עבודה בקרינה מיננת :

הגדרה קרינה מיננת וחומר רדיואקטיבי :

קרינה מיננת היא קרינה אלקטרומגנטית (כגון רנטגן או גאמא) או קרינה חלקיקית המסוגלת לייצר יונים בעבורה דרך חומר . מידת הרדיואקטיבית של חומר נמדדת במיקרוקירי (MCI) , וחומר מכונה רדיואקטיבי אם הוא פולט בעצמו קרינה מיננת .

אסור לעסוק בחומרים רדיואקטיביים ובמכשירי קרינה ללא היתר :

אסור לעסוק בחומרים רדיואקטיביים ובמכשירי קרינה ללא היתר של משרד הבריאות על-פי תקנות הרוקחים . תוקפו של היתר הינו לשנה אחת .

אסור להפקיר חומר רדיואקטיבי :

אסור לכרות ואף לחפש מינרל רדיואקטיבי ויש להודיע על גילוי שלו :
חל איסור לחפש מינרל רדיואקטיבי (פעולת "סכייה") , לכרות אותו או לייצא אותו , ללא רישיון של שר הביטחון , ובכפוף לתנאי הרישיון . כל מחזיק ברישיון חייב לדווח על פעולותיו מדי חודש לממשלה ולמפקח על מינרלים רדיואקטיביים . כל אדם המגלה מינרל רדיואקטיבי חייב להודיע על כך מיד בכתב למקח על מינרלים רדיואקטיביים .

חובת הודעה על התחלת עבודה בקרינה מיננת :

על מפעל המתחיל לעבוד בקרינה מיננת להודיע על כך בכתב למפקח עבודה אזורי לפחות חודש מראש .

תקן להגנה מקרינה של הוועדה לאנרגיה אטומית הישראלית :

קיים תקן ישראלי להגנה מקרינה של הוועדה לאנרגיה אטומית , ואפשר לעיין בו במשרדי אגף הרישוי של הוועדה , וכן במרכז למידע של המוסד לבטיחות ולגיהות בתל-אביב . בתקן זה מפורטות , בין היתר , כמויות חומרים רדיואקטיביים שאפשר להחזיקם מבלי שיוחלו על המחזיק תקנות בטיחות בעבודה בנושאי קרינה , שיעורי חשיפה מותרים לקרינה במקרה של צורך בהצלת חיי אדם ועוד .

שיעורי הקרינה המותרים לעובד :

שיעור הקרינה הרדיואקטיבית שגוף סופג נמדד ביחידות מיליסיברט (MSV) או רם (REM) כאשר 1 רם שווה 10 מיליסיברט . מנות הקרינה שאדם סופג מצטברות , והמנות הגבוליות המותרות לחשיפה שנתית שונות לאיברים ולרקמות שונים .
לכל איבר / רקמה מנה גבולית , וחישוב סך כל מנות הקרינה המשוקללות נעשה על-ידי צירוף מכפלות מנות הקרינה של כל איבר במקדם שקלול המיוחד לו

תנאים לחריגות ממנת הקרינה הגבולית :

במקרים מיוחדים , כשיש לבצע עבודה חיונית המחייבת חריגה מהמנה הגבולית , אפשר לחשוף עובד באופן חד-פעמי למנת קרינה של עד כפל המנה הגבולית , אך זאת לאחר שהמעביד התייעץ עם מפקח קרינה , ובתנאי שבמשך כל חיי העובד הוא צבר פחות ממנת הקרינה הגבולית כפול חמישה . במקרה של חשיפה חריגה כזו , על המעביד להודיע לעובד בכתב על הסיכונים הכרוכים בעבודה ולפרט בפניו את האמצעים הננקטים כדי להקטין את חשיפתו .
למרות האמור לעיל , אסור לחשוף נשים בגיל הפוריות (עד גיל 45) ונשים הרות מעבר למנות הקרינה המציינות בתקנות עבודת נשים .
אם יש צורך בהצלת חיי אדם או במניעת אסון כבד , מותר לחשוף עובד למנה מרבית המפורטת בתקן להגנה מקרינה של הוועדה לאנרגיה אטומית בישראל .

