איך בונים מצגת

יום שבת, 10 ביולי 2010

הנדסת תנועה - חזרה המשך

צמתים :

צומת שטח המפגש של שני כבישים או יותר התחום ע"י אבני השפה או קווי הגבול של הכבישים או המשכיהם המדומים . שטח הצומת לצורכי הנדסת תנועה גדול יותר וכולל גם את כל שטח הניגודים , בכללם ניגודים בין תנועות הולכי רגל לרכב .

מדרג דרכים חלוקה תפקודית של דרכים עירוניות או לא עירוניות לאורך ציר שקצהו האחד מבטא נגישות טובה וקצהו האחר מבטא עבירות טובה .

במדרג הדרכים העירוניות רצוי מאד ליצור צמתי קמץ (צמתי טי) בין רחובות במדרג שונה .

קונפליקטים (ניגודי תנועה) בצומת :

ניגוד תנועה (קונפליקטים) מפגש בין שתי תנועות בצומת , הנוצר כשלשתי תנועות יש נקודה משותפת . יכול להיות גם בין תנועת רכב לתנועת הולכי רגל .

חיתוך היחתכות של תנועות הנכנסות לצומת משני כיוונים ויוצאות לשני כיוונים . כשכלי רכב מגיעים לצומת ממזרח ומדרום ונוסעים ישר בצומת נוצר ניגוד חיתוך .

התמזגות מפגש של תנועות הנכנסות לצומת משני כיוונים שונים ויוצאות מכיוון אחד . השתלבות רכב הנכנס לצומת ממזרח ופונה צפונה עם זרם התנועה הבא מדרום היא דוגמה לניגוד התמזגות .

היפרדות ההפרדה בין תנועות הנכנסות לצומת בכיוון משותף ויוצאות ממנו לשני כיוונים שונים . יציאת רכב ימינה בצומת מזרם התנועה יוצרת ניגוד היפרדות .

מטרת המתכנן היא להקטין ככל האפשר את מספר הניגודים , את חומרתם ואת השטח בו הם מתרחשים בצומת , בעקבות הקטנת מספר הניגודים קטן גם הסיכון לתאונות , קטן העיכוב הנגרם לנהגים בצומת בגלל קשיי הזרימה וקטן הקושי בהתמצאות הנהג בצומת .

המרת ניגודים :

ניתן למתן את חומרת הניגודים בצומת אם ממירים ניגודי חיתוך לניגודים חמורים פחות : התמזגות והיפרדות . עם המרתם של כל ניגודי החיתוך מתקבל צומת סיבובי (עגול-תנועה) . ע"י המרת מרבית ניגודי החיתוך לניגודי התמזגות/היפרדות מתקבל צומת מדורג הפועל למעשה כשני צמתי קמץ .

תאונות בצומת :

1. תאונות חזית-צד נגרמות ע"י ניגוד החיתוך . ניתן למנוע תאונות כאלה ע"י השלטת משטר של מתן זכות קדימה , בין אם ע"י תמרורים , רמזורים או שוטר . באיסור תנועות מסוימות או מניעת אפשרות לקיימן ע"י מכשול פיסי בדרך (מיפרדה , איי תנועה וכו')

2. תאונות צד-צד נגרמות לרוב ע"י ניגוד התמזגות והדרך המקובלת למניעתן היא תכנון וסלילה של נתיבי-האצה בצומת לצורך הקלת תמרון התמזגות .

3. תאונות חזית-אחור נגרמות פעמים רבות ע"י ניגוד היפרדות הטיפול המקובל למניעתן הוא סלילת נתיבי האטה המאפשרים לרכב היוצא להיפרד מזרם התנועה במהירות הזרם ולא להאט בתוך הזרם .

עקרונות ראשיים לתכנון הצומת :

1. צומת פשוט ונוח למעבר שבו יעבור הנהג בזמן קצר ככל האפשר וברמת נוחות ובטיחות מרבית .

2. צומת במתכונת המוכרת לנהג מהצמתים האחרים .

3. נושא מתן זכות קדימה חייב להיות ברור באופן המרבי לנהג בין אם ע"י הגיאומטריה של הצומת וביו ע"י תמרור הצומת .

4. הקטנת מספר הקונפליקטים , שטחם וחומרתם. האמצעים לרשותו הם :

1. תקנות התעבורה , הקובעות משטרי תנועה הצומת .

2. תמרורים (ובכלל זה תמיד גם סימונים על הכביש)

3. אמצעים פיסיים לניתוב-התנועה ולהכוונתה .

4. רמזורים .

5. בפרדה מיפלסית בין תנועות עוינות .

5 .מתן מרחק סביר בין צמתים יש להגיע לאיזון במספר הצמתים מכוון שהרבה צמתים מגדיל את הזמן שעל הנהג לעבור בצומת ופחות צמתים מקטינים את הנגישות ומגדילים את התנועה בשאר הצמתים .

6 .שמירת טווח ראיה מספיק בצומת ובמבואותיו מכוון שהנהג צריך לראות את עצם קיום הצומת , התנועה בצומת , צורת הצומת והסדרי התנועה בו , והנתיב שעליו להיכנס כדי להגיע ליעד שלו.

7 .הימנעות מהסדרים חריגים בצומת .זאת אומרת צומת במתכונת אחידה .

8 .ריכוז הניגודים והבלטתם כדי שלא יהיה הפתעות לנהג ברגע אחרון .

9 .הקטנת זמן-המעבר ושטח-הניגודים הנהג מעדיף בדרך כלל להיות מובל ע"י מפרדות , אבני שפה ואיי תנועה .

10 . העדפת זוויות ישרות לזרועות הצומת ע"י תכנון צומת

ב 90 מעלות : קטן שטח הניגודים וכן אורך הנסיעה בשטח הניגוד . משתפרת האפשרות לראות היטב משני צידי הגישה . מוקלת חובה מתן זכות קדימה בצומת .

11 . הקטנת המהירות היחסית של כלי רכב המתקרבים לצומת הקטנת המהירות היחסית תיעשה ע"י הצרת הדרך , ע"י הטיית מסלולי הנסיעה .

12 . הטיית הזרועות המשניות בכניסה לצומת להקטנת המהירות נהג שאינו רואה מרחוק את המשך נסיעתו בגלל עיקול במסלול נסיעתו בגישה לצומת יאט את נסיעתו .

13 . התמזגויות בזוויות קטנות משטר-תנועה כזה גורם להקטנת המהירות היחסית בין זרמי התנועה ומקטין סכנת ניגודי חיתוך במידה רבה .

14 . יצירת משפכים בצומת להקטנת מהירות התחושה של דרך צרה גורמת לנהג להאט את נסיעתו בעוד שכביש רחב ממריץ לנסיעה מהירה .

15 . מתן הגנה לרכב הממתין בצומת תכנון נבון של איי-תנועה ומפרדות מאפשר מקלט לרכב הפונה או חוצה ומונע שהיות מיותרות בשטח-הניגוד בצומת .

16 . הרתעה מפני פניות אסורות הדגשת הנתיב הטבעי והמותר של הנהג (וסיבוך וניכור כל אפשרות אחרת) מעודדת נסיעה נכונה ומרתיעה נהגים מבחירת מסלול לא נכון .

17 . תפקידי איי-תנועה :

א. הכוונה תנועה והגדרת נתיבים .

ב. צמצום שטח הצומת .

ג. בקרת מהירות הנסיעה בכניסה לצומת ומעבר בו .

ד. הגדרת מקום העצירה או מקום מתן זכות-קדימה .

ה. מקום להתקנת תמרורים ורמזורים .

ו. מקום מפלט להולכי רגל .

על אף חשיבותם אין להגזים במספר איים : מוטב להתקין מספר קטן של איי-תנועה גדולים מאשר הרבה איים קטנים .

18 . "הכלל הגדול" בתכנון כבישים להדגיש את הכוון הראשי בצומת ולמתן את המשני זאת אומרת להקל על התנועה בצומת מכוון הראשי ולהקשות על הכניסה לצומת מכוון המשני .לכן הפנייה לצומת מהכוון הראשי למשני תהיה רחבה וברדיוס גדול ולעומתה הכניסה לצומת מהכוון המשני תהיה צרה וברדיוס קטן יותר .

19 . האי המרכזי (טיפה) שימושו העיקרי הסדר היציאה מהכוון המשני בצומת .

20 . פניות חופשיות ימינה כדי לשחרר את הצומת מרכב ממתין ראוי לשקול תמיד התרת פניות חופשיות . אי משלוש מאפשר פניה חופשית ימינה אבל אינו מתיישב תמיד עם חובת מתן זכות הקדימה

21 . תכנון החוד של איי-תנועה יש להימנע ממצב שבו נבנה אי משלוש שחודו מופנה כלפי הנהג .אלא אם כן יש לצידו אי-טיפה שחודה נמשך מעבר למשולש . דבר זה יימנע הסיכון של תאונה חזיתית ליד המשולש .

