שלושת הפעולות הבסיסיות המבוצעות על ידי הבקרה הממוחשבת :
1. קבלת מידע – המידע הנכנס למחשב מתאר , בשפת המחשב , את נתוני הפעולה והסביבה של המנוע כיחידה נשלטת .
2. מעבד מידע – המחשב משווה נתונים , הנמסרים לו מנתוני הפעולה והסביבה , לנתונים האגורים בזיכרונו , ובעזרת תהליכים לוגים מסוימים מוציא פקודות .
3. נוקט בפעולה – המחשב מוציא פקודות למערכות הנשלטות על ידו , על מנת לתקן או לשמור על מצב קיים . על סמך הנתונים המתקבלים בעזרת החיישנים , קובע את קידום ההצתה ואת כמות הדלק הדרושה .
ההבדלים בין שני סוגי האותות החשמליים בפעולת המחשב : אותות אנלוגיות מול אותות דיגיטליים .
מערכות ספרתיות/דיגיטליות , לעומת מערכות אנלוגיות , מתייחסות לנקודות ולא לקווים ולעקומות .
האות הדיגיטלי נושא מידע , המתאר במדויק שני מצבים מניגודים כגון : דולק כבוי .
האות אנלוגית הינה קווית , הדרגתית וטבעית .
פעולת המעבד הזעיר , שהינו יחידת בקרת מוח מחשב מנוע .
המעבד הזעיר פועל בקוד דיגיטלי בלבד . ברגע שהמידע מתורגם ל"שפת המחשב" , מבצע המעבד , על פי התכנית שבזיכרונו , תהליכים לוגיים אשר בסופם הוא מוציא פקודות למזרקים ולמערכת הצתה , על מנת לשמור על יחסי תערובת מדויקים ככל האפשר בכל מצבי פעולת המנוע .
הזיכרונות השונים במחשב , וציין את תכונותיהם הייחודיות .
1. “ROM” – זיכרון שאפשר רק לקבל ממנו ולא להוסיף לו . זיכרון לקריאה בלבד .
2. “RAM” – הוא זיכרון פעיל וניתן למחיקה . אפשר להכניס לתוכו נתונים , להוציאם , לשנותם ולסדרם מחדש בצורה אקראית ועל פי הצורך .
3. “PROM” – זיכרון זהה לזיכרון ה – “ROM” בתכונתו , והוא מייחד את פעולת המחשב לתפקיד ספציפי יחודי .
4. “EPROM” – אפשר למחוק את המידע על ידי חשיפתו לאור אולטרה-סגול , ואחר כך אפשר לתכנת אותו מחדש .
5. “CLOCK” – המחשב מכיל שעון תזמון , אשר מייצר בקביעות פולסי זמן , על מנת לתזמן את התקשורת שבין הזיכרונות והמעבד הזעיר .
מי המחליט ומי המבצע , בחוג סגור , על מתן האותות החשמליים
היחידה המרכזית לעיבוד נתונים , המיקרופססור , מקבלת נתונים מחיישנים שונים ומחליטה על סמך נתונים אלה והשוואתם למידע השמור בזיכרון הקבוע . החלטות אלו מעוברות בצורת אותות חשמליים אל יחידות ביצוע , כמו מזרקי דלק וסלילים אלקטרומגנטיים , הפועלים על פי עיקרון החוג הסגור .
האם המעבד לשימוש במעגלים משלובים פוגע באמינות וגורם לתקלות ?
המעגלים המשולבים מואשמים פעמים רבות בתקלות בהן אשמים החיישנים , מערכות חיווט , חיבורי גוף רופפים ומצב מנוע לא תקין . כל אלה משבשים את פעולת המחשב , למרות שהוא עצמו תקין לחלוטין .
מנה את שמות המחשבים הנישאים המותקנים היום ברכב מודרני ?
* ECM – בקרת מנוע . * PCM – בקרת תמסור .
* EVPS – היגוי אלקטרוני . * ABS – מניעת נעילת גלגלים .
* ASR – מניעת סחרור . * BCM – בקרת מרכב .
לשם מה נהוג להשתמש בקו נתונים בודד , המחליף את החוטים בשיטה הרגילה ?
