בטיחות בשימוש ואחסון דלקים.

הגדרות:

נקודת הבזק: הטמפרטורה הנמוכה ביותר בה מתאדה כמות מספקת של נוזל כך שתיוצר תערובת נפיצה עם אויר שתתלקח בהבזקים.
נוזלים מתלקחים: נוזלים או תערובות המכילות נוזלים המשחררים אדים מתלקחים בעלי נקודת הבזקה נמוכה מ-0C 60.5 במבחן כלי פתוח.
גבולות נפיצות: תחום הריכוזים של אדי דלק באוויר אשר בהם קיימת סכנת התפוצצות.
תערובת נפיצה: תערובת אדי דלק ואוויר בריכוזים הנמצאים בתוך תחומי גבולות הנפיצות.
פריקה אלקטרו סטטית: מעבר ניצוץ חשמלי בין שני גופים טעונים מטענים חשמליים מנוגדים.
טובלן: צינור למילוי מיכל המגיע עד תחתיתו ( Deep Pipe).
גג צף: מצוף על פני נוזל , המכסה אותו ועולה או יורד עם שנוי מפלס הנוזל במכל האחסון.
טמפרטורת הצתה: טמפרטורה בה הדלק ניצת באופן ספונטני.
דלק: ( לצורך הרצאה זאת) תזקיקי נפט גולמי, נוזלים או גזים, המשמשים בחיי יום יום לחימום או הנעת כלי תחבורה.
לחץ אדים: הלחץ הנוצר בכלי סגור מעל פני נוזל כאשר, היחס הכמותי בין הנוזל לאוויר הוא 1 ל-4 והטמפרטורה בכלי F 0 100 (C 0 37.8).
סביבה של סכנה מוגברת: סביבה בה קיימת סבירות גבוהה להיווצרות תערובת נפיצה.

1.סיכוני דלקים:

1.1 נזקי בריאות
- חנק עקב דחיית החמצן מהחלל ע"י אדי דלק.
- הרעלה עקב נשימת אדי דלק.
- הרעלה עקב בליעת דלק.
- פגיעה בעור עקב מיצוי שומנים.
- זיהום.
- כוויות בזמן שריפה.

2.1 סכנת התלקחות
- התלקחות אדי דלק עקב הצתה חיצונית.
- התלקחות עקב הצתה עצמית.

3.1 סכנת התפוצצות

2.סיווג דלקים עפ"י לחץ אדים:

1.2 רמת התלקחות נמוכה
- לחץ האדים מעל פני הנוזל קטן מ- 0.05 psi.

2.2 רמת התלקחות בינונית
- לחץ האדים מעל פני הנוזל בין 0.05 psi לבין 3.0 psi .

3.2 רמת התלקחות גבוהה
-לחץ האדים מעל פני הנוזל גדול מ- 3.0 psi.

3.סיווג דלקים עפ"י נקודת ההבזקה:

עפ"י התקנות במדינת ישראל {תקנה 3602 בקובץ תקנות} יסווגו הדלקים עפ"י נקודת ההבזקה שלהם לשלשה סוגים
1.3 סוג א'
- נפט או תזקיקים אשר נקודת ההבזקה שלהם אינה עולה על C 0 20 . {לדוגמה גז טבעי, גפ"מ, בנזין לסוגיו, נפט גולמי}
2.3 סוג ב'
- נפט או תזקיקים אשר נקודת ההבזקה שלהם עולה על C 0 20 אך אינה עולה על C0 65 . { לדוגמה קרוסין}.
3.3 סוג ג'
- נפט או תזקיקים אשר נקודת ההבזקה שלהם עולה על C0 65.

4. נפיצות תערובת אדי דלק אוויר:

התפוצצות של תערובת דלק אויר תהייה במרווח שבין גבול הפצצות התחתון לגבול הפצצות העליון.
הסכנה גדלה ככל שגבול הפצצות התחתון נמוך יותר,דהיינו ריכוז נמוך של אדי חומר מספיק לקיום תנאי בעירה, וככל שמרווח הריכוזים גבוהה יותר.
גבולות הנפיצות מובעים כאחוז ניפחי של החומר באוויר לדוגמה:
- בנזין % 1.4 - % 7.6.
- אצטון % 2.5 - % 12.8.
- מתן % 5 - % 15.
- אמוניה אלמימית % 16 - % 23.
- מימן % 4.0 - % 75.0.

5. מקורות הצתה:

בכדי לגרום לתערובת אדי דלק ואוויר להידלק, אנו זקוקים למקור הצתה (לפי משולש האש יש לנו דלק וחמצן וחסר חום).
מקורות הצחה אפשריים הם
- אש גלויה
- פריקה אלקטרו סטטית
- ניצוץ מציוד חשמלי
- ניצוץ ממקור מכני {מכת ברזל בברזל, השחזה }
- ניצוץ מעבודות ריתוך
- ניצוץ שמקורו שפשוף {התזת חול}
- טמפרטורה גבוהה בזמן עיבוד מתכת {קידוח, כרסום, חריטה}

6. מיון אזורי סכנה:

ישראל אימצה את התקן האנגלי המסווג את אזורי הסכנה בהתאם לסבירות שתהייה בהם תערובת נפיצה. התקן הישראלי הוא ת"י 786.
לאחר קביעת דרגת האזור יש לבחור את כלי העבודה המתאימים, לקבוע את אמצעי הבטיחות ואת נהלי העבודה.

6 אזור 0
- אזור בו קיימת תערובת נפיצה באופן קבוע או לפרקי זמן ממושכים.
2.6 אזור 1
- אזור בו קיימת אפשרות סבירה להיווצרות תערובת נפיצה.
3.6 אזור 2
- אזור בו הסבירות להיווצרות תערובת נפיצה נמוכה. במידה ותיווצר תערובת נפיצה היא תתקיים למשך פרק זמן קצר ביותר.

7 .ביצוע עבודה בסביבה של סכנה מוגברת:

1.7 אזורים 0 ו-1
- באזורים 0 ו- 1 בהם הסבירות להמצאות תערובת נפיצה גבוהה אסור לבצע עבודות באש גלויה או כל עבודה אחרת אשר עלולה ליצור מקור הצתה.
לפני ביצוע עבודות כל שהם באזורים אלה יש לבדוק את האווירה במקום. והיה ואכן נמצא כי יש בהם תערובת נפיצה יש לסלק את התערובת הנפיצה ע"י שטיפות בקיטור או בגז אינרטי {לדוגמה חנקן }.
במקביל יש לנתק את האזור/ המכל מסביבתו ע"י סגירת שסתומים, הכנסת אוגנים עיוורים או פרוק צנרת.
לאחר ביצוע הניתוק והטיהור יש לחזור על הבדיקה שנית ורק לאחר שהבודק אישר כי אין אווירה נפיצה אפשר לגשת לביצוע העבודה. העבודה תתבצע בהתאם
לנוהלי עבודה מסודרים ועפ"י היתר עבודה כתוב וחתום ע"י הממונה על הבטיחות.
במקומות כאלה יש לצייד את העובדים בגלאים המזעיקים כאשר רמת הנפיצות באוויר מגיעה ל-% 50 מגבול הנפיצות.
2.7 אזור 2
- באזור זה מותר לבצע עבודות תוך נקיטת אמצעי זהירות מתאימים, שימוש באמצעי מגן כנדרש ובהתאם לנוהלי עבודה מסודרים.

