מבוא לרפואה תעסוקתית ומניעת מחלות מקצוע המשך :

תנאים סביבתיים :

תנאים מאקרו-אקלימיים :

א. מיקום טופוגרפי .
ב. עונות-השנה .
ג. מזג-אוויר .
ד. לחות
ה. רוחות .
ו. תנאי-קרקע
ז. מצבי-אקלים מיוחדים

תנאים מיקרו-אקלימיים :

א. טמפרטורה .
ב. לחות .
ג. אוורור .
ד. תאורה .
ה. הרכב האוויר .
ו. קרינה מייננת .
ז. תנאי סביבה משניים : נקיון , צביעה , סידור וכו' .

האדם העובד :

גורמים המשפעים על תגובת הגוף לסיכונים תעסוקתיים .

גורמים אנדוגניים :

א. אינדיווידואליות ביוכימית .
ב. גיל .
ג. מין
ד. גזע .
ה. פגמים גנטיים מלידה .
ו. נוכחות מחלות והפרעות אחרות .
ז. תוצאות מחלות בעבר .
ח. רגישות-יתר .

גורמים אקסוגניים :

א. חשיפה נוספת לעוד גורמים .
ב. רמת-חיים נמוכה .
ג. עישון , אלכוהול , סמים .
ד. רמת-פעילות ומעורבות גבוהה .
ה. חשיפה קודמת לאותו גורם ו/או גורמים נוספים .
ו. החומר עצמו : הרכב כימי , כושר חדירה , תגובה הדדית עם תרכובת אחרות ועוד .

קליטת חומר כימי בגוף האדם :

גורמים מגבירי-קליטה :

א. באיזו מערכת נקלט החומר : נשימה , עור , עיכול .
ב. נשימה מוגברת : מאמץ , חום , עומס חום .
ג. אי שמירה על כללי היגיינה אישית .
ד. רמת-זיהום גבוהה בסביבה החיצונית .
ה. חלקיקי אוירוסול קטנים .

גורמים מפחיתי-קליטה :

א. שימוש במיגון : משקפי-מגן , כפפות , מסכות-נשימה .
ב. חלקיקים גדולים .
ג. הפרשה אינטנסיבית מהגוף .
ד. דה-טוקסיפיקציה .

אברי-מטרה :

עור :

א. גירוי ראשוני .
ב. אלרגיה .

מערכת-הנשימה :

א. דלקת .
ב. פנוימוקוניוזות .
ג. שניקה .

מערכת הדם :

מערכת-העצבים :
א. חסר בחמצן .
ב. פגיעה בתא-עצב .
ג. אפקטים מרדימים .

כבד :

א. הצטברות משקעי-שומן .
ב. שחמת (צירוזיס) .
ג. נמק תאים .

מאפיינים של מחלות-מקצוע :

הסימנים והסימפטומים של רוב מחלות המקצוע אינם ניתנים להבדלה ממחלות שאינן מחלות מקצוע.
ישנו רק מספר זעום של מחלות (או מצבים) שהם אופייניים לחשיפה תעסוקתית .
לרוב המחלות התעסוקתיות תקופת-חביון ארוכה בים תחילת-החשיפה לבין הופעת הביטוי הראשון למחלה .
גורמי-חשיפה תעסוקתית פועלים יחד עם גורמים לא תעסוקתיים ליצירת-מחלה .

גורמים המקשים על זיהוי מחלות-מקצוע :

למעלה מ – 60,000 חומרים כימיים בשימוש .
הרבה חומרים נמצאים בתערובות קשה להפריד את הגורם הספציפי .
המידע הטוקסיקולגי אודות חומרים – מוגבל .
לא תמיד יש מידע על היקף החשיפה וכמותה .

רמות-מניעה בבריאות תעסוקתית :

פקוח סביבתי – שליטה על רמת-המזהמים בסביבת-העובד .
פקוח ביולוגי – שליטה על רמת-המזהמים שהגיעו לתוך גוף-העובד .
פקוח רפואי – אבחון מוקדם להתפתחות מחלות-מקצוע .

תקני-חשיפה :

רמה מרבית משוקללת – TLV-TWA :

ריכוז המזהם באזור הנשימה של העובד לחשיפה של שמונה שעות ביום ....

סמן ביולוגי לחשיפה – BEI :

ריכוז המזהם (או תוצריו או השפעותיו) בנוזלי-הגוף ....