א.הגדרה :
התחום עוסק בהגברת היעילות , בטיחות , נוחות , וכושר הייצור של מערכות אדם-מכונה .
הנדסת אנוש בתכנון מערכות :
התחום עוסק בהגברת היעילות , בטיחות , נוחות , וכושר הייצור של מערכות אדם-מכונה .
הנדסת אנוש בתכנון מערכות :
קשרי גומלין בין אדם למכונה (לולאה פשוטה בודדה בין אדם למכונה) .
1. האדם מפעיל את המכונה .
2. תגובת המכונה יוצרת שינוי בסביבה (ע"י תנועה , תצוגה , וכו') .
3. האדם קולט את השינוי ומעבד אותו .
4. כתוצאה מן העיבוד : האדם מפעיל את המכונה (חזרה לשלב 1) .
בעייתיות במערכות לולאות :
א. השפעות של גורמים חיצוניים על הביצועים .
ב. לולאות מורכבות בהן כל לולאה עובדת בצורה תקינה , אך האינטראקציה גורמת לבעיות תפקוד .
הנדסת אנוש בתכנון תפקידים :
יחס U הפוך בין דרישות תפקיד לביצועי המפעיל :
מתייחס למעשה ל"עוררות" , המוגדרת כפעילות מוחית הנמדדת ע"י EEG .
קשור לכמות הגירוי המגיע לאדם (הן חיצונית והן פנימי) .
אינו ניתן למדידה מדויקת כי יש קשר גם לגורמים אישיים , אישיותיים , ושכליים .
עלות הארגונומיה :
בפיתוח ובשינויים הנידרשים ב :
ציוד .
תחזוקה .
תפעול .
עזרים .
בחירת כוח אדם .
הדרכה .
משכורות .
טעויות ותאונות .
תוצאות לוואי של המערכת (כגון זיהום) .
תועלת הארגונומיה :
ערך המוצרים שיופקו .
ערך השירותים שיופקו .
תוצאות לוואי של מערכת (שיפורים העוברים לתחומים ומקומות אחרים) .
הקטנת מתחים .
הקטנת תחלופת צוות .
שביעות רצון מוגברת מהעבודה .
עניין מוגבר בעבודה .
הקטנת העדריות מהעבודה .
הקטנת תחלואה .
הקטנת מספר תאונות .
ארגונומיה – (עובד - סביבה – משימה) ; [ סביבה ( עובד - מכונה - משימה )]
ארגונומיה - מדע העוסק בקשר שבין האדם וסביבת עבודתו .
ארגונומיה – שואפת לעשות את הפעילויות התכליתיות של האדם ליעילות יותר .
מטרות הארגונומיה :
א. להגדיל את היעילות בעבודה .
ב. להגדיל את הבטיחות בעבודה
ג. להגדיל את ספוק העובד ואת נוחיותו .
הארגונומיה – מדע בין-תחומי :
א. אנטומיה ופיזיולוגיה – מבנה אברים ותפקודם .
ב. אנתרופומטריה – מידע על גדלי-האברים .
ג. פיזיו-פסיכולוגיה – תפקוד-המוח ומערכת-העצבים .
ד. פסיכולוגיה אקספרימנטלית – התנהגות ודרכי-למידה .
ה. רפואה תעסוקתית – תעסוקות ומצבים בעלי-סיכון .
ו. פיזיקה והנדסה – תהליכי ייצור וכו' .
התאמת האדם לעבודה : 'תירוצים'
בחירה – מבחן קבלה , ראיון , ניסוח דרישות לתפקיד .
למוד ואמון – הקנית ידע ושמורו , בחינת הישגים , מעבר מתפקיד לתפקיד .
התרגלות לתפקיד – צבירת הכשרה וניסיון .
ניסיון בתפקיד – הפקת לקחי העבר , כגון : כמעט תאונה .
העברת מידע מהימן אודות העבודה –
הגשמה עצמית וספוק בעבודה – האדם המתאים לתפקיד .
המטלה – קושי , תוכן , מורכבות , מחזוריות , כמות נדרשת בפרק זמן , מכשירי עבודה , דרישות איכות .
מהלך העבודה – שעות עבודה , הפסקות , חופשות , ימי עבודה , קצב עצמי או מוכתב , קבוצת עבודה או סרט נע .
סביבת העבודה – אקלים , תאורה , רעש , קרינה , עצוב אסתטי , מוסיקה ברקע , היגיינה תעסוקתית.
תפקידי האדם במערכת :
האדם כמקור אנרגיה : דרישת מטלה – אדם – הספק , תוצרת , ביצוע .
האדם בתפקיד בקר : אדם – אות-בקרה דרישה מטלה – מכונה – הספק , תוצרת ביצוע מידע – אדם
האדם בתפקיד נטור : אדם – בקרה אוטומטית – אות בקרה דרישה מטלה – מכונה - הספק , תוצרת , ביצוע מידע - בקרה אוטומטית – אדם .
תכנון עבור האדם :
הגורם האנושי כגודל בלתי קבוע :
גורמים ספציפיים של הפרט : מין , גיל טיפוס גוף , בריאות .
גורמי התאמה : אימון , הדרכה , התרגלות .
גורמים פסיכו-פיזיולוגיים : עייפות מוטיבציה , בריאות , כושר .
גורמים סוציולוגיים : התנהגות קבוצתית , פיקוח , בקרה .
גורמים הקשורים במטלה עצמה : קושי המטלה , ארגון העבודה , צורת העבודה , טיב העבודה .
גורמים סביבתיים : השפעות פיזיקליות , השפעות כימיות .
תכנון עמדת העבודה :
שיקולים מנחים : שימוש מהיר , שימוש מדויק , מניעת התעייפות .
מעטפות תנועה : מעטפת תנועה נוחה / יעילה השג-יד תפקודי .
ישיבה לעומת עמידה : יציבות , התעיפות , הפעלת-ידיים לתנועות עדינות , חופש תנועה , הפעלת כח רב בידיים , העברת ויברציה , ניוון שרירי-הבטן , כיפוף עמוד השדרה , נוחות .
חלוקת פונקציות בין האדם והמכונה .
פרפסיוגרמה – ניתוח עיסוק מנקודת ראות פיזיולוגית-רפואית :
פרוט דרישות העיסוק : ממערכות הגוף השונות , ממנגנונים פונקציונליים , מאברי החושים , פרוט הגורמים הסביבתיים המהווים מעמסה עליהם .
תכנון צגים .
תכנון בקרות .
תכנון מרחבי של תחינת העבודה .
תכנון התחזוקה .
תנאי הסביבה .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה