שאלה ז - 22
מהם תפקידי המצבר ?
תשובה ז - 22
תפקידי המצבר הם :
1.לצבור ולאחסן אנרגיה אלקטרוכמית ולמסור
אותה בעת הצורך לצרכנים .
2. לספק בעת
ההתנעה את האנרגיה הדרושה למתנע ולהצתה .
3.
לספק זרם חשמלי לצרכנים כאשר המנוע דומם .
שאלה ז - 45
מהם תפקידי הגנרטור והמצבר ברכב ?
תשובה ז - 45
הגנרטור נכנס לעבודה בזמן פעולת המנוע ותפקידו :
1.
לספק אינרגיה חשמלית לכל צרכני
החשמל ברכב כגון :מערכת הצתה , תאורה , מאווררים .
2. להטעין
את המצבר .
תפקידי המצבר הם :
1. לצבור ולאחסן אנרגיה אלקטרוכמית ולמסור
אותה בעת הצורך לצרכנים .
2. לספק בעת
ההתנעה את האנרגיה הדרושה למתנע ולהצתה .
3.
לספק זרם חשמלי לצרכנים כאשר המנוע דומם .
שאלה ז - 46
מהם שינויי האנרגיה החשמלית בעת טעינת מצבר ובזמן פריקתו ?
תשובה ז - 46
בעת הטעינה נהפכת האנרגיה החשמלית לאנרגיה כימית .
בזמן הפריקה נהפכת האנרגיה הכמית שוב לאנרגיה חשמלית .
שאלה ז - 47
למה משתמשים ברכב בעיקר במצבר עופרת ומהו המבנה של לוחות המצבר ?
תשובה ז - 47
משתמשים ברכב בעיקר במצמד עופרת כי עלות יצורו זול , טיפולו ותוחזקתו
נוחים .
לוחות במצבר עשויות מסריג שמורכב מעופרת פלוס אנטימון שתפקידו להקשות
את הסריג .הסריג מצפים אותו בחומר
דו תחמוצת העופרת והוא נקרא לוח חיובי הצבע שלו חום אדמדם . הסריג האחר
מצפים אותו בחומר עופרת והוא נקרא
לוח שלילי הצבע שלו אפור .
שאלה ז - 48
ממה מורכבת השכבה הפעילה של מצבר עופרת טעון וממה במצבר שפורק ?
תשובה ז - 48
כאשר מצבר עופרת טעון השכבה הפעילה של שני הלוחות שונות . הלוח
החיובי דו-תחמוצת העופרת והלוח
השלילי עופרת והנוזל חומצה גורפתית.
כאשר מצבר עופרת פרוק השכבה הפעילה של שני הלוחות שוות גופרית העופרת והנוזל מים .
שאלה ז - 49
מהי הצפיפות האלקטרוליט של מצבר טעון ומה של מצבר פרוק ואיך משפיע
החום על מצב האלקטרוליט ?
תשובה ז - 49
כאשר המצבר טעון הצפיפות האלקטרוליט בטמפרטורה 20 מעלות צלסיוס היא
1250 מילגרם/סמ"ק .
כאשר המצבר פרוק הצפיפות האלקטרוליט בטמפרטורה 20 מעלות צלסיוס היא
1150 מילגרם/סמ"ק . כאשר הטמפרטורה עולה הנפח עולה המישקל הסגולי יורד
והתנגדות החומצה עולה .
שאלה ז - 50
איזה תהליכים אלקטרוכמיים קיימים בזמן פריקת מצבר ואיזה בזמן טעינתו
?
תשובה ז - 50
כאשר מצבר טעון השכבה הפעילה
של שני הלוחות שונות . הלוח החיובי
דו-תחמוצת העופרת והלוח השלילי
עופרת והנוזל חומצה
גורפתית.
כאשר מצבר פרוק ה-
מאלקטרוליט יעלה על שתי הלוחות ויגרום שהשכבה הפעילה של שני הלוחות
שוות גופרית העופרת והנוזל נהפך
למים .
שאלה ז - 51
מהו המתח הנומינלי של מצבר עופרת ומה זאת קיבולת מצבר(CAPACITY) ?
תשובה ז - 51
המתח הנומינלי של מצבר עופרת שווה לסכום המתח הנומינלי של כל התאים
הבודדים כאשר המתח הנומינלי של תא בודד הוא 2 וולט לכן המתח הנומינלי של מצבר
עופרת הוא של 6 , 12 , 24 וולט .
