הגדרת קולט אוויר :
קולט אוויר הינו אחד מאלה :
א. מיכל המיועד להכיל אוויר דחוס והמחובר למדחס (לא צינור) .
ב. מיכל המיועד להכיל אוויר דחוס או גזי פליטה דחוסים ומשמש להתנעת מנוע של שריפה פנימית .
ג. מיכל קבוע או מיטלטל המשמש לריסוס צבע , לכה וכד' על-ידי אוויר דחוס (חוץ מאקדח הריסוס עצמו) .
ד. מיכל הפולט שמן בכוח אוויר דחוס .
התקני בטיחות בקולט אוויר :
קולט אוויר יהיה בנוי כהלכה ויתוחזק כראוי . בכל קולט אוויר יש לבצע את הדברים הבאים :
א. להתקין שסתום בטיחות אשר יאפשר את פליטת האוויר מיד כאשר הלחץ בקולט עולה על לחץ העבודה המותר .
ב. להתקין מד-לחץ מדוייק המראה את לחץ האוויר בקולט .
ג. להתקין בו התקן נאות לניקוז נוזלים (לא חובה אם הקולט משמש רק לריסוס צבע או לפליטת שמן) .
ד. לצייד את הקולט בפתח המאפשר את ניקויו מבפנים . הפתח יכול להיות מתאים ליד בלבד , או שהוא יהיה פתח דרכו יכול האדם להיכנס לתוך הקולט .
ה. לסמן עליו את לחץ העבודה המותר באופן שאפשר לראותו ברורות .
ו. אם הקולט מחובר למדחס , עליו להיות מסוגל לעמוד בפני הלחץ המקסימלי האפשרי במדחס , ואם אינו מסוגל לעמוד בלחץ זה , יש להתקין על-גבי הקולט שסתום מצמצם (או התקן נאות אחר) אשר ימנע את עלית הלחץ בתוך הקולט מעבר ללחץ העבודה המותר בו .
ז. אם משתמשים ביותר מקולט אוויר אחד , יש לציין באופן ברור את מספר הקולט על-גבי לוח המותקן עליו . במקרה של מערכת קולטי אוויר להם צינור משותף ובו שסתום מצמצם , אפשר לראותם כקולט-אוויר אחד לעניין התקנת שסתום בטיחות ומד-לחץ .
הוראות להתקנת מד לחץ בקולט אויר :
מד הלחץ יחובר אל החלק העליון של הקולט , ויותקן כך שיראה בנקל לעיני המפעיל . כן יש להתקין בקולט אמצעי המאפשר להצמיד לו מד לחץ לניסוי .
תחום המדידה של מד הלחץ יהיה כזה , שהוא יראה את נקודת הלחץ המרבי בכמחצית תחום המדידה שלו , כאשר לחץ העבודה המותר יסומן על לוח השנתות בצבע בולט לעין .
הוראות להתקנת שסתום בטיחות בקולט אויר :
יש להתקין את שסתום הבטיחות על גבי הקולט במקום המאפשר גישה נוחה ובטוחה לצורך בדיקה וכיוונון . אסור שיהיה אבזר סגירה (כגון ברז) בין השסתום לקולט האוויר , אלא אם יש בקולט שני שסתומים משולבים לפחות , וניתוק אחד מהם על-ידי אבזר הסגירה יגרום לחיבור שסתום הבטיחות המשולב .
שטח המעבר הכולל ולחץ הפתיחה של שסתום בטיחות יהיו כאלה , שהאוויר ישוחרר מהקולט בהפעלה מלאה , בכמות מספקת למניעת עליית הלחץ במתקן ביותר מ – 10% מעל המותר , או פחות מכך בהתאם להוראות היצרן .
לשסתום בטיחות מדגם קפיצי יהיה התקן המאפשר בקרה ידנית של פעולת השסתום מבלי לגרום לשינויי כיוונון השסתום .
יש לכוון את יציאת האוויר משסתום הבטיחות בצורה שלא תהווה סכנה לבני אדם .
בדיקת קולט אוויר על-ידי בודק מוסמך :
יש לנקות קולט-אוויר ולבדוק אותו ביסודיות על-ידי בודק דוודים מוסמך לפחות אחת לעשרים וששה חודשים . אם קולט האוויר עשוי במשיכה , יכול בודק הדוודים המוסמך לקבוע שהבדיקה הבאה תבוצע תוך תקופה העולה על עשרים וששה חודשים , ושאינו עולה על ארבע שנים . אם אי אפשר לבדוק את שטחו הפנימי של קולט עשוי במשיכה , אפשר לבצע ניסוי הידראולי מתאים המחליף את הבדיקה הפנימית .
איסור שימוש בקולט אויר ללא תסקיר בדיקה תקין :
אסור להכניס לשימוש קולט אוויר אלא אם בוצעה בו בדיקה על-ידי בודק דוודים מוסמך וכן :
א. נתקבל תסקיר המציין את לחץ העבודה המותר של קולט האוויר והמפרט את הניסויים שנעשו בקולט ובאביזריו .
ב. התסקיר נמצא וניתן לעיין בו .
ג. קולט האוויר סומן באופן המאפשר את זיהויו כאותו אחד הרשום בתסקיר . את תסקיר הבדיקה יש לצרף לפנקס המפעל תוך 20 ימים ממועד ביצוע הבדיקה .
אסור להשתמש בבניה או בניה הנדסית בקולט אוויר , אלא אם הוא נבדק תוך עשרים וששה החודשים שקדמו להפעלתו (או תקופה של עד ארבע שנים אם הוא עשוי במשיכה , ובודק מוסמך קבע תקופה זו) .
מקרים המחייבים ביצוע בדיקת לחץ הידרוסטטי בקולט אויר :
החוק מחייב עריכת מבחן לעמידות כל קולט קיטור בלחץ הידרוסטטי במקרים הבאים :
א. בגמר ייצרו ולפני התקנת הבידוד .
ב. לאחר ביצוע תיקונים מהותיים המחייבים ביצוע ריתוכים במעטפת , בכיפות או בסעיפי הקולט .
ג. אם חסר תיעוד על לחץ תוכן או על בדיקות קודמות .
ד. כל 10 שנים משנת ייצורו אם לחץ התוכן שלו עולה על 8 בר . ומכפלת הלחץ בנפחו (בליטרים) עולה על 200 , ויש לבדוק אותו כל 6 שנים החל בשנה ה – 21 משנת ייצורו .
ה. קולט אוויר עשוי במשיכה ייבדק כל 12 שנה משנה ייצורו , והחל בשנה ה -24 – כל 8 שנים נוספות .
ו. לפי קביעת מפקח עבודה אזורי , או שיקול דעתו של בודק דוודים מוסמך .
מתן פטור מההוראות בדבר קולט אוויר :
מפקח עבודה ראשי רשאי לפטור קולטי-אוויר מחלק או מכל ההוראות הנ"ל אם הוא משוכנע שהן אינן ישימות .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה