איך בונים מצגת

יום שישי, 14 באוגוסט 2009

חזרה - מיתקני לחץ ומתקני קיטור :

"בודק דוודים מוסמך" או "בודק מוסמך", לענין סימן פלוני –

מי שהמפקח הראשי הסמיכו בכתב לעשות בדיקות וניסויים לפי האמור באותו סימן;

"בדיקה בלחץ הידרוסטטי" –

בדיקה בלחץ מים או נוזל בלתי מסוכן אחר, בטמפרטורה האופפת, המתבצעת בלחץ לפי קביעת היצרן או בהעדרה - קביעת בודק הדוודים המוסמך;

"דוד הסקה" –

מכל סגור שבו מיוצרים למטרה כלשהי, מים חמים בהתקיים כל התנאים האלה:
(1) לחץ גדול מלחץ אטמוספרי;
(2) טמפרטורת המים גבוהה מ-100 מעלות צלזיוס ונמוכה מטמפרטורות רתיחת המים בלחץ עבודה;
(3) הספק הדוד גדול מ-1,200 קילוואט או שתפוקתו גדולה מ1,000,000- קילו קלוריות לשעה;

"דוד קיטור" –

מכל סגור שבו מיוצר למטרה כלשהי קיטור תחת לחץ גדול מלחץ אטמוספרי, לרבות חוסך המשמש לחימום מים המסופקים למכל כאמור ומשחן המשמש לחימום קיטור;

"מיכל-קיטור" –

מכל, למעט צינור לקיטור או נחשון ולקיטור, הבנוי עם מוצא-קבע לאטמוספרה או לחלל שבו הלחץ אינו עולה על הלחץ האטמוספרי, והוא מכל שדרכו עובר קיטור בלחץ אטמוספרי, או בלחץ הקרוב לזה, לשם חימום, הרתחה, ייבוש, אידוי או מטרה דומה;

"מיתקן לחץ" –

דוד קיטור, קולט-קיטור או קולט-אויר;

"קולט-אויר" –

אחד מאלה;
(1) מכל המיועד להכיל אויר דחוס והמחובר למדחס, למעט צינור או נחשון או חלק של מדחס או אבזרו;
(2) מכל קבוע המיועד להכיל אויר דחוס או גזי פליטה דחוסים והמשמש להתנעת מנוע של שריפה פנימית;
(3) מכל קבוע או מיטלטל המשמש לריסוס צבע, לכה או חומר דומה בכוח אויר דחוס, למעט חלק של אקדח ריסוס;
(4) מכל לשמן המופלט ממנו בכוח אויר דחוס;

"קולט-קיטור" –

מכל או מיתקן המשמש להכיל קיטור בלחץ גדול מלחץ אטמוספרי, למעט דוד-קיטור, מכל-קיטור, צינור או נחשון לקיטור וחלק ממניע ראשי;

בדיקת דוד-קיטור :

דוד-קיטור וכל אביזריו חייבים להיבדק על-ידי בודק מוסמך לפחות אחת לארבעה-עשר חודשים , וכן אחרי שבוצעו בדוד תיקונים מקיפים .

חובת הבדיקה התקופתית של קולט קיטור על-ידי בודק מוסמך :

קולט קיטור וכל אביזריו חייבים להיבדק על-ידי בודק דוודים מוסמך לפחות אחת לעשרים ושישה חודשים ,

בדיקת קולט אוויר על-ידי בודק מוסמך :

יש לנקות קולט-אוויר ולבדוק אותו ביסודיות על-ידי בודק דוודים מוסמך לפחות אחת לעשרים וששה חודשים . אם קולט האוויר עשוי במשיכה , יכול בודק הדוודים המוסמך לקבוע שהבדיקה הבאה תבוצע תוך תקופה העולה על עשרים וששה חודשים , ושאינו עולה על ארבע שנים . אם אי אפשר לבדוק את שטחו הפנימי של קולט עשוי במשיכה , אפשר לבצע ניסוי הידראולי מתאים המחליף את הבדיקה הפנימית .