השימוש בקו נתונים בודד , מעלה את האמינות של כל מערכות החשמל והאלקטרוניקה , ומאפשר לשלב את כל יחידות הבקרה ברכב . על ידי כך משפר את ביצועיהן , תוך הגדלת יעילותן של כל המערכות והקטנת זמן התגובה שלהן .
שיטה זאת מקטינה את מספר החיישנים ברכב , היות וישנה אפשרות להשתמש בחיישן בודד המספק מידע למספר מערכות .
ציין את הגורמים הנשלטים והשולטים על ידי יחידת בקרת המנוע
קבלת מידע ליחידת המנוע :
1. מד מהירות , 2. עומס חשמלי . 3. מצערת האצה . 4. לחץ הגה כוח . 5. מצמד . 6. מחבר אבחון . 7. רגש חמצן . 8. סיבובי סרק . 9. חום אוויר יניקה . 10. אור בלם . 11. פעולת מזגן . 12. מתג הצתה . 13. לחץ אטמוספרי . 14. זווית ארכובה . 15. מאוורר בקירור . 16. חום נוזל הקירור . 17. זרימת אוויר .
שליחת מידע על ידי בקרת המנוע :
1. מזרק דלק . 2. מחבר אבחון . 3. מיחזור גזי פליטה . 4. סולונואיד לפינוי . 5. ממסר פתיחת מעגל . 6. סליל הצתה . 7. מאוורר קירור חשמלי . 8. בקרת מהירות סרק .
מה מכילה המערכת האלקטרונית , המחליפה את הקשר המכני למאיץ
המערכת האלקטרונית מחליפה את הקשר המכני למאיץ כמערכת עצמאית . מכילה :
· חיישן האצת תנועה .
· יחידת בקרה אלקטרונית .
· מפעיל שסתום מצערת .
מדוע משלבים את מערכת בקרת השיוט הממוחשבת בפעולת המנוע המודרני ?
מתקן זה מקל מאוד על נהגים שעוברים מאות קילומטרים ביום בכבישים ישירים .
כיצד פועלת מערכת הבקרה לתיקון ממחושב של מהירות הסרק במנוע
על מנת להשיג את מהירות היעד של הילוך הסרק , בפעולה חלקה , מתרחשת בתוך יחידת בקרת המנוע היזון-חוזר . הכמות הבסיסית של אוויר המעקף עולה או יורדת , על מנת להתאים את מהירות המנוע למהירות במצב סרק .
מנה את התקלות והנזקים האפשריים במערכת הממוחשבת במנוע .
1. מתח מערכת נמוך או גבוה מדי שנגרם בחיבור לא מקורי אל אחד מחוטי המערכת האלקטרונית יכול לגרום למפל מתח ולהפרעות .
2. חיבור המצבר או חיבור כבלים ממצבר עזר של רכב אחד למשנהו , כאשר מתג ההצתה מופעל .
3. קצרים וניתוקים , הנגרמים בעקבות התקנת ציוד נוסף ברכב או לאחר פירוק והרכבה .
4. התקנת מערכות חשמליות בקרבת רתמות חיווט מקוריות . העברת מידע בין חיישנים עלול לגרום להשראה אלקטרו-מגנטית .
על מה יש להקפיד , כדי למנוע תקלות במחשב , כתוצאה מהתנעה ממצבר זר ?
1. לוודא ששני כלי הרכב אינם נוגעים זה בזה .
2. לוודא שמתגי ההצתה סגורים ואינם מופעלים בשני כלי הרכב .
3. לחבר את הכבל החיובי אל הקוטב החיובי של המצבר החלש .
4. לחבר את קצהו השני של הכבל אל הקוטב החיובי במצבר העזר .
5. אותו דבר עם הכבל המינוס .
6. להתניע את מנוע הרכב המתניע .
7. להתניע את מנוע הרכב הלקוי .
8. לאחר התנעת המנוע לנתק את הכבלים בסדר הפוך .
מהם הכללים להבהוב נורות אזהרה , המעידות על תקלה , במערכות ממחושבות ?
נורת אזהרה דולקת באופן קבוע מעידה על תקלה . גם נורה מהבהבת מעידה על תקלה , אך קצב ההבהוב יכול להצביע על מהות התקלה . לכן יש להבחין בין מספר ההבהובים וההפסקות שבניהם .
1. קבלת מידע – המידע הנכנס למחשב מתאר , בשפת המחשב , את נתוני הפעולה והסביבה של המנוע כיחידה נשלטת .
2. מעבד מידע – המחשב משווה נתונים , הנמסרים לו מנתוני הפעולה והסביבה , לנתונים האגורים בזיכרונו , ובעזרת תהליכים לוגים מסוימים מוציא פקודות .
3. נוקט בפעולה – המחשב מוציא פקודות למערכות הנשלטות על ידו , על מנת לתקן או לשמור על מצב קיים . על סמך הנתונים המתקבלים בעזרת החיישנים , קובע את קידום ההצתה ואת כמות הדלק הדרושה .
ההבדלים בין שני סוגי האותות החשמליים בפעולת המחשב : אותות אנלוגיות מול אותות דיגיטליים .
מערכות ספרתיות/דיגיטליות , לעומת מערכות אנלוגיות , מתייחסות לנקודות ולא לקווים ולעקומות .
האות הדיגיטלי נושא מידע , המתאר במדויק שני מצבים מניגודים כגון : דולק כבוי .
האות אנלוגית הינה קווית , הדרגתית וטבעית .
פעולת המעבד הזעיר , שהינו יחידת בקרת מוח מחשב מנוע .
המעבד הזעיר פועל בקוד דיגיטלי בלבד . ברגע שהמידע מתורגם ל"שפת המחשב" , מבצע המעבד , על פי התכנית שבזיכרונו , תהליכים לוגיים אשר בסופם הוא מוציא פקודות למזרקים ולמערכת הצתה , על מנת לשמור על יחסי תערובת מדויקים ככל האפשר בכל מצבי פעולת המנוע .
הזיכרונות השונים במחשב , וציין את תכונותיהם הייחודיות .
1. “ROM” – זיכרון שאפשר רק לקבל ממנו ולא להוסיף לו . זיכרון לקריאה בלבד .
2. “RAM” – הוא זיכרון פעיל וניתן למחיקה . אפשר להכניס לתוכו נתונים , להוציאם , לשנותם ולסדרם מחדש בצורה אקראית ועל פי הצורך .
3. “PROM” – זיכרון זהה לזיכרון ה – “ROM” בתכונתו , והוא מייחד את פעולת המחשב לתפקיד ספציפי יחודי .
4. “EPROM” – אפשר למחוק את המידע על ידי חשיפתו לאור אולטרה-סגול , ואחר כך אפשר לתכנת אותו מחדש .
5. “CLOCK” – המחשב מכיל שעון תזמון , אשר מייצר בקביעות פולסי זמן , על מנת לתזמן את התקשורת שבין הזיכרונות והמעבד הזעיר .
מי המחליט ומי המבצע , בחוג סגור , על מתן האותות החשמליים
היחידה המרכזית לעיבוד נתונים , המיקרופססור , מקבלת נתונים מחיישנים שונים ומחליטה על סמך נתונים אלה והשוואתם למידע השמור בזיכרון הקבוע . החלטות אלו מעוברות בצורת אותות חשמליים אל יחידות ביצוע , כמו מזרקי דלק וסלילים אלקטרומגנטיים , הפועלים על פי עיקרון החוג הסגור .
האם המעבד לשימוש במעגלים משלובים פוגע באמינות וגורם לתקלות ?
המעגלים המשולבים מואשמים פעמים רבות בתקלות בהן אשמים החיישנים , מערכות חיווט , חיבורי גוף רופפים ומצב מנוע לא תקין . כל אלה משבשים את פעולת המחשב , למרות שהוא עצמו תקין לחלוטין .
מנה את שמות המחשבים הנישאים המותקנים היום ברכב מודרני ?
* ECM – בקרת מנוע . * PCM – בקרת תמסור .
* EVPS – היגוי אלקטרוני . * ABS – מניעת נעילת גלגלים .
* ASR – מניעת סחרור . * BCM – בקרת מרכב .
לשם מה נהוג להשתמש בקו נתונים בודד , המחליף את החוטים בשיטה הרגילה ?
