מבוא : גהות תעסוקתית וגורמי-סיכון כימיים :

בריאות ( Health) :

הגדרה שנקבעה על ידי ארגון הבריאות העולמי WHO :
מצב של רוחה גופנית , נפשית וחברתית שלמה ולא רק יכולת תפקודית תקינה או העדר מחלה .

בטיחות (Safety) :

הגדרה שנקבעה על ידי ועדת התעשייה של מועצת המוסד לבטיחות ולגיהות :
שליטה בסיכונים , וצמצום (הפחתה) של סיכונים באתר או בתהליך מסוים .
מצב / פעולה ללא תאונה .
עבודה מתוכננת , במחשבה תחילה , למינימום סיכונים .
צורת חשיבה ודרך חיים על-פי היגיון , שמטרתו : מניעת-תאונות .

גהות :
היגיינה , בריאות תעסוקתית .
עבודה בלי גרימת מחלות מקצוע .

גהות תעסוקתית (Occupational Hygiene) :

הגדרה שנקבעה על ידי ועדת התעשייה של מועצת המוסד לבטיחות ולגיהות : חיזוי , הכרה , הערכה , בקרה ומניעה של גורמי סיכון בסביבת העבודה ושל תנאי חשיפה המשפיעים על בריאות העובד .

גורם סיכון (Risk factor , Hazard) :

הגדרה שנקבעה על ידי ועדת התעשייה של מועצת המוסד לבטיחות ולגיהות :
גורם שיש בו פוטנציאל לגרימת פגיעה בבריאות או נזק אחר לאדם , לרכוש או לסביבה .

מפגע (Obstacle) :

הגדרה שנקבעה על ידי ועדת התעשייה של מועצת המוסד לבטיחות ולגיהות :
מצב או מכשול הצפוי לגרום פגיעה בבריאות לאדם , או נזק לרכוש או לסביבה .
בתחום הבטיחות , בגורם סיכון יש תועלת ואילו במפגע נבדל מגורם סיכון בכך שאין בו כל תועלת ולכן חובה לסלקו או לתקנו .
דוגמאות למפגע : כבל-מתח חשוף , חלון-זכוכית שבור .

סיכון בטיחותי (Safety risk) :

הגדרה שנקבעה על ידי ועדת התעשייה של מועצת המוסד לבטיחות ולגיהות :
צרוף של ההסתברות (או השכיחות) של התרחשות אירוע הגורם לפגיעה או לנזק , של חומרת-התוצאות הצפויות מהתרחשותו של אירוע זה .

סכנה (Danger) :

ביטוי שאינו מקובל כמונח מקצועי בתחומי הבטיחות , הגהות והרפואה התעסוקתית .

סיכון בריאותי (Health risk) :

הגדרה שנקבעה על ידי ועדת התעשייה של מועצת המוסד לבטיחות ולגיהות :
שעור היארעות של פגיעה בריאותית מוגדרת , באוכלוסיה הנמצאת תחת חשיפה נתונה לגורם סיכון , בפרק זמן נתון .

תאונה (Accident) :

הגדרה שנקבעה על ידי ועדת התעשייה של מועצת המוסד לבטיחות ולגיהות :
אירוע חד-פעמי , שבו מממש הפוטנציאל של גורם-סיכון או של מפגע ונגרם נזק לבריאות , לרכוש או לסביבה .

תאונת-עבודה (Work accident) :

הגדרה שנקבעה על ידי ועדת התעשייה של מועצת המוסד לבטיחות ולגיהות :
תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו , ולעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח-ידו .
הגדרה זו כלולה בחוק הביטוח הלאומי , ומתייחסת בו לפגיעה בבריאות העובד .
פקודת התאונות ומחלות משלח יד קובעת סוגי תאונות (על פי מידת הפגיעה בעובד) שעליהן יש לדווח למפקח עבודה .

תקרית (Incident) :

הגדרה שנקבעה על ידי ועדת התעשייה של מועצת המוסד לבטיחות ולגיהות :
אירוע שבו מממש הפוטנציאל של גורם-סיכון או של מפגע ללא פגיעה באדם , אך לעיתים תוך גרימת נזק קל לרכוש או לסביבת-העבודה .

גהות תעסוקתית :

המדע והמקצוע המוקדשים להכרה , להערכה ולבקרה של הגורמים הסביבתיים והעקות הסביבתיות , הנובעים ממקום העבודה ואשר עלולים לגרום לתחלואה או לפגיעה בבריאות או לאי-נוחות משמעותית בקרב העובדים .

היוצרות סיכון תעסוקתי :

מגע
- חומר מרחף באויר - חלקיקים : אבק , עשן , נדיפים , אוירוסול טפתי .
- גזים .
- אדים .
- מגע פיסי ישיר : חומר מוצק , חומר נוזלי .

קליטה
- נשימה – אזור-הנשימה : כדור בעל מחוג בן 30 ס"מ , שמרכזו באף .
- עור וריריות .
- בליעה .

אינטראקציה עם אתר ביולוגי .

אופני- חשיפה :

חשיפה חריפה (אקוטית)
- פרק זמן קצר .
- מנה גבוהה של גורם סיכון .
- נזק מידי .

חשיפה כרונית .
- תקופה ממושכת , חשיפות חוזרות .
- מנה לא גבוהה של גורם סיכון .
- נזק לאחר תקופת-חביון ארוכה .

הגורמים המשפיעים על הקליטה :

· טיב החומר (ראקטיביות) .
· מסיסות .
· גודל החלקיקים :
- גדול מ – 5 מיקרון – נעצרים באף .
- 5 מיקרון עד 1 מיקרון – שוקעים בראות .
- קטן מ – 1 מיקרון – מתערבלים בזרמי-אויר בראות .
- מקטעים בלתי ננשמים (Non-reparable fractions) – חלקיקים שגודלם גדול מ – 5 מיקרונים וחלקיקים שגודלם קטן מ – 1 מיקרון .
- מקטע ננשם (Reparable fractions ) – חלקיקים שגודלם בין 1 מיקרון לבין 5 מיקרונים .

השפעה ביולוגית :

השפעה מקומית .
- החומר משפיע במקום המגע הראשוני .

השפעה מערכתית .
- החומר משפיע במקום מרוחק ממקום המגע הראשוני : אברי-מטרה .

סיכוני-בריאות :

שקיעה בראות , גרימת נזק לרקמה , תגובה , מחלה . גירוי מכני , קריעת הממבראנה .
- ארוסולים .
פגיעה ברקמות-הראה עצמה .
- גזים , אדים רעילים .
ללא פגיעה בראה . פעפוע אל הדם וגרימת אפקט מערכתי או פגיעה בכשר-הדם לשאת חמצן .
- גזים , אדים , ארוסולים רעילים .

גהות תעסוקתית שלבי תפקוד ופעולה :

הכרת-הסיכון : הערכת הסיכון : מניעה ובקרה :

זיהוי והכרת-חומרים :

סווג פיסיקלי : אבק , עשן , נדפים , ערפל – אוירוסול טפתי , עשפל – עשן עם ערפל , גז , אדים .

סווג לפי מופע בתהליך : חומרי גלם , תוצרי-ביניים בתהליך , תוצרים סופיים , תוצרי-לוואי בתהליך .

סווג כימי : ממיסים אורגניים , חומרי-גלם ותוצרים אורגניים , חומרים אי-אורגניים (חומצות , בסיסים , מלחים) , גזים ותוצרי-לוואי גזיים , מתכות , חומרי הדברה , אבק (מינראלי , סינתטי , אורגני) .

סווג טוקסיקולוגי : מגרים , מחניקים , נרקוטיים , רעלי-כבד , רעלי-כליה , ניאורוטוקסיים , רעלי-דם , רעלי-נשימה , קרצינוגניים , טראטוגניים נ, מוטגניים .

סיווג הנדסי : נפיצים , דליקים , משתכים – קורוזיביים , מחמצנים , רעילים , גזים מסוכנים , רדיואקטיביים .

הערכת הסיכון :

גורם-החשיפה : אכותי , תאורי .
עצמת-החשיפה : כמותי , מדידה .
משך-החשיפה : אכותי , מדידה .
הערכת של גודל-הסיכון / המעמס לטווח הקצר ולטווח הארוך .

