מהן צורות ההנעה המקובלות של גל הפיקות ומדוע מעדיפים היום גל פיקות עליון ?
צורות ההנעה המקובלות היום בעבור גלי הפיקות הן אלה : גלגלי שיניים , שרשראות ורצועות גומי משוננות . יחס ההעברה הוא לעולם 1:2 . מעדיפים גל פיקות עליון , כי יש אז צורך בפחות חלקים עולים ויורדים , ואפשר להפעיל את המנוע במהיריות יותר גדולות .
כיצד מעבדים תושבת שסתום באמצעות מקדדים , וכיצד ניתן לבדוק את אטימות התושבת ?
בעת העיבוד של תושבת שסתום באמצעות מערכת מקדדים , עובדים תחילה על שטח המגע במקדד של 45 מעלות עד שהשטח נקי . את המקדד יש להושיב על מוביל המחוזק במוביל השסתום וזאת כדי להבטיח זווית ישרה בין התושבת למוביל . אחר כך מתקנים את רוחבו של שטח המגע באמצעות מקדדים של 15 מעלות ושל 75 מעלות . לאחר מכן יש ללטש מעט את השטח .
כיצד ניתן למצוא את סדר ההצתה ואת כיוון סיבוב גל הארכובה באמצעות חפיפת השסתומים ?
מסובבים את המנוע ומוודאים שבזמן החפיפה , שסתום היניקה ניפתח ושסתום הפליטה נסגר , כי זהו כיוון הסיבוב הנכון של גל ארכובה . ממשיכים לסובב ורואים איזה צילינדר הוא עכשיו בחפיפה . הדבר מראה על הסדר הנכון .
הם מרווחי טבעות הבוכנה ומהו תפקידם ?
מרווח קצה משמעו , המרווח שבין קצוות הטבעת , בשעה שהיא נמצאת בגליל .
מרווח חריץ הוא הפרש המידות שבין עובי הטבעת ורוחב החריץ . תפקיד המרווחים האלה הוא לאפשר לחלקים להתפשט עקב חום מנוע .
כיצד בודק המכונאי את מרווח הסיכה של גל ארכובה ?
את מרווח הסיכה אפשר למצוא במדידה של מסב הגל ושל קוטר הפין . דרך קצרה מזו היא להשתמש במד - מרווח פלסטי . מניחים את החוט הפלסטי על הגל ומהדקים את מכסה המסב . עקב זה מתרחב החוט ובעזרת השבלונה אפשר לקבוע את מידת המרווח
מהן המעלות של צילינדרים (תותבים) חליפיים , אילו סוגים ידועים לך , ואיך מבצעים את החלפתם ?
מבדילים בין תותבים יבשים לרטבים . יתרונם בזה שכאשר התותב בלוי אין צורך לטפל בגוש עצמו , ועל פי רוב אין צורך להוציא את המנוע עצמו . שליפה של צילינדר יבש מבוצעת בעזרת מחלץ מיוחד . אחר כך בודקים בעזרת חוגן , אם נשאר עגול . יש להקפיד על מידת הבליטה מעל משטח האטם . בשעה שמחליפים תותב רטוב , יש להקפיד שיונחו האטמים בצורה נכונה במקומם .
מהו מבנה תאי השריפה המקובל במנועי בנזין , ומהי השפעתם על מבנה המנוע ואופן שרפת התערובת ?
תאי השרפה המקובלים היום הם חצי כדוריים , בעלי צורת וי שטוח , גליליים או בעלי צורת יתד . כל זאת כדי להקטין ככל האפשר את נפח המנוע ואת דרכי השרפה של המטען .
מנה את המרווחים שיש לבדוק בעת הרכבת הבוכנה .
בבוכנה עצמה יש למדוד את המרווח שבין הטבעת ובין החריץ שלה וכן את השקיעה של הטבעת בתוך החריץ וזאת באמצעות מד - מרווח . את המרווח שבין הבוכנה ובין הצילינדר מודדים באמצעות מד - מרווח ארוך ומשקל קפיצי . וכל זאת לאחר שמודדים את הבוכנה עצמה . כמו כן מודדים בעזרת מד- מרווח פלסטי , בעת הרכבה של הבוכנה
גם את מרווח הסיכה של המיסבים של גל ארכובה .
מנה את המדידות שיש לבצע בכל הקשור בשסתומים כאשר מפרקים ראש מנוע !
