חזרה - גיהות תעסוקתית - המשך :

קרינה :

רדיואקטיביות :
א. הפליטה של קרני גמא מלווה בפליטה של קרני ביתא , בעיקר וגם קרני אלפא .
ב. קרני – X וקרני – גמא הן בעלות אותן תכונות אלא קרני – גמא הן "קשות" יותר , בעלות אנרגיה גבוהה יותר , ולכן , תדירות גבוהה יותר .

קרני – X (קרני רנטגן) :
א. פוטונים של קרינה אלקטרומגנטית הנפלטים בדרך כלל מחומרים מוצקים המופצצים באלקטרונים .
ב. יעילות הפקה קרני – X תלויה באנרגית החלקיקים ובסוג החומר בו הם פוגעים .

טווח החדירה של הקרינה בחומר :

קרינה מייננת - מקורה בריאקציות גרעיניות שונות, קרני איקס, קרני גמה וקרניים אולטרה-סגוליות. קרינה זו מסוגלת באופן ישיר או עקיף ליצור יונים בעוברה דרך חומר ועל כן שמה. קרינה זו עשויה לגרום לשינויים במולקולות גוף האדם ולהפוך התאים לסרטניים.
קרינה בלתי מייננת - סוג של קרינה שאינו גורם ליוניזציה של תאי הגוף. דוגמה למקורות קרינה זו ניתן למצוא בתחנות שידור רדיו, אתרי שידור לטלפונים סלולאריים, מכשירי מיקרוגל, רוב המכ"מים, מסכי מחשב ומכשירי טלוויזיה.

קרינת אלפא :
באויר : סנטימטרים אחדים .
ברקמה : פחות מעשירית מ"מ .

קרינת ביתא :
תלוי באנרגיה :
באויר : מטרים אחדים .
ברקמה : מילימטרים ספורים .

קרינת גמא / קרני X :
תלוי באנרגיה :
ברקמה : פוטונים בעלי אנרגיה של 1MeV חודרים לעומק ממוצע של 15 ס"מ .
· מיסוך מקרינה :
· קרינת אלפא - נעצרת ע"י נייר .
· קרינת ביתא - נעצרת ע"י ביגוד אלומיניום דק או פלסטיק .
· קרינת גמא – נעצרת ע"י בטון עבה או ע"י עופרת .

עובי מחצית הערך :
עובי של חומר מסוים המנחית את עוצמת הקרינה למחצית הערך התחלתי .

הגנה מקרינה :

קרינה חיצונית :
· מרחק .
· זמן .
· מיסוך .

קרינה פנימית :
· מניעה מוחלטת .

בגדי מגן :
· חלוק , כפפות וכו' .

איסור :
· אכילה , שתיה , עישון , אפור , לבצע פעולות מעבדה בפה וכו' .

לאחר סיום הפעולה :
· רחיצת-כפפות , הסרת-כפפות , רחיצת-ידיים .

ניטור :
· ניטור לקרינה חיצונית : תגי-פס"ק .
· ניטור לזהם חיצוני : מונה גייגר .