22 . תנועה עוקפת בצומת חשוב למשוך את קצה-הטיפה מעבר לקצה המשולש בדרך המשנית כדי למנוע עקיפת הצומת .

23 . פניית-פרסה מניעתה והתרתה ימוקם קצה-הטיפה במקום שיאפשר פניית-פרסה בשני שלבים . חיוני להבטיח שדה ראייה טוב ותנועה דלילה מהכוון המשני .

24 . על הנהג לראות את אי-התנועה בעוד מועד יש לתכנן את מיקום החוד של הטיפה בקפדנות ולוודא כי הנהג המתקרב אל הצומת יראה את האי בעוד מועד .

במקרים הבאים יש לשקול ביטול צומת :

1. כאשר אין לצומת מקום במערכת במיוחד לגבי צמתים של דרכים מקומיות עם דרכים עורקיות/ראשיות .

2. כאשר המרחק ממנו לצומת הקרוב קטן מאוד .

3. כאשר אין טווח ראייה מספיק בצומת ואין פתרון סביר אחר .

4. כאשר השיפוע לאורך בדרכי הגישה גדול מדי .

מחלפים :

מחלף מפגש של כמה דרכים במפלסים אחרים הכולל גם את הכבישים המחברים את הדרכים האלה זו לזו .

המחלף בנוי על שני עקרונות :

1. ניצול יותר ממפלס אחד כדי להפריד כליל תנועות אלה מאלה .

2. שימוש במפלסים אחרים כדי להמיר ניגודי חיתוך בניגודי היפרדות והתמזגות בעיקר בכל הנוגע לטיפול בפניות שמאלה .

יתרונות של מחלף :

1. מתן אפשרות לתנועה רצופה ללא עצירות .

2. הפרדת תנועות זו מזו והגברת הבטיחות .

3. הסדר-תנועות במתכונת קבועה הידועה לעוברי הדרך .

חסרונות של מחלף :

1. מחיר הקמה גבוה .

2. שטח קרקע ניכר .

3. גורם לשיפועים אף בשטח מישורי .

4. עלול להקטין טווח-ראייה .

5. אפשריות בלבול וטעות נהגים .

מחלף מעויין (יהלום) :

מחלף בצורת מעויין , שבו יש הפרדה בין התנועות שאינן פונות וצמתים להעברת תנועות בכל הפניות . התנועות נשמרות ומבוצעות ע"י שימוש בכבשים . בדרך המשנית נותרים עדיין ניגודי חיתוך בפניות שמאלה . הגישור פשוט בדרך כלל והשטח הנתפס ע"י המחלף קטן יחסית .

מחלף עלה-תלתן :

מחלף שבו מבצעות הפניות שמאלה באמצעות לולאות ימינה . אם אין לולאות לכל הפניות שמאלה לאחר הפניה הזאת התנועה מתמזגת לתוך הדרך החוצה מימין, אלא הן ניתנות בצומת או בדרך אחרת , יקרא המחלף "עלה-תלתן חלקי" .במחלף עלה-תלתן יש השתזרות התנועה המתמזגת מימין "נחתכת" למעשה ע"י התנועה היוצאת ימינה מהדרך בלולאה הבאה . חסרונותיו של מחלף עלה תלתן שטח גדול ותנועות ההשתזרות מתקיימת בדרך המהירה ובמשנית . וכמו כן יש בכל כביש שתי כניסות ושתי יציאות .

מחלף חצוצרה :

מחלף פשוט , המשמש לחיבור שלוש דרכים הנפגשות בו , כשחיבור אחד בצורה לולאה . במחלף כזה יש שימוש בלולאה ישירה מהדרך הראשית ובלולאה בלתי ישירה לתנועה מהדרך המשנית לראשית .אין כל בעיה בפניות ימינה במחלף זה .

מחלף Y ישיר :

זה מחלף של צומת בן 3 זרועות ששתיים מהן בזוית חדה זו לזו דוגמת האות Y .

מחלף ישיר מלא :

מחלף שבו יש קשר ישר מכל מוצא לכל יעד דרך המחלף , בלי צמתים במפלס אחד ובלי לולאות . אם יש לפחות קשר לא-ישיר אחד (ע"י צומת או ע"י לולאה הפוכה) . זה מחלף ישיר חלקי .