השימוש בקו נתונים בודד , מעלה את האמינות של כל מערכות החשמל והאלקטרוניקה , ומאפשר לשלב את כל יחידות הבקרה ברכב . על ידי כך משפר את ביצועיהן , תוך הגדלת יעילותן של כל המערכות והקטנת זמן התגובה שלהן .
שיטה זאת מקטינה את מספר החיישנים ברכב , היות וישנה אפשרות להשתמש בחיישן בודד המספק מידע למספר מערכות .
ציין את הגורמים הנשלטים והשולטים על ידי יחידת בקרת המנוע
קבלת מידע ליחידת המנוע :
1. מד מהירות , 2. עומס חשמלי . 3. מצערת האצה . 4. לחץ הגה כוח . 5. מצמד . 6. מחבר אבחון . 7. רגש חמצן . 8. סיבובי סרק . 9. חום אוויר יניקה . 10. אור בלם . 11. פעולת מזגן . 12. מתג הצתה . 13. לחץ אטמוספרי . 14. זווית ארכובה . 15. מאוורר בקירור . 16. חום נוזל הקירור . 17. זרימת אוויר .
שליחת מידע על ידי בקרת המנוע :
1. מזרק דלק . 2. מחבר אבחון . 3. מיחזור גזי פליטה . 4. סולונואיד לפינוי . 5. ממסר פתיחת מעגל . 6. סליל הצתה . 7. מאוורר קירור חשמלי . 8. בקרת מהירות סרק .
מה מכילה המערכת האלקטרונית , המחליפה את הקשר המכני למאיץ
המערכת האלקטרונית מחליפה את הקשר המכני למאיץ כמערכת עצמאית . מכילה :
· חיישן האצת תנועה .
· יחידת בקרה אלקטרונית .
· מפעיל שסתום מצערת .
מדוע משלבים את מערכת בקרת השיוט הממוחשבת בפעולת המנוע המודרני ?
מתקן זה מקל מאוד על נהגים שעוברים מאות קילומטרים ביום בכבישים ישירים .
כיצד פועלת מערכת הבקרה לתיקון ממחושב של מהירות הסרק במנוע
על מנת להשיג את מהירות היעד של הילוך הסרק , בפעולה חלקה , מתרחשת בתוך יחידת בקרת המנוע היזון-חוזר . הכמות הבסיסית של אוויר המעקף עולה או יורדת , על מנת להתאים את מהירות המנוע למהירות במצב סרק .
מנה את התקלות והנזקים האפשריים במערכת הממוחשבת במנוע .
1. מתח מערכת נמוך או גבוה מדי שנגרם בחיבור לא מקורי אל אחד מחוטי המערכת האלקטרונית יכול לגרום למפל מתח ולהפרעות .
2. חיבור המצבר או חיבור כבלים ממצבר עזר של רכב אחד למשנהו , כאשר מתג ההצתה מופעל .
3. קצרים וניתוקים , הנגרמים בעקבות התקנת ציוד נוסף ברכב או לאחר פירוק והרכבה .
4. התקנת מערכות חשמליות בקרבת רתמות חיווט מקוריות . העברת מידע בין חיישנים עלול לגרום להשראה אלקטרו-מגנטית .
על מה יש להקפיד , כדי למנוע תקלות במחשב , כתוצאה מהתנעה ממצבר זר ?
1. לוודא ששני כלי הרכב אינם נוגעים זה בזה .
2. לוודא שמתגי ההצתה סגורים ואינם מופעלים בשני כלי הרכב .
3. לחבר את הכבל החיובי אל הקוטב החיובי של המצבר החלש .
4. לחבר את קצהו השני של הכבל אל הקוטב החיובי במצבר העזר .
5. אותו דבר עם הכבל המינוס .
6. להתניע את מנוע הרכב המתניע .
7. להתניע את מנוע הרכב הלקוי .
8. לאחר התנעת המנוע לנתק את הכבלים בסדר הפוך .
מהם הכללים להבהוב נורות אזהרה , המעידות על תקלה , במערכות ממחושבות ?
נורת אזהרה דולקת באופן קבוע מעידה על תקלה . גם נורה מהבהבת מעידה על תקלה , אך קצב ההבהוב יכול להצביע על מהות התקלה . לכן יש להבחין בין מספר ההבהובים וההפסקות שבניהם .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה