחות , וניתוק אחד מהם על-ידי אבזר הסגירה יגרום לחיבור שסתום הבטיחות המשולב .
שטח המעבר הכולל ולחץ הפתיחה של שסתום בטיחות יהיו כאלה , שהקיטור ישוחרר מהדוד בהפעלה מלאה , בכמות מספקת למניעת עליית הלחץ במתקן ביותר מ – 10% מעל המותר , או פחות מכך בהתאם להוראות היצרן .
לשסתום בטיחות מדגם קפיצי יהיה התקן המאפשר בקרה ידנית של פעולת השסתום מבלי לגרום לשינוי כיוונון השסתום .
בכל דוד קיטור , על יצרן השסתום או בודק הדוודים המוסמך לחתום את שסתום הבטיחות בחותם עופרת .
יש לכוון את יציאת הקיטור משסתום הבטיחות בצורה שלא תהווה סכנה לבני אדם .
יש להתקין לשסתום צינור פליטה אל מחוץ המבנה , שקוטרו לא יפחת מקוטר פתח היציאה של השסתום .

הוראות להתקנת מראה מפלס מים בדוד קיטור :

מראה מפלס המים יותקן כך שייראה בנקל לעין מסיק הדוד . את מפלס המים המזערי המותר ניתן יהיה לראות לפחות 30 מילימטרים מעל הקצה התחתון השקוף של מראה מפלס המים . את מפלס המים התחתון יש לסמן בחץ או בסימן אחר שאיננו נמחק .
במראה מפלס המים יותקנו שלושה ברזים : ברז המחובר לחלל הקיטור , ברז המחובר לחלל המים , וברז ניקוז המחובר למערכת הניקוז של דוד הקיטור , ואשר ניתן להפעילו ללא סיכון .
מראה מפלס המים יחובר אל דוד הקיטור באמצעות צינורות שקוטרם הפנימי לא יפחת מ – 20 מילימטרים , אך הקוטר הפנימי בדוד קיטור המוסק על-ידי גוף חימום חשמלי לא יפחת מ – 10 מילימטרים .

בטיחות בדוד-קיטור שאינו מדגם אנכי :

בדוד-קיטור שאינו מוסק בדלק מוצק , ושאינו מדגם אנכי , יותקנו שני התקנים שכל אחד מהם יגרום הפסקת פעולתו של המבער ויפעיל אזעקה במקרה של שפל-מים .
בדוד-קיטור מדגם אנכי ניתן להתקין רק התקן אחד כזה ופקק נתיך .

נקיטת אמצעי בטיחות בעת כניסת אדם לתוך דוד-קיטור :

אם אדם צריך להיכנס לתוך דוד-קיטור (או חלק שלו) המהווה דוד אחד ממערכת של כמה דוודים יש :
א. לנתק מהדוד את כל המעברים והמבואות דרכם יכולים להיכנס אדים או מים חמים מחלק אחד של המערכת . או
ב. לסגור ולנעול לבטח את כל השסתומים והברזים השולטים על כניסת אדים או מים חמים לדוד מחלק אחר של המערכת .
אם לשני הדוודים יש צינור הרקה או ניקוז משותף (או ששני הדוודים מתנקזים למיכל משותף) , צריך שיהיה קיים בכל מערכת הדוודים רק מפתח אחד בשימוש המאפשר פתיחה של השסתום או ברז ההרקה בכל אחד מהדוודים , ושלא ניתן יהיה להסיר את המפתח עד שהשסתום או ברז ההרקה הינם סגורים . באופן כזה מונעים את האפשרות שברזי הרקה בשני הדוודים יהיו פתוחים באותו זמן , ויאפשרו לכן מעבר אדים או מים חמים מדוד אחד לדוד אחר בו עשוי להימצא עובד .

בדיקת דוד-קיטור על-ידי בודק מוסמך בשני שלבים :

דוד-קיטור וכל אביזריו חייבים להיבדק על-ידי בודק מוסמך לפחות אחת לארבעה-עשר חודשים , וכן אחרי שבוצעו בדוד תיקונים מקיפים . הבדיקה תעשה בשני שלבים :
א. בדיקת הדוד שהוא קר .
ב. בדיקת הדוד כשהוא בלחץ קיטור רגיל , הנעשית בהזדמנות הראשונה לאחר שבוצעה הבדיקה הקרה.
בעת ביצוע הבדיקה בלחץ ידאג מבצע הבדיקה ששסתום הבטיחות של הדוד יכוון באופן המונע את הפעלת הדוד בלחץ גבוה מהמותר .
שני שלבי הבדיקה יכולים להתבצע על-ידי שני בודקים שונים , וכל אחד מהם ימלא תסקיר בדיקה נפרד . את תסקיר הבדיקה יש לצרף לפנקס המפעל תוך 20 ימים ממועד ביצוע הבדיקה .

מקרים המחייבים ביצוע בדיקת לחץ הידרוסטטי בדוד-קיטור :

בנוסף מחייב החוק עריכת מבחן לעמידות דוד-הקיטור בלחץ הידרוסטטי במקרים הבאים :
א. אצל היצרן לפני התקנת הבידוד .
ב. לאחר הצבת הדוד באופן קבוע ולפני הפעלתו , בדוד קיטור ששטח הסקתו עולה על 30 מ"ר .
ג. לאחר ביצוע תיקונים מהותיים , ריתוכים , החלפת צינורות , חיזוקים וכד' .
ד. אם אין תיעוד על לחץ התכן או על בדיקות קודמות .
ה. אחרי שינוי מקומו הקבוע והצבתו במקום חדש .
ו. אחרי ניכוי כימי של דוד-הקיטור .
ז. אחרי כל הפסקה של יותר מ – 24 חודשים בהפעלת הדוד .
ח. לאחר 9 שנים משנת ייצרו וכל שש שנים אחריהן , והחל בשנה ה – 21 – כל 3 שנים .
ט. לפי קביעת מפקח עבודה אזורי , או שיקול דעת של בודק דוודים מוסמך .

