איך בונים מצגת

יום שבת, 28 בפברואר 2009

טרקטור עם מרסס


ריסוס באמצעות טרקטור ללא תא מפעיל סגור ובעל פילטר הגנה מתאים וכן ללא ציוד מגן אישי כנדרש בתקנות

חקלאות - מכסחת


רצועות הינע חשופות וגלגל גלוי העלול לגרום לפגיעה חמורה בעובד

בטיחות בבניה - חפירות ועבודות עפר :

התקנת דיפון בחפירה שעומקה עולה על 120 ס"מ :

עבודת חפירה או מילוי חייבת להעשות בצורה המונעת פגיעה בעובד . בחפירה שעומקה עולה על 1.20 מטר , ושיש בה סכנת התמוטטות , יש להתקין דיפון מתאים המונע התמוטטות הדפנות . אם קיימת סכנה התמוטטות בעת התקנת הדיפון , על עובד הנמצא בחפירה להשתמש בתא הגנה שיאפשר לו לעבוד בלי להיפגע . אין צורך בדיפון אם משתמשים תמיד בתא הגנה לכל עובד הנמצא בחפירה , או שהחפירה מתבצעת באמצעות מכונה בלבד .
דיפון חפירה שעומקה עולה על 4 מטרים ייעשה על-פי תוכנית שתוחזק באתר העבודה .

הרחקת ציוד או רכב כבדים מחפירה :

אסור לקרב לשפת החפירה רכב או ציוד כבד אחר שעלול למוטט את דפנותיה , אלא אם ננקטו צעדים מיוחדים למניעת התמוטטות .

הרחקת חומר המוצא מהחפירה :

חומר או אדמה שהוצאו מהחפירה צריכים להיות מוחזקים במרחק שלא יפחת מ – 50 ס"מ משפת החפירה .

יש לוודא שלא ייפגעו קווי חשמל , ביוב , טלפון , גז וכדומה :

לפני התחלת החפירה או החציבה על מבצע העבודה לבדוק אם מצויים בשטח קווי חשמל , ביוב , טלפון , גז וכד' . אסור להתחיל בעבודה לפני נקיטת אמצעי זהירות למניעת פגיעה בעובדים או במתקנים . על מנהל העבודה לנקוט אמצעי זהירות מיוחדים כדי להבטיח שעובדים לא ייפגעו מזרם חשמלי , אדים מזיקים , או מים פורצים .

התקנת תאורה בחפירה במקום חשוך :

אם מבצעים עבודת חפירה בשעות החשכה או במקום חשוך , יש להתקין במקום העבודה ובמעברים הסמוכים תאורה נאותה . בנוסף , ליד כל חפירה או בור שקיימת סכנת נפילה לתוכם יש להציב פנסים שצבעם אדום .

גידור חפירה ממנה אפשר ליפול לגובה העולה על שני מטרים :

יש לגדר על-ידי מעקה עם אזן-יד ואזן-תיכון כל בור , חפירה , קיר חצוב או מדרון מהם עלול אדם ליפול מגובה העולה על שני מטרים .

ירידה ועליה לבור שעומקו עולה על 120 ס"מ רק עם סולם או מדרגות :

הירידה והעלייה לבור או חפירה שעומקם עולה על 120 ס"מ תהיינה באמצעות דרך ששיפועה אינו עולה על היחס של 1 אנכי ל – 1.5 אופקי , או על-ידי סולם או מדרגות מתאימות .
המרחק בין מקום הימצאות עובד בחפירה לבין היציאה ממנה לא יעלה על 20 מטרים .

תעלות באדמה חולית :

בתקנות הבניה קיימות הוראות מיוחדות בדבר דיפון תעלות באדמה חולית . יש להתקין בה דפנות עומדות המכסות את כל צידי התעלה , חודרות לעומק מספיק בקרקעיתה ובולטות 15 ס"מ מעל פני הקרקע . בתקנה קיים פירוט של אופן בניית דפנות התעלה , כולל משענות וחיזוקים , וכללי הבטיחות להבטחת יציבותם .

התקנת מעברים מעל תעלות :

יש להתקין מעברים בטוחים מעל כל תעלה שרוחבה עולה על 60 ס"מ . על המעברים להיות בטוחים לפי כללי הבטיחות הנהוגים לגבי מדרכות מעבר .

ביצוע ביקורת בטיחות יומית בעבודות חפירה על-ידי מנהל עבודה :

על מנהל העבודה באתר שבו מבוצעים חפירה , מילוי , חציבה , או דיפון חובה לערוך ביקורת בטיחות מידי יום , אחרי הפסקת עבודה של שבעה ימים , ואחרי הפסקת עבודה בשל גשם או הצפה (לפני חידושה) .

בטיחות במדרון ובקיר חצוב :

יש למנוע הידרדרות סלעים או חומרים אחרים בעבודה המתבצעת במדרון , ויש להפעיל במקום כזה כלים ושיטות עבודה שימנעו פגיעה באדם או ברכוש . מבצע העבודה אחראי לכך שחיצוב של קיר יתוכנן ויבוצע בבטיחות , ועל מנהל העבודה לבדוק מדי יום , לפני תחילת העבודה , את יציבותו של קיר חצוב , ולהסיר ממנו כל חלק בולט או רופף , אסור לדרוש מאדם שיעבוד או שיימצא במקום בו הוא עלול להיפגע מחומר רופף או מקיר לא יציב .

יום שישי, 27 בפברואר 2009

חקלאות - גל הינע


גל הינע קרדני ללא מגן יש בו סכנה גדולה ביותר לפגיעה על יד הסתבכות בגד או פריט לבוש בגל ההינע

חקלאות - מכסחת

סכיני המכסחת חשופים ויוצרים סכנות לפגיעה ופציעה, כמו כן אין להחנות מכסחת בצורה העלולה לגרום לפגיעה על ידי נפילה אקראית.

בטיחות בבניה

הגדרת המושג "בניה" ו"בנין" :

המושג "בניה" מתייחס לעבודות הכנה והקמה של בנין (או חלק ממנו) , הריסתו או שינויו , תיקונו או תחזוקתו (קיומו) , ניקויו החיצוני , וכן עבודות להתקנת מערכות למים , לביוב , לחשמל , להסקה , לתקשורת וכד' המבוצעות תוך כדי הקמתו . הפירוש של המושג "בנין" רחב מאוד , ויכול להתייחס גם למקום ללא קירות ותקרה , ואפילו , במקרים מסויימים , למערכת של מכונות .

הגדרת "מבצע הבניה" :

"מבצע הבניה" הינו מזמין העבודה , או האדם העיקרי היוזם והמטפל בארגון העבודה והוצאתה לפועל , או הקבלן הראשי המבצע אותה (אם קיים קבלן ראשי) .
אם מצויים כמה קבלנים ראשיים , מזמין העבודה יחשב כמבצע הבניה , אלא אם אחד הקבלנים קיבל על עצמו (בכתב) אחריות כוללת לבטיחות בעבודת הבניה . מבצע הבניה חייב להציב שלט במקום עבודת הבניה בו צויינו שמו וכתובתו , שם מנהל העבודה וכתובתו , ומהות העבודה המתבצעת .

מינוי מנהל עבודה :

מבצע הבניה אחראי לכך , שכל עבודת בניה תתבצע בהנהלתו הישירה והמתמדת של מנהל עבודה שמונה על-ידו . מנהל העבודה הוא האחראי על הבטיחות בעבודת הבניה , אם כי קיימות חובות מסויימות החלות על מבצע הבניה (למשל : למנות מנהל עבודה , בדיקת מכונות הרמה וכד') .

כישוריו של מנהל עבודה :

אדם יכול להתמנות ולשמש כמנהל עבודה אם נתקיים בו אחד מאלה :
1. סיים בהצלחה קורס מנהלי עבודה מוסמכים לענף הבנין או לעבודות בצוע כבישים , תשתית ופיתוח לפי הענין .
2. הוא מהנדס אזרחי או הנדסאי אזרחי או טכנאי אזרחי עם ניסיון של 2 שנים לפחות בבנייה ועמד בהצלחה במבחן בטיחות בעבודות בניה בפני ועדה שמינה מפקח עבודה ארצי .
3. התמנה למנהל עבודה בעבודות בניה לפי תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה) לפני 01.07.1977 .
4. הוכיח כי לפני 01.04.1989 הוא שימש מנהל עבודה בעבודות בניה הנדסית , והוא בעל 7 שנות ניסיון (לעבודות בנייה הנדסית בלבד) .
5. נתמנה בפועל למנהל עבודה עד 15.12.1998 .
6. עמד בהצלחה במבחן בטיחות בעבודות בניה , עם ניסיון של 7 שנים לאחר הגיעו לגיל 18 , והתמנה למנהל עבודה עד 15.12.1999 .

בניה בתחומי מפעל על-ידי קבלן :

אם קבלן מבצע עבודה בניה בתחומי מפעל , רואים את מבצע הבניה כאחראי על קיום הוראות הבטיחות באתר בניה רק אם השטח שבו הוא עובד תחום ומגודר , ואין לעובדי המפעל גישה לשטח זה .
אם לעובדי המפעל יש גישה לשטח בו מבוצעת הבניה , קיום הוראות הבטיחות באתר הבניה חל על מנהל המפעל .

אחריות של חברת בניה עם קבלני משנה :

מפסקי דין עולה כי חברת הבניה הבונה באמצעות קבלני משנה אמורה לתאם בין כל העובדים , ומוטלת עליה חובת "פיקוח עליון" .

הודעה למפקח עבודה אזורי על מינוי מנהל עבודה :

יש להודיע למפקח עבודה אזורי , בהתחלת הבניה , את שם הממונה , גילו , כתובתו , השכלתו המקצועית וניסיונו בבניה של מנהל העבודה , ולשום את פרטיו גם בפנקס הכללי של המפעל . יש להודיע למפקח גם על סיום מינויו של מנהל העבודה , ולמסור את פרטי המחליף . ההודעה על מינוי מנהל עבודה בבניה נמסרת על-גבי טופס מיוחד המיועד לכך ושאפשר להשיגו בסניפי מחלקת הפיקוח על העבודה . את הטופס הממולא יש לשלוח למפקח העבודה בדואר רשום , לאחר שהוא נחתם הן בידי מבצע הבניה והן בידי מנהל העבודה שהתמנה לתפקיד זה . על-פי תקדים משפטי , גם אם לא נמסרה הודעה למפקח עבודה אזורי על מינוי מנהל עבודה , האדם המכהן בפועל כמנהל העבודה באתר אחראי על מילוי הוראות הבטיחות הרלוונטיות בבניה .

האחריות לאספקת ציוד מגן אישי בבניה חלה על מנהל העבודה והקבלן הראשי :

בענף הבניה , חובה מילוי ההוראות בדבר ציוד מגן אישי חלה על מנהל העבודה , ובאין מנהל עבודה חלה חובה זו על מבצע הבניה . כן נהוג לראות ב"קבלן הראשי" אחראי למילוי ההוראות בדבר ציוד מגן אישי .

חובת קיום גישה בטוחה וללא מכשולים , ומניעת התמוטטות ונפילה :

יש להבטיח גישה בטוחה לכל מקום שאדם צריך לעבוד בו , ולכל שטח שבו עובדים אנשים או המשמש להעברת חומרים או ציוד , גישה זו מכונה מדרכת מעבר . כל משטח עבודה ומדרכת מעבר צריכים להיות מותקנים באופן המונע התמוטטות או שבירה , ובאופן המונע נפילה של אנשים או חפצים מהם . למשטח עבודה ומדרכת מעבר אסור להיסמך על לבנים , "בלוקים" , חביות או צינורות שכובים , ועליהם להיות נקיים ממכשולים (כגון מסמרים בולטים , חוטי קשירה וכד') שאדם עלול להיתקל בהם .

גידור משטחי עבודה בהם ניתן ליפול לעומק העולה על שני מטרים :

משטח עבודה ומדרכת מעבר שמהם עלול אדם ליפול לעומק העולה על שני מטרים יגודרו על-ידי "אזן יד" (בגובה של 90-115 ס"מ) . "אזן תיכון" (בגובה של 45-50 ס"מ) , וכן על-ידי לוחות רגליים שייקבעו בצד הפנימי של המעקה לא יפחת מ – 15 ס"מ מעל רצפת המעבר או משטח העבודה . בתקנות מצויין אופן הבניה המדויק של המעקות והחומרים הנדרשים כדי להקימם . מותר לפרק את המעקה לזמן קצוב אם יש הכרח בכך לצורך העברת חומר , תוך נקיטת הפעולות הנחוצות למניעת נפילה .