דרך מאספת/מחולקת :

דרך במחלף המשמשת לאיסוף תנועה יוצאת ונכנסת , ולחלוקתה באופן שהאיסוף והחלוקה נפרדים במידה המרבית מהתנועה העוברת (שאינה מחליפה דרך במחלף) . מטרתה : להפסיק את השפעת ההשתזרות על הנוסעים ישר (שאינן חלק ממנה) . הקלת ההשתזרות או ביטולה מכל וכל .

רמזור :

מטרות הרמזור :

1. הפרדה בזמן בין תנועות עוינות , במגמה לאפשר זרימה יעילה שוטפת ובטוחה במערכת הדרכים בכל שעות היממה .

2. צמצום זמני העיכוב וההמתנה בצמתים במגמה לנצל ככל האפשר את קיבולת המערכת .

3. ויסות זרמי-התנועה וקביעת משטר-תנועה מתאים לצומת .

4. פישוט ההחלטות העומדות בפני הנהג המתקרב לצומת .

5. מניעת תאונות הנובעות מקונפליקט בין תנועות עוינות .

6. הבטחת רציפות הזרימה לאורך דרכים עורקיות .

7. הגנת החצייה של הולכי-הרגל .

הרימזור חייב לענות על הדרישות הבסיסיות הבאות :

1. חייב להיות מותאם לתנאי-המקום ומסוגל למלא את ייעודו .

2. חייב למשוך תשומת-לב המשתמשים בדרך .

3. חייב להיות ברור וחד-משמעי .

4. חייב לגרום לתגובה המצופה מן המשתמשים בדרך .

5. חייב להיות ממוקם ומופעל באופן אשר יאפשר זמן ידוע ומספיק לתגובה .

6. חייב להיות תחת פיקוח .

7. חייב להיות מעוגן בחוק ומאושר ע"י הרשות החוקית המתאימה

יתרונות הרמזור :

1. מביא בעקבותיו זרימת-תנועה סדירה יותר .

2. מקטין תאונות חזית-צד ותאונות אחרות שעיקרן אי מתן זכות-קדימה .

3. מאפשר לרכב הבא מכוונים משניים לחצות בבטחה זרמי-תנועה חזקים בלי להמר .

4. מגביר ביטחונם של נהגים והולכי-רגל .

חסרונות הרמזור :

1. יקר , עלות גדולה .

2. מגדיל לעתים את זמני העיכוב בצומת .

3. מגדיל לרוב את מספר תאונות חזית-אחור .

שלושת סוגי התאונות העיקריים בצמתים הם :

1. פגיעה בהולך רגל .

2. התנגשות חזית-צד .

3. התנגשות חזית-אחור .

יחד הם מהווים כ 89% מכלל התאונות בצמתים . סוג התאונה השכיח בצומת מרומזר הוא התנגשות חזית אל צד .

קיימים 3 סוגים של הצדקים להתקנת רמזורים :

1. נפחי-תנועה (רכב) בצומת ההצדק מתקיים כאשר במשך 8 שעות העמוסות ביותר של יום מייצג הנפח הכללי של כלי-הרכב הנכנסים לצומת (למעט פניות חופשיות) עולה על 10,000 יר"מ , שמהם לפחות 1,5000 יר"מ באים מן התנועות המשניות .

2. הצדק חציית הולכי-רגל צירוף מספר הולכי-הרגל החוצים במעבר חצייה אחד , ונפחי תנועת הרכב העוברים עליו , במשך כל אחד מ 8 השעות העמוסות ביותר של יום מייצג , נופל בשטח המוגדר במצדיק רימזור .

3. נתוני תאונות דרכים בגל אי-מתן זכות קדימה אירעו בצומת לפחות 5 תאונות בשנה , או 7 תאונות בשנתיים , או 9 תאונות בשלוש השנים האחרונות , אז מתקיים ההצדק הנפחי לרימזור בערכים הנמוכים עד-כדי 20% מהמקובל .

4. נתוני תאונות-דרכים לבדם אינם מהווים הצדק להתקנת רמזורים .

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

טרומפלדור בגליל-משנת 1913

סרט על אולטרה-סאונד תלת ממדי

ליקוי חמה 2009

טלסקופ החלל האבל

סגננות חשיבה ולמידה

הסכנה הגדולה הטמונה בעובש