חזרה - גיהות תעסוקתית - המשך :

"בודק קרינה מוסמך" –
אדם בעל ידע בבטיחות קרינה מיננת ובעל הסמכה מטעם מכון מוסמך להדרכה המועסק בקביעות במעבדה מוסמכת לקרינה ושמפקח עבודה ראשי הסמיכו לבצע בדיקות סביבתיות תעסוקתיות לענין תקנות אלה, באותם נושאים בהם הוסמכה לעסוק המעבדה המוסמכת שבה הוא עובד; תוקף ההסמכה של בודק מוסמך יפוג עם סיום עבודתו במעבדה המוסמכת;

"זיהום רדיואקטיבי" –
פיזור של חומר רדיואקטיבי פתוח בצורה לא מבוקרת;

"זיהום רדיואקטיבי פנימי" –
זיהום רדיואקטיבי בתוך גופו של אדם;

"חומר רדיואקטיבי" –
חומר הפולט מעצמו קרינה מיננת;

"חומר רדיואקטיבי פתוח" –
חומר רדיואקטיבי שאינו מקור חתום;

"חשיפה חיצונית" –
חשיפה תעסוקתית ממקור קרינה שמחוץ לגופו של אדם;

"חשיפה מרבית מותרת" (maximum permissible exposure) -
הרמה המרבית של קרינת לייזר שאדם יכול להיחשף לה , בתנאים רגילים , בלי להינזק בעיניו או בעורו , מיידי או נזק מאוחר , כקבוע בתקן .

"חשיפה פנימית" –
חשיפה תעסוקתית ממקור קרינה הנמצא בתוך גופו של אדם;

"חשיפה תעסוקתית" –
חשיפת גופו של אדם לקרינה מיננת או לזיהום רדיואקטיבי עקב תעסוקה, הכשרה מקצועית, לימודים או מחקר, למעט חשיפתו לקרינת רקע טבעי ולקרינה שמטרתה טיפול או אבחון רפואיים בו עצמו;

"מנה גבולית" –
הנמוכה מבין מנות הקרינה כמפורט בתוספת השניה;

"מנות קרינה" –
כמות האנרגיה הנבלעת ביחידת מסה של גוף האדם עקב חשיפתו לקרינה מיננת;

"מנת קרינה מוכללת" (Effective Dose Equivalent) -
ערכי שקול המנה המוכפלים בגורמי השקלול המתאימים לכל הרקמות או האיברים השונים שנחשפו; ערכי גורמי השקלול של אברי הגוף השונים ניתנים בתוספת השניה לתקנות אלה;

"מנת קרינה מחוייבת" (Committed Effective Dose Equivalent) -
מנת קרינה מוכללת לאדם שתצטבר בתוך 50 שנים לאחר קליטת חומר רדיואקטיבי לתוך גופו;

"מנת קרינה נבלעת" - ((Absorbed Dose –
האנרגיה הממוצעת הנמסרת ע"י הקרינה המיננת ליחידת מאסה של חומר;

"עובד קרינה" –
אדם העוסק בקרינה שחשיפתו התעסוקתית עלולה לעבור בשנה אחת את 1/10 המנה הגבולית, או העובד באחת, או בכמה מהעבודות המפורטות בתוספת השלישית בהיקף של 200 שעות בשנה לפחות, אלא אם כן קבע מפקח עבודה אזורי אחרת;

"קרינת אור" -
קרינה אלקטרומגנטית בתחום אורכי הגל שבין 180nm ל – 1nm , הכוללת את תחום האור העל-סגול (אורכי גל קצרים מ – 400nm) תחום האור הנראה ( 400nm – 700nm) והתחום האור התת-אדום (מעל 700nm) .

"קרינת לייזר" -
קרינת אור קוהרנטית . המרוכזת בתחום צר של אורכי גל , המיוצרת או מוגברת באמצעות תהליך מבוקר של פליטת קרינה מאולצת .

"קרינה מיננת או "קרינה" –
קרינה אלקטרומגנטית (כגון קרינת רנטגן או קרינת גאמא) או חלקיקית המסוגלת לייצר יונים, במישרין או בעקיפין, בעוברה דרך חומר;

"רמת בדיקה" –
מנת קרינה המחושבת לפי מנה גבולית X 0.3
מספר הבדיקות בשנה

"רמת רישום" –
מנת קרינה לחודש בשיעור של 1/120 ומעלה של המנה הגבולית;

"שקול המנה" ((Dose Equivalent –
מידה להשפעה הביולוגית של קרינה מיננת, המתקבלת מהכפלת מנת הקרינה הנבלעת בגורם האיכות של הקרינה ((Quality Factor;

קרינה אלקטרומגנטית לא מייננת :
קרינה היא אחת הצורות של התפשטות אנרגיה .
קרינה אלקטרומגנטית הפרעה מחזורית , או גל היוצא ממקור מסוים ומתפשט במרחב .
הקרינה איננה נזקקת לשום תווך חומרי לצורך מעבר דרכו כך , קרינה מגיעה אלינו מהשמש ומהכוכבים כשהיא עוברת בחלל , הריק מחומר .