מועדי בדיקה של דודי-קיטור מיוחדים :

קיימים דודי-קיטור מיוחדים(בעלי תפוקה של 25,000 ק"ג קיטור לשעה לפחות) שצריך לבדוק אותם בדיקה חוזרת ראשונה לאחר החודש השביעי ולא יאוחר מתום החודש הארבעה-עשר מתחילת השימוש בהם . לאחר מכן , יש לבדוק דודי קיטור אלה רק אחת ל – 26 חודשים במשך 21 השנים הראשונות להפעלתם

הכנת דוד-קיטור לביצוע בדיקה תקופתית :

לפני ביצוע בדיקה תקופתית של דוד-קיטור , יש להכינו כך שתתאפשר גישה חופשית לכל חלקיו , וכן לנקותו באופן יסודי , כולל פתיחת כל הדלתות והמכסים שלו , הוצאת כל הגשרים והמוטות , פירוק וניקוי של כל השסתומים , ניקוי וקיסקוס כל מעברי הגזים וחלקי הדוד , וכל פעולה אחרת אשר תידרש על-ידי הבודק המוסמך . בודק מוסמך יכול גם לדרוש פירוק של כל כיסוי דוד-הקיטור (גם אם הכיסוי עשוי מלבנים או מחומר אחר) , והרחקת הצינורות ומוטות החיזוק שבדוד-הקיטור . על המעביד לספק לבודק המוסמך של דוד-הקיטור את כל הכלים , האמצעים והמכשירים המאפשרים לבודק להפעיל את הדוד ולבצע את הבדיקה.
הבודק ימלא תסקיר המפורט בחוק , ושבו מצויינים , בין היתר , לחצי עבודה מותרים ותיקונים נדרשים . הבודק ימסור את התסקיר לבעל המפעל תוך 21 יום מגמר ביצוע בדיקות הלחץ , וישלח העתק גם למפקח העבודה האזורי .

אמצעי בטיחות המחוברים לדוד-הקיטור :

לכל דוד-קיטור צריך להיות מחובר :
א. שסתום בטיחות הקבוע במישרין על הדוד או בסמוך לו והמנוע עבודה בלחץ גדול מהמותר (שסתום זה יהיה בנפרד מהשסתום המפסיק) . אם שטח ההסקה עולה על 60 מ"ר יש להתקין שני שסתומים לפחות .
ב. שסתום מפסיק בין הדוד לצינור הקיטור .
ג. מד-לחץ-קיטור מדויק המציין את לחץ הקיטור בדוד , והנמצא במקום בולט לעין הנראה בנקל לעין המסיק , ושעליו מסומן באופן ברור לחץ עבודה המותר בדוד .
ד. מראה-מפלס-מים אחד לפחות מחומר שקוף , או מסוג אחר שאושר על-ידי מפקח עבודה ראשי (אם לחץ העבודה בדוד עולה בדרך-כלל על שלושה קילוגרמים לסנטימטר מרובע , יצוייד מראה-מפלס- המים במגן יעיל שלא יפריע לקריאתו) .
ה. אמצעי המאפשר להצמיד לדוד מד-לחץ לניסוי .
אם הדוד מהווה חלק ממערכת דוודים , יש לקבוע בו לוח עם מספר מבחין שאפשר לראותו בקלות .
אם הדוד אינו מוסק מן החוץ , יש לקבוע בו פקק נתיך או התקן אזעקה יעיל למקרה של שפל-מים (כדי לא לאפשר המשכת פעולת חימום כשאין די מים בדוד-הקיטור) .

נקיטת אמצעי בטיחות בעת כניסת אדם לתוך דוד-קיטור :

אם אדם צריך להיכנס לתוך דוד-קיטור (או חלק שלו) המהווה דוד אחד ממערכת של כמה דוודים יש :
א. לנתק מהדוד את כל המעברים והמבואות דרכם יכולים להיכנס אדים או מים חמים מחלק אחד של המערכת . או
ב. לסגור ולנעול לבטח את כל השסתומים והברזים השולטים על כניסת אדים או מים חמים לדוד מחלק אחר של המערכת .
אם לשני הדוודים יש צינור הרקה או ניקוז משותף (או ששני הדוודים מתנקזים למיכל משותף) , צריך שיהיה קיים בכל מערכת הדוודים רק מפתח אחד בשימוש המאפשר פתיחה של השסתום או ברז ההרקה בכל אחד מהדוודים , ושלא ניתן יהיה להסיר את המפתח עד שהשסתום או ברז ההרקה הינם סגורים . באופן כזה מונעים את האפשרות שברזי הרקה בשני הדוודים יהיו פתוחים באותו זמן , ויאפשרו לכן מעבר אדים או מים חמים מדוד אחד לדוד אחר בו עשוי להימצא עובד .