אמצעי גידור מיוחדים :
מפקח עבודה ראשי רשאי לאשר גידור מיוחד עם איננו תואם את הדרישות לעיל .

המידות הדרושות למדרכת מעבר (רוכב , שיפוע וכדומה) :
הרוחב של מדרכת מעבר צריך להיות 60 ס"מ לכל הפחות , ושיפועה לא יעלה על היחס של 1 אנכי ל – 1.5 אופקי . בכל שיפוע העולה על היחס 1 אנכי ל – 4 אופקי , יותקנו שלבי דריכה לרוחב המדרכה ברווחים שווים של 30-35 ס"מ , עם אפשרות להשאיר חריץ של עד 10 ס"מ במרכז למעבר מריצת יד . התקנות מציינות מידות נוספות שונות , שנודעת להן חשיבות בעת בנייתה של מדרכת מעבר .

הכנת משטח עבודה לנשיאת עומס כבד :

אם מעמיסים על משטח עבודה עומס העולה על זה שתוכנן עבורו , חובה להתקין תמיכות נוספות למשטח העבודה כך שיוכל לשאת את העומס הנוסף .

חובת התקנתם של פיגומים אם אי אפשר לפצע עבודה ממשטח יציב :

חובת התקנתם של פיגומים אם אי אפשר לפצע העבודה בביטחון תוך עמידה על הקרקע או על משטח עבודה יציב ובטוח .

הצבה ופירוק פיגום ייעשו רק בהשגחת בונה פיגומים מקצועי :

פיגום יש להציב (ולפרק) אך ורק בהשגחתו ובהנהלתו הישירה של בונה מקצועי לפיגומים (בונה מקצועי שעבד שלוש שנים לפחות בהצבת פיגומים ועמד בהצלחה במבחן של מחלקת הפיקוח , או בעל הסוג הממשלתי הגבוה ביותר בטפסנות) .

איכות הפיגומים ובדיקתם על-ידי מנהל העבודה :

את הפיגומים יש לייצר מחומר טוב , ואם הפיגום עשוי מעץ , עליו להיות ללא קליפה , צבע ומסמרים בולטים , ומוגן מהתפקעות עקב מצב הסיבים . פיגומים ממתכת יהיו ללא חלודה מתקלפת . מנהל העבודה חייב לבדוק את יציבות הפיגום והתאמתו לפי המפורט בתקנות .

פיגום מפרקים מלמעלה למטה :

את פירוק הפיגום יש לבצע מלמעלה למטה , תוך הבטחת יציבות החלק הנותר , והרחקת האנשים הנמצאים בסביבה . את החלקים המורחקים יש להוריד בזהירות ואסור לזרוק אותם אל הקרקע .

אופן התקנת פיגומים :

תקנות הבניה מפרטות כיצד יש להתקין פיגומים , מהן המידות הנדרשות , ואילו סוגי פיגומים אפשר להתקין . מפקח עבודה ראשי רשאי לאשר חריגות מחלק מההנחיות בדבר חומר ומבנה הפיגום , ואישור כזה חייב להינתן בכתב .

פיגום זקפים :
מבצע הבניה אחראי לכך שפיגום זקפים מעץ שגובהו עולה על 18 מטר , וכן פיגום מיוחד , יוצבו לפי תכנון . יש להכין ולנקות מאת השטח עליו מוקם הפיגום , ולהציב את זקיפי הפיגום על אדני עץ כמפורט בתקנות . התקנות מפרטות את אופן השמירה על יציבות הפיגום , חיזוקו , וחיבורו לבנין או לגוף יציב אחר .

פיגום ממוכן :
אם עושים שימוש בפיגום ממוכן (המאפשר שינוי מיקום משטחי העבודה שלו בעזרת כח מכני , חשמלי או הידראולי) על מבצע הבניה לדאוג כי יהיה בידו אישור היצרן לגבי הדגם של הפיגום , ותעודה מאת מפקח העבודה הראשי המעידה כי הדגם רשום בפנקס דגמי הפיגומים הממוכנים . על תעודות אלו להימצא באתר שבו מוצב הפיגום .
פיגום ממוכן חייב בבדיקה תקופתית יסודית מדי ששה חודשים , על-ידי בודק מוסמך לפני השימוש בו , וכן מיד לאחר ביצוע תיקון במערכת ההרמה או התליה שלו . את תסקיר הבדיקה הנמסר למבצע הבניה יש לשמור באתר .
אסור להעביר פיגום ממוכן ממקום למקום באתר , אלא על-פי תכנית כתובה (או מפרט היצרן) הנשמרת באתר , ומנהל העבודה אחראי שהפיגום הממוכן יועתק ממקומו רק על-פי התכנית .

מתקן הרמה על פיגום :

אסור להתקין מתקן הרמה על פיגום , אלא אם הוא חוזק באופן מיוחד לכך , וננקטו אמצעים שימנעו פגיעה בפיגום או באדם שעליו על-ידי מתקן ההרמה .

יום שלישי, 24 בפברואר 2009

חקלאות - חומרי הדברה


אסור באיסור חמור למלא בקבוקים ומיכלים ריקים של מזון ושתייה בחומרים רעילים (כמו חומרי הדברה). התאונות (שתייה בטעות) בעקבות זאת עלולות להיות קטלניות

חקלאות - חומרי הדברה


חביות של חומרי הדברה מושלכות ללא בקרה עלולות לגרום להרעלות של אדם וחי ולזיהום סביבתי וכן לשימוש אחר אשר אינו מתאים ליעודו המקורי

בטיחות בעבודות בעפר :

א. בעבודות עפר מבדילים בין חפירה ובין חציבה .
כל שינוע קרקע שלא ניתן לבצע באמצעות כלים ידניים או טרקטורים מכונה בשם חציבה .

ב. להלן סכנות בטיחותיות הקימות בעבודות עפר :
1. סכנת נפילת אדם לבור או לתעלה .
2. התמוטטות מידי החפירה .
3. הופעה פתאומית של מי תהום .
4. פגיעה מערכות תת קרקעיות כגון : מים , ביוב , גז , חשמל ואדים .
5. פגיעה או עירעור יציבות של מבנים או מתקנים סמוכים .

ג. מבצע בניה חייב לנקוט באמצעים הבאים לקראת ביצוע עבודות עפר :

1. לברר קיומם של קווי תשתית במקום החפירה ומקומם המדויק .
2. לסווג את הקרקע ולקבוע שיפוע קרקע טבעי .
3. לקבוע מפלס מי תיהום .
4. לברר את עומקם ואת סוגם של היסודות של מבנה או מתקן הסמוכים .
5. תיכנון הנדסי של שיטת החפירה .

ד. מנהל עבודה שהתמנה לתפקידו בידי מבצע בניה ואושר בידי מפקח עבודה אזורי יערוך כל יום לפני תחילת העבודה ביקורת לחפירה ויציין את תוצאותיה בפנקס הכללי .

ה. בכל מקרה שחופרים בשיפוע קרקע גדול משיפוע קרקע טבעי ועמקה של החפירה עולה על 1.20 מטר חובה לתמוך את צידי החפירה .

ו. קיימות שלוש שיטות עיקריות לתמוך צידי החפירה :

1. באמצעות דופן מלוחות עץ או מלוחות פלדה .
2. באמצעות שיגומים .
3. על ידי התקנת כלונסאות .

ז. אין לקרב את עודפי החפירה לשפתה מעבר למרחק שיקטן מ – 50 ס"מ .

ח. במידה ואין צורך בהימצאות בני אדם בתוך החפירה אפשר להימנע מתימוך צידי החפירה ולהשתמש בתא הגנה המורד באמצעות עגורן נייד .

ט. לכל חפירה בה נמצאים בני אדם יש להכין אמצעי מילוט באמצעות סולמות , מהלכי מדרגות או רמפה ששיפועה לא יעלה על היחס של 1 אנכי ל – 1.5 אופקי . המרחק בין עובד ובין אמצעי המילוט לא יעלה על 20 מטר .

י. מעל כל תעלה שרוחבה עולה על 60 ס"מ יותקנו מעברים בטוחים שרוחבם 60 ס"מ לפחות ובכמות מספקת . אם משתמש במעבר נשקפת סכנת נפילה בתוך התעלה לעומק העולה על 2 מטר יותקנו משני צידי המעבר מעקים המורכבים מאזן יד בגובה 90 עד 115 ס"מ ומאזן תיכון מגובה 45 עד 50 ס"מ .

יא. משני צידי התעלה שעומקה עולה על 2 מטר חובה להתקין גידור המורכב מאזן יד ואוזן תיכון סמוך לשפת התעלה . בסמוך לשפתה של התעלה שאין חובה לגדרה יותקנו בשעות החשיכה פנסים שאורם אדום .

יב. מפקח עבודה רשאי לדרוש ממבצע בניה החלת תוכנית בטיחות לאתר הבניה במקרים הבאים :

1. באתר הבניה יועסקו בו זמנית 50 עובדים או יותר .
2. כאשר גובהו של המבנה המוקם עולה על 25 מטרים .
3. כאשר יוצבו באתר הבניה שניים או יותר עגורני צריח .
4. כאשר אתר הבניה נמצא בחצרו של מפעל תעשיתי פעיל ואין הפרדה בניהם .
5. כאשר לידיעת מפקח עבודה רמת הסיכון הבטיחותי הצפוי מצדיקה זאת .

יום שני, 23 בפברואר 2009

חקלאות - מתחחת

הסכינים במתחחת חשופות, נדרש מיגון אשר ימנע העפת אבנים, ענפים ורגבי אדמה אחורה כמו כן הסכינים עקומות ובלויות ועלולת להישבר ולפגוע בעובדים נוספים בחלקה

חקלאות - צמיג בלוי


צמיג שחוק ובלוי של מכונה חקלאית עלול לגרום לתאונות החלקה ורגיש לפגיעות אשר עלולות להוביל ליציאת האוויר מתוכו בבת אחת ובכך לגרום להתהפכות הטרקטור

בטיחות בעבודות בגובה :

א. בכל מקום שבו נשקפת לעובד סכנת נפילה לעומק העולה על 2 מטר חובה לנקוט אמצעים למניעת סכנת הנפילה .

ב. ניתן לנקוט אחד מארבעה אמצעים הבאים למניעת סכנת נפילה :

1. גידור :
הגידור ישא מאמץ אופקי שלגודלו 100 ק"ג . הגידור מורכבת :
אזן יד –
יחידת גידור הנמצאת במקביל ובקצה משטח העבודה והמיועד למניעת נפילת אדם .
אזן תיכון –
יחידת גידור הנמצאת בין אזן היד ולוח הרגל .
לוח רגל –
יחידת גידור המותקנת בצמוד לקצה משטח העבודה והמיועד למניעת נפילת חמרים או ציוד;

2. פיגום מגן הצמוד לקיר המבנה שרצפתו נמוכה מרצפת המבנה לא יותר מ – 100 ס"מ .

3. רשת תפיסה .

4. ריתמת בטיחות עם חבל עגינה ובולם זעזועים . מערכת זאת אינה מאפשרת נפילה לעומק העולה על 1.80 מטר . אין לאפשר עבודה לאדם הקשור במערכת זו אלה בילוי עובד נוסף שיחלצו בזמן נפילה .

ג. לפני תחילת עבודות בגובה חייב מנהל עבודה להדריך את העובדים הדרכה בטיחותית בעבודות גובה. נושא הדרכה מועדה ושמות המודרכים ירשמו בפנקס הדרכה המתנהל באתר הבניה.
הדרכה תינתן במועדים הבאים :

1. לפני כניסתו הראשונה של העובד לאתר הבניה .
2. לפני תחילתו של תהליך עבודה חדש .
3. לפני הכנסת מכונה חדשה או מתקן חדש .
4. לאחר התרחשות תאונת עבודה ולאחר הפקת לקחים .
5. לאחר הפסקת עבודה ממושכת ולפני חידושה .
6. פעם בשנה לפחות .

ד. להלן שיטות הדרכה בטיחותית :

1. הרצאה חזותית (פרונטאלית) .
2. דיון (שאלות ותשובות) .
3. הקרת שקופיות תוך מתן הסברים .
4. הקרנת סרט הסברה בטיחותית .
5. הצגה תכלית .
6. סיור מקצועי .

יום ראשון, 22 בפברואר 2009

חקלאות - מכונת איסוף תפוחי אדמה


מערכת הינע חשופה ולא ממוגנת, רצועות גלויות וצינורות הלחץ ההידראולי לא מוגנים

חקלאות - מכונת איסוף תפוחי אדמה


מכונת האיסוף לתפוחי אדמה לא ממוגנת, רצועות ההנעה חשופות וגלגלי ההינע גלויים

בטיחות בבניה

א. מבדילים בין בניה לבניה הנדסית :

בניה -
(1) עבודות הכנה והנחת יסודות לבנין, הקמת בנין, הריסתו, שינוי מבנהו, תיקונו או קיומו .
(2) עבודות להתקנת מערכות למים, לביוב, לחשמל, להסקה או לתקשורת ועבודות כיוצא באלה, ובלבד שמבצעים אותן בשטח חצרו של המבנה .

בניה הנדסית -
(1) בניה של קו או שלוחה של מסילת ברזל;
(2) בניית מספן, מבדוק, נמל, נתיב שיט פנימי, מנהרה, גשר מכון-מים, מאגר, קו צינורות, מובל מים, ביב או מכון-ביוב, הריסתם, שינוי מבנם ותיקונם .

ב. בתהליך הבניה משתתפים הגורמים הבאים :

מזמין הבניה –
בעל הנכס או מי שבעל הנכס ייפה את כוחו להתקשר עם קבלנים לביצוע עבודת בניה או בניה הנדסית, כולה או חלקה .

מבצע בניה –
קבלן ראשי או מזמין בעל רישום מתאים בפנקס הקבלנים , המבצע את העבודה כולה או חלקה באמצעות עובדים שלו או באמצעות קבלנים העובדים עבורו .

מנהל עבודה –
הוא בעל תעודה של מנהל עבודה מוסמך ומונה לתפקידו בידי מבצע בניה .

ממונה על בטיחות –
בעל אישור כשירות מאת מפקח עבודה ראשי שמונה בידי מבצע בניה .

ג. לכל אתר בניה חייב להתמנות מנהל עבודה שאחראי ליישומן של מרבית תקנות בטיחות בבניה .

ד. הטיל מזמין הבניה את העבודה על יותר מקבלן ראשי אחד הוא אשר חייב למנות מנהל עבודה אלה אם אחד מהקבלנים ראשיים הסכים לקחת על עצמו את חובותיו של מבצע בניה והודיע על כך בכתב למפקח עבודה אזורי .

ה. מבצע בניה אחראי לכך שבכל אתר בניה במקום הבולט לעין יוצב שלט שירשמו בו פרטים הבאים :

1. מהות עבודה המתבצעת .
2. שמו וכתובת משרדו של מבצע בניה .
3. שמו ומענו הפרטי של מנהל עבודה .

יום שבת, 21 בפברואר 2009

עיבוד שייש - שינוע לוחות


עגלות לשינוע ואחסון

עיבוד שייש - ציוד מגן


השימוש בציוד מגן חלקי בלבד חסרות הגנות אישיות על הנשימה

בטיחות בחקלאות - הגורם האנושי בבטיחות

לינק לתקציר בנושא הגורם האנושי בבטיחות :

http://www.f2h.co.il/1128020294

בטיחות השימוש בתכשירים כימיים להדברה ולדישון במשק החקלאי

לינק לתקציר בנושא בטיחות השימוש בתכשירים כימיים להדברה ולדישון במשק החקלאי :

http://www.f2h.co.il/36849233

תחזוקה וטיפול במכונות חקלאיות

לינק לתקציר בנושא תחזוקה וטיפול במכונות חקלאיות :

http://www.f2h.co.il/410191825

הסיכונים במכונות

לינק לתקציר הסיכונים במכונות :

http://www.f2h.co.il/1903636522

בטיחות בטרקטורים ובמכונות ניידות

לינק לתקציר בנושא בטיחות בטרקטורים ובמכונות ניידות :

http://www.f2h.co.il/1396106146

יום שישי, 20 בפברואר 2009

עיבוד שייש - אולם עבודה


מבט כללי על אולם עבודה מלא סיכונים. כל מילה מיותרת

עיבוד שייש - עיבוד לוחות ממוחשב

הרכבת מיגון

תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות), התשל"ב - 1972

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 17, 173 ו216- לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), תש"ל -1970, אני מתקין תקנות אלה:

פרק א': הוראות כלליות

1. הגדרות
בתקנות אלה -
"דגם מאושר" דגם למסגרת בטיחות אשר לגביו קיים אישור בר-תוקף מאת המפקח הראשי בהתאם לפרק ג' לתקנות הבטיחות בעבודה (טרקטורים בחקלאות), תשל"ב1972-;
"המוסד המוסמך לביקורת", "המוסד לביקורת" - מוסד הטכניון למחקר ופיתוח בע"מ;
"הפעלה" לענין טרקטור - נהיגת טרקטור וכל שימוש אחר בו, לרבות כל הפעלת המנוע שלו כשהטרקטור נמצא מחוץ לתחומו של מוסך, והמונח "מפעיל" יתפרש בהתאם לכך;
"טרקטור" - טרקטור כמשמעותו בתקנה 1 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, והוא נע על גלגלים ומשקלו 600 ק"ג או יותר;
"מכירה" לענין טרקטור או מסגרת בטיחות - לרבות מכירה במכר-שכירות, השכרה, השאלה ומתן רשות להפעלה או לשימוש, ו"קניה" תתפרש בהתאם לכך;
"מוכר" לרבות סוכן של המוכר;
"מטרות חקלאיות", "חקלאות" - לרבות הצרכים הכרוכים בכל אלה:
(1) גידולי שדה, גידולי גן, מטעים ומשתלות;
(2) גידול בעלי חיים, גידול דגים, גידול עופות והדגרת ביצים;
(3) ענף הרפת וענף הלול;
(4) ייעור והפקת עץ מיערות;
(5) הכשרת קרקע למטרות חקלאות המנויות בפיסקאות (1) עד (4);
(6) מטרה כל שהיא של ישוב חקלאי או ישוב קיבוצי או של תושב של אלה, למעט בניה ובניה הנדסית;
(7) מטרה כל שהיא של מוסד לחינוך חקלאי או מוסד למחקר חקלאי למעט בניה ובניה הנדסית;
"מסגרת בטיחות", "מסגרת" - מסגרת קשיחה המיועדת להרכבה בטרקטור לשם הגנה על המפעיל במקרה של התהפכות הטרקטור, לרבות אבזרי החיבור, במסגרת ובטרקטור, המיועדים לשמש בהרכבתה, לרבות תא בטיחות;
"מסגרת פסולה" - מסגרת בטיחות שהמפקח הראשי הכריז עליה כעל מסגרת פסולה בהתאם לתקנה 31 לתקנות הבטיחות בעבודה (טרקטורים בחקלאות) תשל"ב1972-;
"מפרט דגם למסגרת בטיחות", "מפרט" - תיאור מסגרת בטיחות לטרקטור, על אבזרי החיבור לטרקטור, ובכלל זה תכניות של המסגרת והאבזרים וכן פרטים כגון מידות, משקל ותכונות של החלקים והחמרים שמהם הם עשויים או מורכבים, תהליכי הייצור ודרך הרכבת המסגרת על הטרקטור; אם קבע המפקח הראשי פרטי מפרט, יכלול המפרט את הפרטים שהוא קבע;
"משקל", לענין טרקטור - משקלו העצמי כמשמעותו בתקנה 1 לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961;
"תא בטיחות", "תא" - תא הבנוי קשיח, המיועד להרכבה בטרקטור לשם הגנה על המפעיל במקרה של התהפכות הטרקטור, לרבות אבזרי החיבור בתא ובטרקטור המיועדים לשמש בהרכבתו.

2. איסור עסקאות בטרקטור ומסגרת שלא קוימו לגביהם תקנות הבטיחות
(א) הוראות סעיף 46 לפקודה יורחבו על טרקטור המיועד לשימוש למטרות חקלאות ועל מסגרת בטיחות לטרקטור כאמור, שלא קוימו לגביהם הוראות תקנות הבטיחות בעבודה (טרקטורים בחקלאות) תשל"ב-1972.
(ב) לא ימכור ולא יקנה אדם טרקטור או מסגרת בטיחות לטרקטור להפעלה למטרות חקלאות אם לא קוימו לגביהם הוראות התקנות האמורות ולא ימכור ולא יקנה אדם מסגרת פסולה להפעלת טרקטור כאמור.

3. חזקות בדבר שימוש למטרת חקלאות
לענין תקנה 2 נחשב טרקטור או מסגרת בטיחות כמיועדים להפעלה למטרות חקלאות אם קונה הטרקטור או המחזיק בטרקטור הוא אחד מאלה:
(1) אדם העוסק בחקלאות;
(2) התאגדות העוסקת בחקלאות או שחברים מחבריה עוסקים בחקלאות בין עיסוק מלא ובין עיסוק חלקי;
(3) בעל עסק או בעל משלח-יד הנוהגים להפעיל טרקטור למטרות חקלאות תוך כדי עסקם או משלח ידם.

4. פטור מחובת קניית מסגרת (תיקון תשל"ה)
(א) מי שמעוניין בקניית טרקטור למטרת חקלאות בלי מסגרת ימסור למוכר הטרקטור פטור מחובת קניית מסגרת מאת מפקח עבודה ראשי או מי שהסמיך לכך, לפי התוספת, במקור ובשני העתקים.
(ב) התיר המפקח הראשי בהתאם לתקנה 3 לתקנות הבטיחות בעבודה (טרקטורים בחקלאות), תשל"ב-1972, שתורכב בטרקטור מסגרת בטיחות שלא לפי דגם מאושר או שתורכב בטרקטור מסגרת בטיחות לפי דגם מאושר המיועד לטרקטור מדגם אחר, ימסור קונה הטרקטור למוכר הטרקטור אישור בכתב על כך בחתימת המפקח הראשי או מי שהסמיך לכך, במקור ובשני העתקים.

5. מסירת טפסים (תיקון תשל"ה)
נמסר למוכר של טרקטור או מסגרת בטיחות פטור בהתאם לתקנה 4(א) או אישור בהתאם לתקנה 4(ב), יחתום עליהם המוכר וימסור את הטופס לקונה; העתק אחד של הטופס ישלח המוכר בדואר רשום למפקח העבודה האזורי שבאזור מגוריו או עסקו; ההעתק השני ישמר בידי המוכר.

6. איסור להורות בניגוד לתקנות
לא יתן אדם הוראה לאחר לפעול בניגוד להוראות תקנות אלה ולא יתיר ביודעין פעולה בניגוד

יום חמישי, 19 בפברואר 2009

עיבוד שייש - עיבוד לוחות ממוחשב

הכנות וכיוון המכונה לפני העבודה

עיבוד שייש - מיתקן ואקום לשינוע

העברת מישטח שייש

תקנות הבטיחות בעבודה (טרקטורים בחקלאות), התשל"ב - 1972

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 173 ו216- לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), תש"ל - 1970, אני מתקין תקנות אלה:

פרק א': כללי

1. הגדרות (תיקון: תש"ם)
בתקנות אלה -
"דגם מאושר" - דגם למסגרת בטיחות אשר לגביו קיים אישור בר-תוקף מאת המפקח הראשי בהתאם לפרק ג';
"דגם טרקטור" - תיאור טרקטור לפי תוצרת ודגם;
"הפעלה", לענין טרקטור - נהיגת טרקטור וכל שימוש אחר בו, לרבות כל הפעלת המנוע שלו כשהטרקטור נמצא מחוץ לתחומו של מוסך, והמונח "מפעיל" יתפרש בהתאם לכך;
"טרקטור" - טרקטור כמשמעותו בתקנה 1 לתקנות התעבורה, תשכ"א1961- והוא נע על גלגלים ומשקלו 600 ק"ג או יותר;
"מוסד מוסמך לביקורת", "מוסד לביקורת" - מוסד הטכניון למחקר ופיתוח בע"מ;
"מושב מועמס" -מושב למפעיל הטרקטור המועמס בעומס מפורס אחיד של 75 ק"מ;
"מטרות חקלאיות", "חקלאות" - לרבות הצרכים הכרוכים בכל אלה:
(1) גידולי שדה, גידולי גן, מטעים ומשתלות;
(2) גידול בעלי-חיים, גידול דגים, גידול עופות והדגרת ביצים;
(3) ענף הרפת וענף הלול;
(4) ייעור והפקת עץ מיערות;
(5) הכשרת קרקע למטרות חקלאות המנויות בפיסקאות (1) עד (4);
(6) מטרה כל שהיא של ישוב חקלאי או ישוב קיבוצי, או של תושב של אלה, למעט בניה ובניה הנדסית;
(7) מטרה כל שהיא של מוסד לחינוך חקלאי או מוסד למחקר חקלאי, למעט בניה ובניה הנדסית;
"מסגרת בטיחות", "מסגרת" - מסגרת קשיחה לרבות מסגרת מתקפלת המיועדת להרכבה בטרקטור לשם הגנה על המפעיל במקרה של התהפכות הטרקטור, לרבות אבזרי החיבור במסגרת ובטרקטור המיועדים לשמש בהרכבתה, ולרבות תא בטיחות;
"מסגרת פסולה" - מסגרת בטיחות שהמפקח הראשי הכריז עליה כעל מסגרת פסולה בהתאם לתקנה 31;
"מפרט דגם למסגרת בטיחות", "מפרט" - תיאור מסגרת בטיחות לטרקטור, על אבזרי החיבור לטרקטור, ובכלל זה תכניות של המסגרת והאבזרים וכן פרטים כגון מידות, משקל ותכונות של החלקים והחמרים שמהם הם עשויים או מורכבים, תהליכי הייצור ודרך הרכבת המסגרת של הטרקטור; אם קבע המפקח הראשי פרטי מפרט יכלול המפרט את הפרטים שהוא קבע;
"משקל", לענין טרקטור - משקלו העצמי כמשמעותו בתקנה 1 לתקנות התעבורה, תשכ"א1961-;
"עובד עצמאי" - אדם העוסק במשלח-ידו ואין אדם אחר מעבידו;
"תא בטיחות", "תא" - תא הבנוי קשיח, המיועד להרכבה בטרקטור לשם הגנה על המפעיל במקרה של התהפכות הטרקטור, לרבות אבזרי החיבור בתא ובטרקטור המיועדים לשמש להרכבתו.