בודקים את ראש השסתום צבעו ושלמותו , וכן את רוחב השוליים ,שמעל לשטח המגע . כמו כן מודדים את קנהו של השסתום ובודקים את מושב הקרטיבים . יש לבדוק את המצב של תושבת השסתום ואת המוביל . כמו כן בודקים גם אם הקפיצים ישרים ובודקים את צבעם , ואת אורכם החופשי ואורכם בלחץ כלשהו הם כפי שדורש היצרן .
מהו ההבדל בין כוונון שסתומים לבין תזמון שסתומים ?
מרווח של שסתומים בודקים או מכוונים בשעת הטיפול בעזרת מד-מרווח עלים או בחוגן
כוונון שסתומים הוא בעצם תזמונו , או המרווח , שיש לבדוק בעזרת חוגן יחסית למצב הבוכנה .
מהי חפיפת שסתומים במנוע של ארבע מהלכים , מתי היא מתחילה ומתי היא מסתיימת ומהו ההבדל בין נמ"ע של הצתה לבין נמ"ע של חפיפה ?
חפיפת שסתומים היא זווית הסיבוב של גל ארכובה , מרגע שנפתח שסתום היניקה עד שנסגר שסתום הפליטה בסביבות נמ"ע . היא מתחילה כשנפתח שסתום היניקה ומסתיימת כשנסגר שסתום הפליטה .
נמ"ע של הצתה פירושו שמצב הבוכנה הוא בסופו של תהליך הדחיסה .כאשר שני השסתומים סגורים . לעומת נמ"ע של חפיפה שהבוכנה בו בסוף דחיסה , אבל שסתום הפליטה כבר נפתח מעט ושסתום היניקה עדיין אינו נסגר לגמרי .
מהם הבדלים בין בוכנות מנוע בנזין לבוכנות מנוע דיזל ? היכן קוטר הבוכנה הגדול ביותר והיכן קוטרה הקטן ?
קוטר הבוכנה הגדול ביותר נקבע מתחת לפין הבוכנה והקטן ביותר נקבע מעל לטבעת הדחיסה העליונה . ההבדלים שבין בוכנות לדיזל ובין בוכנות בעבור מנוע בנזין הם אלה
1. הרכב החומרים - יותר צורן בדיזל .
2. אורך - יותר בדיזל .
3. מספר הטבעות - לרוב יותר בדיזל .
4. והסוג של מבנה הנדסי - דיזל לרוב אחיד ובנזין מורכב .
מהו תפקידו של מרווח קצה טבעות הבוכנה , כיצד הוא נמדד והיכן צריכים להימצא פתחי הטבעות לאחר הרכבתן , ומדוע ?
תפקיד המרווח של קצה הטבעת הוא לאפשר התפשטות של הטבעת בעת התחממות .
הוא נמדד באמצעות מד - מרווח עלים כאשר הטבעת נמצאת בתוך הצילינדר . קצוות הטבעת צריכים להימצא בזווית של 120 מעלות זה כלפי זה במנוע בעל שלש טבעות ו-180 מעלות במנוע בעל שתיים או ארבע טבעות .
איך ובאילו כילים מעבדים תושבת שסתומים , ומה ידוע לך לגבי רוחב התושבת , מיקום ורוחב שטח המגע עם השסתום ?
תושבת של שסתום מעבדים באמצעות אבן מיוחדת , או מקדד יעודי . תחילה מנקים את שטח המגע ומחליקים אותו ולאחר מכן קובעים את רוחבו ומקום המפגש המדויק , בעזרת השחזה כלפי מעלה וכלפי מטה בזוויות שונות . מוביל השסתום משמש למרכוז העיבוד .
באילו סוגי בוכנות בעלות טבעות הגבלת התפשטות משתמשים היום , ומהו הבדל בין סוגי בוכנות אלה ? פרט .
השימוש העיקרי הוא בפחיות של פלדה , המוכנסות בעת היציקה של הבוכנה מעל לפין ובמקביל לו . בשיטה אחת הבוכנה שלמה ,ומשנייה מופרדים אזור הטבעות והחצאית המונע מעבר חום . את הבוכנה השנייה אי אפשר להעמיס באותה מידה כפי שמעמיסים את הראשונה .
איזו השפעה יש לחריץ האופקי בבוכנה בעלת טבעת הגבלת התפשטות ?
בגלל החריץ האופקי , מעוכב מעבר החום מאזור הטבעות לחצאית ומועבר לבתי הפין שבסביבתם הבוכנה שלמה ולא מחורצת . דבר זה מגביר את ההשפעה הדו - מתכתית שבין המתכת הקלה והטבעת המוכנסת , אלא שחוזק הבוכנה סובל בגלל החריצים .
מדוע מצופה טבעת הדחיסה העליונה לעיתים בכרום , ומה תהיה התוצאה של משחק צירי גדול מדי של הטבעות ?
משחק גדול מידי של הטבעת בחריצה עלול לגרום לחספוס שוליה ולשאיבת שמן סיכה כלפי מעלה אל תא השריפה . מצפים את טבעת הדחיסה העליונה לעיתים בכרום , כי אין טבעת זו כמעט נסוכה , והיא מושפעת מאוד מגזי השרפה המשתנים .
מהן הדרישות הטכנולוגיות לגבי פיני בוכנה ומדוע מקשים אותם רק חיצונית ?
פיני הבוכנה צריכים לעמוד בדרישות האלה : קשיחות , גמישות ועמידה בחיכוך . אל לו לשנות צורה . פני השטח צריכים להיות מעובדים היטב ובמדויק . משקלו צריך להיות קטן ככל האפשר . מאחר שבגלל סכנת השבירה על הפין להיות גמיש מאוד , מקשים רק את מעטפת הפין .
על מה יש להקפיד בעת הרכבת בוכנה ? תאר את התהליך .
לאחר שמרכיבים את הטבעות , יש לנקות את הבוכנה ביסודיות בבנזין נקי , לייבשה ולסוך אותה היטב בשמן מנוע . יש להבטיח מרווח תקין בין פין הבוכנה למסביו . יש לוודא שהטלטל ישר . בזמן שמיצבים את הבוכנה , צריך לכווץ את הטבעות בכלי המיוחד לכך . לאחר שמרכיבים את הבוכנה ומהדקים את מסב הטלטל , צריך לוודא , שהבוכנה יושבת במרכז הצילינדר . בשעה שאין הפין מותקן על ציר הבוכנה , יש להרכיב את הבוכנה כך , שיהיה הפין מוסט לצד המועמס של הבוכנה . חריצי התפשטות יכוונו לצד הלא מעומס .
מה יכול לגרום נזק לבוכנה ?
לבוכנה עלול להיגרם נזק עקב שרפה דטונטיבית של מנוע בנזין , בגלל שימוש במצתים לא מתאימים , משבירת קפיצים של שסתומים או משבירה של השסתומים עצמם . גם סיכה לא מספקת או היעדר סיכה בכלל , יכול להרוס בוכנה . גם חימום יתר , בגלל הצתה מאוחרת או קירור לקוי , תערובת עשירה מידי , מזרק מטפטף וכמובן , הרכבה לקויה , יכולים להרוס בוכנה .
מדוע יש "לאזן" גלי ארכובה ואיך עושים זאת ? מהו תפקידם של משככי התנודות ?
יש לאזן את גלי הארכובה , כדי למנוע מעומס יתר על גל הארכובה ועל מסביו עקב הווצרות תהודות דינמיות שליליות במהירויות גבוהות .תפקידו של משכך התנודות הוא לרכך את התהודות של גל ארכובה הארוך שנוצרות בגלל לחצי הבערה בצילינדרים השונים .
באילו מקומות של צילינדר המנוע מופיע הבלאי הגדול ביותר ומדוע דווקא שם ?
הבלאי הגדול ביותר בצילינדר נוצר בסיבת נמ"ע וזאת , כי בנקודת הפיכה כיוון קו הסיכה היא גרועה מאוד , מפני שבמקום זה נוצר שיתוך בגלל אידי מים ושאריות דלק בעלי תכולה של גופרית . כמו כן שוטף הדלק את רבד הסיכה ממקום זה בהתנעה קרה .
אילו חומרים משמשים לייצור מובילי שסתומים ואילו בעיות עלולות להיגרם ממרווח מוביל שסתום גדול מידי ?
ראש מנוע מיציקת ברזל משמש על פי רוב גם מוביל , שאם לא כן עשויים המובילים מיציקת ברזל מיוחדת או מיציקת פליז . מרווח קנה של שסתום ומוביל גדול מידי יגרום לשמן סיכה לעבור לתא השרפה ולסעפת . תצרוכת השמן תגדל ותהיה סכנה של הצתה מוקדמת , בגלל היווצרות של פיח בראש של המנוע .
מדוע קובעים מספר יצרנים את מרכזו של פין הבוכנה לא על ציר הבוכנה , אלא מעט הצידה ? לאיזה כיוון מוסט הפין במקרה זה ?