בדיקת דוד-קיטור על-ידי בודק מוסמך בשני שלבים :

דוד-קיטור וכל אביזריו חייבים להיבדק על-ידי בודק מוסמך לפחות אחת לארבעה-עשר חודשים , וכן אחרי שבוצעו בדוד תיקונים מקיפים . הבדיקה תעשה בשני שלבים :
א. בדיקת הדוד שהוא קר .
ב. בדיקת הדוד כשהוא בלחץ קיטור רגיל , הנעשית בהזדמנות הראשונה לאחר שבוצעה הבדיקה הקרה.
בעת ביצוע הבדיקה בלחץ ידאג מבצע הבדיקה ששסתום הבטיחות של הדוד יכוון באופן המונע את הפעלת הדוד בלחץ גבוה מהמותר .
שני שלבי הבדיקה יכולים להתבצע על-ידי שני בודקים שונים , וכל אחד מהם ימלא תסקיר בדיקה נפרד . את תסקיר הבדיקה יש לצרף לפנקס המפעל תוך 20 ימים ממועד ביצוע הבדיקה .

מקרים המחייבים ביצוע בדיקת לחץ הידרוסטטי בדוד-קיטור :

בנוסף מחייב החוק עריכת מבחן לעמידות דוד-הקיטור בלחץ הידרוסטטי במקרים הבאים :
א. אצל היצרן לפני התקנת הבידוד .
ב. לאחר הצבת הדוד באופן קבוע ולפני הפעלתו , בדוד קיטור ששטח הסקתו עולה על 30 מ"ר .
ג. לאחר ביצוע תיקונים מהותיים , ריתוכים , החלפת צינורות , חיזוקים וכד' .
ד. אם אין תיעוד על לחץ התכן או על בדיקות קודמות .
ה. אחרי שינוי מקומו הקבוע והצבתו במקום חדש .
ו. אחרי ניכוי כימי של דוד-הקיטור .
ז. אחרי כל הפסקה של יותר מ – 24 חודשים בהפעלת הדוד .
ח. לאחר 9 שנים משנת ייצרו וכל שש שנים אחריהן , והחל בשנה ה – 21 – כל 3 שנים .
ט. לפי קביעת מפקח עבודה אזורי , או שיקול דעת של בודק דוודים מוסמך .

מקרים המחייבים ביצוע בדיקת לחץ הידרוסטטי בקולט קיטור :

החוק מחייב עריכת מבחן לעמידות כל קולט קיטור בלחץ הידרוסטטי במקרים הבאים :
א. בגמר ייצרו ולפני התקנת הבידוד .
ב. לאחר ביצוע תיקונים מהותיים המחייבים ריתוכים בחלקיו החשופים ללחץ .
ג. אם חסר תיעוד על לחץ תוכן או על בדיקות קודמות .
ד. כל 10 שנים משנת ייצורו אם לחץ התוכן שלו עולה על 9 בר . ומכפלת הלחץ בנפחו (בליטרים) עולה על 200 , ויש לבדוק אותו כל 6 שנים החל בשנה ה – 21 משנת ייצורו .
ה. לפי קביעת מפקח עבודה אזורי , או שיקול דעתו של בודק דוודים מוסמך .

מקרים המחייבים ביצוע בדיקת לחץ הידרוסטטי בקולט אויר :

החוק מחייב עריכת מבחן לעמידות כל קולט קיטור בלחץ הידרוסטטי במקרים הבאים :
א. בגמר ייצרו ולפני התקנת הבידוד .
ב. לאחר ביצוע תיקונים מהותיים המחייבים ביצוע ריתוכים במעטפת , בכיפות או בסעיפי הקולט .
ג. אם חסר תיעוד על לחץ תוכן או על בדיקות קודמות .
ד. כל 10 שנים משנת ייצורו אם לחץ התוכן שלו עולה על 8 בר . ומכפלת הלחץ בנפחו (בליטרים) עולה על 200 , ויש לבדוק אותו כל 6 שנים החל בשנה ה – 21 משנת ייצורו .
ה. קולט אוויר עשוי במשיכה ייבדק כל 12 שנה משנה ייצורו , והחל בשנה ה -24 – כל 8 שנים נוספות .
ו. לפי קביעת מפקח עבודה אזורי , או שיקול דעתו של בודק דוודים מוסמך .