קיבולת מצבר היא כמות הזרם שניתן להוציא במשך זמן וזאת ביחדות של אמפר שעות.
שאלה ז - 52
איך קובעים את קיבולת הנומינלית (CAPACITV )של מצבר עופרת ?
תשובה ז - 52
מחברים למצבר טעון צרכן שיפרק את המצבר ומד זרם בטור לצרכן ובמקביל
למצבר מד מתח .מפרקים את המצבר בטמפרטורה של 27 מעלות צלסיוס במשך 20 שעות עד אשר
נקרא במד המתח מתח של 10.5 וולט ובודקים את הזרם .
שאלה ז - 53
במה תלויה הקיבולת (CAPACITV) של מצבר עופרת ומה זה זרם פריקה קר.
תשובה ז - 53
הקיבולת של המצבר תלויה בשטח הלוחות ,מצפיפות האלקטרוליט ,בטמפרטורה
,ממצב החומצה וגיל המצבר.
זרם פריקה קר הוא אינדקטור ליכולת ההנעה של המצבר . הבדיקה שנעשית
למצבר בטמפרטורה נמוכה של 0 מעלות פרנהייט או מינוס 18 מעלות צלסיוס . מעמיסים את המצבר בהתאם
לקיבול ובבדיקה אסור שמתח התא ירד פחות מ- 1.2וולט.
שאלה ז - 54
מצבר מסומן A 120 ,AH 44 , V 12 . מה אתה מבין מכך ?
תשובה ז - 54
V 12 - מתח המצבר .
AH 44 - קיבולת המצבר .
A 120 - היכולת של המצבר לפרק זרם בהתנעה .
שאלה ז - 55
מה יכול לגרום להתפרקות עצמית של מצבר ?
תשובה ז - 55
הסיבות להתפרקות עצמית של מצבר התהליכים כמיים שמתחוללים בתוך המצבר
שמושפעים משינוי טמפרטורה וכן מציאת חומר זר מתכתי בתוך החומצה . וזרמי זליגה על
גבי המצבר .
שאלה ז - 56
מהי עוצמת הטעינה הרגילה ומהי עוצמת הטעינה המהירה של מצבר ?
תשובה ז - 56
עוצמת טעינה רגילה היא זרם טעינה שערכו בערך 10% מערך קיבולת המצבר וטעינה
מהירה היא טעינה בזרם שעוצמתו בערך 100% - 50% מערך קיבולת של המצבר .
שאלה ז - 57
מהם אמצעי הבטיחות בהם יש לנקוט בעת הטיפול במצבר ?
תשובה ז - 57
אמצעי הבטיחות שבהם יש לנקוט בעת טיפול במצבר הם :
1.
אין להדליק אש או לגרום לניצוצות או לעשן בסביבת המצברים בגלל סכנת
התפוצצות.
2.
יש ללבוש בגדי מגן בגלל החומצות .
3.
אין להניח כלי מתכת על גבי המצבר בגלל סכנת גרימת קצר .
4.
אין למלא מים לתוך חומצה מרוכזת , אלא להיפך .
שאלה ז - 116
תאר את מבנהו של מצבר העופרת !
תשובה ז - 116
מבנה מצבר עופרת :
1.
תיבה - תיבה עשויה מפלסטיק מחולקת לתאים כל תא מיועד ל - V 2 בקרקעית התיבה ישנם תאי
מישקע למניעת קצר פנימי מהמשקעים .
2.
לוחות - לוחות במצבר עשויות מסריג שמורכב מעופרת + אנטימון תפקיד
אנטימון להקשות את הסריג . לאחר יצירת הסריג מצפים אותו בחומר הפעיל בלוח
חיובי
דו תחמוצת עופרת . ובלוח השלילי עופרת . מספר הלוחות השלילים גדול
תמיד באחד .
3.
החיץ - החיץ הוא חומר מבדד עם בליטות אנכיות המופנות כלפי הלוח
החיובי למען הורדת המשקעים לקרקעית התיבה .
4.
חומצה - החומצה שבתוך המצמד מהולה ב - 2/3 מים ו - 1/3 חומצה על מנת להגיע למשקל סגולי של
1250 מילגרם/סמ"ק שבו התנגדות הפנימית הנמוכה ביותר .
5.
גשרים - הגשרים מחברים את התאים בעבר היו חיצוניים דבר זה גרם למפלי
מתח כיום הגשרים הם פנימיים שמקטינים את מפלי המתח .
6.
פקקים - תפקיד הפקקים א'. למילוי נוזל . ב'. לאפשר לאידים והגזים
להשתחרר מהמצבר .
שאלה ז - 117
איך ניתן לדעת בעת טעינה רגילה של מצבר , שהוא אומנם טעון לגמרי ?
תשובה ז - 117
כאשר על מד המתח שמחובר במקביל למצבר המתח לא עולה יותר וגם במכשיר
הידרומטר המישקל הסגולי לא עולה יותר סימן שהמצבר לא נטען יותר .
שאלה ז - 118
באיזה צורה ניתן לקבוע שמצבר עופרת לא שמיש יותר ? מהם הסימנים
החיצוניים ?
תשובה ז - 118
מצברים ניתן לבדוק באמצעות כמה מכשיריים :
1.
מד מתח שבודק את המתח בין הקטבים מתח פחות מ- V 10.5 המצבר לא תקין .
2.
ההידרומטר שבודק את המישקל הסגולי של החומצה . מישקל סגולי פחות מ -
1150 מילגרם / סמ"ק המצבר פרוק .
3.
בדיקת עומס ובדיקה קבולת מחברים מכשיר לבדיקה בעומס המכיל וולט מטר
ונגד שווה ערך לצרכת המתנע בשעה שמחברים
את המכשיר יראה מתח המצבר ללא עומס V 12 - V 12.5 כאשר לוחצים על הלחצן סוגרים מעגל ואז המצבר מזרים זרם ואם
המתח בוולט מטר מראה שהמתח ירד מתחת ל - V 10.5 המצבר לא תקין .
הסימנים החיצוניים כאשר מכסה המצבר בצד החיובי מתנפח .
שאלה ז - 119
המצבר אינו מסובב את המנוע כראוי . איך אפשר לדעת שהאשם אומנם במצבר
?
תשובה ז - 119
כאשר מדליקים את אורות המכונית בעת הפעלת המתנע ואורות אלה נחלשים אז
בצורה ניכרת אז ניתן לדעת שהמצבר חלש והוא
אשם באי יכולת המנוע להסתובב .
שאלה ז - 157
מהי תכולת (קיבולת) של מצבר ובאיזה יחידות היא נמדדת ?
תשובה ז - 157
קבולת של מצבר נמדדת באמפרשעות והיא כמה אנרגיה חשמלית מאוכסנת במצבר
. כדי לקבוע את הקיבול חייבים לפרוק את המצבר על בסיס של 20 שעות . זאת אומרת מצבר
של AH 40 יספק זרם של - A 2 .
שאלה ז - 163
תאר את בדיקת המצבר באמצעות מכשיר לבדיקת מצבר תחת עומס !
תשובה ז - 163
מחברים מכשיר לבדיקה בעומס
המכיל וולט מטר ונגד שווה ערך לצרכת המתנע בשעה שמחברים את המכשיר יראה מתח המצבר ללא עומס V 12 - V 12.5 כאשר לוחצים על הלחצן סוגרים מעגל ואז המצבר מזרים זרם ממתנים
לפחות 15 שניות ומסתכלים על וולטמטר התוצאה צריכה להיות במצב תקין שמתח המצבר לא
ירד מתחת
ל - V 10.5 .
שאלה ז - 175
איך יש לחבר מצברים למטען , מה תהיה עוצמת הטעינה הרגילה , מהי
טמפרטורת הטעינה המירבית ומה מסמן את הופעת גזים מתאי המצבר בזמן הטעינה ?
תשובה ז - 175
מחברים מצבר למטען כך שאת הקוטב החיובי שלהמצבר מחברים להדק החיובי
של המטען ואת הקוטב השלילי של המצבר להדק השלילי של המטען .
זרם הטעינה צריך להיות בערך % 10 מן הקבולת של המצבר לדוגמא מצבר של
40 שעות אמפר טוענים בזרם של בערך 4 אמפר .
טמפרטורה הטעינה המירבית היא
כאשר מופעים גזים רבים בזמן הטעינה סימן הוא שהמצבר מלא וזה קורא
במתח תא של 2,4 וולט .
שאלה ז - 179
מה צריכה להיות רמת הנוזל מעל ללוחות המצבר ? מה יש להוסיף למצבר בו
חסר נוזל ולמה דוקא נוזל זה ?
תשובה ז - 179
רמת הנוזל מעל הלוחות חייב להיות כ - 1 ס"מ .יש להוסיף מים
מזוקקים כי מים מזוקקים מורכב מחמצן ומימן שחסרים במצבר כי רק המים התאדו בעת
התחממות המצבר ולא החומצה .
שאלה ז - 180
מנה את התהליכים שמתרחשים במצבר בעת טעינתו ובזמן פריקתו !
תשובה ז - 180
כאשר מצבר טעון השכבה הפעילה של שני הלוחות שונות . הלוח
החיובי דו-תחמוצת העופרת והלוח
השלילי עופרת והנוזל חומצה גורפתית.
כאשר מצבר פרוק ה-
מאלקטרוליט יעלה על שתי הלוחות ויגרום שהשכבה הפעילה של שני הלוחות
שוות גופרית העופרת והנוזל נהפך
למים . כאשר מחברים מטען למצבר
יזרום חשמל בכיוון הפוך התוצאה
יחזור למקומו לנוזל והחמצן מהנוזל יחזור ללוח החיובי התוצאה
שני לוחות שונים ובתוך הנוזל יהיה
חומצת גורפתית .
שאלה ז - 184
על איזה כללים יש להקפיד כאשר מטעינים מצבר טעינה רגילה ?
תשובה ז - 184
כאשר מטעינים מצבר טעינה רגילה מקפידים על הכללים הבאים :
1.הטענת המצבר רק במתח ישר .
2.יש לחבר את הדק החיובי מהמטען לקוטב החיובי של המצבר . ואת הדק
השלילי של המטען לקוטב השלילי של המצבר .
3.לשמור על זרם הטעינה שלא יהיה מעל % 10 מקיבולת המצבר .
4.יש לפתוח את הפקקים לפני תחילת הטעינה .
5.לפני הטעינה ואחריה יש לבדוק את רמת ריכוז האלקטרוליט .
שאלה ז - 185
על איזה כללים יש להקפיד כדי להבטיח למצבר אורך חיים גדול ?
תשובה ז - 185
הכללים שיש להקפיד כדי להבטיח למצבר אורך חיים גדול הם :
1.
מצבר שלא בשימוש יש להטעין אחד ל- 6 שבועות .
2.
אין לאחסן מצבר פרוק .
3.
יש לבדוק לעיתים קרובות את מתח המצבר ואת ריכוז החומצה .
4.
אם חסר נוזל יש להוסיף רק מים מזוקקים .
5.
אין לשים כלים או גופי מתכת על המצבר .
6.
לנקות היטב את הקוטובים ולשמנם .
7.
להבטיח שנקבי האורור של המצבר יהיו תמיד פתוחים .
שאלה ז - 222
הסבר מהי השפעתו של רמת (גובה) האלקטרולית על קיבולת המצבר !
תשובה ז - 222
הקיבולת של המצבר היא בין היתר תלויה בשטח הלוחות . והטענתו של המצבר
היא תהליך שמתרחש בין הרכבם הכימי של הלוחות לבין האלקטרוליט . וחלק של לוחות
שנמצא מחוץ לנוזל אינו משתתף בטעינה . לוח מיבש לא ניתן להחזירו לפעילות גם אם
לאחר זמן ממלאים את כמות המים הנכונה .
שאלה ז - 227
האם בדיקת המצבר ע"י מד מתח מספקת , ואמינה כדי לקבוע את מצבו
והאם חידוש האלקטרולית יכול לגרום להחיאתו של המצבר ? נמק !
תשובה ז - 227
תקינתו של המצבר תלוי במצב הלוחות והאלקטרוליט ולכן אין להסתפק
בבדיקת מצבר באמצעות מד מתח אלא יש לבדוק את ריכוז האלקטרוליט בעזרת הידרומטר .
אם בזמן הטעינה נוצרים הרבה
גזים וריכוז האלקטרוליט כמעט לא גובר , אפשר לנסות להחליף את הנוזל ואפשר להשיג
עוד כמה חודשי עבודה עם המצבר .
שאלה ז - 230
הסבר איך טעינת יתר משפיעה על המצבר ומהם סימניה החיצוניים !
תשובה ז - 230
טעינת יתר גורמת ליצירת גזים מוגברת ולרתיחת האלקרוליט . המצבר אינו
מסוגל לקלוט חשמל נוסף . והנוזל מתחמם ומתאדה החוצה . הסימנים החיצונים הם לחות
מתמדת וירוקת על הקטבים .
שאלה ז - 233
הסבר איך קובעים את קיבולו של המצבר ובמה זה תלוי !
תשובה ז - 233
מחברים למצבר טעון צרכן
שיפרק את המצבר ומד זרם בטור לצרכן ובמקביל למצבר מד מתח .מפרקים את המצבר בטמפרטורה
של 27 מעלות צלסיוס במשך 20 שעות עד אשר נקרא במד המתח מתח של 10.5 וולט ובודקים את הזרם .
הקבולת תלויה בעוצמת זרם הפריקה , כמות הפריקות , במשקלו הסגולי של
הנוזל ובטמפרטורה שלו , מרמת האלקטרוליט ובגיל המצבר .
שאלה ז - 236
מהם הטיפולים הדרושים למצבר ואיך יש לנהוג בקשר לאיחסון מצבר ?
תשובה ז - 236
הטיפולים הדרושים למצבר הם :
1.
יש לשמור על ניקיונו החיצוני של המצבר .
2.
לבדוק מידי פעם את רמת האלקטרולית ואם חסר לשים מים מזוקקים .
3.
יש להדק ולנקות את הדקי הכבל המחובר למצבר .
אין לאחסן מצבר למעט חדש ללא פעילות יש לפרק ולהטעין אותו מידי פעם
וכן לבדוק את רמת האלקטרולית .
שאלה ז - 241
בעזרת התמונה תאר את מבנהו של מצבר עופרת !
תשובה ז - 241
1.
תיבה - תיבה עשויה מפלסטיק מחולקת לתאים כל תא מיועד ל - V 2 בקרקעית התיבה ישנם תאי
מישקע למניעת קצר פנימי מהמשקעים .
2.
לוחות - לוחות במצבר עשויות מסריג שמורכב מעופרת + אנטימון תפקיד
אנטימון להקשות את הסריג . לאחר יצירת הסריג מצפים אותו בחומר הפעיל בלוח
חיובי
דו תחמוצת עופרת . ובלוח השלילי עופרת . מספר הלוחות השלילים גדול
תמיד באחד .
3.
החיץ - החיץ הוא חומר מבדד עם בליטות אנכיות המופנות כלפי הלוח
החיובי למען הורדת המשקעים לקרקעית התיבה .
4.
חומצה - החומצה שבתוך המצמד מהולה ב - 2/3 מים ו - 1/3 חומצה על מנת להגיע למשקל סגולי של
1250 מילגרם/סמ"ק שבו התנגדות הפנימית הנמוכה ביותר .
5.
גשרים - הגשרים מחברים את התאים בעבר היו חיצוניים דבר זה גרם למפלי
מתח כיום הגשרים הם פנימיים שמקטינים את מפלי המתח .
6.
פקקים - תפקיד הפקקים א'. למילוי נוזל . ב'. לאפשר לאידים והגזים
להשתחרר מהמצבר .
שאלה ז - 242
מה יכול לגרום לתופעות הבאות במצבר ?
a.
רמת נוזל נמוכה מדי .
b.
ריכוז הנוזל נמוך מדי .
c.
הנוזל פורץ מן המגופות , אם בצורת טיפות ואם כאדים .
תשובה ז - 242
הגורמים לתופעות הבאות במצבר :
a.
רמת נוזל נמוכה מידי - טעינת יתר ואידוי .
b.
ריכוז הנוזל נמוך מידי - מצבר פרוק ,חומצה מדוללת בגלל טיפול שגוי .
c.
הנוזל פורץ מן המגופות - זרם טעינה גדול מידי , רמת נוזל גבוהה מידי
.
שאלה ז - 243
מה יכול לגרום לכך שהמצבר אינו מספק את המתח הדרוש ?
תשובה ז - 243
הסיבות שהמצבר אינו מספק את המתח הדרוש הם :
1.
מצבר פרוק .
2.
רמת נוזל נמוכה מדי .
3.
הדקי חיבור רופפים (מפלי מתח) .
4.
קבולת המצבר קטנה מדי לגבי צריכה .
5.
מצבר ישן .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה