דיני תעבורה - עקרונות יסוד במשפט הפלילי ובדיני התעבורה

במשפט הפלילי קיימים שלשה עקרונות מהותיים ויסודיים ואלו הם :

א . אין עבירה ללא חוק .

ב . אין עונש ללא חוק .

ג . בדרך כלל , כל עבירה פלילית מורכבת משני אלמנטים : מעשה פלילי וכוונה פלילית .

בהיעדר חוק המגדיר את העבירה ואת העונש – אין עבירה ואין עונש .

מעשה או מחדל שעשיתי היום , ושהוא בחזקת מותר – אין להענישני עליו על סמך חוק שיוחק למחרת עשיית המעשה , או המחדל .

העיקרון השלישי קובע , שנחוצה לעבירה פלילית גם כוונה פלילית , הרי שלא תהיה עבירה פלילית אלה בהתקיים שני אלמנטים אלה .

ארבע סוגים יש לה , לכוונה הפלילית :

א . כוונת תחילה – זוהי כוונה , הדרושה להוכחת עבור רצח . האלמנטים של כוונה כזו הם ההחלטה להרוג אדם ,קור רוח , הכנה למעשה הרצח או ההריגה והיעדר הרגזה או קנטרנות מצד הקורבן .

ב . "בזדון" או "ביודעין" – כאשר ראובן הולם בשמעון תוך פעולה זדונית , הרי הכוונה הפלילית הדרושה במקרה זו היא "זדון" או "ביודעין" , די אם התביעה תוכיח , שמתן המהלומה הייתה פעולה רצונית לשם הוכחת הכוונה הפלילית .

ג . רשלנות פושעת , פזיזות – אדם סביר צריך לחזות מראש תוצאות מזיקות של מעשהו , או מחדלו . אין אדם רוצה להביא לתוצאה המזיקה , אולם הוא פועל תוך "לא אכפתיות" , פזיזות , הרי שהוא מסתכן .

ד . רשלנות רגילה - רשלנות היא :

1 . אי קיום החובה לראות את הנולד , בעוד שאדם סביר היה צופהו .

2 . אי מילוי חובה לנקוט אמצעים מתאימים וסבירים כדי למנוע נזק מאדם או מרכוש , כאשר אדם סביר היה נוקט באמצעי כזה .

כאשר הרשלנות הינה העבירה עצמה . העבירה במקרה זה אינה דורשת גרימת נזק . בסוג זה נמצא את רוב עבירות התעבורה .שאין נדרשת לגביהן כוונה פלילית .

כאשר הרשלנות היא עבירה , לפי התוצאה , גרימת הנזק כאן היא אלמנט חשוב של העבירה . כאן יש לבדוק אם נתקיימו מרכיבי העבירות האלה :

1 . האם קיימת חובה לנקוט אמצעי זהירות כלפי הקורבן .

2 . אי נקיטת אמצעי הזהירות .

3 . גרימת הנזק כתוצאה מאי נקיטת אמצעי הזהירות .

עבירות מוחלטות – ישנן עבירות שאינן דורשות כל כוונה פלילית , או ידיעת המצב לאשורו – די שיוכח כי העבירה נעברה . תקנות התעבורה כוללות הרבה עבירות כאלה – במיוחד אמורים הדברים בקשר לחובתו של נוהג הרכב לעניין מצבו של הרכב .

דוגמא : חובה לפי תקנות התעבורה שמערכת האורות ברכב תהיה תקינה ופועלת כהלכה בשעת השימוש ברכב (תקנה 97) אם מתקלקל האור האחורי ברכב בשעת נהיגה , למרות שהיה תקין בשעת תחילת הנסיעה . לגבי עבירה זו – אין זו הגנה לנאשם שהוא נקט בכל האמצעים הסבירים , וכי לא הייתה כאן כל כוונה פלילית . הגנה היחידה היא , במקרה זה , וכן בכל העבירות המוחלטות , תהיה , שהפעולה לא הייתה רצונית , או שהמעשה נגרם כתוצאה מגורם שלא הייתה לנאשם כל שליטה עליו .