תפקידי מפעיל מוסמך להפעלת דוד קיטור ודוד הסקה :

מפעיל מוסמך יהיה אחראי במהלך משמרתו על הפעלתו התקינה והבטיחותית ותחזוקתו השוטפת של הדוד , ובין השאר ידאג לאלה :
א. תפעול דוד הקיטור או דוד ההסקה בהתאם להוראות כל דין ונוהלי הבטיחות הנוגעים לענין .
ב. שמירה על מפלס מים ולחץ עבודה תקינים בדוד קיטור ובדוד הסקה .
ג. תפעול נכון של מערכות הכשרת דלקים , הדלקה , בעירה וכיבוי אש בדוד .
ד. טיפול שוטף במערכות המים והשבחתם .
ה. הכנת דוד קיטור לקראת בדיקות תקופתיות הנדרשות בחוק .
ו. ניהול יומן עבודה .

הגנה על קולט קיטור :

קולט קיטור יהיה בנוי מחומר חזק וללא פגמים , ויתוחזק כראוי . אם קולט הקיטור לא יכול לעמוד בפני לחץ העבודה המותר שבדוד-הקיטור אליו הוא מחובר , או בפני הלחץ המקסימלי שניתן להשיג בצינור המחובר , יש לפעול כך :
א. להתקין "שסתום מצמצם" או התקן אוטומטי אחר שימנע לחץ העולה על לחץ העבודה והמותר בקולט הקיטור , ובנוסף לכך להתקין שסתום מפסיק נאות .
ב. להתקין מד-לחץ-קיטור המראה את לחץ הקיטור בקולט , וכן שסתום בטיחות שיאפשר או את פליטת קיטור או את הפסקת הספקת הקיטור כאשר הלחץ בקולט גדול מהמותר . את שני אלה יש להתקין בקולט עצמו , או בצינור ההספקה שבין הקולט והשסתום המצמצם .
ג. אם משתמשים ביותר מקולט קיטור אחד , יש לציין באופן ברור את מספר הקולט על-גבי לוח המותקן עליו . במקרה של מערכת קולטי קיטור בעלי צינור משותף ובו שסתום מצמצם , אפשר לראותם כקולט קיטור אחד אם כולם מהווים חלק של אותה מכונה (אך יש למספר כל אחד מהם באופן נפרד) .

התקני בטיחות בקולט אוויר :

קולט אוויר יהיה בנוי כהלכה ויתוחזק כראוי . בכל קולט אוויר יש לבצע את הדברים הבאים :
א. להתקין שסתום בטיחות אשר יאפשר את פליטת האוויר מיד כאשר הלחץ בקולט עולה על לחץ העבודה המותר .
ב. להתקין מד-לחץ מדוייק המראה את לחץ האוויר בקולט .
ג. להתקין בו התקן נאות לניקוז נוזלים (לא חובה אם הקולט משמש רק לריסוס צבע או לפליטת שמן) .
ד. לצייד את הקולט בפתח המאפשר את ניקויו מבפנים . הפתח יכול להיות מתאים ליד בלבד , או שהוא יהיה פתח דרכו יכול האדם להיכנס לתוך הקולט .
ה. לסמן עליו את לחץ העבודה המותר באופן שאפשר לראותו ברורות .
ו. אם הקולט מחובר למדחס , עליו להיות מסוגל לעמוד בפני הלחץ המקסימלי האפשרי במדחס , ואם אינו מסוגל לעמוד בלחץ זה , יש להתקין על-גבי הקולט שסתום מצמצם (או התקן נאות אחר) אשר ימנע את עלית הלחץ בתוך הקולט מעבר ללחץ העבודה המותר בו .
אם משתמשים ביותר מקולט אוויר אחד , יש לציין באופן ברור את מספר הקולט על-גבי לוח המותקן עליו . במקרה של מערכת קולטי אוויר להם צינור משותף ובו שסתום מצמצם , אפשר לראותם כקולט-אוויר אחד לעניין התקנת שסתום בטיחות ומד-לחץ

תגובה 1:

  1. פיסה קטנה מההיסטוריה - אהבתי מאוד את הפוסט :)
    תודה רבה

    השבמחק

טרומפלדור בגליל-משנת 1913

סרט על אולטרה-סאונד תלת ממדי

ליקוי חמה 2009

טלסקופ החלל האבל

סגננות חשיבה ולמידה

הסכנה הגדולה הטמונה בעובש