דיני תעבורה - החקיקה בענייני התעבורה

פקודת התעבורה

פקודת התעבורה מהווה את החקיקה הראשית בנושא התנועה בדרכים ובטיחות בתנועה

הפקודה מתחלקת לתשעה פרקים עיקריים , וכוללת שבע תוספות .

הפרקים דנים :

פרק ראשון – מבוא ( פרשנות והגדרות ) .

פרק שני – רישוי ורישום ( רשיון רכב ורישום רכב , רשיון נהיגה , רשיון להפעלת מונית , רשיון הוראה ) .

פרק שלישי – פטור ( פטורים על פי דין , סמכות לפטור , פטור באישור ועדת הכספים , רכב של צהל ושל משטרת ישראל ונהגיהם , מתלמד , אופניים ותלת אופן ) .

פרק רביעי – שפיטה וסדרי דין ( סמכות של שופט תעבורה , מינוי שופטי תעבורה , הודעה בכתב ודו"ח בוחן , צילום רכב וראיה קבילה , אחריות בעל רכב , טכוגרף ) .

פרק חמישי - מעצר וברירת קנס ( סמכות לעצור בלי צו , ברירת קנס בנסיבות מחמירות , שיעור הקנס סמכות שוטר בעבירות באופניים ) .

פרק שישי – פסילת רשיון ואיסור שימוש ברכב ( סמכות בית המשפט לפסול רשיון נהיגה , פסילה על תנאי , פסילה לכל דרגות הרשיון , פסילה מינימום שני חודשים , פסילה מינימום שלושה חודשים , פסילה מינימום שנה אחת , פסילה מינימום שלוש שנים , סייגים לגבי רשיון נהיגה צבאי , פסילה וחישוב תקופתה ,המסתייע ברכבו לעוון או לפשע , המסתייע ברכבו לביצוע עבירת מין , פסילת נאשם בעוון או בפשע מהחזיק ברשיון , פסילה עד גמר הדין , פסילה בידי קצין משטרה , ביטול פסילה , פסילה מטעמי כושר , התליית רשיון מטעמי בטיחות , התניית תנאים מטעמי כושר , חיוב הדרכה , סמכות הרשות לפסול נהגים מסוכנים , ביטול הפסילה פקיעתה ואישורה , הפסקת הפסילה , ערעור לפני בית המשפט המחוזי , חובה להמציא רשיון נהיגה ) .

פרק שביעי – עבירות ועונשין ( עבירות , הדין כשיש עבירות קודמות , גרימת מוות בנהיגה רשלנית , עצירת רכב לפני מסילת רכבת , קבלת רשיון בהעלמת הפסילה או התנאים , נהיגה בזמן הפסילה או בניגוד לתנאים , העונש לעבירה על התקנות , אחריות פלילית ואזרחית שמורה ) .

פרק שמיני – תקנות וחוקי עזר ( תקנות כלליות , תקנות מיוחדות בדבר רכב מנועי ציבורי , תקנות בדבר ביטוח או ערובה , מתן תוקף לאמנות בין-לאומית , סמכות להקים רשויות , סמכות רשות מקומית להתקין חוקי עזר ) .

פרק תשיעי – שונות ( חלקה של רשות מקומית באגרות , הסכם עם ממשלות שכנות , תחולה על שירות המדינה , מסירת מידע ממאגר מידע , מסירת מידע לגבי תאונות דרכים , תוספת לאגרה עבור רשות השידור ) .

שבעה תוספות הם :

תוספת ראשונה – סעיפים 38 ו- 39 .

תוספת שניה – סעיפים 38 ו- 39 .

תוספת שלישית – סעיף 12 א .

תוספת רביעית – סעיפים 27 ו- 47 .

תוספת חמישית – סעיף 82 .

תוספת שישית – סעיף 83 .

תוספת שביעית – סעיף 57 ג .

פקודת התעבורה כוללת שמונים וארבעה סעיפים ושבעה תוספות , נחקקה עוד בשנת 1929 . בהתאם לפקודת סדרי שלטון ומשפט נשארה בתקופה (אומצה) עם הכרזה על הקמת המדינה . וניתן לה תוקף חוקי מדינה . בסוף שנת 1961 ניתן לה גם נוסח עברי חדש מחייב . סעיפי הפקודה הותאמו ותוקנו על ידי מליאת הכנסת ופורסמו בספר החוקים . הפקודה קובעת הסדרים וכללים לקיום תנועה שוטפת ובטוחה בדרכים .

פקודת התעבורה הינה חקיקה ראשית המהווה חוק מסגרת בלבד , הרי שהסמיכה את שר התחבורה להתקין תקנות לשם ביצוע הוראת הפקודה .

תקנות התעבורה

תקנות התעבורה הנן תקנות לשם ביצוע הוראות פקודת התעבורה המתפרסמות ב"רשומות" (קובץ תקנות) על ידי שר התחבורה , בתוקף סמכותו מכוח הפקודה . בשנת 1961 אוחדו בקובץ אחד ומאז תוקנו בהתאם לתנאים ולמצבים שהזמן גרמם . קיימות כשש מאות תקנות , הבאות לפרט כל הנוגע לנושאים הבאים : פרשנות והגדרות , הוראות בדבר רישום ורישוי כלי רכב , רישום ורישוי נהגים , בתי ספר לנהיגה , מורים לנהיגה , התנהגות בדרך וסדרי תנועה , אוטובוסים , מוניות , שיטת ניקוד בעבירות תעבורה , התנועה הבין- לאומית , סדרי בטיחות בהפעלת כלי רכב במפעלים ואגרות .

חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים

חוק זה מאפשר לממשלה לכוון ולפקח את פעולת האזרח בתחומים שנראים בעיניה כחיוניים להתערבותה ובדרך של צווים . לעניין דיני התעבורה לפי חוק זה , פורסמו צווים רבים ולהלן דוגמאות מספר , הנוגעות לשירותים חיוניים בשטח התעבורה והתחבורה : צו בדבר ייצור רכב והרכבתו , צו בדבר ייצור וסחר במוצרי תעבורה , צו בדבר הרכבת מנועי דיזל ברכב , צו בדבר שירותי הובלה ושירותי גרורים , צו בדבר איסור העלאת מחירי מצרכים ושירותים בתעבורה , צו בדבר מוסכים ומפעלים לכלי רכב , צו בדבר שירותי גרירת רכב וחילוצו , צו בדבר הגבלת העברתו של רכב .

דיני התעבורה מתייחסים הן למשפט הפלילי והן למשפט הציבורי . באותו חלק הנוגע למשפט הפלילי ישנן עבירות תעבורה , שבהן דרושה כוונה פלילית , אף כי מועטות הן , הרי נמצא כאן את הרשלנות הרגילה וחוסר זהירות , ואילו ברוב העבירות אין נדרשת כוונה פלילית ועצם גרימת הנזק היינו מן האלמנטים של העבירה .

רוב העבירות התעבורה הן עבירות מוחלטות , אשר לגביהן אין צורך להוכיח רשלנות או חוסר זהירות , אלא מספיקה ההוכחה כי העבירה , אכן , נעשתה .