2. תחולה
הוראות תקנות אלה יחולו על הפעלה למטרות חקלאות ועל החזקה לשם הפעלה למטרות חקלאות של טרקטור שיובא לישראל לאחר יום כ"ו בטבת תשל"ג (31 בדצמבר 1972), או לפני היום האמור והוא מסוג טרקטורים ששר העבודה הודיע ברשומות שהן יחולו עליו.

3. פטור והיתר (תיקון: תשל"ד, תש"ם)
(א) בהתייעצות עם מי ששר החקלאות הסמיך לענין תקנה זו רשאי המפקח הראשי או מי שהוא הסמיכו -
(1) לפטור מהוראות פרקים ב' ו-ג', כולן או מקצתן, טרקטור מדגם פלוני אם, לדעתו, קיים טעם סביר שלא תעוצב מסגרת בטיחות לטרקטורים מאותו דגם;
(2) להתיר הפעלתו של טרקטור ללא מסגרת בטיחות אם נראה לו כי הפעלת הטרקטור לפעולה פלונית במטע או בבית צמיחה אינה מעשית או אינה סבירה כשמסגרת בטיחות מורכבת בו; ההיתר כוחו יפה גם לנהיגתו של הטרקטור בדרך אל המטע או לבית הצמיחה לשם הפעלתו. בהתאם להיתר ובדרך מהמטע או מבית צמיחה לאחר הפעלתו כאמור;
(3) להתיר הפעלתו של טרקטור ללא מסגרת בטיחות אם לפי הודעה של משרד החקלאות קיימים בתחום פלוני תנאים ביטחוניים המחייבים הפעלת טרקטור ללא מסגרת בטיחות.
(ב) נראה למפקח הראשי שהפעלת הטרקטור כאמור בתקנת משנה (א)(2) יהווה עיקר הפעלתו במשך תקופת תוקף ההיתר, רשאי הוא להתיר הפעלת הטרקטור ללא מסגרת לכל מטרה שהיא.
(ג) פטור והיתר לפי תקנת משנה (א) יכול שיהיה כללי או מיוחד והמפקח הראשי רשאי לקבוע בפטור ובהיתר תנאים וסייגים, לרבות הוראה שתורכב בטרקטור מסגרת בטיחות שלא לפי דגם מאושר או שתורכב מסגרת בטיחות לפי דגם מאושר המיועד לטרקטור מדגם אחר.
(ד) פטור כללי והיתר כללי יפורסמו ברשומות.

4. חובת מעביד וחובת מחזיק בטרקטור
לגבי הפעלת טרקטור בידי עובד - חייב המעביד של מפעיל הטרקטור למלא הוראות פרקים ב' ו-ג', ולענין החזקת טרקטור חייב המחזיק בטרקטור למלא אחרי ההוראות האמורות.

5. עובד המפעיל טרקטור
עובד המפעיל טרקטור חייב למלא אחר הוראות תקנה 32 המתייחסות אליו.

6. חובת עובד עצמאי
עובד עצמאי המפעיל טרקטור חייב למלא אחרי הוראות התקנות בין שקיומן מוטל על המעביד בין שקיומן מוטל על המחזיק.

פרק ב': מסגרת בטיחות להגנת המפעיל

7. חובת מסגרת בטיחות
לא יופעל טרקטור למטרות חקלאות ולא יוחזק לשם הפעלה למטרות חקלאות, אלא אם מורכבת בטרקטור באופן נאות מסגרת בטיחות ונתקיימו הוראות תקנות 8 עד 11.

8. דגם מאושר
מסגרת בטיחות תהיה בנויה לפי דגם מאושר.

8א. מסגרת בטיחות מתקפלת (תיקון: תש"ם)
מסגרת בטיחות מתקפלת תיוצב אך ורק באמצעות אבזרי הייצוב שסופקו בידי היצרן.

8ב. היתר לקיפול מסגרת בטיחות (תיקון: תש"ם)
מסגרת בטיחות מתקפלת תהיה מיוצבת בכל עת אלא שמותר לקפלה אם ייצובה מפריע כאשר הטרקטור עליו היא מורכבת מופעל במטע או בבית צמיחה או כשנמצא בדרך אליהם ומהם לשם הפעלה או לאחריה.

9. מבנה מסגרת בטיחות
(א) מסגרת בטיחות תהיה עשויה מחומר בריא ומחוזק מספיק וללא פגם גלוי.
(ב) מצד של המסגרת, בגובה בין 55 ו90- ס"מ מעל למישור האפקי של פני משטח המושב המועמס, לא יהיה חלק ארכי העלול לגרום לפגיעה בראשו של המפעיל אם ייתקל באותו חלק, אלא אם יש באותו צד חלק בגובה בין 38 ו51- ס"מ מעל למישור האמור היכול לשמש תמיכה לכתף.

10. סימון מסגרת בטיחות (תיקון: תשל"ה)
(א) מסגרת בטיחות תהיה מסומנת בפרטים אלה:
(1) שם היצרן או סימנו המסחרי הרשום;
(2) שם סוכן היצרן אשר מכר את המסגרת ומענו;
(3) שנת הייצור ומספר סידורי של המסגרת מטעם היצרן, או שנת היבוא ומספר סידורי של המסגרת מטעם סוכן היצרן;
(4) סימן דגם המסגרת;
(5) המספר הסידורי השנתי של אישור דגם המסגרת;
(6) מספר השלדה של הטרקטור שעליו מורכבת המסגרת.
(ב) סימון הפרטים בהתאם לתקנת משנה (א) יהיה ברור ובר-קיימא ויהיה עשוי בהטבעה במסגרת או באמצעות טבלית מתכת המחוברת למסגרת חיבור קבע.

11. דרישות לגבי תא בטיחות
בתא בטיחות או במסגרת בטיחות שהוכנה בתא יקיימו את הוראות התוספת הרביעית.

12. הרכבת המסגרת
מסגרת בטיחות תהיה -
(1) מוכנה להרכבה בטוחה בטרקטור ותהיה מצויידת באבזרי חיבור מתאימים לכך;
(2) מורכבת היטב בטרקטור לפי הנחיות היצרן ובהתאם לתנאים וסייגים להרכבתה שנקבעו באישור לדגם המסגרת.

13. קיום מסגרת
מסגרת בטיחות והרכבתה יקויימו כראוי.

14. הפעלת טרקטור במסגרת פגומה
לא יופעל טרקטור אם מסגרת הבטיחות המורכבת בו נפגעה עד כדי שהמסגרת אינה נותנת עוד הגנה נאותה למפעיל או שהמסגרת לא מאפשרת הפעלה בטוחה של הטרקטור, ולא תורכב מסגרת כאמור בטרקטור.

15. תיקון יסודי של מסגרת
תיקון יסודי במסגרת פגומה כאמור בתקנה 14 וכן כל שינוי במסגרת ייעשו לפי כללי המקצוע בידי מומחה בר-סמכא, ואם מעשי הדבר - בידי היצרן או מטעמו.

16. שלט אזהרה
בטרקטור שיש לציידו במסגרת בטיחות יוצג לפני מושב המפעיל שלט אזהרה בנוסח כלהלן ובמצב שהשלט ייראה בנקל לעיני המפעיל:
"נהג! בשעת סכנת התהפכות אל תקפוץ ממקומך! החזק בהגה ואל תרפה, מסגרת/תא הבטיחות מגינה עליך!"

פרק ג': אישור לדגם מסגרת בטיחות

17. מתן אישור לדגם מסגרת בטיחות (תיקון: תשנ"ג)
(א) המפקח הראשי לא יאשר דגם מסגרת בטיחות, בין מתוצרת ישראל ובין מתוצרת חוץ, אלא על יסוד תסקיר של מוסד לביקורת בדבר המבחנים והבדיקה של מסגרת בטיחות ותעודת התאמה מאת מוסד כאמור, המעידה שמסגרת לפי הדגם עמדה במבחנים כמפורש בתוספת הראשונה והמציינת את דגמי הטרקטורים שמסגרות לפי אותו דגם מיועדות להם או המעידה שמסגרת לפי הדגם עמדה במבחנים לפי תקן L.S.O, OECD או ASAE, או לפי דירקטיבה של EEC; לענין זה -
"תקן L.S.O" - תקן מס' 5700 I.S.O שהתפרסם בפרסום הרשמי של ארגון התקינה הבין-לאומי I.S.O, (E) 1989: 5700, ועדכוניו;
"תקן OECD" - תקן C(87)53 נספחים III ו-IV שפרסם הארגון לשיתוף כלכלי ופיתוח - OECD ועדכוניו;
"תקן ASAE" - תקן ASAE מס' S519 שפרסמה האגודה האמריקנית של מהנדסים חקלאיים ב1990- Standards ASAE, ועדכוניו;
"דירקטיבה EEC" - דירקטיבה 87/402/EEC שהתפרסמה בעתון הרשמי של השוק האירופי המשותף מס' L220 ודירקטיבה 86/298/EEC שהתפרסמה בעתון האמור מס' L186, ועדכוניהן.
(ב) המפקח הראשי רשאי גם לאשר דגם מסגרת בטיחות מתוצרת חוץ על יסוד תעודה שהוא מכיר בה מאת מוסד רשמי או מאת מוסד המקובל בנדון בחוץ-לארץ, המעידה שהדגם אושר לשימוש בארץ שבה קיים המוסד והמפרטת את דגמי הטרקטורים שמסגרות לפי אותו דגם מיועדות להם.

18. אישור לדגם תא בטיחות
המפקח הראשי רשאי לסרב לאשר דגם תא בטיחות אם, לדעתו, לא מקוימות בו הדרישות בהתאם לתקנה 11.

19. פניה למוסד לביקורת
המעוניין בעריכת מבחנים ובדיקה של מסגרת בטיחות העשויה לפי דגם פלוני -
(1) יבקש מאת מוסד לביקורת לערוך את המבחנים, הבדיקה או הפעולות הדרושות האחרות בהתאם לתוספת הראשונה;
(2) יעמיד לרשות המוסד לביקורת מסגרת העשויה לפי אותו דגם כשהיא מושלמת ומצויידת כפי שתימכר לקהל;
(3) יעמיד לרשות המוסד לביקורת, לפי דרישתו, טרקטור המתאים להרכבתה של אותה מסגרת לשם עריכת מבחנים;
(4) יקיים את תנאיו של המוסד לביקורת.

20. בחירת המסגרת לביקורת
מי שפנה אל מוסד לביקורת בהתאם לתקנה 19 יאפשר למוסד, לפי דרישת המוסד, לבחור מסגרת לעשיית מבחנים, בדיקות או בקורת הסתכלות מתוך המלאי הנמצא אותה שעה או מתוך הייצור השוטף, ולענין מסגרות מתוצרת חוץ - מתוך המלאי אשר בארץ.

21. תסקיר על תוצאות המבחנים ותעודת התאמה
(א) המוסד לביקורת יתן למי שביקש את עריכת המבחנים במסגרת תסקיר על תוצאות המבחנים והבדיקות בהתאם לטופס שבתוספת השניה.
(ב) נוכח המוסד לביקורת שהמסגרת עמדה במבחנים ובדיקות בהתאם להוראות שבתוספת הראשונה, יוציא המוסד תעודת התאמה לדגם המסגרת לפי הטופס בתוספת השלישית.
(ג) המוסד לביקורת ישלח למפקח הראשי עותק מכל תסקיר ומכל תעודת התאמה.