קרינות מסוגים שונים :
א. קרינת אלפא – קרינה של גרעיני הליום .
ב. קרינה ביתא – קרינה של אלקטרונים .
ג. קרינה תת-אדומה .
ד. אור נראה .
ה. קרינה על-סגולה .
ו. קרינת רדיו (כולל : גלי-מיקרו) .
ז. קרינת גמא .
ח. קרני רנטגן .

קרינה אלקטרומגנטית :
מטען חשמלי מואץ יוצר קרינה אלקטרומגנטית .
אם המטען מתנדנד הקרינה תהיה גלית .
אם יימצא מטען בנתיב הקרינה , המטען יתנדנד בהתאם .
כיוון התנודה של השדה המגנטי מאונך לכיוון ההתקדמות ולכיוון התנודה של השדה החשמלי .

הלייזר :

גלים אלקטרומגנטיים :
אור הוא חלק קטן מן הספקטרום האלקטרומגנטי המשתרע מגלי-רדיו ועד קרני גמא . ההבדלים ביניהם הם אך ורק באורך הגל / תדירות .

לייזר :
מתקן , הפולט קרינה קוהרנטית מונוכרומטית בעלת התבדרות נמוכה , בתהליך של הגברת אור על-ידי פליטה מאולצת של קרינה .

פליטת-אור ספונטנית :
אטומים מעוררים פולטים קרינת-אור באופן ספונטני . הפוטונים הם בלתי-תלויים וללא מתאם . האור הוא לא קוהרנטי .

פליטת-אור מאולצת :
אפשר לגרום לאטומים מעוררים לשכפל אור חולף . הפוטונים הם זהים ובעלי מתאם . האור הוא קוהרנטי .

מבנה של הלייזר :
א. פליטת אור מאולצת יכולה להגביר את האור .
ב. התווך של הלייזר מכיל מערכות מעוררות דמויות אטומים .
ג. הפוטונים חייבים להיות בעלי אורך גל מסוים , בעלי קיטוב , ובעלי כיווניות , כדי שאפשר יהיה לשכפל אותם .
ד. השכפול הוא מושלם : הפוטונים הם תאומים זהים .

סיכוני קרן הלייזר :

סיכונים לעור : הלייזר של אור נראה ושל אינפרא-אדום יכול לגרום נזק לעור או לרקמות פנמיות יותר . דוגמאות לתגובות העור : האדמת מתונה עד חמורה ; שלפוחיות וחריכה ; דה-פיגמנטציה ; כיבים ; הצטלקות ;

סיכונים לעיניים : סיכונים לקרנית ולעדשה ; סיכונים לרשתית ; אור החודר לעין עובר מיקוד ועוצמת ההארה עשויה לגדול פי 100,000 . פגיעה לייזר אחת במרכז הכתם הצהוב יכולה לגרום לעיוורון תמידי .
סיכוני אש : הצתה של חומרים (בעיקר דליקים) מקרן ישירה או מוחזרת .
סיכוני חשמל : רוב מקרי המוות מעבודה בלייזר נגרם מהתחשמלות . קבלים משמרים רמות גבוהות של אנרגיה גם אחרי הכיבוי .
סיכוני מזהמים הנוצרים מן העבודה : נדפים , אסבסט , אדים כימיים , אוירוסולים של זיהומים ביולוגיים כגון : וירוסים חיים וחלקי רקמות .
סיכונים כימיים : צבענים (LASER dyes) , ממיסים , גזים , עשויים להיות רעילים נפיצים או מסרטנים .
סיכונים משניים : סיכונים מנוזלי הקירור ; רעש חזק מלייזר רבי עוצמה ; קרינת X-RAY במערכות מתח גבוה גדול מ – 15kV ; התפוצצות (בשל פגמים) של שפופרות ומערכות "דחיסה" אופטיות .

חשיפה מרבית מותרת (MPE) :
רמת ההארה (חשיפה לקרינת לייזר) שאפשר להיחשף לה , ללא סיכון לעין או לעור . יש תלות של MPE :
1. באורך הגל .
2. שיטת הפליטה : רציף או פועם .
3. במשך החשיפה .