8. מטעני חשמל סטטי שיטות לפיקוח ומניעת הפריקה האלקטרו סטטית:

1.8 סיבות להיווצרות מטענים
- הפרדת שני מוצקים שונים כאשר מוצק אחד לפחות אינו מוליך או מוארק.
- זרימת נוזל בעל התנגדות נפחית גבוהה (מעל 10 10 אוהם ס"מ) בצינור מתכת.
- נפילת נוזל לא מוליך מצינור מתכתי מאורק למכל אגירה.
- ערבוב נוזל לא מוליך או אבקה, ע"י בוחש, בתוך מכל מוארק.
- אירוסולים המרוססים מתוך מכל שפייתו מוארקת.
- שפיכת אבקה מתוך אריזה לא מוליכה.
- השראה אלקטרו סטטית של מטענים על פני גוף מוליך המובא לקרבת גוף טעון. (לדוגמה אבקה הזורמת בצינור פלסטי טוענת אותו ומשרה מטענים על מתכות הנמצאות בקרבת הצינור).
2.8 עקרונות הפיקוח על פריקה אלקטרו סטטית
- מניעת טעינה אלקטרו סטטית של גופים.
- מניעת פריקה אלקטרו סטטית במקומות בהם אווירה דליקה או נפיצה.
- מניעת היווצרות אווירה נפיצה או דליקה בנתיבי פריקה אלקטרו סטטית.
השיטות מפורטות לעיל:
- הארקה.
- גישור מוליך בין חלקים מתכתיים.
- ריצפה מוליכה.
- הגברת מוליכות של גופים בילתי מוליכים.
- העלאת לחות האוויר.
- הגדלת מוליכות האוויר בעזרת טעינתו ביונים.
- ציוד העובדים בלבוש לא סינטטי או מוליך ונעליים מוליכים.
- אמצעים לפיזור מטענים בנוזלים תוך כדי זרימתם.

3.8 מניעת טעינה ופריקה אלקטרו סטטית
בישראל תקן המונה את השיטות לפיזור חשמל סטטי ומניעת פריקה אלקטרו סטטית, מספר התקן הוא 1069 ופרק ב' בו מוקדש לנושא.
4.8 מניעת פריקה אלקטרו סטטית במקומות בעלי אווירה דליקה או נפיצה.
- גישור בין מוליכים ויצירת מערך (המערך מורכב מעמדת העבודה, העובד, הכלים והחומרים) שווה פוטנציאל.
- שימוש בצינור טובלן ( Deep Pipe ) בשעת מילוי מכלים בנוזל לא מוליך.
5.8 מניעת אוירה דליקה או נפיצה בנתיבי פריקה אלקטרו סטטית.
- יצירת אוירה חסרת חמצן ע"י מילוי החלל בגז אינרטי (חנקן, ארגון).

9. ציוד חשמלי לעבודה באווירה נפיצה:

התקן הישראלי ת"י 786 מגדיר את סוגי הציוד החשמלי המותרים לעבודה באזורים בהם קיימת אווירה נפיצה.
השם הכולל שניתן לציוד זה הוא ציוד מוגן התפוצצות או המושג הטכני .Ex. P ((Explosion Proof אך עלינו לזכור כי זאת רק אחת מהשיטות להגנה באזורי אווירה נפיצה.
עקרונות ההגנה מבוססים על מניעת אפשרות של מפגש בין ניצוץ העלול להיווצר בציוד החשמלי לבין הגזים הנפיצים. את ההפרדה, בין הניצוץ לגז, ניתן להשיג ע"י
מבנה מעטפת אשר אינו מאפשר לניצוץ לפרוץ מהכלי אל הסביבה בה אווירה נפיצה או מבנה אשר אינו מאפשר חדירת גזים נפיצים לציוד החשמלי.

1.9 ציוד מותר לשימוש באזור 0.
- ציוד בעל בטיחות עצמותית.
2.9 ציוד מותר לעבודה באזורים 1 ו-2.
- מעטפת עמידת התפוצצות. (Explosion Proof ).
- ציוד בעל הגנה מטיפוס E (בטיחות מוגברת).
3.9 סוגים נוספים.
- מעטפת שיש בה לחץ יתר.
- ציוד טבול בשמן.
- ציוד ממולא חול.