22. תעודת התאמה ללא מבחנים ובדיקות
(א) הוציא המוסד לביקורת תעודת התאמה לדגם מסגרת להרכבה בטרקטור מדגם פלוני (להלן - הטרקטור מהדגם הראשון) ונתבקש המוסד לעשות מבחנים ובדיקות במסגרת העשויה לפי אותו דגם כשהיא מורכבת בטרקטור מדגם שלא צויין בתעודת ההתאמה האמורה (להלן - טרקטור מדגם אחר), רשאי המוסד שלא לעשות מבחנים במסגרת כאמור כשהיא מורכבת בטרקטור מדגם אחר, אם במסגרת ובטרקטור מהדגם האחר מתקיימים לפחות תנאים אלה:
(1) משקל הטרקטור מהדגם האחר אינו עולה באופן מהותי על משקל הטרקטור מהדגם הראשון;
(2) שיטת החיבור וחלקי הטרקטור שאליהם יש לחבר את המסגרת הם זהים למעשה בשני דגמי הטרקטורים;
(3) כל החלקים האחרים של הטרקטור, כגון הכנפיים ((mudguards וכיפת המנוע ((bonnet cowl העשויים לשמש תמיכה למסגרת, זהים בשני דגמי הטרקטורים.
(ב) בתעודת התאמה לפי תקנה זו יצויין כי היא מסתמכת על המבחנים והבדיקות הקודמים לפי תאריך התסקיר ומספרו.

23. בקשה למפקח הראשי למתן אישור לדגם
(א) מבקש אישור לדגם מסגרת בטיחות יגיש בקשה בכתב למפקח הראשי שבה צויינו פרטים אלה:
(1) שם המבקש ומענו;
(2) שם יצרן המסגרת, מענו וסמלו הרשום, אם יש לו;
(3) שם סוכן היצרן ומענו, או שם המוכר מסגרות בדרך עסק ומענו, לפי הענין;
(4) תיאור המלמד אם המסגרות לפי הדגם בנויות כמסגרת בטיחות או כתא בטיחות;
(5) שם הדגם;
(6) דגמי הטרקטורים שלהם מיועדות המסגרות העשויות;
(7) תיאור אופן סימון המסגרות הדרוש לפי תקנה 10.
(ב) לבקשה יצורפו תסקיר מאת המוסד לביקורת ותעודת התאמה בהתאם לתקנה 17(א) או תעודה מאת המוסד בחוץ-לארץ בהתאם לתקנה 17(ב), לפי הענין.
(ג) הבקשה תכלול ידיעות ופרטים נוספים כפי שידרוש המפקח הראשי, ובלי לפגוע בכלליות הוראה זו רשאי הוא לדרוש מהמבקש שיצרף לבקשה מפרט הדגם למסגרת הבטיחות, ולגבי מסגרת הבנויה כתא - גם תיאור התא על תכניותיו, המבהיר את מבנה התא וקיום הוראות תקנה 11.

24. סייגים לאישור דגם
(א) המפקח הראשי רשאי לקבוע לאישור של דגם מסגרת בטיחות תנאים וסייגים, לרבות תנאים וסייגים למבנה מסגרות הבטיחות העשויות לפי הדגם, לדרך עשייתן ולדרך הרכבתן, ומותר לקבוע את התנאים והסייגים לאישור דגם בתיאורים, באזכורים למסמכים, בהסתמך על דוגמאות או בכל דרך אחרת.
(ב) מסגרת בטיחות אשר לא קוימו בה או לגביה תנאי או סייג מהתנאים והסייגים שנקבעו לאישור הדגם, לא תיחשב כמסגרת העשויה לפי דגם מאושר.

25. דרישה למבחנים נוספים
המפקח הראשי רשאי, לפני שיחליט על בקשה למתן אישור לדגם מסגרת, לדרוש שמסגרת נוספת העשויה לפי אותו דגם תועמד במוסד לביקורת במבחנים ובדיקות.

26. רישום אישור הדגם
(א) מצא המפקח הראשי שדגם של מסגרת בטיחות ראוי לאישור בהתאם לתקנות אלה, ירשום את האישור לגבי הבקשה.
(ב) כל אישור ישא מספר סידורי שנתי ויהיו רשומים בו הפרטים המפורטים בתקנה 23(א) וכל תנאי וסייג שנקבע לאישור, הכל בדרך ובצורה שייראו למפקח הראשי.

27. העתקי אישור ופרסום
(א) לכל המעוניין באישור דגם של מסגרת בטיחות יימסר העתק ממנו.
(ב) המפקח הראשי יפרסם מזמן לזמן בירחון משרד העבודה וביטוח לאומי רשימה של האישורים שהוציא או ביטל; הרשימה יכולה להיות ערוכה במדורים או בכל צורה אחרת ותכלול פרטים הנראים למפקח הראשי.
(ג) הודעה על מקום הפרסום תפורסם בילקוט הפרסומים.

28. מבחנים חוזרים וביקורת על ייצור המסגרות
אם יש למפקח הראשי יסוד סביר לכך, רשאי הוא בכל עת לאחר מתן האישור לדגם של מסגרת בטיחות לדרוש מאת היצרן, סוכנו או מכל מי שמוכר מסגרות בדרך עסק -
(1) שמסגרת בטיחות העשויה לפי אותו דגם מאושר תימסר למוסד לביקורת ותועמד במבחנים ובדיקות חוזרים;
(2) שמסגרת מתוך מלאי המסגרות הקיים אותה שעה בארץ או מתוך הייצור השוטף תועמד בחצרי היצרן, הסוכן או מוכר מסגרות לביקורת הסתכלות ומדידה בידי נציג המוסד לביקורת;
(3) שתסקיר מאת המוסד לביקורת על המבחנים והבדיקות החוזרים או על בקורת ההסתכלות והמדידה שנערכו בהתאם לתקנה זו יומצאו למפקח הראשי.

29. ביטול האישור לדגם מסגרת
המפקח הראשי רשאי בכל עת לבטל אישור לדגם מסגרת בטיחות אם התקיים אחד מאלה:
(1) התברר מניסיון השימוש במסגרת לפי דגם מאושר שהמסגרת אינה נאותה למתן ההגנה הדרושה;
(2) התברר שמספר מסגרות העשויות לפי דגם מאושר אינן עשויות בהתאם למפרט הדגם, לאישור לדגם או לתנאים ולסייגים שפורטו באישור הדגם;
(3) נמצא במבחנים חוזרים שהמסגרת לא עמדה במבחנים ובדיקה כמפורש בתוספת;
(4) נמצא בביקורת הסתכלות ומדידה שהמסגרת אינה עשויה לפי הדגם המאושר או בהתאם לתנאים ולסייגים שפורטו באישור;
(5) נמצא שנמכרו מספר מסגרות העשויות לפי דגם מאושר שלא היו מסומנות בהתאם לתקנה 10;
(6) נמצא שהיצרן, הסוכן או המוכר לא העמידו את המסגרת למבחנים חוזרים או לביקורת הסתכלות ומדידה, או לא המציאו למפקח תסקיר מאת המוסד לביקורת בהתאם לתקנה 28.

30. היקף הביטול ופרסומו
(א) ביטול אישור לדגם מסגרת בהתאם לתקנה 29 יכול שיהיה כללי ויכול שיהיה לגבי הרכבת מסגרות בטרקטורים מדגם פלוני.
(ב) המפקח הראשי יפרסם הודעה ברשומות על ביטול אישור לדגם מסגרת בטיחות.

31. הכרזה בדבר מסגרת פסולה
(א) בוטל אישור לדגם מסגרת בטיחות בהתאם לתקנה 29, רשאי המפקח הראשי להכריז על כל מסגרת העשויה לפי האישור שבוטל כעל מסגרת פסולה ולהורות על החלפת כל מסגרת פסולה בתקופה שיורה, ובלבד שהתקופה לא תהיה קצרה משנים-עשר חדשים.
(ב) הכרזה בדבר מסגרת פסולה יפרסם המפקח הראשי ברשומות ובדרכים נוספות העשויות להבטיח שההכרזה תגיע לידיעת החקלאים.
(ג) עם תום התקופה שנקבעה להחלפת מסגרת פסולה לא תיחשב עוד מסגרת פסולה כמסגרת העשויה לפי דגם מאושר.

פרק ד': הוראות שונות

32. חובת העובד להודיע על פגמים
(א) נתגלה לעובד המפעיל טרקטור למטרות חקלאות פגם כל שהוא במסגרת הבטיחות באותו טרקטור או צורך לפעולת תחזוקה כלשהי במסגרת או בהרכבתה בטרקטור, או נודע לו מצב כאמור בדרך אחרת, יודיע העובד על כך למעבידו או לנציג המעביד במקום.
(ב) העובד יתן את ההודעה לפי תקנת משנה (א) מיד או תוך זמן סביר בהתחשב עם מידת הסיכון הנובע מהמצב שנתגלה כאמור.

33. איסור להורות בניגוד לתקנות
לא יתן אדם הוראה לאחר לפעול בניגוד להוראות תקנות אלה ולא יתיר ביודעין פעולה בניגוד להן.

33א. אצילת סמכויות (תיקון: תשל"ד)
המפקח הראשי רשאי לאצול מסמכויותיו לפי תקנות אלה.

יום רביעי, 18 בפברואר 2009

עיבוד שייש - ליטוש לוחות


מכונה בפעולה

עיבוד שייש - מיתקן לאחסון ושינוע לוחות


סידור האחסנה

תקנות הבטיחות בעבודה (בטיחות במכונות חקלאיות), התשמ"ח-1988

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 46, 47, 173 ו-216 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970, אני מתקין תקנות אלה:

1. הגדרות
בתקנות אלה -
"חקלאות" - לרבות מיון, אריזה ושינוע של תוצרת חקלאית והצרכים הכרוכים
בכל אלה:
1. גידולי שדה, גידולי גן, מטעים, בתי-צמיחה, משתלות, גני נוי וגנים ציבוריים;
2. גידול בעלי חיים, גידול דגים, גידול עופות והדגרת ביצים;
3. ענף הרפת, ענף הלול וענף המכוורת;
4. ייעור והפקת עץ מיערות;
5. הכשרת קרקע למטרות חקלאות המנויות בפסקאות (1) עד (4);
6. מטרה כלשהי של ישוב חקלאי או ישוב קיבוצי, או של תושב של אלה, למעט בניה ובניה הנדסית;
7. מטרה כלשהי של מוסד לחינוך חקלאי או מוסד למחקר חקלאי, למעט בניה ובניה הנדסית.
"מכונה חקלאית" - טרקטור או מכונה המשמשת בחקלאות, לרבות התקן מיכני המשמש להנעה, ולרבות גל מעביר
כח, ממסרת ורצועת הנעה של התקן חשמלי, כימי או אחר;
"חלק מבצע" (Point of Operation) - חלק במכונה חקלאית המבצע למעשה את תפקיד המכונה.

2. הפעלת מכונה חקלאית
לא יפעיל אדם מכונה חקלאית ולא יחזיק מכונה חקלאית לשם הפעלה אלא אם כן התקיימו בה הוראות תקנות אלה.

3. גידור לבטח של מכונה חקלאית
כל אחד מהחלקים של מכונה חקלאית, כמפורט להלן, יגודר לבטח:
1.במנועים חשמליים, בגנראטורים חשמליים ובממירים סיבוביים - כל חלק שלהם וכל גלגל תנופה המחובר
אליהם במישרין;
2.בכל מניע ראשי חוץ ממניעים כאמור בפסקה (1) - כל חלק נע שלו וכל גלגל תנופה המחובר אליו במישרין בין
שהמניע הראשי או גלגל התנופה נמצא בבית מכונות ובין אם לאו;
3.בממסרת - כל חלק שלה;
4.במכונות שאינו מניע ראשי או ממסרת - כל חלק מסוכן שבהן למעט חלק מן החלקים האמורים בפסקאות (1),
(2) ו-(3), שהוצב או נבנה כך שיש בו אותה מידת בטיחות לכל עובד בקרבת המכונה כאילו גודר לבטח.

4. גידור בעת תיקון
כל גידור או התקן בטיחות שהותקן בהתאם להוראות תקנות אלו יהיה מבנה של ממש, ויקויים ויוחזק במקומו למעט בעת תיקון, הכנה לתיקון או פעולת אחזקה, ובלבד שהסרת הגידור או התקן הבטיחות הכרחית לשם הפעולה האמורה.