חשיפת נשים לקרינה :

אסור לאישה עד גיל 45 , במסגרת עבודה או הכשרה מקצועית , להיחשף ליותר מ – 5 רם לשנה . שיעור החשיפה החודשי הממוצע לא יעלה על 0.4 רם . אם בחודש מסוים נחשפה האישה ליותר מ – 0.4 רם , יש להקטין את שיעור החשיפה בחודש העוקב כדי לשמור על הממוצע הנדרש בשני החודשים הסמוכים .
אסור לאישה הרה להיחשף ליותר מ – 1 רם במשך כל תקופת הריונה (מיום מתן ההודעה ועד סיום ההריון) . שיעור החשיפה החודשי הממוצע במשך תקופת ההריון לא יעלה על 0.15 רם . אם בחודש מסוים נחשפה האישה ליותר מ – 0.15 רם , יש להקטין את שיעור החשיפה בחודש העוקב כדי לשמור על ממוצע הנדרש בשני החודשים הסמוכים .
על המעביד לנקוט בכל האמצעים כדי למנוע חשיפת אישה למנות קרינה גבוהות מהמותר , ובמקרה של ספק עליו לפנות (בכתב) למפקח עבודה ולנהוג על-פי הנחיותיו .
מעביד המעסיק אישה עד גיל 45 שנה באחד או יותר מעיסוקים הבאים חייב לדווח על-כך למפקח עבודה , וכן לדווח לו על הצעדים הננקטים לצמצום החשיפה מקרינה :
א. הפעלת מכונות הפולטות קרני רנטגן .
ב. יצור או עיסוק ישיר בתכשירים המכילים איזוטופים רדיואקטיביים .
המעביד חייב לנהל רישום מסודר ושוטף של כל מנות החשיפה של כל הנשים בגיל הפוריות (עד גיל 45) , ולהודיע בכתב למפקח העבודה על אמצעי המדידה והבטיחות שהוא נוקט בקשר לחשיפה לקרינה .
את התקנות בדבר חשיפת נשים לקרינה יש להציג במקום הנראה לעין בכל מקום שבו נשים שגילן עד 45 עלולות להיחשף למנת קרינה שנתית של יותר מ – 0.5 רם .

חומרים רדיואקטיביים ומכשירי קרינה שלא חלות עליהם התקנות :

התקנות לא חלות על החומרים הרדיואקטיביים הבאים :

א. חומרים רדיואקטיביים שהכמות המוחזקת מהם אינה עולה על המפורט בנספח ו' של התקן להגנה מקרינה של הוועדה לאנרגיה אטומית בישראל .
ב. מוצקים רדיואקטיביים כפי שהם נמצאים בטבע ובתנאי שריכוז האקטיביות בהם קטן מ – 500 בקרל לגרם (0.014 מיקרוקירי לגרם) .
ג. מוצקים (למעט פסולת רדיואקטיבית) שהריכוז הממוצע בהם אינו עולה על 100 בקרל לגרם (0.0027 מיקרוקירי לגרם) , ובתנאי שריכוז זה אחיד למדי .

כן לא חלות התקנות על מכשירי הקרינה הבאים :

א. התקנים או מכונות רנטגן הפולטים קרינה X שהאנרגיה המרבית שלה נמוכה מ – 5 קא"ו (KeV) .
ב. מסופי מחשבים , מכשירי טלוויזיה ביתיים , שפופרות ואקום , מיקרוסקופים אלקטרוניים ומיישרי זרם , בתנאי שקצב מנת הזרימה בחלק החיצוני על דופן המכשיר אינו עולה על 5 מיקרוסיוורט (0.5 מיליראם) בשעה .
ג. התקנים שאינם מכילים חומרים רדיואקטיביים , אך פולטים קרינה מיננת בקצב שאינו עולה על 1 מיקרוסיוורט (0.1 מיליראם) בשעה בנקודה כלשהי המרוחקת 10 ס"מ מהתקן .
ד. התקנים שאינם מכילים חומרים רדיואקטיביים , אך פולטים קרינה מיננת , אשר הפצתם לציבור הותרה בידי הממונה על הקרינה .
כן לא חלות התקנות על מקורות קרינה חתומים (שאינם מפזרים חומר רדיואקטיבי לסביבה) , אם הם עומדים בדרישות שונות המפורטות בתוספת הרבעית לתקנה ( תב"ע , גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מיננת) . תקנות לא חלות גם על פריטים המוארים באמצעות חומרים רדיואקטיביים בתנאי שהם אינם מפיצים חומר רדיואקטיבי לסביבה , ושהם עומדים בתקני ISO או שכמות החומר הרדיואקטיבי בהם אינה עולה על המפורט בתוספת הרבעית של התקנה האמורה לעיל .