חובת קבלת תסקיר הבדיקה המציין לחץ עבודה מותר לפני השימוש בדוד-קיטור :

אסור להכניס לשימוש דוד-קיטור אלא אם בוצעו בו בדיקות כאמור לעיל על-ידי בודק דוודים מוסמך וכן
א. נתקבל תסקיר המציין את לחץ העבודה המותר של הדוד והמפרט את הניסויים שנעשו בדוד ובאביזריו .
ב. התסקיר נמצא וניתן לעיין בו .
ג. הדוד סומן באופן המאפשר את זיהויו כאותו דוד הרשום בתסקיר .

מועדי בדיקה של דודי-קיטור מיוחדים :

קיימים דודי-קיטור מיוחדים(בעלי תפוקה של 25,000 ק"ג קיטור לשעה לפחות) שצריך לבדוק אותם בדיקה חוזרת ראשונה לאחר החודש השביעי ולא יאוחר מתום החודש הארבעה-עשר מתחילת השימוש בהם . לאחר מכן , יש לבדוק דודי קיטור אלה רק אחת ל – 26 חודשים במשך 21 השנים הראשונות להפעלתם (במקום אחת ל – 14 חודשים) . דודים מיוחדים כאלה צריך שיהיו בעלי צינורות מים , כל התוף או תא בהם מרותך בהיתוך או מחושל במוצק ללא תפר , ויש להם מתקן לטיפול נאות במי ההזנה המבטיח הפעלה בטוחה של דוד-הקיטור .

איסור שימוש בבניה בדוד-קיטור משומש לפני שנבדק :

אסור להשתמש בבניה או בבניה הנדסית בדוד קיטור משומש , אלא אם הוא נבדק תוך ארבעה-עשר החודשיים שקדמו להפעלתו .

הכנת דוד-קיטור לביצוע בדיקה תקופתית :

לפני ביצוע בדיקה תקופתית של דוד-קיטור , יש להכינו כך שתתאפשר גישה חופשית לכל חלקיו , וכן לנקותו באופן יסודי , כולל פתיחת כל הדלתות והמכסים שלו , הוצאת כל הגשרים והמוטות , פירוק וניקוי של כל השסתומים , ניקוי וקיסקוס כל מעברי הגזים וחלקי הדוד , וכל פעולה אחרת אשר תידרש על-ידי הבודק המוסמך . בודק מוסמך יכול גם לדרוש פירוק של כל כיסוי דוד-הקיטור (גם אם הכיסוי עשוי מלבנים או מחומר אחר) , והרחקת הצינורות ומוטות החיזוק שבדוד-הקיטור . על המעביד לספק לבודק המוסמך של דוד-הקיטור את כל הכלים , האמצעים והמכשירים המאפשרים לבודק להפעיל את הדוד ולבצע את הבדיקה.
הבודק ימלא תסקיר המפורט בחוק , ושבו מצויינים , בין היתר , לחצי עבודה מותרים ותיקונים נדרשים . הבודק ימסור את התסקיר לבעל המפעל תוך 21 יום מגמר ביצוע בדיקות הלחץ , וישלח העתק גם למפקח העבודה האזורי .

מתן פטור מהוראות בדבר דוד-קיטור :

מפקח עבודה ראשי רשאי לפטור דודי-קיטור מחלק או מכל ההוראות הנ"ל אם הוא משוכנע שאי אפשר להחיל על דודים אלו ההוראות באופן סביר .
קיים פטור מחובת התקנת מראה-מפלס-מים לאבטוקלאווים , מגפרים לריפוי שיניים ומגפרים לתיקון צמיגי גומי , בתנאי שלא נפלטים מהם מים או קיטור בעת הפעלתם .
מגפרים לריפוי שיניים פטורים גם מהתקנת שסתום בטיחות , בתנאי שיש להם שני התקנים מקילי לחץ .
קיים פטור לתנורים של שפופרות-קיטור ולטבלאות-חימום בשפופרות-קיטור המשמשים לאפיית מזון או חימומו . הפטור הינו מחובת התקנת שסתום ביטחון , שסתום מפסיק , מד לחץ , מראה-מפלס-מים וכיו"ב , בתנאי שבכל תנור כזה יותקן מד-חום נאות שעל-גביו תסומן (בצבע מיוחד) טמפרטורת העבודה המקסימלית , ושהתנור לא יופעל מעל לטמפרטורה זו או מעל ללחץ-העבודה המקסימלי המורשה .
במקרה של טבלת-חימום , לפחות על אחת השפופרות יש להתקין מדיד מדויק ללחץ קיטור אשר יציין את הלחץ המירבי המתחולל בשפופרת , וגם את לחץ-העבודה המקסימלי המורשה .

תנאים נוספים לפטור לגבי תנורים של שפופרות-קיטור וטבלאות-חימום הינם :

א. קיום מבנה לבנים המגן על השפופרות ממגע עם הלהבה .
ב. ניקוי וסילוק אבק ופיח מעל המוארים והשפופרות (לפחות אחת לשלושה חודשים אם התנור מוסק בדלק מוצק) .
ג. בדיקת לחץ הידראולי של כל שפופרת בטרם שתיקבע ותיחתם .
ד. כן יש לתלות את הוראות ההפעלה והשימוש של התנור או טבלת החימום במקום בולט .