5. גידור בחלק המבצע
הפעלת מכונה חקלאית ללא גידור לבטח של חלק מבצע מותרת רק אם ננקטו אמצעים נאותים למניעת סיכון מהמפעיל ומאחרים.

6. העפת עצמים
במכונה חקלאית העלולה לגרום בעת הפעלתה תעופה של עצמים יותקנו גידורים יעילים למניעת תעופתם ולהבטחת שלום המפעיל ואחרים.

7. גרירה
מכונה חקלאית הנגררת (להלן - נגררת) על ידי טרקטור, מכונה אחרת או כלי רכב (להלן - גורר) תחובר לגורר באופן שיאפשר שליטה בנגררת ובאופן שהנגררת תובטח היטב מפני הינתקות בלתי מבוקרת.

8. עובדים על מכונה חקלאית
במכונה חקלאית אשר עליה עובדים אנשים לצורך הפעלתה יותקנו:
(1)מעקות ומדרגות לעליה בטוחה של העובדים;
(2)מושבים במספר מספיק לישיבת כל העובדים;
(3)אם היא נגררת, יהיה אמצעי אשר יאפשר קשר מיידי ויעיל בין העובדים לבין מפעיל הגורר.

9. הסעה
לא יסע אדם על מכונה חקלאית אלא אם כן הוא יושב על המושב.

10. מיתקנים בגובה
מיתקן המחובר למכונה חקלאית או לחלק ממנה, הניתן להרמה והורדה, לא יישאר במצב מורם אלא כשיש הכרח בכך.

11. טיפול במכונה מורמת
אין לטפל במכונה חקלאית ואין לתקן אותה אלא אם כן החלק המורם שלה או המיתקן המחובר אליה כשהוא מורם מובטח באופן מיכני מפני ירידה בלתי מבוקרת.

12. איסור מכירה
לא ימכור אדם, לא ישכיר ולא ישאיל מכונה חקלאית אלא אם כן התקיימו בה הוראות תקנות אלה, לפי הענין.

13.הוראות בעברית
יצרן, יבואן או סוכן מטעמם לא ימכור מכונה חקלאית אלא אם כן סיפק ללקוח הוראות הפעלה ובטיחות של המכונה החקלאית בכתב בשפה העברית.

14. חובותיו של יצרן או יבואן
על פי דרישת לקוח יספק יצרן או יבואן של מכונה חקלאית או סוכן מטעמם רק את מגיני המכונה או גידוריה עד תום שבע שנים מיום הספקת המכונה החקלאית.

15. רישיון
לא ימסור אדם למטרת הפעלה מכונה חקלאית אשר על פי כל דין חייב הנוהג בה ברישיון נהיגה או ברישוי הפעלה אחר, אלא לבעל רישיון נהיגה בר תוקף או רישוי אחר כאמור, לפי הענין.

16. עליה ממכונה חקלאית
מפעיל של מכונה חקלאית ניידת בעלת כושר תנועה עצמי -
(1)לא יניע אותה ולא יגרום לתנועתה אלא ממושב המפעיל;
(2)לא יעזוב את מושב המפעיל כל עת שהמכונה בתנועה;
(3)ימנע מכל אדם לעלות או לרדת ממכונה חקלאית הנמצאת בתנועה.

17. השגחה על מכונה מונעת
מפעיל מכונה חקלאית לא יעזוב את המכונה, כל עוד פועל המנוע שלה, ללא השגחה, ולא ישאיר בה מפתח התנעה בהעדרו.

18. ביקורת בטיחות
לא ימסור אדם מכונה חקלאית לאחר לשם הפעלה אלא לאחר שבדק את תקינותה מבחינה בטיחותית ווידא כי קיימים בה מגינים ומנגנוני בטיחות תקינים.

יום שלישי, 17 בפברואר 2009

עיבוד שייש - מסור לחיתוך אבנים ולוחות

בחזית המסור אין מגן ולכן הגישה לדיסקת הניסור ישירה ומסוכנת במקום שורר אי סדר. נדרש שימוש במגיני שמיעה (אוזניות) ובמשקפי מגן נדרש מיתקן לאיסוף מי הקירור לדיסקת הניסור

עיבוד שייש - חיתוך לוחות


העובד ליד מסורי השייש מצויד באוזניות, בכפפות ובסינור למרות התהליך הרטוב בחיתוך השייש העובד חשוף לאבק (האבק נישא בטיפות מים זעירות) הפתרון למניעת חשיפה נשימתית של העובד הוא מיתקן יניקה מקומית בעמדת העבודה.
יש לצייד את העובד גם במסיכת מגן להגנת הנשימה

בטיחות בחקלאות

אבק מסוכן – במגזר החקלאי :

האבק מהווה מטרד מזיק מאז ומתמיד נזקיו לאדם ולסביבה רבים , ובעיקר לבריאות העובדים הנחשפים אליו תדיר בעבודתם , פגיעתו בגוף האדם יכולה להיות ישירה (מערכת הנשימה , בעיות בראיה , מערכת העיכול ובית הבליעה) או עקיפה (בהשפעות על העור , אם כי דבר זה יחסית נדיר) .
האבק במגזר החקלאי מופיע וקיים בתצורות שונות וממקורות רבים – אבק אנאורגני שמקורו באדמה , דרכי כורכר , רגבי עפר או סלעים ומשקעים , ואבק אורגני שמקורו בפריחה , שאריות חומרי הדברה ומרכיבים שונים בצומח או בהפרשות בעלי החיים – האבק קיים הן באוויר הפתוח והן במקומות סגורים כסילואים , מיכלי תערובת וכו' .

ישנם שתי דרכים לטפל באבק המסוכן :

האחת , סילוק ואיסוף האבק הנוצר על ידי מערכת שאיבה .
דרך השנייה – היא הגנה האישית של העובד . ביגוד הארוך , את הבגדים בסוף יום יש לתלות במקום נקי ומאוורר לאחר ניעור ו/או כביסה – על מנת להוציא מתוכם את האבק שהצטבר בהם . הגנת העיניים ודרכי הנשימה היא קריטית , יש להשתמש במסכות חד פעמיות ("נישמיות") מתאימות ולהחליפן בעת הצורך , על העיניים יש להגן עם משקפים אשר אוטמות היטב כל חדירה , גם של חלקיקים מיקרונים .
עובדים החשופים דרך קבע לאבק חייבים לעבור בדיקות רפואיות תעסוקתיות כנדרש עפ"י התקנות הישימות .

בטיחות בטרקטורים ובמכונות ניידות :

שימוש בטרקטורים רק על פי ייעודם – טרקטורים מיועדים לבצע מגוון רחב מאוד של פעולות ועבודות חקלאיות , כגון : הספקת כוח למכונות אחרות , דרך מעביר הספק או דרך המערכת ההידראולית שלהם . שינוע ציוד שאין לו כושר נסיעה עצמאי . הסעת יחידות ניידות וציוד נייד ממקום למקום . משיכת כלים כבדים לעיבוד קרקע .
לפני כל הפעלה יש לבדוק את חלקי הטרקטור על פי הרשימה הבאה : צמיגים , מגינים , מישטחים ומדרגות , צינורות דלק וצינורות הידראוליים , כיוונון המושב , תנאי הראות מתוך תא הנהג ,בלמים , היגוי , ציוד תאורה , מתג ביטחון המאפשר התנאה רק בהילוך סרק .

יום שני, 16 בפברואר 2009

עיבוד שייש - מחסן


שינוע באמצעות עגורן גשר ומלגזות

עיבוד שייש - סיכונים בעבודה


סיכוני רעש מזיק - חובה להשתמש בציוד מגן אישי (אוזניות, אטמים)
סיכוני אבק מזיק (סיליקה) - חובה להרכיב מסיכות להגנת הנשימה

בטיחות בחקלאות - טרקטורים ומכונות חקלאיות :

הגדרת מכונה חקלאית :

מכונה חקלאית הינה טרקטור או מכונה אחרת שמשתמשים בה בחקלאות – כולל התקן מכני המשמש להנעה , גל מעביר כח , ממסרת ורצועת הנעה של התקן חשמלי , כימי או אחר .
המושג "חקלאות" כולל גם אריזה ושינוע של תוצרת חקלאית , יעור , הכשרת קרקע למטרות חקלאיות , ומטרות (חוץ מבניה) של ישוב חקלאי , קיבוצי , מוסד חינוכי חקלאי וכד' .

גידור לבטח של חלקים נעים במכונה חקלאית :

אסור להחזיק או להפעיל מכונה חקלאית שאיננה מגודרת לבטח כדלקמן :
א. במנועים וגנראטורים חשמליים ובממירים סיבוביים – כל חלק שלהם וכל גלגל תנופה המחובר אליהם.
ב. בכל מניע ראשי אחר – כל חלק נע שלו , וכל גלגל תנופה המחובר אליו .
ג. בממסרת – כל חלק שלה (המושג "ממסרת" כולל גם מערכת גלגלונים , גל , גלגל , תוף , מחבר , מצמד , וכל אמצעי אחר המוסר או מקבל תנועה ממניע ראשי למכונה) .

מיקום חלקים נעים במקום המונע פגיעה הינו כמו גידור :

הגידור חייב להיעשות "לבטח" כלומר , עליו למנוע באופן מוחלט , אפשרות של פגיעת החלק המסוכן בעובד , ולספק הגנה גם לעובד פזיז ורשלן . אם החלקים או המתקנים החייבים גידור שהוזכרו לעיל מוצבים במקום המונע לחלוטין אפשרות של פגיעה בעובדים – אפשר לראות גם בכך גידור לבטח של המכונה .

הגידור צריך להיות מותקן על המכונה החקלאית באופן קבוע :

הגידור או התקן הבטיחות צריכים להיות מותקנים באופן קבוע , ואפשר להסירם רק אם הדבר הכרחי לצורך ביצוע עבודות תחזוקה או תיקון המכונה .

נקיטת אמצעי זהירות במכונה לא מגודרת והגנה מעצמים המועפים מהמכונה :

אם מפעילים מכונה שחלק ממנה לא מגודר , יש לנקוט אמצעים נאותים כדי למנוע פגיעה במפעיל ובאחרים . יש לגדר באופן יעיל גם מכונה חקלאית העלולה להעיף עצמים כדי למנוע את מעוף העצמים ופגיעתם במפעיל ובאחרים .

גרירת מכונה חקלאית :

כאשר גוררים מכונה חקלאית יש לחבר אותה לגורר באופן שיבטיח שליטה בנגררת , ובאופן שיבטיח שהמכונה הנגררת לא תנותק מהגורר באופן בלתי מבוקר .

מקומות ישיבה ומדרגות למכונה חקלאית עליה עובדים אנשים :

במכונה חקלאית עליה עובדים אנשים לצורך הפעלתה יש להתקין מדרגות ומעקות לעליה בטוחה של העובדים ומקומות ישיבה לכל העובדים . אם המכונה נגררת , יש לדאוג שיאפשר קשר מיידי ויעיל בין המפעיל (נהג) הגורר ובין העובדים הנמצאים על המכונה .

אדם הנוסע על מכונה חקלאית חייב לשבת :

אדם הנוסע על מכונה חקלאית (המונח "מכונה חקלאית" כולל , כאמור , גם טרקטור) חייב לנסוע כשהוא יושב על מושב .

אסור להחזיק מתקן עולה ויורד במצב מורם אלא אם יש הכרח לכך :

מתקן המחובר למכונה חקלאית והניתן להרמה והורדה יהיה במצב מורם רק אם יש הכרח לכך . אם מתקנים או מטפלים במכונה שיש בה חלק מורם , יש להבטיח חלק זה באופן מכני מירידה בלתי מבוקרת .

איסור מכירה והשכרה של מכונה חקלאית שאיננה עונה על דרישות החוק :

אסור למכור , להשכיר או להשאיל מכונה חקלאית שאיננה עומדת בדרישות של חוקי הבטיחות . לפני שמוסרים מכונה חקלאית לאחר לשם הפעלתה , יש לבדוק את תקינותה מבחינה בטיחותית , לוודא כי קיימים בה המגינים ואמצעי הבטיחות הנדרשים .

רק בעל רישיון בר-תוקף יכול להפעיל מכונה חקלאית הדורשת רישיון :

אפ הפעלת המכונה החקלאית דורשת רישיון נהיגה או רישוי הפעלה אחר , יש למסור אותה להפעלה רק לאדם שיש לו רישיון בר-תוקף הדרוש להפעלתה .