הגדרת מקומות עבודה החייבים בנקיטת אמצעים נגד חשיפה לקרינה :

מקום עבודה שבו עובדים , משתמשים או מחזיקים בחומרים רדיואקטיביים או מכשירי קרינה או במקורות קרינה , ושבו קיימת סכנה לחלק (או לכל) העובדים של חשיפה לקרינה יותר מעשירית המנה הגבולית , חייב הבעל או המעביד לנקוט אמצעים המפורטים להלן :
א. לנקוט כל פעולה שתהיה דרושה כדי למנוע חשיפת בני-אדם (הן עובדים והן מבקרים) במפעל לקרינה מיננת בשיעור העולה על המנה הגבולית , ולפעול ככל שאפשר להקטנת החשיפה במקרה של ספק לגבי אמצעי הבטיחות שיש לנקוט , על המעביד לפנות למעבדה מוסמכת לקרינה ולפעול על פי הנחיותיה .
ב. למנות ממונה בטיחות קרינה (בעל ידע בבטיחות קרינה מיננת , ושהוסמך על-ידי מכון מוסמך להדרכה בנושא קרינה) . המינוי יעשה בהסכמת מפקח עבודה אזורי , ובהסכמת הממונה שהוסמך על-ידי שר הבריאות במסגרת תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים) .
ג. להכין תוכנית בטיחות מאושרת על-ידי מעבדה מוסמכת לקרינה , ובה כל המידע הנוגע בסיכוני קרינה במפעל , סוגי העובדים הזקוקים לבקרה אישית , ותכנית להדרכת עובדים בהגנה מפני קרינה מיננת . את תוכנית הבטיחות יש למסור אחת לשנה , בשני עותקים , למפקח עבודה אזורי .
ד. לספק לעובדים ביגוד מגן , ציוד מגן , מכשירי מדידה וניטור וכן אמצעי בטיחות נאותים נוספים בכמויות שאישרה מעבדה מוסמכת לקרינה . יש לתחזק את הציוד באופן נאות ולהקפיד לגבי השימוש בו . מכשירים ביטוחתיים לניטור קרינה יכיילו אחת לשנה לפחות באמצעות מעבדה מוסמכת לקרינה (יש לדאוג לקבלת תו כיול תקף לכל מכשיר) .
ה. לערוך במפעל בדיקות סביבתיות תעסוקתיות לקביעת סיכוני הקרינה מיד לאחר התקנת מכשירי קרינה או מקורות קרינה , ולבצע בדיקות אלו אחת לשנה לפחות . את תוצאות הבדיקות יש לרשום ביומן מעקב הנמצא במקום העבודה (היומן יישמר 30 שנים לפחות) , וכן יש למסור את התוצאות הבדיקות למפקח עבודה אזורי , עם הסבר על אמצעים הננקטים לתיקון ליקויים (אם נמצאו) ולוח זמנים לסיום התיקונים .
ו. לקבוע בכל תחנת עבודה הוראות הפעלה ובטיחות , וכן הנחיות מאושרות על-ידי מעבדה מוסמכת לקרינה למקרה תקלה או תאונה .
ז. להדריך ולאמן את העובדים , בכתב ובע"פ , באמצעות ממונה בטיחות קרינה או באמצעות מכון מוסמך להדרכה , כל עובד חדש מיד עם קבלתו לעבודה . בנוסף , יש להדריך כל עובד קרינה באופן שוטף אחת לשנה לפחות .יש לוודא שהעובדים הבינו את הדרכה ושהם פועלים לפיה .
ח. לתחום , לסמן ולשלט (בעברית) את האזורים בהם צפויה מנת קרינה העולה על עשירית מהמנה הגבולית .על השילוט לכלול גם את הסמן הבינלאומי המקובל לקרינה מיננת (הסימן כמפורט בתוספת החמישית לתקנה) .
ט. לדווח למפקח עבודה אזורי על כל חקירה , תקרית , מקרה מסוכן ותקלה בקרינה תוך שבעה ימים מתאריך האירוע .כן יש לדווח למפקח עבודה האזורי על כל שינוי מתוכנן במקום העבודה העלול להשפיע באופן מהותי על תוכנית הבטיחות או על סיכוני הקרינה ולבצע את השינוי רק לאחר הסכמה בכתב של מפקח העבודה האזורי .
י. לקיים בקרה אישית ופיקוח רפואי לעובדים בקרינה כמפורט בסעיף הבא .