הגדרת מקומות עבודה החייבים בנקיטת אמצעים נגד חשיפה לקרינה :
מקום עבודה שבו עובדים , משתמשים או מחזיקים בחומרים רדיואקטיביים או מכשירי קרינה או במקורות קרינה , ושבו קיימת סכנה לחלק (או לכל) העובדים של חשיפה לקרינה יותר מעשירית המנה הגבולית , חייב הבעל או המעביד לנקוט אמצעים המפורטים להלן :
א. לנקוט כל פעולה שתהיה דרושה כדי למנוע חשיפת בני-אדם (הן עובדים והן מבקרים) במפעל לקרינה מיננת בשיעור העולה על המנה הגבולית , ולפעול ככל שאפשר להקטנת החשיפה במקרה של ספק לגבי אמצעי הבטיחות שיש לנקוט , על המעביד לפנות למעבדה מוסמכת לקרינה ולפעול על פי הנחיותיה .
ב. למנות ממונה בטיחות קרינה (בעל ידע בבטיחות קרינה מיננת , ושהוסמך על-ידי מכון מוסמך להדרכה בנושא קרינה) . המינוי יעשה בהסכמת מפקח עבודה אזורי , ובהסכמת הממונה שהוסמך על-ידי שר הבריאות במסגרת תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים) .
ג. להכין תוכנית בטיחות מאושרת על-ידי מעבדה מוסמכת לקרינה , ובה כל המידע הנוגע בסיכוני קרינה במפעל , סוגי העובדים הזקוקים לבקרה אישית , ותכנית להדרכת עובדים בהגנה מפני קרינה מיננת . את תוכנית הבטיחות יש למסור אחת לשנה , בשני עותקים , למפקח עבודה אזורי .
ד. לספק לעובדים ביגוד מגן , ציוד מגן , מכשירי מדידה וניטור וכן אמצעי בטיחות נאותים נוספים בכמויות שאישרה מעבדה מוסמכת לקרינה . יש לתחזק את הציוד באופן נאות ולהקפיד לגבי השימוש בו . מכשירים ביטוחתיים לניטור קרינה יכיילו אחת לשנה לפחות באמצעות מעבדה מוסמכת לקרינה (יש לדאוג לקבלת תו כיול תקף לכל מכשיר) .
ה. לערוך במפעל בדיקות סביבתיות תעסוקתיות לקביעת סיכוני הקרינה מיד לאחר התקנת מכשירי קרינה או מקורות קרינה , ולבצע בדיקות אלו אחת לשנה לפחות . את תוצאות הבדיקות יש לרשום ביומן מעקב הנמצא במקום העבודה (היומן יישמר 30 שנים לפחות) , וכן יש למסור את התוצאות הבדיקות למפקח עבודה אזורי , עם הסבר על אמצעים הננקטים לתיקון ליקויים (אם נמצאו) ולוח זמנים לסיום התיקונים .
ו. לקבוע בכל תחנת עבודה הוראות הפעלה ובטיחות , וכן הנחיות מאושרות על-ידי מעבדה מוסמכת לקרינה למקרה תקלה או תאונה .
ז. להדריך ולאמן את העובדים , בכתב ובע"פ , באמצעות ממונה בטיחות קרינה או באמצעות מכון מוסמך להדרכה , כל עובד חדש מיד עם קבלתו לעבודה . בנוסף , יש להדריך כל עובד קרינה באופן שוטף אחת לשנה לפחות .יש לוודא שהעובדים הבינו את הדרכה ושהם פועלים לפיה .
ח. לתחום , לסמן ולשלט (בעברית) את האזורים בהם צפויה מנת קרינה העולה על עשירית מהמנה הגבולית .על השילוט לכלול גם את הסמן הבינלאומי המקובל לקרינה מיננת (הסימן כמפורט בתוספת החמישית לתקנה) .
ט. לדווח למפקח עבודה אזורי על כל חקירה , תקרית , מקרה מסוכן ותקלה בקרינה תוך שבעה ימים מתאריך האירוע .כן יש לדווח למפקח עבודה האזורי על כל שינוי מתוכנן במקום העבודה העלול להשפיע באופן מהותי על תוכנית הבטיחות או על סיכוני הקרינה ולבצע את השינוי רק לאחר הסכמה בכתב של מפקח העבודה האזורי .
י. לקיים בקרה אישית ופיקוח רפואי לעובדים בקרינה כמפורט בסעיף הבא .

דיווח על תוצאות החשיפה לקרינה :
על המעביד לרכז את תוצאות המדידות של מנת הקרינה במסגרת הבקרה האישית , תוך 30 יום מיום קריאתן , ואם תהיינה תוצאות מדידה מעל לרמה של 1/120 מהמנה הגבולית ("רמת הרישום") , יש להעבירן לשירות הרפואי המוסמך (קופת חולים או לשכה מחוזית של משרד הבריאות) , למפקח עבודה אזורי , לעובדים שנחשפו למנות הקרינה ולמאגר חשיפה הארצי המתנהל בוועדה לאנרגיה אטומית .
על המעביד לשמור את רישומי מנות הקרינה לפחות 30 שנה ממועד הרישום האחרון .

בדיקות הסיבות למנת קרינה חריגה :
"רמת בדיקה" מוגדרת כך מנה גבולית כפול 0.3 חלקי מספר הבדיקות בשנה .
אם נמדדה מנה קרינה העולה על "רמת הבדיקה" , על המעביד – באמצעות הממונה על הקרינה – לבדוק את הסיבות לכך מיד עם קבלת התוצאות . את תוצאות הבדיקה יש לרשום בטופס המופיע בתוספת השישית של התקנה , את הטופס המלא יש להעביר לשירות הרפואי המוסמך , למפקח הקרינה , למפקח העבודה האזורי , ולעובד שנחשף לקרינה .