מותר להניע ולהסיע מכונה חקלאית רק ממושב המפעיל :

מותר להניע מכונה חקלאית ניידת בעלת כושר תנועה עצמאי אך ורק במושב המפעיל , ואסור להפעיל לעזוב אותה כל עוד היא בתנועה . אסור גם לאפשר לאדם אחר לעלות או לרדת ממכונה חקלאית הנמצאת בתנועה
כל עוד פועל המנוע של מכונה חקלאית , אסור למפעיל לעזוב אותה ללא השגחה , ואסור לו להשאיר במכונה את מפתח ההתנעה כשאינו נמצא לידה .

חובת התקנה של מסגרת בטיחות לטרקטורים בחקלאות :

אסור להחזיק או להפעיל טרקטור למטרות חקלאיות אם לא מורכבת בו מסגרת בטיחות מתאימה מדגם מאושר על-ידי מפקח העבודה הראשי ובעלת מבנה המפורט בתקנות .את המסגרת יש לסמן בשם היצרן , סימן היצרן שמכר את המסגרת , שנת ייצור (או שנת יבוא) , מספר המסגרת מטעם היצרן או הסוכן , סימן הדגם , מספר אישור הדגם , ומספר השלדה של הטרקטור עליו מורכבת המסגרת . הסימון ייעשה בהטבעה במסגרת או על גבי טבלת מתכת המחוברת באופן קבוע למסגרת .

חובת השמירה על תקינות המסגרת של טרקטור :

יש לדאוג כי המסגרת תהיה מורכבת היטב לטרקטור , על-פי הוראות היצרן , בהתאם לתנאים וסייגי ההרכבה שנקבעו באישור הדגם , ועם אבזרי חיבור מתאימים . יש לשמור את המסגרת באופן תקין , ואסור להפעיל את הטרקטור אם המסגרת נפגעה כך שאיננה נותנת הגנה נאותה למפעיל , או שאיננה מאפשרת הפעלה בטוחה של הטרקטור . עובד מפעיל טרקטור שגילה פגמים במסגרת חייב לדווח על כך למעביד בהקדם האפשרי . תיקון יסודי במסגרת פגומה ייעשה רק על-ידי מומחה בר-סמכא ,ואם אפשר על-ידי יצרן המסגרת או מטעמו .

שלט אזהרה למקרה התהפכות בטרקטור עם מסגרת בטיחות :

בטרקטור עם מסגרת בטיחות יוצב לפני מושב המפעיל שלט אזהרה הנראה בנקל לעיניו בנוסח הבא :
"נהג ! בשעת סכנת התהפכות אל תקפוץ ממקומך ! החזק בהגה ואל תרפה , מסגרת/תא הבטיחות מגינה עליך !"

תכונות נדרשות מתא בטיחות בטרקטור :

אם קיים בטרקטור תא בטיחות , או שמסגרת הבטיחות בו הותקנה כתא יש לוודא כי :
א. תא הבטיחות מאפשר ראיה טובה של הדרך מלפנים ומהצדדים ואינו מגביל את שדה הראיה של המפעיל .
ב. בחלונות תא הבטיחות יותקנו שמשות מתאימות עשויות מזכוכית בטיחות או חומר דומה . המאפשרות ראיה ברורה דרכן (זכוכית בטיחות אינה מתנפצת לרסיסים חדים במקרה של שבירה) .
ג. בשמשה הקדמית יותקן מגב תקין שיופעל על-ידי חשמל או מנוע הרכב .
ד. בתא הבטיחות יותקן סך-שמש (מגן על עיני המפעיל מקרני השמש) .
ה. בתא יהיו שתי דלתות , או דלת אחת ופתח אחד ליציאת חרום .
ו. חלקים שבהם עלול להיפגע ראש המפעיל (כגון פנים גג התא) יהיו מרופדים .

מי אחראי לקיום ההוראות בדבר טרקטור בחקלאות :

יש לשים לב כי הוראות הקשורות להפעלת טרקטור בידי עובד חלות על המעביד של המפעיל , והוראות לעניין הטרקטור חלות על מחזיק הטרקטור . על עובד עצמאי חלות כל ההוראות והתקנות . מפקח עבודה ראשי רשאי לתת פטור מחלק של ההוראות בדבר התקנת מסגרת בטיחות לדגם מסויים או לטרקטור מסויים.

איסור מכירה והשכרה של טרקטור בחקלאות שאינו עומד על דרישות החוק :

אסור לקנות או למכור טרקטור המיועד לשימוש למטרות חקלאיות , או מסגרת בטיחות לטרקטור , שאינם עונים על ההוראות בתקנות הבטיחות לטרקטורים בחקלאות .

יום ראשון, 15 בפברואר 2009

עיבוד שייש - אבק מזיק


למרות שהעיבוד נעשה בתהליך ¨רטוב¨ קיימת כמות גדולה של אבק (מזיק) חייבים לצייד את העובדים במיגון אישי מפני החשיפה לרעש ולאבק

עיבוד שייש - מיתקן לשינוע לוחות


עמוד הסככה נפגע ממלגזה. נדרש למגן העמודים.

מהות האש

לינק למצגת מהות האש :
http://www.f2h.co.il/190759190

תקציר בטיחות אש

לינק לתקציר בטיחות אש :
http://www.f2h.co.il/1400764778

יום שבת, 14 בפברואר 2009

אחסון גלילי גז דחוס


גלילי הגז קשורים לקירות למניעת נפילה. אזור האחסון מגודר למניעת כניסה אקראית התאורה באזור מוגנת התפוצצות

מעבדה - מיתקני איסוף פסולת ביולוגית


בסמוך למינדף נמצאים 2 מיכלים לאיסוף פסולת: האחד עבור פסולת ביולוגית (מפנים בנפרד) והשני עבור פסולת רגילהעל המיתקן שילוט אזהרה מתאים - עם סימון בינלאומי לסוג הפסולת

בטיחות אש

1. חימצון ובעירה :

לתהליך הכימי של התרכבות החמצן קוראים "חימצון" . בכל תהליך של חימצון נפלט חום .
לתהליך הכימי הנעשה תוך כדי פליטת חום ואור מכנים "בעירה או "שריפה" .

2. גורמי אש :

שריפה או בעירה לא תיתכן ללא נוכחותם של כל שלושת "גורמי האש" או הימצאותם בעת ובעונה אחת ובמקום אחד .
שלושת גורמי האש הם :
א. חומר (חומר דליק) - הינו כל חומר , מכל מסוג שהוא , שנמצא בטבע ובכל מצב צבירה (כגון : גז , נוזל , מוצק) , שהינו חומר דליק .
ב. חמצן - הכוונה לחמצן אשר נמצא באטמוספרה ומהווה כ – 21% מכלל האוויר בה .
ג. חום - נקודת התלקחות היא אותה נקודת חום , אשר בה החומר מתפרק ומפריש אדי בעירה , והתחברותם עם החמצן אשר באוויר מביא לבעירה . לכל חומר נקודת התלקחות משלו . הדבר תלוי בהרכב החומר ובצורתו של החומר .
רק במידה וכל שלושת הגורמים הנ"ל מתחברים יחדיו , תיתכן שריפה .

3. סוגי שריפות :

קיימים חמישה סוגי שריפות , והם :
א. שריפת מוצקים (המכילה פחמן) : לשריפה מוצקים זו שאנו מגדירים אותה כשריפה רגילה , נכללים כל החומרים שהם דליקים , כגון : נייר , עץ , ניילון , טקסטילים , גומי וכו' . ניתן לומר שכל חומר ספוגי נכלל בסוג זה של שריפה .
ב. שריפת נוזלים דליקים : בסוג זה של שריפה נכללים כל משפחת הנוזלים הדליקים כגון : בנזין , נפט , סולר , אלכוהול , שמן , סיכה , גריז , זפת וכו' . יש לזכור שהנוזלים הדליקים מתלקחים מהר יותר ביחס לחומרים מוצקים .הנוזלים הדליקים זקוקים לנקודת התלקחות נמוכה על מנת להתלקח .
ג. שריפת חשמל : כל שריפה ושריפה שמעורב בה החשמל , דהיינו : רשת החשמל מחוברת לאותו מתקן או מבנה שבוער היא בחזקת "שריפת חשמל" . שריפה במתקני חשמל תחת מתח חשמלי , כגון : מנועי חשמל , ממסרים , מכונות חשמליות וכו' , גם היא נכללת בקטגוריה של "שריפת חשמל" .
ד. שריפת גז : בסוג זה של שריפה נכללים כל סוגי הגזים הדליקים , כגון : מימן , אצטילן , בוטן , פרופן (גז בישול) וכו' . גזים דליקים ביחסי תערובת מתאימים עם האוויר , עלולים לגרום להתפוצצות , ולכן יש לנהוג בזהירות יתר .
ה. שריפת מתכות קלות : בסוג זה של שריפה נכללים כל סוגי המתכות : מגנזיום , אלומיניום ותרכובותיהן . מתכות אלו הן דליקות (נקודת ההתלקחות גבוהה יחסית) ואבקותיהן אף נפיצות .

4. דרכי התפשטות האש :

האש מטבעה נוטה להתפשט לגבוה , לאורך ולרחוב . דרכי התפשטות האש נעשות בשלוש צורות :
א. התפשטות החום על ידי קרינה - קרני חום מועברים לסביבה .
ב. התפשטות החום על ידי הסעה - הסעת חום על ידי נוזלים , דוגמא הסקה מרכזית בבניינים .
ג. התפשטות החום על ידי הולכה - מוליכות חום כגון : במתכות החום מועבר מקצה לקצה .

5. עקרונות הכיבוי :

עקרון הכיבוי בכל סוג שריפה מבוסס על סילוק אחד מתוך שלושת גורמי האש או הפרדתם .
קיימות 3 שיטות כיבוי , והן :
א. בידוד - שיטה זו מטרתה לבודד את החלקים הבוערים מהחלקים שעדיין לא בוערים , או להיפך – את החלקים הלא בוערים מהחלקים שבוערים , וע"י כך להפסיק את תהליך השריפה . שיטת הבידוד מסלקת את גורם החומר מתוך שלושת גורמי האש ; וללא חומר לא תיתכן שריפה .
ב. כיסוי - שיטה זו מטרתה להפסיק את אספקת החמצן לאיזור הבעירה . עם הפסקת אספקת החמצן לאיזור הבעירה , תהליך השריפה נפסק בהדרגה . שיטה זו מסלקת את גורם החמצן (אוויר) מתוך שלושת גורמי האש ; וללא חמצן לא תיתכן שריפה .
ג. קירור - שיטה זו מטרתה להוריד את טמפרטורת החום מאיזור הבעירה עד למטה מנקודת ההתלקחות של אותו חומר . שיטה זו מסלקת את גורם החום וללא חום לא תיתכן שריפה .

6. עקרונות למניעת שריפות :

להלן מספר מאפייני סיכון הגורמים לשריפה :
א. חשמל :
· קצר חשמלי .
· עומס יתר .
· מבטחים (נתיכים) לא מתאימים .
· חימום יתר .
· מערכת חשמל בלתי מוגנת .
· חשמל סטטי .
· מיקום מערכות ולוחות חשמל במתקנים ובמבנים בלתי מתאימים .
· חוסר ארקה .
ב. נוזלים דליקים :
· אדים .
· דליפה בצנרת ומיכלי איחסון .
· "שפך" והתפשטות של שטח .
· מילוי יתר .
· ויסות כמות ביחס לתצרוכת .
· עישון .
· גורמי חיכוך .
· חשמל סטטי .
ג. גזים :
· הצטברות אדים .
· חום .
· אש גלויה .
· לחץ יתר במיכלים סגורים .
· עישון .
· חיכוך .
· התפרקות תערובת גזים כגון : אצטילן .
ד. כימיקלים :
· חימצון .
· התפרקות חומרים .
· התלקחות עצמית .
· חוסר איוורור .
· לחות .
· חימום .
· התאדות .
· חשמל סטטי .
ה. אבק :
· הצטברות אבק אורגני .
· חום – טמפרטורת התלקחות .
· אש גלויה .
· חשמל סטטי וחוסר הארקה .
· חיכוך .
· סתימת אבק במובילים והתחממות חומר .
· עישון .
ו. מכונות , מתקנים ומיקומם :
· חיכוך חלקים .
· חוסר שימון וגירוז .
· קצר חשמלי .
· חשמל סטטי וחוסר ארקה .
· שיפשוף אביזרים גמישים (רצועות) .
· תנורי חימום סגורים .
· תנורי חימום באש גלויה .
· ארובת עשן .
· מתקנים ומכונות המופעלים באמצעות חומרים דליקים .
ז. איתני טבע :
· ברק .
· רעידת אדמה .
ח. כללי :
· פסולת .
· קוצים .
· חוסר ניקיון וסדר .
· תהליך ייצור .
· איחסון חומרים דליקים במקומות לא מתאימים .
· רשלנות .
· שריפה יזומה ללא פיקוח ואמצעים מתאימים .
· צפיפות .
· חסימות מעברים .