על אילו עובדים יש לקיים בקרה אישית :

יש לקיים בקרה אישית בכל עובד העלול להיות חשוף ליותר משלוש עשיריות מהמנה הגבולית של קרינה מיננת , ללא קשר לאופי מקום עבודה או לסוג העבודה .
בנוסף , יש לקיים בקרה אישית לכל עובד שיש לו גישה לאזור שבו קצב מנת הקרינה עולה על 0.25 מילירם בשעה ("סיכון לחשיפה חיצונית") , או שהוא עובד בחדר או מתקן עם חומרים רדיואקטיביים המפיצים קרינה לסביבה בכמויות המפורטות בתוספת השלישית לתקנה ("סיכון לחשיפה פנימית") . העובדים בעלי סיכון לחשיפה פנימית או חיצונית כמפורט לעיל חייבים בבקרה אישית רק אם הם מועסקים במקומות העבודה ובסוגי העבודה המפורטים להלן :
א. עובד מרפאה , מעבדה או מכון רפואי , העוסק באבחון ברנטגן , או בטיפולים אונקולוגיים , או ברפואה גרעינית , או ברדיואימונואסיי (RIA) .
ב. עובד מעבדה במכון מחקר או במוסד להשכלה גבוהה המשתמש בחומרים רדיואקטיביים פתוחים , או המפעיל מקורות חזקים לקרינה המפורטים בתוספת השלישית לתקנה .
ג. עובד במפעלי תעשיה וחקלאות בהם מפעילים או משתמשים במקורות רדיוגרפיה , או במדידים גרעיניים פולטי קרינה מיננת (כולל מד-גובה , מד-לחות , מד-צפיפות וכד') , או בציפוי עדשות בתוריום-פלואוריד , או בתרכובות מסומנות בחומרים רדיואקטיביים פתוחים .
ד. עובדי מסחר ושירותים המספקים או מובילים חומרים רדיואקטיביים פולטי קרינה גאמא בשיעור המפורט בתוספת השלישית לתקנה , או נותני שרות/ספקים של גלאי עשן , או מפעילים מכונות שיקוף לצרכי ביטחון .

קיום בקרה אישית לעובד בקרינה :

הבקרה האישית על העובדים בקרינה תיעשה באמצעות מעבדה מוסמכת לקרינה , באמצעות ציוד מתאים למדידת קרינה (דוזימטר אישי) . התוצאות תיבדקנה אחת לחודש (אלא אם מפקח הקרינה הורה על תדירות אחרת) .

בדיקות רדיוטוקסולוגיות במקרה של זיהום רדיואקטיבי פנימי :

עובדי קרינה העוסקים בחומרים רדיואקטיביים פתוחים יעברו בדיקות רדיוטוקסולוגיות אחת לשלשה חודשים לפחות (אלה אם מפקח הקרינה הורה על תדירות אחרת .

חובותיו של עובד קרינה :

על עובד קרינה למלא בקפידה הוראות הבטיחות שנקבעו בתחנת העבודה , ולהקפיד להשתמש באמצעי בטיחות הקרינה , ציוד המגן האישי ומכישור המדידה והניטור שסופקו לו .
אסור לאכול , לשתות או לעשן במקום שבו עובדים בחומרים רדיואקטיביים פתוחים .
על העובד להתייצב לכל הדרכה אליו הוזמן , וכן להתייצב בשירות הרפואי המוסמך לביצוע בדיקות רפואיות . על העובד להודיע למעביד על כל תקרית , תקלה או סיכון קרינה שנתגלה לו במסגרת עבודתו . עובד החשוף לקרינה מיננת בכמה מקומות עבודה יודיע על כך לכל אחד ממעבידיו , על המעבידים למסור מידע זה למפקח עבודה האזורי .

דיווח על תוצאות החשיפה לקרינה :

על המעביד לרכז את תוצאות המדידות של מנת הקרינה במסגרת הבקרה האישית , תוך 30 יום מיום קריאתן , ואם תהיינה תוצאות מדידה מעל לרמה של 1/120 מהמנה הגבולית ("רמת הרישום") , יש להעבירן לשירות הרפואי המוסמך (קופת חולים או לשכה מחוזית של משרד הבריאות) , למפקח עבודה אזורי , לעובדים שנחשפו למנות הקרינה ולמאגר חשיפה הארצי המתנהל בוועדה לאנרגיה אטומית .
על המעביד לשמור את רישומי מנות הקרינה לפחות 30 שנה ממועד הרישום האחרון .

בדיקות הסיבות למנת קרינה חריגה :

"רמת בדיקה" מוגדרת כך מנה גבולית כפול 0.3 חלקי מספר הבדיקות בשנה .
אם נמדדה מנה קרינה העולה על "רמת הבדיקה" , על המעביד – באמצעות הממונה על הקרינה – לבדוק את הסיבות לכך מיד עם קבלת התוצאות . את תוצאות הבדיקה יש לרשום בטופס המופיע בתוספת השישית של התקנה , את הטופס המלא יש להעביר לשירות הרפואי המוסמך , למפקח הקרינה , למפקח העבודה האזורי , ולעובד שנחשף לקרינה .

בדיקות רפואיות לעובדי תקינה :

התקנה של הבריאות העוסקים בקרינה מיננת מפרטת את הבדיקות שיש לבצע לעובדי הקרינה . לפני שעובד מתחיל לעבוד במקום בו הוא עלול להיחשף לקרינה , עליו לעבור בדיקה רפואית ראשונה אצל רופא מורשה בסמוך לתחילת עבודתו . חובה לבצע בדיקה חוזרת אצל רופא מורשה אחת לשנה לפחות . עובד קרינה שנעדר מעבודתו בשל מחלב ממושכת יותר מ – 60 ימים , וכן עובד שנחשף למנת קרינה העולה על המנה הגבולית , לא יועסק בקרינה אלא אם כן עבר בדיקה רפואית נוספת אצל רופא מורשה . עובדת קרינה הרה תיבדק בדיקה רפואית בחודש הרביעי להריונה .
אסור לנכות משכר העובד את הזמן הדרוש לביצוע הבדיקות הרפואיות .

ניהול כרטיס בדיקות רפואיות ורישום בפנקס בריאות :

השירות הרפואי המוסמך ינהל , לגבי כל עובד שהוא בודק , כרטיס בדיקות רפואיות שבו ירשמו פרטי העובד , המעביד , תיאור עבודתו , ממצאי הבדיקות ועוד . השירות ינפק לעובד פנקס בריאות שבו מצוינים פרטי העובד , עבודתו וממצאי הבדיקה , והפנקס ימסר למעביד .
על המעביד לשמור את פנקס הבריאות במקום העבודה לביקורת של שירות הפיקוח על העבודה .
בתום עבודת העובד , יחזיר המעביד את פנקס הבריאות לשירות הרפואי שהנפיקו .

אי התאמה לעובד בקרינה :

אם מעביד קיבל הודעה בדואר רשום ממפקח עבודה אזורי על איסור העסקת עובד בגין אי התאמה לעבודת קרינה , עליו לחדול מלהעסיקו כעובד קרינה תוך שבוע ימים מיום קבלת ההודעה . אין להחזיר עובד כזה לעבודה בקרינה , אלא אם כן עבר בדיקה רפואית נוספת בידי רופא מורשה .