דיני תעבורה - מבוא לתורת המשפט

מהו משפט – זוהי מסגרת של כללי התנהגות של בני אדם , אשר בתי משפט במדינה נותנים להם תוקף .

מקור המשפט במדינת ישראל הוא בחוקי הכנסת , כפי שהם מתפרשים על ידי בית המשפט , הכנסת היא המחוקק הריבוני , ואין כל הגבלה לסמכויות החקיקה שלה , כל חוק של הכנסת יכול לבטל או לתקן חוק קודם שלה – וכאן חל הכלל המשפטי הקובע , כי " חוק מאוחר עדיף על חוק מוקדם " .

המשפט החל במדינה – המשפט שהיה קיים בארץ ישראל ב- 14 במאי 1948 יעמוד בתוקפו , עד כמה שאין בו משום סתירה לסעיף 11 או לחוקים אחרים , שיינתנו על ידי מועצת המדינה הזמנית או על פיה , ובשינויים הנובעים מהקמת המדינה ורשויותיה , ואילו בסעיף 19 לאותה פקודה נקבעה המשכיות הזכויות והחובות : " צו , הוראה , הודעה , דרישה , תעודה , מסמך , הרשאה , רשיון , פטנט , המצאה …. יעמדו בתוקפם , כל עוד לא ישונו , יתוקנו או יבוטלו , בלתי אם נקבע אחרת על ידי מועצת המדינה .

המשפט מתחלק לשלושה שטחים עיקריים :

1 . המשפט הפרטי – המסדיר את הזכויות והחובות שבין אדם לחברו .

2 . המשפט הפלילי – הוא מערכת הכללים המשפטיים האוסרים התנהגות מזיקה או מעשים מזיקים של בני אדם ומטילים עונשים על התנהגות או מעשים אסורים , אלה כללים הקובעים מצוות "עשה" או "אל תעשה" .

3 . המשפט הציבורי ( המנהלי ) – מסדיר את היחסים , וכן את הזכויות והחובות , שבין האזרח מצד אחד , ובין המדינה ורשויותיה , מצד שני .

חוקים יכולים להתייחס ליותר מאשר לשטח של משפט אחד .

הרשות המחוקקת – הכנסת , הגוף המחוקק הוא הכנסת , והיא הריבון במדינה . לחקיקתה קוראים " חקיקה ראשית " .

הרשות המבצעת – הממשלה , על הממשלה מוטל תפקיד הביצוע במדינה – החוקים והפיקוח על ביצועם , בין יתר תפקידיה נמצאת הממשלה , על ידי השרים , גם כגוף מחוקק , אך חקיקה זו היא חקיקת ביצוע . התקנות והצווים המותקנים על ידי השרים " חקיקת מישנה " .

דרכי חקיקה –

1 . חקיקה ראשית – הצעת חוק נקראת בקריאה ראשונה במליאת הכנסת ומועברת לוועדה המתאימה בכנסת . בוועדה יכול כל חבר להביע הסתייגות שלו להצעת החוק . גם חבר כנסת שאיננו חבר הועדה האמורה , שהביא את הסתייגותו בוויכוח הכללי , מותר לו להכניס את הסתייגותו הוא . לאחר מכן מובאת הצעת החוק למליאת הכנסת לקריאה שנייה , שבו הדיון איננו כללי , אלא על כל סעיף וסעיף , ולאחר מכן נערכת הצבעה , שנחשבת לקריאה השלישית .

2 . חקיקה משנית – במדינה מודרנית רבה מלאכתו של המחוקק הראשי , וכדי להקל מעליו את נטל החקיקה , הוא מעביר לגופים ממשלתיים , בעקר לראשי המשרדים הממשלתיים ( השרים ) , חלק ממעמסה זו של החקיקה . בדרך של התקנת תקנות ביצוע לחוק .

ביחס לחקיקת משנה קיימים כללים אלה :

א . אין חקיקת מישנה יכולה לסתור כל חוק .

ב . חקיקת מישנה חייבת להסתמך על חוק המסמיך , וצריכה להיות תואמת את מטרותיה .

ג . חקיקת מישנה חייבת להיות סבירה .

בחקיקת מישנה מתעוררת בכל חומרתה בעיית החריגה מסמכות . ובית המשפט לא יהסס לבטל תקנה הנגועה בחוסר סמכות .