מניעה ובקרה :

טיפול במקור-הסיכון / החשיפה .
טיפול בסביבת-העבודה .
הגנה אישית .

פיקוח :

פיקוח סביבתי – שליטה על רמת המזהמים בסביבת העובד .
פיקוח ביולוגי – שליטה על רמת המזהמים שהגיעו לתוך הגוף .
פיקוח רפואי – אבחון מוקדם להתפתחות השפעות מזיקות .

הדרישות מתקני-חשיפה :

מדד כמותי .
בעל ישימות בכל טווח כמותי .
דרגות חשיפה שונות .
בעל ישימות לכל החומרים הכימיים .

יחידות מדידה של מדדים סביבתיים :

מ"ג \ מ"ק mg / m^3 – מיליגרם חומר ליחידת נפח בת מטר מעוקב של אויר .
חל"מ (חלקים למיליון) ppm – מספר יחידות נפח חומר בתוך מליון יחידות נפח דומות של אויר .
אפשר להשתמש ביחידות חל"מ רק עבור חומר המופיע באויר כגז או כאדים .
אי אפשר להשתמש ביחידות חל"מ עבור חומר המופיע באויר כאבק , עשן , ערפל , נדפים .
אפשר לבטא ריכוז של כל חומר , בכל צורות המופע הפיזיקאלי ביחידות מיליגרם למטר קוב .

רמה מרבית מותרת TLV – Threshold Limit Value :

ריכוז של חומר באויר , אשר סביר להניח שלתחום הריכוזים מתחתיו , יכולים להיחשף כמעט כל העובדים , במשך יום העבודה , יום אחרי יום , ללא חשש להיוצרות השפעה בריאותית שלילית בלתי-הפיכה .
המדד משמש כמדריך לקביעת איכות אויר סבירה לעובד וכמדריך לאמצעי בקרה ומניעה נאותים .

חסרונות של תקני-חשיפה מרביים :

א. עוסקים בחשיפה נשימתית בלבד .
ב. אינם מתחשבים בבעלי-רגישות יתר .
ג. אינם מטפלים בתערובות ובסיכונים משולבים .
ד. אינם מטפלים בגורמים מסרטנים ומוטאגניים .

רמה מרבית משוקללת TLV-TWA - Threshold Limit Value – Time Weighted Average :

הרמה המרבית , ממוצעת ומשוקללת , המותרת לחשיפה על פני יום-העבודה , אשר לה יכולים כמעט כל העובדים להיחשף באופן חוזר , יום אחר יום , מבלי שתגרם להם השפעה בריאותית שלילית .

רמת-פעולה Action Level :

בדרך כלל : מחצית הרמה המרבית המשוקללת .
לאבק מזיק : רבע הרמה המרבית המשוקללת .
לקרינה מייננת : עשירית הרמה המרבית המשוקללת .

רמה מרבית לזמן קצר TLV-STEL- Threshold Limit Value - Short Term Exposure Limit :

הרמה המרבית , שעובד יכול להיחשף לה , מבלי שיגרם גירוי או השפעה בריאותית שלילית , בתנאי שיתמלאו
ארבעת התנאים :
כל חשיפה לא יותר מ – 15 דקות .
לא יותר מ – 4 אירועי חשיפה במשמרת עבודה .
מרוח של 60 דקות לפחות בין סוף אירוע לבין תחילת האירוע הבא .
אין חריגה מן ה – TLV – TWA .

רמת-תקרה TLV-C Threshold Limit Value – Ceiling :

רמת-תקרה , שאין לעבור אותה בכל זמן .

משמעות ה – TLV :

נועד כמדריך ליצירת תנאים סבירים של איכות אויר לעובד במקום עבודתו , כדי למנוע הופעת סיכונים מצטברים , העלולים לגרום נזק בריאותי .
הוא איננו קו הגבול בין מצב בריא לבין מצב לא בריא .

מגבלות השימוש ב – TLV :

איננו מדד יחסי של סיכון או רעילות .
איננו מדד לאיכות-אויר חיצונית או זהום-אויר קהילתי או לפקוח עליהם .
איננו מדד לחשיפות ממשוכות או בלתי-פוסקות .
איננו הוכחה או אי-הוכחה לקיום מחלה או תנאים פיזיים מסוימים אצל עובד .