7. ממונה בטיחות אש / ממונה בטיחות על עבודה :

ממונה בטיחות אש / ממונה בטיחות , מטרתו היא :
· למנוע יצירת תנאים לפרוץ שריפה ; ובדרך זו להוריד עקומת הסבירות של פריצת השריפה ;
· לאתר כל שריפה במידה ותפרוץ ;
· לכבותה לחלוטין עוד בתחילתה ;
· למנוע התפשטותה לממדים של שריפה גדולה הקשה לכיבוי .

8. הסדרי בטיחות לשעת דליקה :

פתחי הימלטות בשעת דליקה :
בכל מפעל צריך שהיו פתחים ויציאות המאפשרים הימלטות העובדים בשעת דליקה . יש לסמן באופן ברור דלתות , חלונות , או מוצא אחר המשמש כמימלט דליקה – אלא אם מדובר בדלת שנמצאת גם בשימוש רגיל . חדרי העבודה צריכים להיות מאורגנים כך שלכל העובדים בהם יהיה מעבר חופשי למימלטי דליקה .
איסור נעילת המפעל אם נמצא אדם בתוכו :
אם נמצא אדם במפעל , או סביר להניח שנמצא בו אדם , אסור לנעול את דלתות החדר שבתוכו נמצא , את דלתות המפעל , או דלת יציאה אחרת המפעל המשמשת אותו – אלא אם אפשר לפתוח בקלות דלתות אלו מתוך הבניין .
על דלתות המפעל להיפתח בכיוון החוצה :
בכל מפעל צריך שדלתות חדר בו עובדים יותר מעשרה אנשים יפתחו החוצה (אלא אם הן דלתות-הזזה) . נוסף על כך , אם המפעל נבנה לאחר ינואר 1947 , כל הדלתות המשמשות ליציאת עובדים מהמפעל צריכות להיפתח בכיוון החוצה .
התקנת אזעקה נגד אש במפעל שיש בו יותר מ – 20 עובדים :
במפעל שעובדים בו יותר מעשרים בני-אדם , וכן במפעל שיש בו חומרים דליקים מאוד או נפיצים , חייבת להיות אזעקה שתישמע היטב בכל הבנין במקרה של דליקה .
הגנת פיר מעלית מפני אש :
פיר מעלית בפנים בנין שנבנה לאחר ינואר 1947 צריך להיות מוקף כולו בחומרים עמידים באש , וגם דלתות הגישה למעלית יהיו מחומר עמיד בפני אש . קצהו העליון של הפיר יהיה חסום בחומר הנשבר בקלות על-ידי אש , או שיותקן בו אוור (ונטה) . מפקח עבודה ראשי יכול לתת פטור מדרישות אלו .

9. מניעת דליקה ונקיטת צעדים לכיבויה תב"ע (עבודות בניה) :

יש לנקוט אמצעים נאותים למניעת התלקחות של חומרים דליקים ואחרים . במקום בו קיים תהליך בעירה , או שמודלקת בו אש , ויש חשש להתלקחות חומרים כתוצאה מרוח או התלקחות מקרית , יש לנקוט צעדים למניעת התפשטות הבעירה , וצריך שיימצאו במקום אמצעים מתאימים לכיבויה .

יום שישי, 13 בפברואר 2009

עבודה במינדף


העבודה במינדף מתבצעת כאשר חלון המינדף סגור כמעט כולו ונשאר מיפתח מינימלי המאפשר את ביצוע העבודה.מישטחי העבודה במינדפים צריכים להיות פנויים ונקיים. יהיו עליהם רק הציוד והחומרים הנדרשים לעבודהבחדר מוצבים 2 מיכלים לאיסוף פסולת: לפסולת רגילה ולאיסוף בנפרד של פסולת ביולוגית

מחסן חומ"ס


אחסון לא נאות: המוצרים מונחים בצפיפות רבה ועלולים ליפול במהלך טיפול בהםהמעברים בין מיתקני המדפים אינם פנויים

ארגונומיה - חלוקת פונקציות בין האדם והמכונה :


גמישות
אדם - מסוגל לטפל במצבים בלתי צפויים בעלי הסתברות נמוכה .
מכונה - גמישות מוגבלת טפול לא יעיל במצבים בלתי צפויים .

יכולת הכללה
אדם - מסוגל למיין אירועים , להכלילם , לפשט ולהתעלם ממידע לא רלוונטי .
מכונה - תגובה רק לקלט פיזי בפורמט המתאים למכונה .

כישורי למידה
אדם - ניסיון קודם עשוי לשנות התנהגות בהווה
מכונה - בלתי אפשרי ללא שינוי בציוד .
סף רגישות
אדם - רגיש לתחום רחב של סוגי קלט . מסוגל להתמיר כמה גירויים בו-זמנית
מכונה - לכל מכשיר סוגים מוגדרים של גירויים עליהם יגיב . הטווח בד"כ , צר יותר
מחיר
אדם - לא גבוה . אספקה בד"כ , לא מוגבלת . ההכשרה מתארכת עם מורכבות המשימה .
מכונה - העלות גדלה באופן תלול עם מורכבות המשימה .

פיקוח ומעקב
אדם - לא מצטיין .
מכונה - טוב .

שיעור שגיאות
אדם - שוגה . אמינותו : בהפעלת ציוד ידני .
מכונה - לא שוגה , אבל אמינות המערכת האוטומטיות יורדת עם עליית מספר הרכיבים .

פזור בביצועים
אדם - השתנות גבוהה .
מכונה - השתנות מזערית .

זמן תגובה
אדם - איטי .
מכונה - ניתן להשיג תגובה מהירה ביותר .

כוח פיזי
אדם - ללא הגברה : מוגבל .
מכונה - למעשה , ללא הגבלה .

שעמום ועייפות
אדם - פעולה חוזרת על עצמה עלול לגרום לירידה באמינות .
מכונה - להתמיד מסוגלת גם בפעולה מונוטונית באמינות רבה .

תנאי סביבה
אדם - צרים ביותר לפעולה יעילה .
מכונה - מוגבלים רק ע"י אפיוני תכנון .

תכולת ערוץ
אדם - כמות המידע הניתן לקליטה מוגבלת ביותר .
מכונה - אפשר לתכנן לכל קיבולת נדרשת .

פעילות בעומס יתר
אדם - הביצועים עולים עם העומס עד שיא ואח"כ יורדים .
מכונה - עומס יתר יגרום , בד"כ להתמוטטות .

כושר חישוב
אדם - מוגבל לקצב איטי .
מכונה - מצויין .

אחסון בזיכרון
אדם - לטווח קצר : גרוע . לטווח ארוך : טוב מאוד .
מכונה - מצויין . לטווח הארוך : אמין אבל עלול להיות יקר .

יכולת עקיבה
אדם - דיוק מוגבל , אבל אדפטיבי לסוגי עקיבה משתנים .
מכונה - ביצועי עקיבה מצויינים אבל רק בתנאים המוכתבים בתיכנון .

יום שלישי, 10 בפברואר 2009

מחסן חומ"ס

המדפים מצוידים בסרגל מוגבה למניעת נפילת מוצרים.אין לאחסן מוצרים במעברים שבין מיתקני האחסון.

מעבדה - שילוט אזהרה והוריה

דלת המעבדה צריכה להיות סגורה הכניסה מותרת רק לעובדים מורשים באמצעות קוד כניסה. על גבי דלת הכניסה קיים שילוט המתריע מפני סיכוני חומרים ביולוגים וחומרים רדיואקטיבים ומזכיר את החובה להשתמש במשקפי מגן. בסמוך לדלת מוצב מיתקן לאטמי אוזניים??? ולכפפות עבור הנכנסים למעבדה.

ארגונומיה - תנאים סביבתיים :

א. תאורה :

1. שיקולים :

א. עוצמה מתאימה למטלה .
ב. תאורה אחידה למטלה .
ג. ניגוד בעוצמה בין המטלה לרקע .
ד. מניעת השתקפות ממקור האור או ממשטח העבודה .
ה. איכות וצבע מתאימים של מקורות האור ומשטחי העבודה .

2. התחשבות ב :

א. מזג אוויר ותאורה טבעית .
ב. עבודת יום / לילה .
ג. כושר הסתגלות של העיניים .
ד. מיקוד האור .

ב. אקלים (מהירות זרימה , טמפרטורה , לחות) :

1. טמפרטורה .
2. איוורור (זרימה) .
3. ביצועי האדם כפונקציה של טמפרטורה .
4. לחות .

ג. רעש :

השפעות הרעש על איכות ביצועים .
1. תקשורת :
א. עוצמת הרעש .
ב. תדר הרעש .
ג. פאזת הרעש .
2. ביצועים קוגניטיביים .
3. מוסיקת רקע .

בטיחות בעבודה :

א. איתור מפגעים וסכנות (החלקה , חומרים טוקסיים) .
ב. מניעת תאונות .

שיטות מחקר ובדיקה בארגונומיה :

א. עקרונות הניסוי המדעי :
1. דגימת בקרה .
2. בקרה .
ב. ניתוח תפקיד , מטלות , כישורים נדרשים .
ג. תצפיות .
ד. שאלונים .
ה. ראיונות .
ו. שיטות מדידה .
ז. מדידות אנתרופומטריות .

יום שני, 9 בפברואר 2009

עבודה עם חנקן נוזלי


בעת עבודה עם חנקן נוזלי יש להשתמש בציוד מגן אישי: כפפות אטומות??? ומגן פנים

סילוק פסולת ביולוגית


פסולת ביולוגית יש לאסוף באזור נפרד משאר הפסולת שבמעבדה. יש לאחסן אותה, עד לפינוי, במיכלים סגורים מסומנים בסימון של פסולת ביולוגית + תווית אזהרה.הפינוי - לאתר מורשה, רק ע¨י חברה מוסמכת.

ארגונומיה - עמדות עבודה ממוחשבות :

א. דרישות מיוחדות מעמדות ממוחשבות :

1. מיקום אלמנטים :
א. צגים .
ב. אמצעי קלט :
1. מקלדת .
2. "עכבר" .
3. כונני דיסקטים .
ג. עזרים :
1. ספרי משתמש .
2. דיסקטים .
3. ניירות עבודה ומסמכים .
4. חומר לאיחסון .
5. ציוד משרדי .
2. תאורה :
סתירה בדרישות :
א. דרושה תאורה חלשה לקריאה טובה של צג ולמניעת השתקפויות .
ב. דרושה תאורה רגילה לקריאת מסמכים ולכתיבה .

ב. ממש אדם – מחשב :

1. מהירות תגובה .
2. "ידידותיות" .
3. פשטות הפעלה .

ג. תכנון תצוגות :

1. קריאות :
א. הארה .
ב. הבהוב .
ג. ריצוד .
ד. קונטראסט .
ה. קצב התחדשות .
ו. רזולציה (הפרדה) .
ז. גודל תווים .
ח. פונט .
2. שימוש בצבע :
א. מומלץ :
1. למשוך תשומת לב לאות (סיגנל) מסויים בתצוגה עמוסה (אבל זה עלול להיות לא יעיל אם יש הרבה
צבעים) .
2. להעביר מידע על קטגוריות (אם יש מעט) .
ב. לא מומלץ :
1. כאשר דרושות יותר מ – 6 קטגוריות .
2. אם זה יסיח את הדעת או אם זה לעתים לא רלוונטי .
3. אם השטח המיועד לצבע הוא מאוד קטן .
4. אם האובייקט הוא בשולי תחום הראייה .
5. תאורה חלשה או עוצמת אות (סיגנל) נמוכה .
6. אם המפעילים לא נבחנים על יכולתם לתפיסת צבע .
3. סימבולוגיה :
עקרונות לשימוש :
א. העברת מסר ברור (אם המסר לא ברור , עדיפה מילה או שילוב בין תמונה ומילה) .
ב. תואמות של גודל עם מרחק הראייה .
ג. אוריינטציה .
ד. פרטים מספיקים לזיהוי (אך לא מעבר למינימום) .
ה. בידוד התמונה (ע"י מסגרת) .

טרומפלדור בגליל-משנת 1913

סרט על אולטרה-סאונד תלת ממדי

ליקוי חמה 2009

טלסקופ החלל האבל

סגננות חשיבה ולמידה

הסכנה הגדולה הטמונה בעובש