בדיקות רפואיות לעובדי תקינה :
התקנה של הבריאות העוסקים בקרינה מיננת מפרטת את הבדיקות שיש לבצע לעובדי הקרינה . לפני שעובד מתחיל לעבוד במקום בו הוא עלול להיחשף לקרינה , עליו לעבור בדיקה רפואית ראשונה אצל רופא מורשה בסמוך לתחילת עבודתו . חובה לבצע בדיקה חוזרת אצל רופא מורשה אחת לשנה לפחות . עובד קרינה שנעדר מעבודתו בשל מחלב ממושכת יותר מ – 60 ימים , וכן עובד שנחשף למנת קרינה העולה על המנה הגבולית , לא יועסק בקרינה אלא אם כן עבר בדיקה רפואית נוספת אצל רופא מורשה . עובדת קרינה הרה תיבדק בדיקה רפואית בחודש הרביעי להריונה .
אסור לנכות משכר העובד את הזמן הדרוש לביצוע הבדיקות הרפואיות .

ניהול כרטיס בדיקות רפואיות ורישום בפנקס בריאות :
השירות הרפואי המוסמך ינהל , לגבי כל עובד שהוא בודק , כרטיס בדיקות רפואיות שבו ירשמו פרטי העובד , המעביד , תיאור עבודתו , ממצאי הבדיקות ועוד . השירות ינפק לעובד פנקס בריאות שבו מצוינים פרטי העובד , עבודתו וממצאי הבדיקה , והפנקס ימסר למעביד .
על המעביד לשמור את פנקס הבריאות במקום העבודה לביקורת של שירות הפיקוח על העבודה .
בתום עבודת העובד , יחזיר המעביד את פנקס הבריאות לשירות הרפואי שהנפיקו .

חובותיו של עובד קרינה :
על עובד קרינה למלא בקפידה הוראות הבטיחות שנקבעו בתחנת העבודה , ולהקפיד להשתמש באמצעי בטיחות הקרינה , ציוד המגן האישי ומכישור המדידה והניטור שסופקו לו .
אסור לאכול , לשתות או לעשן במקום שבו עובדים בחומרים רדיואקטיביים פתוחים .
על העובד להתייצב לכל הדרכה אליו הוזמן , וכן להתייצב בשירות הרפואי המוסמך לביצוע בדיקות רפואיות . על העובד להודיע למעביד על כל תקרית , תקלה או סיכון קרינה שנתגלה לו במסגרת עבודתו . עובד החשוף לקרינה מיננת בכמה מקומות עבודה יודיע על כך לכל אחד ממעבידיו , על המעבידים למסור מידע זה למפקח עבודה האזורי .

סוג החשיפה
קצב החשיפה (או חשיפה מצטברת)
משמעות
קרינת הרקע הטבעי
שנה / 100 – 200 mR
קצב קרינה מינימאלי לה חשוף כל אדם על כדור הארץ .
צילומי רנטגן
צלום / 5 – 500 mR
מנת קרינה בלתי נמנעת בבדיקות רפואיות שונות .
תפוקה של מכונות רנטגן לשקוף רפואי
דקה / 0.5 – 5 R
מנת קרינה בלתי נמנעת בבדיקות רפואיות שונות (השקוף נמשך בד"כ כמה דקות)
חשיפה כל הגוף (תוך תקופה קצרה)
15 R
מספר מוגבל של אברציות בכרומוזומים בדם הפריפרי .
חשיפה לאברי הרבייה (תוך תקופה קצרה)
20 R
הכפלת מספר המוטציות הספונטאניות (גבול תחתון) .
חשיפה חד-פעמית של כל הגוף
100 R
מחלת קרינה עלולה להופיע (בחילות , הקאות) .
חשיפה חד-פעמית של כל הגוף
100- 200 R
מחלת קרינה מלווה הקאות , שלשולים , דמומים , נשירת שיער .
חשיפה חד-פעמית של כל הגוף
600 R
רב הנפגעים לא יחלימו גם לאחר טיפול .
מנה מקומית לאזור מוגבל
20 – 80 Gy
מנה הניתנת בטיפול בגידולים ממאירים מסוגים שונים .