מסיטים את מרכז הפין של הבוכנה לכיוון הלחץ , כדי להקטין את נטיית הבוכנה במהלך העבודה ולהפחית בזה את בלאי הצילינדר .
מהם הכוחות והמאמצים שבהם חייב גל הארכובה לעמוד . מהן התכונות המכניות הדרושות לו לשם כך , וכיצד הן מתבטאות במבנהו ?
על גל הארכובה לעמוד בעיקר בפיתול וגם בכיפוף , גזירה ותהודות . כמו כן משפיע עליו חיכוך , לכן עליו להיות קשה בקליפתו וגמיש ואלסטי במרכזו . המיוחד במבנהו , שיש לצדו כתפיים מיוחדות לביטוח מפני לחצי הבערה ומרכך תנודות לריכוך תהודות אפשריות .
איזה קשר קיים בין אורכו של הטלטל לאורך היד הארכובה וכיצד משפיע הדבר על מבנהו ופעולתו של המנוע ?
על פי רוב ארוך הטלטל פי שלושה עד ארבעה וחצי מיד הארכובה . ככל שהיחס ביניהם גדול כן יקטן הלחץ של הבוכנה על דופן הצילינדר , אבל יגבה בית הארכובה ואיתו המנוע כולו .
איזה קשר קיים בין קוטר הצילינדר ומהלך הבוכנה וכיצד משפיע הדבר על פעולת המנוע ועל אפיונו ?
מנועי דיזל ומרבית מנועי הבנזין מאנגליה הם בעלי מהלך ארוך מקוטר הבוכנה , דבר המבטיח יכולת האצה טובה מסיבובים איטיים . לעומת זאת מנוע בעל מהלך קצר הוא בעל מהירות בוכנה קטן , דבר המאפשר להפעילו במהירות גבוהה , אבל המומנט שלו במהירות נמוכה קטן .
כיצד בודקים את מצבה ותקינותה של שרשרת התזמון ?
לאחר הסרת השרשרת , יש לרחוץ אותה בנפט ולייבשה היטב . בודקים בעין את הגלילים ואת החוליות באשר לסימני שחיקה . לאחר זאת מניחים אותה על משטח ישר ומנסים לעקמה מצד לצד . אם אפשר לעקמה , רצוי להחליפה . כמו כן יש למתוח את השרשרת היטב על אותו משטח ואחר כך לדחוף את קצותיה כלפי המרכז , וכל זאת אגב מדידת שני האורכים הקיצוניים . הפרש גדול באורך מראה על בלאי פנימי רב ועל הצורך להחליף את השרשרת .
תן דוגמה לפי בחירתך , מתי ומדוע יש לשפץ את ראש המנוע .
בשעה שבודקים את הדחיסה ואת אובדן הלחץ של מנוע שלא מגיע להספק , ומוצאים שהשסתומים אינם אוטמים , או בשעה שהמנוע אוכל שמן ומתברר אגב בדיקתו , שאבדן השמן הוא דרך מובילי שסתומים , ברור , שיש צורך לשפץ את הראש וייתכן שאותו בלבד . אחד הסימנים החיצוניים הוא שפליטת הגזים לא אחידה ונשמעת אי רציפות בפועלת המנוע בסרק . בשעה שמסירים ממנוע דיזל את הסעפות , אפשר להבחין בעין , אם המובילים מעבירים שמן . מכשירי האבחון הם מד-הדחיסה ומד של נפילת לחץ . לאחר הפירוק , יש לבדוק את השסתומים ואת התושבות בעין ואת קוטר הקנה בודקים בעזרת מיקרומטר .בעזרת מד-קדחים בודקים את מובילי שסתומים . יש לבדוק את הראש , אם הוא ישר ואם אין בו סדקים . בזמן ההרכבה של השסתומים , יש לבדוק את מרכוזם באמצעות חוגן . את קפיצי השסתומים בודקים בעזרת מד לחץ קפיצי . יש לנקות את הקרבורטור , לבדוק את מידות נחיריו ולכוונן כראוי את גובה המצוף .אם הושחז הראש , יש לדאוג לשים אטם בעל עובי מתאים . השחזת ראש נעשית בבית מלאכה לעיבוד שבבי . אחרי כל פתיחת מנוע , יש לבצע תיאום ובעיקר לבדוק את ההרכב של גזי הפליטה . יש לזמן את הלקוח להידוק בירגי ראש ולבדיקת מנוע , לאחר כמה מאות ק"מ של נסיעה .
צורות ההנעה המקובלות היום בעבור גלי הפיקות הן אלה : גלגלי שיניים , שרשראות ורצועות גומי משוננות . יחס ההעברה הוא לעולם 1:2 . מעדיפים גל פיקות עליון , כי יש אז צורך בפחות חלקים עולים ויורדים , ואפשר להפעיל את המנוע במהיריות יותר גדולות .
כיצד מעבדים תושבת שסתום באמצעות מקדדים , וכיצד ניתן לבדוק את אטימות התושבת ?
בעת העיבוד של תושבת שסתום באמצעות מערכת מקדדים , עובדים תחילה על שטח המגע במקדד של 45 מעלות עד שהשטח נקי . את המקדד יש להושיב על מוביל המחוזק במוביל השסתום וזאת כדי להבטיח זווית ישרה בין התושבת למוביל . אחר כך מתקנים את רוחבו של שטח המגע באמצעות מקדדים של 15 מעלות ושל 75 מעלות . לאחר מכן יש ללטש מעט את השטח .
כיצד ניתן למצוא את סדר ההצתה ואת כיוון סיבוב גל הארכובה באמצעות חפיפת השסתומים ?
מסובבים את המנוע ומוודאים שבזמן החפיפה , שסתום היניקה ניפתח ושסתום הפליטה נסגר , כי זהו כיוון הסיבוב הנכון של גל ארכובה . ממשיכים לסובב ורואים איזה צילינדר הוא עכשיו בחפיפה . הדבר מראה על הסדר הנכון .
הם מרווחי טבעות הבוכנה ומהו תפקידם ?
מרווח קצה משמעו , המרווח שבין קצוות הטבעת , בשעה שהיא נמצאת בגליל .
מרווח חריץ הוא הפרש המידות שבין עובי הטבעת ורוחב החריץ . תפקיד המרווחים האלה הוא לאפשר לחלקים להתפשט עקב חום מנוע .
כיצד בודק המכונאי את מרווח הסיכה של גל ארכובה ?
את מרווח הסיכה אפשר למצוא במדידה של מסב הגל ושל קוטר הפין . דרך קצרה מזו היא להשתמש במד - מרווח פלסטי . מניחים את החוט הפלסטי על הגל ומהדקים את מכסה המסב . עקב זה מתרחב החוט ובעזרת השבלונה אפשר לקבוע את מידת המרווח
מהן המעלות של צילינדרים (תותבים) חליפיים , אילו סוגים ידועים לך , ואיך מבצעים את החלפתם ?
מבדילים בין תותבים יבשים לרטבים . יתרונם בזה שכאשר התותב בלוי אין צורך לטפל בגוש עצמו , ועל פי רוב אין צורך להוציא את המנוע עצמו . שליפה של צילינדר יבש מבוצעת בעזרת מחלץ מיוחד . אחר כך בודקים בעזרת חוגן , אם נשאר עגול . יש להקפיד על מידת הבליטה מעל משטח האטם . בשעה שמחליפים תותב רטוב , יש להקפיד שיונחו האטמים בצורה נכונה במקומם .
מהו מבנה תאי השריפה המקובל במנועי בנזין , ומהי השפעתם על מבנה המנוע ואופן שרפת התערובת ?
תאי השרפה המקובלים היום הם חצי כדוריים , בעלי צורת וי שטוח , גליליים או בעלי צורת יתד . כל זאת כדי להקטין ככל האפשר את נפח המנוע ואת דרכי השרפה של המטען .
מנה את המרווחים שיש לבדוק בעת הרכבת הבוכנה .
בבוכנה עצמה יש למדוד את המרווח שבין הטבעת ובין החריץ שלה וכן את השקיעה של הטבעת בתוך החריץ וזאת באמצעות מד - מרווח . את המרווח שבין הבוכנה ובין הצילינדר מודדים באמצעות מד - מרווח ארוך ומשקל קפיצי . וכל זאת לאחר שמודדים את הבוכנה עצמה . כמו כן מודדים בעזרת מד- מרווח פלסטי , בעת הרכבה של הבוכנה
גם את מרווח הסיכה של המיסבים של גל ארכובה .
מנה את המדידות שיש לבצע בכל הקשור בשסתומים כאשר מפרקים ראש מנוע !
בודקים את ראש השסתום צבעו ושלמותו , וכן את רוחב השוליים ,שמעל לשטח המגע . כמו כן מודדים את קנהו של השסתום ובודקים את מושב הקרטיבים . יש לבדוק את המצב של תושבת השסתום ואת המוביל . כמו כן בודקים גם אם הקפיצים ישרים ובודקים את צבעם , ואת אורכם החופשי ואורכם בלחץ כלשהו הם כפי שדורש היצרן .
מהו ההבדל בין כוונון שסתומים לבין תזמון שסתומים ?
מרווח של שסתומים בודקים או מכוונים בשעת הטיפול בעזרת מד-מרווח עלים או בחוגן
כוונון שסתומים הוא בעצם תזמונו , או המרווח , שיש לבדוק בעזרת חוגן יחסית למצב הבוכנה .
מהי חפיפת שסתומים במנוע של ארבע מהלכים , מתי היא מתחילה ומתי היא מסתיימת ומהו ההבדל בין נמ"ע של הצתה לבין נמ"ע של חפיפה ?
חפיפת שסתומים היא זווית הסיבוב של גל ארכובה , מרגע שנפתח שסתום היניקה עד שנסגר שסתום הפליטה בסביבות נמ"ע . היא מתחילה כשנפתח שסתום היניקה ומסתיימת כשנסגר שסתום הפליטה .
נמ"ע של הצתה פירושו שמצב הבוכנה הוא בסופו של תהליך הדחיסה .כאשר שני השסתומים סגורים . לעומת נמ"ע של חפיפה שהבוכנה בו בסוף דחיסה , אבל שסתום הפליטה כבר נפתח מעט ושסתום היניקה עדיין אינו נסגר לגמרי .
מהם הבדלים בין בוכנות מנוע בנזין לבוכנות מנוע דיזל ? היכן קוטר הבוכנה הגדול ביותר והיכן קוטרה הקטן ?
קוטר הבוכנה הגדול ביותר נקבע מתחת לפין הבוכנה והקטן ביותר נקבע מעל לטבעת הדחיסה העליונה . ההבדלים שבין בוכנות לדיזל ובין בוכנות בעבור מנוע בנזין הם אלה
1. הרכב החומרים - יותר צורן בדיזל .
2. אורך - יותר בדיזל .
3. מספר הטבעות - לרוב יותר בדיזל .
4. והסוג של מבנה הנדסי - דיזל לרוב אחיד ובנזין מורכב .
מהו תפקידו של מרווח קצה טבעות הבוכנה , כיצד הוא נמדד והיכן צריכים להימצא פתחי הטבעות לאחר הרכבתן , ומדוע ?
תפקיד המרווח של קצה הטבעת הוא לאפשר התפשטות של הטבעת בעת התחממות .
הוא נמדד באמצעות מד - מרווח עלים כאשר הטבעת נמצאת בתוך הצילינדר . קצוות הטבעת צריכים להימצא בזווית של 120 מעלות זה כלפי זה במנוע בעל שלש טבעות ו-180 מעלות במנוע בעל שתיים או ארבע טבעות .
איך ובאילו כילים מעבדים תושבת שסתומים , ומה ידוע לך לגבי רוחב התושבת , מיקום ורוחב שטח המגע עם השסתום ?
תושבת של שסתום מעבדים באמצעות אבן מיוחדת , או מקדד יעודי . תחילה מנקים את שטח המגע ומחליקים אותו ולאחר מכן קובעים את רוחבו ומקום המפגש המדויק , בעזרת השחזה כלפי מעלה וכלפי מטה בזוויות שונות . מוביל השסתום משמש למרכוז העיבוד .
באילו סוגי בוכנות בעלות טבעות הגבלת התפשטות משתמשים היום , ומהו הבדל בין סוגי בוכנות אלה ? פרט .
השימוש העיקרי הוא בפחיות של פלדה , המוכנסות בעת היציקה של הבוכנה מעל לפין ובמקביל לו . בשיטה אחת הבוכנה שלמה ,ומשנייה מופרדים אזור הטבעות והחצאית המונע מעבר חום . את הבוכנה השנייה אי אפשר להעמיס באותה מידה כפי שמעמיסים את הראשונה .
איזו השפעה יש לחריץ האופקי בבוכנה בעלת טבעת הגבלת התפשטות ?
בגלל החריץ האופקי , מעוכב מעבר החום מאזור הטבעות לחצאית ומועבר לבתי הפין שבסביבתם הבוכנה שלמה ולא מחורצת . דבר זה מגביר את ההשפעה הדו - מתכתית שבין המתכת הקלה והטבעת המוכנסת , אלא שחוזק הבוכנה סובל בגלל החריצים .
מדוע מצופה טבעת הדחיסה העליונה לעיתים בכרום , ומה תהיה התוצאה של משחק צירי גדול מדי של הטבעות ?
משחק גדול מידי של הטבעת בחריצה עלול לגרום לחספוס שוליה ולשאיבת שמן סיכה כלפי מעלה אל תא השריפה . מצפים את טבעת הדחיסה העליונה לעיתים בכרום , כי אין טבעת זו כמעט נסוכה , והיא מושפעת מאוד מגזי השרפה המשתנים .
מהן הדרישות הטכנולוגיות לגבי פיני בוכנה ומדוע מקשים אותם רק חיצונית ?
פיני הבוכנה צריכים לעמוד בדרישות האלה : קשיחות , גמישות ועמידה בחיכוך . אל לו לשנות צורה . פני השטח צריכים להיות מעובדים היטב ובמדויק . משקלו צריך להיות קטן ככל האפשר . מאחר שבגלל סכנת השבירה על הפין להיות גמיש מאוד , מקשים רק את מעטפת הפין .
על מה יש להקפיד בעת הרכבת בוכנה ? תאר את התהליך .
לאחר שמרכיבים את הטבעות , יש לנקות את הבוכנה ביסודיות בבנזין נקי , לייבשה ולסוך אותה היטב בשמן מנוע . יש להבטיח מרווח תקין בין פין הבוכנה למסביו . יש לוודא שהטלטל ישר . בזמן שמיצבים את הבוכנה , צריך לכווץ את הטבעות בכלי המיוחד לכך . לאחר שמרכיבים את הבוכנה ומהדקים את מסב הטלטל , צריך לוודא , שהבוכנה יושבת במרכז הצילינדר . בשעה שאין הפין מותקן על ציר הבוכנה , יש להרכיב את הבוכנה כך , שיהיה הפין מוסט לצד המועמס של הבוכנה . חריצי התפשטות יכוונו לצד הלא מעומס .
מה יכול לגרום נזק לבוכנה ?
לבוכנה עלול להיגרם נזק עקב שרפה דטונטיבית של מנוע בנזין , בגלל שימוש במצתים לא מתאימים , משבירת קפיצים של שסתומים או משבירה של השסתומים עצמם . גם סיכה לא מספקת או היעדר סיכה בכלל , יכול להרוס בוכנה . גם חימום יתר , בגלל הצתה מאוחרת או קירור לקוי , תערובת עשירה מידי , מזרק מטפטף וכמובן , הרכבה לקויה , יכולים להרוס בוכנה .
מדוע יש "לאזן" גלי ארכובה ואיך עושים זאת ? מהו תפקידם של משככי התנודות ?
יש לאזן את גלי הארכובה , כדי למנוע מעומס יתר על גל הארכובה ועל מסביו עקב הווצרות תהודות דינמיות שליליות במהירויות גבוהות .תפקידו של משכך התנודות הוא לרכך את התהודות של גל ארכובה הארוך שנוצרות בגלל לחצי הבערה בצילינדרים השונים .
באילו מקומות של צילינדר המנוע מופיע הבלאי הגדול ביותר ומדוע דווקא שם ?
הבלאי הגדול ביותר בצילינדר נוצר בסיבת נמ"ע וזאת , כי בנקודת הפיכה כיוון קו הסיכה היא גרועה מאוד , מפני שבמקום זה נוצר שיתוך בגלל אידי מים ושאריות דלק בעלי תכולה של גופרית . כמו כן שוטף הדלק את רבד הסיכה ממקום זה בהתנעה קרה .
אילו חומרים משמשים לייצור מובילי שסתומים ואילו בעיות עלולות להיגרם ממרווח מוביל שסתום גדול מידי ?
ראש מנוע מיציקת ברזל משמש על פי רוב גם מוביל , שאם לא כן עשויים המובילים מיציקת ברזל מיוחדת או מיציקת פליז . מרווח קנה של שסתום ומוביל גדול מידי יגרום לשמן סיכה לעבור לתא השרפה ולסעפת . תצרוכת השמן תגדל ותהיה סכנה של הצתה מוקדמת , בגלל היווצרות של פיח בראש של המנוע .
מדוע קובעים מספר יצרנים את מרכזו של פין הבוכנה לא על ציר הבוכנה , אלא מעט הצידה ? לאיזה כיוון מוסט הפין במקרה זה ?
מסיטים את מרכז הפין של הבוכנה לכיוון הלחץ , כדי להקטין את נטיית הבוכנה במהלך העבודה ולהפחית בזה את בלאי הצילינדר .
מהם הכוחות והמאמצים שבהם חייב גל הארכובה לעמוד . מהן התכונות המכניות הדרושות לו לשם כך , וכיצד הן מתבטאות במבנהו ?
על גל הארכובה לעמוד בעיקר בפיתול וגם בכיפוף , גזירה ותהודות . כמו כן משפיע עליו חיכוך , לכן עליו להיות קשה בקליפתו וגמיש ואלסטי במרכזו . המיוחד במבנהו , שיש לצדו כתפיים מיוחדות לביטוח מפני לחצי הבערה ומרכך תנודות לריכוך תהודות אפשריות .
איזה קשר קיים בין אורכו של הטלטל לאורך היד הארכובה וכיצד משפיע הדבר על מבנהו ופעולתו של המנוע ?
על פי רוב ארוך הטלטל פי שלושה עד ארבעה וחצי מיד הארכובה . ככל שהיחס ביניהם גדול כן יקטן הלחץ של הבוכנה על דופן הצילינדר , אבל יגבה בית הארכובה ואיתו המנוע כולו .
איזה קשר קיים בין קוטר הצילינדר ומהלך הבוכנה וכיצד משפיע הדבר על פעולת המנוע ועל אפיונו ?
מנועי דיזל ומרבית מנועי הבנזין מאנגליה הם בעלי מהלך ארוך מקוטר הבוכנה , דבר המבטיח יכולת האצה טובה מסיבובים איטיים . לעומת זאת מנוע בעל מהלך קצר הוא בעל מהירות בוכנה קטן , דבר המאפשר להפעילו במהירות גבוהה , אבל המומנט שלו במהירות נמוכה קטן .
כיצד בודקים את מצבה ותקינותה של שרשרת התזמון ?
לאחר הסרת השרשרת , יש לרחוץ אותה בנפט ולייבשה היטב . בודקים בעין את הגלילים ואת החוליות באשר לסימני שחיקה . לאחר זאת מניחים אותה על משטח ישר ומנסים לעקמה מצד לצד . אם אפשר לעקמה , רצוי להחליפה . כמו כן יש למתוח את השרשרת היטב על אותו משטח ואחר כך לדחוף את קצותיה כלפי המרכז , וכל זאת אגב מדידת שני האורכים הקיצוניים . הפרש גדול באורך מראה על בלאי פנימי רב ועל הצורך להחליף את השרשרת .
תן דוגמה לפי בחירתך , מתי ומדוע יש לשפץ את ראש המנוע .
בשעה שבודקים את הדחיסה ואת אובדן הלחץ של מנוע שלא מגיע להספק , ומוצאים שהשסתומים אינם אוטמים , או בשעה שהמנוע אוכל שמן ומתברר אגב בדיקתו , שאבדן השמן הוא דרך מובילי שסתומים , ברור , שיש צורך לשפץ את הראש וייתכן שאותו בלבד . אחד הסימנים החיצוניים הוא שפליטת הגזים לא אחידה ונשמעת אי רציפות בפועלת המנוע בסרק . בשעה שמסירים ממנוע דיזל את הסעפות , אפשר להבחין בעין , אם המובילים מעבירים שמן . מכשירי האבחון הם מד-הדחיסה ומד של נפילת לחץ . לאחר הפירוק , יש לבדוק את השסתומים ואת התושבות בעין ואת קוטר הקנה בודקים בעזרת מיקרומטר .בעזרת מד-קדחים בודקים את מובילי שסתומים . יש לבדוק את הראש , אם הוא ישר ואם אין בו סדקים . בזמן ההרכבה של השסתומים , יש לבדוק את מרכוזם באמצעות חוגן . את קפיצי השסתומים בודקים בעזרת מד לחץ קפיצי . יש לנקות את הקרבורטור , לבדוק את מידות נחיריו ולכוונן כראוי את גובה המצוף .אם הושחז הראש , יש לדאוג לשים אטם בעל עובי מתאים . השחזת ראש נעשית בבית מלאכה לעיבוד שבבי . אחרי כל פתיחת מנוע , יש לבצע תיאום ובעיקר לבדוק את ההרכב של גזי הפליטה . יש לזמן את הלקוח להידוק בירגי ראש ולבדיקת מנוע , לאחר כמה מאות ק"מ של נסיעה .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה